#לשנות

[gal-gabot]

נמאס לי מאנשים שאומרים שהאירוויזיון הוא לא אירוע פוליטי. הוא אירוע פוליטי עוד מאז התחרות הראשונה. זה מה שקורה כשמערבים יותר ממדינה אחת במשהו.

וזה בלי לדבר בכלל על אירועים של מדינה אחת שגם הם פוליטיים, כי זה הטבע האנושי ואין מה לעשות.

[clarabosswald]

מעבר לזה שאחרי הרבה מעבר לעשור באתר הזה כבר לא היה יכול להיות לי פחות אכפת כמה עוקבים יש לבלוג שלי -

העובדה שבכל פעם שאני מפרסמת משהו בעברית אני מאבדת כמה עוקבים פשוט נורא מצחיקה בשלב הזה

[jewishdainix]

זה פשוט הזוי לעבור מהעולם האמיתי שבו אני לא מרגישה בטוחה להגיד דברים פרו-פלסטיניים כי זה במצב הכי טוב יגרום לי רק לבריונות במצב הכי גרוע אני לא יודעת מה יקרה לטמבלר שבו אני לא מרגישה בטוחה לדבר על אנטישמיות או לבקש נואנס או הבנה כלפי יהודים. פשוט הזוי מלראות אנשים נגד שחרור פלסטיני ביום יום ואז לבוא לטמבלר ולראות גויים קוראים ליהודים אנטי-ציונים ציונים כי הם עשו ריבלוג לפוסט מהאדם הלא נכון או כי הם דיברו על אנטישמיות . באיזה עולם אתם חיים

[iamprettyandpetty]

"תגללי עד למעלה ואז תמשיכי עוד"

- אחותי מנסה להסביר לסבתא שלנו איך לרענן את האימייל בטלפון שלה

[diet2all]

היתרונות המדהימים של סידן ומגנזיום – כל מה שצריך לדעת!, הסוד לבריאות - איך סידן ומגנזיום יכולים לשנות את החיים שלך! #סידן_ומגנזיום

תוספי_תזונה

בריאות_העצמות

בריאות_הגוף

מגנזיום_סידן

השלמת_מגנזיום

טיפים_בריאותיים

תוספיתזונהבריאותיים

סידן_לבריאות

#תזונה_מאוזנת

[ace7librarian]

אפשר לשנות את השם של enemies to lovers בעברית מ"אויבים לאוהבים" ל"דע את האויב"?

[anchorsnreignbows]

למה אין תחזית מזג הטילים? זה היה יכול להיות כל כך נוח, וגם קומי כמובן

דני קושמרו עומד מול מפה כזה ״לקראת הערב סיכוי לטילים באיזור העמק, מי שתכנן טיול באיזור- מומלץ לשנות כיוון״ ״מחר תחול עלייה קלה בתכיפות האזעקות בעיקר בפנים הארץ ובמישור החוף, ייתכן מטח מקומי בהרים״

[psychologeek]

אחרי מות (חיים): בין "גבעת התחמושת" ל"בדמייך חיי"

"במותם ציוו לנו את החיים"

ואני חושבת על איזה משפט יהודי זה.

"הוראות אלו נכתבו בדם" זה משפט נפוץ. ואני חושבת על כמה נפוץ זה היה, כדי ש"במותם" ייכנס לנו לפנתיאון.

אני מסתכלת על א.נשים בטאמבלר. ואני קוראת על האדרת מוות. ואני קוראת על קידוש המוות, ואני חושבת

(במותם ציוו לנו)

אני חושבת על איך, לאורך הדורות, זו נהייתה לאט לאט קביעה עוקפת-הלכה.

על כמה נפוץ זה היה, שהרמב"ם במאה ה11(12?) התיר לומר את השאהדה, "להתאסלם" (לפחות לכאורה) במקרה של זה-או-מוות.

(ואני נזכרת שמשפחתו של הרמב״ם ברחה מאנדלוס בגלל המוח'דין, ולא מתפלאת בכלל.)

אני זוכרת ללמוד על "בשעת השמד" (כשמאיימים על היהדות כדת) ואיך אסור לשנות אפילו מדרך קשירת הנעליים.

(ועדיין, בשואה. מצאו דרך להתיר, זו לא "שעת השמד", כי זה לא עניין דתי.)

אני חושבת על "לחם עוני" ב(טרנזישטט, אולי? או אושוויץ?) רב שהתיר לבני הקהילה לאכול לחם בפסח, מאחר וזהו "לחם עוני" פר אקסלנס.

(הוא עצמו לא אכל.)

אני חושבת על עשרת הרוגי מלכות, ועל רבי אמנון ממגנצא, ועל יהדות ואהבה וחיים ומוות ואומץ.

כל כך הרבה אומץ.

ותקווה.

(על זרעים של מנהגים והנרייטה סולד שראיינה 400 ילדים קטנים (ילדי טהרן) כדי להבין מאיזה בית הם באו, איזה חינוך הם קיבלו, כדי לשים אותם במערכת החינוך המתאימה. כדי לנסות להמשיך את מה שההורים היו רוצים, את הסביבה שגדלו. להתאים מקום לאדם.)

אריות

"אך מי שעוד רצה לחיות," אומר השיר, "אסור היה לו להיות-"

על גבעת התחמושת

(שם)

בחברון (1929)

בבארות-יצחק (1948)

בסיני

בבארי (2023)

(אבל גם בקריית שמונה; בגוש עציון; בירושלים; במעלה אדומים; באילת; במעלה עקרבים; באשקלון; באופקים; בתל אביב ורמת גן ובחולון ובעפולה ובחדרה ונתניה ו--)

"אסור היה לו להיות/" הם שרים.

(ויש מי שעד היום, מוסיפים מקומות בסוף: בישראל; בכפר עזה; בניו יורק; בקליפורניה; בפולין; בתימן; ב-)

"על גבעת התחמושת"

(אבל זה לא הסוף.

זה לא הסוף, אתם מבינים?

כי-)

"בשבע ועשרים," הוא מסיים. "אל בית הספר לשוטרים/אספו את כל הנשארים."

כי, הנה הקטע -

תמיד יש נשארים.

"חזרנו אל העיר שבעה... השמש במזרח גבהה... על בונקרים מבוצרים, ועל אחינו הגברים/ שנשארו שם בני עשרים/ על גבעת התחמושת".

(הם חוזרים, אבל לא כולם)

אני חושבת על חבורה של בני עשרים. בראש שלי, השיר הזה בערך מאותה תקופה של "יש ערימה של חבר'ה על הקבר הדשא". (אנחנו שנינו מאותו הכפר חלקה).

אני חושבת על חבורת מתים, ואני לא צריכה ללכת רחוק מדי.

אני חושבת על דם וכאב ומוות מוות מוות.

מתבוססת בדמייך

"ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך/ואומר לך בדמייך חיי."

במקור, הפסוק מהווה תוכחה: אני עובר, ואת מתגוללת בדם, לא היגיינית, לא מטופחת, לא דואגת לעצמך. לא מנסה למשוך את עצמך למעלה.

אפרת גוש עשתה מזה שיר שלא נכשל לגרום לי לבכות.

"חיי," היא אומרת לנו. "חיי - בדמייך חיי".

כן, היא אומרת. כן. זה כואב וקשה ונורא.

זה מכוער ופצוע ומדמם.

זה לא היגייני ולא נעים וזה מסריח.

(אבל את חיה. את חיה את חיה את חיה. למרות הכל את חיה).

"ואעבור עליך ואראך," היא שרה.

(זה לא הסיפור שלה. ואולי, אלו מילים שמישהו אמר לה פעם - כשהיא הייתה במקום הזה?)

"מתבוססת בדמייך"

אני רואה אותך, היא אומרת לנו. אני רואה אותך עם כל החרא שיש. עם כל הדם שמרוח על הרצפה והקירות המתמוטטים והפצעים הנגועים שלא חבשת.

"ואומר לך "

(כי היא לא מתעלמת. למרות שזה כל כך הרבה יותר קל להביט הצידה. למרות שהריח נוראי. למרות הפחד והכיעור והחיידקים. אז היא שמה מסיכה וחלוק ולובשת כפפות ולא צועקת עלייך למה עשית.)

"בדמייך - חיי"

(דווקא מזה שרע, וקשה וקרוב לחזה - דווקא מתוך זה שכל כך של כך רע. דווקא מתוך זה -

את צומחת. את תחיי.)

והפירושים על הפסוק המקורי ממשילים את דם הלידה ודם הווסת (ואני חושבת על ברית, דם ובין הבתרים ותינוקות והמשכיות וכאב גדול גדול גדול כל כך).

ויש מקום גם לזה וגם לזה, אני חושבת.

יש מקום להגיד "יאללה, קומי. ככה את חיה?"

ויש מקום להגיד "זה בסדר, ככה. את חיה."

ואם נחזור לגבעה (שאני חיה עליה):

"במותם ציוו לנו חיים".

וזה קשה. ונוראי.

וזה עצוב.

ולכל אחד יש דרך אחרת להתמודד עם זה.

(אבל זה אפשר. כי אין ברירה או כי זה מה שהם רצו או כי החיים ממשיכים או כל סיבה אחרת.)

החיים ממשיכים

(כי ככה זה)

וזה אפשרי.

ואם זה קשה - אם זה מרגיש בלתי אפשרי, כמובן, אבל גם אם זה "רק" קשה או מייאש או-

אם זה קשה, אל תפחדו לבקש עזרה.

בבקשה.

אתם חשובים.

ביום הזיכרון הזה, אנחנו זוכרים את כל הנפגעים.

"במותם ציוו לנו את החיים"

(מגיע לך יותר מרק לשרוד)

[screamingfromuz]

לא ציפיתי שנראה הכחשה של פיגוע ענק נגד ישראל בימינו. זה משהו שאי פעם עלה לך בראש כ .. אפשרות? ראית את זה בא? איך יש לך עצבים להיות בטאמבלר? 😥 אני רוצה לצרוח על טאמבלרינות פה כלכך הרבה ואני בכלל עוקב בערך רק אחרי ישראליות .. שלפעמים משתפות טייקים רקובים של שמאלנים קיצונים

בשעה שבע בערב של יום שבת השביעי באוקטובר, אחרי שפיניתי את עצמי למרכז וההלם ירד, הייתי בטוחה ב100% שזה יקרה. רק להסתכל על הפוסט הראשון שלי מאותו יום, אם הייתי צריכה הוכחה, זה הייתה מספיק הוכחה.

הבלוג הזה נפתח כמקום עבורי לחנך ולהילחם עם אנשים בצורה יותר מבודדת מהחשבונות הראשיים שלי. ההיסטוריה של הפוסטים שלי תראה למה אני לא מופתעת, ראיתי את הדומינוס.

אני כבר חודשים רבה על הדיסנונס הקוגניטיבי של השמאל, ודיסונס קוגניטיבי זה דבר חזק.

איך יש לי עצבים? מאותה סיבה שאני לעולם לא "אתפקח" מהשמאלניות שלי, למה אני עדיין עוסקת בדה-רדיקליזציה, למה אני עדיין נלחמת למען הסדר מדיני ושותפות למרות כל החרא שאני רואה, למרות כל הדברים שאני שמעתי. הסיבה היא שאני טובעת מכל החרא הזה, ואם אני אוותר אני פשוט אטבע. זה קרב שאני לא מוכנה להיכנע בו. מעגל הדמים הזה יפסק גם אם אני אצטרך לשפוך את כל הנשמה שלי לזה.

אני בחרתי גבעה למות עליה, אני רוצה שהדור הבא לא ירגיש את הצורך לחיות על חרבו. אני רוצה שהחברה המוסלמית שלי תוכל לעשות לי את הסיור באל אקצה שהיא כבר שנתיים מנסה להבין איך לעשות לי בלי להסתכן. אני רוצה שילדים פלסטינים לא ילמדו שצריך להרוג יהודים כי הם יהרגו אותם. אני רוצה שילדים יהודים לא ילמדו שצריך להרוג פלסטינים כי הם יהרגו אותם. אני רוצה חיים, אני רוצה שלום ואני רוצה שלווה. וזה גבעה שעבורי שווה למות עליה.

וכי מדי פעם, אני מקבלת הודעה שמודה לי על זה שאני ממשיכה להילחם, או תודה על הפרספקטיבה שעזרה להם לשנות את דעתם.

וזה? זה פאקינג שווה את זה

[jewishdainix]

זה כזה מוזר לי לראות אנשים בטמבלר אומרים ש"כל אדם ואדם בישראל משרת לפחות שנתיים בצבא" כי למרות שאני מבינה מה הם מנסים להגיד זה פשוט לא נכון. אני חא יודעת להצביע על קהילות ספציפית וזה בכללי נושא מאוד מסובך אבל כאילו. אתה יודע שאנשים מוגבלים קיימים נכון? או שיש חרדים שלא הולכים לצבא?

זה לא משנה את העובדה שהחברה הישראלית מעוד מיליטריסטית אבל אני חושבת שלהגיד דברים לא נכונים ומכלילים כאלה מוחק נואנסים שמאוד נחוצים לשיחה אם אנחנו רוצים להתקדם לאנשהו.

[nadiv22]

איך אפשר לאסור עלינו דבר שאנו לא עושים אלא רק חושבים עליו? וגם אם אפשר – מה כל כך נורא ברגש התוקף אותנו מפעם לפעם, כל עוד אין הוא מוביל אותנו למעשה?

3,300 שנה לאחר שניתנו, עשרת הדברות הם עדיין המדריך הפשוט ביותר והקצר ביותר ליצירתה וקיומה של חברה בריאה.

חלופות רבות נוסו, ובדרך כלל זה נגמר בבכי.

יש אמת רבה במימרה החכמה והמבודחת - אם שום דבר לא עוזר, קראו את ההוראות (RTFM)...

עשרת הדיברות הם הקוד הדתי והמוסרי המפורסם בהיסטוריה. הם עיטרו את אולמות המשפט בארצות הברית, את בית הלורדים באנגליה, ועוד.

צמד הלוחות ועליהם עשרת הדיברות הוא מזה עידן ועידנים סמלו של החוק הנצחי בריבונות האל.

מקובל לחלק את עשרת הדיברות לשני חצאים, חמישה דיברות לכל לוח. זוהי חלוקה גרפית - אך גם עניינית. חמשת הדיברות הראשונים עוסקים במה שבין אדם למקום (ובכלל זה גם מצוות כיבוד אב ואם, שכן הורינו הם שותפיו של אלוקים בהבאתנו אל העולם). החמישה האחרונים עניינם מה שבין אדם לחברו.

זו חלוקה הגיונית, אך יש חלוקה הגיונית נוספת: שלוש קבוצות, שבכל אחת מהן שלושה דיברות - ולבסוף הדיבר העשירי כקבוצה לעצמו.

בדומה לחלוקה של עשרת המכות לדצ"כ עד"ש באח"ב.

שלושת הדיברות הראשונים עוסקים כולם ביחסנו לאלוקים, נותן המצוות הבא איתנו בברית:

האמונה באל אחד, האיסור לעבוד אלוהים אחרים, והאיסור לשאת את שם ה' לשווא.

השלישייה הבאה עניינה היותנו נבראיו של אלוקים:

השבת מזכירה לנו את בריאת העולם; עלינו לכבד את הורינו שהביאו אותנו לעולם הזה; והרצח אסור עלינו מפני שכל בני האדם נבראו בצלם אלוקים (בראשית ט, ו).

השלישייה השלישית עוסקת במוסדות הבסיסיים של החברה:

איסור הניאוף מקדש את הנישואין ואת המשפחה;

האיסור לגנוב מכונן את זכות הקניין;

והאיסור להעיד עדות שקר הוא יסודה של מערכת המשפט והצדק.

בלי כל אחד ואחד מהדברים הללו לא יהיה האדם חופשי, ולא תיתכן חברה חופשית.

מבנֶה זה מדגיש את זרותו של הדיבר העשירי, "לא תחמד".

לפחות במבט שעל פני השטח, דיבר זה שונה מכל קודמיו. הם עסקו במעשים ובדיבורים, ולכל היותר במחשבות שהאדם יכול לשלוט בהן. לעומת זאת, החמדה והקנאה בדבר השייך לזולת, היא רגש. רגש המציף אותנו גם בעל כורחנו.

איך אפשר לאסור עלינו דבר שלא אנו עושים, אלא הוא נעשה בנו? וגם אם אפשר - מה כל כך נורא ברגש התוקף אותנו מפעם לפעם, כל עוד אין הוא מוביל אותנו למעשה?

נראה לי שהתורה מנחילה לנו בדיבר זה סדרה של אמתות יסוד שלבוֹשתֵנו שכחנו.

ראשית, כפי שמלמדת אותנו הצלחתה של שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, רגשותינו מושפעים ממחשבותינו.

הרגש שלנו נוצר מהמחשבה שלנו, מהאופן שבו אנו תופסים את המציאות.

כך למשל נרקיסיסטים מרבים להיעלב כי הם חושבים שאנשים אחרים מדברים עליהם או שוללים אותם.

המחשבה שלהם מנותקת מהמציאות, אך היות שכך הם חושבים, הם מרגישים רגש כן של כעס וטינה.

שנית, הקנאה היא מן הגורמים העיקריים לאלימות בחברה.

קנאה גרמה ליאגו להוליך את אותלו שולל, והתוצאות היו רצחניות. ובתורתנו - הקנאה היא שגרמה לקין לרצוח את הבל, ולכל סיפור יוסף ואחיו.

רֶנֶה ז'יראר, בספרו הקלאסי 'אלימות וקדושה', אומר שהגורם הבסיסי ביותר לאלימות הוא התשוקה המימטית - כלומר התשוקה להיות בעליו של מה שיש לאדם אחר, ובעצם, ביסודו של דבר, להיות הוא.

התשוקה הזו עלולה להוביל לעבירה על כמה וכמה מן הדיברות האחרים. להוביל לניאוף, לגניבה, לעדות שקר ואפילו לרצח.

איסור "לא תחמוד" איננו משונה אפוא כלל.

החמדה, הקנאה, היא הבסיסי מכל הכוחות המערערים את ההרמוניה החברתית ואת הסדר החברתי.

אחת ה"תרופות" לבעיית הקנאה בחברנו, היא שבמקום להסתכל הצידה, צריך להסתכל למעלה...

למה לנו לחשוק במה שיש לאחרים, אם הדבר החשוב ביותר בחיינו הוא כיצד רואה אותנו הקב"ה? מה אנו בעיניו? למה שנחשוק במשהו רק מפני שישנו לאדם אחר?

כאשר אנו מפסיקים להגדיר את עצמנו ביחס לה', ומתחילים להגדיר את עצמנו ביחס לאנשים אחרים - או אז התחרות, המריבה, החמדנות והקנאה מתחילות להשתלט עלינו ונוטלות מאתנו את אושרנו.

הנוגדן לקנאה הוא הכרת הטוב.

"איזוהי עשיר? השמח בחלקו", אמר התנא בן זומא. מנהג יהודי ידוע ויפהפה הוא לומר מדי בוקר, עם ההתעוררות, "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך". המקיים מנהג זה ברצינות ובהתכוונות מתחיל את היום שלו ברגל ימין. להתחיל את היום בהכרת הטוב, בהודיה - זה הֶרגל שיכול לשנות חיים.

היהדות, סודהּ הוא התודה.

בהתרפאנו מן המחשבה שאושרם של אנשים אחרים מפחית מאושרנו שלנו, אנו יכולים להתחיל לשמוח במה שיש לנו בִּמקום להיות עסוקים במה שאין לנו ויש לאחרים.

אבל חופשיים להיות מה שאנחנו במקום להשתוקק להיות מה שאנחנו לא.

---

מבוסס על דברים שכתב הרב זקס זצ"ל לפרשת יתרו

מאת מדענים דתיים בפייסבוק

[diet2all]

קריאטין - תוסף התזונה שיכול לשנות את האימונים שלך!, קריאטין הסוד לשיפור הביצועים באימון היתרונות של קריאטין, קובי עזרא, כל מה שצריך לדעת על קריאטין - תוסף התזונה שיכניס אתכם לכושר

קריאטין - תוסף התזונה שיכול לשנות את האימונים שלך!, קריאטין הסוד לשיפור הביצועים באימון היתרונות של קריאטין, קובי עזרא, כל מה שצריך לדעת על קריאטין - תוסף התזונה שיכניס אתכם לכושר

[defender-locks]

אבטחה דיגיטלית: מוצרים מובילים

אבטחה דיגיטלית פופולרית יותר מאי פעם. יותר ויותר בעלי בתים התרחקו ממנעולים מכניים ועברו למערכות דיגיטליות מותאמות אישית - כמו גם בעלי נכסים מסחריים. לצד הצעת דרכים חדשות לאבטחת הבית שלך, מוצרי אבטחה דיגיטליים זולים ונגישים יותר ממה שהיו פעם. מוצרי אבטחה דיגיטלית שיש לקחת בחשבון להלן כמה מהמוצרים המובילים שאנו מתקינים בנכסי מגורים ומסחר. מנעולים אלקטרוניים: רוב המנעולים האלקטרוניים אי��ם דורשים חיווט קשיח ומספקים פתרונות נטולי חוט, רשת עבור בתים ועסקים כאחד. ניתן להתקין מנעולים אלקטרוניים ברוב הדלתות הסטנדרטיות. למה להתקין מנעולים אלקטרוניים? ראשית, אין צרך לדאוג לגבי עותקי מפתחות כאשר יש לך מנעול אלקטרוני, כי לא כל אחד יכול ליצור אותם. יש גם מפתח אחד בלבד לכל דבר - אין צורך בחבילות מפתחות גדולות. אם מישהו יאבד מפתח, פשוט צריך להסיר אותו מהמערכת. לבעלי נכסים מסחריים, קל יותר גם לשנות את זכויות הגישה למפתחות ספציפיים. לבסוף, מנעולים אלקטרוניים מוסיפים שכבת אבטחה נוספת לכל בית או בניין. צילינדר דלת אלקטרוני: צילינדרים לדלת אלקטרוניים הם אידיאליים כאשר לא ניתן להתאים מנעול אלקטרוני על דלת רגילה. ניתן להתאים אותם גם למתלים, שערים, ארונות ודלתות הזזה. צילינדרים לדלתות מאפשרים לעסקים לחבר מנעולים סטנדרטיים וטכנולוגיית גישה ללא מפתח באמצעות פלטפורמה המתארחת בענן. הצילינדר מגיב לכרטיסי מפתח או לאפליקציה ומאפשר לבעלי עסקים לתת לעובדים מסוימים גישה לאזורים ספציפיים בבניין. אמנם זה לא תמיד הנורמה, אבל אפשר גם לחבר צילינדרים לדלתות על דלתות מגורים. קוראי קיר: לבעלי נכסים מסחריים יש גם קוראי קיר. מכשירים קטנים אלו משמשים לאבטחת נקודות גישה או היכן שנדרשת אינטראקציה עם מכשירים כגון מעליות, שערים חשמליים ודלתות תריס גלילה. קוראי קיר משמשים לעתים קרובות במתקנים כגון מרכזי בריאות וכושר או לאבטחת חדרי ישיבות או מוסכים. ברגע שכרטיס גישה מוצמד לקורא, ניתנת גישה. התקנים אלה פשוטים להתקנה ומציעים שכבת אבטחה נחוצה מאוד. כמה מנעולי אבטחה דיגיטליים אני צריך? עבור בעלי בתים, הוספת מנעולים אלקטרוניים לדלת הקדמית והאחורית היא הנורמה. לגבי בעלי נכס מסחרי, זה תלוי בדרישות הספציפיות שלך. באופן אידיאלי, אם אתה שוקל לעבור לאבטחה דיגיטלית, עליך לארגן ביקורת אבטחה כדי לברר יותר על האפשרויות המתאימות לך. מנעולן בעל מוניטין יכול גם לעזור להדריך אותך במונחים של המותגים שבהם אתה צריך להשתמש. Read the full article

[miraculousglitter]

תזכורת אם סיימתם אם תחביב ואתם רוצים להפתר ממנו

האתר אגורה זה אתר שבו אתם יכולים לתת דברים חינם לאנשים

וזה גם עוזר לאנשים שאין להם תכסף וגם עוזר לשמור על הסביבה

כרגע לאתר יש הרבה רהיטים אבל לא הרבה דברים מעבר לזה

ששמים חיוך על הפנים של אנשים והופכים תחיים לבאמת חיים!

אני מקווה שהפוסט הזה יעזור לשנות את זה שתפו אם חברים!