#יש��אל

[letaot-ze-magniv]

הדבר הכי מפחיד בלהיות גבר זה לשמוע איך גברים מדברים על נשים כשהן לא שם

[noalevitan]

המפקדת, הקבלות קולנועיות

עונה 1 / פרק 3.03

[jewvian]

*שואפת אוויר* אה! יש ריח של הסלמה באוויר

[fnum-banana]

I am disgusted, I am revolted, I dedicate my entire life to our lord and savior Itay Tiran, and this is the thanks I get????

ברב אני מתקשרת למורה שלי לתיאטרון להגיד לו כמה אני מאוכזבת שהבת שלו משחקת את סינתיה

[berl-balagula]

The list is:

Bread, oils and incense: Plow, Saw, Harvest,Stock, Flail, Scatter, Sort , Sift, Mil, Knead and Bake.

Textiles: Shear, Bleach, Comb, Fiber separation, Dye, Spin, Set (the loom), Thread, Wave, Offset, Tie, Untie, Stitch and Cut (textiles).

Writing supplies and shoemaking: Hunt, Slaughter, Skin, Tan, Straighten, Mark (for cutting), Cut (leather), Write and Delete.

Construction work: Build, Tear down, Hit with A Hammer.

Illumination: Light a flame, Put out a flame.

Logistics: transfer (from "zone" to "zone")

Most Shomre Shabbat not only avoid those actions themselves but also anything that is similar enough to them in appearance and idea.

I recently learnt that the 39 things not permitted on Shabbat are exactly the tasks the Israelites performed as they were building the tabernacle at the base of Mount Sinai. Which, to me? Hilarious.

I’m getting the visual of the Israelites being really hype enthusiastic overachievers who are chewing on the time accurate equivalent of coffee beans to get their project in. They're getting the curtains ready, their gold, their dolphin skins (or ancient middle eastern marine mammal equivalent of )- they're going haywire with the preparations-

and G-D putting his hands up.

“Timeout! Timeout!”

everyone freezes-

"Hey- I really appreciate it. I do. Super grateful for the hard work. But I think I’m going to mandate a rest day for you from all this stuff. You know how you haven't been eating or sleeping? Okay here's 25 hours where that's all you can do. Don't even think about picking up that hammer, Mendel!"

One brave Israelite raises his hand from the crowd. "Can we still.. argue?"

"Yes."

then a moment of consideration.

"But only if snacks are provided."

(inspired by a conversation with @daughterofstories )

[sbnkalny]

אני לא צריכה לחשוב על זה, אני מתחננת, בבקשה, אל תשחק לא עוד! (שירים עצובים) לא עוד! (שירים עצובים) אני מתחנן, בבקשה, אל תשחק לא עוד! (שירים עצובים) לא עוד! (שירים עצובים) לא עוד! (שירים עצובים) לא עוד! (שירים עצובים) לא עוד! (שירים עצובים)

[fortunatelychaoticphantom]

חלאס. פאק איט. אני אומרת את מה שיש לי לומר. ואם לימני כלשהו יש מה להגיד על זה, אז פשוט אל. לא שאלתי אתכם. תקראו לי מטורפת או פנזטיונרית אבל תעשו את זה במקום אחר.

ישראל נמצאת בעמדת כוח מטורפת. מה-7 באוקטובר היא הייתה בעמדה הזאת, כנראה העמדה החזקה ביותר שהיינו בה בהיסטוריה. ולמרות שהצלחנו לקבל כל החלטה גרועה שאפשר לקבל, עדיין יש לנו המון כוח. מה שאין לנו זה מנהיג שיודע איך להשתמש בכוח הזה. או ליתר דיוק מנהיג שרוצה להשתמש בכוח הזה.

בשנים הקרובות הולכת לקום מדינה פלסטינית. זאת לא שאלה יותר. אנחנו כל כך הרבה מעבר לתהום שזה מדהים שיש אפילו בנאדם אחד במדינה שחושב אחרת. נעזוב רגע את העובדה שמדינה פלסטינית הייתה צריכה לקום לפני עשרות שנים ונניח בצד את כל הפשעים ששני הצצדים עשו לאורך השנים. מדינה פלסטינית תקום על אפנו ועל חמתנו ואם תשאלו את קטורזה אז גם על חמותנו. השאלה היחידה היא מה יהיה התפקיד שלנו באירוע הזה.

האדיוט הראשי טוען כל יום וכל לילה שהוא לא מוכן שתקום מדינה פלסטינית "באופן חד-צדדי". אז הנה נשמה, זאת ההזדמנות שלך. מנהיג חכם, מנהיג טוב, שהביצים שלו לא שמורות בתוך צנצנת על המדף של בן גביר, היה מציע הצעה בסגנון הזה:

אנחנו מקבלים את כל החטופים תוך 48 שעות ובתמורה אנחנו נשחרר אפס מ��בלים. קראתם נכון. אפס מחבלים. במקום זה אנחנו נציע הקמת מדינה פלסטינית תוך שלושה חודשים. בתוך שלושה חודשים אנחנו בעצמנו נבוא לאו"ם ונגיש את ההצעה להכיר במדינה הפלסטינית באופן רשמי.

בואו ניכנס לפרטים עכשיו, כי כותרות מפוצצות הן סתם כדי למשוך תשומת לב:

1. נקבל גם את החטופים החיים וגם את המתים, עם איום וסנקציות משמעותיות על כל חטוף שיתגלה מת מעל המספר הידוע כיום כדי שלא יתחילו להרוג אותם בשביל הכיף.

2. התפטרות מיידית של אבו-מאזן והרחקתו לצמיתות מהפוליטיקה.

3. קיום חילופי שטחים בתוך שנה כדי להסדיר את הגבולות.

4. המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת לחלוטין ותישאר כזאת בהסכם ובהשגחה בינלאומית לכמה שנים שנרצה לקבוע מראש.

5. הסגרה של ארבעה אנשים בלבד - סינוואר, הנייה, משעל ואבו-מרזוק. לא צריכים אף אחד אחר (אין לנו ולאף גורם בעולם יכולת לתבוע ולהחזיק בעשרות אלפי טרורסיטים. תוציאו את הפנזטיה הזאת מהראש שלכם). ארבעה אנשים בשביל מדינה? נראה לי מחיר זול למדי לא?...

6. ארבעת אלה יתבעו בהאג על פשעים נגד האנושות בהתאם לחוק הבינלאומי.

7. פירוק מלא של חמאס ושל כל ארגוני הטרור בעזה ובאיו"ש.

8. כניסה של כוח צבאי בינלאומי לפירוז רצועת עזה (שהם יתמודדו עם ההשלכות של החרא הזה כמו שהיינו צריכים לכפות עליהם מהרגע הראשון).

9. הלאמת כל הכספים שמנהיגי חמאס גנבו מהעם הפלסטיני והשקעתם בשיקום הרצועה, פרויקט שבו קטאר וערב הסעודית ושאר מדינות ערב יכולות להשתתף בו בשמחה. יהיה נחמד אם הן ישלמו על מנהרות רכבת תחתית במקום מנהרות טרור הפעם.

הצעה כזאת יכולה להוביל לאחת משתי אופציות: או שנפתור 70% מהבעיות של המדינה ונתחיל את תהליך השיקום וההבראה של שני העמים לכיוון שיתוף פעולה אזורי ושלום בר-קיימא, או... שחמאס יסרב כי ברור שהוא יסרב ויוכיח שאין לו שום רצון במדינה פלסטינית כפי שהוא הצהיר שמעולם לא היה לו ואז אולי נצליח סופסוף לעודד את אוכלוסיית עזה להתמרד נגד הארגון שמסרב להעניק להם עצמאות ונעבוד ביחד באמת ולא בסלוגנים של בולשיט בהפגנות לשחרר את הפלסטינים מחמאס ולהעניק להם את העצמאות שמגיעה להם.

תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב. שלום לא יקרה מחר ולא מחרתיים ולא בעוד שנה ולא בעוד עשור. אבל אם לא נתחיל אותו הוא בחיים לא יקרה. תפסיקו לפנטז על מציאות שבה אתם לא צריכים לחשוב על שום דבר. תפסיקו לקבור את הראש באדמה. ותפסיקו כבר פאקינג לשנוא כל ��בר שזז ואומר משהו שקצת שונה מהדעה שלכם. להזכירכם - שלום עושים עם אויבים. אז תוציא את הראש מהתחת שלכם. לא ביקשתי שתאהבו אותם. אני מבקשת שתאהבו את עצמכם. לא ביקשתי שתהיו חברים. אני מבקשת שתבחרו בחיים.

אין התקדמות בלי שיתוף פעולה.

אין ישראל בלי פלסטין.

אין פלסטין בלי ישראל.

מספיק עם המוות.

מספיק.

את המחר בונים עכשיו ואת זה אפשר לעשות רק ביחד.

[remitiras]

Someone rate my Hebrew translation of "Aishite, Aishite, Aishite"

אז במרחק בעבר הנשכח נמצאה לה שרשרת כרוכה ארחו לי חברה, ארחו לי חברה בשקט הלילה תחינות היא בוכה אל תכעסו, תשליכוני תלכו, אל תתנו לי להיות פה לבד חנוק עד בלי די, בחילה בקרביי כשאין לי עם מי לבלות את ימי נכון אני לא כישלון? אני טובה? נכון זה נכון? יפה בעלת כישרון? תאמרו מילה, אני טובה? תראו אותי, היי תנו לי חיבה, תנו לי חיבה, תנו לי חיבה עוד ועוד הו תנו לי חיבה, תנו לי חיבה תלבו את הלהבה הו זה כואב, הו זה כואב כמה אפשר תנו לי לצאת מהסבל אין מעצור אין תקווה לא משנה כמה זמן יעבור השרשרת נשארת כרוכה חונקת, צמודה, את גדולה היא קטנה, ואין מספיק מי שנמצא לצידי אין מעלי בכיתה שלי, לא אפסיד כי אני כה מקסימה יותר מההוא, יותר מהזאת, יותר מכולם אז תתייחסו רק אלי מאחורי החורשה תפגוש אותי, כי יש לי וידוי מה אם זו לא האמת? אני רוצה להיות איתך מגעיל ודוחה שכמותך תנו לי חיבה, תנו לי חיבה, תנו לי חיבה אעשה כל מה צריך, מה שתרצו קחו אותי לכל כיוון זה לא מספיק, אין פה מספיק, איפה אתם לא אשחרר עד הסוף אנא סלחו לי תנו לי חיבה, תנו לי חיבה, תנו לי חיבה עוד ועוד ו תנו לי חיבה, תנו לי חיבה עוד עד הגלגול הבא הו זה כואב, לא אשחרר, הו זה כואב עוד ועוד ועוד ככה זה כשאת שמחה אה ככה זה כשאת שמחה

[surethingsis]

לאלא בבקשה לא בבקשה לא לא סטימצקי רודפת אותי עד הטאמבלר לא נשאר לי מקום לאן לברוח עיר מקלט מהגיהינום הזה שנקרא סטימצקי

הנה ספרים שקראתי לאחרונה ואהבתי:

* יללה ושירים אחרים- אלן גינסברג

למדתי כמה כיף לקרוא שירה בקול רם!! הערת שוליים של יללה פשוט תענוג לאוזניים

* בערך מליון ספרים של קורט וונגוט (עריסת חתול, אמא לילה, בית מטבחיים 5, ארוחת בוקר של אלופים)

קל לקרוא את הספרים שלו והם מצחיקים וחכמים וגורמים לך לרצות לצטט מתוכם בערך מאה פעמים ביום. וגם הסיפורים טובים אין לי מה לומר עוד

* בית קברות לחיות- סטיפן קינג

וואלה היה לי מאד קשה לסיים אותו משהו בו נגע בי מאד בכל הכפתורים הכי קשים, אבל ��ה היה שווה את זה לחלוטין בעיני. אני סאקרית של מר קינג אין לי איך להתגונן מהאשמות. יש כל כך הרבה לב בספרים שלו אתה לא רק מפחד אתה מתמוטט מעצבות.

עשן ומראות-ניל גיימן

אני חולה על סיפורים קצרים והאוסף הזה מלא באוצרות ספרותיות. פשוט כיף גדול אני לעיתים קרובות נזכרת באחד או שניים מהסיפורים שם ופשוט נהנית לחשוב עליהם.

כןכן חודש הגאווה וזה אבל מה אתם קונים לכבוד שבוע הספר?

[piel-pual-vehitpael]

אז נתקלתי שוב בפוסט שהולך בערך "הדבר שלא מלמדים על הנאצים זה שהם לא סתם שרפו ספרים, הם שרפו ספרים על קומוניזם ומדעי מגדר"

ואז ריבלוג שהולך "אל תשכחו שהם שרפו ספרים של יהודים כי הם אמרו שהיהודים רוצים להרוס את גרמניה, בדיוק מה שterfs אומרות עכשיו על טרנסים! אנטישמיות גזענות וטרנספוביה תמיד קשורות ביחד"

ואני חייבת לומר שפעם הסכמתי עם הפוסט כי באופן כללי הוא באמת נכון. אבל לקרוא אותו עכשיו, כשכל העולם פתאום למד לחשוב רק בתיאוריות קונספירציה, פשוט הפיל לי אסימון

כי זה אף פעם לא היה לגבי אנטישמיות

כולם פה כל כך שמחים להשתמש ביהודים כgotcha, להשוות אנטישמים לכל דעה אחרת שהם לא אוהבים, לדבר על נאצים אבל לא על הקבוצה הכי גדולה שהם רדפו

אם יש פוסט על יהודי בשואה הוא חייב להיות גיי

אנטישמיות תמיד חשובה *כי* היא כמו טרנספוביה, *כי* היא כמו גזענות, *כי* הם באים ביחד. תשתמשו באנטישמיות כlitmus test - אם הוא אנטישמי הוא גם נגדכם. אנטישמיות אף פעם לא רעה בפני עצמה.

שזה דבר מקומם מספיק, לא? אבל אז הוא הפיל לי עוד אסימון.

חשיבה כזאת - ש��נטישמיות תמיד באה בקבוצה, שהיא נראית כמו כל שנאה אחרת - היא זאת שהביאה למצב הנוכחי. השמאל לא יכול להיות אנטישמי כי הוא אנטי טרנספוביה, כי הוא אנטי גזעני. כי הוא לעולם לא היה תומך בשנאה רועשת. אבל האנטישמיות מתחילה בשקט, בקונספירציות. היא נמצאת בכל צד פוליטי. היא שונה ומיוחדת ולא כמו שנאות אחרות. כדי להילחם בה צריך כלים שונים מאלה שהאקטיביסטים למדו להשתמש בהם. היא לא תתוקן אם תלמדו על חגי ישראל ותמליצו על ספרים עם דמות יהודיה. להגיד שהיא תמיד קשורה ביחד עם טרנספוביה זו לא הנחה שגויה כי היא לא תואמת את המציאות - היא שגויה כי היא כמו ההנחה שכל מלבן הוא ריבוע כי כל ריבוע הוא מלבן.

[meayefet]

מתנצלת שאני כותבת דעות יותר משאני מאיירת בימים אלה אבל הנה עוד טייק שולי על היחס העולמי למלחמה -

בתור מי שהתבגרה ב2010 ובילתה חלק מאוד מכובד בהתבגרות שלה בבלוגים ובפורומים ומאוחר יותר בטאמבלר (לא נעים להגיד אבל הייתי פה גם בצוק איתן), אני רואה איך העולם מתייחס לסכסוך כאל פאנדום ואני משתגעת מזה.

לפני כמה ימים אמרתי בצחוק שבדוק מישהו כותב עכשיו פאנפיקים על ה7.10. כשאמרתי את זה אני מודה שמה שהיה לי בראש זה פאנפיקים על חמאס, כזה יחיא סינוואר/איסמעיל הנייה (זה נורא מצחיק בראש שלי) - אבל המציאות עלתה על כל סיוט. כותבת פרו פלסטינית בוואטפאד העלתה פאנפיק (!) על סיפור אהבה בין מחבל חמאס למיה רגב (שנורתה ברגל ונחטפה יחד עם אחיה איתי מהמסיבה ברעים).

מאוחר יותר גיליתי שזה לא קרה בוואקום, ומסתבר שטיקטוק מתפוצץ על זה - הטענה היא שמיה רגב "השאירה את הלב שלה בעזה" כי היא אמרה "שוקראן ביי" וחייכה למחבל שהעלה אותה על הרכב של הצלב האדום. כל זה כשהיא שוחררה לבד, עם שיקום פיזי ונפשי ארוך לפניה, ובלי אח שלה - ששוחרר רק ארבעה ימים אחריה. אז אם היא חייכה המחבל הוא הומאני וחמוד ובטח היא היתה במלון חמישה כוכבים בעזה (אפילו אם ילדים חזרו עם ראש מלא כינים ואפילו אם יש עדויות מזוויעות מהשבי).

מעבר לזה שגם ב2010 היה דיבור על האם פאנפיקשן על אנשים אמיתיים זה סבבה או לא (ממרומי גילי המופלג אני יכולה להגיד נחרצות שלא) - אלה לא דמויות ציבוריות או אנשים שהומצאו לצורך סיפור שמתרחש בזמן מאורע היסטורי כזה או אחר, ואלה גם לא סתם אנשים. מחבל חמאס הוא, ובכן, מחבל חמאס, ומיה רגב היא אדם פרטי שנעשתה דמות ציבורית בעל כורחה. לכתוב פאנפיק על טבח שהתרחש לפני שנייה וחצי שסובב סביב חטופה והשובה שלה, זה הדבר הכי חולה ולא מוסרי שאפשר לעשות בסושיאלז למען שחרור פלסטין (ואם הם מתיימרים להיות בצד המוסרי, כדאי להיות עקביים).

תוך כדי הכתיבה הבנתי גם שמה שהכי משגע אותי בזה זה הפער בין איזה מין אנשים החברים שלי ואני גדלנו להיות לבין איזה מין אנשים גדלו להיות בשאר העולם, כשגדלנו על אותה תרבות מעריצים אינטרנטית.

הרבה חברות שלי שהכ��תי באינטרנט דרך תרבות הפאנדומים והפאנפיקשן הגיעו בסוף להיות חברותיי לספסל הלימודים בבצלאל, או שנפגשנו בכל מיני פורומים חברתיים, כי באינטרנט ובתרבות המעריצים למדנו על חשיבה ביקורתית, על צדק ועל הכוח של יצירה, ותרגמנו את זה למעשים - ובינתיים בשאר העולם אותם הדברים בדיוק הביאו אותם בשנת 2023 להתייחס לפלסטין כאל פאנדום. בפאנדום או שאתה מעריץ מושבע או שאתה טועה. אין אמצע. אין "יש מקום לביקורת על ישראל ויש לפלסטינים כל זכות להגדרה עצמית ומדינה ריבונית ככל העמים, אבל החמאס שאקטיבית מונע מהם את זה ביצע פשעים נגד האנושות וצריך לתת עליהם את הדין" - יש "כל האמצעים כשרים לשחרור פלסטין" ו"מהנהר אל הים". לא בטוח שהם יודעים איזה נהר ואיזה ים, אבל זה בסדר כי בפאנפיקשן אפשר לכתוב יקום אלטרנטיבי ולסלף את מה שקרה באמת כך שיתאים לפאנפיק הבא.

ולמיה רגב אני מאחלת רפואה פיזית ונפשית שלמה ומהירה, ושבחיים לא תקראי את החרא הזה שבינתיים הוסר מהאינטרנט. ♥

[jewvian]

התחיל טקס המדליות!!!! איזו התרגשות!!!!!! 😭😭

[anon-e-has-a-tmblr]

חמין צריך להיכנס לאמנת ג'נבה תחת הקטגוריה נשק כימי

ישראלים יש לי שאלה חשובה

[the-catboy-minyan]

ברוך הבא למבשלים עם נועם!

והיום: שילוב מקולל בין בורקס לסמבוסק שנוצר מבצק ג'חנון (במילוי פטריות/תרד)

נשבע שיצא לי טעים 💀

(אגב בתמונה יש מזלג כי אכלתי על הצלחת הזאת מקושקשת קודם, אני לא פסיכופת, לא אכלתי את הסמבוסק עם מזלג, אל תהרגו אותי)

המתכון (ל12 זוועות):

לבצק:

2 כוסות קמח חיטה/כוסמין (בתמונה עשיתי חצי חצי בין כוסמין לבן לחיטה לבנה, פעמים הבאות אעשה עם כוסמין מלא)

1/4 כוס שמן זית

140 מ"ל מים פושרים

כפית מלח

קצת חמאה פושרת בקערה

משטח עבודה נקי (שיש כאילו)

למילוי:

חפשו באינטרנט מילויי בורקס/סמבוסק, מה שהכנתי יצא זוועה אני לא משתף את זה 💀

תחממו את התנור מראש ל190°c.

שימו את הקמח בקערה, תעשו גומה כזה באמצע ותשפכו לבפנים את השמן והמלח, ותתחילו לערבב עם יד אחת, עם היד השנייה תשפכו לאט לאט את המים. תערבבו עד שיוצאת לכם תערובת אחידה טיפה דביקה ולא נשאר קמח בקצוות של הקערה. אני ממליץ להשאיר כוס עם טיפה קמח בצד למקרה שזה ��וצא דביק מידי וצריך להוסיף.

תצפו את זה ותנו לזה לנוח 15 דקות, אחרי רבע שעה תלושו את זה עוד פעם לכמה דקות ותנו לזה לנוח שעה.

במהלך השעה הזאת אפשר לעבוד על המילויים לזוועות, הנה תמונה של המילוי פטריות והמילוי תרד שהכנתי (קחו בחשבון שזה מלא פטריות והכנתי שישאר לי אקסטרה, וגם נשפך לי מלא בזיליקום כי אני טמבל 💀)

לאחר שעה תחלקו את זה ל12 כדורים (אפשר אפילו יותר אם אתם רוצים לעשות אותם קטנים), ותנו לזה לנוח מכוסה לעוד 15 דקות. תוודאו שיש לכם מגש יותר גדול משלי כי הכדורים המזדיינים האלה יצאו אח''כ מזה גדולים.

אחרי 15 דקות, תשמנו את השיש עם קצת חמאה, תניחו עליו את הכדור, ותמתחו אותו שיהיה עיגול שטוח (לא מתוח מידי, הוא צריך להיות קצת עבה שהמילוי ישאר בתוכו)

תקחו כף של מילוי לבחירתכם ותניחו על חצי מהעיגול, תוודאו שיש טיפה רווח בקצוות.

קפלו את הבצק לחצי, תוודאו שאתם צובטים טוב טוב את הקצוות, אני ווידאתי את זה ועדיין חצי מהסמבורקסים האלה נפתחו לי. הבצק הזה לא אוהב להידבק לעצמו כי זה בצק ג'חנון שנועד שיהיו לו שכבות.

אחרי שסיימתם אפשר להבריש עליהם עם ביצה ולשפוך חצי דלי של שומשום עד שלא רואים בצק (חשוב מאוד!). אני לא שמתי ביצה והשומשום לא נדבק, למרות שחשבתי על זה, ואמרתי לעצמי על כל גרגיר "למה לא שמת ביצה. למה לא שמת ביצה." :)

תדחפו לתנור ל20 דקות או עד שמזהיב, בכל תנור זה כנראה יהיה אחרת אינלי שמץ.

אני שמתי 20 דקות וזה לא הזהיב, אז הוספתי עוד 10 דקות וזה טיפה התחיל להישרף, איזה יופי!

הנה שוב התמונה המוכנה, הבצק כל כך פאקינג טוב אני ממש לא ציפיתי לזה, אני טיפה מתחרט שלא נתתי לו להיות עבה יותר אפילו. נראלי פעם הבאה אני אנסה לחקות יותר בורקסים מאשר סמבוסק כדי שיהיה יותר קראנצ'י. תבלו!

אל תשכחו אח''כ לנקות את כל הכלים, כי יש הרבה.

[redladypaige]

"וואו לשרית חדד יש בת זוג? איזה פתאומי לא יכולנו לדעת"

המילים לשיר "חגיגה":

בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה,

ולשתוק הרבה

בחורה מבית טוב צריכה להיות תמימה,

ולשתוק הרבה.

אם תגלי לו מה בליבך,

אם תשאלי אותו למה ואיך,

אולי יקום הוא וילך,

אל תדברי על טבעת.

יש חגיגה אומרים בעיר מסיבה

אומרים ההיא התחתנה

חגגנו עד אור הבוקר

יש לך סיבה ההוא הולך וזה בא

גם לך תהיה חתונה

אומרים שבעל זה אושר

רק האחד יקשיב לך הוא המיועד

רק האחד יבין אותך הוא שלך לעד

הוא יקח אותך ותיסעו מכאן

אל העיר הגדולה אל החופה אל הגאולה

בחורה מבית טוב צריכה לדעת לבשל

ולשתוק הרבה

בחורה מבית טוב ילדים צריכה לגדל

ולשתוק הרבה.

התמונה הרשמית של השיר:

[onlycleverinmyhead]

Milos went on to detail what she'd tell Bruce Wayne if she had the chance.

"I'd tell Batman about foreskin restoration to regain some of what was lost," she said.

ז'אנר גיבורי העל נבנה בכפות הידיים של יהודים. אני לא אתן לאף בן זונה לקחת את זה מאיתנו.