#פרס

[israelis-shit]

בדיחה שדודה שלי שלחה בקבוצה המשפחתית ואני מרגישה שאני חייבת לשתף

[historyistold]

#באפטא #במערבאיןכל #במערבאיןכלחדש #נטפליקס #פרס #הסרטהטובביותר #גרמניה #קולנוע #הוקרה #bafta #germany #cinema #bestfilm #bestnonenglishfilm #bafta2023 #baftaawards #cinemaawards #netflix #film #movie #wwi #worldwar #war (at London, Unιted Kingdom) https://www.instagram.com/p/Co2-YjnodhJ/?igshid=NGJjMDIxMWI=

[thefinelcountdan]

תגידו לי שזה לא הסצנה עם נועה ויוגב

[dadsinsuits]

Shimon Peres

[zionistbeyonce]

The perfect mashup doesn't exi-

Toxic + Harbu Darbu mashup

[jewvian]

ככה מה אכפת לי מארה"ב? שיחנקו כולם באמת. אבל אחרי פיטורי גלנט אתמול בערב ניצחון של טראמפ רק יביא רוח גבית לביבי ולימין הקיצוני, רוח גבית שתתברר כהוריקן קטלני כשממשלת הימין על מלא ת��טרך לתת עליו תירוצים ברגע שטראמפ, כמו טראמפ, יחליט שטובתו האישית חשובה יותר מפוליטיקה או מדינות אחרות בעולם ויכפה על ישראל לעשות מה שהוא רואה כעתיד הטוב ביותר למזרח התיכון.

טראמפ לא ידיד ישראל, טראמפ לא ידיד של אף אחד. הוא איש עסקים (גרוע) תחילה, וכשהוא יראה "דיל" טוב לטעמו האישית - הוא לא יעצור עד שזה יקרה. התיישבות בעזה? פחחח זה לא מעניין אותו. חיזבאללה על הגדרות? כל עוד הם לא על הגדר של מקסיקו זה לא יפריע לו. החזרת החטופים וביטחון ישראל? תלוי אם זה יתן לו פרס נובל.

כאילו לעזאזל הוא הצהיר שהוא יפסיק לממן את המלחמה באוקראינה, שהוא יפרק את נאט"ו, שיפסיק לתת כסף לפרוייקטים שהוא תופס כ"לא חשובים" - אז את ישראל הוא יממן??? את המלחמה הבלתי נגמרת שביבי כל כך חולם עליה??? "אמריקה פירסט" זה סיסמת הבחירות של טראמפ, לא יזראל פירסט.

כשגלנט היה שר ביטחון עוד האמנתי שיש מישהו אחראי ברכב הזה שצולל אל התהום, שיש מבוגר אחראי שלא מפחד ללחוץ על הבלמים כשצריך. אבל עכשיו שביבי שר הביטחון בפועל (כי מי באמת חושב שיהיה לישראל כ"ץ אוטונומיה במשרד חחחח) ונשיא ארצות הברית זה מגלומן נוסף........ בהצלחה לכולנו.

[krembovanil]

ממה שאני מבינה פרס ורבין היו יכולים להיות אויבים לאוהבים

[hanoch-g]

Chaim Topol, one of the greatest Israeli actors and winner of the Israel Prize, died at the age of 87

חיים טופול, מגדולי השחקנים הישראלים וחתן פרס ישראל, מת בגיל

[paam-halamti-be-ivrit]

היה לי חלום על מאחורי הקלעים של ההנהלה של ספלאטון? אבל זה גם הרגיש כמו מערכון מיוטיוב על מהנדסי המשחק של ספלאטון?

כזה שיחקתי במשחק בדמות שלי, והיה קשה, ואני והקבוצה שלי ניצחנו וקיבלנו איזה פרס כתוצאה?

וכזה סיימנו את המשחק והגענו לבוס הגדול ואז המעלית המשיכה הלאה לבוס היותר גדול (בוסים אנושיים) אבל זה היה אותו הבוס פשוט קומה למעלה עם דלת מקושטת נצנצים כאלה, וממש אמרנו את זה והוא אמר נכון, הנצנצים הופכים את זה ל luxurious זה למה הם שם

והוא הוביל את המנצחים (החלומות שלי לרוב הם in the third person ופה זה היה גם אני וגם מבט מהצד על אחרים) ובירך אותם ואז התוודה שהמכירות לא טובות מספיק צוות הניהול רוצה לשמוע משחקנים מצטיינים מה צריך לעשות - והשחקנים אמרו אה ברור אתם לא מקשיבים למעריצים וגובים אקסטרה על משחק אונליין

והייתה שיחה ארוכה והמנהל החליט שנהה, עדיף פשוט למחוק את המשחק הבא ולא להכין אותו יותר as if it's the fans fault they don't want to pay more for a cash grab וזה

✨🦑

[rabash-maamarim]

תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי

תשמ"ו - מאמר י"א

1986 - מאמר 11

הכתוב אומר, "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, ויקם מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף, ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. ויהי, ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם".

ויש להבין מה שכתוב "ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה". וכי לא היו להם יסורים יותר גדולים במצרים. וכאן משמע, שכל שועתם, היינו כל היסורים שלהם, היו רק מן העבודה. כמו כן כתוב "וישמע אלקים את נאקתם", משמע, ששמיעת התפלה היתה על נאקתם, שהוא רק על העבודה.

ונפרש זה על פי דרכינו. הנה ידוע, שמטרם שהאדם נכנס לעבוד בעמ"נ להשפיע, אלא על סיבות, כמו שכתוב בזה"ק (הקדמת ספר הזהר, ובהסולם דף קפ"ה אות ק"צ, קצ"א), שיש שתי סיבות, שהן גורמות, שבשבילם יעסקו בתו"מ:

א. בשביל שיהיו לו תענוגי עולם הזה. ואם לא יקיים את התו"מ, הוא מתיירא, שהקב"ה יעניש אותו.

ב. שיהיו לו תענוגי עולם הבא. והיות שהוא מתיירא, שאולי לא יתנו לו, זאת היא סיבה שלו, המחייבתו לקיים תו"מ.

ובזמן שהסיבה המחייבתו לקיים תו"מ היא מטעם תועלת עצמו, אז אין כל כך התנגדות מצד הגוף, ��י בשיעור שמאמין בשכר ועונש, הוא יכול לעבוד עבודתו, וכל יום הוא מרגיש, שהוא מוסיף והולך. וכן היא האמת, שכל יום שהוא עושה מצות ועוסק בתורה, הוא מצטרף ליום של אתמול, וכך הוא הולך ומוסיף את הרכוש שלו של קיום תו"מ.

והטעם הוא, היות שעיקר הכונה שלו היא על השכר ואינו חושב על הכוונה, היינו שתהיה כוונתו בעמ"נ להשפיע. אלא הוא מאמין בשכר ועונש, שעל מעשה שהוא עושה, הוא יקבל שכר. לכן כל כוונתו רק למעשים, שיהיו בסדר בכל פרטיה ודקדוקיה. אחרת, אם המעשים לא יהיו בסדר, בטח שלא ירצו לקבל את עבודתו ולשלם לו שכר תמורתן. ובזמן שהוא רואה, שהמעשה, שהוא עושה, הוא בסדר, כבר אין לו על מה לדאוג.

ומשום זה כל הדאגות שלו, הן רק על הכמות. פירוש הדבר, שהוא צריך להשתדל לעשות יותר מעשים טובים. ואם הוא תלמיד חכם, אז הוא יודע, שהוא צריך יותר להתעמק בענין שהוא לומד, ובמעשי המצות הוא צריך יותר לדקדק, שיהיו לפי הלכה, אליבא דכל הדעות. והוא משתדל תמיד להחמיר על הדינים, שלפי הלכה הנוהגת מקילין בה, והוא משתדל להחמיר. אבל יותר מזה אין לו על מה לדאוג.

נמצא, אלו אנשים, שהסיבה הגורמת להם לקיים תו"מ, והיא מבחינת עול מלכות שמים, כדי שיהיה להם שכר בעולם הזה ובעולם הבא, אין הם נצרכים לה', שיהיה להם את הכוח, שיוכלו לעסוק בתו"מ. כי לפי שיעור אמונה שלהם בשכר ועונש, כבר הגוף מרשה כל אחד לפי דרגה דיליה, לקיים.

מה שאין כן אלו אנשים, שרוצים לעבוד עבודת הקודש בעמ"נ להשפיע, בלי שום תמורה, אלא שהם רוצים לקיים תו"מ מטעם גדלות ה', ולכבוד גדול יהיה להם אם יתנו להם לשמש את המלך, וכמו שכתוב בזה"ק הנ"ל, וזה לשונו "יראה דאיהו עיקרא, הוא שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא רב ושליט העיקר והשורש".

ומפרש שם בהסולם, שיש ג' אופנים ביראת ה':

א. דהיינו יראה מעונשים שבעולם הזה.

ב. שמתיירא גם מעונשים של גיהנום. ואלו השתיים אינן יראה אמיתית, כי אינו מקיים היראה מטעם מצות ה', אלא מטעם תועלת עצמו. ונמצא, שתועלת עצמו היא השורש, והיראה היא ענף, ומסובבת מתועלת עצמו. אלא יראה שהיא עיקר, היא שירא מהשי"ת משום שהוא גדול ומושל בכל. עד כאן לשונו.

נמצא, שגדלות ה' היא הסיבה שמחייבתו לקיים התו"מ. וזה נקרא, שכל רצונו הוא רק להשפיע לה', הנקרא "להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לתועלת עצמו".

וכאן מתחילה הגלות, היינו שלא נותנים לו לכוון, שעבודתו תהיה בשלא על מנת לקבל פרס, היות שהוא נגד הטבע. והגם שהאדם יכול לכוף את עצמו, אף על פי שהגוף לא מסכים, כדרך שהאדם יכול לעשות סיגופים, אף על פי שהוא נגד הטבע, אבל זה שייך לומר על מעשים, זאת אומרת, בכדי שהאדם יעשה מעשים שלא לרצון הגוף, הוא יכול ללכת למעלה מהדעת, הנקרא נגד רצון הגוף.

אבל הוא לא יכול ללכת נגד ההרגשה והשכל שלו, היינו לומר, שהוא מרגיש אחרת מכפי הרגשתו. למשל, אם אדם מרגיש שקר לו, או שחם לו, הוא אינו יכול לומר, שהרגשתו היא אינה אמת, ולהכריח את עצמו ולהגיד, שהוא מבין אחרת, מכפי שהשכל שלו מחייב, או שמרגיש אחרת, מכפי שהוא מרגיש עכשיו. הלא אין לו עצה אחרת רק לומר את מה שהוא רואה.

נמצא, בזמן שאדם רוצה לקיים תו"מ בעמ"נ שהוא רוצה להשפיע לה', הלא מטבע של הגוף הוא לא לעשות שום תנועה, אם הוא לא רואה, שתהיה לו איזה תמורה. אם כן אין לו שום אפשרות לעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו.

וכאן מתחילה הגלות, היינו היסורים, שכל כמה שהוא עובד, הוא לא רואה שום התקדמות. למשל, אם הוא בגיל עשרים, מצד אחד הוא יכול לומר, שכבר יש לו רכוש של עשרים שנה, שעסק בתורה ובמצות. ומצד שני הוא יכול לומר, היות שהוא כבר קיים תורה ומצות עשרים, ועוד לא הגיע, שתהיה לו היכולת לעשות משהו להשפיע, אלא הכל נבנה על היסוד של אהבה עצמית.

נמצא, שכל היסורים והמכאובים שהוא סובל, הם מה שלא יכול לעבוד עבור ה', והוא רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, והגוף, שהוא משועבד להקליפות, לא נותן לו לכוון את הכוונה הזו. אז הוא צועק לה', שהוא יעזור לו, כי רואה שהוא נמצא בגלות בין הקליפות, והם שולטים עליו, ולא רואה שום עצה, שתהיה לו מציאות, שיוכל לצאת מתחת שליטתם.

נמצא, שאז תפלתו היא נקראת תפלה אמיתית, מטעם שאין בידי אדם לצאת מגלות הזו. וזהו כמו שכתוב, "ויוציא ישראל מתוכם, כי לעולם חסדו". להיות שדבר זה הוא נגד הטבע, כנ"ל, רק הבורא יכול להוציא את ישראל מגלות הזאת. אבל היות שידוע, שאין אור בלי כלי, פירוש, שאין מילוי בלי חסרון, וחסרון הוא הכלי המקבל את המילוי, ומשום זה, מטרם שהאדם נכנס לגלות, היינו אם לא רואה, שאין הוא בעצמו יכול לצאת מהגלות, אין שייך לומר שיוציאו אותו, כי הגם שצועק, תוציאו אותי מהמצב הזה, שבו אני נמצא, אבל אין זו תפלה אמיתית, כי מאין הוא יודע שלא יוכל בעצמו לצאת.

אלא דוקא בזמן, שהוא מרגיש את הגלות, שייך לומר כך, היינו שיתפלל מעומק הלב. כי בכדי שיתפלל מעומק הלב, יש כאן ב' תנאים:

א. שהעבודה שלו תהיה נגד הטבע. זאת אומרת, שהוא רוצה לעשות את כל המעשים רק להשפיע, והוא רוצה לצאת מאהבה עצמית, אז שייך לומר שהוא בעל חסרון.

ב. שמתחיל בעצמו לצאת מאהבה עצמית ומשקיע בזה יגיעה, ואינו יכול לזוז ממצבו כמלוא הנימא. אז הוא נעשה נצרך להבורא, שיעזור לו. ואז תפלתו היא אמיתית, משום שהוא רואה, שמצד עצמו אינו יכול לפעול מאומה. אז, כשהוא צועק לה', שיעזור לו, הוא יודע זה מהעבודה, כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה". זאת אומרת, מזה שעבדו ורצו להגיע לדרגת, שיוכלו להשפיע לה', וראו שלא יכולים לצאת מהטבע שלהם, אז התפללו מעומק הלב.

ובזה נבין מה ששאלנו, על מה שכתוב "ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה", שמשמע מכאן, היסורים הכי גדולים, שעל זה היתה כל הצעקה שלהם, היו רק על העבודה ולא על שאר דברים. אלא, שהמדובר הוא, שצעקו על מצבם, שלא היה ביכולתם לצאת מאהבה עצמית ולעבוד לשם ��מים, שזו היתה הגלות שלהם, שגרמה להם יסורים, שראו שהם מונחים תחת שליטתם.

נמצא בזה, שבגלות מצרים השיגו כלים, היינו רצון שה' יעזור להם לצאת מהגלות כנ"ל, שאין אור בלי כלי, שרק מתי שמתפללים תפלה אמיתית, שהאדם רואה, שאין שום אפשרות להיוושע, אלא הקב"ה הוא יכול לעזור לו, זה נקרא תפלה אמיתית.

[lunny-moon]

היתרונות של הפעלת תחרויות ומתנות עבור העסק המקוון שלך

בעידן הדיגיטלי של היום, עסקים מחפשים דרכים חדשניות למשוך את הלקוחות שלהם ולהגביר את המודעות למותג. אחת האסטרטגיות היעילות ביותר להשיג זאת היא הפעלת תחרויות ומתנות. תחרויות ומתנות הפכו לדרך פופולרית עבור עסקים לקדם את המוצרים והשירותים שלהם, ומסיבה טובה. בפוסט זה בבלוג, נחקור את היתרונות של הפעלת תחרויות ומתנות עבור העסק המקוון שלך.

מבוא

תחרויות ומתנות הפכו לטקטיקה שיווקית פופולרית יותר ויותר עבור עסקים בכל הגדלים. עם עליית המדיה החברתית, הפך קל מתמיד לנהל תחרויות ומתנות באינטרנט, ועסקים מנצלים זאת במלואם. על ידי מתן פרסים ותמריצים ללקוחותיהם, עסקים יכולים להגביר את המודעות למותג, לעודד מעורבות ולהגביר את המכירות. במאמר זה, נחקור את היתרונות של הפעלת תחרויות ומתנות עבור העסק המקוון שלך.

מעורבות מוגברת

אחד היתרונות העיקריים של הפעלת תחרויות ומתנות הוא המעורבות המוגברת שהם מ��יצרים. תחרויות ומתנות הן דרך מצוינת למשוך את תשומת הלב של הקהל שלך ולגרום לו להתרגש מהמותג שלך. על ידי מתן הזדמנות לזכות בפרסים, אתה יכול לעודד את הקהל שלך ליצור אינטראקציה עם המותג שלך ולשתף את התוכן שלך עם החברים והמשפחה שלו. זה יכול להוביל למעורבות מוגברת, כגון לייקים, תגובות, שיתופים ועוקבים, שיכולים לעזור להגביר את הנראות והטווח של המותג שלך.

הגברת המודעות למותג

יתרון נוסף של הפעלת תחרויות ומתנות הוא המודעות המוגברת למותג שהם מייצרים. על ידי הצעת פרס או תמריץ, אתה יכול למשוך לקוחות חדשים למותג שלך ולגרום להם לנסות את המוצרים או השירותים שלך. זה יכול לעזור להגביר את הנראות והטווח של המותג שלך, כמו גם ליצור קשר חיובי עם המותג שלך. בנוסף, תחרויות ומתנות הן דרך מצוינת ליצור תוכן שנוצר על ידי משתמשים, כגון תמונות וסרטונים, שניתן לשתף במדיה החברתית ולסייע בקידום המותג שלך.

מכירות מוגדלות

תחרויות ומתנות יכולות גם להוביל להגדלת המכירות עבור העסק שלך. על ידי הצעת פרס או תמריץ, אתה יכול לעודד לקוחות לבצע רכישה או להירשם לשירותים שלך. זה יכול לעזור להגביר את המכירות וההכנסות שלך, במיוחד אם הפרס או התמריץ קשורים ישירות למוצרים או לשירותים שלך. בנוסף, תחרויות ומתנות יכולות לעזור לך למשוך לקוחות חדשים למותג שלך, שעשויים להפוך ללקוחות חוזרים בעתיד.

שיווק חסכוני

תחרויות ומתנות יכולות להיות גם אסטרטגיית שיווק משתלמת עבור העסק שלך. בניגוד לפרסום מסורתי, שעלול להיות יקר וקשה למדידה, תחרויות ומתנות יכולות להיות זולות יחסית להפעלתן ויכולות להיות להן השפעה ניתנת למדידה על העסק שלך. בנוסף, תחרויות ומתנות יכולות להיות דרך מצוינת לייעוד מחדש של תוכן קיים, כגון תמונות מוצר או סרטונים, ולהפוך אותם לתוכן מרתק וניתן לשיתוף עבור הקהל שלך.

בניית מערכות יחסים עם הקהל שלך

לבסוף, תחרויות ומתנות יכולות לעזור לך לבנות מערכות יחסים עם הקהל שלך. על ידי הצעת פרסים ותמריצים, אתה יכול להראות ללקוחות שלך שאתה מעריך את העסק שלהם ומעריך את תמיכתם. זה יכול לעזור ליצור קשר חיובי עם המותג שלך ולעודד נאמנות לקוחות. בנוסף, תחרויות ומתנות יכולות להיות דרך מצוינת לאסוף משוב ותובנות מהקהל שלך, מה שיכול לעזור לך לשפר את המוצרים והשירותים שלך בעתיד.

סיכום

לסיכום, הפעלת תחרויות ומתנות יכולה להיות אסטרטגיית שיווק יעילה עבור העסק המקוון שלך. על ידי הצעת פרסים ותמריצים, אתה יכול להגביר את המעורבות, להגביר את המודעות למותג, להניע מכירות ולבנות מערכות יחסים עם הקהל שלך. בנוסף, תחרויות ומתנות יכולות להיות טקטיקה שיווקית חסכונית שיכולה לעזור לך ליישם מחדש את התוכן הקיים ולאסוף משוב מהלקוחות שלך. לכן, אם אתה מחפש דרך לקדם את המותג שלך ולמשוך את הקהל שלך, שקול לערוך תחרות או מתנות עוד היום!

[historyistold]

צבא לבנון פרס טנקים סמוך לגשר בּוּרג׳-אֶל-גַזאל במרכז ביירות מחשש לעימותים בין שיעים לנוצרים בעקבות חיסול נסראללה.

הגשר מפריד בין המחוז השיעי ח'נדא אל-ג'אמי לבין המחוז הנוצרי אחרפיה בבירת לבנון (The New York Times).

[dadsinsuits]

Shimon Peres

[jewvian]

המפקדת | 3x07

(דור הררי יא נכס צאן ברזל!!! פרס אקדמיה דחוף!!)

[pat-lechem]

המפקדת עונה 3 פרק 1 - עבריינות כמטאפורה לטרור

חגית ''חגו'' היא כנראה הדמות השנואה עליי ב''המפקדת'' מתחילת התוכנית. האכזריות והרוע שלה, והנזק שהיא יוצרת, קיבלו ביטוי נהדר בפרק הראשון של עונה 3. אפשר לראות בהם מטאפורה לנזק והרוע של ארגוני טרור בכלל, וחמאס בפרט, בעיקר לאור חוסר התגובה שהעבריינות של חגית מקבלת מהמערכ�� והסביבה.

האם כפיר לא יותר גרוע ממנה? המב''סית? הלל? אפשר לדעתי לטעון שלא. לדוגמא, הפגיעה של הלל בטולי. כשהמב''סית מגנה על הלל היא 1. מגנה על אחיין שלה. יש כאן הגיון של אדם שמגן קודם כל על המשפחה שלו. (גם כשחגית פעלה ''לטובת'' יוש זה היה הגיוני) 2. מבינה את החומרה של המעשים, אבל לא מקבלת את ההאשמה כלפי הלל כי אין מספיק הוכחות מבחינתה. התנהגות מחורבנת אבל מובנת, במובן מסויים לגיטימית מבחינה חוקית.

כשחגית בערך מגנה על הלל היא קודם כל בכלל לא מזכירה אותו. מאוד נח, כך היא מוחקת את ההקשר ומשמיטה את האומץ שנדרש מנועה וכפיר (גם אותו חגית בכלל לא מציינת) לעקוף את המב''סית. חגית לא יכולה להרשות לעצמה להגיד את האמת המלאה.

כשהיא מתייחסת לתקרית עם הלל ומזלזלת בפגיעה בטולי היא מתערבת בנושא שלא קשור אליה, שאין לה מספיק ידע לגביו. היא משתמשת בפגיעה של צד שלישי ככלי להעצים את עצמה ולפגוע באחרת. היא מהדהדת ואף יוצרת, היא הרי דמות חזקה שיודעת שיש לה הרבה כח על אנשים, תרבות בה ''להלשין'' יותר גרוע מאשר להטריד, לפגוע בפרטיות, לפגוע בכלל. היא מעודדת חוסר כבוד ופגיעה במפקדות. כשהלל צילם והפיץ ''תמונה מעפנה'' עם החברים המעפנים שלו הוא לא רק הטריד את טולי, הוא הטריד וזלזל במפקדת. חגית מבטאת זלזול בערך בסיסי בארגון שבו היא נמצאת, ולא בפעם הראשונה.

לגבי הלל, הוא דחוי, מוקף בגברים מגובשים, ומנסה להתחבר אליהם. הפגיעה שלו בטולי היא כמעט משנית, היא לא הסיבה למעשים שלו. כמובן שאין במה שכתבתי הצדקה למעשים המכוערים שלו ושל חבריו, העולב שלהם מובן לכולם ונראה לי מיותר להתעסק בעניין הזה כרגע. אצל חגית לפגוע באנשים זאת מטרה בפני עצמה. כמובן שזה לא הדבר היחיד שמניע אותה לפגוע בכל פעם, אבל זה קיים.

בסצנה הפותחת של העונה נראה שנועה בסכנה. עבריין מאיים עליה. למה היא, מפקדת, כנראה מעליו בהיררכיה של הבסיס, לא עושה משהו? למה הוא יכול פשוט לגעת בה, להיות אלים כלפיה? הוא הפושע (הגנב), היא החוק. תוך כדי הוא גם מאשים אותה, ברמיזה, בפשעים שלו עצמו, שהביאו אותו לכלא.

בגללה? היא גרמה לך לזלזל במקום שאתה נמצא בו ולהיות עבריין? גם חגית, בנאום התוכחה המגוחך שלה בחדר האוכל, מאשימה את נועה בפשע הנוראי של... חיילים נאלצו לעבור בדיקת שתן בגללה! אבוי, חיילים עבריינים שהשתמשו בסמים* בתוך בסיס של צבא של מדינה מוקפת בעויינות וטרור נשלחו לכלא! האם זה בגלל הפשעים שלהם? לא, זה בגלל נועה! למצוא את הטוב, השומר על הכללים והסדר, השומר בכלל (תדמיינו צה''ל רק עם חגית, לעומת רק עם נועה), ולזרוק עליו את האשמה. וגם להעניש! לשנוא! מי היא שתגרום לאחרים לא להיות עבריינים?! מי היא שתנסה להשליט סדר במקום שחובה שיהיה בו סדר?!

חוסר לקיחת אחריות על המעשים של עצמך, ביחד עם גאווה לגביהם והמשך של הפשיעה, מזכיר מאוד ארגוני טרור. בקונטקסט הישראלי של אחרי השביעי ההתנהלות הזאת מזכירה את טרור חמאס. חמאס פושעים, מזיקים, מאשימים את ישראל בהכל, תוך חגיגה של הנזק שהם יוצרים, והמשך של קיום הפשעים המזעזעים שלהם.

חוסר התגובה שרק מעודד את המשך העבריינות (או הטרור, במציאות הישראלית של לפני השביעי) בא לידי ביטוי כאמור בסצנת הפתיחה המעולה, ויותר מכך בסצנה הגדולה לקראת סוף הפרק בה חגית דורשת ומקבלת את מה שהיא רוצה. שזה קרמבו. ולפגוע. להפחיד. לאיים. להתעלל. לשלוט.

חוסר הצדק המובהק גורם לצופה לרצות לצעוק. למה נועה לא פנתה מיד לחני ואמרה, ''כן חני, אני המפקדת שלך! בפקודה, תתעלמי מחגית''? למה נועה לא פ��עלת בצורה אחרת, חזקה יותר, תוקפנית ואגרסיבית, כלפי פשע? כי ''אסור'' לה, כי היא מקבלת על עצמה סט חוקים אחר, מגביל יותר. סט חוקים שלא מאפשר לה להילחם בטרור.

למה כולם נותנים לחגית להמשיך להיות פושעת שהיא חיילת, במקום להעיף אותה לכלא עוד בעונה הראשונה? למה כשנועה גילתה את המחסן האלטרנטיבי של פושעי הקרמבו היא לא חיכתה שילכו ו"גנבה" משם הכל? למה אף אחד לא עושה משהו? למה נותנים לטרור להתעצם במחשבה שכסף ישקיט אותו והכי חשוב שקט (זמני) ושלום (מזוייף)?! עם טרור אין שלום. אין שקט אמיתי. יש אשלייה. צבירת כוח. לתת לחגית לשגשג בבסיס אצל הרס''ר, להתנחמד לכולם, לקבל פרס על העבריינות שלה, רק כדי שבהמשך היא תוכל לשלוט בחיילים, להנהיג חבורת פושעים. להשליט טרור.

-כן! עבריינית! דיי לפחד לקרוא לדברים בשמם. זה לא גזעני או פוגעני לקרוא לחגית עבריינית, זאת פשוט האמת. אבל מה הלאה?-

הקטע הנאיבי, ה"סוציולוגי"/עו''סי הזה, של להתייחס לחגית כקורבן במקום כבריון, ככזאת שאין לה ברירה, שפשוט חייבת להיות מרושעת ולפעול באלימות, מזכיר את הצדקות הטרור העצובות של השמאל הקיצוני. זה פחות נוכח בסדרה עצמה, יותר אצל הצופים. אבל הפוסט הזה ארוך מדי.

*אני דיי פרו-סמים, אבל לא בצה''ל. ולא בלי להיות חכם מספיק בשביל להבין את ההשלכות האפשריות של להשתמש בהם.