#ציטוט

[beigale-shtuchim]

"בואנה הוא נוסע כמו צב זה, אפילו לא צב נינג׳ה אלא סתם פאקינג צב"

- אני וחבר מהבסיס נוסעים הביתה, היום

[krembovanil]

"לא לא זה מוקדם מדי לכוס, כוס אוכלים רק בין ערביים"

[achisraeli]

סטודנט, על המרצה: "בעל הבית השתגע!"

מרצה: "בעל הבית תמיד היה משוגע"

[daz4i]

הוא בדיוק כמוני ארבע באמת

[clarabosswald]

חודש גאווה שמח וכו'

[idkipromise]

"מעפר באת ואל עפר תשוב, אלוהים זה דבר מאוד עצוב"

-אני אחרי ששתיתי הרבה יותר מדי אתמול

[baswood]

QUOTE - "Be the change you wish to see in the world." - Mahatma Gandhi

[ashenpumpkin]

ציטוט של מירי רגב בי לייק

[meshaamem-li]

סדרות מהילדות שלי שאני לא זוכר את השם שלהם ורוב הסיכויים שהם היו חלום בלהות:

סדרה על ילדים שאיכשהו הגיעו לעולם מקביל וקסום עם חיות מדברות

סדרה על ילדה הומלסית ג'ינג'ית בשם טופו שחיה בפארק ציבורי, יש איזשהו ילד שהוא גם דמות ראשית שממשיך לבקר אותה, והantagonist זה השומר בפארק שמנסה להעיף אותה כי הוא שונא הומלסים. אין לי מושג איפה ההורים שלה. יכול להיות שלסדרה קראו טופו.

סדרה על איזשהו שבט (שבט המאיה? תרבות מומצאת? לא זוכרת בשיט) של אנשים שחיים ביער ולכל אחד יש "חיה תאומה" (יעני spirit animal אני מנחש), החיה התאומה של הדמות הראשית היא ארמדילו ורוד שאני לא זוכרת תשם שלו (שלה?), היה פרק שבו הבסטי של הדמות הראשית גילה שהחיה שלו היא ינשוף, לא זוכרת אם הוא אי פעם פגש אותה בסוף.

ג'ורג' מלך הג'ונגל (אתם לא יכולים לשכנע אותי שהסדרה הזאת היתה אמיתית, מי לעזאזל חשב על הפרקים ההזויים האלה)

ילדת צופים ג'ינג'ית משקפופרית, אני לא זוכרת על הסדרה הזאתכלום חוץ מפרק שבו היא חשבה שהיא רובוט כל הפרק ואז בסוף היה מסתבר שהיא אשכרה צדקה(??????)

דיג'ימון ובליילייד לגמרי סדרות אמיתיות אבל הפרקים שזכורים לי בראש כאילו הגיעו ממימד מקביל, הזוי לגמרי מה שהלך שם.

האי המוטרף (אחי באמת שהאנשים שהמציאו את הסדרות האלה היו על סמים)

סדרה ישראלית על איזה שלושה אחים (שני בנים ובת) שאני לא זוכר כלום מהסדרה חוץ מפרק אחד שהאח המטומטם החליט להיות צמחוני לאיזה פרק אבל לא הכיר שום מאכלים שאין בהם בשר (ציטוט ישיר מהסדרה, שיחה שלו עם אח שלו: "[מאכל בשרי?]" "בשר" "כבד בטעם חצילים?" "בשר" "חצילים בטעם כבד?" "לא בשר!" "כן אבל גם לא טעים")

[david-goldrock]

"In the world there are many beautiful things

Trees and flowers and people and views

And that which has open eyes

Will see every day one hundred wonderful things at least"

Quote by Ohad Ashur, may he Rest in Peace, the captain of the FRC team BumbleB in the year 2018, a funny and pleasent man,lived between 2000-2024, and fell in the war to protect Israel

May his memory be in blessing

"יש בעולם הרבה דברים יפים

עצים ופרחים ואנשים ונופים

ומי שיש לו עיניים פקוחות

יראה יום יום מאה דברים נפלאים לפחות"

ציטוט מאת אוהד אשור, זכרונו לברכה, קפטן קבוצת הFRC BumbleB בעונת 2018, אדם מצחיק ונעים הליכות, חי בין השנים 2000-2024, ונפל במערכה להגנת ישראל.

יהי זכרו ברוך

[jewvian]

אין אחד שהשירים או הסיפורים של יהונתן גפן לא נגעו בו, מהילדות עד לבגרות. הוא כתב לכל גיל, לכל מגזר, הצחיק וריגש והכעיס ועיצבן, אבל הוא היה שלנו. הישראליות המודרנית, הכתיבה העברית החדשה - זה יהונתן גפן. אני אומרת את שמו באותה נשימה כמו ביאליק. הוא עיצב את הילדות הישראלית, הגדיר מחדש את המושג "צבריות", כתב מצד אחד את השירים הכי רומנטיים שיש ומצד שני את הטקסטים הכי ציניים שקראתי מימיי.

אני לא יכולה להפסיק לבכות. זאת מכה בכל נימי נפשי, בכל הווייתי. קשה לי.

רציתי לסיים באיזה ציטוט או אנקדוטה, אבל יש באמת כל כך הרבה יצירות שאי אפשר להביא רק אחת באיזה פוסט מסכן בטאמבלר נקודה קום. שכל אחד יקשיב לשיר האהוב עליו, שיקרא איזה ספר שהוא כתב, שיצפה במופעים החתרניים שלו. יש נראה לי מאות שירים וסיפורים שנכתבו על ידיו, הן נמצאות ברחבי הרשת, בספריות הציבוריות, בבתים של כולנו.

קחו כמה דקות ותשקעו בעולם הענק שהוא יצר.

יהיה זכרו ברוך.

[forevrforevr]

חשיפת אלגנטיות: שרשראות לנשים וקסם אישי בשרשראות לגברים עם חריטה

מבוא:

שרשראות היו אביזר נצחי כקישוטים וביטויים של סגנון וסנטימנט אישי. בין אם מדובר בשרשרת עדינה המפארת את צווארה של אישה או תליון נועז המהווה אמירה לגבר, שרשראות יכולות לשפר את המראה של האדם ולשדר רגשות. במאמר זה אנו חוקרים את עולם שרשראות לאישה ומתעמקים בקסם הייחודי של שרשראות לגברים עם חריטה.

  שרשראות לנשים:

במשך מאות שנים, נשים אימצו את הפיתוי של שרשראות כחלק חיוני במלתחה שלהן. שרשראות נשים מגיעות בסגנונות רבים, החל מעדינים ואלגנטיים ועד נועזים ודרמטיים. אחת הקלאסיקות הנצחיות היא שרשרת הפנינים, משדרת תחכום וחן. פנינים מסמלות טוהר ויופי, מה שהופך אותן לאידיאליות הן ללבוש רגיל והן לאירועים יוצאי דופן.

  בשנים האחרונות, שרשראות אישיות לנשים זוכות לפופולריות עצומה. מראשי תיבות ואבני לידה ועד לתליונים מותאמים אישית בעלי ערך סנטימנטלי, שרשראות אלו מאפשרות לנשים לענוד חלק מהסיפור שלהן על צווארן. החריטה מוסיפה נופך אישי והופכת את השרשרת לאביזר ומזכרת אהובה.

  שרשראות לגברים עם חריטה:

שרשראות גברים התפתחו מעבר לרשתות המסורתיות וכוללות מגוון סגנונות הנותנים מענה לטעמים שונים. שרשראות חריטה לגברים, במיוחד, הפכו לטרנד מבוקש. שרשראות לגברים עם חריטה מציעות הזדמנות ייחודית לגברים להפגין את האינדיבידואליות שלהם ולהביע רגשות משמעותיים.

  החריטה על שרשראות גברים יכולה לנוע בין שמות ותאריכים לסמלים וקואורדינטות. גברים רבים בוחרים לחרוט מסר מיוחד או ציטוט בעל משמעות אישית. זה מוסיף יותר משמעות לשרשרת, מה שהופך אותה ליותר מאשר אביזר אופנה.

  שילוב שני העולמות:

בנוף ההולך ומתפתח של תכשיטים, יש מגמה הולכת וגוברת של עיצובים לשני המינים שגברים ונשים כאחד יכולים להעריך. שינוי זה מאתגר את הנורמות המגדריות המסורתיות, ומעודד אנשים לחקור תכשיטים המהדהדים עם הסגנון שלהם במקום להתאים לציפיות החברתיות.

  האופי הרב-תכליתי של שרשראות מאפשר ביטויים יצירתיים הנותנים מענה לטעמים מגוונים. נשים יכולות לאמץ שרשראות נועזות ושמנמנות עם חריטות ייחודיות, בעוד שגברים יכולים לבחור בעיצובים עדינים ומאופקים יותר. המפתח הוא לבחור שרשראות המשקפות העדפות אישיות ומספרות סיפור ייחודי.

  סיכום:

כשאנו מנווטים בעולם המרתק של שרשראות, ברור שהאביזרים הללו הם יותר מסתם פריטים דקורטיביים. הם סמלים של סגנון אישי, ביטויי סנטימנט ונושאים של סיפורים. בין אם אתה מחפש שרשרת פנינים קלאסית כדי לשפר את האלגנטיות שלך או שרשרת חריטה אישית כדי להציג את הזהות הייחודית שלך, יש הרבה אפשרויות לבחון.

  לאלו המחפשים קולקציית שרשראות שמתאימה לנשים ולגברים כאחד, Forever Jewelry מציעה מגוון רחב של עיצובים. Forever Jewelry מוקדש לעזור לאנשים למצוא את השרשרת המושלמת שתשלים את הסגנון שלהם, מקלאסיקות נצחיות ועד לפריטים עכשוויים עם חריטות אישיות. בקרו ב-forevr.co.il כדי לגלות מגוון מעולה של שרשראות המשלבות אומנות עם התאמה אישית, ומאפשרות לכם לענוד את הסיפור שלכם בגאווה.

[hadasarfati]

שאלה אחת

שאלה אחת- או בעצם שתיים.

איך לוקחים את הטכניקה- והמשמעות- של קולאז', צעד אחד קדימה?

בהקשר של קולאז'- כמה אני יוצרת וכמה אוצרת?

או בקיצור, מהו קולאז' ומה עושים איתו?

מקורות מידע ומסקנות אישיות בעקבותיהם

הקולאז', השירה ומה שביניהם

ראיון של אורה עשהאל עם המשוררת ואמנית הקולאז' יערה בן דוד, פורסם בכתב העת מאזנים, מהדורה 02, יולי 2005 (עמ'36-38)

הראיון עוסק ביצירתה של בן דוד ובאופן שבו היא תופסת את המדיומים בהם היא :יוצרת- קולאז' ושירה. בחרתי להביא ציטוט אחד מתוך הראיון

החיבור בין הטענה של ויטגנשטיין לגבי פתרון בעיות והעולם כמערכת של יחסים, לבין מדיום הקולאז', נותן לי קונטקסט מעניין לעבודה במדיום הזה, וכן נותן תוקף למשמעות הייחודית של הקולאז' לעומת חומרי הגלם שלו- מכיוון שהקונטקסט הוא שקובע את המשמעות במידה רבה.

עם זאת, כמי שמתעניינת ויוצרת גם בתחום השירה, אני מרגישה שיש מקום לחקור ולדבר על משמעות הקולאז' גם בתחום הזה, ולחקור לעומק שימוש בציטוטים מילוליים ותרבותיים, באופן שאינו עולה מהראיון. נושא הציטוטים,יכול במידה רבה לחזור ולחדור גם אל תוך השיח על קולאז' באמנות הויזואלית.

מידע ומושגים בתחומים שונים מאתר "אינציקלופדיה של הרעיונות"

אינציקלופדיה של הרעיונות הוא אתר אינטרנט המנגיש את תוכנו של ספר בעל אותו שם, שנכתב על ידי ד"ר דוד גורביץ' וד"ר דן ערב בשנת 2012

הספר והאתר מרכזים מגוון של רעיונות ומושגים בתחומי הפילוסופיה וחקר התרבות, והטקסט כתוב על פי כללי הכתיבה המדעיים וכולל רשימה של מקורות מידע.

דאדא

הדאדא היא תנועת אוונגרד אמנותית שנוסדה בשוויץ בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. תנועת הדאדא כללה בתוכה יוצרים בתחומים שונים (אמנים ויזואליים, כותבים, אנשי במה...) ועסקה בהתרסה כנגד הארגון הלוגי וה"משמעותי" של החיים. הדאדאיסטים ערערו על התפיסה האוטונומית של אמנות, כמנותקת מזוועות החיים, כפי שנחשפו במלחמת העולם הראשונה, ומחו כנגד הבורגנות שלתפיסתם פשטה את הרגל. בנוסף, אנשי זרם הדאדא יצרו שינוי רדיקלי בתפיסת האמן והאמנות: האמן לא נתפס בעיניהם כיוצר ייחודי בעל כישורים טכניים יוצאי דופן, אלא מי שמצליח לעורר מחשבה מחודשת ופרובוקטיבית על העולם. מהקולאז'ים הראשונים והמשמעותיים המוכרים לנו בעולם האמנות, הם קולאז'ים שנוצרו על ידי אמני דאדא, והם גם אלו שהכניסו לעולם האמנות את הרדי-מייד, יצירה המבוססת על אובייקט מוכן מראש.

מעניין עבורי לראות איך טכניקת הקולאז' כמדיום אמנותי נולדה כתגובה לזוועות, וכיצד שבירת הסדר שיוצר הקולאז', המוציא חומרים מהקשרם המקורי, מתקשר לשבירת הסדר החברתי/בורגני. כמו כן, הלידה המשותפת של הקולאז' והרדי מייד מראה מבחינתי אחדות מסויימת של היגיון של גזירה והדבקה, הוצאה מהקשר ומיקום בהקשר חדש, שניתן להחיל על כל תחומי היצירה. עם זאת, אני לא בטוחה שאני רואה בקולאז' את התשובה האמנותית האידאלית למצב החברתי והפוליטי בתוכו אנו חיים, בעיקר בגלל התחושה שכיום במקום "סדר קיים" אנו מתמודדים עם אי סדר יסודי, עולם פרגמנטרי באופן קיצוני וערעור עד כדי מחיקה מוחלטת של ערכי יסוד ושל "נכון" ו"לא נכון". במובנים רבים, הקולאז' שלי משקף את המציאות יותר מאשר מערער עליה.

בריקולאז'

תקציר הערך כפי שהוא מופיע בראשו:

מונח המזוהה עם החשיבה הסטרוקטורלית של קלוד לוי-שטראוס ומציין את פעולתו של בעל המלאכה החובב המאלתר את המוצר שלו מערב רב של חומרים ישנים שנקרו תחת ידו. התוצאה היא יצירה מאולתרת, צירוף חדש של סימנים שנלקחו ממערכות קיימות. פעולת הבריקולאז' מאפיינת את החשיבה המיתולוגית והקונקרטית, להבדיל מהחשיבה המדעית המושגית. בלימודי תרבות משמש המונח לציון האופן שבו תת-תרבויות מנכסות לעצמן יסודות מתוך התרבות הדומיננטית והופכות את הצירוף החדש-ישן למנוף לביקורת התרבות.

עבורי, מושג הבריקולאז' מראה כיצד ההיגיון הקולאז'י קודם לקולאז' על הופעותיו בתחומי האמנות השונים ומופיע למעשה בכל מעשה יצירה אנושי, בין אם זו הרכבה של מוצר, התפתחות של מנהג או סיפור מכונן ועוד ועוד. היות וכל יצירה מבוססת על דבר מה שקיים (בין אם מדובר בדימויים, סמלים חומרים וכו')- יכול להיות שכל דבר הוא קולאז'?

היפר טקסט

מושג שטבע טד נלסון, המתאר אותו כ"הכל", המופיע בהקשר רלוונטי מסויים ומאפשר לאנשים ליצור קישורים מתוך גושי מידע מגוונים. הדבר הופך את ההיפר-טקסט למעין סימולקרה, שמתוכה ניתן ליצור אינספור וריאציות, שאינן מקושרות עוד למקור מזוהה. רשת האינפורמציה שהיא ההיפר-טקסט מייצרת אפשרות לחיבורים שונים, שאינם מוכוונים "מלמעלה". מאפיין זה מעלה על נס פרקטיקות אנרכיסטיות, על חשבון משתנים כמו תכנון, סדר וסמכות.

ההיפר-טקסט אינו מוגבל לחומר טקסטואלי בלבד, ויכול לייצר חיבורים מולטי-מדיומאליים בין תמונה, קול, וידאו, טקסט וכיוצ"ב. כמו כן, הוא בעל פוטנציאל תמידי לשינוי. היסוד האנרכיסטי והבלתי יציב של הרשת שהיא ההיפר-טקסט, מאפשרת יצירה של תת-רשתות ומקום גם לקבוצות מיעוט שונות לשתף תכנים וחיבורים משלהן.

המושג ההיפר-טקסט מנסח עבורי את הקשר שאני מזהה בין פרקטיקת הקולאז' על היבטיה ויישומיה השונים ובין העולם רווי האינפורמציה והרב מדיומלי המאפיין את עידן האינטרנט. במידה רבה, הקולאז' מחקה את ההיגיון המתואר, השולט בהיבטים שונים בחיינו ובחלק הוירטואלי של העולם בפרט. מבחינתי המושג נותן תוקף וכיוון מחודש לרעיונות שאני מסתובבת איתם ושואפת לבטא באמצעות היצירה. בנוסף, הוא מחזק לי את התחושה שבמקרה הזה, המדיום הוא במידה רבה המסר.

[achisraeli]

"את נהדרת"

"בדרך כלל היא נעדרת"

שני סטודנטים

[asongforsunday]

שיר ליום ראשון מציינת 13 שנה!

בתמונה ציטוט מתוך: שלום, מאת מיתר הלל קורמן (שיר 667#)

[onmymasa22]

נשמה קדושה וטהורה

את צריכה להבין שאת טובה. לא כמחמאה, אל תגזימי, אלה כמציאות. יש לך נר אלוקי בפנים שאי אפשר ללכלך אותו. את כבר יודעת את הכל מלפני לידה, והכל נמצאת בתוכך. בחיים כל דבר שאת עושה שטוב, הוא פשוט מתאים לך. את קמה בשביל מישו אחר, את מרגישה שמחה, והשמחה באה כי עשית משו שמתאים לך. כי את טובה. זה מביא איתו חוסר של מגן שתדעי גם. אנחנו מחפשים מגן כי אנחנו לא רוצים שאחרים יפגעו בנו, במי שאנחנו באמת, בילדה בת חמש בתוכינו, ויותר קל לנו שיפגעו במשו חוץ ממנו יעני בקליפה/מגן/כיסוי שלנו. אפשר להגיד שלעשות את זה- להראות מי שאת בפנים גם בחוץ- היא אחד הדברים הכי מפחידים בעולם, ולעשות את זה דורש המון אומץ. (זה יכול להרגיש שאת שוחה בתוך ים של מכשולים ובוחנים ואת רוצה רגע של אוויר רגיל כמו שאטומטי כבר לך ונוח). את צריכה דרך להתמודד עם משו אז כשאת עושה מעשה שלא מתאים לך כדי להתמודד, פספסת. אין כעס, אבל תרגישי את הפיספוס הזה. זה גם מה שיגרום לך להיות עם כיוון הטוב והנכון לך. לא להיות כלכך קשה על עצמך כי כולנו רק בני אדם, אז לרגיש שפשוט פספסט, כמו שפספסט לענות ת'טלפון כשאבא מתקשר להגיד שהוא אוהב אותך. זה פשוט פיספוס. וזה נוגע יותר- אם אני אומרת לך שאני כועסת או אני אומרת ואללה, חשבתי שאת יותר טובה מזה- השני נוגע יותר. האושר באה כשמי שאת בחוץ, ומי שאת מבפנים היא אותו הדבר. את יכולה לעשות דברים טובים ודברים רעים, אבל הדברים הרעים היא לא מתאים לך, והדברים הטובים הם כן מתאים לך. אבל את טובה בלי קשור. זה בא ממקום שאת יודעת שאת טובה. יש ציטוט שאני נורא אהבתי עד כדי כך שזה היה השומר מסך שלי וזה באמת השתנתה לי את הטפיסה שלי בחיי- "לא להתנהג עם אנשים לפי מי שהם- אלה להתנהג עם אנשים לפי מי שאני. זאתאומרת שלא מתעסקים בהם בכלל. זה מאה אחוז "אני יודעת שאני טובה אז אני טובה לאחרים" זה למה זה ואהבת לרעך כמוך- ה-"כמוך" היא העיקר- כמי שאת. את ככה, אז את נוהגת ככה. אני אוהבת אותם כי אני בן אדם שאוהבת, זה פחות קשור עליהם בכלל. וזה עוזר לניתוק, כי את מתעסקת עם עצמך ומקשיבה לעצמך. והם פחות נכנסים לראש שלך. זה קשה כי הילדה הטהורה והמתוקה בת 5 היא מי שאת באמת לפני כל הבלאגנים והשטויות בחיים, היא יותר קרובה להזמן הזה שלמדת את הכל, והיא ממש מפחדת בלהיפגה. אז מחפשת מגן. וזה המגן או היצר הרע או השטן שאומר- אבל מה הם יגידו עלי, מה הם יחשבו, אבל הם יהיו שמחים אם אני אסכים, אבל אני לא רוצה לפגוע בהם. אומרים שהשטן בסוף לטובתנו ועובד עם השם גם מבחינת פסיכולוגיה הדברים שאנחנו משתמשים בהם כדי להתמודד קשורים להתנסות בלעזור לנו- אם אני שותה ערק כל פעם שלא נוח לי בראש, או כדי לברוח מסיטואציות, זה דרך להתמודד. המוח רוצה לעזור שאני אתמודד עם משו בדרך הכי קל, אז הוא מחפש לי דרך, וערק היא דרך. העניין היא שהיא אולי אוטומטי כבר, אבל היא לא דרך בריא או מתאים לי, אז אני צריכה למצוא דבר אחר שבריא ומתאים לי. זה לא אומר שזה בוודעות רע, זה לגמרי דרך, ומנסה לעזור לי להתמודד, אבל אולי פחות מתאים. אני משתמשת בזה כמגן עליי, לעזור לי לא להיפגע או כדי לא להרגיש חוסר נעימות. אז הכל ב שלבים, ובצד תלמדי על עצמך במשך כל החיים עד מאה ועשרים וחצי, אבל לדעתי, כל מה שאת צריכה להבין כדי להתחיל לעשות דברים עכשיו זה לדעת שאת טובה, ולמלא את החיים בדברים שמתאימים לך. בעולם למעלה אין זמנים אז את כבר קיימת עם כל מה שתהיי, כל הבחירות שלך- כבר קרה, את פשוט לומדת מי את.

זה למה לפעמים כשאת עושה משו טוב, את גאה בעצמך כאילו את חברה שלך/מישהי אחרת לגמרי- מסתכלת על עצמך מבחוץ. אז להתאמן את שריר של אומץ שיהיה לך מספיק אומץ כדי להראות לכולם מי שאת בפנים. זה מפחיד אבל אפשרי. כי כדי לחיות בשקיפות כזאת, את לא עושה משו מעבר ממי שאת, את פשוט תהיי שקופה, כי הפחד/קליפה מכסה אותך, אבל גם מכסה את האושר. כי כשאת עושה משו שמתאים לך, יש אושר עם שלווה וזה הדלק שלנו להמשיך בחיים. הכל כבר בתוכך.