#שתיים

[randomname3]

"המפקד, מהי כמות חורי התחת האידיאלית?"

[itsthebeckyzone]

החלק הכי כיף (לא באמת) בלגור באותה העיר שלמדת בה בכל שנות ההתבגרות שלך אחרי שהשתחררת מהצבא זה לפגוש אנשים שהיו איתך בלימודים ושניתקת איתם קשר באופן מכוון ואף יזום ולהשתדל שלא לקפוץ מהחלון של האוטובוס ולעשות סמול טוק עד שיהיה מכובד לשים בחזרה את האוזניות ולהתעלם מהעולם.

[1234-waystodie]

If you tell me to “go to where I came from” but my family is from 6 different countries, should I split myself between them?

[cosmik-homo]

Also despite him being my main current Babygirl I wasn't visiting Two in the dizzigoff TARDIS I would never do that to poor Two and Jamie they would suffer here so much. no obviously it's Three.

[jewvian]

עשיתי בינג׳ למפקדת ואני קצת רוצה לדבר על אלטרנטיב יוניברס בו שמרית ונועה יוצאות כזה עשרה חודשים לפני ששמרית מתגייסת (ככה שהן התחילו לצאת בסיום י״ב) ואז היא מתגייסת ולא שיחררו את נועה ליום גיוס של שמרית (כי צה״ל) ובדיוק באותו הבוקר קורה כל העניין עם סאלי וערבה ונועה לחוצה כי שמרית לא עונה לה אבל עכשיו ��ם רוצים שהיא תהיה מ״מ?? וכזה. אני פשוט רוצה את התגובה של שמרית שהיא רואה שנועה היא המ״מ שלה אחרי שהיו לה 5 קריסות נפשיות בהודעות בזמן ששמרית באוטובוס בדרך לבט״ר

מעניין מעניין....

קודם כל אני בעד לדבר על נועה ושמרית לנצח, אז זה כבר כיף.

דבר שני, הטיימליין של הגיוס של שמרית ספציפית תמיד עניין אותי כי כזה..... נועה כבר פאקינג קצינה עם פז"ם מסויים ושמרית רק מתחילה טירונות. אני יודעת שיש גיוסים מאוחרים ושלכל אחד יש את הסיבות שלו לדחיית שירות, אבל לא באמת הוסבר לנו למה שמרית התגייסה כל כך מאוחר?

זה יותר מעשרה חודשים. אלא אם נועה הייתה במסלול יעודי לקצונה ושם מקצרים תהליכים, אבל בכללי לוקח זמן עד שפותחים מחזורים וצריך פז"ם ביחידה..... ואז יש הכנה והשלמה והקורס עצמו.....

אולי נגיד ששמרית הייתה בשנת שירות? מתאים לה להתנדב באיזה משהו. או יותר גרוע: היא חוותה אירוע כלשהו שדחה לה את השירות.

בכל מקרה אני חושבת שיש איזה שנה הבדל בקאנון של הסדרה בין הגיוס של נועה לגיוס של שמרית, בגלל זה נועה הייתה מופתעת יותר מהרגיל מהנוכחות של שמרית.

גם באלטרנטיב יוניברס זה תופס האמת. נגיד באמת שמרית הייתה בשנת שירות ונועה יצאה לקצונה אבל לא התקבלה להיות מ"מ ועכשיו היא סתם מפקדת חמ"ל בבט"ר. נועה לא מדברת עם שמרית בשעות העבודה כמובן, אבל שמרית תמכה בה ועודדה אותה, אמרה לה שקצין זה קצין זה קצין, שלפחות יש לה את הדרגות שהיא רצתה.

נועה פחדה לבקש יום חופש בגיוס של שמרית, גם ככה המבס"ית שונאת אותה, אבל בשביל שמרית היא תעשה הכל, תלך עד למשרד, תדפוק על הדלת-

לא אושר. קורה.

לילה לפני הן דיברו בטלפון, נועה הפצירה בשמרית ללכת לישון כי היום הראשון בבקו"ם גם ככה מטורף, אבל שמרית רצתה עוד קצת זמן עם נועה. שתיהן ידעו, בעיקר נועה, שאין זמן לדברים האלה בטירונות. אין זמן לטלפונים, אין זמן לעצמך.

אז הן המשיכו לדבר עד ששתיהן נרדמו.

אני לא חושבת שנועה ידעה ספציפית ששמרית תגיע לבט"ר שלה. לא חסרים בסיסי טירונות, וזאת החלטה של דרגים גבוהים ממנה מי יתקבל לאיפה. היא חוותה את זה על בשרה.

אבל אז כאמור קרה מה שקרה עם סאלי..... נועה הוקפצה להחליף אותה..... הכל קרה בבת אחת. היא ניסתה להתקשר לשמרית, אפילו אם היא ידעה שהיא לא תהיה זמינה, אבל היא הייתה צריכה לפרוק את כל הרגשות והתחושות והתקוות והחלומות שפתאום התגשמו לה.

נועה התחילה להבין שהסיכוי שהיא תפגוש את שמרית גדל ברגע שהיא קיבלה את הרשימות מהבקו"ם עם זמני ההגעה...... ואז עם רשימת השמות........ ואז עם רשימת המחלקות והכיתות....... שמרית הייתה שלה בכל מובן המילה.

שמרית כמובן לא בקטע. היא ��א יודעת. הטלפון שלה כבוי ממזמן ��כיס. היא לא חוותה עם נועה את העליות והמורדות של היום הזה, מהזווית של המ"מ החדשה כמובן. מהזווית של איך לעזאזל היא אמורה לפקד על החברה שלה. מהזווית של היא אמורה לצאת מהארון ולסרב לתפקיד?

אבל נועה שתקה. הפחד והחרדה אחזו בה. היא החליטה לחכות לשמרית, הן יפתרו את זה ביחד. אין מה להקדים את התרופה. אין עדיין מכה, וגם מי אומר שתהיה בכלל מכה?

ואז האוטובוסים מגיעים והמ"כיות רצות לקבל את החיילות החדשות. נועה מחכה במשרד, זה לא הזמן שלה להופיע. עדיין לא. ספיר נכנסת למשרד ומודיעה לה שכולן נוכחות. תהיה קבלת ציוד, הצגת המ"מ ואז שיחת מ"פ. נועה מהנהנת.

נשימות עמוקות והיא בחוץ, ידיה אוחזות בקלסר. השרוך הירוק קורץ לה בזווית העין. היא מתקדמת לעבר המחלקה שלה, עיניה סורקות את החיילות עד שהן נופלות על שמרית, איפשהו בסוף הטור.

"לקבלת המ"מ הכוח יימתח להקשב! שתיים שלוש - הקשב!"

אף חיילת לא באמת נדרכת. רק ספיר עומדת ישר, מצדיעה בכבוד. נועה משחררת אותה ופונה להסתכל על המחלקה. העיניים של שמרית עליה, חומות ופעורות ועם מיליון שאלות שלנועה אין זמן לענות עליהן.

"צהריים טובים מחלקה שלוש!"

[hamoralimona]

שלום ישראבלר!

אלו ימים לא קלים, ולכן רציתי להפיץ אהבה ומתיקות. אם אתם לבד בבית ומתחשק לכם משהו מתוק, הנה מתכון של פנקייקס של אמא שלי בכמות לאדם אחד!

3/4 כוס קמח (אפילו כוס קמח. )

חצי ביצה (לקשקש ביצה בכוס, להוסיף רק חצי מהכמות )

3 כפות סוכר לבן

1/2 כפית א.אפיה

מעט תמצית וניל

1 כף שמן

1/2 כוס חלב

רבע כוס מי סודה או מים קרים

הוראות הכנה:

לערבב את המצרכים ביחד (לא ממש משנה באיזה סדר) בקערה

לחמם מחבת על אש בינונית (4-5 בכיירים אינדוקציה אם זה עוזר לכם)

לרסס בשמן/לשפוך קצת ולמרוח עם לקקן (קנולה!!! לא זית!!!)

ולטגן

המלצה שלי:

אחרי הפנקייק הראשון כבר תדעו כמה זמן צריך והאם להנמיך אש או לא. אני בדרך כלל אחרי שני פנקייקים מנמיכה את האש (3 בכיריים אינדוקציה) נותנת כמעט דקה בכל צד. אני לא מסתמכת על בועות, אלא על הקצוות של הפנקייק. אם אפשר להרים את הקצוות ולהכניס את המרית בלי שהכל נשפך, מעולה!

"אבל לימונה מה לעשות עם החצי ביצה שנשארה?" חביתה! תוסיפו ביצה או שתיים :)

הפנקייקים שלנו לא מאוד מתוקים ומאוד אווריריים אז אפשר לאכול אותם עם תוספות מלוחות!

לארוחת בוקר מלוחה מושלמת:

חביתה שהכנתם מחצי הביצה + עו�� אחת או שתיים לתת קצת נפח (אם אתם משקיענים תוסיפו עגבניות שרי חצויות ובצל. טגנו את הבצל, אז את העגבניות כשהצג החתוך למטה, ואז תוסיפו את הביצים וקשקשו את החביתה הזו עד קבלת מרקם רצוי)

קפה לבחירתכם (קר על נטול לקטוז זה הפייבוריט שלי)

סלט שאתם אוהבים/ירקות חתוכים של בוקר (מלפפון, עגבניות שרי, קצת גזר או גמבה)

תוספות מעל הפנקייקים (גבינות למריחה, חמאה או מרגרינה, אם בא לכם פרוסה של צהובה זה אחלה, ואבוקדו כשהעונה מגיעה )

וכמובן תבלינים לבחירתכם (אהובים עליי הם קייג'ון של "התבלינים של איילת", מלח גס ופלפל גרוס)

לארוחת בוקר מתוקה מושלמת:

סירופים וממרחים לבחירה (קיבלתי ממשפחה סירופ מייפל אמיתי מקנדה ואני מכורה קשות, אבל גם רגיל זה בסדר, בנוסף נוטלה זה אחלה)

פירות חתוכים לבחירה (אני אוהבת פטל באופן לא רגיל, אבל אין להשיג פה. בדרך כלל הפירות שלי הם בננה, אוכמניות, תותים, וכו')

אבקת סוכר לצלמים שבנינו

חמאה אם אתם אמריקנזרים

קפה טוב בצד (I'm the cold brew kind of gay)

בתיאבון!

[israeli-dishes-tournament]

ארבעת המאכלים שיקבלו הכי פחות הצבעות יודחו מהתחרות

[stungbyadog]

התחילה עונת ה- "האם אני חולה או שזה סתם צינון?"

אז הנה מתכון לתה קר (או חם) שמרפא לי כאבי גרון (לפחות לאותו היום):

מרכיבים:

דבש, חצי לימון, ג'ינג'ר מסוכר (המרכיב הכי חשוב!), עלי נענע, עלי לואיזה, תיון תה ירוק, סוכר (אפשרי)

הכנה:

1. שימו בקנקן של ליטר עלי נענע, עלי לואיזה, תיון תה ירוק, כמות סוכר לבחירתכם (ממליצה עד 2 כפיות) וכוס וחצי-שתיים מים חמים (לתה חם- מלאו חצי מהקנקן במים חמים)

2. הוסיפו דבש, ערבבו ותנו לזה לשבת כמה דקות

3. מלאו את שאר הקנקן במים קרים והוסיפו מיץ לימון מחצי לימון וחתיכה/שתיים מהג'ינג'ר המסוכר

4. לתה קר- שימו במקרר ללפחות חצי שעה לפני השתייה, לתה חם- תשאירו בחוץ ללפחות חצי שעה ולפני השתייה תוסיפו מים חמים לפי הצורך. (צריך לתת לתה לשבת לפחות עד שהג'ינג'ר מתחיל להתפרק)

5. שימו בבקבוק לשתייה לאורך היום/ תשתו במקום ותרגישו טוב!

*יש לציין שאם משאיר��ם את הג'ינג'ר בתה לאורך הלילה זה נהיה משקה מוגז*

[lihiyot-israeli-ze]

להיות ישראלי זה מישהו שואל אותך מה המוצא שלך ואז אתה צריך לומר חמש מדינות אירופאיות שתיים אסיאתיות מדינה באמריקה הצפונית ואז לומר שאתה לא מבין בעצמך

בלי ציניות, אני חושבת שזה אחד הדברים הכי יפים בישראל.

[mexashepot]

ב-7 באוקטובר לא קרה לך כלום.

לא מתת. כל קרובייך בחיים. ילדייך לא נחטפו. לא נלקחת בשבי. אף אחד בסביבתך הקרובה לא נעדר.

המדינה הזאת כה זערורית, שכמו כולם את מכירה אנשים שחרב עליהם ע��למם - במקרה שלך, היכרות רחוקה או מפעם. בארץ הזו מפרידות שלוש דרגות של היכרות בין אדם לאדם - בחייו. במותו מספיקות רק שתיים.

את יודעת שזה יכול היה לקרות גם לך. לילדים שלך. אין כאן אמא אחת שהרעיון המפלצתי הזה לא עובר לה בראש, מכווץ לב ורחם.

לא קרה לך כלום.

חושייך מתחדדים יתר על המידה. שאון אופנוע מאיץ הוא אזעקה. רשרוש שקית ברחוב היא חוליית מפלצות שמשחרת בסתר להרג. טריקת דלת אצל השכנים היא פריצה. כלב נובח הוא מחבל תוקפני.

את מתקשה לישון. נרדמת באמצע הלילה. מתעוררת לא הרבה אחרי. מדמייינת דברים שלא קרו לך. כאבי פאנטום של אבריי זרים מפלחים את גופך. את בוכה על אנשים שאת לא מכירה.

לא קרה לך כלום.

את מחפשת דרך להועיל במשהו עבור אלה שכן קרה להם. את מתנדבת עבור ארגון אחד ואז אחר. כולם אומרים שרוח הנתינה מפעימה, מחזקת. בראש את יודעת שזה נכון, אבל את לא מרגישה את זה בבטן. בכלל, מרוב שאת מרגישה את מה שלא קרה לך, את לא מרגישה את מה שכן קורה.

לא קרה לך כלום.

רק הנשמה שלך נחטפה והקשב שלך נעדר והנפש שלך בשבי. ואולי בכל זאת קצת מתת.

******

On October 7, nothing happened to you.

You didn’t die. All of your loved ones are alive. Your kids weren’t kidnapped. Nobody in your immediate circle is missing.

This country is so tiny, that like everyone else, you know people whose world has been shattered - in your case, people you know only distantly, or from long ago. Here only three degrees separate between one person and another - when they're living. If they’re dead, it’s just two.

You know this could have happened to you. To your children. There's not a single mother in this country this monstrous idea hasn't crossed her mind, tightening heart and womb.

Nothing happened to you.

Your senses are in hyper mode. A speeding motorbike is a siren. A crinkling plastic bag is a group of monsters in hiding, ready for ambush. A slamming door is a break-in. A barking dog is an attacking terrorist.

You have trouble sleeping. You fall asleep in the middle of the night, and wake up not much later. You imagine things that didn’t happen to you. Phantom pains of strangers’ limbs slice through your body. You cry for people you don’t know.

Nothing happened to you.

You look for ways to do something for those to whom things did happen. You volunteer for one initiative, and then another. Everyone says that the spirit of giving is astounding and empowering. In your mind you know this is true, but in your heart you feel nothing.

In general, you feel what didn't happen to you so much, that you don’t feel what does.

Nothing happened to you.

Only your soul is kidnapped, your attention is missing, and your heart has been taken hostage.

And maybe you did die a little.

[eshcolit-sgula]

מה הטופ 5 ערים בישראל לשרוד בהן באפוקליפסת זומבים

אוקיי אז ככה:

לדעתי מקום ראשון שדרות, כל העיר הזאת מלאה מקלטים ובונקרים והיא הכי מורגלת לסיטואציות חירום, אפוקליפסת זומבים זה סתם עוד משהו בבאקט ליסט.

משהו בי רוצה להגיד פתח תקווה כי היא לא באמת קיימת אבל אני גם די בטוחה שהאפוקליפסה תתחיל שם אז אולי לא.

אולי ירושלים זאת אופציה, הרבה אנשים גם ככה על הקצה מחשש למחבלים אז מרגיש לי שניטרול זומבי לא מאוד שונה מזה. גם יש לנו את משמר הגבול וזקנות עם ספריי פלפל.

אילת גם יכולה לעבוד, משתי סיבות: אחת, חם שם למות אז הזומבים בייסיקלי יימסו. שתיים, ותקחו אותי בעירבון מוגבל, יש סטראוטיפ נפוץ שאילתים מטומטמים. זומבים ניזונים ממוחות, אז כאילו לא יהיה ממש מה לאכול שם והם יגוועו או משהו. לא יודעת אני לא שלמה עם התשובה הזאת.

ולבסוף, רמלה ולוד. שתי ערים שיש בהן כל כך הרבה כאוס שאני די בספק שישימו לב לזומבים ברחובות, וגם אם כן ישימו לב הם עדיין יתמודדו עם זה יותר טוב מכולנו.

תודה על האסק שישאיר אותי ערה בלילות, אנון! /j

[grecoromanyaoi]

songs abt lily (mostly old songs bc shes an old dog)

- פרח הלילך (עברות של לילי) - ימים לבנים (כלבים קטנטנים) - יש לי חברה (יש לי כלבלבה והיא מטופשת / אני אוהב אותה בלב / וכשהיא שונצת / עם בובה מתכרבלת..) - האהבה הראשונה (הכלבלבה הקטנטנה) - איזו מין שלווה (איזו מין כלבה) - הללויה (לילצ'ואלה, על מה שכלבה! ועל מה שעוד לא כלבה, ליל צ'ו א לה) - הילדה הכי יפה בגן (כשהיא מכשכשת, גם אני מכשכשת / וכשהיא מסריחה, אני לא מבינה, איך אפשר להיות מסריחה / כשאת הכלבה הכי יפה בעולם) - רק מילה טובה (רק כלבה טובה, או שתיים, לא יותר מזה) - ולנטינו (במגדור שונה) (לילצ'ואלה לילצ'ואלה, מי היה מאמין, שהיית פרעוש, שהיית מצחין, לילצ'ואלהההה) - יש לי סימפטיה (לכלבלבים שמסריחים בתל אביב) - כל הדברים היפים באמת (כל הכלבים הקטנים באמת / מסריחים בזמנם / האיטי, הבלתי מתפשר) - רוזה (פיצקה פיצקה פיצקה פיצקה, את הכלבה שלי / כמה פעמים עוד לך אציקה / עד שתתכרבלי)

מהדורות מיוחדות לחגים: - שיפה וקטנה תהה הכלבה אשר מסריחה לה היום

[bapina-bahoshech]

מי מנגן פאקינג רספוטין בקולי קולות בין שתיים לארבע

[jewvian]

קריאות לחרם על מארוול ואיומי מוות על שירה האס בעוד שלוש..... שתיים...... אחת........

[ofekma]

אוקיי אני באמצע עונה שתיים אבל ההאדקאנון שלי הוא שאולף הבין בשלב מסוים שהוא יכול לומר כל מה שבא לו על בלגיה וכולם יאמינו לו כי הם לא יודעים כלום כל בלגיה, אז הוא השתמש ביכולת הזאת בשביל להגיד שטויות