#אבל זה כבר... זה יותר מדיי.

[michael-physicsboi]

אני בסך הכל רציתי להגיד שזה יהיה ממש מצחיק אם הייתי צריך לעשות מילואים במקום השירות הלאומי שלי כמו שעושים בצבא, איך זה הגיע לזה שאני כנראה אהיה היחיד במשפחה שיישאר להילחם על המדינה עד הסוף?

[jewvian]

מחשבה שעלתה לי - מה עם הילל סוחט את טולי וזה למה היא נפרדה מצימר? לא יודעת. כואב לי על צימר. אני רואה בה הרבה ממני מלבד העובדה שהיא שבוזה וצינית ו. אבל הבכי שלה בסוף הפרק, וואו ההזדהות העמוקה שהרגשתי… בואי נגיד ככה 😅

ניסיתי לחשוב מה הילל רוצה מטולי ואין לי שמץ. לא יודעת אם הוא סוחט אותה, יש לטולי דפקות משל עצמה בקטע הזה, כאילו הריחוק הפתאומי שלה מצימר לא נובע ישירות מהילל.

עוברים על טולי דברים שהיא לא רוצה לחלוק. אולי היא חלקה אותם עם ניקול... אולי לא מספיק כי גם שם יש מרמור..... אבל יש תחושה שטולי מעדיפה לטבוע בחרא של עצמה מאשר לחלוק אותו עם צימר וזה מאכזב.

צימר באמת רוצה להשתנות, היא אוהבת את ה"אישיות" החדשה שיש לה אחרי שהיא הכירה את טולי. אבל צימר!!! כפרה!!!! את לא חייבת את טולי בשביל זה!!!! תמשיכי להתמיד ולעבוד בלשפר את עצמך בשביל עצמך!!!!! אם טולי לא מוכנה להתאפס על עצמה ולהבין את הנזק שהיא עושה.... היא לא שווה את השינוי הזה, היא לא שווה את אור צימרמן.

הסצנה בסוף עם צימר וצליל.... וואו. מופת של כתיבה, בימוי ומשחק. אין מספיק סופרלטיבים באמת.

[mexashepot]

בוקר אור ראיתי שרבלגת את הפוסט על הסטודנטית אבל בלי האופציה להגיב. אז אני שולחת כאן. אני מתקשה לראות את ההשפעה החיובית של המעשה. זה בסהכ להוריד חולצה, איזה דברים חיובים בקשר למחאה של העוסים זה גרר? (את כל הו��כוח המשני על כבוד בסיסי לסמלים של המדינה vs סקסיזם הבנתי) אם צריך לחדד את השאלה יותר, תגידי . יומטוב:)

אהיה כנה איתך, אני בדרך כלל מאוד נגד פרובוקציות העושות שימוש בגוף נשי על מנת להעביר מסר שלא קשור לשיוויון בין המינים, לא מטעמי מיזוגיניה כמובן אלא פשוט כי הגוף שלנו כבר מוחפץ גם ככה מעצם קיומו, ואני מתקשה לראות טעם בלסכן את עצמנו עוד יותר כדי להעביר מסר שלא קשור ישירות לגופנו. יש דרכים אחרות לבצע פרובוקציות בלי לחפצן את הגוף הנשי עוד יותר.

עם זאת, המחאה של הסטודנטית לעבודה סוציאלית היא דווקא הגיונית בעיניי, כי זה השיג את המטרה בלי לסכן אותה יותר מדיי - עד למחאה שלה, כולם שמו זין על מחאת העו”סיות. שלושה שבועות בערך האוכלוסיות הכי מוחלשות בארץ לא קיבלו שום טיפול, והמדינה, כהרגלה בקודש, שמה זין אחד גדול ולא הנידה אצבע לטובת העו”סיות והאוכלוסיות הכי מוחלשות שנפגעות עוד יותר כתוצאה מכך. הפרובוקציה שלה גרמה לכך שתהיה אשכרה סקירה רצינית של המחאה בתקשורת - אשכרה פתאום היה למחאה קול פתאום. המטרה הושגה, הנושא קיבל את תשומת הלב הראויה לו. אם היא לא הייתה עושה מעשה פרובוקטיבי, ספק אם זה היה קורה.

לפי מה שקראתי, נראה שהושג מתווה הסכם כלשהו בין משרד האוצר לבין העו”סיות, והן חזרו לעבוד. אבל גם אם זה לא היה מושג, עצם הסקירה התקשורתית הנרחבת, מטרה חשובה הושגה, והיא לתת למחאה הזו קול שגם במגדלי השן יוכלו לשמוע.

חשוב לי מאוד לציין שאני בכלל לא רואה בחזה נשי חשוף פרובוקציה, בדיוק כמו שחזה גברי חשוף הוא לא פרובוקציה, סתם מכוער, אין שום דבר פרובוקטיבי בגוף הטבעי שלנו. עם זאת, מכיוון שאנחנו חיים בחברה פטריארכלית מטורללת, חזה נשי נחשב משום מה לפרובוקטיבי (כי גברים תינוקות, אל תשאלי אותי למה.) אז המעשה שלה נחשב לפרובוקטיבי, למרות שבעיניי אין שום דבר פרובוקטיבי במה שהיא עשתה, אבל בגלל שבחברה שונאת הנשים שלנו זה נחשב לפרובוקציה, השתמשתי במילה פרובוקציה פה. אין שום דבר פרובוקטיבי בגוף הנשי בעיניי.

אמ”לק - התוצאה החיובית של המעשה שלה זה שעכשיו מחאת העו”סיות קיבלה קולות הודות למעשה שלה.

[mitbageralmonimus]

תזכורת

אני כותב את זה לעצמי, אני יודע שזה הדבר הכי כללי ואוניברסלי שיכול להיות בעולם, שהוא לא אישי או ייחודי לי בשום צורה, אבל אני כותב אותו לעצמי, בדרך שלי, בשביל עצמי, ואם מישהו אחר קורא את זה כנראה כי רציתי לעזור לו להכיר אותי או שחשבתי שהטקסט הזה יכול לעזור לו בחייו. זאת זכות להתמודד עם הקשיים, לבכות, לעבור מסע. זאת זכות ואושר להיות הגיבור של הסרט של עצמך. זה זכות לסבול בנסיון, ולהיות אמיצים, ולהרגיש רחמים עצמיים, ולהקריב למען אחרים, ולמען עצמך. חלק גדול מהאושר מגיע מהשווי שלו שהוא כל מה שעברת כדי לקבל אותו, ההישג. תמיד תזכור שאתה אוהב את עצמך, ואנשים אחרים, ואת החיים, ושאתה יודע שאתה מסוגל להשיג את מה שאתה רוצה. ושזה שעכשיו אתה במסע, זה זכות. וכשתסיים אותו תמצא איזון ואושר, אבל ��אבד את הסיפוק והמשמעות שמתלווים לקושי והמאמץ של המסע, כמו שבסוף אימון אתה יכול סוף סוף לנוח, ולהנות ממקלחת טובה, אבל אתה כבר לא זכאי לשיכרון המאמץ של השרירים. מאמץ זאת זכות, זכות קשה, אבל הוא מעניק משמעות לדברים החיוביים שמסביבו. גם אם היו מציעים לך להתחבר למכונה שתגרה את המוח שלך ותספק לך אושר חזק ונצחי, אוליי לא הייתי מקבל אותה. כי זה כבר לא יהיה חיים, וזה כבר לא יהיה אתה, וזה כנראה בחירה שגויה וטיפשית ולא הגיונית, אבל זאת אחת מהבחירות שאתה לא מסוגל לבחור אחרת. אתה תמיד יודע שהסבל הזה עושה לך טוב, עוזר לך להבין דברים, וגורם לך לאהוב את עצמך ולהעלות את הרף ליעד שלך. כתבתי את זה כדי שגם תזכור. מאמץ, משבר, רחמים עצמיים, אהבות נכזבות, תקוות נגנזות, שאיפות רחוקות, אשמה, טעויות, אכזבות, געגועים, פרידה, דאגה- אלא מתנות ענקיות שאתה מקבל, אז תפתח אותן.

מקווה שערבבתי קצת אושר לתוך הכאב.

אוליי יש קונפליקט נצחי בין העניין לסיפוק, ולשלווה. זה פרדוקס, כי בשביל סיפוק אנחנו צריכים עניין. ובשביל לשמור על הסיפוק צריך שלווה, וכשיש שלווה אין עניין. אז אנחנו חייבים לזוז כל הזמן בין שלושתם, כדי להגיע לכמה שיותר רגעי אושר שאפשר, לקפוץ לנצח מהחום הכבד של השמש למזגן המרענן, ומהקור המקפיא של המזגן לחום המנחם של השמש. ואז להשאר שם קצת, עד שלא נעים, ולחפש שוב מקום אחר.

גם הרעיונות האלו וגם המשפט הזה הם מרגשים ומדכאים בו זמנית. עדיף לא לחושב על זה יותר מדיי, אבל טוב לזכור.

[love-me-love-you-30]

מכתב

דמיינתי איך אנחנו יושבות ושותות קפה ביחד.. איך אחרי הלילה הנוראי הזה שהיה לי ישבנו ופרקתי את הכל.... וזה הלך בערך ככה.. החזקתי את הספל הרותח בשתי ידיים.. חזק חזק כדי להרגיש את החום שלא יברח.. השפלתי מבט אל השולחן במטבח השולחן בו ישבנו ביחד כל כך הרבה פעמים.. ואת הסתכלת עליי בעיניים הגדולות שלך וחיכית שאתחיל לדבר... הרגליים שלי כרגיל היו על הכיסא והבירכיים מלטפות את הפנים וכל פעם שרציתי לדבר פשוט לא ידעתי איך..... אני כל כך מתגעגעת אלייך שהעיניים שלי מתמלאות עכשיו בדמעות רק על המחשבה שכל זה הוא פרי הדימיון ולא מציאות.. מה שהייתי עושה כדי להיות איתך עכשיו והנה את שולחת לי הודעה מרגשת בווצאפ בדיוק כשדמעה נופלת מהעין על הלחי ואיכשהו ישר לתוך האף.. אני יושבת על הכיסא במלון.. כבר שעות.. אבל כשאני עונה לך משדרת עסקים כרגיל... היה לך יום כל כך מרגש..... אחותי הקטנ�� כבר לא כזו קטנה והנה הוא אתמול הציע לך נישואים. איך שרצית�� להיות שם לצידך.. נשבר לי הלב.. ועם כל הרגש וכל הדמעות במהלך היום הרגע שהכי שבר אותי היה כשהגעת לבית של ההורים ואחי... אחי רץ אלייך לחיבוק שהרגיש לפחות עשרים דקות..... ואני מסתכלת ומתפרקת... והלב שלי יוצא מהחזה וההיסטריה והבכי היו כנראה כמו שלא בכיתי שנים.... ואחד אחד כולם מחבקים..... ואני מבעד למצלמה רק מחכה כבר שיגיע תורי... שתבואי אליי כבר ותתני גם לי חיבוק.. אבל תורי לא הגיע.. כי אני לא הייתי שם.. והתנפצתי לרסיסים.. התפרקתי לגורמים.

היום עבר עליי באופוריה מוחלטת.. ידעתי שהוא יגיע והכנתי את כולם לזה שאני לא אהיה זמינה והראש שלי יהיה איתך במקום במקומות אחרים.... את יודעת.. בשנים האחרונות אין לי הרבה זמן לעצמי.. אני במין מערבולת כזאת של אני רואה את כולם ואף אחד לא רואה אותי.. יצא ככה... כנראה שזה חלק בלתי נפרד מלהקים משפחה... בכל מקרה.. הכנתי את צחי ואת כולם שאני אצטרך לפחות שעה עם הטלפון.. שאם אני לא נמצאת איתך פיזית אז לפחות שאני אהיה איתך דרך מסך. התכוננתי וחיכיתי.. העברתי את הדקות עד שתצא השבת בלמצוא תעסוקות לעצמי כדי שלא אתחרפן.... והיום היה פשוט נורא.. כולם שכחו שביקשתי קצת הפסקה.. פתאום כולם רוצים וצריכים ממני דברים וכשהגיע הרגע סוף סוף אחרי שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן (ימים, שבועות ואם לא שנים) פתאום חשוב ללכת לקניות ופתאום חשוב לארגן את הילדים ופתאום לכולם מעניין מה הולך לי בטלפון.... פתאום לא חלקתי את הרגע איתך כי פתאום לאמא היה חשוב להיות באותה שיחה ולבכות ואז אני אמורה להרגיע אותה במקום להתמקד בך.. ופתאום בן הגיע משום מקום והתחיל לשאול מיליוני שאלות ולמה את בוכה וכולה הצעת נישואים ולא באתי לפה לשמור לך על הילדים.. ופתאום כשזה נגמר החליטו בשבילי לנתק את השיחה לפני שבכלל הספקתי להבין מה קורה..... ומשם היום הזה רק התדרדר והכל הפך למריבות וצעקות.... פתאום הבכי הוא לא רק בכי של התרגשות הוא גם בכי של כעס.. של אכזבה... בכי של עצבות עמוקה לא רק שאני לא שם איתך להחזיק לך את היד אבל זה שאני לא שם נקודה. הכל עלה לי והצטבר לדמעות שפשוט לא הפסיקו לזלוג... ומשם לארגן את כל הילדים ולאוטו.. והריבים והצעקות רק מתגברים.. כי מה פתאום שאת בטלפון כל היום את אמא ויש לך ילדים... את אמורה לעשות את התפקיד שלך ולשתוק וחס וחלילה שיהיו לך כמה רגעים לבד.. כי זה פשוט לא מתאים. לא עכשיו. היית עושה את זה מאוחר יותר כשאנחנו באוטו ולא באמצע היום. כי את מבינה.. אנשים שחושבים רק על עצמם חושבים שהעולם סובב סביבם ושכולם מקבלים החלטות לפי מה שנוח להם ספציפית... אז לא היה לו נוח שתקבלי הצעת נישואים בדיוק באותו רגע.... היה לו נוח שידחו את זה למתי שזה מתאים לו.. לרגע שנהיה באוטו ואז הוא לא חייב להשגיח על הילדים כי זו הרי עב��דה שלי.... והנה אנחנו באוטו ואבא מתקשר וכולם ברקע.. ואני.. אני הרי הכי טובה בלהסתיר את הרגשות.. ואפילו ששניה לפני שהשיחה התחברה קיבלתי את הצרחות של החיים ובכיתי ונשכתי שיניים... חייכתי אל המצלמה וידעתי שמה שחשוב זו את. וימות העולם אני לא אתן שהיום הזה יהרס.. ואני יודעת שאם לא אני אז אף אחד לא יודה לחברות שלך.. ואף אחד לא יעריך ויוקיר תודה על כל מה שהן עשו למענך... אז שוב מתוך הרגל לקחתי את תפקיד האחראית ולקחתי את המושכות לידיים כדי שיהיה לך טוב.... וברגע שהשיחה התנתקה חזרתי לנסיעה המרירה הזו ורק התפללתי שכבר תיגמר... ומתוך עצבות ובדידות כפי שלא חשתי מעולם.. הגענו וחזרתי לתפקידים שלי שמסתבר שאף אחד אחר לא יכול לעשות.. זה עסוק בלהכין על האש זאת עסוקה בעצמה אלה עסוקים רק בילדים שלהם ואני? אני עסוקה בכל השאר.. אכלו כולם וסיימו ואפילו לא טרחו לשאול אם אולי גם אני הייתי רעבה (הייתי אבל מה זה משנה) ומשם נמשך היום המחריד הזה.... הלכנו לבריכה אתם כבר הלכתם לישון אז חשבתי שהנה סוף סוף אני אמצא את השקט שייחלתי לו כבר שעות... אבל הסערה לא איחרה להגיע גם לשם..... וסיפור ארוך בקצרה כי זה ממש לא משנה הנה אני מוצאת את עצמי מכורבלת בתוך עצמי על כיסא במלון בשעה 2:30 לפנות בוקר וכותבת לך מכתב. למיטה אין סיכוי שאני אכנס היום.. לא שלמישהו איכפת.. כי עובדה שאף אחד לא שאל אף אחד לא בירר אף אחד לא ביקש שאכנס לישון כמו בנאדם. כי אולי אני לא. כי אולי כל מה שאני עושה זה לא מספיק ואולי אני עושה יותר מדיי שברגע שאני לא אז אני נהית בן אדם נורא. ואולי אני גם צריכה להיות טיפה יותר אגואיסטית.. טיפה יותר אנוכית.. אולי אז ישימו אליי לב.

וכל מה שאני רוצה... זה לשבת לשתות קפה עם אחותי.

[redsandsshoes]

אז רציתי לכתוב שיר על יתושים

כי עכשיו כבר ארבע בבוקר.

ודי ברור לי שעדיף לישון. אבל יש לי יתוש בחדר. והוא עושה רעש.

וזה מזכיר לי את מה שאבא שלי אמר לי פעם, שבני אדם שלא מאמינים שהם יכולים לעשות שינוי לא בילו לילה בחדר עם יתוש. אבל אני עדיין לא חושבת שיש הרבה שאני יכולה לשנות.

ואני די בטוחה שעקצו אותי. ואני עייפה מדי שיגרד לי.

ואני יודעת שאמרתי יתושים אבל אני די בטוחה שיתושות הן אלה שעוקצות.

ואני די עייפה. אבל היתוש עדיין נמצא לי בחדר.

ואני חושבת על העובדה שיכולתי להכניס בדיחה על מציצה בתוך השיר הזה. אבל זה לא נראה לי מתאים. אולי אני חושבת יותר מדיי.

אבל רציתי לכתוב שיר על יתושים,  ואני לא חושבת שיש לו מנגינה.

חברה שלי חושבת שזה יפה, שלמשפטים שלי אין סוף ואין התחלה. אין אמצע ואין סדר.

 אני חושבת שהם פשוט מבולגנים ולא מובנים, כמו בנות יפיפיות בסרטים עם שיער צבוע בכחול שנראה שהמטרה היחידה שלהן היא לעורר בך תחושת מטרה. אני מקווה שהן שמחות שיש חושך.

[sitelinx]

שיווק ופרסום באינטרנט בעידן הקורונה

New Post has been published on https://is.gd/KRTcxb

שיווק ופרסום באינטרנט בעידן הקורונה

טיפים והמלצות לשיווק ופרסום העסק בתקופת משבר הקורונה

עסקים רבים מתלבטים האם ואיך לשווק את העסק בתקופת המשבר, או למצוא פעילות אלטרנטיבית שתייצר הכנסה. להלן כמה רעיונות ועצות בנושא:

כסוכנות דיגיטל ושמספקת הרצאות בתחום השיווק באינטרנט במכללות וארגונים, אנו פוגשים עשרות בעלי עסקים מדיי חודש במגוון רחב מאד של תחומים.

בשבועות האחרונים הרבה עסקים הפסיקו את הפרסום והשיווק השוטף כליל, חלקם הגדול בצדק מוחלט (בעיקר עסקים שנסגרו לחלוטין ו/או אינם יכולים לספק מוצר/שירות בכל קונסטלציה). אחרים מתלבטים, שואלים, שוקלים מה ואיך לעשות ואם בכלל נכון ואפשר למכור בתקופות שכאלה. לכן, החלטתנו להכין עבורכם מדריך קצר שיכול לעזור לעשות לכם סדר, או לפחות לתת מעט רעיונות או השראה, להפיק את המירב מהמצב הנוכחי.

נתחיל עם רקע קל על עולם הפרסום בתקופת הקורונה

באופן כללי אנחנו נמצאים כעת בתקופת “זהב” חסרת תקדים לפרסום והעברת מסרים ב”push”. תחשבו על זה, בעקבות מדיניות הסגר כמות גדולה מאד של אנשים נמצאים למשך זמן רב יותר מהממוצע בבית וצורכים הרבה יותר זמן מסך בטלוויזיה, בפייסבוק, גוגל, אפליקציות ואתרים שונים מאשר לפני “תקופת הקורונה” ובמקביל עסקים רבים מאד וכספים גדולים מאד הפסיקו לזרום לפרסום (במיוחד בעקבות המשבר העצום בתחום התיירות שהיא מן התעשיות אשר מוציאות את הסכומים הגדולים ביותר בעוגת הפרסום בטלוויזיה ובדיגיטל). לכן, הכנסות הזכייניות בטלוויזיה (למשל קשת ורשת) נפגעו בקרוב ל50% על פי עדכונים מהימים האחרונים והמצב דומה גם במדיות דיגיטליות כגון פייסבוק, גוגל וכדומה.

מה שבאופן טבעי קרה במצב כזה הוא העובדה שהפרסום הוזל משמעותית הלכה למעשה. בטלוויזיה כבר הודיעו על הנחות משמעותיות שיינתנו למפרסם ובפייסבוק מניסיון אישי שלנו ושל קולגות רבות בתחום, עלויות הפרסום נחתכו בממוצע לפחות בחצי (תלוי תעשיה וקמפיין כמובן). זאת אומרת שבקמפיין נתון שהושקע בו 100 ש”ח ביום ��הניב 2 לידים/המרות לפני המשבר, היום אותו קמפיין מניב לצורך הדוגמא 4 לידים/המרות בממוצע. (כמובן שבהסתכלות חודשית הפערים הפרופרציונלים הללו מתבטאים בגידולים חסרי תקדים למחזורי המכירות).

ההזדמנות היום היא גדולה ועסקת פרסום שכזו היום היא מצויינת משום שבשורה התחתונה אתם קונים יותר חשיפה בפחות כסף מאשר כל מצב אחר לפני המשבר (התמונה תשתנה ככל שבעלי עסקים יבינו את זה/שהמצב בחוץ ישתפר)

אז איפה הקאץ’?

בעיתות משבר כאלה שבהם גם מתפתח באופן טבעי משבר נזילות, אנשים פחות מוציאים כספים על “מותרות” וגם ההגדרה של “מותרות” מתרחבת להגדרה כללית יותר מאשר מה שהיה נהוג לפני התקופה.

כשהפעילות העסקית נפגעת ואפילו נעצרת ובמקביל ישנם גם קשיים תזרימיים ובעיות נזילות ואי וודאות קיומיות/הישרדותית בעסקים, אין לרוב מה לדבר על פרסום ושיווק מסיבות כלכליות/פסיכולוגיות.

כמובן שאפשר לחשוב על סיבות נוספות שמתקשרות לאותם נושאים.

מה יכולים בעלי עסקים לעשות בכל זאת בתקופות שכאלה?

ריכזנו עבורכם כמה רעיונות, המלצות וטיפים:

משלוחים – כמובן ואיך לא, הדגישו את העובדה שאתם מספקים משלוחים (אם המשלוח חינם מה טוב). זה הזמן לקדם, או התירוץ לפתוח חנות e commerce (אונליין) למי שעדיין לא עשה זאת, ולמנף את הפרסום הזול של התקופה לטובתו תוך הדגשת נושא המשלוחים. זה הזמן של עסקים בתחומי המזון, ההגיינה, הנקיון והפארמה – This is your time to shine. לדוגמא: בעלי סופרמרקטים/מרכולים קטנים ובינוניים יכולים לנצל את המצב שאנשים מעדיפים שלא להגיע פיזית לחנויות, מה שגרם לעומס אדיר על הרשתות הגדולות (נכון לכתיבת שורות אלו זמן אספקת משלוח מתחיל משבוע ממועד ההזמנה) ולהציע פיתרון נגיש מהיר (וחברתי) יותר, מקמפיין דיגיטלי להגברת הזמנות טלפוניות (בפייסבוק לדוגמא) וחלוקת פליירים בבתי השכונה של העסק המקומי ועד בניית חנות וירטואלית המאפשרת הזמנה וסליקה אונליין.

הנגשה – הנגשת תהליך הרכישה של המוצרים שלכם יותר מהרגיל, מתוך מטרה להקהל על הגולש שהיה רגיל לקנות את המוצר שלכם “אופליין” ועכשיו נאלץ לרכוש אותו “אונליין”. למשל: עסק פיזי שמוכר מוצרי תינוקות יכול להעלות בתקופה זו סדרת סרטונים של סקירת מוצרים נבחרים שנמצאים אצלו בחנות, והעלאת שאלות ותשובות נפוצות ביחס לכל מוצר כדוגמת עגלות וכסאות בטיחות על מנת להקל על צרכנים בתהליך הבחירה וההחלטה. אותם לקוחות היו רגילים לעשות “סיבוב” עגלות, לפני קנייה וכרגע הדבר לא ��פשרי. לעומת זאת, הצורך שלהם ברכישת המוצר עדיין קיים ורלוונטי באותה מידה.

המצאת קורסים דיגיטליים שרלוונטים לתחומכם וקידומם לקהל יעד רלוונטי – צריך לקחת בחשבון שבזמן המשבר וגם לאחריו, יווצר ויתעצם מצב של אבטלה וסגירת עסקים ולכן זו גם הזדמנות טובה לתת ערך אמיתי שמתבסס על המומחיות המקצועית והעסקית שלכם וייאפשר לאנשים אחרים להכנס לתחום או לענף בו אתם פועלים. לדוגמא: יועץ עסקי או חברת ייעוץ, יכולים לפתח קורס שילמד בעלי עסקים להיות יועצים עסקיים בעצמם, ולהעניק להם כלים שיוכלו לעזור לעסק שלהם להתמודד עם המצב, אבל גם לעזור לאותם בעלי עסקים אחרים לעסוק בתחום כאפיק הכנסה ראשי/משני או כקבלנים/עובדים של אותה החברה.

מעבר מ”אופליין” ל”אונליין”– כל בעלי המקצועות שמתבססים על מפגשים אישיים יכולים לפרוץ גבולות גיאוגרפיים ולהנגיש את המוצר שלהם לכולם באמצעות מתן שירותים אונליין. לדוגמא: במקום לעשות אימוני כושר אישיים בנתניה, צרו נכס דיגיטלי שאמצעותו תעבירו שיעורים ואימונים אישיים למתאמנים מכל הארץ. תקבעו מדיניות של פגישות אונליין עם לקוחות באמצעות תוכנת “זום” גם אם אתם עוסקים בתחום הייעוץ, רפואה, מנטורינג, פסיכולוגיה ועוד, וכך תמזערו את הפגיעה בפעילות השוטפת (ואף תוכלו להרחיב אותה!).

מכירת מוצרים במקום שירותים ושירותים במקום מוצרים – למשל: קוסמטיקאית בעלת עסק מקומי יכולה להתחיל למכור ערכות קוסמטיקה ללקוחות אונליין יחד עם הדרכה אישית מצולמת לשימוש במוצרים, ולהפיץ בפריסה ארצית. עורכי דין יכולים לפתח נכסים דיגיטליים שמוכרים לציבור הסכמי מסגרת להורדה אונליין – כאלה אשר מספקים מענה לצרכים אשר עולים בעיתות משבר ובעלויות נוחות ומותאמות למצב.

הקמת נכסים דיגיטליים שאינם קשורים לתחום העיסוק שלכם – גם אם אתם עוסקים בתחום התיירות (וכאן המקום לנחם ולהזכיר לאמיצים שביניכם שגוגל פרסמה לאחרונה שיש עלייה של אלפי אחוזים של חיפושים שקשורים למבצעי מיוחדים על טיסות בארה”ב בעקבות משבר הקורונה), אתם יכולים להקים נכס דיגיטלי דרכו תשווקו ותימכרו מוצרים שכלל אינם קשורים לתחום התיירות וכלל אינם בבעולתכם (באמצעות שיווק שותפים ו\או “דרופשיפינג”).

בעלי עסקים זעירים/קטנים שנפגעו מהמצב – זאת הזדמנות נפלאה עבורכם ללמוד את תחום השיווק באינטרנט, להרשם לקורסים בחינם/בתשלום כדי שתוכלו לחסוך מעט כספים על ריטיינרים ולשווק את העסק בעצמכם עד אשר תחזרו לשיגרה מלאה ותתייצבו כלכלית (ואז תוכלו לחזור ולהתעסק במה שאתם מבינים וטובים בו ולתת לאנשי מקצוע למקסם עבורכם ��ת הביצועים).

אמנים, משפיענים, מובילי דיעה – זה הזמן לחזק פעילות אונליין ובמדיה באופן כללי, ולהעשן על הכנסות מפרסום בעקבות פוטנציאל החשיפה ועלותה במצב הקיים – יוטיוב הינה זירה מצויינת נגישה וקלה להתחיל בה אך לא חסר מדיות אחרות שידעו לתגמל אתכם ברמה כזו או אחרת על פעילות עתירת “טראפיק” ועניין.

אז.. בקיצור, ישנם המון רעיונות ואפשרויות לנצל את המצב בזירות הפרסום לטובתכם ולהרוויח מהיקף חשיפה חסר תקדים בעלויות שסביר להניח שלא יחזרו בתקופת חיינו. הכי חשוב, לצאת מהפאניקה ולא לעמוד במקום!

מחפשים רעיונות שיווקים שמתאימים לפעילות העסקית שלכם? צרו איתנו קשר ונשמח לעזור.

[michael-physicsboi]

היי, הבנתי שהייתה בעיה עם החשמונאי/ת הקודם/ת שלך, אז אני החשמונאי החדש שלך! רציתי לדעת איזה דברים את אוהבת לעשות, מה הפאנדומים העיקריים שלך, ואיך גילית על ישראבלר! עוד שאלה: את ציירת את התמונה שלך בטאמבלר? -החשמונאי החסוי שלך 😄

אומייגאד אוקיי!!

היי חשמונאי חסוי חדש שאין לי מושג מיהו, מאוד נחמד מצידך להתחשב בי ולשלוח לי אסק בעקבות מה שקרה :)

אני אוהבת לקרוא, בעיקר פנטזיה מד"ב ופיזיקה (כן אני קוראת ספרים על פיזיקה, ואפילו העלתי פוסט עם הסיום של ספר פיזיקה שהיה ממש פאקינג מרגש). אני גם אוהבת לצייר, למרות שאני פחות טובה בלצייר על דף, אז רוב הציורים שלי נמצאים על הטלפון. אממה- הטלפון אבד, ואיתו כל הציורים שציירתי. היו שם כמה דברים שעבדתי עליהם כמעט שנה, ואין יותר...

פאנדומים! דוקטור הו, my little pony, אנדרטייל ופנאף קצת, יוטיוברים נחשב? גם good omens, והכי חשוב:

הארי. פוטר.

גיליתי על ישראבלר כי יום אחד שוטטתי לי בטאמבלר ובמומלצים שלי היה איזשהו בלוג ישראלי, אני כבר לא זוכרת איזה, ונכנסתי אליו, וגיליתי עולם שלם של ישראלים שנמצאים בטאמבלר מסתבר! זה נראה לי היה בערך בתקופה של הדיסקורס טורטית, אולי אפילו לפני.

וכן, אני ציירתי את התמונה שלי, ולא רק זה- את הסקיצה אני ציירתי ביום השני של *הטיול השנתי* בכיתה ח' (אני נשארתי במאהל באותו יום, אז יכולתי פשוט לשבת ולצייר, ואחר כך עזרתי קצת והיו עוד מלא דברים באותו יום אבל זה יותר מדיי והתשובה הזאת כבר ממש ארוכה).

תודה רבה לך חשמונאי!!

[jewvian]

יצא לי לציין מספר מכובד של ימי זיכרון לשואה. אני בעצמי נכדה לניצולים, משני הצדדים, וגדלתי על הסיפורים של כולם.

אבל השנה זה אחרת. אני לא זוכרת מתי היום הזה הכה בי כל כך קשה כמו השנה.

פחדתי מהתקופה הזאת חודשים ארוכים, ועכשיו זה כאן. עוד פחות מרבע שעה תתחיל העצרת ביד ושם ואני כבר שבר כלי.

אין לי יותר מדיי דברים עמוקים להגיד, זה מרגיש כמו לחפור בפצע שחשבתי שנסגר אבל הוא מדמם מחדש. אני לא יודעת איך בכלל לגשת למגירות הסגורות שבראש שלי.

אולי יום אחד אכתוב על זה יותר, אבל עכשיו רק בא לי לבכות ולא לצאת מהמיטה.

[itsmaddoxmania]

תוכנה של לייקים באינסטגרם בחינם

מה שעידן האינטרנט עשה לנו. היום בני נוער רבים כל היום מתעסקים "כמה עוקבים יש לי באינסטגרם ?" "כמה לייקים עלו לי בתמונה האחרונה? כמה צפיות בסרטון האחרון?" אך זה טבעי, כולנו רוצים להיראות מקובלים ולהרגיש שייכים ואהובים – וזה טבעי לגמרי שלפעמים פשוט תשיגו לייקים בדרכים פחות "טבעיות", לא אנשים אמתיים / אנשים שמרצונם עוקבים אחריכם. אבל זו היא – רק הדרך להצלחה. אין שום דבר לא נכון, שגוי או רע בלקנות או להשתמש בתוכנות לייקים ו/או עוקבים, הקנייה היא אך ורק על מנת להגביר את החשיפה שלכם ולגרום ליותר אנשים לרצות לעקוב אחריכם, או לאהוב את הפוסטים שלכם.

אך אל דאגה – אנחנו דאגנו ומצאנו עבורכם תוכנה של לייקים באינסטגרם בחינם! התוכנה נקראת "דוקטור לייק". אצל דוקטור לייק, אתם רוכשים במחיר זול ביותר מעין "בנק" של קרדיטים. עבור כל קרדיט – תקבלו לייק / צפייה לתמונה / סרטון שלכם – בלי הגבלת תמונות וסרטונים ! שווה? – כן. אך הדוקטור מזהיר, צפו להתמכרות מידית ! אנו ממליצים להעלות לעמוד תמונה, סרטון או כל פוסט מסוג שהוא שאתם "מתגאים" בו, ולהזרים את כל הלייקים והצפיות אליו – למה? ממספר סיבות:

1. כאשר האינסטגרם יזהה פוסט שלכם שעולה ומצליח במהירות, הוא יקדם אותו בחיפוש (explore, "גלה", גילוי תמונות או סרטונים נוספים בתחום העניין של המשתמש, עוקבים פוטנציאלים). כשיקדם אותו העוקבים שלכם יעלו במהירות האור, ותוכלו להרגיש כבר את התהילה אצלכם.

העוקבים הפוטנציאלים שלכם, לא ילכו יותר מדיי רחוק בפוסטים שלכם, כשהם יראו כשלפוסט האחרון או בין האחרונים שלכם יש מונה ליקיים גבוה מאוד (או צפיות) הם מיד ירגישו שמתפתח פה הלהיט הבא וירוצו לעלות לכם את העוקב, כי מי רוצה להרגיש לא שייך?

לסיכום, דוקטור לייק ידאג לכם ללייקים באינסטגרם בחינם במהירות, בנוחות ובכל כמות שתבחרו – כאשר הקרדיטים הם במחירים הכי זולים שניתן למצוא באינטרנט. מתלבטים? חוששים עוד מהתהליך? תוכלו לבקש חבילת ניסיון של 100 קרדיטים וכך תוכלו להחליט האם לרכוש חבילת קרדיטים גדולה יותר.

לפרטים נוספים, עזרה, תמיכה או ייעוץ, חפשו ד"ר לייק בגוגל או היכנסו דרך הקישור http://www.drlike.co.il

[jewvian]

אז משלושת הסצנות (בערך) של המפקדת בפרומו סדרות הקיץ של התאגיד אפשר להסיק מספר מסקנות:

1) יש קפיצת זמן כי נועה סגן.

2) נועה יושבת במשרד חדש שנראה כמו חלק ממטבח צבאי. גם בפרומו רואים אותה מדברת על קרמבואים ויש שוט שלה במקרר או מחסן כלשהו אז היא עברה תפקיד בוודאות.

3) גם אין לה את השרוך של הפיקוד אז היא כבר לא מ"מ. כנראה שמו אותה מפקדת מטבח (מכירה נגד מטבח אבל קצין? מעניין)

4) נועה נראית שבוזה מהרגיל. היא סובלת.

5) מעניין למה היא עברה תפקיד. כאילו זה חלק מהתפקיד השני שלה, ככה זה בקצונה, אבל האם יש לזה קשר לתלונה מסוף העונה השנייה? האם היא הועברה תפקיד מוקדם מהרגיל?

6) ואם היא הועברה - אז לבסיס אחר? נראה לכם השאירו אותה בבט"ר? יחד עם המב"סית שהיא התלוננה נגדה? כנראה שלא אבל אף פעם אי אפשר לדעת עם הסדרה הזאת.

וזהו בעקרון. הראו את נועה בכל השוטים, בסצנה אחת יש דמויות חדשות ברקע, אבל אי אפשר לדעת יותר מדיי לגבי מי הם.

מה שכן ידוע זה שיש קפיצת זמן ונועה כבר לא מ"מ של טירונים. לגבי כל השאר? נצטרך לחכות 🙃

[jewvian]

בזמן שומר החומות מלא מוזיקאים וזמרים ושחקנים וספורים שאני אוהבת בחרו בצד חינם פלסטין ואני שואלת אפשר להפריד את האמן מהאמנות?

שלוש שנים אחר כך ואיכ מרגישה אשמה שאני עדיין אוהבת לשמוע את המוזיקה שלהם, לקרוא את הספרים וכו'ה

מה דעתך? מה דעתכם ישראבלר?

קיבלתי פעם אסק דומה, שאלו אותי שם את אותה השאלה בדיוק: האם אפשר להפריד את האומן מהאומנות? איכשהו השאלות הכי פשוטות זוכות לתשובות הכי מסובכות, כי אי אפשר באמת לענות על זה מזווית אובייקטיבית.

אם הייתי אומרת שכן, שאפשר להפריד בין השניים, הייתם מביאים לי את רוג'ר ווטרס, שאצלו הדעות הקיצוניות מחלחלות לתוך האומנות ברמה כזאת שארגונים יהודיים יוצאים במובהק נגד הופעותיו.

אם הייתי אומרת שלא, שאי אפשר להפריד ביניהם, אז הדוגמא הטובה לכך היא נועה קירל, שלא עשתה שום דבר רע ב��ולם הזה ועדיין בחו"ל קוראים להחרים אותה רק כי היא מישראל, וזה לא פייר.

אתם מבינים מה אני מנסה לעשות פה?

לי באופן אישי יש זמרים שאני מסרבת להאזין להם בצורה אקטיבית, כאילו אם השירים שלהם מתנגנים בציבור אין לי הרבה ברירות חח אבל אני לא בוחרת להאזין להם כשאני לבד.

אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש אשמה, כאילו אם את נהנית ממשהו מסויים שבתכל'ס לא מזיק לאף אחד, אז למה שתפסיקי? זה לא שאם תקראי ספר חדש של סופר מסויים העולם יחרב סביבך. ואם את בוחרת במודע להחרים מישהו, יאללה סבבה, החלטה שלך. את לא חייבת כלום לאף אחד.

אנחנו חיים בעולם שבו כולם חייבים לתת הסברים לכל דבר, לכל פעולה, לכל חוסר פעולה. אנחנו תמיד חושבים על תירוצים, על מה יגידו אם, וכאילו... זה מתיש קצת, לא? קצת הרבה. את לא חייבת לתת הסברים לאף אחד, רק לעצמך, ואם את מרגישה אשמה אז תנסי להבין למה את מרגישה את זה, כאילו מה אותו אומן עשה שגורם לך להרגיש אשמה שאת ממשיכה לצרוך את האומנות הזאת.

מפה זה כבר בידיים שלך, את תבחרי מה לעשות עם התשובות שיעלו לך בהסתכלות הפנימית הזאת.

אני אתן לכם דוגמא אישית שלי: גרטה גרווינג. לפני כמה שנים היא חתמה על עצומה של הבי.די.אס או ארגון פרו פלסטיני דומה, שקראה להחרים הצגה ישראלית שהייתה אמורה לעלות בניו יורק. עכשיו כל הסיפור הזה התרחש כשהסרט הראשון שלה יצא, ליידי בירד, והיה עליו באזז מטורף. כאילו כל אוהבי האינדי הרעיפו עליו מחמאות, טאמבלר היה אובססיבי, ורק אני ישבתי לבד והחרמתי כל דבר שקשור אליה. היא התנצלה אחר כך, אמרה שהיא לא הבינה עד הסוף על מה היא חותמת, אבל לא סלחתי. המשכתי לנטור טינה כלפיה במשך שנים, בעיקר כי היא עשתה קריירה שלמה על הגב של היהודים, וזאת התודה רבה שלה? בן הזוג שלה יהודי, היא שיחקה בסרטים "יהודיים" (את מכירים את הסרטים האלה עם הניחוח היהודי? ניחוחות וודי אלן-ים כאלה?) וזה פשוט חירפן אותי. אני לא זוכרת כמה זמן המשכתי לנטור ככה, אבל יום אחד שידרו את ליידי בירד בטלוויזיה וזכרתי את כל ההייפ שהיה סביבו והיחסים המורכבים שלי עם גרטה גרווינג, והייתי כזה...... אוקיי. נראה לי הגיע הזמן לשחרר טיפה ולראות את הסרט סוף סוף. חשבתי על הסיבות שבגללן החרמתי את גרווינג, אולי היא באמת עשתה טעות? אולי ההתנצלות הייתה כנה? מאז אותה תקרית עם ההצגה לא היו לה עוד מחאות נגד ישראל, השם שלה לא עלה בהקשרים האלה. אז כן, אחרי דיון קצר עם עצמי הגעתי למסקנה שאולי באמת עדיף לשחרר. אז צפיתי בליידי בירד. לא היה משהו חחח וסליחה למעריצי הסרט, אם יש כאן כאלה.

אבל השורה התחתונה היא שתמיד צריך לב��ון את הדברים. אני לא מדברת על שונאי ישראל גדולים, אני מדברת על אומנים שאולי הלכו עם הזרם, שאולי לא מבינים עד הסוף מה קורה כאן באמת. לא כולם אובססיביים לסכסוך כמו רוג'ר ווטרס, לא לכולם אכפת, הם פשוט... רוצים להיות חלק מהטרנד של זכויות אדם ששוטף את הוליווד.

(וכן, זה טרנד על מלא.)

טוב, אז בקיצור! כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, לצרוך או לא לצרוך אומנות ותרבות, להחרים או לא להחרים, בסופו של דבר זה החיים שלכם. אבל אני כן חושבת שזה בריא להסתכל קצת פנימה ולבחון את הסיבות שהתגובות שלנו כלפי אומנים מסויימים מגיעות לקיצוניות כזאת. אולי באמת הגזמנו יותר מדיי? אולי הדברים לא תמיד שחור ולבן גם אצל האומנים בחו"ל?

אני מקווה שהצלחתי לענות לך אמנון, אפילו אם שוב חפרתי חח העיקר שכולכם תהיו בריאים ואל תקחו דברים ללב, לרוב העולם לא אכפת - אלה תמיד הקיצוניים שצועקים הכי חזק אז רק אותם שומעים.

אבל אני כן מקווה שרוג'ר ווטרס ידרס יום אחד. 😊

[jewvian]

עיר, מושב או קיבוץ? רוק ישראלי או פופ ישראלי? חנוכה או פורים? כובע טמבל או כובע מצחייה? לטייל או בית מלון?

אני אוהבת אסקים כאלה! תודה אמנון חח

מושב, 120%. חייבת טבע, חייבת מרחבים. גם עם קיבוץ אין לי בעיה האמת חח העיקר לא עיר.

רוק או פופ... אוה, שאלה קשה. רוב הרוק הישראלי שאני מקשיבה לו עד היום מקורו בעבר, אני לא מכירה דברים חדשים יותר מדיי וזה חבל. הפופ הישראלי עשה קפיצה אדירה בעשור האחרון אז רק בשביל ההישג הזה אני אבחר בפופ אני חושבת חח

חנוכה!!! יש משהו מיסטי בחג הזה, לא יודעת.

כובע מצחייה נראה לי חחח למרות שיש לי כובע טמבל שאני ממש אוהבת! הולך איתי כבר שנים. אבל אי אפשר להפוך כובע טמבל אז בשביל הדואליות והמגניבות אני אלך עם כובע מצחייה.

מה הכוונה בלטייל? כאילו חופשה שהיא רק בית מלון כנגד טרקים או סיורים? בעיקרון אני תמיד אעדיף לטייל במקומות, כאילו לישון אפשר בבית חח בשביל מה טסים לחופשה אם נשארים סגורים בחדר כל הזמן? תנו לי מפה של העיר או האזור ואני אעשה חיים.

זה היה באמת אסק מגניב! תודה שוב 😊

[jewvian]

,מה אם השירים הילוך איטי של נערות ריינס, את שומעת של נועה שמר, זאת עם המדים של סיוון רובין וכל טיפת רגש של אלון עדר, וכוח של איה כורם היו חלק מהפלייליסט של נועה לויתן? זה יכול להתחבר גם לשמרית

וואו זה היה שמור לי בדראפטס מלא זמן כי רציתי להביא יותר תמונות ולעשות משהו יצירתי אבל חאלס אני צריכה לפרסם את זה כבר חח

אז נעשה את זה יותר בפשטות, שזה גם משהו, כי ההצעות האלה מושלמות!!! (חלק ממילות השירים קוצרו או נערכו כי יש יותר מדיי שורות טובות בשירים האלה ואני צריכה לתמצת חח)

1. "הילוך איטי" זה אחד משירי הרוק הטובים של העשור הקודם (איכס אני זקנה) ופאק הוא באמת מושלם לנועה. השיר מדבר על טעויות ופספוסים והבנה מאוחרת ורצון לתקן דברים שאולי כבר אי אפשר, וכל זה גורם לי לחשוב על העונה השנייה מפרק 5 עד 7 (כולל כולל) והמירוץ (כמו בשיר) שלה לתקן, או לפחות לבחון, את היחסים שלה עם שמרית. הפאנץ' ליין של השיר הוא גם הסיום שלו, וזה אקסטרה כואב אם לוקחים בחשבון שזה מה שקרה גם לנועה עם שמרית. עד שמשהו זז הוא כבר נגמר. נועה התחילה לרוץ מאוחר מדיי.

"היות וצרות עשיתי 

לילות בקירות בהיתי 

גיליתי עניין מועט בך 

אם זו סיבה - אז זה נועד להיות כך 

להבטיח 

את כל מה שלא יצליח 

האם להבדיל כבר מאוחר 

בין מתחיל ובין נגמר?"

2. טוב אז את "את שומעת" לא הכרתי, ולמרות ששם משפחתה של הזמרת הוא שמר אין לה קשר לנעמי המפורסמת, אז גם אותה ספציפית לא הכרתי חח אז תודה על ההמלצה! אין לי איזה רגע מסויים בשיר שיכול להצביע על נקודה בזמן של נועה, זה יותר כאילו... מין הבנה כללית כזאת? אולי מטאפורה להתפכחות של נועה במהלך הסדרה? אנחנו כולה אורחים בעולם הזה, אז על הזין. אגדיל ואומר, זה אולי התמצית של מה ששמרית ניסתה להעביר לה בעונה הראשונה?

"את שומעת – אנחנו רק אורחים בעולם.

אנחנו לא מפה ולא משם.

אנחנו ברגע מסוים נחזיר הכל: הבשר והדם.

את שומעת – אנחנו רק אורחים זמניים

של השמש, האהבה והים.

א��חנו ביום נקם

ברגע מבוים נגמר הכל:

הרשע. והתם. הבשר והדם."

3. רק כותרת השיר הופכת את "זאת עם המדים" לשיר שהרים לי את הגבה כי בכל זאת. יש משהו מאוד נוסטלגי אבל מלנכולי בשיר הזה, הפריטה של מיתרי הגיטרה עם מילים שמשמעותן העמוקה לא מסתדרת עם הלחן הנעים, המדים שאמורים לייצג משהו הירואי וחזק אבל כותבת השיר לא הרגישה בהם ככה בפועל. אם זה לא זועק נועה אני לא יודעת מה כן.

"ילדים נושאים עיניים

'הנה החיילת'

מה אגיד להם?

לא יכולתי להיות גיבורה יותר.

ומאז זה רודף אותי,

חיילים בתחנה מחכים.

גם אני הייתי פעם זאת עם המדים הירוקים."

4. הלוואי שאלון עדר היה עושה לי פסקול לחיים, כי אלוהים כמה כשרון בבחור אחד (כשיש לך את מיקי קם ויהודה עדר בתור הורים זה מתבקש) ולעזאזל, "כל טיפה של רגש" פשוט מזקק את הקונפליקט הפנימי הזה של נועה לגבי שמרית. אם "הילוך איטי" מדבר על הפעולות שנועה נוקטת (או שלא) ביחס לשמרית, אז "כל טיפה של רגש" זה מה שהולך לה בראש מהשנייה ששמרית הסתכלה עליה. שיר פשוט אבל עמוק שמתנגן לנועה בראש 24/7.

"כל מילה נאמרת מהעולם ש��ה

עליי היא מתנפצת.

כל טיפה של רגש בתוך הגוף שלה

נוגעת ועוצרת בי פעימה.

אל תבואי אליי בינתיים

אל תבואי אליי.

תבואי אליי."

5. איה כורם אולי התחילה את הטרנד של רימון שכולם אהבו/שנאו (אם אתם צעירים מדיי לדעת על מה אני מדברת אז הפסדתם אבן דרך במוזיקה הישראלית) אבל היא אחת היוצרות המדהימות שיש לנו וכמה חבל שהיא התפספסה עם כל החרא של חברות התקליטים, כי "כוח" זה וואחד שיר. בלי קשר לפלייליסט של נועה, זה שיר ששווה להאזין לו. בכל מקרה, השיר מדבר בעד עצמו, כאילו בחורה שלא הסתכלו עליה פעמיים מחליטה לקום ולקחת את מה שמגיע לה. זה המסע של נועה במשך כל הסדרה, המסע הזה לגילוי העצמי, אם בפן המקצועי או האישי ואפילו המיני. כן יש לה ערך עצמי גבוה יחסית לסביבה שהיא באה ממנה, אבל היא לא התחילה להראות את זה כלפי חוץ עד שהיא נהפכה למ"מ, עד שהיא התחברה לסגל שלה, עד שהיא נתנה לשמרית להיכנס לה ללב. ואז, כמו שהשיר אומר, היא הראתה לכולם כמה כוח יש לה (לטוב ולרע).

"תגידו לרוח 

מדרום ומצפון 

האדמה פה רועדת 

ויותר אני לא בורחת 

כבר לא מפחדת 

זו אני השיטפון."

וואו. זאת הייתה חפירה חחח אבל אני חושבת שזה מה שרצית אמנון אם שלחת לי חמישה שירים על נועה לויתן. החפירות מתבקשות!!!

בכל מקרה השירים האלה מושלמים, תודה רבה רבה על האסק!! אשמח לשמוע מה דעתך על מה דעתי חח בכל זאת אמנון, זאת רשימה שלך אז אני בטוחה שיש גם לך מה לומר.

אם גם לכם יש המלצות לשירים, בלי קשר למפקדת, אני אשמח לשמוע! אם יש להם קשר למפקדת אז תקבלו בונוס כי אני עדיין אובססיבית לסדרה וזה לא הולך לעבור בזמן הקרוב 😬

[jewvian]

אני צריכה להתמודד עם העובדה שדייזי ג'ונס כבר לא הספר שלי שקראתי ב2019 והחבאתי מהעולם ושעוד אנשים אוהבים אותו

הספר ממש ממש ממש מומלץ! התחלתי לצפות בסדרה וברור שהספר יותר טוב אבל הולי שיט הסדרה

יש לי הרגשה שבסוף כל ספר אפשרי יהפוך לסרט או סדרה כי להוליווד נגמרו הרעיונות 😬

כאילו לא יודעת, זה מרגיש שכל ספר שקצת הצליח מעל המצופה מקבל איזו גרסא כזאת או אחרת, אפילו הסוד קיבל סרט עם קייטי הולמס וזה פאקינג ספר טיפים בשורה התחתונה. לאן הגענו?

אני לא אומרת בהכרח שכל גרסא קולנועית/טלוויזיונית גרועה, אבל יש יותר מדיי מהן וזה מתחיל לחרפן כי לא באמת צריך אותן!! מתי נלמד שספרים הם סבבה מעצם היותם ספרים!!!!!

אני לא צריכה שחקנים שיגלמו את הדמויות שכבר יש לי בראש, אני לא צריכה שיערכו לי מחדש עלילות כדי שיתאימו למדיה ויזואלית. יש ספרים שצריך להשאיר ככה, בתור ספרים, ולא צריך לגעת בהם כי להוליווד יש מחסום כתיבה פסיכי או משהו, ושחוץ מריבוטים וסרטי המשך כבר אין להם יותר מדיי מה להציע.

אחרי שאמרתי את זה אני אהיה צבועה ואגיד שיש לי מלא סרטים וסדרות שאני אוהבת שמבוססים על ספרים, וגם זה בסדר כי לפעמים המדיה הזאת כן יכולה להעשיר סיפורים ולפתח דמויות ולהביא זוויות שספרים לא יכולים - אבל רבאק יצירות כאלה קורות פעם באלוהים יודע כמה! לא כל גרסא הולכת לתפוס אז בחייאת. די.

זאת סתם פריקה אישית שלי כי אני מתגעגעת לימים של רעיונות מקוריים או לפחות גרסאות טובות לספרים (היומן סרט הרבה יותר טוב מהספר אתם יכולים לצטט אותי), זה לא אומר שהסדרה של דייזי ג'ונס לא טובה בשום צורה! עדיין לא יצא לי לבדוק אותה חח אבל השורה הקטנה שבה כתבת שהספר יותר טוב הזכירה לי כמה הוליווד עצלנית בסופו של דבר, אפילו אם הגרסאות שהם יוצרים משתוות למקור או לפחות "ברות צפייה".

מצד שני, אם יותר אנשים יתחילו לקרוא את הספר אחרי שהם צפו בסדרה וזה יפתח להם עולם חדש של קריאה - יאללה אני בעד חחח

יש הבדלים משמעותיים שהבחנת בהם ��ין הספר לסדרה? קודם כל עצם העבודה שהפכו את הספר לסדרה זה כבר טוב כי יש מינימום של מידע שסרט יכול להעביר, אז אני מניחה שהיוצרים יצליחו להכניס יותר עלילות. אבל בטח יש דברים קטנים פה ושם שהם שינו או לא נגעו בהם מלכתחילה. מעניין אותי לדעת עכשיו מה הם בחרו לספר או לא, איך הם בחרו להציג דמויות. זה תמיד תהליך מעניין.

בכל מקרה סליחה על החפירה חח מקווה שלא ביאסתי אותך עם המירמור הכללי שלי 😬

[jewvian]

היו לפחות שתי שורות שזיהיתי מהשיר המקורי, אבל לא התעמקתי יותר מדיי בשאר הטקסט.

הקטע זה לאו דווקא הזכייה לפי דעתי, הדרמה שהייתה מסביב לשיר והעובדה ששינו את המילים כי השיר המקורי דיבר על השביעי לאוקטובר ואיגוד השידור האירופאי דרש לשנות אותן - הסיפור הזה יהיה עכשיו בכל כתבה שיעשו על עדן גולן. זה נכנס לתודעה האירופאית, יזכירו את זה כל הזמן, אפילו אחרי שהמילים צונזרו. המסר הובן.

זה שלאנשים לא הזיז הטבח שעשו בנו - שפסיכיאטרים יטפלו באותם אנשים דפוקים. אבל עצם העובדה שהם יודעים את הסיפור של השיר מספיקה לפי דעתי. זה כבר מעצבן אותם והם כבר מדברים על זה. מבחינתי זה נצחון.

אפשר גם בלי קשר לשחרר את אוקטובר ריין כשיר עצמאי? כאילו האירוויזיון השנה מעניין לי את התחת אבל הייתי שמחה לשמוע את השיר המקורי.