#משרד האוצר

[ilpostcyprus]

בעקבות ייעוץ של קרן המטבע הבינלאומית קפריסין שוקלת רפורמות שכר ממשלתיות משלחת של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) קיימה ביום שישי דיונים לא רשמיים עם חברי ועדת הכספים של בית הנבחרים במהלך משלחת הסיוע הטכני שלהם לקפריסין. הביקור נקבע בעקבות בקשת משרד האוצר במטרה לייעל את מבנה השכר במדינה. על פי מקורות פרלמנטריים שצוטטו על ידי סוכנות הידיעות הקפריסאית (CNA), טכנוקרטים של קרן המטבע הבינלאומית הכינו מחקר והגישו אותו למשרד האוצר לבדיקה. הממצא המרכזי שהדגישו מומחי קרן המטבע, הסבירו מהסוכנות, הוא הצורך להפחית את גובה משכורות המדינה. הם ציינו כי קפריסין מדורגת מעל הממוצע בהשוואה למדינות אחרות באיחוד האירופי, כמו גם למדינות מתפתחות ומפותחות, במונחים של רמות שכר המדינה. בנוסף, הם הצביעו גם על פערים משמעותיים בין התגמול במגזר הציבורי לפרטי. הצעדים המוצעים על ידי טכנוקרטים של קרן המטבע כוללים קיצוצים, ביטול קצבת יוקר המחיה האוטומטית (CoLA), ומתן תוספות שכר כל שנתיים במקום מדי שנה. עם זאת, הם גם הכירו באתגרים הפוליטיים הכרוכים ביישום צעדים דרסטיים כאלה. שר האוצר מאקיס קראבנוס הודיע בעבר במהלך נאום התקציב שלו לשנת 2024 כי המשרד יבקש סיוע טכני מקרן המטבע הבינלאומית לרציונליזציה של מבנה השכר הממשלתי. יתר על כן, יוזמה זו עולה בקנה אחד עם סדרי העדיפויות שנקבעו על ידי הנשיא ניקוס כריסטודולידס לשנת 2024. יצוין כי משלחת קרן המטבע נמצאת בקפריסין מאז ה-18 ביוני ומסיימת את ביקורה ב-1 ביולי. בדו"ח האחרון שלה על קפריסין, קרן המטבע הבינלאומית הדגישה כי מבנה השכר הממשלתי והתעסוקה במגזר הציבורי "גבוהים משמעותית" בהשוואה למדינות אחרות החברות באיחוד האירופי. בנוסף, העלייה ב-CoLA מחזקת את הקשר בין השכר במגזר הציבורי לאינפלציה. לבסוף, קרן המטבע הדגישה כי התאמות השכר צריכות להתבסס על התפתחויות מאקרו-כלכליות ופריון.

[ceopro2022]

[bazlaw]

[gspposts-blog]

הסכם גג אשקלון | הסכם גג | סרט תדמית | לפרטים: 054-4994237

הסכם הגג הגדול בתולדות המדינה, באשקלון.

[funniesheb]

מטומטם תודה מידע שלט על קיר לבן

[the-hebrew-creep]

אני לא יודעת על מה אתם מדברים לא מרגישה שום שפל כלכלי או התנהלות לא טובה של משרד האוצר קיבלתי 100 שקל זיכוי לחוזה ברב קו ואם זה לא שפע אני לא יודעת מה כן

[ilpostcyprus]

שיפור יכולת גביית המסים של המדינה נותר בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר, שממשיך לקדם צעדים בכיוון זה. על פי הדו"ח השנתי של משרד האוצר לשנת 2023, שפורסם לאחרונה באתר האינטרנט שלו, מיושמים שורה של צעדים למניעת אובדן הכנסות למדינה. ובפירוט, נכון לסוף שנת 2023, במרשם המיסוי הישיר היו 991,108 תיקי נישומים פעילים, ואילו במרשם המיסים העקיפים היו 101,717 נישומים פעילים. בסיס המיסוי הישיר רשם גידול של 44,591 נישומים לעומת שנת 2022, בעיקר מרישומים חדשים של עובדים וישויות משפטיות. במרשם המיסים העקיפים בסוף שנת 2023 נרשם גידול של 4,738 לעומת שנת 2022, בעיקר בשל רישומי ישויות משפטיות. בנוסף, במהלך שנת 2023 הוטלו בסך הכל 89,200 מיסים על יחידים (74,500) וחברות (14,700), כאשר מס הכנסה לתשלום הסתכם ב-46.9 מיליון אירו ומס הכנסה בר-החזר הגיע ל-9.0 מיליון אירו, לא כולל ריבית. בנוסף לסכומים אלה, הוטלו מיסים על תרומה ביטחונית מיוחדת ותרומה מיוחדת לעובדים. הטלת מסים המונית בהמשך למאמץ להדביק את הפיגור שנוצר, בוצעו שומות מס המוניות אוטומטיות לשנות המס 2015-2020 לישויות משפטיות ולשנים 2018-2020 ליחידים. מחלקת המס של לימסול ממשיכה בבדיקותיה.

[mexashepot]

בוקר אור ראיתי שרבלגת את הפוסט על הסטודנטית אבל בלי האופציה להגיב. אז אני שולחת כאן. אני מתקשה לראות את ההשפעה החיובית של המעשה. זה בסהכ להוריד חולצה, איזה דברים חיובים בקשר למחאה של העוסים זה גרר? (את כל הויכוח המשני על כבוד בסיסי לסמלים של המדינה vs סקסיזם הבנתי) אם צריך לחדד את השאלה יותר, תגידי . יומטוב:)

אהיה כנה איתך, אני בדרך כלל מאוד נגד פרובוקציות העושות שימוש בגוף נשי על מנת להעביר מסר שלא קשור לשיוויון בין המינים, לא מטעמי מיזוגיניה כמובן אלא פשוט כי הגוף שלנו כבר מוחפץ גם ככה מעצם קיומו, ואני מתקשה לראות טעם בלסכן את עצמנו עוד יותר כדי להעביר מסר שלא קשור ישירות לגופנו. יש דרכים אחרות לבצע פרובוקציות בלי לחפצן את הגוף הנשי עוד יותר.

עם זאת, המחאה של הסטודנטית לעבודה סוציאלית היא דווקא הגיונית בעיניי, כי זה השיג את המטרה בלי לסכן אותה יותר מדיי - עד למחאה שלה, כולם שמו זין על מחאת העו”סיות. שלושה שבועות בערך האוכלוסיות הכי מוחלשות בארץ לא קיבלו שום טיפול, והמדינה, כהרגלה בקודש, שמה זין אחד גדול ולא הנידה אצבע לטובת העו”סיות והאוכלוסיות הכי מוחלשות שנפגעות עוד יותר כתוצאה מכך. הפרובוקציה שלה גרמה לכך שתהיה אשכרה סקירה רצינית של המחאה בתקשורת - אשכרה פתאום היה למחאה קול פתאום. המטרה הושגה, הנושא קיבל את תשומת הלב הראויה לו. אם היא לא הייתה עושה מעשה פרובוקטיבי, ספק אם זה היה קורה.

לפי מה שקראתי, נראה שהושג מתווה הסכם כלשהו בין משרד האוצר לבין העו”סיות, והן חזרו לעבוד. אבל גם אם זה לא היה מושג, עצם הסקירה התקשורתית הנרחבת, מטרה חשובה הושגה, והיא לתת למחאה הזו קול שגם במגדלי השן יוכלו לשמוע.

חשוב לי מאוד לציין שאני בכלל לא רואה בחזה נשי חשוף פרובוקציה, בדיוק כמו שחזה גברי חשוף הוא לא פרובוקציה, סתם מכוער, אין שום דבר פרובוקטיבי בגוף הטבעי שלנו. עם זאת, מכיוון שאנחנו חיים בחברה פטריארכלית מטורללת, חזה נשי נחשב משום מה לפרובוקטיבי (כי גברים תינוקות, אל תשאלי אותי למה.) אז המעשה שלה נחשב לפרובוקטיבי, למרות שבעיניי אין שום דבר פרובוקטיבי במה שהיא עשתה, אבל בגלל שבחברה שונאת הנשים שלנו זה נחשב לפרובוקציה, השתמשתי במילה פרובוקציה פה. אין שום דבר פרובוקטיבי בגוף הנשי בעיניי.

אמ”לק - התוצאה החיובית של המעשה שלה זה שעכשיו מחאת העו”סיות קיבלה קולות הודות למעשה שלה.

[livesinau]

אז מה היה לי בשבועיים שעברו (2-14.2)?

- שבוע הכפילים

- נועה קירל ״התגייסה״

- אירוע הסופרבול

- המאבק לשחרור הודיה מונסנגו

- הדמויות מאריזות דגני הבוקר הוסרו

- חילי טרופר תלם כליה

- KFC חזרו לישראל דרך נצרת :-/

- כביש 4 נחסם

- שאנון דוהרטי שוב חולת סרטן

- משרד האוצר מעודד ביטול לימודים בימי שישי

- התחלתי להכין את הסיכות לקוספליי

- עדן אלנה נבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון

- חצי גיימפליי של פרסונה 2 חלק ב׳

- סופי אליס בקסטור מבטלת את הופעתה בישראל (בינינו? היתה צריכה לבוא לפה ב-2002 כשהיא היתה בשיא ולא עכשיו(

- טראמפ זוכה

- ההסלמה באזור ירושלים (כשבסוף המחבל נלכד :) )

- קירק דאגלס :(

- וירוס הקורונה התפשט על המזרח (וגם על שאר העולם בהדרגה), כולל על ספינת תענוגות מיפן שעליה היו ישראלים

- במבה השיקו שקיות עם בת

- קיני ארט :(

- יום הפיצה הבינלאומי

- הטיסות להונג קונג מבוטלות

- עדכון שופינג קוספליי: קניתי עניבה ופאה לקוספליי

- פיטר פלצ׳ק זכה במדליית זהב בגראנד סלאם בפריז

- הרב ברלנד מואשם בעושק של מעל 200 חולים

- טקס האוסקר

- ט״ו בשבט

- ציפי רפאלי תיכנס לכלא בעוד שבר תרצה עבודות שירות

- אסתר רדא וגיא זוארץ נבחרו להנחות את טקס המשואות

- אולמרט נגד ישראל (והעיקר בחרנו בו בתור ראש ממשלה פעם :-/ )

- התחלתי לצבוע את קונספטי הארט

- מיכל הקטנה ילדה בת חמישית

- השריפות באוסטרליה הסתיימו רשמית :)

- הארי פוטר תורגם ליידיש (שיהיה בשעה טובה)

- ולנטיינז דיי

- גלעד שליט התארס (ולמישהו בכלל אכפת ממנו היום?)

- דרום אדום

דו״ח צפייה

שי-רה נסיכת הכוח - פרק 11, עונה 1

ריק ומורטי - פרק 3, עונה 1

[bazlaw]

הסכם מסגרת חדש לעובדי המגזר הציבורי – 2.3.23

הקדמה

ההסתדרות ומשרד האוצר הגיעו להבנות בנוגע להסכם המסגרת במגזר הציבורי לשנים 2020-2027, זאת בתום דיונים ממושכים בהובלת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, הממונה על השכר (בפועל) אפי מלכין והממונה על התקציבים יוגב גרדוס.

עיקרי הסכם המסגרת החדש לעובדי המגזר הציבורי

רקע

עברו כמעט 7 שנים מאז שנחתמו הסכמי המסגרת בפעם האחרונה.

מאז דצמבר 2019, מרבית המגזר הציבורי היה ללא תוספות שכר רוחביות.

ההסתדרות החליטה להיכנס מתחת לאלונקה כדי לעזור למדינת ישראל להתאושש ממשבר בריאותי-כלכלי וחילופי ממשלות.

עיקרי ההסכם

תוספת שכר בשיעור 11% ע"פ החלוקה הבאה:

תוספת שקלית 2023

יוני 2023 – תוספת של 400 שקל.

אוקטובר 2024 – השלמה ל-500 שקל.

      תוספת אחוזית 2023:

דצמבר 2024 – 2%

אפריל 2025 – השלמה ל-3.5%

אפריל 2026 – השלמה ל-5%

אפריל 2027 – השלמה ל-6%

מענק יוקר המחיה – מענק מיוחד ע"ס 6,000 שקל אשר נועד לסייע בהתמודדות עם יוקר המחיה.

תוספות השכר והעלייה הצפויה בשכר המינימום

כ-40 אחוז מהעובדים ברמות השכר הנמוכות במגזר הציבורי ייהנו במהלך 2023 מעלייה של למעלה מאלף שקל בשכרם החודשי בזכות תוספות השכר והעלייה הצפויה בשכר המינימום (במהלך חודש אפריל).

קיצור שבוע העבודה – שבוע העבודה במגזר הציבורי יקוצר בשעתיים:

יוני 2023 – 41 שעות שבועיות (קיצור שעה אחת)

ינואר 2025 – 40 שעות שבועיות (קיצור שעה אחת)

התוצאה: מאות אלפי משפחות במדינת ישראל יעבדו 104 שעות פחות בשנה, וזאת בלי להפחית בשכרם. צעד זה גם יגדיל את רווחת העובדים וגם ישפר את הפריון במשק. 

קופסאות סיוע לצורך תיקוני שכר לסקטורים ייחודיים: תקציב ייעודי לחיזוק סקוטרים ספציפיים: עובדי המינהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים ובקופות החולים, טכנולוגים רפואיים, עובדי הדימות והרנטגן, עובדות סוציאליות, אחיות, פסיכולוגים בשירות הציבורי ועובדי בתי החולים הפסיכיאטריים.

 קרן רווחה לגמלאים בפנסיה צוברת:  תוקם קרן רווחה לגמלאים בפנסיה צוברת, בדומה לקרן שפועלת לרווחת גמלאי המדינה בפנסיה התקציבית. באמצעותה המדינה בסבסוד פעילויות והטבות לגמלאים במגוון רחב של עולמות תוכן.

מימונה 2023 –יתווסף לעובדים חצי יום חופש נוסף באסרו חג – יום המימונה, וזאת על חשבון המעסיק.

[tivonews]

רפתני ישראל התרגלו לעובדה שהמדינה דואגת להם - אבל לא עוד. היום עליהם להבין שלגדל בעלי חיים למטרת ניצול גופם ונפשם זה לא משתלם ולא כלכלי.

[nissim-zioni]

בזמן שבקרב מדינות ארגון ה-OECD הממוצע יבוא ביחס לתוצר בארץ עומד על 27%, בישראל מדובר בכ-20%

היקף יבוא הסחורות לישראל נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות החברות ב-OECD על פי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, הענף עם היקף היבוא הנמוך ביותר הינו ענף המזון.

לצפיה במאמר המלא ונתונים נוספים שעלו מהסקירה של יואל נווה, הכנסו לאתר של ניסים ציוני.

[nestelbb-blog]

משה נסטלבאום

משה נסטלבאום

מאחורי הכותרות

איך חולבים את הקופה הציבורית?

טור אישי - בשישי* למה זכה מבקר המדינה השופט יוסף שפירא  לכינוי "השופט קוקוריקו"? * על דוד האן הכונס הנהנתן* על חנופה דוחה במשטרה* למה ח"כ אורלי לוי היא לוחמת חברתית אמתית?* וכמה  מנדטים יורדים לטמיון?

1 השופט קוקוריקו

2 האן הנהנתן

3 חנופה דוחה

4 לוחמת חברתית

5 לא חבל?

אלדד קובלנץ, נבחר השבוע למנהל קבוע של תאגיד השידור הציבורי? מי יהיה הראשון שיגיש בג"צ נגד בחירתו. על תבנו על מבקר המדינה השופט יוסף שפירא שהתגלה כמבקר חלש. פרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה הוענק השבוע לבילי סגל גזיליוס, על תרומתה החשובה לשימור ארכיון רשות השידור. דוד האן, שהיה מפרק רשות השידור, זה שדרש מהכפופים לן לפנות אליו בתואר דוקטור, נסע לארצות הברית כדי להעביר את סרטיית רשות השידור לדיגיטציה. מה הוא מבין בזה כלום. אבל האן הנהנתן לא וויתר על נסיעת כף. על הלוחמת החברתית האמתית ח"כ אורלי לוי אבקסיס. על המנדטים האבודים וגם על חנופה נוסח משטרת ישראל.

1 "השופט קוקוריקו"

יוסף שפירא  מבקר המדינה. מכונה מאחורי גבו בבדיחות "השופט קוקוריקו". הוא זכה לתואר אחרי שנהג בעבר ולא פעם אחת, לקרקר בקולו "קוקוריקו", כשנהג להתקשר לאחד העיתונאים המוכרים  ולאיש נוסף ששמו שמור במערכת.

שפירא, תרנגול לא קטן, נמצא במרדף תמידי אחרי כבוד. מי שהיה בעבר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, הוא אדם תאב כבוד ופרסום, שלא מחמיץ שום הזדמנות להאדיר את שמו. זאת כנראה בגלל תדמית שדבקה בו כאיש חלש ומבקר נטול שיניים.

קחו למשל את מינויו של אלדד קובלנץ, למנכ"ל קבוע של תאגיד השידור הציבורי. השופט שפירא העביר ליושב ראש התאגיד גיל עומר, טיוטת ביניים של דוח שעסק באחריותו של קובלנץ לרשימה שחורה שהוכנה בתאגיד.

המנכ"ל קובלנץ מסרב בתוקף לגלות את שמם של האחראים למעשה השפל של הכנת רשימה שחורה. הרשימה מפרטת את כישוריהם המקצועיים ומתייחסת לאישיותם של עובדים לשעבר של רשות השידור. למרות שמבקר המדינה הורה לקובלנץ לחשוף לאלתר את שמם של האחראים למעשה. לא יעלה על הדעת שמי שהכינו את הרשימה ימשיכו להיות חברים במועצת התאגיד או עובדים בו מן המניין, קובלנץ שלא סופר את המבקר ממטר לא נענה להוראה.

על הרשימה הזאת הסתמכו מנהלי התאגיד כאשר דחו את קבלתם לעבודה של עשרות עובדים של רשות השידור, שביקשו להשתלב בתאגיד. לא ברור מדוע מבקר המדינה אינו חושף שיניים, כאשר הנחייתו החד משמעית אינה מבוצעת. לא ברור גם מה הוא מתכוון לעשות אחרי שוועדת איתור של התאגיד מינתה את קובלנץ לתפקיד כמנכ"ל קבוע בניגוד לדעתו.

אני מתקשה להעלות על דעתי מצב לפיו קודמו של השופט שפירא, השופט מיכה לינדנשטראוס, היה מפנה דרישה דומה אל תאגיד השידור הציבורי, ותגובת התאגיד הייתה דומה לזו שלה זכה השופט שפירא.

על מה זה מלמד? על כך שלביקורת המדינה אין שיניים, או על כך שהמבוקרים פשוט לא סופרים את מבקר המדינה השופט יוסף שפירא. כדי להוכיח שהוא בעל הדעה השופט שפירא לא צריך לקרקר בקולו "קוקוריקו", כפי שנהג לעשות בעבר אלא להוכיח שהוא יודע להלום וחזק.

צריך להמתין ולראות מה יעשה השופט שפירא בכל מה שקשור לבחירתו של אלדד קובלנץ. אני מהמר שכלום.

נראה אם אתבדה.

2 האן הנהנתן

דוד האן היה צריך לעמוד במרכז הבמה. מי שהיה פעם כונס הנכסים הרשמי ומפרק רשות השידור לא הוזמן לטקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. במקומו קיבלה את הפרס על מפעל חיים בילי סגל גזיליוס, מנהלת ארכיון "כאן", שניהלה את ארכיון "רשות השידור" במשך 23 שנים והובילה את פרויקט הדיגיטציה של הארכיון.

כל זה נכתב כמובן בציניות. אני מכיר הרבה שנים את בילי סגל, ואין ראויה ממנה לפרס. בילי, הפכה את הטיפול ושימור הארכיון למפעל חיים, וחומרים היסטוריים רבים שרדו בזכות טיפולה המסור בסרטי ארכיון ששיני הזמן לא פסחו גם עליו.

איך קשור לעניין דוד האן, מי שהיה כונס הנכסים הרשמי? הוא לא קשור, אבל הוא ניצל את מעמדו כדי לנסוע לארצות הברית יחד עם יונה ויזנטל, שהיה באותה עת המנהל המיוחד של רשות השידור, כדי לבדוק איך מעבירים את סרטיית הטלוויזיה לדיגיטציה.

מה מבין האן בשימור סרטים או בדיגיטציה? כלום. ואיך הוא מסתדר עם דיגיטציה? הוא לא מסתדר, אבל אם אפשר לזכות בנסיעת כף לארצות הברית, על חשבון הקופה הציבורית, אין סיכוי שהאן הנהנתן יפסיד אותה.

תרשו לי לחסוך את השאלה המתבקשת האם בילי סגל, שבקיאה ומבינה בשימור ובשיקום סרטים נלוותה לצמד המומחים שנסע לארצות הברית על חשבון משלם המיסים? ברור שלא. כי לא היה צורך בכך. כששני מומחים בינלאומיים בשימור סרטים ויזנטל והאן, נוסעים לנסיעה מקצועית אין שום צורך בסגל שלא יכולה כנראה לתרום הרבה.

אבל צמד המומחים לשימור ודיגיטציה, טרח להתייעץ טלפונית עם בילי סגל. מה שסגל מבינה בניהול ארכיון ובשימור סרטים צמד המומחים ל�� יספיק ללמוד לעולם.

��מעניין שהשניים נסעו לארצות הברית ללא שום עבודת מטה, ורק כשהגיעו לארצות הברית הם חשו בחסרונה של בילי סגל. אז הם התקשרו לארץ כדי לשמוע את דעתה המקצועית, ולקבל ממנה הנחיות מקצועיות כיצד לנהוג.

מה הולידה נסיעתם שהסתכמה בעשרות אלפי דולרים מכספי משלם המיסים? לא ברור. אם היינו מדינה מתוקנת הנסיעה המיותרת של השניים הייתה נחקרת ביסודיות, ובמידת הצורך השניים היו נדרשים להחזיר את הכסף לקופה הציבורית.

אבל זה לא הסיפור היחיד על דוד האן, שהיה המפרק השנוא ביותר על עובדיו במשרדי כונס הנכסים הרשמי. בלהיטותם לפגוע בממונה עליהם טרחו הכפופים לו להדליף בקביעות חומרים ממשרדו במטרה להכשיל אותו. לכך היו שותפים גם עובדים שהאן חשב כי הם נמנים על מקורביו.

האן, שתבע מהכפופים לו להקפיד להקדים לשמו את התואר פרופסור, עורר כלפיו לא מעט איבה אבל גם לא מעט פרצי צחוק, שנבעו מרדיפת כבוד אובססיבית. הוא מצא עצמו בסיום תפקידו ללא תפקיד ציבורי חדש, כשהסיפורים על התנהלותו והתנהגותו היהירה, הגיעו למקומות שבהם ביקש למצוא לעצמו תפקידים חדשים.

כך למשל כשל האן ולא נבחר לתפקיד שבו חשק נשיא אוניברסיטת בר אילן. עבור האן זה היה כישלון אחד יותר מידי, לאחר שציפה גם להיבחר לשופט בבית המשפט העליון. גם ניסיונו להיבחר לתפקיד שופט בית משפט מחוזי לא צלח, ומועמדותו הוסרה ברגע האחרון כנראה כדי לחסוך ממנו ביזיון והשפלה נוספים.

גם לשכת עורכי הדין לא תמכה במינויו של האן לבית המשפט המחוזי והלשכה לא לבד.

תנועת "יושרה לישראל",(שלמען הגילוי הנאות אני נמנה על מייסדיה וחבר ההנהלה שלה), פנתה לוועדה לבחירת שופטים בדרישה למנוע את מינויו של האן כשופט מחוזי.

עו"ד איתן ארז. יושב ראש התנועה, מפרק ונאמן שזוכה להערכה רבה בקרב גורמים מקצועיים, העביר לוועדה לבחירת שופטים תיק עמוס שכלל 230 עמודים ובו טענה מרכזית לפיה מדובר במינוי פוליטי פסול, של אדם נטול מזג שיפוטי שלוקה ביחסי אנוש בעיתים.

בתיק מגובה במסמכים ועובדות בדוקות שהעביר עו"ד איתן ארז, הוא כתב בין השאר: שופט חייב להיות נעים הליכות ובעל סבלנות. עובדיו של האן במשרד הכנ"ר העידו כי דרש מהם לכנותו פרופסור האן, לא טרח לברכם לשלום כשפגש אותם, ולא ענה לברכתם. כל התנהלותו הינה בבחינת "אני ואפסי עוד", קל לשער כיצד יתייחס אדם שכזה אם ימונה לשופט לעורכי דין ובעלי דין שיופיעו לפניו".

לא ברור מדוע האן לא נקרא למשל לחקירה פלילית בפרשת העסקת היחצ"ן משה גל, על חשבון רשות השידור. דו"ח ביקורת של משרד המשפטים אישר שגל העניק שירותי דוברות להאן בחמישה עניינים שלא היו קשורים לפירוק רשות השידור, שעליהם קיבל 470 אלף שקל מקופת רשות השידור במשך שלוש שנים.

אם תהייתם במה עסק הייעוץ שניתן להאן, הוא נועד להאדיר את שמו של האן, כדי שיוכל לקבל ביתר קלות את התפקיד הבא. ומי שלם עבור השירות המיוחד שניתן להאן שלא כדין? צריך לנחש או שזה מובן? הקופה הציבורית.

האן, לא נדרש מעולם להחזיר את הכסף לקופה הציבורית, כשם שלא נדרש להחזיר את הוצאות הנסיעה המיותרת לארצות הברית, על חשבון הקופה הציבורית לצורך העברת סרטיית רשות השידור לדיגיטציה.

האן, שהחשיבות העצמית שהוא מיחס לעצמו עוררה תמיד גיחוך, כמו גם ניסיונו להציג עצמו כאיש ישר דרך, הותיר אחריו מערכת יחסי אנוש עכורה, שמעידה בעיקר על אופיו והתנהלותו.

אבל מה שמדהים בסיפור הזה היא המחשבה שהיה מי שחשב שאפשר למנות את האן גם לבית המשפט לבית המשפט העליון. או לבית המשפט המחוזי, כאשר לא זכור שהמועמד עבד יום אחד לא כעורך דין, ובוודאי שלא כשופט.

שרת המשפטים איילת שקד, התגלתה כעסקנית פוליטית קטנה, שלא טרחה להביא לידיעת הציבור והוועדה לבחירת שופטים שמדובר במינוי פוליטי.

אביו של דוד האן, אריה האן היה במשך שנים רבות מזכ"ל המפד"ל ומזכיר הכנסת. אמו יושבת ראש תנועת הנשים "אמונה", ואחיו בועז, שימש כעוזרו של השר נפתלי בנט, מחייה המפד"ל החדשה.

על זה כבר נאמר: כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה, אבל צריך ניסיון, מזג שיפוטי ויחסי אנוש ראויים.

משה נסטלבאום

3 חנופה דוחה

גלעד ארדן היה צריך לדחות את עצת החנפנים שמקיפים אותו, ולא לאשר לרכוש עבורו רכב מבצעי בעלות של יותר ממיליון שקלים.

את ההחלטה המוזרה לרכישת הרכב קיבל לא אחר מאשר משה צ'יקו אדרי, שלא נמצא ראוי להיות מפכ"ל המשטרה, אבל ראוי כנראה להמשיך לשמש כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים.

אני מוכן להמר שאת ההחלטה על רכישת הרכב היוקרתי החדש על חשבון הקופה הציבורית, קיבל אדרי לא חלילה כחנופה. אדרי יודע שכשהשר ארדן בשטח אין סיבה למתח, ומיליון שקלים במקרה כזה זה באמת כסף קטן, מה גם שהסכום לא משולם מכיסו של אדרי.

הנימוק לרכישת הרכב היקר הוא בכך שהוא דרוש לארדן לצורך חבירה לשטח והתרשמות אישית של השר מהאירועים.

משה צ'יקו אדרי, משוכנע שיש ליצור לשר תנאי עבודה נוחים וסביבת עבודה שיאפשרו לארדן לבצע הערכות ולקבל החלטות  אבל מדובר בקשקוש מקושקש.

ארדן, יכול לחבור לשטח ברכב השרד שלו, בכל פעם שיחליט לעשות זאת גם ללא רכב מפואר, שכולל מרכז שליטה משוכלל .לא נחוץ לשר לביטחון הפנים רכב שממנו הוא יכול לשלוט באירועים, משום שזה אינו תפקידו אלא תפקידם של לובשי המדים.

ארדן, כשר לביטחון הפנים אינו האיש שמופקד על  ניהול מבצעים משטרתיים. ארדן יודע בדיוק מה תפקידו, ואם הוא שכח הוא יכול להתעדכן באתר המשרד לביטחון הפנים, שם כתוב במפורש שמדובר בעיקר באחריות פרלמנטרית לתפקוד משטרת ישראל ואחריות זאת מעוגנת בפקודת המשטרה.

כך למשל אחראי ארדן בתפקידו בין השאר על הכרזת תחנות משטרה, והוצאת מרבית תעודות החיסיון הנוגעים להליכים פליליים שמטרתם מניעת פגיעה באינטרסים ציבוריים.

לא מצאתי בשום מקום שהשר ארדן זקוק לרכב כדי לחבור לשטח בעת פעילות מבצעית, משום שהמחוקק לא נתן לו סמכות לעסוק בכך וגם איננו מעוניין שיעסוק בכך. להתרשמותו האישית של השר אין שום חשיבות או משמעות על פי החוק, ורכב עם מרכז שליטה משוכלל צריך לשמש אולי את מפקד המחוז או גורמי השטח, אבל בוודאי שלא את השר לביטחון הפנים.

כדאי שבמקום החנופה שפשטה כנראה בקרבתו של השר ארדן תדאג המשטרה לעשות את מה שהיא צריכה, כמו לעדכן למשל את השר הממונה בזמן אמת על אירועים בשטח.

ארדן, כבר התבזה בפומבי פעם אחת כשלא עודכן בעת שלחש על אוזנו של הנשיא טראמפ בנמל התעופה  שמתרחש אירוע טרור בעוד שמה שהיה באמת הוא לא יותר מתאונת דרכים.

4 לוחמת חברתית

אורלי לוי אבקסיס שרוצה להיות שרת הבריאות, היא לוחמת חברתית אמתית. העובדה שהיא מבקשת להיות שרת הבריאות אם תכנס לכנסת מעידה לדעתי על כך להבדיל מקשקשנים אחרים, היא הכתובת האמתית של משפחות המצוקה והיא באמת דואגת באמת לחלשים.

שר האוצר משה כחלון, היה רוצה שנזכור אותו כשר חברתי וכמגן החלשים, אבל הוא יכול לקבל שיעורים פרטיים מח"כ לוי אבקסיס בטיפול גם בנושאים חברתיים וגם בנזקקים.

הכנסת זקוקה למנהיגות כמו לוי אבוקסיס, שמצהירה עוד לפני הבחירות שהיא רוצה להיות שרת הבריאות. תיק הבריאות הוא תיק שכל פוליטיקאי מתרחק ממנו. ההכרזה של לוי אבקסיס שהיא מעוניינת בתיק כדי לנסות ולפתור את המשבר הקשה במערכת הבריאות מעיד שפיה וליבה שווים.

לוי אבקסיס גם הצהירה שהתנאי שלה להיכנס לממשלה שתוקם לאחר הבחירות תהיה רק לאחר שיובטח לה שתיק הבריאות יהיה בידיה.

מעניין שלא שמעתי הצהרה כזאת מעולם מפיו של השר החברתי משה כחלון. אולי בגלל שתיק הבריאות קטן עליו, ואולי משום שלמשרד הבריאות דרוש בולדוזר וכחלון לא כזה.

5 לא חבל?

קולות אבודים. גם אני הופתעתי לקרוא שבמערכת הבחירות הקרובה יהיו 17 מנדטים אבודים. זה יקרה משום שישראלים רבים ישהו ביום הבחירות מחוץ לישראל.

הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים שמספר הישראלים ששהו בחו"ל למשל בסוף שנת 2016 הסתכם ב-596 אלף. כאשר מתרגמים את המספרים לשפת המנדטים, הנתון שמתקבל הוא שקרוב ל-17 מנדטים נזרקים לפח.

נייר עבודה של ד"ר ניר אטמור, וד"ר עופר קינג, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מלמד שיותר ויותר מדינות מאפשרות לאזרחיהן השוהים מחוץ למדינה להצביע בבחירות.

מתברר כי הסוגיה נדונה גם בממשלתו השנייה של נתניהו 2013-2009 ובהסכם הקואליציוני שחתמה סיעת הליכוד, נאמר במפורש כי הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית, שתאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות. סוכם כי הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה. אלא שהצעת חוק כזאת לא הונחה מעולם.

בישראל רשאים להצביע רק שליחים מטעם המדינה השוהים מחוץ לה, ובהם דיפלומטים ואנשי צבא. במרבית המקרים ניתן גם לשאר בני המשפחה שמתגוררים עם בעלי התפקידים להצביע.

נכון להיום מעניקות ע"פ נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה 115 מדינות זכות הצבעה לאזרחיהן השוהים מחוץ למדינה.

אוסטרליה, בלגיה, בריטניה, והולנד מתירות לאזרחיהן השוהים במדינות אחרות, יותר משיטת הצבעה אחת. בשנת -2001 הרחיבה בלגיה במידה ניכרת את האפשרות להצביע מחוץ למדינה ואפשרה לבוחרים להצביע גם בפקס. גם שוודיה שינתה את חוק הבחירות בשנת -2002 והיא מאפשרת הצבעה בדואר.

באסטוניה יכולים הבוחרים להצביע באמצעות אתר האינטרנט ישירות באמצעות אתר הבחירות המרכזי.

ומה יהיה אצלנו? את התשובה אפשר לקבל בתשובה לשאלה ששאל דתי שישב שבעה בבני ברק את הרבי שלו. הוא ביקש לדעת האם למרות שהוא יושב שבעה על אביו, הוא יכול לצאת להצביע? אין בעיה השיב הרב, אבא שלך גם הצביע.

6 נהיגה עיוורת

סיפור מהחיים גם לשוטרי הסיור  של משטרת זיכרון יעקב, יש לפעמים רגעים בלתי נשכחים. אחד מהם הוא הסיפור על נהג בן 62 של רכב תפעולי שיצא ממתחם תחנת דלק ונעצר כשנהג שלא כחוק.

הנהג תושב פארדיס לא התבלבל והציג בפני השוטרים ....תעודת עיוור. הוא סיפר לשוטרים שהוא עיוור מלידה.

להגנתו טען שרק קפץ לתדלק את המכונית ו"אין שום בעיה. הוא מכיר את הדרך בעל פה". השוטרים לא השתכנעו מהנימוק המקורי, ולקחו אותו למקום שבו יכיר מעתה לא פחות טוב-תא המעצר.

הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל" ומשמש חבר הנהלת התנועה האמור אינו על דעת יושרה לישראל.