#מה הולך?

[gal-gabot]

רוסיה: אוקראינה היא מדינה נאצית וצריך לחסל אותה.

אינטרנט: מה? לא.

רנדו באינטרנט: ישראל היא מדינה נאצית וצריך לחסל אותה.

אינטרנט: כןןןןןןןןןן! 😍

[jewvian]

חבר'ה יצאו עוד שני פרומואים למפקדת, אחד של צליל ואחד ארוך כזה על כל העונה!!!

וואי וואי וואי כמה מידע!!!! כמה תאוריות יש לי!!!!

[emmafallsinlove]

אני ממש מנסה לאהוב את שלי הכובשת בחינוכית אבל משהו מתפספס לי שם ואני לא בטוחה מה. מצד שני, התחלתי היום ואני כבר בפרק 12 😅

[bapina-bahoshech]

עדכון כללי!

קבלנו שיבוצים, אני אכן עושה יומיות עם שעתיים נסיעה

הולך להיות קצת בלגן בהתחלה כי יחידה חדשה וזה, אבל בתקווה נסתדר

[bnncat]

כוסאמא שלךךךךך והחוסר כבוד הזה לזמן שליייייייי

[boker-tov-gidi-gov]

נקודה מאוד מעניינת ששמעתי כמה פעמים בחודש המזוויע הזה, היא שהעולם מתרחק מתפיסת טוב מול רע ומאמץ תפיסה של חזק מול חלש.

זה נפוץ בעיקר בחוגים פרוגרסיביים במערב, אבל לא רק. כולנו יודעים שהעולם הוא לא שחור ולבן והרבה דברים הם לא 100% טוב או 100% רע, הנרטיב של חזק-חלש מעודד ניואנס והתחשבות במעמדות ובמאבקי כוחות והוא הוליד הרבה דברים טובים. תנועת מי טו למשל הגיעה מהמקום הזה, שאנחנו מאמינים לקורבנות כי מעצם היותם קורבנות קשה להם להשמיע את הקול שלהם.

אבל, ויש פה אבל גדול, במיוחד עכשיו אנחנו רואים את הנרטיב הזה הולך מהמקום הניואנסי של להטיל יותר אחריות על מי שחזק, לסוג החדש של קיצוניות וראייה דיכוטומית - אם אתה חלש, מסכן, קורבן - מותר לך לעשות הכל.

וזו הסיבה שאנחנו רואים כל כך הרבה פרוגרסיבים וליברלים מצדיקים את המעשים של חמאס. מרוב אובססיה לקוטנקסט, אנשים שכחו שרצח, חטיפות ואונס זה רע - בלי קשר לקונטקסט. הפלסטינים הם באמת מוחלשים פה באזור, אז מותר להם. נקודה שאני רואה שוב ושוב היא ״זו לא הגנה עצמית מצד ישראל כי בעזה מתים יותר״. בישראל מתו פחות אנשים כי אנחנו משקיעים בהגנה על האזרחים שלנו, כי הוצאנו מיליארדי דולרים על כיפת ברזל, כי אנחנו לא משתמשים בנשים וילדים כמגן אנושי - אבל זה לא משנה, כי אצלם מתו יותר אז הם מסכנים ולכן מותר להם. ואנחנו רואים מדינות במערב שמכילות ״הפגנות״ של מהגרים ופעילי שמאל, שהן בעצם מפגני אלימות ואנטישמיות משולחי רסן, תקיפות של יהודים ושל שוטרים, ונדליזם והשחתה. המערב מכיל את זה כי הם מסכנים, הם מוחלשים, אבל אם המערב לא יגן על עצמו, מהר מאוד האלימות והפרימיטיביות ישתלטו על העולם הליברלי שאנחנו מנסים לבנות כאן.

בהקבלה למי טו, אז לא הייתה מסה של אנשים ליברלים שאמרו שתלונות שווא, לצורך העניין, הן כלי לגיטימי במאבק לשוויון מגדרי כי גברים הם חזקים ונשים הן מוחלשות אז מותר להן לעשות כל מ�� שהן רוצות כדי להשתחרר מכבלי תרבות האונס. מה השתנה?

למה הם תולשים פוסטרים של ילדים חטופים? למה הם מסרבים להאמין שקרה פה טבח נורא? כי זה יהפוך אותנו למסכנים, ואם אנחנו מסכנים הם חייבים להיות בצד שלנו. הם חייבים להאמין שזה לא קרה. לאורך ההיסטוריה אידיאולוגיות השתנו מקצה לקצה, אבל איכשהו, הבעיה תמיד נשארה היהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשגרמניה הייתה בשפל כלכלי והמפלגה הנאצית עלתה לשלטון, את מי האשימו? את היהודים, ששולטים בכסף ובבנקים. וכמעט 100 שנה אחר כך, בעידן פוסט-קולוניאליסטי, מי הקולוניאליסט הכי גדול? היהודים.

והם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם. אשכרה קיימים אנשים שטוענים שאין דבר כזה העם היהודי, ושאין לו קשר לארץ ישראל, כולנו אנשים לבנים מרחבי העולם שהמציאו זהות תרבותית משותפת כדי לצבור כוח ולהשתלט על אדמות פלסטין. אותם אנשים שמופתעים כל פעם מחדש ששחקן עם אף גדול הוא לא יהודי כי ״יש לו וייב״.

גם אנחנו, לצערי, לא נקיים מהתחושה שאנחנו מסכנים אז יש לנו פטור מהמוסר ומהחוק. כל מנטליות ״ישראל השנייה״, הפוליטיקאים שלנו שהמשפחות שלהם דוכאו בעבר, מרגישים שמותר להם שחיתות ומותר להם מינוי מקורבים ומותר להם שוחד. ועכשיו כשטבחו בנו, ואנחנו מרגישים מפוחדים וחלשים ובצדק, אני פתאום שומעת מכל פינה ״כהנא צדק״, ״לשטח את עזה״, ״להטיל עליהם פצצת אטום״.

זו מנטליות מסוכנת. העולם מורכב ומלא בניואנסים, אבל בשורה התחתונה, יש דברים שלא עושים ולא אומרים. זהו. נקודה. גם אם אתה הכי מסכן בעולם זה לא נותן לך free pass. ואם המערב רוצה להישאר חופשי, הוא צריך להפסיק לפחד ולהפסיק לקבל בהבנה התנהגויות שסותרות את סל הערכים שלו. אם אתה מוכן לקבל עליך את הערכים המערביים, את זכויות האדם והשוויון וההתנגדות לאלימות, אתה מוזמן להצטרף אלינו - לא משנה מאיפה הגעת במקור. אם אתה מצפה מהמערב להכפיף את עצמו לערכים הפרימיטיביים שלך ולקבל אותם בהכלה ובהבנה, מקומך לא איתנו. וגם אנחנו הישראלים, אם אנחנו שואפים להישאר דמוקרטיים, חופשיים ומתקדמים, צריכים להיזהר מהמנטליות של ״אנחנו במזרח התיכון ואנחנו נתנהג ככה״. יש לנו את הזכות ואפילו את החובה להגן על עצמנו, אבל אין לנו את הלגיטימציה לעשות כל מה שעולה על רוחנו.

אם נתנהג כמו השכנים שלנו, מהר מאוד ניראה כמו השכנים שלנו. זו המלחמה הפנימית שלנו, גם כמדינה וגם כאינדיבידואלים.

[redladypaige]

"וואו לשרית חדד יש בת זוג? איזה פתאומי לא יכולנו לדעת"

המילים לשיר "חגיגה":

בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה,

ולשתוק הרבה

בחורה מבית טוב צריכה להיות תמימה,

ולשתוק הרבה.

אם תגלי לו מה בליבך,

אם תשאלי אותו למה ואיך,

אולי יקום הוא וילך,

אל תדברי על טבעת.

יש חגיגה אומרים בעיר מסיבה

אומרים ההיא התחתנה

חגגנו עד אור הבוקר

יש לך סיבה ההוא הולך וזה בא

גם לך תהיה חתונה

אומרים שבעל זה אושר

רק האחד יקשיב לך הוא המיועד

רק האחד יבין אותך הוא שלך לעד

הוא יקח אותך ותיסעו מכאן

אל העיר הגדולה אל החופה אל הגאולה

בחורה מבית טוב צריכה לדעת לבשל

ולשתוק הרבה

בחורה מבית טוב ילדים צריכה לגדל

ולשתוק הרבה.

התמונה הרשמית של השיר:

[jewvian]

אה כן, פתיחת מושב החורף שמח לכולם! עוד מושב שבו אין הבדל בין פגרה לעבודה 🙏

[daz4i]

אני: *מתעורר ורואה פוסט בפייסבוק על זה שיש חדשות משמחות, שלא מרחיב מה הן* טוב איי גס שאכנס לאתר חדשות לראות מה הולך

אתר החדשות:

[anon-e-has-a-tmblr]

Fake it till you make it

דרוש הסבר ואף הדגמה

[kathrineannepryde]

התקשורת האחראית העיקרית להפצה בלי שוב ביקורת ואתגור של שקר ה"לחץ צבאי עוזר להביא חטופים". מהרגע הראשון ישבו והנהנו בעיניים דומעות כשדיברו על לשטח את עזה בלי שום שאלה של רגע מה עם החטופים איך אתם יודעים שלא יקרה להם כלום. למרות שידעו שיש שם 51!!!!! ילדים!!!!!! ילדים. לא פתחו את הפה לא אחרי שנועה מרציאנו נפגעה מצהל והוצאה להורג בידי חמאס, לא אחרי שרוני קריבוי חזר מעזה וסיפר על זה שצהל פיצץ את הבניין שהוא היה בו, לא אחרי שהשלושה נורו, לא אחרי שצהל הודה שהוא בעצמו הרג את יוסי שרעבי וזה הלחץ הזה שגרם לחמאסניק שהיה אחראי עליהם להרוג את איתי סבירסקי, לא אחרי ההתחמקות של צהל מלהגיד בבירור שסהר ברוך נהרג בזמן ניסיון חילוץ כושל. אני מנסה להתחמק מלראות חדשות אבל ראיתי פעם את דני קושמרו בעיניים נוצצות מתבכיין על איך העולם מעיז לדרוש שלא נכנס לרפיח כשיש חטופים. הוא הולך לבקש סליחה? מישהו מהם הולך לבקש סליחה? לא. אז באיזה קטע הם חושבים שיש להם זכות לראיין את ההורים של הירש בשביל רייטינג? אתם אחראים. אתם האחראים הראשיים על דעת הקהל בישראל. תשרפו בגיהנום אחד אחד

[paam-halamti-be-ivrit]

קמתי מרגיש לא טוב, אבל התעלמתי מזה והמשכתי ביום הגעתי לעבודה, והתמוטתי באמצע ויכוח עם לקוחה מעצבנת שלא הצליחה להבין שאין לנו את הספר שהיא רצתה בבית חולים הועברתי ממחלקה למחלקה ואף אחד לא הצליח להבין מה לא בסדר איתי הרגשתי כאבי ראש, דממתי מהאף והאוזנים, והייתי הולך מתוך שינה וכותב משוואות על הקירות זכוכית של החדר שלי בבית החולים, משוואות שאף אחד לא הצליח להבין בסוף דר האוס (כן זה מהסדרת טלוויזיה) נכנס ותוך שתי דקות אבחן אותי עם איזה מיני גידול על האזור במוח שאחראי על סקרנות

ואז התעוררתי עם כאב ראש נוראי ושפעת, ובלי דר האוס או דר 13 לנחמה.

✨🧑🏻‍⚕️

[jewishicequeen]

לשון פניה מעורבת אבל במקום להחליף בינהם זה פשוט מה שקצר יותר

לדוגמא: את, הולך, ישן

(בונוס: מעורבת אבל במקום להחליף זה פשוט מה שארוך יותר)

[haomnamu]

יצאתי הערב לדייט שני עם מישהו שאני בדיבור איתו כבר שבועיים שלושה, והוא אמר שמשהו שהיה די משמעותי במערכות יחסים שהוא היה בהם זו ההגדרה של מי פאסיבי ומי אקטיבי. עכשיו לפי מה שהוא אומר זה לא רק בקטע של סקס, זה בכללי העניין של הדינמיקה במערכת יחסים.

עכשיו לי זה פשוט נשמע כמו להחליט מי הגבר ומי האישה במערכת יחסים. אני יודע שזה לא באמת ככה אבל זה מה שזה מרגיש לי. ואני ממש לא אוהב את קונספט. אני לא מרגיש בנוח עם הקונספט של להיות מוגדר בתור הגבר במערכת יחסים, ואני עוד פחות מרגיש בנוח להיות מוגדר האישה. בכללי גם אני מרגיש שמשהו מאוד בסיסי בצורה שאני רואה את העולם, ואת הלהטביות שלי זה הקונספט של להסתכל על הבינאריות שהעולם קובע ולהגיד לא. אני לא אוהב או בנים או בנות אני אוהב אנשים. אני לא הגבר או האישה במערכת יחסים אני פשוט איתך. אני לא עולה למטה או למעלה אני הולך הצידה. אני אפילו ךא קיים על הסקאלה הזאת. היא מציגה מציאות שלא תואמת ומעודכנת לקיום שלי.

עכשיו הוא אומר שמבחינתו זה מושך שקיימים התפקידים האלו (אגב הוא אומר שהוא היה גם אק וגם פס, במערכות יחסים שונות) ושזה ממש חדש לא הקונספט של להיות לגמרי "ורס" לפי המילים שלו, אבל שהוא יחשוב על זה, ושאני אחשוב על האפשרות של לבחור תפקיד.

אבל אני ממש מרגיש לא בנוח עם זה, אני לא חושב זה יכול לעבוד איתי, אני לא מרגיש בנוח עם להגדיר את עצמי "אק" ועוד פחות להגיד את עצמי "פס". אז אני ממש מקווה שהוא יגיד שמבחינתו זה בסדר להיות ""ורסים"" ביחד. אני גם מרגיש שמעבר לנושא הזה יש לנו קליק ממש טוב אז לא הייתי רוצה שזה יהרס. למרות שאנחנו מדברים רק עשרים יום בערך, ונפגשנו רק פעמיים. טוב, נראה מה יהיה.

[kpopinhebrew]

빈차 - מונית ריקה

או היוק:

יש לי עוד הרבה ללכת

ואין מונית ריקה

נראה שעומד לרדת גשם

הכתפיים הנפולות שלי מחזיקות את משקל היום

אני רוצה להניח אותו, רק לרגע

הבית רחוק

טאבלו:

שום דבר לא השתנה,

נשארתי לבד בגן המשחקים

אחרי שעליתי על מתקן המתח הגבוה.

כל החיים אני הולך על קצות האצבעות,

כל מה שאי פעם שהתבקשתי

היה קצת יותר מעל הידיים שלי שהתמתחו למעלה.

גובה הסטנדרט של העולם הולך ומשתווה לאוורסט,

ככל שאני מתקרב לפסגה,

כל מה שיש לי זה הרים של לחץ,

אני יודע שאני לעולם לא יכול לנוח

אין כדור שינה שיכול להרדים את הדאגות שלי,

אז אני נושך את הלשון ונשאר ער כל הלילה.

עכשיו זה ברור למה מלמדים אותנו לעמוד בתור

דבר ראשון כשאנחנו קטנים,

מערכות יחסית אנושיות מסובכות, הן כשלעצמן פרדוקס

יש רק מערכות יחסים,

ואין מקום לאנשים.

חלמתי חלומות מהפחד להיות רגיל,

עכשיו אני מקנא בפשטות.

בעוד שאני עומד לבד בגשם,

אם אני לא גדל,

כאבי גדילה הם רק כאב.

או היוק:

יש לי עוד הרבה ללכת

ואין מונית ריקה

נראה שעומד לרדת גשם

הכתפיים הנפולות שלי מחזיקות את משקל היום

אני רוצה להניח אותו, רק לרגע

הבית רחוק

מית׳רה:

ככל שאני מתקדם אני מפחד יותר,

אני רץ, אבל שתי רגליי והלב שלי

שכחו כבר בשביל מה.

החלום שהפך לעול,

התקווה היחידה שלי היא לנטוש אותו מאחור ולרוץ.

קח עוד צעד, הוא משדל אותי,

וכשאני מרים את הראש יש מלפניי צוק.

כשאני מסתכל אחורה, יש שורות של ציפיות מאחוריי,

מעמידות פנים כתומכות בי, ודוחפות את גבי.

יום אחד רציתי לתת ללב שלי מנוחה,

אבל הוא הסתרבל בין המספרים.

העולם מושיט לי יד מחושבת, אני לא רוצה לאחוז בה,

אבל אני יותר מפחד מלהישאר בידיים ריקות.

האם זמן הוא הדבר היחיד

שגם אם מחזיקים בו חזק, הוא ממשיך?

כשאני מסתכל על השמיים עם העננים הכהים,

אני חושב שגם לי היה פעם משהו כמו ��לום,

קשה לי להירדם הלילה.

או היוק:

האם לא תוכלו לעצור

לרגע בשבילי?

כבר קשה לי להמשיך ללכת

הרוח נושבת, ועדיין

יש לי עוד הרבה ללכת

ואין מונית ריקה

נראה שעומד לרדת גשם

הכתפיים הנפולות שלי מחזיקות את משקל היום

אני רוצה להניח אותו, רק לרגע

הבית רחוק

האם אין לי מקום בעולם הרחב הזה?

האם אני לבד ברחוב הצפוף?

האם אין מושב אחד ריק בשבילי?

הבית כל כך רחוק

דברים שאני חייב לעשות,

כסף שאני צריך להרוויח,

היה עוד משהו חוץ מזה

דברים שאני חייב לעשות,

כסף שאני צריך להרוויח,

היה עוד משהו חוץ מזה

דברים שאני חייב לעשות,

כסף שאני צריך להרוויח,

היה עוד משהו חוץ מזה

הדרך שאני צריך ללכת בה,

גם לי היה משהו כמו חלום,

היה לי.

היה לי חלום

© KpopInHebrew

------

פוסט ראשון של אפיק היי!

אפיק היי האהובים שלי חוגגים היום 21 שנים מאז הדביוט שלהם. מזל טוב!🥳

הכרתי את אפיק היי מוקדם מאוד בתוך המסע שלי בתוך מוזיקה קוריאנית, ומוזיקה בכללי. זה היה לפני שש שנים בערך, הייתי צעירה, ולפני שהבנתי את עומק המילים של השירים שלהם, המנגינות והביט היפ-הופ הטהור משכו אותי מייד. כל כך נהניתי לדלג בין האלבומים שלהם ולגלות עוד ועוד שירים.

ואז אני זוכרת שקראתי תרגומים למילים באנגלית והתגלה בפניי עולם שלם. המורכבות המדהימה בכתיבה שלהם היא אחת מהסיבות שלקח לי זמן לתרגם שיר שלהם לעברית, שלא לדבר על בכלל לבחור איזה מהשירים לתרגם.

תרגום זאת מלאכה קשה, עדינה, שצריכה להיעשות בדיוק רב. בשינוי של מילה אחת ההרגשה של משפטים ופסקאות שלמות יכולה להשתנות. איך אפשר לתרגם מילים שלא קיימות בשפה אחרת? איך אפשר להעביר מסר כל כך חד מבלי להקהות אותו? אני לא יודעת אם אני מצליחה בזה, אבל אני ממשיכה לנסות ללמוד איך כל הזמן.

כשאני חושבת על אפיק היי, הדבר הראשון שעולה בראש שלי הוא 'גאונות'. אפילו אז, עם הידע המועט שלי בקוריאנית, נדהמתי לגלות פעם אחר פעם את השנינות בכתיבה שלהם, את משחקי המילים, דו המשמעויות והחריזות - ובנוסף לכך כל זה לרוב בשתי שפות במקביל (קוריאנית ואנגלית). ואחד הדברים הכי מהנים היו שככל שלמדתי קוריאנית יותר, תוגמלתי בכך שהצלחתי לפענח עוד ועוד מהם.

יש לאפיק היי מאות שירים, ואני באמת אוהבת את כולם. הבחירה באיזה מהם לתרגם קודם הייתה קשה מפני כך, וגם בגלל שאני כמובן עדיין לא מבינה הכל בעצמי, וקטונתי מלתרגם יצירות שכאלה.

ובכל זאת אני לא יכולה שלא לנסות לגעת באמנות שלהם, שאני כל כך מוקירה, כי העמוד הזה לא שווה כלום אם האמנים הכי אהובים עליי לא יהיו חלק ממנו.

אפיק היי, בבקשה אל תפרשו לעולם, החיים שלי תלויים בזה. אני אוכל למות בשקט באמת רק אחרי שאראה הופעה שלכם בלייב 🙏

[letaot-ze-magniv]

סיימתי בבינג בטעות את כל עונה 1 של המפקדת כי הייתי משועמם והשמועה היא שזה מכיל לסביות.

אני נהניתי אבל אני גם נורא עצבני על הדמויות. כי אין שם בן אדם אחד (אולי למעט ערבה) שלא גרם לצרות של עצמו. וזה פשוט. יכל להימנע. כל כך בקלות. אם הם היו בוחרים בבחירה שהיא בבירור עדיפה.

נתחיל מצליל וחגו. למה פשוט. לא לאשר לה יציאה וזהו. אז מה אם אח שלה הולך לדפוק את עצמו? זה לא אשמתה. היא לא סיבכה אותו עם עבריינים, היא לא גייסה את אחותו, היא לא בחרה לזרוק להם קקי לבית. היא ליטרלי עוברת על החוק ומסתכנת בכלא ובשביל מה. הסיכוי שאח של טירונית שהיא מכירה יומיים לא יסתבך בצרות שהוא יסבך את עצמו בהן לא משנה מה?

נעבור לצימר. היא פשוט אישה דוחה ומושחרת. שזה קצת מוד אבל אני לא מבין למה היא כל כך נעלבת מזה שלא מספרים לה דברים. אבל שיהיה.

נמשיך לספיר. היא חירבה לכפיר את הקריירה כי היא לא רוצה שהוא יעזוב אותה והיא יודעת שהקשר ביניהם נובע רק מחוסר האפשרויות. למה לא להיות כנה עם עצמה ולשחרר.ומה היא בכלל מוצאת באפס הזה. הדבר הכי פחות מושך ביקום זה לוזרים עם בעיות כעס.

שימרית קצת סתומה אבל כאילו. היא מטומטמת ממש? היא ברצינות דפקה לעצמה את ההזדמנות לישון מחוץ למחלקה בזה שהיא שוכבת עם אפס אקראי? היא מנסה לנשק את הממ שלה וכותבת לה מכתבי אהבה? ואז אומרת לה שזה היה ״סתם״? היא לא רואה איך זה עלול לפגוע? ואז לסכן את כל המפקדות שלה בכלא כי היא קטנונית?

ונועה. פאקינג נועה. עם השאלות קיטבג וביריות ברגל וההתעקשות להסתיר כשלים של הפקודים שלה. פשוט. שתיתן לאנשים אחרים לשאת בתוצאות של המעשים שלהם. וגם זה לא עד כדי כך קשה לא להתעלל בקראש שלך בתור מ״מ. או לצאת נגד הצוות שלה. זה פשוט מחרפן כי היא כל כך נצמדת לנהלים עד שקורה אירוע שמצריך היצמדות לנהלים. בהתחלה אהבתי אותה אבל לקראת הסוף רציתי לכפכף אותה בקטנה .

כפיר פשוט מטומטם ודפק לעצמו את הקריירה בזה שהוא שוכב עם פקודה שלו ובזה שיש לו התפרצויות זעם פתטיות.

באמת שבהתחלה חשבתי שיהיה קטע בין נועה וספיר. לא יודע, זה הכי הגיוני לי. באמת שנועה וספיר >>>> כל הזוגות האחרים שם. כי כזה היא צהובה והיא מושחרת והיא סמרטוטה והיא עוצמתית והיא נצמדת לכללים והיא עושה מה שבא לה והיא המפקדת בתיאוריה והיא המפקדת בפועל. יש ביניהן דינמיקה הרבה יותר מעניינת.

אבל סהכ נהניתי