#קט

[ein-shtink]

הפלקס הכי גדול שלי תמיד היה ותמיד יהיה היכולת שלי לדקלם את הסרטון של ״מי המלך? אני״ בצורה הכי מדויקת בעולם ברמת הנשימות והלפסוסים. זה הפארטי טריק האהוב עליי

[retro-radio]

These old bones

Nicky: *at a family dinner with Aaron and is currently outside with a beer watching the stars* Bubba (Nicky's Grandma): *comes outside* Hello my darling... *gently closes the door behind herself* Need a break?... Nicky: *turns around kinda shocked* Bubba! You are going to catch a cold go back inside! Bubba: No no it's ok Narf these old bones need the cold! *sits down in a hand carved rocking chair in the corner and sighs deeply* ...You're grandfather made this for me *smiles* Nicky: *smiles and takes a drink* Hmmm...what wood is it? Bubba: *smiles and thinks* Cherrywood...my favourite such a beautiful wood! Nicky: *smiles again and takes a more nervous drink* ...Bubba?

Bubba: *Smiles and looks at him gently rocking backwards and forwards* Yes Nicky?

Nicky: ...how did you know Grandad was... the one?

Bubba: Hmmmmm... *thinks* Well...love is something very hard to ignore and sometimes... you just know! Nicky: *smiles and looks through the window at Aaron who is laughing with a family member* ...I think I know.

Bubba: *follows his gaze* Ahhh... *smirks* He is an extremely handsome young man if I do say so myself!

Nicky: *turns around blushing widely* BUBBA-

Bubba: *smiles and waves him off* Oh don't get so worked up sweetie!

Nicky: *calms down but still blushing* ...he is isn't he

Bubba: *smiles and gets out the rocking chair and goes and sits with Nicky* ...Like I said Love is very hard to ignore *cups his face* Follow it

Nicky: *smiles gently and hugs her* Thank you Bubba...

Bubba: *Gently kisses the top of his head* You're welcome... My כוכב קט

[bs-pticha]

פתיחה לחכמת הקבלה | עלית מ"ן ויציאת הגדלות דנקודים | אות קט

ומתוך שהבחינה אחרונה נאבדה לא נשאר בו כי אם בחי"ג, ויוצאים עליו ע"ס בקומת חכמה וכשהוכרה עביות דגוף שבו, יצא מהראש מאו"א, וירד והלביש במקום החזה דגוף דנקודים. (כנ"ל באות נ"ה), ומוציא מחזה ולמעלה הע"ס דראש, והראש הזה מכונה ישסו"ת. והגוף שלו הוא מוציא מהחזה ולמטה בב"ש ת"ת עד סיום הת"ת. והוא מלך הד' דנקודים, וגם הוא נמשך לבי"ע ונשבר ומת, ונזדככה העביות דבחי"ג ראש וגוף, והכלים דאחורים של ראש נפלו למדרגה שמתחתיה במקום גוף שלהם. ואח"כ נעשה הזווג על עביות דבחי"ב הנשאר בו, ויצא עליו קומת בינה, והגוף שלו, שממעלה למטה, נתפשט בב' הכלים נצח והוד. והם שניהם מלך אחד, דהיינו מלך ה' דנקודים, וגם הם נמשכו לבי"ע ונשברו ומתו, ונזדככה גם העביות דבחי"ב בראש וגוף, והכלים דאחורים של הקומה נפלו להמדרגה שמתחתיה, לגוף. ואח"כ נעשה הזווג על עביות דבחי"א שנשארה בו, ויצא עליו קומת ז"א, והגוף שלו, שממעלה למטה, נתפשט בכלי דיסוד, והוא מלך הו' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי"ע ונשבר ומת, ונזדככה גם העביות דבחי"א בראש וגוף, והכלים דאחורים שבראש נפלו למדרגה שמתחתיהם, לגוף. ואח"כ נעשה הזווג על העביות דבחינת שורש הנשאר במסך, ויצא עליו קומת מלכות, והממעלה למטה שלו נמשך לכלי דמלכות, והוא מלך הז' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי"ע ונשבר ומת, ונזדככה גם העביות דשורש בראש וגוף, והאחורים דראש נפלו למדרגה שמתחתיה, בגוף. ועתה נגמרו להתבטל כל הכלים דאחורים דישסו"ת. וכן שביה"כ דכל ז"ת דנקודים, הנק' ז' מלכים.

[rabash-maamarim]

ויסב חזקיהו פניו אל הקיר

תשמ"ה - מאמר ט"ו

1985 - מאמר 15

בזהר (ויחי דף ק"כ אות שפ"ו) "רבי יהודה פתח ואמר, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, ויתפלל אל ה'". וזה לשונו שם בהסולם, "הנה שלא יתפלל אדם אלא סמוך לקיר, ולא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר, שכתוב, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר".

ויש להבין מה זה "קיר", שצריכים להתפלל סמוך לקיר. וכמו כן, מה זו "חציצה", שאומר, שאסור להיות דבר שחוצץ. (ובאות שצ"ב) מפרש הזהר שם ובהסולם, "קיר זה הוא אדון כל הארץ, וזהו השכינה".

ולפי זה יש לפרש מה שאומר, שצריכים להתפלל סמוך לקיר, היינו סמוך להשכינה. אולם עוד לא ידוע, מהו שיעור של הסמוך לקיר. אז הוא מפרש, שלא יהיה דבר חוצץ בינו להקיר. לכן יש לפרש את ענין חציצה, כמו בטבילה, ובנטילת ידים, וכמו בארבע מינים, שקושרין את הלולב הדסים והערבות עם עלה של לולב, מפני שהוא מאותו מין.

נמצא, שענין חציצה בינו לבין הקיר הוא, כמו שהשכינה היא המשפיעה להתחתונים, כן האדם צריך לראות לסלק את כח הקבלה, ושכל חשקו ורצונו יהיה אך ורק להשפיע לה'. אז נקרא זה קירוב וסמוך לקיר.

אך קודם כל עלינו לדעת, ומחובתינו להשתדל, ולהבין באפס מה כפי קט שכלינו, על מה אנו צריכים להתפלל, היינו על איזה חסרון אנו צריכים להחשיב, ולומר, שזה הוא עיקר מה שחסר לנו. ובאם נוכל למלא את החסרון הזה, כבר לא יחסר לנו שום דבר.

הנה ידוע, שעיקר התפלה על שכינתא בגלותא. אבל גם זה צריך פירוש. ובהרבה מקומות כתוב, שעיקר מה שאנו צריכים להתפלל, הוא לאקמא שכינתא מעפרא. ויש על זה הרבה פירושים. ומה שאנו יכולים קצת להבין, היא מלכות שמים. וזהו מה שהאדם מקבל על עצמו, שאין לו שום דבר בעולם, שזה יהיה תכליתו, רק לשמש את המלך שלא על מנת לקבל פרס, שע"י זה הוא יזכה לדביקות ה', ותהיה לו אז היכולת להנות להמלך, על דרך "מהו רחום אף אתה רחום", ויהיה מוכשר אז לקיים את מחשבת הבריאה שהיא בבחינת להטיב לנבראיו.

אולם בחינה, הנקראת "להשפיע נחת רוח להבורא יתברך", אינה לוקחת מקום אצל הנבראים, בו בזמן שהם נולדו עם רצון לקבל. ובעבור זה, אין בכלל מושג של להשפיע מובן להם. וזה דומה לדבר המונח בעפר, ואין איש שם על לב, שכדאי להרים אותו. וזה נקרא "שכינתא בעפרא". וזהו כמו שכתוב (בסליחות של שלוש עשרה מידות) "אזכרה אלקים ואהמיה, בראותי כל עיר על תלה בנויה, ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה".

ו"עיר" פירושו כמו שכתוב (קוהלת ט') "עיר קטנה ואנשים בה מעט". ומפרש אבן עזרא וזה לשונו, המפורשים הקדמונים אמרו, כי זה על דרך משל "עיר קטנה" גופו של אדם, ו"אנשים בה מעט" בעלי כח התולדות, משרתי הנפש.

לכן גם כאן צריכים לפרש "עיר אלקים", היינו בזמן שהגוף רוצה, שישכון בתוכו אלקים, בגוף הזה, אז כל האברים מתנגדים לזה. ועבודה דלהשפיע, היינו לעבוד לשם שמים, עבודה זו היא בתכלית השפלות, ויש בעבודה זו טעם של עפר. וכמו שכתוב בקללת הנחש (בראשית ג') "ארור אתה מכל הבהמה, ומכל חית השדה, על גחונך תלך, ועפר תאכל כל ימי חייך", שפירושו, שכל מה שיאכל, יהיה לו טעם עפר.

כמו כן כאן, בזמן שאדם מתחיל לעבוד בעבודה דלשם שמים, ואינו רואה מה שיצמח מזה איזה טובת הנאה לאהבה עצמית, אז העבודה הזו היא בשפלות, וכל מה שהוא עושה, הוא מרגיש בעבודה זו טעם עפר. וזה נקרא "עיר אלקים מושפלת עד שאול תחתיה". זאת אומרת, אם יש חציצה בינו לבין השכינה, היינו אם עבודתו בנויה על בסיס של אהבה עצמית, הוא חושב על עצמו, שהוא ברום של מעלות השלמות.

מה שאין כן, כשהוא רוצה להעביר את החציצה, שיש בינו לבין הקיר כנ"ל, אלא רוצה שהעבודה שלו תהיה על בסיס דלהשפיע, אז הוא מרגיש את עצמו, שהוא נמצא בשאול תחתיה, כי לא רואה בעבודה זו, שיהיה לו מה לקבל עבור הרצון לקבל שלו, אז כל האברים מתנגדים לעבודה זו.

ועכשיו נבין על מה אנו צריכים להתפלל. כי עיקר התפילה צריכה להיות על מה שהשכינה היא בעפרא. זאת אומרת, שעבודה בשביל להשפיע לה', היא עבודה שפלה ובזויה, ואנו מבקשים מה', שהוא יאיר עינינו, ולהסיר את החושך המרחף לעינינו.

ועל זה אנו מבקשים, כמו שכתוב (תהילים קי"ג) "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון", כידוע, שהשכינה הקדושה נקראת "עניה ודלה", כמו שכתוב בזהר, "והיא מונחת בעפר, מאשפות ירים אביון" הכוונה על אלו שרוצים להידבק בה, והם מרגישים, שהם נמצאים בשפלות, שאינם רואים שום מציאות, שיוכלו לצאת מן הבוץ הזה. אז הם מבקשים לה', שהוא ירים אותם.

ובמקום שהעבודה, שהגוף מסכים, שהיא על בסיס של רצון לקבל, שמבחינת להשפיע אין להם שום מושג, אז עבודתם היא בבחינת גאות, שמתגאים בזה שהם עובדי ה', ואחרים הם בתכלית השפלות, שהם רואים תמיד החסרונות של אחרים.

מה שאין כן אלו שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים להגיע לבחינת להשפיע, הם בחינת שפלים, משום שהם רואים, ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". אם כן אין הם רואים אצלם שום מעלה יתירה, יותר מעל אחרים. ואלו אנשים נקראים "שפלים", משום שהם רוצים להתחבר לבחינת השפעה, שהיא בחינת שפלות. וזהו טעם נוסף שנקראים שפלים.

אז הם יכולים לומר מה שכתוב "רם ה' גדול ונורא, משפיל גאים עדי ארץ, ומגביה שפלים, עדי מרום", שאז הם אומרים, מה שהיה מקודם בשפלות, הוא עכשיו רם ונשא גדול ונורא, בזה שמרגישים עכשיו, מה שהיה מקודם בחינת עבודה באהבה עצמית, שהיא בחינת גאות, שהיו מרגישים בחינת גאוה בעבודה כזאת, נעשה עכשיו בחינת שפלות, כי הם מתביישים לעבוד בשביל אהבה עצמית.

אבל מי נתן להם הכח הזה, שירגישו כך. הלא הקב"ה נתן להם. לכן האדם אומר אז "משפיל גאים עדי ארץ". והעבודה דלהשפיע, שהיתה מקודם בשפלות, נעשית עכשיו אצלו עבודה דלהשפיע ברום המעלות. ומי עשה לו זאת, רק הקב"ה, אז האדם אומר "ומגביה שפלים עדי מרום".

וענין שכינתא בגלותא, הכוונה, שהאדם צריך להרגיש שהיא בגלותא, שפירושו הוא, היות שאדם נקרא "עולם קטן", שהוא כלול משבעים אומות, ובחינת ישראל שבו היא בגלות, היינו שהעם ישראל (שבו) משועבד לאומות העולם שבו, ואין להם לעשות שום דבר לטובתם, אלא רק עבור אומות העולם, שעם ישראל נקרא בחינת ישר-אל, שהוא רוצה להשפיע להבורא, והם רוצים לעבוד בעל מנת לקבל, שזה נקרא אומות העולם.

ולפי זה יש לפרש "ישראל שגלו", היינו אם ישראל נמצאים בגלות, שאינם יכולים לעשות שום דבר לבחינת ישר-אל, "שכינה עמהם", שגם היא בגלות, כאילו אינה יכולה לשלוט עליהם, כי, כביכול, שהם שולטים עליה. וזהו שאמר דוד המלך (תהילים קט"ו) "לא לנו ה', כי לשמך תן כבוד, על חסדך על אמתך, למה יאמרו הגויים, איה נא אלקיהם, ואלקינו בשמים, כל אשר חפץ עשה".

ולפי הנ"ל יש לפרש, שאנו מבקשים לה', שיעזור לנו לצאת מהגלות, שזה שאומרים "לא לנו" הכוונה על הרצון לקבל שלנו. זאת אומרת, שאנו רוצים, שהמחשבות והרצונות והמעשים לא יהיו עבור הרצון לקבל שלנו, שזה נקרא, שכל החשיבות היא לאומות העולם.

אלא "לשמך תן כבוד", שלא תהיה שכינתא בגלותא ושתהיה בבחינת עפר, אלא שיהיה מגולה הכבוד שמים, שזה נקרא, ש"יתגדל ויתקדש שמיה רבה". וזה ענין "למה יאמרו הגויים", היינו אומות העולם שבתוך אדם, שהם נקראים "גויים". ומה הם אומרים, "איה נא אלקיהם", היינו שהם מתנגדים לאמונת ישראל, שעבודתם היא במוחא וליבא, שכל עבודתם (של גויים) היא בתוך הדעת.

אבל "אלקינו בשמים", היינו שדוקא למעלה מהדעת הנקרא "שמים", שהוא למעלה משכלנו. ולמה עשה (ה') שעבודה שלנו תהיה למעלה מהדעת. אין אנו אומרים, שאינו יכול לעשות אחרת, אלא "כל אשר חפץ עשה", והוא הבין, שעל ידי עבודה למעלה מהדעת, היא דרך יותר צלחה להגיע להמטרה, שנוכל לקבל את הטוב והעונג ויחד עם זה ישארו בעל מנת להשפיע, ולא לתועלת עצמו.

ויש לפרש "על חסדך על אמתך", שאנו מתפללים לה' "כי לשמך תן כבוד". "על חסדך" הכוונה, שמידת החסד ישפע לנו, שיהיה לנו הכח ללכת במידת החסד, הנקרא כלים דהשפעה, שבזה שיהיה לנו השתוות הצורה. אז נוכל אח"כ לקבל את הטוב והעונג, שזה נקרא מידת האמת, כמו שמפורש בתלמוד עשר ספירות (חלק י"ג דף א', תי"ט ובאו"פ שם) וזה לשונו, "לכן נקרא גילוי השגחתו בשם "ואמת", כי הוא אמיתיות הרצון שלו יתברך, באים רק לגלות אמיתיות הזו שבהשגחתו, שהוא להטיב לנבראיו, ולפיכך נקרא תיקון הזה בז"א בשם "ואמת". וזה הפירוש "על אמיתך".

[anaelllllla]

קריאת הזמן 63: כל השערים ננעלו חוץ מ'שער הדמעות' (רגע קט של התגברות לאהבה)

כתוב: 'כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות'. 

כי רק שהאדם בוכה מתוך חולשתו, 

מתוך שלא מבין ולא יודע, 

מה עוד לעשות כדי להתקרב לבורא, 

אז הוא מרגיש שיש עוד מקום כניסה להתקרבות לבורא. 

זה נקרא 'שער הדמעות'. 

'שערים' זה סערות, התגברות. 

'דמעות' (מלשון מדמע), יש עירוב של רצונות אחרים,

ובאמצע הרצונות יש לרגע קט רצון של התגברות לאהבה.

'שערי הדמעות לא ננעלו',

כי הרגע הזה מצטרף לחשבון גדול,

ואז שהוא ממלא את הסאה בגמר החשבון,

אז האדם מתחיל להרגיש בתוכו את ההלבשה הרוחנית.

וזה חשיבות הדמעות, שאפילו האדם נמצא בשפל המצב,

וחושב שאין לו שום סיכוי להתקרב לבורא,

כי יש לו רצונות שפלים,

בכל זאת באמצע יש כוח התגברות,

שמנקודת לבבו חושק וכוסף ונמשך חזק לבורא,

והכוח הזה הוא חשוב מאד.

קטע מתוך כתב מקור: "שערי הדמעות לא ננעלו". "שערי" מלשון סערות, שזה ענין התגברות. "דמעות" מלשון המדמע, היינו שיש עירוב של רצוניות אחרות, ורק באמצע הרצוניות יש שם לרגע קט רצון של התגברות לאהבה ויראת שמים. "לא ננעלו", אלא שהרגע הזו מצטרף לחשבון גדול, וכשהחשבון מתמלא אז גם האדם מתחיל להרגיש את ההלבשה הרוחנית. וזה ענין חשיבות של הדמעות, היינו אפילו שהוא נמצא בשפל המצב, היינו שיש לו רצוניות שפלים, ומכל מקום יש באמצע כח התגברות, שמנקודת לבבו חושק וכוסף לה', אזי הכח הזה חשוב מאד." (ספר 'כתבי רב"ש' כרך ב', אגרת י"ד, עמ' 144)

[yoavyosifov]

רק פאן / יואב יוסיפוב

כל היום רק מכייף

בלי בכלל להתעייף

מחפש רק לבלות

מהשכם ועד חצות

רק פאן סבבה ופנאן

רק פאן ככה כל הזמן

רק פאן סבבה ופנאן

רק פאן ויאללה בלגן

לא פוסק מחגיגות

ורודף תענוגות

לא יכול שנייה לשרוד

בלי כהוגן להנות

רק פאן סבבה ופנאן ...

ממסיבה למסיבה

מה שבא ברוך הבא

לא מבזבז אף רגע קט

הרי חיים רק פעם אחת

מתפנן בלי הפוגה

וחופשי מדאגה

מתקרחן ללא לאות

אכול ושתה כי מחר נמות

רק פאן סבבה ופנאן ...

הופעה או מסעדה

חוף הים או בבריכה

בחורות ואלכוהול

סקס סמים ורוקנרול

מתהולל ללא בושה

ולנצח בחופשה

עושה חיים משוגעים

העולם הוא פארק שעשועים

רק פאן סבבה ופנאן ...

[vardhanlezuz]

יש כאלו שנהיו חילונים ויש שגדלו חילונים. עשרת הימים הנוראים של אותו אחר שאופפפפ נהייה סופסוף כל כך ברור מצטמצמים לאפשרות של עשרים וארבע שעות קארבר בכבישים ריקים. תחושת ההזדהות המשחקית לדמות בזמן חיים מוגבל, שמשתוקקת ויכולה להספיק "עוד" בשטח ריק מתפוגגת מתי שהו אבל עדין אותם הבלחי רק עוד רגע אמא רק עוד רגע קט מזריקים מרץ לדחיפה מחודשת של עצמי והכלי גם זמרים בנים ברשימת שירי השנה#ממלכתיחגה פרק ב

בין הענפים (אבודה ביפן) - אולי דנון

[letaot-ze-magniv]

יומניו של ראש ממשלה

A/N קצר לפני שאני מתחיל: כתבתי את זה כשהייתי בכיתה ט. זה לא רלוונטי יותר. שיניתי את דעתי מאז על שיפים של פוליטיקאים גברים, לפי דעתי זה לא בהכרח הומופובי אבל אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו חיים בחברה שבה משיכה לגברים נחשבת תכונה מבוזה. אני מרגיש מספיק בנוח להעלות את זה לטאמבלר כי כולכם הומואים גם ככה, אז תשדלו שהצחוקים יהיו חע חע לכתוב פאנפיקשן על פוליטיקאים זה מצחיק ולא חע חע הרעיון שגבר גברי בעמדת כוח נמשך לגברים מגוחך בעיניי. אני מעלה את זה סתם כי נזכרתי בפאנפיק פתאום והייתי כזה כן אין לי בושה. אז הנה לכם. בתיאבון.

מוכרח אני להודות שמכל מנהיגי העולם שיצא לי לפגוש, דולנד טראמפ אדם בהחלט יוצא דופן. חכם הוא לא, מוכשר הוא לא, וגם לא מוצלח. אבל אם יש דבר אחד שהוא טוב בו, זה לענוב עניבות. וגם הסתה. הו, הלילות שביליתי בבונקר באמריקה הרחוקה הם לילות שלא אשכח לעולם. יקירי ואני חולקים עצות בנוגע להסתת הכלל. לא היו לו רעיונות כלל וכלל, והסיבה היחידה שרעיון החומה שלו לא זכה בתואר הדבר הכי אווילי ששמעתי בחיי היא שדיברתי בעבר עם אורן חזן. אבל לא היה לי אכפת. אני זוכר שרק ישבתי והסתכלתי בעיניו שצבען חום קקי, שיערו המאפיר בוהק קלות לאור מנורת להט. כזה הוא דונלד, גבר עם קלאס. אני זוכר ששנינו התחבאנו תחת אותה שמיכה מאשתי יימח שמה. ואז דונלד תפס את היד שלי, ולחש לי:

״הו ביבי, בנימין שלי. כה עזה אהבתי אליך. ליבי הולם בעוצמה חזקה יותר מאשר שנאתי לכל אדם שאינו זכר הטרוסיס לבן קפיטליסט עשיר ורצוי נוצרי.״

ונשקתי לו. לא ראיתי דבר בחשכה, ועורו מחוספס כל כך שסבור אני שנישקתי תנין, אבל זה לא עצר מלבי להתקיים פתאום. ואפילו אם רק לרגע קט, דאגתי לאדם שאינו אני.

כך נשארנו, נדמה שלנצח. עורו הכתום כנגד שערותיי הסגולות, ולראשונה בחיי שנאתי כלפי אנשים שאינם תומכים בי הביאה לי אהבה.

היינו מתכתבים כל הזמן, טראמפ ואני. הייתי שולח לו מכתבי אהבה, והוא היה שולח לי תיאורים מפורטים למדי על מה שהוא היה עושה לי אילו היינו יחדיו. הרגשתי שהגעתי לגן עדן. היה לנו כל כך הרבה משותף. היינו צופים יחד בפוקס ניוז, אוכלים גלידת פיסטוק ומעשנים סיגר, צורחים ״FAKE NEWS״ באותו רגע. צריך הייתי לדעת שקשר כזה טוב מכדי להימשך.

יום אחד, אשתי השמאלנית הבוגדת מצאה באחד ממסדרי הניקיון שלה את כל המכתבים שטראמפ שלח לי במגירה הסודית מאוד שלי. היא אסרה עליי ליצור איתו קשר שוב. המכתבים של טראמפ הפכו למודאגים, ואז לכועסים ונבגדים. אז הגיע מכתב הפרידה. ״Fak u bich,״ הוא כתב. ״your a asshole we brake app.״

לאחר שעות רבות, פיענחתי את תוכן המכתב. הייתי שבור לב. דרכינו נפרדו. אני נשארתי בארץ ישראל הקדושה ששייכת לנו ורק לנו, והוא הפסיק להחביא את האנטישמיות שלו. כל פיגוע טרור אנטישמי שקורה אי שם באמריקה הוא עוד אחת מהמזימות של אהובי לשעבר לפגוע בי.

בימים הוא טראמפ, נשיא ארצות הברית. אבל בלילות, הוא עדיין דונלד עם השטר הירוק והעור הכתום שנישקתי בבונקר.

@eshcolit-sgula הנה זה

[kabbalah101us]

סיום זוהר חדש איכה - קט"ו

סיום זוהר חדש איכה – קט”ו

❦ בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני. ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר https://www.instagram.com/hasulam.community hasulam.site@gmail.com הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il אתר הבית: https://www.hasulam.co.il צור קשר: https://bit.ly/34offe4

[batamander33]

כיסא אוכל הגבהה KIT KAT קיט קט טוויגי https://babiesmall.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/%d7%9b%d7%99%d7%a1%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%94%d7%94-kit-kat-%d7%a7%d7%99%d7%98-%d7%a7%d7%98-%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%92%d7%99/?utm_source=dlvr.it&utm_medium=tumblr https://babiesmall.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/%d7%9b%d7%99%d7%a1%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%94%d7%94-kit-kat-%d7%a7%d7%99%d7%98-%d7%a7%d7%98-%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%92%d7%99/?utm_source=dlvr.it&utm_medium=tumblr

[awesomeladalada]

כיסא אוכל הגבהה KIT KAT קיט קט טוויגי https://babiesmall.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/%d7%9b%d7%99%d7%a1%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%94%d7%94-kit-kat-%d7%a7%d7%99%d7%98-%d7%a7%d7%98-%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%92%d7%99/?utm_source=dlvr.it&utm_medium=tumblr https://babiesmall.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/%d7%9b%d7%99%d7%a1%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%94%d7%94-kit-kat-%d7%a7%d7%99%d7%98-%d7%a7%d7%98-%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%92%d7%99/?utm_source=dlvr.it&utm_medium=tumblr

[rabash-maamarim]

ויסב חזקיהו פניו אל הקיר

תשמ"ה - מאמר ט"ו

1985 - מאמר 15

בזהר (ויחי דף ק"כ אות שפ"ו) "רבי יהודה פתח ואמר, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, ויתפלל אל ה'". וזה לשונו שם בהסולם, "הנה שלא יתפלל אדם אלא סמוך לקיר, ולא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר, שכתוב, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר".

ויש להבין מה זה "קיר", שצריכים להתפלל סמוך לקיר. וכמו כן, מה זו "חציצה", שאומר, שאסור להיות דבר שחוצץ. (ובאות שצ"ב) מפרש הזהר שם ובהסולם, "קיר זה הוא אדון כל הארץ, וזהו השכינה".

ולפי זה יש לפרש מה שאומר, שצריכים להתפלל סמוך לקיר, היינו סמוך להשכינה. אולם עוד לא ידוע, מהו שיעור של הסמוך לקיר. אז הוא מפרש, שלא יהיה דבר חוצץ בינו להקיר. לכן יש לפרש את ענין חציצה, כמו בטבילה, ובנטילת ידים, וכמו בארבע מינים, שקושרין את הלולב הדסים והערבות עם עלה של לולב, מפני שהוא מאותו מין.

נמצא, שענין חציצה בינו לבין הקיר הוא, כמו שהשכינה היא המשפיעה להתחתונים, כן האדם צריך לראות לסלק את כח הקבלה, ושכל חשקו ורצונו יהיה אך ורק להשפיע לה'. אז נקרא זה קירוב וסמוך לקיר.

אך קודם כל עלינו לדעת, ומחובתינו להשתדל, ולהבין באפס מה כפי קט שכלינו, על מה אנו צריכים להתפלל, היינו על איזה חסרון אנו צריכים להחשיב, ולומר, שזה הוא עיקר מה שחסר לנו. ובאם נוכל למלא את החסרון הזה, כבר לא יחסר לנו שום דבר.

הנה ידוע, שעיקר התפלה על שכינתא בגלותא. אבל גם זה צריך פירוש. ובהרבה מקומות כתוב, שעיקר מה שאנו צריכים להתפלל, הוא לאקמא שכינתא מעפרא. ויש על זה הרבה פירושים. ומה שאנו יכולים קצת להבין, היא מלכות שמים. וזהו מה שהאדם מקבל על עצמו, שאין לו שום דבר בעולם, שזה יהיה תכליתו, רק לשמש את המלך שלא על מנת לקבל פרס, שע"י זה הוא יזכה לדביקות ה', ותהיה לו אז היכולת להנות להמלך, על דרך "מהו רחום אף אתה רחום", ויהיה מוכשר אז לקיים את מחשבת הבריאה שהיא בבחינת להטיב לנבראיו.

אולם בחינה, הנקראת "להשפיע נחת רוח להבורא יתברך", אינה לוקחת מקום אצל הנבראים, בו בזמן שהם נולדו עם רצון לקבל. ובעבור זה, אין בכלל מושג של להשפיע מובן להם. וזה דומה לדבר המונח בעפר, ואין איש שם על לב, שכדאי להרים אותו. וזה נקרא "שכינתא בעפרא". וזהו כמו שכתוב (בסליחות של שלוש עשרה מידות) "אזכרה אלקים ואהמיה, בראותי כל עיר על תלה בנויה, ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה".

ו"עיר" פירושו כמו שכתוב (קוהלת ט') "עיר קטנה ואנשים בה מעט". ומפרש אבן עזרא וזה לשונו, המפורשים הקדמונים אמרו, כי זה על דרך משל "עיר קטנה" גופו של אדם, ו"אנשים בה מעט" בעלי כח התולדות, משרתי הנפש.

לכן גם כאן צריכים לפרש "עיר אלקים", היינו בזמן שהגוף רוצה, שישכון בתוכו אלקים, בגוף הזה, אז כל האברים מתנגדים לזה. ועבודה דלהשפיע, היינו לעבוד לשם שמים, עבודה זו היא בתכלית השפלות, ויש בעבודה זו טעם של עפר. וכמו שכתוב בקללת הנחש (בראשית ג') "ארור אתה מכל הבהמה, ומכל חית השדה, על גחונך תלך, ועפר תאכל כל ימי חייך", שפירושו, שכל מה שיאכל, יהיה לו טעם עפר.

כמו כן כאן, בזמן שאדם מתחיל לעבוד בעבודה דלשם שמים, ואינו רואה מה שיצמח מזה איזה טובת הנאה לאהבה עצמית, אז העבודה הזו היא בשפלות, וכל מה שהוא עושה, הוא מרגיש בעבודה זו טעם עפר. וזה נקרא "עיר אלקים מושפלת עד שאול תחתיה". זאת אומרת, אם יש חציצה בינו לבין השכינה, היינו אם עבודתו בנויה על בסיס של אהבה עצמית, הוא חושב על עצמו, שהוא ברום של מעלות השלמות.

מה שאין כן, כשהוא רוצה להעביר את החציצה, שיש בינו לבין הקיר כנ"ל, אלא רוצה שהעבודה שלו תהיה על בסיס דלהשפיע, אז הוא מרגיש את עצמו, שהוא נמצא בשאול תחתיה, כי לא רואה בעבודה זו, שיהיה לו מה לקבל עבור הרצון לקבל שלו, אז כל האברים מתנגדים לעבודה זו.

ועכשיו נבין על מה אנו צריכים להתפלל. כי עיקר התפילה צריכה להיות על מה שהשכינה היא בעפרא. זאת אומרת, שעבודה בשביל להשפיע לה', היא עבודה שפלה ובזויה, ואנו מבקשים מה', שהוא יאיר עינינו, ולהסיר את החושך המרחף לעינינו.

ועל זה אנו מבקשים, כמו שכתוב (תהילים קי"ג) "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון", כידוע, שהשכינה הקדושה נקראת "עניה ודלה", כמו שכתוב בזהר, "והיא מונחת בעפר, מאשפות ירים אביון" הכוונה על אלו שרוצים להידבק בה, והם מרגישים, שהם נמצאים בשפלות, שאינם רואים שום מציאות, שיוכלו לצאת מן הבוץ הזה. אז הם מבקשים לה', שהוא ירים אותם.

ובמקום שהעבודה, שהגוף מסכים, שהיא על בסיס של רצון לקבל, שמבחינת להשפיע אין להם שום מושג, אז עבודתם היא בבחינת גאות, שמתגאים בזה שהם עובדי ה', ואחרים הם בתכלית השפלות, שהם רואים תמיד החסרונות של אחרים.

מה שאין כן אלו שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים להגיע לבחינת להשפיע, הם בחינת שפלים, משום שהם רואים, ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". אם כן אין הם רואים אצלם שום מעלה יתירה, יותר מעל אחרים. ואלו אנשים נקראים "שפלים", משום שהם רוצים להתחבר לבחינת השפעה, שהיא בחינת שפלות. וזהו טעם נוסף שנקראים שפלים.

אז הם יכולים לומר מה שכתוב "רם ה' גדול ונורא, משפיל גאים עדי ארץ, ומגביה שפלים, עדי מרום", שאז הם אומרים, מה שהיה מקודם בשפלות, הוא עכשיו רם ונשא גדול ונורא, בזה שמרגישים עכשיו, מה שהיה מקודם בחינת עבודה באהבה עצמית, שהיא בחינת גאות, שהיו מרגישים בחינת גאוה בעבודה כזאת, נעשה עכשיו בחינת שפלות, כי הם מתביישים לעבוד בשביל אהבה עצמית.

אבל מי נתן להם הכח הזה, שירגישו כך. הלא הקב"ה נתן להם. לכן האדם אומר אז "משפיל גאים עדי ארץ". והעבודה דלהשפיע, שהיתה מקודם בשפלות, נעשית עכשיו אצלו עבודה דלהשפיע ברום המעלות. ומי עשה לו זאת, רק הקב"ה, אז האדם אומר "ומגביה שפלים עדי מרום".

וענין שכינתא בגלותא, הכוונה, שהאדם צריך להרגיש שהיא בגלותא, שפירושו הוא, היות שאדם נקרא "עולם קטן", שהוא כלול משבעים אומות, ובחינת ישראל שבו היא בגלות, היינו שהעם ישראל (שבו) משועבד לאומות העולם שבו, ואין להם לעשות שום דבר לטובתם, אלא רק עבור אומות העולם, שעם ישראל נקרא בחינת ישר-אל, שהוא רוצה להשפיע להבורא, והם רוצים לעבוד בעל מנת לקבל, שזה נקרא אומות העולם.

ולפי זה יש לפרש "ישראל שגלו", היינו אם ישראל נמצאים בגלות, שאינם יכולים לעשות שום דבר לבחינת ישר-אל, "שכינה עמהם", שגם היא בגלות, כאילו אינה יכולה לשלוט עליהם, כי, כביכול, שהם שולטים עליה. וזהו שאמר דוד המלך (תהילים קט"ו) "לא לנו ה', כי לשמך תן כבוד, על חסדך על אמתך, למה יאמרו הגויים, איה נא אלקיהם, ואלקינו בשמים, כל אשר חפץ עשה".

ולפי הנ"ל יש לפרש, שאנו מבקשים לה', שיעזור לנו לצאת מהגלות, שזה שאומרים "לא לנו" הכוונה על הרצון לקבל שלנו. זאת אומרת, שאנו רוצים, שהמחשבות והרצונות והמעשים לא יהיו עבור הרצון לקבל שלנו, שזה נקרא, שכל החשיבות היא לאומות העולם.

אלא "לשמך תן כבוד", שלא תהיה שכינתא בגלותא ושתהיה בבחינת עפר, אלא שיהיה מגולה הכבוד שמים, שזה נקרא, ש"יתגדל ויתקדש שמיה רבה". וזה ענין "למה יאמרו הגויים", היינו אומות העולם שבתוך אדם, שהם נקראים "גויים". ומה הם אומרים, "איה נא אלקיהם", היינו שהם מתנגדים לאמונת ישראל, שעבודתם היא במוחא וליבא, שכל עבודתם (של גויים) היא בתוך הדעת.

אבל "אלקינו בשמים", היינו שדוקא למעלה מהדעת הנקרא "שמים", שהוא למעלה משכלנו. ולמה עשה (ה') שעבודה שלנו תהיה למעלה מהדעת. אין אנו אומרים, שאינו יכול לעשות אחרת, אלא "כל אשר חפץ עשה", והוא הבין, שעל ידי עבודה למעלה מהדעת, היא דרך יותר צלחה להגיע להמטרה, שנוכל לקבל את הטוב והעונג ויחד עם זה ישארו בעל מנת להשפיע, ולא לתועלת עצמו.

ויש לפרש "על חסדך על אמתך", שאנו מתפללים לה' "כי לשמך תן כבוד". "על חסדך" הכוונה, שמידת החסד ישפע לנו, שיהיה לנו הכח ללכת במידת החסד, הנקרא כלים דהשפעה, שבזה שיהיה לנו השתוות הצורה. אז נוכל אח"כ לקבל את הטוב והעונג, שזה נקרא מידת האמת, כמו שמפורש בתלמוד עשר ספירות (חלק י"ג דף א', תי"ט ובאו"פ שם) וזה לשונו, "לכן נקרא גילוי השגחתו בשם "ואמת", כי הוא אמיתיות הרצון שלו יתברך, באים רק לגלות אמיתיות הזו שבהשגחתו, שהוא להטיב לנבראיו, ולפיכך נקרא תיקון הזה בז"א בשם "ואמת". וזה הפירוש "על אמיתך".

[babiesmall]

כיסא אוכל הגבהה KIT KAT קיט קט טוויגי

New Post has been published on https://is.gd/0FyHos

כיסא אוכל הגבהה KIT KAT קיט קט טוויגי

מושב הגבהה טוויגי לאוכל קיט קט ™Twigy Kit Kat

מושב ההגבהה מושלם בזכות הקומפקטיות והנוחות שהוא מאפשר בשימוש בבית ומחוצה לו תוך פשטות ועיצוב יפה.

לשימוש יומיומי בכל מצב, קל ונוח לנשיאה ומאפשר שימוש בבית, במסעדה או בבילוי אצל החברים.

נוח לשימוש וכיוונון הגובה והמגש אוכל נשלף לניקוי קל ומושלם.

הכיסא כולל ריפוד נשלף עשוי P.V.C קל ונוח לניקוי.

רצועה אחורית לחיבור המושב לכיסא ישיבה.

בעל 4 מצבי גובה – כפתור לכוונון גובה המושב.

רצועה תחתונה לחיבור המושב לכיסא הישיבה.

מערכת רצועות בטיחות בעלת 3 נקודות חגירה.

מתאים לרוב כיסאות הישיבה.

קיפול הכיסא קל ונוח.

משקל מירבי 15 ק”ג.

Read More: https://is.gd/0FyHos חנות מוצרי תינוקות בייבזמול

[centermasters]

undefined

קט סיטינג - 054-2281566

[centralkvetchmonolith]

OKAY SO Mercury and I were talking about the ending of many media experiences this year, starting of course with Homestuck in October of last year, so we were thinking specifically of 5777 of the Hebrew calendar

And 5777 is a REALLY PRETTY NUMBER so we were like “hmmmm is it prime?” and MY inclination was yeah but we counted up just to be sure - they’re northbound on the 5, now, so they were just listing primes in ascending order while I typed them into a calculator - and ACTUALLY 53 is a factor??? of 5777, as therefore is 109

SO I was like “hmm what does the gematria of these factors tell us”, and the simplest sums of these numbers are 50+3 (גן) and 100+9 (קט), and UNFORTUNATELY I’m at least two diasporas removed from people who speak a purely Semitic language so I had to lean on our Grand High Overlord Goog le Trans-Late for some help

קט is the first two letters of a word that’s been translating to varieties of “small”, so that factor is probably most appropriately “smol”;  גן is showing up as a translation primarily for “garden” but also for “park” and “orchard”

Together, we may see that this year is a year for a smol garden - a year when we take the leavings of the past and plant them in the too-tiny plot that we are allotted in this dystopia, when we cry into the shallow earth and water these inspirations and blessèd memories with our tears, when we give them shade from the blistering sun of adversity, when we hold them through the coming winter until we may grow anew great things

Baruch atah adonai eloheinu melech ha’olam, who brings us out of Egypt

[mightbehuman]

hadardur2hebrew reblogged your post: “hadardur2hebrew: אף אחד כבר לא שר את “כושי כלב קט” עובדה מעניינת: בסביבות שנות החמישים נאסר השיר לשידור עקב עלייה...”

#מסכימה עם כל מה שכתבת בטאגים#אבל במילא אף אחד לא שר את זה יותר#אז

@hadardur2hebrew

כן, אבל השאלה היא אם לא שרים אותו יותר כי גורלם של רוב השירים הוא להשכח או כי עשו לשיר מבצע חיסול..