#קומוניזם

[piel-pual-vehitpael]

אז נתקלתי שוב בפוסט שהולך בערך "הדבר שלא מלמדים על הנאצים זה שהם לא סתם שרפו ספרים, הם שרפו ספרים על קומוניזם ומדעי מגדר"

ואז ריבלוג שהולך "אל תשכחו שהם שרפו ספרים של יהודים כי הם אמרו שהיהודים רוצים להרוס את גרמניה, בדיוק מה שterfs אומרות עכשיו על טרנסים! אנטישמיות גזענות וטרנספוביה תמיד קשורות ביחד"

ואני חייבת לומר שפעם הסכמתי עם הפוסט כי באופן כללי הוא באמת נכון. אבל לקרוא אותו עכשיו, כשכל העולם פתאום למד לחשוב רק בתיאוריות קונספירציה, פשוט הפיל לי אסימון

כי זה אף פעם לא היה לגבי אנטישמיות

כולם פה כל כך שמחים להשתמש ביהודים כgotcha, להשוות אנטישמים לכל דעה אחרת שהם לא אוהבים, לדבר על נאצים אבל לא על הקבוצה הכי גדולה שהם רדפו

אם יש פוסט על יהודי בשואה הוא חייב להיות גיי

אנטישמיות תמיד חשובה *כי* היא כמו טרנספוביה, *כי* היא כמו גזענות, *כי* הם באים ביחד. תשתמשו באנטישמיות כlitmus test - אם הוא אנטישמי הוא גם נגדכם. אנטישמיות אף פעם לא רעה בפני עצמה.

שזה דבר מקומם מספיק, לא? אבל אז הוא הפיל לי עוד אסימון.

חשיבה כזאת - שאנטישמיות תמיד באה בקבוצה, שהיא נראית כמו כל שנאה אחרת - היא זאת שהביאה למצב הנוכחי. השמאל לא יכול להיות אנטישמי כי הוא אנטי טרנספוביה, כי הוא אנטי גזעני. כי הוא לעולם לא היה תומך בשנאה רועשת. אבל האנטישמיות מתחילה בשקט, בקונספירציות. היא נמצאת בכל צד פוליטי. היא שונה ומיוחדת ולא כמו שנאות אחרות. כדי להילחם בה צריך כלים שונים מאלה שהא��טיביסטים למדו להשתמש בהם. היא לא תתוקן אם תלמדו על חגי ישראל ותמליצו על ספרים עם דמות יהודיה. להגיד שהיא תמיד קשורה ביחד עם טרנספוביה זו לא הנחה שגויה כי היא לא תואמת את המציאות - היא שגויה כי היא כמו ההנחה שכל מלבן הוא ריבוע כי כל ריבוע הוא מלבן.

[shiur-lo-chashuv]

כמה ילדים בכיתה שלי רודפים אחרי ילד שתומך בקומוניזם ושרים את התקווה בזמן שהוא סותם אוזניים ובורח

[itisi-asimplegay]

וואו לטאות אתה כה רנדומלי ואקראי איזה אייקון הומוסקסואלי

ההודעה האחרונה ששלחתי ממש קווירקית תשאלו אותי מה ההודעה האחרונה ששלחתי כדי שתוכלו להיות כזה וואו לטאות הזה הוא כה רנדומלי ואקראי איזה אייקון הומוסקסואלי

[ooooo5us]

עדי מרקוזה הס, "לא המרחק לא הזמן": האם האהבה תגבר על הכול

עדי מרקוזה הס, “לא המרחק לא הזמן”: האם האהבה תגבר על הכול

איזה ספר מרגש!

שמו באנגלית We’ll Meet Again מהדהד מיד בתודעה את השיר הנושא את אותו שם, שאותו שרה לראשונה ב-1939 הזמרת ורה לין, שיר שהיה לאחד מסמלי מלחמת העולם השנייה. האסוציאציה נכונה, מדויקת ומתאימה מאוד, כמו גם  התמונה המופיעה על עטיפתו של הספר: צללית של בני זוג חבוקים, ובשמים מבנה של מפציצים, שכן מדובר ברומן שמתרחש על רקע מלחמת העולם השנייה.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=HsM_VmN6ytk…

[gamepro-israel]

http://bit.ly/2NrCs8S

Twitch נחסם בסין

[fancyhottubtimetravel]

שעוני הרולקס של פידל קסטרו http://dlvr.it/NSHHkL

[funniesheb]

קומוניזם הוא מפלגה גרפיטי על קיר

[lgbtunis-moved]

Communism is pronounced the same, written קומוניזם in Hebrew! Class is Ma3amad (מעמד), plural is Ma3amadot (מעמדות). Worker is Poe'l (פועל), Poelet (פועלת) is the fem version. Poalim (פועלים) is mplural, poalot (פועלות) is fplural. Production is yitzoor (ייצור).

Revolution is mahapecha (מהפכה). Right-winged (also right handed) is yemani (ימני), fem is yemanit (ימנית), mplural is yemanim (ימנים) fplural is yemaniot (ימניות). The right is yamin (ימין). The left is smol (שׂמאל). Leftist is smolani (שמאלני), f is smolanit (שמאלנית) mplural smolanim (שמאלנים) fplural smolaniot (שמאלניות).

Unlike yemani, smolani doesn't also mean "left handed". Left handed is smali (שמאלי)

Im probably gonna add more later but @ heb speakers feel free to add to this!!

Hi! I’m learning Hebrew and I’d really like to be able to talk about communism/leftist issues with my Israeli friends. I don’t remember if u said you speak Hebrew or not but if you do, would you be willing to make a post about this sort of vocabulary in Hebrew? Thank you so much!

Yes!! I'll do that soon 💖 and good luck!

[tkwc]

סיפורים מההיסטוריה של ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי – בנק"י Stories from the history of the Young Communist League of Israel – BANKI

Now available on YouTube. 

יורם גוז'נסקי, לשעבר מזכ"ל בנק"י, באירוע לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית ביער הצבא האדום שבהרי ירושלים. צילום: זו הדרך

Yoram Gozansky, former secretary-general of BANKI, at an event marking the anniversary of the victory over Nazi Germany in the Red Army forest in the Jerusalem hills (Photo: Zu HaDerech)

בימים אלה עלו לרשת יו טיוב שלושה סרטונים המביאים סיפורים של חברי ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) בתקופות שונות של ההיסטוריה הארוכה של התנועה, שהחלה עם יסודה ב-1924. את שלושת הסרטים צילם וערך ערן טורבינר

These three new films bring together stories of members of the Young Communist League of Israel (BANKI) at different periods of the movement's long history, which began with its foundation in 1924. 

The three films were filmed and edited by Eran Torbiner.

הסרטון שכותרתו – "ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) – סיפורים מאז ומהיום", מביא את סיפוריהם של בוגרי בנק"י ושל חברים צעירים במפגש שנערך ב-7 בנובמבר 2016 במוזיאון העירוני בת ים, וזאת במסגרת הפרויקט של המוזיאון "הילדים רוצים קומוניזם

"The Young Communist League of Israel (BANKI) - Stories From Then and Now" - brings the stories of the graduates of BANKI and of young members [activists from various generations] at a meeting [“The Future Is Ours”] held on November 7, 2016 at MoBY, part of “The Kids Want Communism.”

(See our previous post on this event, “The Future Is Ours,” a reunion of the Young Communist League of Israel, here).

בסרטון שכותרתו – "הנוער הקומוניסטי בתל-אביב בשנות ה-50", מספר יורם גוז'נסקי, שכיהן כמזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי בשנים 1978-1969, על פעילות התנועה בתל-אביב בשנות ה-50.

"Communist Youth in Tel Aviv in the 1950s" - Yoram Gozansky, who served as secretary-general of the Young Communist League of Israel in 1969-1978, speaks about the movement's activity in Tel Aviv in the 1950s.

בסרטון שכותרתו – "הנוער הקומוניסטי במחתרת בשנות השלושים", מספרים טובה שלוסברג ויעקב חן על פעילותם בנוער הקומוניסטי בפלשתינה המנדטורית בשנות ה-30 של המאה ה-20. בגלל הרדיפות מצד השלטון הבריטי, הפעילות של התנועה נערכה במחתרת ופעיליה נשפטו, נכלאו ואף גורשו מהארץ בשל פעילותם.

"Communist Youth in the Underground in the 1930s" - Tova Schlossberg and Yaakov Chen tell of their activities in the Young Communist League in Mandatory Palestine in the 1930s. Because of the persecution by the British authorities, the movement's activity was carried out underground and its activists were tried, imprisoned and even expelled from Israel because of their activities.

[hoshvilim]

ארץ ישראל בעת החדשה *

ארץ ישראל בעת החדשה *

מצגת להוראה  – ארץ ישראל בעת החדשה

מרכ��יותה של ארץ ישראל מתעוררת בעת החדשה מנפוליואן ועד ימינו. השפעת העמים על ארץ ישראל והשפעתה של ארץ ישראל על העמים. מהיסטוריה, היסטוריוסופיה והיסטוריוגרפיה מנפוליאון ומוחמד עלי עד מלחמת השחרור – באמצעות היסטוריונים ישנים והיסטוריונים חדשים.התקופה העות’מאנית, היישוב היהודי בתקופה העות’מאנית, אמנציפציה, לאוניות, מהפכה תעשייתית, אנטישמיות, קומוניזם, העולם החדש,…

[rikishaham]

מנקים את הרכבת התחתית בצפון קוריאה קומוניזם מאת ריקי שחם ריקי שחם

[thesocalledleftovers]

חלוקה מחדש - מקרה ג'ייקובס

הזמן הנוכחי דורש חלוקה מחדש. האיזמים לא עובדים יותר, למורת רוחם של האנליסטים מטעם. קשה לנפנף בקומוניזם כאיום, ��י זה לא מה שה-99% מבקשים. אפילו הניסיון לבקר את הקפיטליזם, הוא לא לגמרי אפשרי, כי למעשה צורתה של הכלכלה הנוכחית קרובה יותר לפיאודליזם, מאשר לקפיטליזם באשר הוא.

החלוקה הזו מחדש נדרשת גם ביחס לאופנה. המודעות לכך שעלולה להתרחש כאן תפנית – שדבריי בעוד שנייה יהפכו לכאלה שנראים מהצד כמו ניסיון לייצר לעצמי קרקע מוסרית ונעימה – קיימת, אבל יכול להיות שהיא בדיוק חלק מאותו צורך לחלק את הדברים מחדש. להבין שאין באמת רק נקודה אחת שעליה ניתן לעמוד.

בתוך תעשיית האופנה הנוכחית, בתוך הזמן הנוכחי, עת עושר הופך בצדק למצועצע ולא מוסרי, נדרשת מתיחת קו שכבר נמתחה לפני כן, אך לא היה בה צורך עד כה. הפער נתון בין מותגי היוקרה, אה לה ויטון, דיור, ורסאצ'ה, דולצ'ה וגבאנה, בלמין ודומיהם, לבין מי שמייצר יוקרה מבלי לשאת על עצמו את התווית. האחרונים פחות ממותגים, וביניהם ניתן למצוא את דריס ואן נוטן, אן דמולמסטר, אלכסנדר וואנג כריסטוף למייר, אזאדין אלאיה וגם את הרמס למרות שהם נראים פחות קשורים (וזה לא סוף הרשימה של אף אחת מהקבוצות הללו).

הפער הוא בין נשמה  להיעדרה, לא בין עיצוב טוב לרע, אבל כן בין ריגוש להיעדרו, בין לשחק את המשחק לבין להחליט עם אלה חלקים אתה רוצה לבוא במגע, ועם אלה לא. בתוך טווח ההתנהלות האחרון, שהוא צר למדי, גיבורים עולים ויורדים מהר מידי, עת לא פעם ההצלחה המהירה מובילה לרכישתם על ידי אחת מקבוצות האופנה הגדולות, עד להתמסמסותם בתוך מעגל הייצור של היוקרה, שנדרש לאינסוף קולקציות, לצד אינסוף אקססוריז, בישום וכו'.

כשחשבתי את המחשבות הללו, הרגשתי שיש להספיד את מארק ג'ייקובס, שמשהו בכל התנהלותו מרגע הפצעתו בעולם במובנו הרחב והקהלי ועד היום ייצר טרנספורמציה חדה מאוד. אולי אף מידי. אני הולכת לפרוס כאן את הופעותיו בסגירותיהן של כל אחת מהתצוגות של מותגו, החל משנת 2000 ועד היום, כי הן ממחישות הכי טוב מי היה ג'ייקובס ומי הוא היום.

בתזמון תמוה קמעה התפרסם לפני שלושה ימים ראיון קצר עם ג'ייקובס, ששם דגש רב על השינוי החיצוני שהוא עבר. ג'ייקובס טוען שהוא מרוצה ממצבו הנוכחי, ואי אפשר להתווכח עם כך. השאלה היא האם הוא לא איבד משהו בדרך הזו. תשובתו על כך שלילית, אך ישנה אי נחת שעולה מתמונות גופו השרירי והמתוח, כמו גם מההחלפה של המדים שלו  מתחילת דרכו. בשבילי, לפחות, זה מפתח בעייתי לכיוו�� שמתמלא בהערכה ואף הערצה. מה שאומר שהוא עבר די מזמן לצד השני והיצרני של המערכת. קבוצת המתנגדים איבדה אותו – זאת בהנחה שהוא באמת היה שם מתישהו.

מבחינתנו זה אומר, שיש במקום שעליו הוא נמצא את התחושה הלא מוסרית שיוקרה מייצרת, כי הוא יושב על המקום שבו תג המחיר עולה לגדולה, עת הוא גונב את הבמה. ולא, זה לא קשור רק לאיכויות. ג'ייקובס ודומיו מחדדים היום שיש בגד לא מוסרי, אבל אין מחיר לא מוסרי. וזה לא מתייחס רק לתנאי התעסוקה והייצור. זה מתייחס גם להתכווננות, כי היא גם כן נמצאת שם. גם אם פחות מתחת לרדאר המבחן האמפירי.

[letaot-ze-magniv]

אני כזה ״כן הפיתרון הוא קומוניזם🥰״ והיא כזה ״לטאות אולי תשאל את חבריך לכיתה אם הם חושבים שחשוב לשים בקבוקי פלסטיק בפחי מחזור?״

POV המורה לאנגלית ביקשה ממך להוביל דיון פוליטי והיית כזה אלימות למען האקלים (((: והיא הייתה כזה זה נשמע רלוונטי לך על זה לטאות ועכשיו היא מתחילה לקלוט שאתה רדיקל

[ooooo5us]

Keith Gessen, "A Terrible country" איזו ארץ "איומה"?

Keith Gessen, “A Terrible country” איזו ארץ “איומה”?

קית’ גסן הוא אחיה של מאשה גסן, שכתבה את ספר העיון המרתק  The Future Is History: How Totalitarianism Reclaimed Russia שבו תיארה כיצד ומדוע השתלט שוב המשטר הטוטליטרי על רוסיה. 

גסן האח כתב רומן מרתק, שמתאר את רוסיה מזווית שונה, אישית לכאורה. כתיבתו של גסן משכנעת כל כך, עד שנדרש לי זמן מה ולא מעט שכנוע עצמי כדי להבין שבעצם לא מדובר בתיאור ביוגרפי של חוויותיו האישיות, אלא בפיקשן. 

ברומן מספר אנדי,…

[ooooo5us]

דידיֶה אריבון, "שיבה לריימס": איך להתייחס לעבר מבייש?

דידיֶה אריבון, “שיבה לריימס”: איך להתייחס לעבר מבייש?

כשאביו מת, סיפר דידיה אריבון לאחד מידידיו הפריזאיים שאינו מתכוון להשתתף בהלוויה, אך בכל זאת עליו לנסוע לריימס, העיר שבה גרו הוריו, כדי לפגוש את אמו.

תגובתו של הידיד הדהימה אותו. “כן,” אמר הלה, “בכל מקרה צריך שתהיה שם לקריאת הצוואה אצל עורך הדין”.

אריבון מתאר כיצד “המשפט הזה, שנהגה ברוגע ובנימה מובנת מאליה” הבהיר לו והדגיש מבחינתו את הפער העצום המתקיים בין חייו לבין אלה של ידידו, שאותו הוא מכנה…

[ooooo5us]

נטפליקס - "צ׳אק נוריס לוחם בקומוניזם" (Chuck Norris vs. Communism ): איך הקולנוע יכול להשפיע על המציאות

נטפליקס – “צ׳אק נוריס לוחם בקומוניזם” (Chuck Norris vs. Communism ): איך הקולנוע יכול להשפיע על המציאות

בזיכרון הקולקטיבי הונצח הרגע המרטיט שבו רודן חוזה במפלתו: צ’אושסקו נואם כדרכו על המרפסת, כשמתחוור לו באחת כי כי משהו השתנה: אחיזתו הלופתת בגרונותיהם של בני עמו הסתיימה.

אפשר לראות את הרגע בקטע יוטיוב שנותר מנובמבר, 1989.

מהסרט “Chuck Norris vs. Communism” אפשר להבין מה היה אחד הכוחות שהביאו לאותו רגע של התקוממות המונית. אילו זרמים…