#לבכות

[jewvian]

היה לי חלום בלילה שצה"ל הצליח לשחרר חטופים. רציתי לכתוב פוסט עצוב על איך שהכל אפשרי בחלומות אבל אז התחילו הדיווחים בחדשות על הפעילות של צה"ל ברצועה ומפה לשם דובר צה"ל הודיע שכוחות מיוחדים הצליחו לחלץ ארבעה חטופים בחיים!!!!

כשמציאות וחלומות מתערבבים.

[moran-with-a-g]

אני: אני אצא קצת לשמש לנשום אוויר כדי לא להרדם במשרד

חמאס: בום בום בום בום בום

[glitter-at-the-panic]

משהו ששמתי לב אליו זה שלא רק שיש עלייה דראסטית של פקחים שעולים על האוטובוס בבוקר, אלא גם שכל פעם שיש פקח באוטובוס, הוא אף פעם לא יתן דוח לאנשים שנראים כאילו הם מבינים מה קורה. זה תמיד יהיו זקנים, אנשים שלא יודעים עברית טוב וילדים או בני נוער שנוסעים לבד. תמיד.

וזה גם תמיד עם אותה סיבה דפוקה ש-''הם לא שילמו מספיק'' כאילו פתאום המכונה של הרב קו החליפה את המחיר דווקא להם ואז התחלפה חזרה.

כל כך נמאס לי לראות את זה על בסיס כמעט יום-יומי. מתנהגים כאילו אנחנו לא יודעים שהם מקבלים על זה בונוס במשכורת ובגלל זה הם נתפסים על אנשים שלא יריבו יותר מדי. זה מגעיל וזה צריך לעצור.

[clarabosswald]

יומני היקר: היום מישהו ברדיט הסגביר לי על הפוליטיקה הישראלית כי הוא חשב שאני אמריקאית התגובה המקורית שלי הייתה הסבר על הלך הרוח הפוליטי באותו סאב, ליהודי אמריקאי שדיבר במונחים של פוליטיקה אמריקאית

[pinokioshmi]

צימר

[beigale-shtuchim]

איך בא לי שמישהו יבוא לעצרת תמיכה בביבי ופשוט יתחיל לדרוס אנשים

[ace7librarian]

טריגר וורנינג- נאצים ואנטישמיות ודיבור כללי על כמה זה מפחיד להיות יהודים

המצב הזה כיף. התחלתי למיין דמויות שאני אוהבת לפי האם הם היו מחביאים אותי מנאצים. Just Jewish things.

[kathrineannepryde]

עינב רייזינג

[achisraeli]

לא ציטוט אבל סיימתי תסריטאות והמרצה שלי אמר שזה כ"כ לא יפתיע אותו אם הוא יראה את השם שלי בתור יוצרת של סדרה בקרוב וביקש ממני לא להפסיק לכתוב

[mexashepot]

אתם יודעים שחנוכה השנה מדכא במיוחד כשהשנה אני לא צוחקת על 'מי אצלכם 'אז אגמור' ומי 'בשיר מזמור'

[jewvian]

עוד לא התחלתי לעכל את 7.10.23 ואיכשהו עברה שנה. אני לא חושבת שאצליח לעכל את היום הזה ואת כל מה שעברנו מאז אף פעם, כאילו מאיפה להתחיל? האם שווה בכלל לנסות?

איך אפשר בכלל לסכם את השנה הזאת? את היום הזה שרק מתארך ומתארך ולא נגמר?

אולי רק כשיחזירו את החטופים משהו יתחיל להחלים, אני לא יודעת. איכשהו זה מרגיש עוד טרי, אפילו שעברה שנה או למרות, ואיך אפשר בכלל לחשוב על משהו אחר שהוא לא הם? איך מתקדמים בלעדיהם?

היום הזה הוא פצע פתוח תמידי, זאת לא קלישאה.

הכל כואב. אני נזכרת בסרט שהתחלתי יום לפני, סרט ארוך שאמרתי לעצמי שאסיים למחרת. בסרט הזה אני לא אגע יותר, אני לא רוצה לסיים אותו, הוא סוחב איתו יותר מדיי. כאילו זה דבר כזה קטן אבל הוא מכאיב.

אני נזכרת גם בטאמבלר, באנטישמיות שהתחילה חמש דקות אחרי שהחדשות הגיעו לחו"ל. לא אשכח ולא אסלח לנבלות. השמאל הנאור אעלק.

העולם התהפך. זה לא אותו עולם שהיה לי לפני שנה ויום. מה יהיה בעוד שנה? אני לא יודעת. אני רוצה שיהיה טוב, שיהיה שקט, שנתחיל את האיחוי, שנתאחד כחברה, שנעשה ביחד מדינה טובה יותר. שמותם של הנופלים לא יהיה לשווא, שנפיק משמעות מהכל.

שהחטופים יחזרו סוף סוף הביתה!!!

ושבסוף באמת יהיה טוב. אמן.

[flashbacksechoes]

אנחנו לא מצליחים להשיג את סבא שלי מהבוקר ואין לנו מושג מה קורה איתו.

הלוואי שהייתי יכולה לא להרגיש דברים.

[euphoricmood]

אני כל כך רוצה גאולה שלמה כבר, דיי עד מתי???

[bnncat]

למה אין טיפת פרטיות בבסיס הזה

[spoofymcgee]

צום כל לכולנו

[daz4i]

כוסאמאמו מה אני מחכה לאוטובוס 20 דקות בתחנה ועד שהוא מגיע (לרפרנס, קו שמגיע רק פעם בשעה) הוא פשוט ממשיך לנסוע לא לעצור אפילו