#גבעת התחמושת

[psychologeek]

אחרי מות (חיים): בין "גבעת התחמושת" ל"בדמייך חיי"

"במותם ציוו לנו את החיים"

ואני חושבת על איזה משפט יהודי זה.

"הוראות אלו נכתבו בדם" זה משפט נפוץ. ואני חושבת על כמה נפוץ זה היה, כדי ש"במותם" ייכנס לנו לפנתיאון.

אני מסתכלת על א.נשים בטאמבלר. ואני קוראת על האדרת מוות. ואני קוראת על קידוש המוות, ואני חושבת

(במותם ציוו לנו)

אני חושבת על איך, לאורך הדורות, זו נהייתה לאט לאט קביעה עוקפת-הלכה.

על כמה נפוץ זה היה, שהרמב"ם במאה ה11(12?) התיר לומר את השאהדה, "להתאסלם" (לפחות לכאורה) במקרה של זה-או-מוות.

(ואני נזכרת שמשפחתו של הרמב״ם ברחה מאנדלוס בגלל המוח'דין, ולא מתפלאת בכלל.)

אני זוכרת ללמוד על "בשעת השמד" (כשמאיימים על היהדות כדת) ואיך אסור לשנות אפילו מדרך קשירת הנעליים.

(ועדיין, בשואה. מצאו דרך להתיר, זו לא "שעת השמד", כי זה לא עניין דתי.)

אני חושבת על "לחם עוני" ב(טרנזישטט, אולי? או אושוויץ?) רב שהתיר לבני הקהילה לאכול לחם בפסח, מאחר וזהו "לחם עוני" פר אקסלנס.

(הוא עצמו לא אכל.)

אני חושבת על עשרת הרוגי מלכות, ועל רבי אמנון ממגנצא, ועל יהדות ואהבה וחיים ומוות ואומץ.

כל כך הרבה אומץ.

ותקווה.

(על זרעים של מנהגים והנרייטה סולד שראיינה 400 ילדים קטנים (ילדי טהרן) כדי להבין מאיזה בית הם באו, איזה חינוך הם קיבלו, כדי לשים אותם במערכת החינוך המתאימה. כדי לנסות להמשיך את מה שההורים היו רוצים, את הסביבה שגדלו. להתאים מקום לאדם.)

אריות

"אך מי שעוד רצה לחיות," אומר השיר, "אסור היה לו להיות-"

על גבעת התחמושת

(שם)

בחברון (1929)

בבארות-יצחק (1948)

בסיני

בבארי (2023)

(אבל גם בקריית שמונה; בגוש עציון; בירושלים; במעלה אדומים; באילת; במעלה עקרבים; באשקלון; באופקים; בתל אביב ורמת גן ובחולון ובעפולה ובחדרה ונתניה ו--)

"אסור היה לו להיות/" הם שרים.

(ויש מי שעד היום, מוסיפים מקומות בסוף: בישראל; בכפר עזה; בניו יורק; בקליפורניה; בפולין; בתימן; ב-)

"על גבעת התחמושת"

(אבל זה לא הסוף.

זה לא הסוף, אתם מבינים?

כי-)

"בשבע ועשרים," הוא מסיים. "אל בית הספר לשוטרים/אספו את כל הנשארים."

כי, הנה הקטע -

תמיד יש נשארים.

"חזרנו אל העיר שבעה... השמש במזרח גבהה... על בונקרים מבוצרים, ועל אחינו הגברים/ שנשארו שם בני עשרים/ על גבעת התחמושת".

(הם חוזרים, אבל לא כולם)

אני חושבת על חבורה של בני עשרים. בראש שלי, השיר הזה בערך מאותה תקופה של "יש ערימה של חבר'ה על הקבר הדשא". (אנחנו שנינו מאותו הכפר חלקה).

אני חושבת על חבורת מתים, ואני לא צריכה ללכת רחוק מדי.

אני חושבת על דם וכאב ומוות מוות מוות.

מתבוססת בדמייך

"ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך/ואומר לך בדמייך חיי."

במקור, הפסוק מהווה תוכחה: אני עובר, ואת מתגוללת בדם, לא היגיינית, לא מטופחת, לא דואגת לעצמך. לא מנסה למשוך את עצמך למעלה.

אפרת גוש עשתה מזה שיר שלא נכשל לגרום לי לבכות.

"חיי," היא אומרת לנו. "חיי - בדמייך חיי".

כן, היא אומרת. כן. זה כואב וקשה ונורא.

זה מכוער ופצוע ומדמם.

זה לא היגייני ולא נעים וזה מסריח.

(אבל את חיה. את חיה את חיה את חיה. למרות הכל את חיה).

"ואעבור עליך ואראך," היא שרה.

(זה לא הסיפור שלה. ואולי, אלו מילים שמישהו אמר לה פעם - כשהיא הייתה במקום הזה?)

"מתבוססת בדמייך"

אני רואה אותך, היא אומרת לנו. אני רואה אותך עם כל החרא שיש. עם כל הדם שמרוח על הרצפה והקירות המתמוטטים והפצעים הנגועים שלא חבשת.

"ואומר לך "

(כי היא לא מתעלמת. למרות שזה כל כך הרבה יותר קל להביט הצידה. למרות שהריח נוראי. למרות הפחד והכיעור והחיידקים. אז היא שמה מסיכה וחלוק ולובשת כפפות ולא צועקת עלייך למה עשית.)

"בדמייך - חיי"

(דווקא מזה שרע, וקשה וקרוב לחזה - דווקא מתוך זה שכל כך של כך רע. דווקא מתוך זה -

את צומחת. את תחיי.)

והפירושים על הפסוק המקורי ממשילים את דם הלידה ודם הווסת (ואני חושבת על ברית, דם ובין הבתרים ותינוקות והמשכיות וכאב גדול גדול גדול כל כך).

ויש מקום גם לזה וגם לזה, אני חושבת.

יש מקום להגיד "יאללה, קומי. ככה את חיה?"

ויש מקום להגיד "זה בסדר, ככה. את חיה."

ואם נחזור לגבעה (שאני חיה עליה):

"במותם ציוו לנו חיים".

וזה קשה. ונוראי.

וזה עצוב.

ולכל אחד יש דרך אחרת להתמודד עם זה.

(אבל זה אפשר. כי אין ברירה או כי זה מה שהם רצו או כי החיים ממשיכים או כל סיבה אחרת.)

החיים ממשיכים

(כי ככה זה)

וזה אפשרי.

ואם זה קשה - אם זה מרגיש בלתי אפשרי, כמובן, אבל גם אם זה "רק" קשה או מייאש או-

אם זה קשה, אל תפחדו לבקש עזרה.

בבקשה.

אתם חשובים.

ביום הזיכרון הזה, אנחנו זוכרים את כל הנפגעים.

"במותם ציוו לנו את החיים"

(מגיע לך יותר מרק לשרוד)

[mgoogle65]

השיר גבעת התחמושת

[yoavyosifov]

כביש מספר אחת / יואב יוסיפוב

כשאני עולה לירושלים

ונוסע לי כשעתיים

אז כבר במחלף שער הגיא

אני נכנס כולי פתאום להיי

וכשאני מטפס ת'עליות

אז אני נושם אוויר פסגות

גבעת התחמושת והר הצופים

משכנות שאננים ומאה שערים

נקבת השילוח ומעיין הגיחון

גיא בן הינום ונחל קידרון

מגדל דוד ואבני החומות

שער יפו ושער האריות

העיר העתיקה והרובע היהודי

הר הבית והכותל המערבי

ובינתיים אני נע ונד

בין שני קצותיו של כביש מספר אחת

כשאני יורד לתל אביב

ומביט לי ככה מסביב

אז כבר במחלף שפירים

אני רואה מולי גורדי שחקים

וכשאני פותח ת'חלון

אז אני נושם את איילון

שדרות רוטשילד ורחוב שנקין

שוק הכרמל ונחלת בנימין

מתחם בזל והנמל

תיאטרון הבימה ומרכז סוזן דלל

היכל התרבות והסינמטק

הלונה פארק והספורטק

הטיילת וחוף הים

והבחורות הכי יפות בעולם

ובינתיים אני נע ונד

בין שני קצותיו של כביש מספר אחת

[mexashepot]

Favorite old Israeli songs? On another topic - your icon is so cute i love this angry owl. Stay safe and stay awesome!

I actually don’t listen a lot to Israeli music, let alone old songs (in general, I mostly listen to modern music, if a song was released before the 80′s, most chances are I won’t be interested, and tbh most music I listen to is from 1989 and onward, not before that lol), oops.

Even when I do listen to old Israeli songs, I listen mostly to modern covers/renditions of them. For example, I ADORE ברי סחרוף’s cover of ‘עוד חוזר הניגון’, it’s one of my most favourite songs ever, but I never listen to the original song lol. Same applies for the masterpiece that is אביתר בנאי’s & יהונתן רזאל’s rendition of ‘עטור מצחך’, I can listen to that in loops, but I never listen to the original song lol. Ditto about Useless ID’s cover of ‘לו הייתי פיראט’, I LOVE the cover version but I never listen to the original song lol.

I do like both the original rendition of ‘השדות האדומים’ by אהוד בנאי from the musical ‘מאמי’ and עברי לידר’s cover of it though, although I prefer the latter.

That being said, I go completely nuts for Yom HaZikaron songs, all of them, old classics included, make me teary and I love them a lot, so מה אברך, בלדה לחובש, בשמלה אדומה ושתי צמות, גבעת התחמושת, אנחנו שנינו מאותו הכפר etc. are all songs I love and listen to.

I like some old שלמה ארצי songs, such as the masterpiece that is חום יולי אוגוסט (one of the rare cases when I prefer the older original to the new rock cover lol), his song ‘המיסטיקנים הסינים’ with נורית גלרון is an instant classic as well. Oh and obvs תחת שמי הים התיכון, I mean, how could I not? 

Obviously I also admire משינה’s ‘למה לי פוליטיקה עכשיו?’ and it is honestly frustrating and heartbreaking how RELEVANT that song is and how NOTHING has changed over three decades.

But then again, all of these ‘older’ songs (except for the Yom HaZikaron ones), are still from the 80′s & 90′s so not really old ones😂😂😂 I’m sorry, I’m bad at this.

Oh wait, I DO love many נעמי שמר songs, because how could I not? That woman was a genius lyricist and composer. I particularly love her אסוני הצעיר (and Revital Saltzman’s heartfelt rendition of it in the musical ‘סימני דרך’ is my fav performance of it), אור, עוד לא אהבתי דיי, אני גיטרה, אהבה בת עשרים (the female-friendship/love musical rendition of it, ofc, not the het versions of it lol)

So yeah, basically Yom HaZikaron songs and Naomi Shemer songs are the old-old Israeli songs I like lol.

Hope this answers your question? x I’m sorry I’m just really useless when it comes to old music 😂

Oh thank you! That owl is part of a huge drawing I did as part of the final art project I had at high school, I can’t really draw so that was done with the help of my arts teacher :) I’m glad you like it! 

Thank you, stay safe & awesome too!

[bnayahu]

תירוצים או תוצאות ————————————— בתמונה אחי היקר (מויש הלוחם), שמהיום הראשון לשרות הציב מטרה, להיות קצין! מבחינתו זה היה נורא מבטיח, בכל זאת הוא התגייס כבר בכתה ט׳ והתחיל מסלול בפנימייה צבאית. את הטירונות הוא התחיל עם 5 יחידות במורשת קרב, דרגת רב״ט, כנפ״צ ורובאי כלשהו... התגייס לגולני המשיך לסיירת גולני ובסוף עם כל הנסיון המפואר הוא לא הצליח במהלך הסדיר שלו לצאת לקורס קצינים על אף כלל הנתונים שהיו לו. ————————————— במילואים מויש הצליח להתקבל ליחידת האלפיניסטים ולגבור על אריות במהלך הגיבוש. היופי במטרה, שאם אתה באמת רוצה ומאמין בה, אתה לא תראה בעיניים ותכבוש אותה! וכאן ההוכחה הניצחת שגם שאמרו לו שקורס קצינים במילואים לא יקרה מבחינתו, הוא פשוט לא הקשיב. אמרנו כבר...מטרה! המטרה היתה שלו ולא של אותם שליגלגו, ביטלו וניסו להוריד אותו. —————————————- תירוצים או תצאות אמרנו. אתה באמת חיי את המטרות שלך? או שארסנל התירוצים שלך כל כך מגוון שכל תוצאה שתגצה להילחם ולהביס את התירוצים, גמורה מראש? אני פוגש ומקשיב למאות אנשי מכירות כל חודש. כמות התירוצים שאני שומע על למה הלקוח לא סגר, היא פסיכית! יש מצב שאני יכול להוציא רב מכר מכמות התירוצים ששמעתי ואני שומע על בסיס יומי. לאחי אמרו לא, יותר מפעם אחת (דרך אגב היה לנו רמטכ״ל שהדיחו בפועל מהקורס מספר פעמים ובסוף הוא סיים את הקורס וליימים הפך לרמטכ״ל...תבדקו אותי). ובסוף הוא כבש את הפיגה והגיע למטרה שהציב. כאן הוא סיפק (לעצמו בלבד, לא צריך מעבר) את התוצאות. שאתה מוכר א. יש לך מטרות? ב. מה אתה עושה בשביל להשיג אותן? ג. תירוצים או תוצאות? קוראים לי בניהו ארזי ומכנים אותי ד״ר מכירות. אני הופך אנשי מכירות חלשים לסוגרים! אם גם את/ה מעוניינים למקסם את יכולות המכירה שלכם ו/או של הצוותים שלכם, ברמה הגבוה ביותר, יחד עם התאמה אישית עבור הצרכים והרצונות שלכם. צרו קשר בפרטי ואדאג לקחת אתכם לרמה הבאה! #דוקטור_מכירות #מימנו_של_עצמאי #אזור_נוחות_לא_בשבילי #הכח_שבמכירות_העוצמה_שבעסקים (at גבעת התחמושת) https://www.instagram.com/p/B1KNMw3numX/?igshid=97fha9tfd3v8

[alonifertigoni]

ב‏‎גבעת התחמושת‎‏ https://www.instagram.com/p/BtNjtGuncmt/?utm_source=ig_tumblr_share&igshid=ocz61wdv5958

[ganorbikes]

‏‎ביקור יום הזיכרון בגבעת התחמושת‎‏ (ב‏‎גבעת התחמושת‎‏)

[mgoogle65]

השיר גבעת התחמושת

[mgoogle65]

השיר גבעת התחמושת

[alonifertigoni]

ב‏‎גבעת התחמושת‎‏ https://www.instagram.com/p/BtNjjGFnVPM/?utm_source=ig_tumblr_share&igshid=nja5oju6144u