#משקפיים

[the-werubel-blog]

🌟 משקפי ראייה Francis Klein: אומנות וסטייל ללא תחרות 🌟

אם את/ה מחפש/ת את השילוב המושלם בין אופנה, איכות ואישיות, משקפי ראייה של Francis Klein הם בדיוק מה שאת/ה צריך/ה. 👓✨

Francis Klein, מותג פריזאי מוכר ומוערך, יוצר משקפיים בעבודת יד המשדרים יוקרה, ייחודיות וסטייל. כל זוג משקפיים מעוצב בקפידה ומשלב אלמנטים אמנותיים שנבחרו בקפידה.

למה לבחור במשקפי Francis Klein? כל דגם הוא יצירת אמנות בפני עצמה, עם אפשרויות התאמה אישית. החומרים האיכותיים משולבים באצטט, מתכות יוקרתיות ועיטורים בעבודת יד. המשקפיים מתאימים בצורה מושלמת למבנה הפנים ומספ��ים נוחות מקסימלית לאורך כל היום. הם מאפשרים לך לבטא את הסטייל האישי שלך ולהפוך כל הופעה ליוצאת דופן.

הייחודיות של משקפי Francis Klein מתבטאת בעבודת יד צרפתית, עם אהבה ותשומת לב לכל פרט ופרט. מבחר רחב של עיטורים, אבנים ואביזרים מוסיפים לכל זוג את הטאץ' הייחודי שלו. הקווים הנקיים והעיצובים האלגנטיים מבטיחים שתמיד תרגיש/י מיוחד/ת.

אם את/ה מחפש/ת משקפיים שמשדרים אישיות, אופנתיות ויוקרה, משקפי ראייה של Francis Klein הם הבחירה המושלמת עבורך. גלה/י את הקולקציה החדשה ותן/י לעצמך את המתנה המושלמת לראייה מושלמת. 💖👓

-תמונת אילוסטרציה-

[thepandalion]

איכשהו היום זאת הפעם הראשונה שאני נופלת בדרך לממד

[opticameni]

[willowchild]

אני בממ"ד בלי משקפיים בשלוש וחצי בבוקר

[jewishicequeen]

✨🦋ילדי פיות🦋✨

תקריבים ומחשבות כל העיצובים שלהם מתחת לקאט-

וינטר מאוד מחויבת לאסתטיקה. זה התחיל כטיפה בחירה מודעת- היא הבינה שקל יותר לתרץ את בנצנצים שתמיד סביבה אם היא לובשת נצנצים כל הזמן גם ככה- אבל בתכלס, היא פשוט אוהבת את זה. אם היא היתה יכולה להסתובב כל החיים בבגדים שלה כפיה היא היתה עושה את זה בלי לחשוב פעמיים. פרטים קטנים שהוספתי כאן- הטבעת שלה בצורת צבעוני, כי טוליפ היא הפיה שלה, ויש לה פלסטר על הרגל כי היא תמיד זו שנפצעת.

ניסיתי לגרום למגי להראות כמו sunshine incarnate. היא מאוד מנומשת, עם משקפיים ענקיים וחיוך אפילו גדול יותר. בספר היא מתוארת כבלונדינית אבל בראש שלי היא תמיד היתה ג׳ינג׳ית, אז ניסיתי להראות את זה בעיצוב. כמו ווינטר, גם לה יש אסתטיקה שהיא מקפידה עליה, אבל זה פחות צורח פיה.

כריסטי!! בהתחלה רציתי לעשות אותה הכי hardcore פיה שרק אפשר, ואז עם חצי עיצוב הבנתי שזה מרגיש מבוגר מדי. אני לא באמת זוכרת בת כמה כריסטי בספרים, אבל היא תמיד הרגישה לי מאוד צעירה ורק עכשיו מגלה את עצמה, אז בסוף הלכתי עם מראה פחות אלגנטי ומוקפד ויותר חופשי ונלהב. היא מכינה בעצמה הרבה מהתכשיטים שלה(וגם של אדוארד), ויש לה צמיד בצבעים של החבורה, שרשרת עם בת ים זהובה, ועגילים וסיכה של כנפיים בסגול וירוק- בשביל וינטר ואדוארד.

אצלי בראש היא זו שהכניסה את וינטר לאופנה הזאת, גם אם היא לא לובשת אותה בעצמה.

אדוארד מאוד מנסה לאזן בין החיים שלו כילד פיות- שהוא מאוד אוהב- לבין להיות חלק מהחברה, ושבני האדם סביבו לא יעיפו בו מבטים מוזרים מדי, אז הוא די עדין עם כל הקטע של ארץ קסם בבגדים שלו. הוא לובש ירוק בדרך כלל, ובגדים שנוחים לטיול בטבע, ואחרי הרבה שכנועים של כריסטי הוא הסכים שהיא תכין לו כמה תכשיטים קטנים, כי מי יכול להגיד לה לא. יש לו קעקוע של חבצלות לזכרה של לילי.

אחד הדברים שממש זכורים לי מענקי האבן היה כמה שוינטר לא האמינה שטימוטי ילד פיות, אז ניסיתי לגשת לזה משם. יש אצלו הפרדה די משמעותית בני שני העולמות, והוא לא מבין את הקטע של השאר של לשמור על האסתטיקה. זה התחיל פשוט כהתעקשות לא להצטרף והפך באיזשהו שלב לעבודה אקטיבית להראות כמה שיותר רחוק מזה. יש לו את השרשרת כמו לכולם, אבל שם זה מתחיל ונגמר.

[hebrewbyinbal]

One word I really like in Hebrew is reflection.

In Hebrew, reflection — השתקפות pronounced /heesh-tak-'foot/ —carries a rich, layered meaning:

1. The return of light rays that creates an image.

2. Manifestation or realization.

Reflection is a phenomenon in geometric optics, occurring when light strikes a surface and part or all of it bounces back into space at an angle, creating an image.

What’s fascinating is that השתקפות shares its root letters (ש. ק. פ) with other Hebrew words that relate to vision, perspective, and understanding.

One of these words is השקפה /hash-ka-'fah/, which means perspective or viewpoint - especially relevant in light of the recent elections!

The same root has been used in Hebrew since Biblical times, where it tells of women who looked out /neesh-ka-'fot/ נשקפות through the window, as in the story of the mother of Sisera. In modern Hebrew, this active verb of looking out the window would be משקיפות /mash-kee-'fot/ in plural feminine present tense.

And this root even connects to glasses - משקפיים - /meesh-ka-'fa-yeem/, the tool that quite literally allows us to see!

So, in Hebrew, reflection isn’t just about looking at light but about the many ways we see, perceive, and understand the world around us.

[yerichenle]

^0^

מוקדש לכל הבנות המסכנות

א. את בתולה

ב. לא הולך לך עם בנים

ג. יש לך משקפיים

ד. זין שלי

קיצר מי שרוצה שיעורים פרטיים עליי מלמדת אתכן מה זה להיות כוסית על אמיתית

[itsthebeckyzone]

הייתי תולעת ספרים וקראת בלילה כי לא היו מספיק שעות ביום בשביל לקרוא

ואז התחלתי לראות ממש מטושטש ולא להבין מה כתוב על הלוח בכיתה (כיתה ג'), והייתי מחוננת עם לחץ מהעולם אז הייתי כזה אני לא יכולה שזה חמה אני לא מקשיבה בשיעור

אז אני ואמא שלי הלכנו לאופטיקנה בקניון (כי זה הדבר היחידי שהיה ב2013 בעיר הקטנה שלי, מאז התקדמנו אוקיי?? עכשיו יש 3 מקומות ו2 רמזורים), עשיתי משקפיים עם צילינדר ומאז המספר שלי עולה ועולה כל שנה ואני בייסיקלי עיוורת

סיפור מצחיק, בטירונות לא הצלחתי לירות במטווחים מרחוק בגלל ש��מספר שלי לא היה מעודכן והייתי צריכה לעשות בדיקת ראייה וגיליתי רק אחרי הטירונות שהמספר שלי קפץ ב-1 עגול ושלם :)))))

(הייתי מעולה בהתקלות ולילה אז הכל טוב)

[digitalzone4u]

האטת עליית קוצר ראייה – שמירה על בריאות העיניים

קוצר ראייה (מיופיה) הוא מצב שבו אנשים מתקשים לראות עצמים רחוקים בבירור. עם השנים, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, הראייה עלולה להידרדר, ולכן חשוב למצוא דרכים להאט את קצב ההחמרה. שיטות נפוצות להאטת עליית קוצר ראייה כוללות עדשות מגע מיוחדות, משקפיים עם עדשות מותאמות וטיפול בטיפות עיניים מסוימות. מחקרים מצביעים על כך שחשיפה מבוקרת לאור טבעי, הפחתת זמן מסכים וביצוע תרגילים לשרירי העיניים עשויים לסייע…

[or-zion]

מה זה ניסטגמוס?

ניסטגמוס הוא מצב רפואי שבו העיניים מבצעות תנועות מהירות ולא רצוניות, בדרך כלל מצד לצד, אך לפעמים גם למעלה ולמטה או בתנועה סיבובית. תנועות אלה עשויות להתרחש באופן קבוע או לפרקים, והן עלולות להשפיע על היכולת למקד את המבט בצורה יציבה וברורה.

המצב יכול להופיע מלידה או להתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים. הוא נגרם כתוצאה מבעיה בתפקוד מערכת הראייה, בעיות במוח, במערכת העצבים, או בעקבות מחלות עיניים אחרות. במקרים מסוימים, ניסטגמוס עשוי להופיע באופן זמני לאחר שימוש בתרופות מסוימות או בעקבות שימוש באלכוהול.

איך מאבחנים ניסטגמוס? אבחון ניסטגמוס מתבצע בדרך כלל על ידי רופא עיניים או נוירולוג באמצעות בדיקות עיניים ומערכת העצבים. לעיתים נדרשת גם בדיקת MRI או CT כדי לזהות את הגורם לתופעה ולוודא שאין בעיות נוירולוגיות חמורות יותר.

כיצד מטפלים בניסטגמוס? אין טיפול אחד ויחיד לניסטגמוס, והטיפול תלוי בגורם לתופעה. במקרים שבהם הניסטגמוס נגרם כתוצאה מבעיה רפואית מסוימת, הטיפול במקור הבעיה עשוי לעזור לשפר את המצב. ישנם גם משקפיים מיוחדים או עדשות מגע שעשויים לעזור להפחית את השפעת התנועה הבלתי רצונית של העיניים ולשפר את הראייה.

ניסטגמוס עשוי להיות מאתגר, אך עם אבחון נכון והתאמת טיפול מתאימה, ניתן לנהל את המצב בצורה טובה ולשפר את איכות החיים.

דיסקליימר: המידע במאמר זה הוא למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. מומלץ לפנות לרופא עיניים מוסמך לאבחון וטיפול מותאם אישית.

[stylishbagaa]

משקפיים ממותגים | Stylishbag.co.il

קנו משקפיים מסוגננים מ-Stylishbag.co.il - הדרך המושלמת לבטא את האישיות שלכם ולהתבלט מהקהל. קבל את המראה הייחודי שלך עוד היום!

.

משקפיים מותגים

[omer-dahan]

טיפולים בניוון רשתית

ניוון רשתית הוא מצב רפואי שבו יש פגיעה ברשתית העין, שהיא הרקמה הרגישה לאור בעין ומאפשרת לנו לראות. ניוון רשתית שכיח במיוחד בקרב אנשים מבוגרים ויכול להוביל לירידה משמעותית בראייה, ואפילו לעיוורון במקרים חמורים. אחת הצורות הנפוצות ביותר של ניוון רשתית היא ניוון מקולרי הקשור לגיל.

ישנם מספר טיפולים אפשריים לניוון רשתית, והבחירה ביניהם תלויה בעיקר בסוג הנזק והשלב שבו הוא נמצא. אחד הכלים המרכזיים שיכולים לעזור לאנשים הסובלים מהתופעה לשמור על איכות חיים גבוהה הם משקפיים לניוון רשתית. מדובר במשקפיים מיוחדים המסייעים להגדיל את התמונה הנראית לעין ולהקל על אנשים להמשיך לבצע פעולות יומיומיות כמו קריאה, כתיבה והתמצאות במרחב.

מעבר לכך, קיימות שיטות טיפול נוספות שיכולות לעזור במקרים מסוימים. אחת מהן היא טיפול בלייזר, שבו מכוונים קרני לייזר לאזור הפגוע ברשתית במטרה להאט את התפתחות הנזק. שיטה זו מתאימה בדרך כלל למקרים של ניוון רשתית "רטוב", שבו נוצרים כלי דם חדשים ולא תקינים מתחת לרשתית, ואלה גורמים לנזק נוסף.

טיפול אחר שנמצא בשימוש נרחב הוא הזרקת תרופות ישירות לעין. תרופות אלו עוזרות לעצור את הגדילה הבלתי מבוקרת של כלי דם חדשים ולמנוע נזק נוסף לרשתית. חשוב לציין כי טיפולים אלו אינם מרפאים את ניוון הרשתית, אלא בעיקר מאיטים את התהליך ומנסים לשמר את הראייה הקיימת.

לאורך השנים, חלה התקדמות גם בתחום המחקר על טיפולים חדשניים כמו תאי גזע ותרפיות גנטיות, שמטרתם לשקם את התאים הפגועים ברשתית. עם זאת, שיטות אלה עדיין בשלבי מחקר ואינן זמינות לציבור הרחב.

בסיכום, ניוון רשתית הוא מצב שמצריך תשומת לב רפואית מתמשכת, אך קיימות מספר אפשרויות שיכולות לעזור לשמר את איכות החיים. שימוש במשקפיים לניוון רשתית הוא פתרון עזר נוח שיכול לשפר את יכולת הראייה, במיוחד בשלבים מוקדמים של התהליך.

**הערה: מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. יש להיוועץ ברופא עיניים לפני ביצוע כל שינוי בשגרת הטיפול בעיניים.

[maor-katz]

טיפולים נפוצים לעין עצלה (אמבליופיה)

עין עצלה הוא מצב בו המוח מדכא את ראיית אחת העיניים, נפוצה בעיקר אצל ילדים, אך יכולה להופיע גם אצל מבוגרים. הטיפול בעין עצלה אצל מבוגרים מורכב יותר מאשר בילדים, אך עדיין קיימות אפשרויות לשיפור הראייה.

הטיפולים הנפוצים כוללים:

טיפול סתימה: כיסוי העין החזקה לפרקי זמן ממושכים גורם למוח להשתמש יותר בעין העצלה, וכך לשפר את תפקודה.

תרגול ראייה: תרגילים מיוחדים במחשב או באמצעות משקפיים מיוחדים, מעודדים את המוח לעבד טוב יותר את התמונה מהעין העצלה.

ניתוח: במקרים מסוימים, ניתוח לתיקון פזילה או קטרקט יכול לשפר את הראייה בעין העצלה.

טיפול תרופתי: תרופות מסוימות, כמו טיפות עיניים אטרופין, יכולות להקל על טיפול סתימה אצל ילדים קטנים.

נוירוויז'ן: טכנולוגיה חדשה יחסית, המאפשרת טיפול בעין עצלה גם אצל מבוגרים. הטיפול נעשה באמצעות תרגילים ממוחשבים, המעודדים את המוח "להפעיל מחדש" את האזורים האחראים על הראייה בעין העצלה.

חשוב לציין כי הצלחת הטיפול תלויה בגורמים רבים, ביניהם גיל המטופל, חומרת עין העצלה וסוג הטיפול. ככל שמתחילים בטיפול מוקדם יותר, כך הסיכויים לשיפור הראייה גבוהים יותר.

לסיכום: קיימים טיפולים שונים לטיפול בעין עצלה, אך חשוב להתייעץ עם רופא עיניים מומחה כדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר.

[cookiestrip]

בבית קפה מלא חיים, התיישב לידי בחור עם שיער בהיר מתולתל, משקפיים ולפטופ. זיהיתי הזדמנות לקבל תגובה לרעיון.

"מה אתה אוהב לעשות לכיף"

"לרקוד"

"מגניב, גם אני. היית משתמש באפליקציה שהייתה מציעה לך תחומי עניי�� חדשים?"

"לא ממש, אבל בתקופות אחרות בחיי, אולי כן"

המשכתי להתעניין והוא המליץ לי על ריקוד גאגא. ונראה ששמח לראות שאני פותח את האתר כדי להירשם.

אני משתדל לזרום יותר מהרגיל לאחרונה, ושמחתי לקבל כיוון זרימה חדש.

-----

"מה זה המאפה הזה לדעתך?"

"בדיוק הסתכלתי עליו"

כן, שמתי לב שהוא מביט במאפין הפסיפלורה בעומדנו בתור בבית הקפה.

-----

התחשק לי חומוס. אבל איתגרתי את עצמי לקבל המלצה ללא גוגל. שאלתי זוג בחורות ששוחחו על ספסל וזוג בחורים שדיברו על הרכבת הקלה איפה יש חומוס טוב באזור. בסוף נשברתי, והדלקתי את המסך. כי בכל זאת, הייתי רעב.

-----

"אפשר לשאול שאלה אקראית"

"מי אתה? אני מכיר אותך?"

"לא, סתם תהיתי מה תגיד"

"שאל אותו, הוא יותר טוב בשאלות"

הצביע על החבר שישב איתו שם.

"אבל זו שאלה אישית, שרציתי לשאול מוזיקאי"

והצבעתי על הגיטרה שהוא החזיק

"אוקיי שאל"

"איך אתה בוחר איפה ומתי לנגן? למה יש מקומות שלא רואים מוזיקאים?"

"אני מנגן איפה שבא לי"

ועדיין לא היה לי נעים לשאול למה הוא לא מנגן בכל מקום, ועושה טוב לאנשים כל הזמן.

-----

היה נדמה לי שהיא מסתכלת עליי כשאני קם או חוזר לכיסא שלי.

ישבתי ועבדתי לידה וליד חברה שלה בבית הקפה, ותהיתי אם לאמור משהו.

"וואי יש פה זבוב שכל הזמן חוזר אליי"

"אה כן אנחנו משחקים איתו פינג פונג כבר כמה דקות, סורי" שלפתי

היא חצי ציחקקה ולא הבחנתי באיתותים נוספים אז לא ניסיתי ליצור אינטראקציה נוספת.

לפחות שיעשתי קצת את עצמי.

[rabash-maamarim]

מה לדרוש מאסיפת חברים

תשמ"ח - מאמר ל' 1988 - מאמר 30

חז"ל (אבות פרק א', ו') אמרו "עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות". ויש להבין, מהו הסמיכות "הוי דן את כל האדם לכף זכות" ל - "קנה לך חבר". ובספר "מתן תורה" (דף ל') כתוב שם "דענין המצוה של ואהבת לרעך כמוך, הוא בכדי להגיע לאהבת ה'". שהוא הדבקות בו יתברך. וזה לשונו "הנה הסברה נותנת, אשר אותו חלק התורה, הנוהג בין אדם לחבירו, הוא היותר מסוגל בשביל האדם, להביאו למטרה הנרצית. משום שהעבודה במצות שבין אדם למקום יתברך היא קבועה ומסויימת, ואין לה תובעים, והאדם מתרגל בה בנקל. וכל שעושה מחמת הרגל, כבר אינו מסוגל להביא לו תועלת, כנודע. מה שאין כן המצות שבין אדם לחבירו הוא בלתי קבוע, ובלתי מסויים, והתובעים מסבבים אותו בכל אשר יפנה. ועל כן סגולתם יותר בטוחה, ומטרתם יותר קרובה", עד כאן לשונו.

ופירושו הוא, היות שהאדם צריך להגיע לזכות לבחינת השתוות הצורה, כלומר, שכל רצונו ומחשבתו יהיו רק לתועלת ה', ולא לתועלת עצמו. וזה נמשך מסיבת תיקון הצמצום, שענינו הוא, שמצד הבורא, שברא את העולמות, היה על הכוונה, מטעם שרצונו להטיב לנבראיו. כמבואר בחז"ל, שהקב"ה אמר למלאכי השרת, שבריאת העולם דומה למלך שיש לו כל טוב, ואין לו אורחים.

זאת אומרת, שיש הנאה מזה שהאורחים אוכלים אצלו. אלא מטעם שלא תהיה בחינת בושה, לכן נעשה תיקון, שצריכין לקבל הנאה ותענוג על הכוונה להנות להבורא. אולם מדרגה א' הוא, משפיע עמ"נ להשפיע. והאדם צריך להנות בעת שהוא משפיע, כדוגמת הבורא, שיש לו הנאה. כמו שאמרו חז"ל (זהר, חלק א', בראשית, דף קט"ו) וזה לשונם "לא היתה שמחה לפני הקב"ה, מיום שנברא העולם, כאותה שמחה שעתיד לשמוח עם הצדיקים לעתיד לבוא".

רואים אנו, שהיתה שמחה גדולה לפני הקב"ה ביום שנברא העולם. כלומר, בזה שרצונו להשפיע היתה לו שמחה. נמצא לפי זה, אם האדם עושה מעשים דלהשפיע, ואין לו שמחה, אין כאן השתוות הצורה. הגם שבמעשה הוא משפיע, ועסק באהבת הזולת, אבל המעשה הזה צריך להיות בשמחה, כדוגמת הבורא שיש לו שמחה. אם כן חסרה כאן ההשתוות של שמחה.

לכן צריך האדם לעשות כאן ב' דברים:

א. אפילו שהגוף לא רוצה לעבוד בעניני השפעה, צריכים ללכת עמו בדרך הכפיה. אבל יש כלל, בזמן שהאדם עושה מעשים בכפיה, אין האדם יכול להיות בשמחה, היות שהיה יותר מאושר, אם לא היה צריך לעשות את המעשים. מכל מקום האדם מוכרח לעבוד על דרך הכפיה. וזה נקרא, שהוא כופה ומכניע את הרע שבו.

אמנם כנ"ל, כאן חסרה השמחה, מה שצריכה להיות על כל מעשה ומעשה דלהשפיע. ועל שמחה אין האדם יכול לכוף עצמו, שיהיה שמחה במקום שהוא מעשה של כפיה. כי שמחה היא תוצאה מזה שהאדם נהנה. ובמקום שיש הנאה, לא שייך לומר "כפיה". לכן מכפיה לא נולדת בחינת שמחה והנאה.

ב. בזמן שאנו אומרים, שצריכים לעבודת ה' שמחה, וכנ"ל, ששמחה היא רק תוצאה מדבר שהאדם נהנה. אי לזאת, היות שהאדם יכול רק לעשות מעשים של כפיה, שזה נקרא "מעשה". "מעשה" נקרא דבר שאין השכל מסכים לזה. וזה נקרא, בזמן שהאדם מתחיל לכוף עצמו, הוא נכנס בבחינת "הבא לטהר".

ומה חסר עוד. רק דבר שיעורר לו שמחה. על זה יש לפרש, שזה נותנים לו מלמעלה, שזה נקרא "מסייעין אותו". ומה הסיוע. אומר הזה"ק "בנשמתא קדישא". ובזמן שזכה לזה, כבר יש לו שמחה. נמצא לפי זה, מה שאומרים, שהאדם צריך לעבוד בשמחה, הכוונה, שהאדם צריך לעורר ע"י המעשים שעושה, את האתערותא דלעילא, שרק ע"י סיוע מלמעלה הוא יכול להגיע לבחינת שמחה, בזמן שהוא עוסק במעשים דלהשפיע.

ובאמת נשאלת כאן שאלה, בשביל מה צריכים לעשות מעשים דהשפעה בשמחה. ואמרנו, שהטעם הוא פשוט, שאין כאן השתוות הצורה. מטעם שהבורא, כשהוא משפיע, יש לו שמחה. מה שאין כן אם האדם כשהוא משפיע, ואין לו שמחה, חסר כאן בענין השתוות הצורה.

אולם יש כאן טעם יותר חמור מההשתוות הצורה. כי בזמן שהאדם בא במצב של עצבות, כלומר, שרואה שאין לו טעם בחיים, היות שכל מה שהוא מסתכל, הוא רואה שחור, הן בגשמיות והן ברוחניות, שזה דומה כמו האדם המרכיב לעינים שלו משקפיים שחורים, שעל כל מה שהוא מסתכל, הוא רואה רק שחור. האדם במצב הזה נמצא בבחינת כפירה להשגחת ה', היות שאין יכול לומר, שהבורא מנהיג את עולמו בבחינת טוב ומטיב.

נמצא, שהוא נמצא אז בבחינת חוסר אמונה. כבר אין כאן ענין של השתוות הצורה, אלא ענין חוסר אמונה, רק נמצא במצב של כפירה. לפי זה יוצא, שעל האדם מוכרח להיות תמיד בשמחה, ולהאמין למעלה מהדעת, שכל מה שה' עושה, הוא רק בבחינת טוב ומטיב. ורק אנו צריכים להאמין גם כן, שזה מה שאנו צריכים, להאמין למעלה מהדעת.

הלא לפי שכלנו, היה יותר טוב אם הקב"ה היה מתנהג עמנו בבחינת השגחה גלויה. אבל כבר דברנו מזה הרבה פעמים, שאאמו"ר זצ"ל אמר, שאין לומר, שאין הקב"ה יכול לתת הכל בתוך הכלים של קבלה, הנקרא "בתוך הדעת". כלומר, שגם הגוף הגשמי יבין, שהבורא מתנהג עם כל העולם כולו רק לטוב.

אם כן למה בחר דוקא בכלים של למעלה מהדעת. אלא שהבורא בחר הכלים האלו, שדוקא כלים האלו יותר מוצלחים, שעל ידיהם נגיע לשלימות האמיתית. שאז יקויים "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך". ואמרו חז"ל "בשתי יצריך. ביצר טוב וביצר הרע". שאז גם הגוף מרגיש את הטוב ועונג, מה שהבורא נותן להנבראים, ולא צריך אז להאמין על זה למעלה מהדעת. נמצא, שהעיקר הוא מה שדורשים, שהאדם יהיה בשמחה בעת עבודתו בעבודה דלהשפיע, בזמן שהוא לא רואה מה יהיה מזה לקבלה עצמית, הנקרא "בתוך הדעת", היות אחרת הוא נמצא בבחינת כפירה חס ושלום.

ובהאמור יוצא, שהאדם מוכרח לעבוד עבודת הקודש למעלה מהדעת, כי הם כלים המוכנים להביא את האדם לשלימותו. וכנ"ל, שרק למעלה מהדעת הוא יכול לקבל שמחה מהנהגת ה', שהיא בבחינת טוב ומטיב. וזה נקרא בחינת "ימין".

וכמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך להשתדל ללכת בקו ימין, שנקרא בחינת "אמונה למעלה מהדעת", ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לבחינת אמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומטיב.

אם כן יש לשאול, מדוע אנו צריכים ללכת גם בקו שמאל, אם העיקר הוא קו ימין. ולאיזו תועלת משתמשים עם קו שמאל. התשובה היא, בכדי שנדע בתוך הדעת, איך המצב שלנו. כלומר, מהו שיעור אמונה שיש לנו, כמה תורה רכשנו, ואיך אנו מרגישים את ה' בזמן התפלה, וכדומה.

ואז באים לידי הרגשה, איך שאנו נמצאים בתכלית השפלות, שאין למטה הימנה. זוהי הסיבה, שאח"כ, שאנו עוברים לקו ימין, יש לנו העבודה דלמעלה מהדעת. זאת אומרת, כפי שהקו שמאל מראה לנו את מצבנו בתוך הדעת, יש כאן מקום ללכת למעלה מהדעת. מה שאין כן אם היינו נמצאים תמיד בתוך קו ימין, לא היה זה נבחן לבחינת ימין, אלא לבחינת קו אחד.

כלומר, היינו חושבים, שבאמת אנו נמצאים כך. כלומר, שאנחנו היינו חושבים, שבאמת אנו נמצאים בתוך הדעת, בתכלית הגדלות. והאמת היא, שרק למעלה מהדעת אנו נמצאים בשלימות. לכן כשיש לנו ב' הקוים, אז שייך לומר, שיש ענין למעלה מהדעת, שהוא קו ימין.

נמצא לפי זה, שהקו ימין עוזר לקו שמאל. כי לאחר שהוא מצייר לעצמו, שהוא כבר בשמחה, ונהנה משלימות עבודתו, וכשהוא עובר לקו שמאל, אז הוא רואה, איך שהוא נמצא בעולם שכולו חושך. כלומר, שהוא רואה ומרגיש, איך שהוא משוקע עדיין באהבה עצמית. ואין הוא רואה שום תקוה לצאת מאהבה עצמית.

ואז יש מקום לתפלה מעומקא דליבא. היות שהמצב של הימין, שהיה מצייר לעצמו, איך שהוא נמצא, בזמן שהיה מצייר לעצמו "מהי נקראת שלימות העבודה". כלומר, מה שהיה מאמין למעלה מהדעת במצות "אמונת רבו", שאמר לו ללכת במצב הזה, הגם שהשכל אומר לו, למה אתה מדמה את מצבך לאדם שכבר זכה לאמונה שלימה, בו בעת שהוא ידע בעצמו, שהוא נמצא בתכלית השפלות שאפשר להיות בעולם. כי הוא מרגיש, שהוא נמצא במצב של שפלות, שלא מתאים לאדם, שרוצה להיות פעם עובד ה'.

ואח"כ הוא עובר לקו ימין. וזה השמאל נותן לו מקום לעבוד בקו ימין. אבל צריכים לזכור, כל דבר שהוא דרך אמת, הוא קשה ללכת בו בלי יגיעה. לכן אחר ב' קוים האלו הוא בא לקו האמצעי, שזהו שנקרא "הקב"ה נותן לו הנשמה". ואז הוא בא לידי אמונה שלימה. ודוקא ע"י ישועת ה'. אבל האדם בעצמו אינו מסוגל מצד הטבע להגיע לזה.

ובהאמור נבין את ענין אסיפת חברים. בזמן שהם מתאספים, מאיזה ענין יש לדבר. קודם כל צריכה להיות המטרה גלויה לכולם, שהאסיפה הזו צריכה לתת תוצאה של אהבת חברים, שכל אחד מהחברים יתעורר לאהוב את השני, שזה נקרא "אהבת הזולת". אולם זה תוצאה. אבל כדי שייוולד הבן הנחמד הזה, צריכים לעשות פעולות, שיביאו את האהבה. ובענין האהבה יש ב' אופנים:

א. אהבה טבעית. שעל זה אין אדם צריך לתת יגיעה. והוא צריך להיזהר לא לקלקל את הטבע.

ב. שזה בא שע"י אחד עושה טובות להשני. יש בזה גם כן טבע, שהנותן מתנה להשני, הוא גורם בזה שיאהב אותו. לכן כשמתאספים קיבוץ אנשים, ורוצים ביחד לעבוד על אהבת חברים, מוטל על כל אחד מהחברים לעזור להשני, עד כמה שאפשר.

ובזה יש הרבה הבחנות, היות שלא כל אחד דומה להשני. כלומר מה שחסר לזה, אינו חסר להשני. אולם עם דבר אחד כולם שוים, שכל אחד ואחד מהחברים נצרך למצב רוח טוב. זאת אומרת, זה שאין להחברים מצב רוח, אין כולם שוים באותו חסרון, אלא כל אחד יש לו סיבה אחרת, שגורמת לו, שלא יהיה בשמחה.

אי לזאת, מוטל על כל אחד, שיחשבו עם מה הוא יכול לעשות מצב רוח טוב להשני. ולכן צריכים להיזהר, שלא ידברו דיבורים שיכולים להביא להחברה עצבות, שעם זה הוא גורם, שכל אחד מרגיש עצמו ברע. אם כן, לאחר שהוא הולך הביתה, הוא שואל לעצמו, מה הרווחתי בזה שהלכתי להחברה, בכדי לדעת, שהמצב שבו אני נמצא, הוא מצב של שפלות, ואני צריך להצטער על זה. נמצא, כאילו הלכתי להחברה, שהם יכניסו אותי למצב של עצבות. אם כן חבל הזמן. בטח יותר טוב היה, אם לא הלכתי אליהם. ובטח הוא אומר, שעוד הפעם, שאני אצטרך ללכת להחברה, אני אתן להם תירוצים, בכדי שאני אוכל להשתמט מהם.

ובהאמור יוצא, שכל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלימות.

וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין ואפס. והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה.

אבל מה האדם יכול לעשות, בו בזמן שהוא מרגיש, שהוא נמצא במצב של עצבות, הן מצד מצב הגשמי, והן מצד מצב הרוחני. והגיע הזמן, שהוא צריך ללכת להחברה, ועוד שחז"ל אמרו "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים". היינו לומר להחברים שלו, אולי הם יכולים לתת איזה עזרה. ואם כן, איך אנו אומרים, שכל אחד צריך לעשות להחברה מצב רוח טוב, בזמן שאין לו. ויש כלל "כלום יש בנותן מה שאין בו". אם כן מה עליו ל��שות, שיתן משהו להחברה, שזה יתן התרוממות הרוח להחברה.

אולם אין עצה אחרת, אלא שהאדם צריך ללכת בקו ימין. כלומר, שמטרם שהוא הולך לאהבת חברים, שיסתכל בהמאמר של אאמו"ר זצ"ל (של שנת תש"ג), ששם הוא נותן סדר, מהו קו ימין, שהוא ענין של למעלה מהדעת. ומשם הוא יקבל כח, איך כשהוא יגיע להחברה, יהיה בידו של כל אחד ואחד, פחות יותר להכניס רוח של חיים. וע"י זה כל החברה יקבלו שמחה וחזוק ובטחון.

ואסור לעורר בזמן אסיפת חברים את הקו שמאל. שרק בזמן שהאדם נמצא ביחידות, אז מותר לו להשתמש, ולא יותר מחצי שעה ביום, עם הקו שמאל. ועיקר עבודת האדם היא ללכת דוקא בקו ימין, כנ"ל (בהמאמר של תש"ג). ושני אנשים ביחד אסור לדבר בחינת שמאל, ורק ע"י זה יכולים לקבל עזרה מהחברה.

אולם גרוע ביותר הוא, בזמן שהאדם בא להחברה, ורואה שכל החברה הם במצב של ירידה, ואיך הוא יכול לקבל מהם חיזוק. אז הוא צריך לדון את כולם לכף זכות. ובזה נבין מה ששאלנו, מהו הסמיכות של "קנה לך חבר" ו"הוי דן את כל האדם לכף זכות". ובהנ"ל נבין, כלומר, שבזמן שרוצה לקנות משהו מן החברה, הוא צריך לדון את כולם לכף זכות. אז יש מקום, שהוא יכול לקנות מהחברים, שיעזרו לו בעבודה. משום שיש לו ממי לקבל. מה שאין כן בזמן, שהוא רואה, שהוא עומד משכמו ולמעלה מכל החברה. ממי הוא יקבל. ועל זה באו חז"ל ואמרו "הוי דן את כל האדם לכף זכות".

נמצא, שעיקר מה שהאדם צריך לבחינת "קנה לך חבר", לעבוד באהבת הזולת, שע"י זה יכולים לבוא לזכות לאהבת ה', כנ"ל. אבל החברים צריכים בעיקר לדבר ביחד על ענין רוממות ה'. כי לפי גדלות ה', שהאדם משער בעצמו, בשיעור הזה האדם מבטל את עצמו מצד הטבע לה'. כי אנו רואים בטבע, שהקטן מתבטל בפני גדול. ואין זה שייכות לרוחניות, אלא גם אצל אנשים חילוניים נוהג ענין זה.

זאת אומרת, שהקב"ה עשה כך בהטבע. נמצא, שע"י שהחברים מדברים מרוממות ה', התעורר ע"י זה חשק ורצון להתבטל לפני הבורא, כי מתחיל להרגיש ענין תשוקה וכיסופין להתחבר להבורא. וגם יש לזכור, שעד כמה שהחברים יכולים להעריך את חשיבות וגדלות ה', מכל מקום, צריכים עוד ללכת למעלה מהדעת.

כלומר, שהבורא יותר גבוה ממה שהאדם יכול לצייר גדלות ה' בתוך השכל. ולומר, שאנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהוא מנהיג את העולם בהנהגה של טוב ומטיב. שאם האדם מאמין, שהבורא רוצה אך ורק לטובת האדם, זה מביא להאדם, שיאהב את ה'. עד שיזכה לבחינת "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך". ואת זה האדם צריך לקבל מהחברים.

וענין של השגת הרוממות, יש להשיג דוקא ע"י חברה. וזהו כמו שכתוב בספר "מתן תורה" (דף קמ"א). ושם הוא מדבר בענין בין תלמיד להרב. ואותו דבר הוא בעיקר לגבי רוממות ה'. וזה לשונו "כי השגת הרוממות תלויה לגמרי בהסביבה. ואדם יחידי אי אפשר שיפעל בזה משהו. אמנם ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות:

א. לשמוע תמיד ולקבל את הערכת הסביבה בשיעור הפלגתם.

ב. שהסביבה תהיה גדולה, כמו שכתוב "ברוב עם הדרת מלך".

ולקבל תנאי הא', מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יכול לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו. ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול.

וכנגד תנאי הב', מחויב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר, ולחבבו, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיה סביבה גדולה כראוי, "כי ברוב בנין חשוב ��ותר מרוב מנין".

אולם מה על החבר לעשות אם הוא צריך לעזרה מהחברים. וכנ"ל אמרנו, שאסור לספר באסיפת החברים דברים רעים שמביאים לידי עצבות. תשובה על זה היא, שהאדם צריך לספר לאיזה חבר, שהוא יותר קרוב ללבו. והחבר הזה מדבר עם החברה, שלא בזמן הקביעות של אסיפת חברים. כלומר, הוא יכול לדבר עם כל החברה ביחד, אבל לא בזמן אסיפת חברים הקבוע. אלא יכול לעשות אסיפה מיוחדת לטובת החבר, הנצרך לעזרה.

ובענין "קנה לך חבר" יש לפרש ענין "קנה" פירושו, שצריך לשלם לו, וע"י התשלום הוא קונה אותו. ומהו משלם לו. יכולים לומר, שענין תשלום מקבלים תמורת יגיעה. כלומר, שיש לפעמים, שאדם רוצה לקנות, למשל ארון יפה, ששוה נגיד אלפיים דולר. והוא אומר להמוכר, היות שאין לי כסף לשלם, אבל שמעתי שאתה מחפש פועל, שיעבוד אצלך חצי חודש. לכן תמורת תשלום כסף עבור הארון, אני אעבוד לפי מה סכום כסף, שאני צריך לשלם לך. ובטח המוכר יסכים. רואים אנו, שתשלום יכול להיות ע"י תמורה.

כמו כן אצלנו באהבת חברים. בזמן שהאדם צריך לדון את החברים לכף זכות, זהו יגיעה גדולה, ולא כל אחד מוכן לזה. ויש לפעמים מצב יותר גרוע, היינו שיש לפעמים, שאדם רואה, שחבירו מזלזל בו. ועוד יותר מזה, כי שמע עוד לשון הרע, כלומר ששמע מחבר אחד, שהוא אמר עליו, שהחבר הזה, הנקרא, פלוני, אמר דברים, שלא יפה שחברים ידברו אחד על השני. והוא צריך להכניע את עצמו, ולדון אותו לכף זכות. וזוהי יגיעה גדולה מאוד. נמצא, ע"י היגיעה הוא נותן תשלום, שעוד יותר חשוב מתשלום של כסף.

אולם אם האדם מדבר עליו לשון הרע, מאיפה יקח החבר שלו כח לאהוב אותו, הלא בטח שהוא שונא אותו, אחרת לא היה מדבר עליו לשון הרע. אם כן מהי התועלת, שהוא יכניע עצמו וידון אותו לכף זכות.

התשובה היא, שענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני.

לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא", ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל.

וזה נקרא "קנה לך חבר", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת. וזה נקרא "יגיעה", היות שהוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. כי מצד השכל, איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו את פרצופו האמיתי של חבירו, שהוא שונא אותו. אם כן מה יש לו להגיד להגוף על זה, מדוע הוא צריך להכניע עצמו בפני חבירו.

התשובה היא, היות שהוא רוצה להגיע לידי דביקות בה', הנקרא "השתוות הצורה", כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אם כן מהו ענין של הכנעה, שזה דבר קשה. הסיבה היא, משום שצריך לבטל את ערך עצמו, וכל החיים שלו, שהוא רוצה לחיות, יהיה רק על חשבון, בזה שהוא יכול לעבוד לתועלת הזולת, החל אהבת הזולת בין אדם לחבירו עד אהבת ה'.

אם כן אדרבה, כאן המקום שהוא יכול לומר, שכל המעשה שהוא עושה, אין כאן שום נגיעה עצמית. כי השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות. והגם שלא תמיד האדם במדרגה זו, שתהיה לו היכולת לומר כך, אבל על כל פנים זהו בהמטרה של העבודה. לכן יש לו כבר מה להשיב להגוף.

ובהאמור יוצא, שמוטל על כל חבר, מטרם שבא לאסיפת החברים, לחשוב מה הוא יכול לתת להחברה, בכדי להרים את רוח החיים שבה. ובזה אין הבדל בין "עני בדעת" ל"עשיר בדעת". היות שהמחשבה מה שהוא חושב, הגם שאינו יודע שום דבר, עליו להתפלל לה', שיעזור לו. ולהאמין, שה' הוא שומע תפלות.