#תוכנית

[diet2all]

אימון סופר סט, תוכנית אימונים סופר סט - קובי עזרא

אימון סופר סט, תוכנית אימונים סופר סט - קובי עזרא.

[meirhochman]

נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם; הגיע זמן נהפוך הוא

מוצ”ש י”ד אדר ב’ ה’תשפ”ד פורים דפרזים 21:45 במגילת אסתר, כשהתבטלה גזירתו של המן הרשע, היהודים לא שקטו על השמרים. הם יצאו להיקהל ולעמוד על נפשם, להשמיד להרוג ולאבד את אויביהם. כשעשו זאת, נפל פחד הגויים עליהם. ואיש לא עמד לפניהם. האם אנחנו בוטחים בקב”ה ונקהלים בערינו להשמיד את אויבינו, או שאנחנו חושבים רק מה יאמרו הגויים? הגיע הזמן לומר את האמת: ארץ ישראל שלנו לא מתוקף הכרזת האומות כי אם מתוקף…

[sayruq]

[letaot-ze-magniv]

שיחה שהייתה לי עם אבא של מלשב, אתמול בערב:

אני: שלום, הגעתי לאבא של x?

הוא: כן

אני: בלה בלה אני מהצבא, האם הבן שלך רוצה להתגייס?

הוא: אז ככה. לצבא שמשחרר מחבלים? לא

אני, בפנים: אוי לא אחד מאלה

הוא: לצבא שרוצה להרוג את כל הערבים? כן

הוא: לצבא שדואג לחיילים שלו ואוהב אותם? אולי.

הוא: לצבא שמפסיק את הלחימה בעזה כי הוא מפחד מטלפון מאיזה n word מאמריקה? לא.

אני:

אני: אז הוא רוצה להתגייס?

הוא: אתה רוצה שאני אחזור על עצמי?

אני: …כן?

הוא: הילד אוטיסט. איפה נשמע דבר כזה, צבא שמגייס אוטיסטים?!

אני: אני יודע, לכן התקשרתי, האמת שיש לנו תוכנית נפלאה שנקראת תתקדמו-

הוא: יש כזה לחרדים?

אני: …אני בטוח שאפשר למצוא התאמות.

הוא: יופי, אז תבדוק, ואל תחזור אליי לפני שאתה בודק. אם אתה מתקשר אליי רק כדי לשאול שוב אני לא אענה לך.

הוא: *מנתק*

תראו עם איזה יצורים אני צריך להתמודד

[david-goldrock]

זה עדיין הטקסט הכי טוב שכתבתי על המלחמה. נכתב כמה ימים אחרי תחילתה

אנחנו הילדים, של אוקטובר 23 מחבלים נכנסו לי לבית הזוועות לא עוזבות לי ת'ראש במחשב או בטלוויזיה על המסך, רואים רק חורבן ריצוד תינוקות שמפחם השחירו על רקע האתר הלבן

אנחנו הילדים, של אוקטובר 23 אלפים שנותרו ללא בית מנהיגים מחזיקים את הראש רעיון שנשבר לו ברגע נעלם במהירות הבזק איך 8 שעות לקח להוציא תוכנית שמעלה לה אבק?

אנחנו הילדים, של אוקטובר 23 בין אויבים שמחנכים לשנאה מהבית לאלו שמפנים את הראש העולם הפנה לנו עורף אך אנו צועדים בגאווה כי גם אחרי שנים אלפיים בליבנו שואגת תקווה

אנחנו הילדים, של אוקטובר 23 עזבנו ת'צרות שמבית יחדיו הרכנו ת'ראש מחאה שפתאום נעלמה לה הסתה נסוגה מהעין כאם הבעיות בעצמן מבינות שלעם שלי נשבר כבר הזיין

אנחנו הילדים, של אוקטובר 23 מהאפר עוד נקים לנו בית עם ישראל עוד ירים את הראש אולי זאב יגור פה עם כבש אולי נמר ירבץ פה עם גדי או אולי האריה ישאג כבר חזק ויביא נצחון אגדי

אנחנו הילדים, של אוקטובר 23 חמלה ששרפו לה ת'בית מוסר שערפו לו ת'ראש צלקתנו לא תתאחה בעינינו האש עוד תסער הרסן הושאר מאחור את לוע החיה נפער

הם היו הילדים, של חורף 73 עלה הזית לא מחכה עוד בבית היונה נמצאה ללא ראש והנה אנחנו, הילדים של 23 מבטיחים "מעתה לא עוד" אנחנו באים כבר לדרוש לא יכנסו עוד חבושי כובע גרב לבארי, כפר עזה, קיבוץ עוז ישראל לא תחיה על החרב לשיר הזה יהיה סיום טוב

[jewishicequeen]

דניאל/אשיטה- הדומה, השונה, ולמה לשפפ את זה בכלל

אוקיי בואו נתחיל מההשוואה הכי טכנית-

דניאל משתתפת בהכי הרבה שירים מבין הגיבורים- שני השירים שלו, אז ככה, וסוף כל הדרכים. אשיטה משתתף בהכי הרבה שירים בין הנבלים*- קינת קינו, רשע ורע לו, וסוף כל הדרכים(אפשר גם להגיד ששניהם קיבלו שיר בונוס על שאר הדמויות מהקבוצה שלהם- דניאל קיבל ריפרזה ואשיטה את קינת קינו)

חוץ מזה, זה לא קאנון, אבל נראה לי שאפשר להסיק די בודאות שגם דניאל וגם אשיטה הם הכי צעירים מהקבוצה הספציפית שלהם.

אופי

גם דניאל וגם אשיטה בטוחים בעצמם מאוד וששים לקרב/לתחרות. לדניאל אין בעיה להשוויץ בלי סוף, ואשיטה די חושב על עצמו כמתנת האל לאנושות. לשניהם יש נטיה להפנות את השיחה לכיוונם(״פעם חיית הפוג של חבר שלי…״ ואשיטה שכל הזמ�� חוזר לנושא של לפלרטט עם טוקויאמי, ושחייב להגיב על השיר של דקסמול)

זה יותר מזה. שניהם מתחילים שיחות באופן קבוע. שאר הדמויות ממשיכות ברגע שהם פותחים, אבל דניאל ואשיטה הם אלו שיוזמים את האינטרקציה הראשונה כמעט בכל סצנה. הם מדברים בלי סוף, ומנסים להיות אלו שיגידו את המילה האחרונה.

כל הgender fuckery

אוקיי. מעבר לעניין הבסיסי של בן שמשוחק על ידי שחקנית, הדמות של אשיטה השתנתה מאוד בגלל הליהוק של ענן גיבסון לתפקיד- בציורי הקונספט של הדמות הוא הרבה יותר גבוה ו״גברי״, וגם לבוש הרבה פחות מכוסה.

מקור התמונה(x)

כששאלו מה השתנה, שירה ענתה "ענן היא בת", ואחד מחברי ההפקה האחרים הוסיף ש״ככה אשיטה רואה את עצמו״. אני לא היחידה שרואה את זה כמאוד טראנסי, נכון?(איזה שלושה אנשים פתחו איתי שיחה ב״אשיטה טראנס״ בלי שדיברתי על זה, זו לא רק אני!)

ואם כבר מדברים על דברים מההפקה- לדברי ענן, אשיטה פאנסקסואל.

המממ אני תוהה לאיזה שיפ העובדה שהוא נמשך לאנשים בלי קשר למגדר שלהם משנה…

פשוט- זה. ההקבלה בין המשפטים האלו. תודה.

"אם רק אאמין בעצמי ואעבוד קשה, בטוח אצליח!"/"איזה סתומים כולם, כל החיים רק עובדים קשה סתם"

סוף כל הדרכים

השיר הזה הוא אוצר מבחינת אינטקציות דמות ודברים שמקבילים בנוגע לדמויות. כמעט שום מהלך שם לא מובן מאליו ובכולם יש מלא חשיבה מבחינה כוראוגרפית. כל דמות זזה בצורה מאוד יחודית ויש מלא מה להוציא ממי ששר איזו שורה, אבל אין לי את הקשב לעשות ניתוח מלא עדיין, אז נתמקד בשיפ שלנו-

נתחיל מההתחלה. סוף המחזמר, ניצחנו את האוטאקו, הנבלים יורדים בדרמטיות מהמעמדים, ויש שתי אינטרקציות שאני רוצה להכווין אתכם אליהם-

שני זוגות של נבל/גיבור מתחבקים לפני תחילת השיר. אשיטה וקינו, ודניאל ואדם. אשיטה וקינו מתחבקים מאוד מהר ואז אשיטה דוחף את קינו ממנו ושניהם הולכים לכיוונים מנוגדים. לעומתם, אדם עוזר לדניאל לאסוף את הפוגים מהרצפה, ואז דניאל בא לחיבוק ואדם מרים אותו. הם מתחבקים לאורך זמן ונפרדים בחיוך ובהדדיות. זה כמובן לא מראה על אשיטה/דניאל כמו על דניאל/אדם וקינו ואשיטה, אבל זה נחמד ששתי הדמויות שלנו מעורבות בגילויי חיבה* ברורים בסוף המחזה(*ואז אשיטה עדיין אשיטה אבל מה יש לעשות)

וכמובן, מה שדיברתי עליו בפוסט בבוקר-

גם אשיטה וגם דניאל שרים את סוף הפזמון. אבל בזמן שאשיטה שר ״אל הקרב הבא”, דניאל שר/ה ״אל הניצחון״

זה משום שאשיטה נלחם בשביל להלחם. אין לו תוכנית ארוכת טווח או מטרה. לעומתו, דניאל שואפ/ת למקום הראשון- היא נלחם כדי להגיע לאנשהו.

ונסיים במילותיו של אשיטה עצמו-

"למרות כל הניגודים, אנו שני צדדים של אותו מטבע."

[soon-palestine]

[diet2all]

סופר סטים משקולות, סופר סט יתרונות וחסרונות, תוכנית אימונים סופר סט, סופר סט אימון, סופר סט יד קדמית, קובי עזרא

סופר סטים משקולות, סופר סט יתרונות וחסרונות, תוכנית אימונים סופר סט, סופר סט אימון, סופר סט יד קדמית, קובי עזרא.

איך לעשות סופר סט באימון - קובי עזרא. #סופרסט #אימון #אימוןסופרסט #קוביעזרא #Superset אם אתה רוצה למקסם את האימונים שלך ולהגביר את הירידה במשקל ולשפר את הכוח והביצועים הכלליים, תרצה אולי להוסיף סופרסטים לאימון שלך בחדר הכושר. מה הם Supersets? סופר סטים (Supersets) הם צורת פעילות גופנית שבה מתמקדים בעבודה על קבוצות שרירים מנוגדות גב אל גב עם מנוחה מועטה ביניהם. דוגמה לסופרסט תהיה ביצוע סט אחד של 10 שכיבות סמיכה המתמקדות בשרירי החזה והכתפיים שלך. לאחר מכן, בצע מיד סט של משיכות תוך התמקדות בשרירי הגב והשרירים הדו-ראשיים. ערכות-על נהדרות לביצוע תרגילים שונים לשריפת שומן ולבניית שרירים במהירות. אם אתה קצר בזמן, זו דרך יעילה יותר לקחת על עצמך אימוני כוח. על אילו שרירים עובדים תרגילי Superset? סופרסטים מספקים רמת אימון אינטנסיבית יותר. השרירים שאתה עובד איתם סופרסטים יהיו תלויים באילו קבוצות אתה מתמקד. ביצוע האימון שלך בסופרסטים יעזור לך לשפר את הכוח והסיבולת שלך. מטרת הסופרסטים היא להגביר את עוצמת האימון שלך ולהוציא אותך משגרה שהתרגלת אליה. אימון סופר סט, איך לעשות סופר סט, סופר סטים, סופר סטים משקולות, סופר סט יתרונות וחסרונות, תוכנית אימונים סופר סט, סופר סט אימון, סופר סט יד קדמית, קובי עזרא.

[thisiscrazysblog]

תוכנית התנתקות חדשה (ואשכרה חיובית):

אני מתנתקת מהסושיאל והאינטרנט לכמה שעות כי אלוהים, הנפש שלי עושה לי שחר חסון 2017 "דיייייי" ורוצה לדפוק לי נבוט בראש שככה אני מעלה את רמות החרדה שלי לגמרי לבד, בלי גלגלי עזר, אול ביי מייסלף.

לא משמעותי לאף אחד פה, אבל תמיד רציתי להיות כמו האלה מיוטיוב שלוקחים הפסקה מהאינטרנט ומודיעים בפומבי כי הם בדיוק עשו איזה סקנדל מביך או פשוט היו גבי האנה (איפה היא, אני מתגעגעת למשוגעת הזאת ♥️).

תנסו לא להגזים עם הDoomscrolling ותזכרו לקחת קצת הפסקה לפעמים.

לילה טוב יהודים טובים וגייז חתיכים ♥️

[meirhochman]

מדוע לא נכבשה ירושלים בתש"ח? פרק ב' - ההזדמנות שהוחמצה • סקירה היסטורית

יום ד’ ח’ באב ה’תשפ”ג מפת מבצע קלשון. יעדי המבצע בצפון: שכונת נחלת שמעון ומתחם ה’בווינגרד’ במגרש הרוסים נכבשים על ידי כוחות הגנה ואצ”ל. בדרום: כוחות ההגנה חוברים לשכונות הנצרות תלפיות ארנונה ומקור חיים וכובשים את מחנה אלנבי, וכובשים את דרום מזרח ירושלים. למה לא כבשו את יהודה ושומרון בתש”ח? פרק א’ – רקע מדיני, והאם יכלו לעשות זאת אחרת? המפנה: תוכנית ד’ – נטילת היוזמה מצד היהודים בפרק הקודם…

[anaelllllla]

‏בכל יום שיבוא

"בהיותי בן שלושים לכוח תשש כוחי, ישבתי משתומם ומחשבותיי תמהים. כי עבר קציר, כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו, ולא עלתה ארוכה למכתנו... וכלו כל הקיצים ועדיין בן דוד לא בא... ואתנה את פניי לחקור ולדעת מה זה ועל מה נתארך קיצינו וגלותינו", כך פתח הרב חיים ויטאל את הקדמתו לספר "עץ חיים" מאת מורו האר"י הקדוש.

הרב ויטאל שם לו למטרה לחקור על מה ולמה מתעכבת הגאולה והמשיח מתמהמה לבוא. "משיח", הסבירו המקובלים, הוא כוח שמתפשט ונמשך דרך אנשים מיוחדים או דור מיוחד, ולאורו מתגלה תוכנית הבריאה ומטרתה. זהו כוח המסוגל להעלות אדם, עם ואפילו את כל העולם, לדרגה שבה הם יכולים להרגיש ולהבין את הבורא, את הכוח העליון שברא ומחזיק את כל הבריאה.

יש שני סוגי משיח, שני סוגי כוחות: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף הוא כוח המכין את הציבור לגילוי משיח בן דוד שבדורו אנחנו עומדים: חזרנו ארצה מגלות ארוכה, הקמנו את מדינת ישראל, ונותר לנו רק להתחיל להתקיים כעם מחובר שמיישם את חוקי המשיח - חוקי הקשר הרוחני בינינו, שהעיקרי בהם הוא "ואהבת לרעך כמוך". אז יבוא משיח בן דוד ומלכות ישראל תתפשט בכל העולם, וכולם ידעו, ירגישו ויתחברו לקיום חוקי המשיח בשלמות.

הציפייה לביאת המשיח היא שתזמין ותמשוך את כוחו להתגלות בינינו כבר עכשיו, וכל המקובלים הגדולים ציפו לזמנים האלו. חכמת הקבלה עצמה היא חכמתו של משיח. היא מלמדת את השיטה לגילוי הבורא לכל הנבראים באופן בהיר וקרוב אל הלב, לכן התגלותה נקשרת בכתובים בגילוי המשיח. כמו שכתב הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם": "מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון, העומד על סף הגאולה השלמה, לפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות". זה דורנו.

https://x.com/laitman_co_il/status/1758455526923366866?t=B5RphtjqmS8wCUJ1PmJNbA&s=09

[redbamba]

האוניברסיטה שלי כל כך מצחיקה. הם שלחו מייל שמזכיר שיש לנו תוכנית חילופי סטודנטים. בזמן שסטודנטים יהודים בכל העולם נרדפים אחרי "חבריהם" לכיתה. כן ממש בא לי ללמוד בהרווארד בחורף ולנוס על חיי

[jewvian]

רוצה להוסיף לגבי האסק שנשלח על מה החבר'ה מהמפקדת יעשו אחרי הצבא ואולי סוג של פורמט של פאנפיק שאני אכתוב: נועה לא הייתה אמורה להיאבד בניו יורק, היא תכננה את הטיול כבר שנתיים, קראה כל מדריך טיולים אפשרי שיכלה לקחת מהספריה העירונית, צפתה בשעות על גבי שעות של אנשים מטיילים בניו יורק, חקרה כל רחוב ואת הרחובות המגבילים במקרה ומשהו נורא יקרה, היא אמורה להכיר את העיר כמו את כף ידה. או לפחות, מספיק טוב כדי לדעת לחזור למלון ששכרה, לנעול את הדלת, לשכב על המיטה ולהיזכר ברשימה של כל הדברים שיש לה להספיק ביום למחרת.

ללכת לספרייה העירונית. לבקר בפארק של מריה הרמנדז. להצטלם בטיים סקוואר כי ההורים שלה ביקשו תמונה.

הכל היה אמור להיות מתוכנן. הייתה לה תוכנית מסודרת לגבי הכל.

אבל פניה לא נכונה בשדרה החמישית, הובילה אותה לג'ינג'ר בר (בר לסביות לפי גוגל חח) וגרמה לה להתמודד פנים מול פנים אחרי 4 שנים מול הבן אדם שרצתה לפגוש יותר מכל - שמרית.

מה דעתך? רוצה להוסיף לזה?

אוי זה טוב, זה כל כך טוב!

קודם כל ברור שנועה תתכנן את הטיול עד לרמת הדקה חח הכל אצלה מסודר טיפ טופ.

יש לי אבל עוד רעיון/תוספת: היא תכננה להגיע לשם. זאת אומרת, לא ספציפית לבר לסביות - היא פשוט הסתכלה במדריך טיולים ישן, משנות התשעים, ושם היה כתוב שבאותה כתובת אמורה להיות גלריה או איזו חנות של פיצ'פקעס שעניינה אותה, אבל במקום אלה..... בום. בר לסביות.

היא רק תכננה להיכנס ולשאול אם מישהו יודע מה קרה למקום הקודם, אולי הבעלים עברו מקום או שהיא רשמה את הכתובת הלא נכונה (למרות שהיא בטוחה שהיא בדקה את הספר עשרות פעמים), אבל אז אישה נחמדה עם שיער קצר התחילה לדבר איתה ולשאול שאלות ולא היה לה נעים לקום וללכת, אז היא נשארה עוד קצת ועוד קצת. היא כמעט ושכחה למה היא נכנסה למקום הזה מלכתחילה.

"יזריאל? סאמי שלנו גם מיזריאל!"

אוקיי. אז מה? נועה חשבה לעצמה עד שאותה אישה נחמדה הפנתה את מבטה לכיוון הבר. היא לא ידעה איך היא לא שמה לב אליה מהרגע הראשון, אולי היא פשוט לא ציפתה לראות את הפנים האלה אי פעם. אבל שם בבר, עומדת ומדברת עם אחת הלקוחות, נמצאת שמרית.

"יו סאמי! יש לנו פה חברה מיזריאל!"

קודם כל נועה חייבת לתקן את האישה הזאת כי הצורה שבה היא הוגה את השם ישראל מתחילה לחרפן אותה. אבל אז מבטה של שמרית הצטלב בשלה ולרגע (או שניים) היא הפסיקה לנשום.

אז היא נופפה לה. היא לא ידעה מה לעשות חוץ מזה. שמרית המשיכה להביט בה לשנייה נוספת עד שהסיטה את עינייה וחזרה לדבר עם הלקוחה.

האישה שישבה עם נועה כל הזמן הזה הזעיפה את פניה. "בדרך כלל היא יותר נחמדה. לא משנה. בכל מקרה-" והיא המשיכה לדבר ולדבר. נועה הפסיקה להקשיב, לא בקטע רע, היא הייתה אישה מאוד מאוד נחמדה. אבל הנוכחות של שמרית בבועה הקטנה הזאת של הבר ערערה אותה לגמרי.

המוח שלה התחלק לשניים. חלק ממנה רצה לקום וללכת, לברוח מהמקום הזה ולחזור ללו"ז שלה שגם ככה באיחור של רבע שעה. אבל החלק השני, שאיכשהו היה קולני יותר, דחק בה להישאר. מה יהיה אחר כך? היא לא ידעה, אבל לא היה אכפת לה להמשיך ולהביט בשמרית עוד קצת.

היא נראתה טוב. שיערה השחור היה אסוף גבוה על הראש, צווארה הארוך חשוף. היא לבשה גופיה לבנה עם כיתוב כלשהו, נועה לא יכלה לזהות מה בדיוק. היא עבדה בזריזות על הבר, מגישה משקאות שנועה לא מכירה את שמם וכנראה גם לא תכיר. לא היה נראה שהנוכחות של נועה במקום מפריעה לה, או שהיא פשוט ידעה להסתיר את זה.

האישה שמולה הפסיקה לדבר. היא שמה לב שנועה לא ממש איתה. "היא תפסה לך את העין, אה?" נועה הביטה בה. היא יכלה לשקר, להמציא תירוצים, אבל היא בחרה לומר את האמת.

"אני מכירה אותה. הכרתי. עברו כבר שנים."

האישה הסתובבה והביטה בשמרית ואז חזרה להביט בנועה. "וואו. שיט. פאקינג עולם קטן. עבר ביניכן משהו קשוח?" נועה הנהנה.

"עשיתי טעויות."

"כולנו עושים טעויות," האישה אמרה ולגמה מכוס המשקה שלה. "לכי לדבר איתה, זה גדול יותר משתיכן אם הגורל הפגיש ביניכן ככה."

נועה לא הייתה צריכה יותר מזה כדי לקום מהכיסא. עברו ארבע שנים מהפגישה האחרונה של שתיהן, ארבע שנים מאותו הלילה הדפוק שהרס לה את הכל. בדיעבד כן? היא לא ידעה אז כמה חרטה עוד תשב לה על הכתפיים.

היא הודתה לאותה אישה ועשתה את דרכה אל הבר, אל שמרית, גבה פונה על קהל הלקוחות הקטן בזמן שסידרה בקבוקי משקה שונים.

"היי," נועה אמרה. היא ראתה את גבה של שמרית נדרך, תנועותיה עוצרות למחצית השנייה לפני שהסתובבה אל נועה.

"היי," היא ענתה לה בחזרה. הן עמדו משני צידי הבר שנהיה לבריקדה פרטית של שמרית, קו הגנה אחרון שהיא לא ידעה שתצטרך. "מה את עושה בניו יורק?" היא שאלה את נועה בעברית, מוותרת מראש על סמול טוק אפשרי או על שיחת חולין נימוסית או סתם גילויי שמחה או רגש שהוא לא... טינה.

"מטיילת. חסכתי קצת כסף-"

"ידעת שאני פה?" שמרית חתכה אותה.

"לא, לא-" נועה מיהרה להגן על עצמה. "אני במקרה נכנסתי, הייתה פה פעם גלריה שקראתי עליה באיזה מדריך לא מעודכן, מסתבר. איך יכולתי לדעת שאת כאן?"

שמרית משכה בכתפיה. "לא יודעת. צירוף מקרים קצת מוזר, לא?"

"צירופי מקרים קורים, בגלל זה הם צירופי מקרים."

שמרית צחקה לעצמה, מרירות קלה שטפה את צחוקה. "סבבה. אוקיי." היא הסתובבה ופנתה להמשך עבודתה.

"למה קוראים לך פה סאמי?" נועה שאלה אותה, עוקבת אחריה מצידו השני של הבר.

"תנסי את ללמד אמריקאים איך אומרים שמרית," שמרית ענתה מבלי להסתובב.

נועה שתקה, מביטה בשמרית מתעסקת בדברים שונים מאחורי הבר. לקוחה חדשה נכנסה וביקשה את תשומת ליבה. היא דיברה איתה בחיוך, צחקה מאיזו בדיחה שנועה לא הבינה, הגישה לה בקבוק בירה קר. נועה המשיכה להביט בה, היא קינאה בלקוחה על החיוך והצחוק ותשומת הלב ששמרית שפכה עליה. אבל היא המשיכה לשתוק.

"נתראה בשישי!" הלקוחה אמרה לשמרית לפני שעברה לחלק האחורי של המקום, נעלמת מעיניהן של השתיים.

"מה יש בשישי?"

"לא עניינך."

איה. נועה השפילה את מבטה. ארבע שנים אולי עברו, אבל הדקירה הזאת הרגישה חדה כאילו נאמרה ברחוב שמחוץ לביתה.

שמרית נשמה עמוק. "סליחה, לא התכוונתי."

"את כן," נועה אמרה בפשטות, כי זאת הייתה האמת, אפילו אם שמרית ניסתה להכחיש זאת באיזו התנצלות רפה. הכאב והאכזבה ששתיהן ממשיכות לסחוב, כל אחת בדרכה, עדיין נותנים את אותותיהם.

"אני כן, נכון," שמרית הודתה בקול חלש ונשכה את שפתה התחתונה. "לא חשבתי שאני אי פעם אראה אותך. ועוד פה, מכל המקומות בעולם. כאילו, מה?" היא צחקה לעצמה. היא הרימה את ראשה והביטה בנועה, מבטה חודר.

"אני ממש רוצה לשנוא אותך עכשיו."

נועה לא הבינה. "לא הבנתי."

שמרית עצמה את עיניה בחוזקה, רק לשנייה אחת, ואז פתחה אותן במהרה. "את יודעת מה? זה לא הזמן ולא המקום," היא אמרה, מתחרטת על ההודאה הקודמת שיצאה מפיה, מתחרטת אולי על מילים עתידיות שעמדו על לשונה. היא רצתה לסיים את הספק שיחה, ספק עינוי שקורה ביניהן.

נועה של פעם הייתה מהנהנת, אומרת שלום, ויוצאת מהמקום בזריזות. היא לא הייתה מעוניינת בקונפליקטים, לא להתחיל ולא לסיים אותם. כמה שיותר להכחיש, כמה שיותר לוותר, במקרים נדירים היא אולי עוד הייתה מנסה... אבל לא תמיד. לא מעבר.

אבל עכשיו זה ההווה, ונועה של היום היא לא הנועה של פעם - הנועה שהייתה בורחת או נותנת לשמרית לברוח בעצמה. יכול להיות שהאישה שקיבלה את פניה, ושאת שמה שכחה לבקש, צדקה? יכול להיות שזה הכל יד הגורל? נועה לא ידעה אם היא האמינה בדבר כזה בכלל, זה לא פרגמטי להטיל את כל כובד העולם על משהו שרירותי, רעיוני, לא מוחשי.

הרי צירופי מקרים... קורים. זאת עובדה.

כמו ששמרית נפלה דווקא למחלקה שלה. למחלקה של סאלי, האמת, אבל סאלי נפצעה באותו היום ונועה הייתה פנויה להחליף אותה. במקרה. או כמו ששמרית ננעלה מחוץ לאוהל שלה, כאילו שזה אפשרי מלכתחילה, אבל זה קרה והן נפגשו על הגג של השק"ם גם במקרה. זאת אומרת, נועה הייתה על הגג כדי לעזור לחייל הזה... דודו? דוד? ושמרית פשוט עברה שם. במקרה, כן? והיא עלתה לשם עם המגבת המגוחכת שלה והשיער הפזור. והן דיברו על דברים שהן לא סיפרו מעולם לאף אחד. ואז הן התנשקו.

והכל הלך לעזאזל, וזה לא היה במקרה, כי היא הייתה דפוקה ואנוכית, והיא הכאיבה לשמרית בכל כך הרבה מובנים. נועה ידעה שהיא זאת שמחזיקה את רוב האשמה לבדה, אם לא את כולה, ואין פה שום מקריות או גורל.

אז היא החליטה לקחת את המושכות לידיים. היא לא הולכת לחכות לצירוף המקרים הבא שיפגיש ביניהן. היא לא הולכת לעזוב.

"ואולי זה כן?" היא איתגרה את שמרית. "כן הזמן וכן המקום?"

שמרית הביטה בה בהשתאות. "נועה לויתן גידלה פתאום ביצים?"

"זה לא פתאום. וזה סקסיסטי להגיד דבר כזה."

"וואו. אוקיי. אוקיי," שמרית חייכה לעצמה והרימה ארגז משקאות שעמד מאחורי הבר. נועה לא ידעה איך לקרוא את התגובה שלה; זאת הייתה הסכמה? הסכמה על מה? אולי היא הייתה אגרסיבית מדיי עם ההתפרצות שלה? אם בכלל זאת הייתה התפרצות? נועה השתדלה לא להרים את הקול, בכל זאת מקום ציבורי וחינכו אותה לא להתנהג ככה, בפזיזות שכזאת. אבל יצא לה קצת פזיז, לא?

"את חייבת להפסיק עם המחשבות והחישובים, או לא יודעת מה, שהולך לך בראש."

קולה של שמרית פוצץ את בועת חוסר הבטחון שאיכשהו נוצרה סביבה. היא הביטה בשמרית, שהסתכלה עליה במבט רציני כזה, חודר. ארגז המשקאות עדיין בידיה.

"יום שישי יש כאן אירוע שירה, לסביות וביסיות בוכות על אקסיות - זה הוייב של רוב האירועים האלה," שמרית אמרה, משנה פתאום את כיוון השיחה. "אם את עדיין בניו יורק אז... תבואי."

"בסדר, אני אבוא," נועה הנהנה, קופצת על ההזדמנות שניתנה לה. "מתי?"

"בערב, בסביבות שמונה," שמרית ענתה. "תגיעי לפני שנוכל לדבר." היא פנתה ללכת לפני שהסתובבה שוב אל נועה. "אם בא לך."

"כן, כן," נועה מיהרה לומר. "בא לי, כן."

שמרית חייכה אליה, החיוך החם והאמיתי הזה שלה, זה שנועה חשבה שלא תחווה יותר לעולם. החיוך ארך אולי שנייה, אבל הפרפרים החלו לגדול בבטנה.

"מעולה, אז נתראה בשישי," שמרית חזרה על ההבטחה של נועה לפני שהסתובבה ופנתה אל חדר אחורי כלשהו מאחורי הבר. נועה נשארה לעמוד במקומה עוד כמה שניות, מעכלת את חצי השעה האחרונה.

היא תצטרך לעשות שינויים בלו"ז.

[hb-wreckcraft]

שימוש בשיווק בווידאו כדי לבנות את המותג האישי שלך

בעידן הדיגיטלי של היום, בניית מותג אישי הפכה לחלק מהותי בצמיחה ובהצלחה בקריירה. עם עליית המדיה החברתית והשכיחות של תוכן וידאו, שימוש בשיווק וידאו הוא אסטרטגיה יעילה לבניית מותג אישי. שיווק וידאו הוא כלי רב עוצמה המאפשר לאנשים להתחבר עם הקהל שלהם ברמה אישית יותר, להציג את המומחיות שלהם, ובסופו של דבר לבנות אמון ואמינות עם קהל היעד שלהם. במאמר זה, נחקור כיצד להשתמש בשיווק וידאו כדי לבנות את המותג האישי שלך.

זהה את קהל היעד שלך

לפני יצירת תוכן וידאו, חיוני להבין את קהל היעד שלך. למי אתה מנסה להגיע? מה האינטרסים שלהם? באיזה סוג תוכן הם נהנים לצפות? לאחר שזיהית את קהל היעד שלך, תוכל להתאים את תוכן הווידאו שלך כך שיפנה אליו וייצור קשר חזק יותר.

צור אסטרטגיית תוכן וידאו

אסטרטגיית תוכן וידאו היא תוכנית ליצירה ופרסום של תוכן וידאו שמתיישר עם יעדי המותג האישיים שלך. אסטרטגיית תוכן וידאו טובה כוללת הבנה של קהל היעד שלך, סוגי הסרטונים המהדהדים אותם, וכמה פעמים אתה מתכנן לפרסם תוכן חדש. אסטרטגיית תוכן הווידאו שלך צריכה לכלול גם תוכנית הפצה לשיתוף הסרטונים שלך במדיה חברתית, YouTube או פלטפורמות אחרות.

הצג את המומחיות שלך

אחת הדרכים היעילות ביותר לבנות את המותג האישי שלך באמצעות שיווק בווידאו היא על ידי הצגת המומחיות שלך. שתף את הידע והתובנות שלך בנושאים הקשורים לתעשייה או לנישה שלך. שקול ליצור סרטוני "איך לעשות", סקירות מוצרים או מדריכים המדגימים את הכישורים והידע שלך.

תהיה אותנטי

אותנטיות חיונית בבניית מותג אישי. הצופים יכולים לדעת מתי מישהו אמיתי או לא. אל תפחד להראות את האישיות שלך ולהיות עצמך במצלמה. זה יעזור לך לבנות אמון ואמינות עם הקהל שלך.

עקביות היא המפתח

עקביות היא חיונית בבניית מותג אישי באמצעות שיווק בווידאו. צור לוח זמנים לפרסום תוכן וידאו חדש והיצמד אליו. זה יעזור לך להישאר בראש עם הקהל שלך ולבנות קהל עוקבים נאמן.

צור קשר עם הקהל שלך

מעורבות חיונית בעת בניית מותג אישי באמצעות שיווק בווידאו. עודדו את הצופים להגיב על הסרטונים שלכם, לשאול שאלות ולשתף את מחשבותיהם. הגיבו לתגובות ולהודעות מייד, והודו לצופים שלכם על תמיכתם. בניית מערכת יחסים עם הקהל שלך תעזור לך לבנות אמון ונאמנות.

נתח את הביצועים שלך

ניתוח ביצועי הסרטון שלך חיוני כדי להבין מה עובד ומה לא. השתמש בכלי ניתוח כדי לעקוב אחר צפיות בסרטון, מעורבות ודמוגרפיה של הקהל. זה יעזור לך לחדד את אסטרטגיית תוכן הווידאו שלך וליצור סרטונים יעילים יותר בעתיד.

סיכום

שימוש בשיווק בווידאו לבניית המותג האישי שלך הוא דרך יעילה להתחבר לקהל שלך, להציג את המומחיות שלך ולבנות אמון ואמינות. זכור לזהות את קהל היעד שלך, ליצור אסטרטגיית תוכן וידאו, להציג את המומחיות שלך, להיות אותנטי, להישאר עקבי, ליצור מעורבות עם הקהל שלך ולנתח את הביצועים שלך. עם הטיפים האלה, אתה תהיה בדרך לבניית מותג אישי חזק באמצעות שיווק וידאו.