#הפסד

[emmafallsinlove]

הגאונות של האחיין שלי בנץ שבסוף עונה 1 בנץ נכנס לבית של יוני וכזה ״יוני אתה חייב לבוא איתי״ ויוני כזה ״אנחנו עושים את זה עכשיו? הרגע שלחתי אותך״ ובנץ לבוש כמו מרטי מקפליי בחזרה לעתיד ואתמול כשראיתי את הפרק הייתי כזה אוי רפרנס לסרטים האהובים עליי בכל הזמנים? כן בבקשה. ואז פרק 10 עונה 2 (בחזרה לבגרויות א׳) שהכל פתאום מסתדר. ג א ו נ ו ת

[steimatzky-offical]

מה דעתך על החרם של סטימצקי על הוצאת מודן?

*זורק חמאה למחבת הרותחת*

למי שלא יודע:

עד לפני כמה חודשים (כשהשאלה הזו נשלחה) הוצאת הספרים ��ודן ואני (רשת סטימצקי) היינו בסכסוך™.

זה הלך בערך ככה:

מודן: "היי סטימצקי 👋 אז נכון יש קורונה 🦠😷? אז זה משפיע על המחירים 💰 של הנייר 📃💲 הוא עכשיו יקר יותר 🫰🫰 📉 אנחנו צריכים 🙏 אחוזים יותר גבוהים 💲"

אני (רשת סטימצקי): "זה מעניין 🤔 כי הוצאות אחרות 👯‍♀️ שגם איתן אנחנו עובדים 🤝 לא ביקשו אחוזים גבוהים יותר ❌📉🤨 האם שקלתם ❓❓ שאתם סתם גרידי 💅"

מודן: "פגעתם בי, פגעתם בסוֹפרים שלי, ואני תובעת (דורשת לא תובעת חוקית 👈👉) שתתנו לי אחוזים גבוהים יותר"

אני: "חח לא.. זדיינו 🖕🖕🖕 לא צריכים אתכם לול הנה קחו את כל הספרים שלכם בחזרה 🗑️ 🍃"

והחזרתי את כל הספרים שלה למחסן 💅

זה גם נהיה מלוכלך:

מודן tweeted "אתם בריונים 😭😭🤕 מעיפים את הספרים שלנו ככה? 😱😱 על גבם ועל חשבונם של הלקוחות והסוֹפרים???? רק כי לא רצינו למכור במחירי הפסד???? רוע לב🥺😢"

אייל גרינברג (המלך/מנכ"ל) אמר בתגובה "איזו צביעותתתת מה אתם מיתממים יש לכם מלאאא כסף אוכלים הוצאות אחרות לארוחת בוקר כמו שעשיתם לכתררר יש לכם גם בעלות חלקית של צ*מת (איכס) וסתם מנסים לפגוע בנו כדי לחזק את צ*מת יאללה לכו לכו מי צריך אתכם"

עובדי סטימצקי אמרו "לא אין לנו את שומרת הערים האבודות יש סכסוך עם ההוצאה" כמו גם "בחייאת"

עובדי צומת לא אמרו כלום כי הם היו עסוקים בלנסות לתפעל את המערכת הדיגיטלית הפרימיטיבית שלהם

ואז! ביום בהיר אחד, מודן ואני השלמנו 🫶

תאוריות בקרב העובדים הן שאולי הסולחה היא על רקע המלחמה שהזכירה לנו שכולנו עם אחד, עם הספר, או שהתגבשנו שוב סביב התשוקה המשותפת שלנו (כסף ❤️💞💗💕♥️).

הסיבות הספציפיות חסויות אבל אתם יכולים לדמיין איזו התנצלות דרמטית ו/או פרחים ו/או שוקולדים ו/או ****** ו/או *** ***** העניקה לי מודן בכדי שאסלח לה.

עד הריב הבא bestie 🫶

הפוסט מבוסס על נתונים מהכתבה הזו והזו (הוא אכן מבוסס על אירועים וציטוטים אמיתיים אבל לאו בהכרח משקף אותם בדיוק, מומלץ לקרוא את הכתבה, זה מאוד מצחיק).

[magnetothemagnificent]

Favourite medieval poem? :o

Chapter 13 from Even Bokhan, by Kalonymos ben Kalonymos (c1286-c1328 CE):

אוי לי אמי ילידתיני בן זַכָר

Woe to my mother who birthed me as a male boy

הפסדתי הפסד מרובה ויצא כל שְכַר

I mourn a great mourning, and all the reward is gone

שַֹתוּם העין אַטוּם הלב נוׄסַדֵתי

Of closed-eye and sealed-heart I was formed

עַרֶל לֵב ועַרֶל בשֹר נולדתי

With a naked heart and a naked flesh I was born

לשלשת ימים כַרֵת שָֹרִי

At three days my cord was cut

ולשמֹנה עַרֵלֶת בשֹרִי

And at eight, the nakedness of my flesh

אך אֻמְנַה שׄתֵי אזני ולִבִי ורעיוני

But my two ears and my heart and my thoughts

לא קדמו לבֺא בברית יי׳

Didn’t come forward to enter into the Covenant of G-d

לא גָלו חֶרפה מעליהם

The disgrace wasn’t revealed from upon them

ולא הֵסׅירוּהַ מקׅרבְם

And wasn’t removed from their being

ערְלתַם בהם מוּם בם

Their nakedness within them is a defect inside

לשקר שמרו עד הַלוׄם ולריק עמלו

For lies they guarded from then on, and for emptiness they toiled

כי מיום צאתם לאויר העולם שכֻּלוׄ חֹשך

לא מלו

For from the day they exited into the air of the world that is full of darkness- they were not circumcised

***

ארוּר האיש אשר בִשֶֶַֹר את אבי

Cursed is the man who informed my father

יולד לך בן

“A boy was born to you”

חכם ועדיף מנביא

"Wise and prefered over a prophet

עבֹדת הקדש עליו כישמעאל בן פַאבִיא

Holy work upon him like Yishmael son of Paavi

על הרי בְשַֹמים ירוּץ למהר כאיל וכצבי

On mountains of incense he shall ran fast like a ram and like a gazelle

לא יטָמֵא בגְלוּלֵי עמו בהחלו

He should not be desecrated with the vanities of his nation in his midst

יבנה היכל הַמַדָע על תלו

He will build a sanctuary of science on his mount

נר דלוק על ראשו

A lit candle on his head

ההולכים בחשך לאורו ילכו בהָלוֹֹ

Those who walk in darkness will walk towards his glow"

ֹֹ

דם יחשב לאיש ההוא המְבַשֶֶֹר קללה תחשב לו

Bloodshed shall be thought upon this man who informs, curses be thought upon him

כמה כְתעַוַתו נתיבות גַלְגלו

How great are his errors in the ways of fate

וכמה טעה בְאַצְטָגניבוּת שלו

And how much he has mistaken in his astrology

לַשוֹן שֵקֶר פי כֵסׅׅיל מַתַתַה לו

A tongue of lies and a stupid mouth You gave him

כי הַפַך לראש משפט ושַַֹטָה

Because he turned on their head judgment and foolishness 

שׅנֵה הדין והחליף השׅטָה

He changed the edict and switched the ruling

***

אוי ל��י שבניו זַכָרים:

Woe is to he whose sons are male

הוטל עליהם עוֹל כַבֶד סיגים וגְדָרים

Placed upon them is a heavy yolk of restrictions and boundaries

מהן בצינעה מהם בפרהסיא

Whether they are in private whether they are in public

מהן המראֵית העין

Whether they are in reputation

מהן בחדרי חדרים

Whether they are in the innermost rooms

חֻקים חוֹקים ומצוֹת נוראות,

Severe laws and awesome commandments

שלשה עשר ושש מאות

Six hundred and thirteen

:

ומי האיש הלזה,

And who is the man out there

שיקיים מה שכתב בזה?

Who can fulfill what is written in this?

והיך יוּכל להִנַצֵחַ

And how can he be able to succeed

זריז אוֹ עצל

Prudent or lazy

שלא יכשל ויחֹת

And won’t fail and fall

ואף גם זאת

And even also this

לא יצא ידי חוֹבַתו הרְשׅמה

He will not be exempt from his list of duties 

כי יצר תוֹשיה ומׅזמה

For the Inclination is resourceful and scheming

אם לא יעסוק בתורה ויְפַלפֵל בחכמה

If he doesn’t immerse himself in Torah and analyze with wisdom 

פירושי תורה ותעודה

Interpretations of Torah and practice

סַפרא וספרי תוספתא וכֻֻּלא תלמודא

Safra, and the books of Tosefta, and all of Talmud

***

והחכמה עמוּדׅיה שׅבעה

And Wisdom has seven pillars

אֵל עַל יְְנַשֹאוּ מהר וגׅבעה

How far do they soar from mountain to hill!

הנה ההגיון

Here is Reason 

עמק עיון וגיא חׅזיון

The valley of Introspection and the ravine of Vision  

וחדוֹר חכמת המׅספר

And the corridor of the wisdom of numbers

לא יאמינו כי יסוּפר

They will not believe how it is told

וחכמת המׅדוֹת

And the wisdom of measurements

לא יְשׅיגוּה ענוגי העם בשדה ושדות

They will not identify the pleasures of the people in the field and pastures

בֹה יֵדע החוֹקר אם יהום

Here the seeker with know if he can measure

נבה שמים וחֵקר תֵהוֹם

The length of the heavens and the survey of the abyss

ולא יושבי במׅלונה

And those who dwell in the observatory cannot (know)

קֵצה לתְכוּנה

The end of the map

ואם גׅלגֵל חוזר ומזלות קְבוּעים

And if the wheel returns and the constellations are fixed

אם הם נדים ונעים

If they are nomads and wanderers

וחכמת הטבע מַעַלות בסֵלֶם שֵבָע

And the wisdom of Nature are seven rungs on a ladder

ובחכמת האלֹהות

And in the wisdom of Godliness

והצורות הטהורות

And the Holy Forms

והמה עַשֵֵֹֹרֶת שהן עשר ספירות

And these are the ten that are the Ten Sfirot

מי ימלל גבורות

Who can utter such strengths?

***

כמה לַַקה באצבע

How badly he is struck in the finger

וכמה בחֶרְפַה יִשבע

And how much shame does he bear

אשר במַטְבֵע הזכרים הטבע

That he was minted in the coin of males

נִסְתַחפה שַֹדהו

His field shudders

טוב ישַַֹאהו עוֹשֹהו

He who carries him is better than his Creator

***

אִלו בראני, אוֹמן שעשאני, אׅשה הַגוּנה –

If only He created me, the Artisan who made me, a decent woman 

היום הייתי חכמת לֵב ובַעַלת בינה

Today I’d be wise of heart and a mistress of intelligence

.

בידיה טַוַו אני

In my hands a loom

ורעיותי מחַזיקוֹת בפֵלֵך מוּזרת לַַבָנה,

And my friends hold onto the spindle and spin the white 

מְסַפרוֹת זוּ עִם זוּ

Recount to one another

פעם באוֹר פעם באַפֵלוּת,

Sometimes at daylight, sometimes at nightfall

דִברי הימים

The happenings of the day

והַבְלׅי טַפלוּת

And inconsequential matters

ואוּלַי בׅי חכמתי ביוֹתר מְהַטויהַ

And maybe within me my wisdom is from increasing in the spinning

ואמרתי אַשְרֵי לדעת מעשה פשתים

And I said how worthy am I to know the making of linen 

שְְֹריקוּת ואורגים חוּרי

Combing and weaving lace

שפת כוס ופְטוּרי צׅיצׅיים כְרוּבים ותימרות

Overflowing cups, twinkling buds, Cherubs, and palms 

וכל הני מילי מעליתא

And all kinds of fine things

צבע רקמתַיׅׅם ומחטא דתלמיותא

Colourful tapestries and exact stitches

***

וּלְעַתִים מְזוּמנות

And at certain times

כְדֵרך נַשׅים כְמׅשפט הבנות

Like the way of women, like the law of the girls

,

בתוך האַפָר אֵשְכַבה בין שפתים,

Inside the dust I shall lie between the loaves

מקוֹם שְפיתת הקְדַרוֹת בין תַנוּר וכירים

The place of cooking crockery, between the oven and stoves  

,

חוטבה עַצים וחוֹתה בגְחלים,

Chopping wood and stirring the coals

וטוֹעֵמֶת מיני תבשילים

And tasting different dishes

.

ולְמוֹעַדים וְרֵגֶלים,

And for holidays and pilgrimages

הנֶזֵם עַל אַפי והַעַגילים

The nose ring is on my nose and the earrings

את התוֹף ביַדי מִִנְעַַנעים וצׅׅלצֵלים

The drum in my hand, swaying and jingling

***

וּלְקֶץ יַמים בְהֵגיע פְרַקׅׅי וּמַזָלׅי,

And at the right time, at the arrival of my parts and my merits

בַחוּר טוֹב יַעָלֵה בְגוֹרַלי

A good lad will rise in my fortune

:

יאַהָבֵני אׅׅישי יוֹשביני בקׅׅתְדרַא,

My husband will love me, seat me on a throne

יעַדֵה עַדֵי זַהָב על מְעילי,

Adorn adornments of gold on my coat

הנטיפות והשירות וגם כל חוּלי

The pendants, the necklaces, and all lace

.

וביום מועד,

And on the designated day

בעֵדֶן חֶדְוַה והכְנַסָת כָלַה וּבְשַבוּעַַ הבן,

In the paradise of delight, and the wedding of brides, and in the week the boy

תׅרבה שמחתי וגילי

Will increase my joy and my delight 

והיה כי אַַרעֵב יאכילני פַת עמלה

And it’ll be that when I hunger, he will feed me kneaded bread

ולצַמאי ישְקני יין גׅדלי או יין חַרדֵלי

And to my thirst he will serve me full-bodied wine or aged wine

***

חוּק ומוּסר לא יִפרע,

Laws and chastisement he won’t render

ועַוֹנַתי לא יׅגרע

And my pleasure he won’t diminish

:

שַַבַָת בְשַבְתוֹ וחֹדֶש בחֹדְְשוֹ,

Shabbat at its time and new month at its time

עלַי יניח צַדיק רֹאשוֹֹ

He will rest his righteous head upon me

ֹֹ:

שַלֹש אֵלֶה יעשה לי כמׅצוֹת שוֹכן מעוֹנַה:

These three he will do for me like the commandments of dwelling in pleasure

שֹאר כסוּת ועוֹנה

Rations, shelter, and pleasure

.

גם אני שַלֹש כנגד שַלֹש אשמור ואקים,

Also I, three opposing three, I will keep and fulfill

שלשה הֵמַה לא נׅפְלאוּ מׅמֵני ולא רַחוֹקים:

These three are not beyond me and not far

דם ואש וחַלָת לחם

Blood and fire and taking Challah from bread

מה נמרצו שְלֹשֵתֵן מׅנפת ערבוּ מׅדְבַש מַתוּקים

How bright are these three, from their strength they give more pleasure than sweet honey

עליהם אין להוסיף במׅספר ומַנְין,

Upon them there isn’t any reason to increase in the numbers and in the inquiries 

אין לשאול אחריהן:

There is no reason to ask after them

הׅנֵי נשים בְמַאי זכיין?

“Why are women, in what do they merit?”

***

אבינו שבשמים

Our Father in the Heavens

שעשיתַ נׅסים לאבותינו באֵש וּבְמים

You made miracles for our forefathers with fire and water

הַפַכתַ אוּר כַשְֹדים לבַל תׅשְֹרף בְחֵימה

You transformed Ur Kasdim to not burn in the heat

והַפַכתַ דׅינַה בְמְעֵי אׅמַה

And transformed Dina in the womb of her mother

והַפַכתַ הַמַטֶה נַחָש לעֵינֵי אַלְפֵי רְבַבַן

And transformed the staff into a snake before the eyes of thousands beyond

והַפַכתַ הַיַד הטהורה לַבָן

And transformed the pure hand to white

והַפַכתַ יַם סוּף לְיַבַשָה

And transformed the Sea of Reeds to dry land

וקַרְקַע הַיַרְדֵן אֶרֵץ נְגוּבַה וקַשָה

And the riverbed of the Jordan to firm and hard earth

ההופכי הצור אגם מים

Who transformed the stone to a spring of a water

חלמיש למעינו מים

Flint to wells of water

מי יׅתֵן ותְהַפְכֵנׅי מְזַכָר לנֵקֵבה!

Who will grant and transform me from a male to a female!

אלו זכיתי לכַך כַמה חַנַנְתֵני טובַה

If only I merited to such, how graced with goodness I would be

גׅבֵרֶת הַבָית הייתי

I would be the lady of the house

וחַניתי לביתי מצבא

And I would shelter in my house from the army

***

ומה אדבר ומה אֶמֹר

And what shall I speak and what shall I say

לַמָה אֶבְכַה ולַמָה אֵתְמַרמֹר

Why should I cry and why should I embitter

אׅם אַבי שבַשָמַיׅם גַזָר עַלַי

If my Father in the Heavens decreed upon me

ונתן בי מוּם קַבוּעַ

And gave me a permanent defect

אׅי אֶפשַי להסירו מְעַלַי

It’s impossible to remove it from upon myself

והדאגה במַה שאׅי אֵפְשַר כַאָב אֵנוֹש וחַבָל

And the anxiety over what is impossible is a worthless and hopeless pain

ולא יוּעילוּ בֹה תַנְחוּמין שֶל הַבָל

And they shall not find a futile comfort

אמרתי אָשֵא ואֶסבוֹל עַד אַגוּעַ ואַבוֹל

I said, I will bear and endure until I agonize and whither

ואחר שְכַך לַמָדתי מְפי הַשְמוּעַה

And after the fact I learned from the tradition

שמברכין על הטובה ועל הרַעָה

That one blesses the good and the bad

אברך בקול נַמוּך בשַֹפָה חלוֹשה

I shall bless in a low voice and in a quiet language 

ברוך אתה יי שלא עשני אשה.

“Blessed are You, G-d, who did not make me a woman”

***

We don't know exactly how Kalonymos ben Kalonymos would have identified in modern times, but we know that their poem deeply resonates with queer Jews. Their pain and their desperation to have been born a woman is so apparent in their writing, and by the end of the poem I'm always moved to tears.

[evilidiottierdcat]

טריגר: אובדנות (קטן יחסית זה דיי מוטיבציה למה לא)

אני לא פסיכולוגית, אני לא מתיימרת להיות אחת, מה שאני כן זאת נערה עם דרייב ששונאת להפסיד אז קחו שיחת מוטיבציה שמרגישה כמו מונולוג של מאמן פוטבול לפני משחק אחרון בסרטים

לכל האובדנים שפה, בין אם אתם בכללי אובדנים או שהמלחמה הזאת גורמת לכם לרצות למות, אל, אל תוותרו על החיים, למה? בגלל המשפחה, לא, בגלל החברים? לא.

למה? בגלל שהמצד השני אנחנו נלחמים בחבורת טרוריסטים שרוצים שכולנו נמות, מבחינתם, כל מוות של יהודי או ישראלי זה ניצחון. מספיק אנשים מתו גם ככה, לא יודעת מה אתכם אבל אני אשנע למות בידיעה שאני עושה להם את החיים קלים יותר, להתאבד = ישראלי/יהודי אחד פחות להרוג מבחינתם, אז אל תתאבדו, כי זה מבחינת האויב זה ניצחון, וזה עוד אבדה (הפסד לנו), ולא יודעת מה אתכם אבל אני קטונינית מידי כדי להפסיד הפסד טכני לראות האלה.

אז תחיו. בין אם זה לעצמכם, לחברים שלכם או למשפחה שלכם, גם אם אתם מרגישים שהכל חרא, תהיו קטנונים, אל תתנו לאמסטרדם ולאנשים שכותבים לכם שנאה בטמבלר/טיקטוק/אינסטגרם או מה לא ואומרים לכם go kill yourself לנצח, תהיו קטונינים, תחיו עד גיל 120 במקום ותדאגו שלא רק לכם יהיה אחלה של חיים ותהיו הרבה יותר מוצלחים ממי שכתב לכם את התגובות האלה אלא גם לנינים שלכם, ובעזרת ה' תזכו לראות את השמדת החמאס ומי יודע אולי שלום עולמי (יותר סביר פלישת חייזרים אבל בסדר)

קיצר, תחיו.

תודה שבאתם ל Ted talk שלי על למה לא למות, סורי אם זה עשה לכם טריגר, תשארו קטנונים. ותהיו בטוחים.

[feelsgoodshoesblog]

מציגים את היריבות שלנו בחצי הגמר: ריאל מדריד

אלופי השיא של גרמניה מול המקבילה הספרדית, כאשר FC באיירן אמורה להתמודד מול חולצת כדורגל זולה של Real Madrid לילדים  בחצי גמר ליגת האלופות. המשחק הראשון מול לוס בלאנקוס ייערך ב-30 באפריל, והמשחק השני ייערך ב-8 במאי. ל-fcbayern.com יש את הנמוך באופוזיציה…

בעוד הקבוצה של המאמן תומאס טוכל רשמה את מקומה במחזור הבא עם ניצחון ביתי מול ארסנל, הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי ניצחה את המחזיקה מנצ'סטר סיטי. אחרי 3-3 בתוצאה גבוהה במשחק הראשון באסטדיו סנטיאגו ברנבאו, המדרידיסטאס ניצחו את משחק החזרה בפנדלים כדי לעלות לארבע האחרונות. כתוצאה מכך, לוס בלאנקוס נותרו ללא הפסד בליגת האלופות העונה.

כמעט ללא רבב ב��יגת האלופות ריאל לקחה מקסימום נקודות בשלב הבתים, כשהיא ספגה את יוניון ברלין (1-0, 3-2), נאפולי (3-2, 4-2) ובראגה (2-1, 3-0) והגיעו לשלב הנוקאאוט. זוכים. בשמינית הגמר, המועדון מבירת ספרד שוב התמודד מול קבוצה גרמנית, כאשר RB לייפציג נלחמה בכוח בהפסד מצטבר 2-1 (1-0, 1-1). מאן סיטי גם זרקה הכל על ריאל ברבע הגמר, והשוותה את השוויון ל-4-4 בסוף המשחק השני (3-3, 1-1), רק כדי ליפול מהנקודה.

חולצת כדורגל

בדרך לתואר לה ליגה בלה ליגה נראה שלאלופת ספרד 35 פעמים אין אח ורע העונה. נותרו רק ימי משחק ספורים לסיום, ריאל רחוקה בשמונה נקודות מ-FC ברצלונה שבמקום השני. היציאה שלהם מגביע המלך ליריבה העירונית אתלטיקו לאחר הארכה בשמינית הגמר היא הכתם האמיתי היחיד בספר העותקים שלהם.

שחקני המפתח של ריאל לא בכדי ריאל שוב בין הפייבוריטיות לליגת האלופות העונה, במיוחד כשהסגל עמוס בשחקנים ברמה עולמית. שני עמודי התווך הם צמד באיירן לשעבר טוני קרוז ודיוויד אלאבה, שהאחרון פצוע כרגע. בהמשך, החתמת הקיץ ג'וד בלינגהם השפיעה מאוד, ולצד מלך השערים של המועדון, הזוג הברזילאי ויניסיוס ג'וניור ורודריגו הם איומים גדולים מול השער. ותיקים כמו לוקה מודריץ', דניאל קרבחאל והקפטן נאצ'ו פרננדס מביאים שפע של ניסיון נוסף לקבוצה.

השיא של באיירן מול ריאל באיירן וריאל נפגשו עד כה 26 פעמים בליגת האלופות, והשיא שלהן בקושי יכול להיות שווה יותר: 42 שערים כל אחד, שנים ע��ר ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו ואחת עשרה הפסדים מנקודת מבטה של חולצת כדורגל זולה של Bayern Munich לילדים. כשמסתכלים על הנתונים הסטטיסטיים, צפויה לנו עוד התנגשות מרתקת בחצי הגמר!

[hrforhrforall]

ההגנה למנהלים

ביטוח מנהלים מתייחס לחבילה של מוצרי ביטוח שנועדו במיוחד להגן על מנהלים ובעלי תפקידים בכירים בארגון מפני הפסד כספי אישי עקב פעולות משפטיות הנובעות מפעולותיהם או החלטותיהם המקצועיות. פוליסות ביטוח אלו חיוניות בסביבה המשפטית של ימינו, ומספקות רשת ביטחון המכסה את האחריות האישית של מנהיגי תאגידים בגין מעשים הקשורים לתפקידיהם הארגוניים. ביטוח מנהלים כולל מספר סוגי כיסויים, לרבות אך לא רק:

[rabash-maamarim]

הכנה לסליחות מהו

תשמ"ו - מאמר ל"ו 1986 - מאמר 36

ידוע, לכל דבר שרוצים, צריכים להכין את האמצעים, להשיג את הדבר. לפי זה מה האדם צריך להכין, בכדי שיקבל סליחות. בגשמיות אנו רואים, שאין אדם אומר להשני "סליחה", אלא אם כן שעשה לו משהו, שעל ידי זה השני נפגע, בכסף, או בכבודו, או ביסורי הגוף, שגרם לו איזה חבלה וכדומה. אז שייך לומר, שחבירו יבקש ממנו סליחה, שיסלח לו על החטא שעשה לו. וכאן יש להבחין ב' דברים:

א. אם לא עשה לו שום דבר ומבקש ממנו סליחה, השני מסתכל עליו כמו על אדם שאיננו שפוי בדעתו. נצייר לעצמנו, אם אנו רואים אדם הולך ברחוב, ואומר לכל אחד "סליחה, סליחה", מה היינו אומרים עליו, בטח שהוא משוגע, כי "סליחה" שייך לומר רק על איזו עבירה.

ב. אם אדם עשה להשני הפסד גדול מאוד, והוא מבקש ממנו סליחה, כעל דבר קטן שעשה לו, בטח שלא יקבל את מבוקשו, כי הוא עשה נגדו עבירה גדולה, ומבקש ממנו סליחה, כאילו הוא עשה דבר קטן. בטח שדבר זה אינו בא בחשבון, שיסלח לו. אלא האדם מודד את שיעור הפגיעה, שעשה בחבירו, בשיעור זה הוא עושה את האמצעים, שחבירו יסכים לסלוח לו.

וזה אנו רואים בסדר הנהגה בגשמיות, איך האדם מתנהג בענין הסליחה שבין אדם לחבירו. ומבין אדם לחבירו, אנו צריכים ללמוד אותו סדר בין אדם למקום. זאת אומרת, כשהאדם הולך לבקש סליחה מאת ה', שיסלח לו על עוונותיו, גם כן נוהגות ב' בחינות הנ"ל.

א. שלא שייך לומר סליחה על הלא דבר, רק על מה שפגע בהשני. אחרת הוא נראה כאדם בלתי נורמלי. או שמתלוצץ מהשני, בזה שהוא מבקש ממנו סליחה.

ב. שסדר הביקוש של הסליחה, הוא לפי ערך שפגע בהשני. אי לזאת, כשהאדם בא לבקש מה', שיסלח לו על מה שחטא כנגדו, ופגם בכבודו יתברך, אז האדם צריך לחשוב מחשבות, בענין מה שחטא להבורא. היות אם האדם לא מרגיש שום חטא, ומבקש סליחה, הרי כאילו הוא מתלוצץ, וצועק, ובוכה, ומבקש מהבורא סליחה, בו בעת שהוא לא מרגיש בעצמו שפגע משהו בכבוד המלך.

והסיבה מה שאין האדם מרגיש את חטאיו, הוא כמו שאמרו חז"ל (יומא פ"ו:) "עבר אדם עבירה ושנה בה, נעשה לו כהיתר". ומזה נמשכת הסיבה, מה שאין האדם מרגיש את חטאיו, בזמן שהוא הולך לבקש סליחה מה'.

נמצא, לפי הבחנה ב', היינו להבחין בגדלות החטא, יש צורך שהאדם צריך מקודם לתת דין וחשבון על גודל הפגם, מה שפגם בכבוד המלך. אחרת לא שייך לומר "סליחה". רק שהאדם צריך להשתדל, עד כמה שאפשר, שיוכל לתת את הביקוש, שימחול לו על עוונותיו, כפי מה שחטא, שיהיה משקל שוה.

והנה חז"ל אמרו (סוכה נ"ב), שאצל הרשעים נדמה להם החטאים כחוט השערה, ולצדיקים נדמה להם כהר גבוה. ונתעוררת השאלה, הדמיון הזה מהו. היינו, אמרו "נדמה להם". אבל מהו האמת.

והענין הוא, כי בזמן שהאדם לא משים לב למי הוא חטא, ואינו מרגיש את חשיבות וגדלות הבורא, והוא בחסרון אמונה, אז, כשמתחיל לחשוב "הלא גם אני יהודי". והיות כעת הוא חודש אלול, ומנהג ישראל הוא בכל הדורות, כיון שהוא חודש של רחמים, וכל מי שבשם ישראל יכונה, ידוע שעכשיו הוא הזמן לבקש מה', שימחול על חטאת בית ישראל, וגם תוקעין שופר, בכדי שהלב של האדם יכניס לעצמו הרהור תשובה על החטאים, אז האדם מאמין, שבטח שגם הוא חטא, וצריך לבקש סליחה מה'.

אבל כמה השיעור של הפגם שפגם בהמלך. הרגשה זו אין בידי האדם להרגיש. אלא כפי שיעור אמונתו בגדלות ה', ובשיעור זה הוא יכול לשער בעצמו גודל הפגם שעשה עם חטאיו. אי לזאת, כל אלה שהולכים לומר ולבקש סליחה, בלי שום הכנה על מה שהם מבקשים סליחה, אין זה אלא כמו מי שמבקש ממי שהוא סליחה, אף על פי שהוא עשה נגדו דברים רעים, שעל זה צריכה להיות חרטה אמיתית, על מה שהוא עשה. והוא מבקש סליחה, כאילו חטא נגדו בדבר של מה בכך. וממילא אין הדבר של ביקוש סליחה ענין ערך של ממש, כמו שצריך להיות על חטא ממש.

ובהאמור יוצא, שמטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו חשבון נפש על עיקר החטא. ואח"כ הוא יכול להסתכל על החטאים, שנגרמו על ידי עיקר החטא. והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא, במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה.

וזהו כמו שכתוב בהקדמה לתע"ס (אות י"ד), שאם היה לו אמונה בקביעות, אמונה הזו לא היתה נותנת לו לחטוא. זאת אומרת, שהוא מבקש סליחה מה', היות שהוא רואה הסיבה האמיתית לכל החטאים, היא בזה, שחסרה לו אמונה בקביעות. אי לזאת, הוא מבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, היינו שתהיה לו האפשרות, שתמיד יהיה נקבע בלבו את האמונה. וממילא הוא לא ��בוא לעשות חטאים ולפגוע בכבוד ה'. היות, כיון שאין לו ההרגשה בגדלות ה', ומשום שאין הוא יודע איך להעריך את הכבוד שמים, ולא לפגוע בו.

אי לזאת, הוא מבקש סליחה מה', שיעזור לו, שיתן לו כח לקבל על עצמו את עול מלכות שמים למעלה מהדעת. היינו, שיהיה לו כח התגברות, ולהתחזק באמונת ה'. וידע, איך להתנהג בין אדם למקום עם קצת יראת הכבוד.

זאת אומרת, כשהאדם יתן חשבון לעצמו, אז הוא יראה, שרק דבר אחד חסר לו. היינו, לעשות חשבון נפש, מה ההבדל בין יהודי לנכרי, אשר עבור זה אנו עושים ברכה בכל יום "ברוך אתה ה' שלא עשני גוי". ואין האדם נותן תשומת לב במה שאומר "שלא עשני גוי". היינו, שהוא לא מסתכל על עצמו, במה הוא ישראל ולא גוי. שצריכים לדעת, כי עיקר ההבחן הוא באמונה, שישראל מאמין בה', והגוי אין לו אמונה בה'.

ולאחר שכבר יודע את ההבחן הזה, הוא צריך לבדוק עצמו, מהו שיעורו באמונת ה'. היינו כנ"ל בהקדמה לתע"ס (אות י"ד) עד כמה הוא מוכן לוותר לטובת אמונתו בה'. ואז תהיה לו היכולת לראות את האמת. שפירושו, אם הוא מוכן לעשות מעשים אך ורק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו. או רק בשיעורים קטנים הוא מוכן לעשות לשם שמים. היינו, שחס ושלום לא יפגום באהבה עצמית, אחרת אין בכוחו לעשות שום דבר.

נמצא לפי זה, שאז הוא המקום, שיכול לראות האמת, את שיעורו האמיתי באמונת ה'. ומזה הוא יכול לראות כל החטאים, הנובעים הוא רק מסיבה זו. ועל ידי זה הוא יקבל הכנה והכשרה, בזמן שהולך לבקש מה', שיסלח לו על עוונותיו. אז יוכל לשער את שיעורו האמיתי של הפגם, היינו במה שהוא פגם בכבודו של המלך, וידע מה לבקש מה', היינו על איזה חטאים שחטא. והוא צריך לתקן אותם, בכדי שלא יחטא עוד הפעם.

ובהאמור נבין מה שכתוב בפרשת נצבים (שישי) "כי המצוה הזו, אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא, ולא מעבר לים היא, כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו".

ולשון "כי המצוה הזאת", לאיזה מצוה הוא מתכוון. וכמו כן יש להבין, מהו הפירוש "לא נפלאת הוא ממך". והענין הוא כנ"ל, שעיקר המצוה היא מצות אמונה, היינו להאמין בה'. ואח"כ יכולים לקיים מצוותיו. ובמצות האמונה, כאן באים כל המקטרגים וכל ההפרעות. והגוף מתחיל להקשות הרבה קושיות, בין שהגוף בעצמו שואל. וכמו כן מה שהגוף שומע שאלות על האמונה מאנשים אחרים.

והם באים להאדם, בזמן שהאדם רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים "כשור לעול וכחמור למשא", היינו הכל למעלה מהדעת. פתאום נעשה הגוף פיקח, ומתחיל לחקור חקירות. ושאלות "מי ומה". ובשום אופן לא נותן לו לקבל עליו את מצות האמונה. והקושיות של הגוף הם כל כך חזקות, עד שאין האדם מסוגל לתת לו תירוצים על שאלותיו. ואז בא האדם במבוכה, שאין לו כח להתגבר על טענותיו הצודקות, לפי השכל שהוא שואל. והשאלות של הגוף הוא ממש פלאי.

על זה בא הכתוב ואומר לנו "כי המצוה הזאת", היינו מצות אמונה, "לא נפלאת הוא ממך". היינו, שאין אתה צריך לתת תשובות להגוף על שאלותיו, מה שהוא שואל תוך הדעת, כי מצוה האמונה היא דוקא נבנית על למעלה מהשכל. היינו, שאין השכל החיצוני, שניתן לאדם, יכול להשיגה. ועל כן אין אתה צריך לתת לו תשובות על השאלות הפלאות שלו.

כי האדם צריך להאמין, שכל השאלות, מה שהגוף שואל, איננו באות בכדי שתתרץ אותם. אלא להי��ך, השאלות האלו באו לאדם, בכדי שיהיה לו מקום, להאמין בלמעלה מהדעת. אחרת, אם הגוף היה מבין, עם השכל שלו, את זה שהאדם רוצה לעבוד לשם שמים, היה זה בתוך הדעת. והיה נקרא זה "ידיעה" ולא אמונה. כי דוקא במקום שאין שכל האדם מגיע להשיג, שם, אם עושה משהו, הרי זה רק על בסיס אמונה.

ובהאמור יוצא, שאין האדם צריך להיות בעל כשרון גדול, בכדי שתהיה לו היכולת לענות להגוף על שאלותיו. כי כל התשובות הוא למעלה מהדעת, הנקרא "אמונה". וזה נקרא "כי לא בשמים הוא, ולא מעבר לים", שצריכים לעשות תחבולות גדולות. אלא בתכלית הפשיטות. וזה נקרא "בפיך ובלבבך לעשותו". היינו רק רצון שיהיה בהלב, יכולים להתגבר.

אבל ענין של "למעלה מהדעת" צריך ביאור. היות שיש שם להבחין הרבה הבחנות. ואאמו"ר זצ"ל אמר, שלמעלה מהדעת נקרא, שהאדם צריך לצייר לעצמו, איך הוא היה מקיים תורה ומצות, באם הדעת שלו היה מחייב אותו, שכדאי לעסוק בתורה ומצות. דהיינו, אילו הוא היה מרגיש את הטעם של כל מצוה ומצוה, את הטעם שיש בה.

כי האדם צריך להאמין, כי כמו שיש בתענוגים גשמיים, למשל בתענוגים של אכילה, או שתיה, או כבוד, וכדומה, שאנו רואים, שבכל דבר יש טעם אחר, כמו כן אנו צריכים להאמין, שיש בכל מצוה ומצוה טעם מיוחד. ולפי זה, אם הוא היה טועם את שנוי הטעמים בעת התעסקותו בתו"מ, איזה התלהבות וחיות היה מרגיש בעת עבודתו. כי הדעת היה מחייבתו, שיעשה לעצמו תמונה בעבודה, מה שמתאים לעובד ה'. והיה מסתכל על כל הדברים, שהיו רוצים להפריע אותו מעבודתו, שהיו דומים בעיניו כקליפת השום, שאין כדאי להסתכל עליהם.

ולפי הציור הנ"ל, שהוא מצייר לעצמו בתוך הדעת, אותו צורה הוא צריך לעשות למעלה מהדעת. היינו, שהגם שאין לו שום הרגשה, שיהיה משהו, שהדעת יחייבו, ומכל מקום הוא עובד, בדיוק כאילו היה לו דעת חזקה והרגשה חזקה. ובזמן שהוא עושה כך, זה נקרא שהוא "עובד למעלה מהדעת".

אולם, כל זמן שהוא מרגיש, שאילו היה לו דעת, היה עובד ה' ביתר חשק ויותר התמדה, נמצא, שהוא עובד עדיין בתוך הדעת. היות שיש עדיין הפרש בין דעת ולמעלה מהדעת. ודוקא בזמן שאין לו הפרש, זה נקרא "למעלה מהדעת".

Sourse

[citystock]

סטוק למכירה,

למבינים בלבד, חנות קומפלט כולל ציוד כולל מידוף למכירה,

הכל במצב חדש סחורה חדשה ונדרשת סוג א׳

נמכר כעסקה אחת במחיר הפסד (חייב לפנות את המקום)

פרטים בסיטי סטוק

https://citystock.co.il/archives/24269

[vlad-newreality]

התפתחות טכנולוגית מראה לנו שאפשר להיות במקום אחד ולראות מה קורה במקום אחר, מה שבעבר היה נחשב לבלתי אפשרי, אבל ביחס להישגים הרוחניים שבפנינו זהו דבר פעוט. בהתפתחות הרוחנית אפשר להיות בכל מקום בבת אחת. לפרוץ את כל מגבלות הזמן, המקום והתנועה שכמו כולאות אותנו עתה בכלוב צר, סוג של בית סוהר תפיסתי.

רוחניות פירושה התעלות אל טבע חדש, גבוה יותר מהאגואיזם שהוטבע באדם מלידה. בחכמת הקבלה מגדירים אותו כרצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות אגואיסטי. מתוכו האדם פועל גם כשאין הוא מודע לכך. הרצון האגואיסטי של כל אחד ואחד מפריד בינינו וגם מחלק את המציאות שלנו לזמן, תנועה ומקום. כתוצאה מכך אנחנו מרגישים שיש מקומות שונים, ז��נים שונים, עבר, הווה, עתיד, שנמצאים בתנועה קדימה. אלו מגבלות הקיום והתפיסה שלנו, אבל ביכולתנו להתעלות ולהשתחרר מהן.

ההתעלות הזו נקראת התפתחות רוחנית. היא עוברת דרך התעמקות בטבע הפנימי שלנו ופיתוח רצון להתחבר לאחרים בקווי קשר פנימיים. שבירת המחיצות בינינו, היחס האגואיסטי לאחרים, וחיבור כל הלבבות והמוחות לכדי לב ומוח משותפים. וכשאיחוד מושלם שכזה נוצר כל פרט מרגיש מה שנמצא בכולם.

בתוך רשת הקשר הרוחני מגלים אז זרימה של כוח מיוחד, כוח עליון של השפעה טובה, אהבה, חיבור, כמו חום של אימא שדואגת לכולם. ובזה אנחנו מרגישים שהתבטלו הזמן, התנועה והמקום, העבר, ההווה והעתיד. הרגשת אהבה ממלאת אותנו, היא בולעת את כל הפירוד, את כל החלוקות. כדי להמחיש לעצמנו ולו רק טיפה מזה אפשר להיזכר בהרגשת האהבה שאולי חווינו פעם, שכאילו הכול נעלם והאהבה מילאה את כל ישותנו.

המציאות הרוחנית היא קבועה ושלמה. אין בה הפסד, רק מעיין המתגבר של טוב ועונג. מטרת החיים היא לגלות אותה, והשגתה עונה לאדם על שאלותיו העמוקות ביותר. ואם התחלנו עם הפחד להחמיץ אז נסגור איתו גם מעגל: האם יש משהו שכיום אנחנו מפספסים? ובכן, זה לא "משהו" אלא פספוס של מאה אחוז. אנו מפספסים פשוט ה-כ-ו-ל. גילוי של מהות החיים, נצחיות, שלמות, אהבה, מילוי, תענוג. מסיימים את משחק החיים בידיים ריקות. אבל אפשר ללמוד להפוך את התמונה על פיה, ולנצח בגדול!

[timesofisraelnewsnow]

מכבי ת"א הפסידה בקובנה - ועלתה לפלייאוף

מכבי תל אביב רצתה מאוד להבטיח את מקומה בפלייאוף היורוליג עם ניצחון נוסף כדי להמשיך במומנטום אחרי 11 ניצחונות בכל המסגרות, אבל ספגה הפסד מבואס בחוץ לז’לגיריס קובנה 67-68. הצהובים והמארחים פתחו טוב את המשחק. שני הצדדים איפסו את הידיות ובתום הרבע הראשון התוצאה הייתה שוויון 17-17. מכבי תל אביב ��תחה את הרבע השני עם שלשות של דרון היליארד, ג’ראל מרטין ולורנצו בראון שהעלו את הצהובים ליתרון 22-29. הצהובים…

[maccabihaifafc]

‏‎אכזבה גדולה במועדון מההדחה בגביע: "הפסד כואב, אם בדקות הטובות ובמצבים שהגענו היינו מבקיעים היו מדברים אחרת עכשיו, אבל היינו חשופים ונתניה הענישה, יש שחקנים בתקופות פחות טובות שצריכים לחזור לעצמם. נתרכז עכשיו בדרבי ובלקחת אליפות" אמרו בכרמל. ביקורת על ניהול המשחק של בכר, שדווקא הכין טוב את הקבוצה אבל החילופים יותר הזיקו ובמיוחד הוצאת סבע שהיה פנטסטי, גם שחקני ההתקפה אכזבו ולקראת הקיץ יופקו לקחים. גם שחקני החלק האחורי לא היו טובים מלבד סק ששוב הרשים, כרגע סיכוי נמוך שהאופציה על דילן תמומש והרבה יהיה תלוי בפלייאוף מכבי חיפה הודחה אמש (שלישי) מהגביע בתום מותחן מרתק ודרמטי מול מכבי נתניה בסמי עופר, אחרי הפסד 2:1 בהארכה משער של טומאסי הנהדר. האלופה חלמה על דאבל אבל תצטרך להתרכז כעת בלשמור על התואר היחידי שנותר לה, ברק בכר שרצה לתקן אחרי ההפסד בגמר עונה שעברה לא יצליח העונה כבר לסמן וי על דאבל שמאוד רצה ויש אכזבה כללית גדולה בקרב כולם במועדון. דווקא ההכנה הייתה טובה, ההרכב איתו פתח המאמן עם קישור מעובה די שיתק את נתניה ועם קצת יותר מזל וריכוז הירוקים היו יורדים להפסקה עם יתרון יותר גדול, אך הסתפקו בשער של סבע שכיכב אחרי בישול יפה של פיירו. חצי שני שוב מצב נייח לטובת הירוקים הפך למתפרצת קטלנית מנגד ורוטמן כבש מול אין הגנה ופה נרשמה ביקורת גדולה על הצוות, שלא למד ממקרה אשדוד. בכר חטף ביקורות על ניהול המשחק, היה מקום לרענן מיד אחרי ההפסקה אבל בהדרגה, במקום זאת חיכה וביצע 3 חילופים במכה והוציא את סבע שאולי היה עייף, אבל היה נכון לנסות להשאיר אותו על הדשא. גם החילופים לאחר מכן עם ויתור על האמצע בהוצאת מוחמד והכנסת ניקיטה לא הועילו ואחרי החמצות מצד שני הצדדים הגענו להארכה, שם שוב נתניה הענישה אחרי חור של סונדגרן בהגנה וטומאסי הנהדר שלח את היהלומים לחצי גמר. הרבה שחקנים היו לא טובים ובין היתר משפתי, סונדגרן, דילן, מוחמד שהתעייף והרבה לאבד ודוד וגם חזיזה, אצילי, ניקיטה וקורנו שנכנסו לא הצליחו להשפיע לטובה. בעקבות ההדחה וריבוי ההחמצות נראה שיופקו לקחים בקיץ ונראה שינוי בעמדות החלוצים, כשניקיטה ושהר יעזבו ויצטרפו חלוץ או שניים אחרים. במועדון מקווים שפיירו יוכיח את עצמו בפלייאוף ואם לא ירשים לא יפסלו למכור אותו בקיץ כדי להביא חלוץ זר אחר. #המשך_הכתבה_בתגובה_הראשונה כעת הפנים לדרבי ובכר צפוי לעשות לא מעט שינויים, כשכהן, אבו פאני, חזיזה, שרי ואולי אף אצילי יהיו בתמונת ה-11. מסקנות שלכם מאתמול? איך צריך לפתוח בדרבי? @eliranmhod (תמונה- מכבי חיפה) ‎‏ https://www.instagram.com/p/CpPMglEqXJs/?igshid=NGJjMDIxMWI=

[spideneur]

"Win in silence.

Let them think You are losing"

[ednakarnaval]

הפסד צורב לעו"ד ורה קירשטיין: יצגה אישה בוגדת שהעלילה על הבעל שהוא עקר, הזדיינה עם השכן ושיקרה לבעל שהילד שלו. הנואת אבהות 250,000 ש"ח פיצוי לבעל הנבגד

הפסד צורב לעו”ד ורה קירשטיין: יצגה אישה בוגדת שהעלילה על הבעל שהוא עקר, הזדיינה עם השכן ושיקרה לבעל שהילד שלו. הנואת אבהות 250,000 ש”ח פיצוי לבעל הנבגד

כל הכבוד לשופט ��מרוד פלקס מבית המשפט למשפחה בירושלים. אחד השופטים הכי נורמלים במערכת בתי השחיטה למשפחה בישראל. בדרך כלל הוא חושש מהנשיאה אסתי חיות שתפתח עליו ג’ורהפמיניסטית ותעשה לו בושות כמו שהיא עושה לכל שופט שמנסה לעשות צדק לטובת גברים. הנה כאן השופט נמרוד פלקס החליט לעשות צדק לטובת גבר שאשת זנונים ופתיינית שהזדיינה עם גבר אחר “חבר” לעבודה ולזיונים בעודה נשואה, ובמשך 5 שנים שיקרה לבעל שהילד…

[rabash-maamarim]

מהו שהקב"ה נושא פנים, בעבודה

תשנ"א - מאמר ל"ג 1991 - מאמר 33

חז"ל (מדרש רבה נשא י"א, ז') אמרו על מה שכתוב "ישא ה' פניו אליך" וזה לשונם, כתוב אחד אומר "ישא ה' פניו אליך", וכתוב אחר אומר "אשר לא ישא פנים". כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. כשישראל עושין רצון המקום "ישא ה' פניו אליך", וכשאין עושין רצון המקום "אשר לא ישא פנים", עד כאן לשונם.

ויש להבין, אם ישראל עושין רצון המקום, למה נצרכה נשיאת פנים. ובכדי להבין מה שתרצו, צריכים להבין מקודם מהו "רצון ה'" ומהו "פני ה'". הנה כפי שאנו לומדים, משמע שרצון ה' הוא להשפיע, כמו שכתוב שמטרת הבריאה היא רצונו להטיב לנבראיו, היינו להשפיע להם טוב ועונג. ופנים ה' נקרא גילוי פנים, היינו שזוכה להשגת השגחה גלויה, שה' מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב.

כמו שכתוב (בהקדמה לתע"ס אות פ"ג) וזו לשונו "והנה מדרגה ראשונה של גילוי הפנים, שהיא השגחת שכר ועונש בבירור המוחלט, אין זו באה לו לאדם אלא ע"י ישועתו יתברך, שזוכה בפקיחת עינים בתורה הקדושה, בהשגה נפלאה, ונעשה כמעין המתגבר, ובכל מצוה שבתורה הקדושה, שכבר קיים אותה מתוך היגיעה מבחירתו, זוכה ורואה בה את שכר המצוה המיועד לו לעולם הבא, וכן הפסד הגדול שבעבירה".

ובהאמור יש לפרש מה ששאלנו על מה שכתוב כאן "בעושים רצון של מקום הקב"ה נושא להם פנים". הלא הם עושין רצונו של מקום, מה שייך לומר כאן שהם צריכים ל"ישא ה' פניו אליך".

והענין, כי ענין פני ה' הוא בחינת גילוי השגחתו יתברך בהנהגת טוב ומטיב. והיות שהיה תיקון, מטרם שהאדם מתקן את הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע, תהיה בחינת העלם והסתר על השגחתו יתברך, לכן מטרם שהאדם מגיע לבחינת "עושין רצונו", שפירושו הוא, כמו שהרצון של הבורא הוא להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך שיהיה לו רצון להשפיע.

ובזמן שיש השתוות הצורה, אז יש מקום שהקב"ה נותן לו את ענין גילוי פניו יתברך, שהוא בחינת פקיחת עינים בתורה, וזוכה להשגה שה' מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. וזה יכול להיות רק לאחר שהאדם עושה רצון ה', היינו שהאדם כבר זכה לבחינת רצון להשפיע, שדווקא אז מסתלק הצמצום וההסתר.

מה שאין כן כשאין ישראל עושין רצונו של מקום, אלא הם רוצים שה' יתן להם הכל בכלים דקבלה, שזהו היפך מרצונו של מקום, שרצונו הוא להשפיע, אז מוכרחת להיות ההנהגה בבחינת "לא ישא פנים" אלא בבחינת אחוריים, הנקראת הסתרת פנים של הקב"ה. וזה נקרא "אשר לא ישא פנים". וזהו מטעם התיקון, שלא יהיה ענין של בושה.

וכמו כן יש לפרש את המאמר הנ"ל על זמן התחלת העבודה, היינו מטרם שהאדם זכה להיות מאלו אנשים שכבר זכו להיות "עושין רצונו של מקום". ויש לפרש "עושין רצונו", היינו שהולכים בדרך להגיע להיות מעושין רצון המקום, היות כשהולכים בדרך זו כבר נקרא שמם על שם הדרך שבה הם הולכים. וזהו על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל על מה שכתוב "יהיב חכמתא לחכימין". והקשה, הלא "יהיב חכמתא לטיפשים" היה צריך לומר. ואמר שהכוונה היא על אלה שהם רוצים חכמה, הם כבר נקראים "חכימין", מטעם שהולכים בדרך להשיג חכמה. וכיון שהם נותנים אתערותא דלתתא, לכן נותנים להם מלמעלה חכמה.

וכמו כן כאן, כשהם רוצים להגיע להשיג את הכח של רצון להשפיע, זה כבר נקרא שעושין רצון המקום. ולפי ה��לל "הבא לטהר מסייעין אותו" הם מקבלים עזרה מה'. לכן להם אומר הכתוב "ישא ה' פניו אליך", היינו הקב"ה מאיר להם בחינת הפנים שלו, שפירושו שהקב"ה נותן להם עזרה. ומהי העזרה. זהו כמו שכתוב בזה"ק "הבא לטהר מסייעין אותו". ושואל, במה. והתשובה היא "בנשמתא קדישא", שזה נקרא "פני ה'", כמו שכתוב "כי באור פניך נתת לנו, תורת חיים ואהבת חסד". היינו, שע"י אור הפנים הם מקבלים אהבת חסד, שהיא בחינת השפעה, כלומר שה' נותן להם הכח לאהוב חסד, היינו לאהוב להיות משפיע.

וזה נקרא "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", שענין שלום הוא כמו שכתוב (תהילים פ"ה) "אשמעה מה ידבר האל ה', כי ידבר שלום אל עמו, ואל ישובו לכסלה". נמצא, שענין "שלום" פירושו שה' אומר "שלום", שלא יחטא עוד, אלא הוא זוכה להיות בשלום עם ה'. וזה הפירוש "כשעושין רצון המקום", אז הם מקבלים את הסיוע של הקב"ה. וזה שאומר "ישא ה' פניו אליך".

מה שאין כן "וכשאין עושין רצון המקום", כלומר שלא הולכים בדרך להגיע להשיג את רצון המקום, שהוא הרצון להשפיע, אז נאמר עליהם "אשר לא ישא פנים", כלומר שלא יכול לתת להם עזרה שימלא את רצונם, מטעם שרצונם הוא ההיפך מהקדושה. ואיך יכול לתת להם דבר שהוא נגד רצונו של מקום, היות שכל מה שיש לאדם לעשות בעבודה הוא רק לתקן מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע. ואם ה' ישא להם פנים, היינו שיקבלו עזרה, שיהיה בידם לעבוד יותר עבור הרצון לקבל לעצמם, נמצא שהקב"ה כאלו מכשיל אותם. לכן זה שה' לא ישא פנים להם, בזה הוא עוזר להם, שלא ישארו באהבה עצמית. אלא על זה אמרו "הבא לטמא פותחין לו", אבל לא נותנים לו עזרה, מה שאין כן "הבא לטהר מסייעין אותו".

ובהאמור נבין מהו ענין של תשובה. זאת אומרת, מה האדם צריך להשיב ש"תשובה" פירושה, שקבל משהו והוא צריך (להחזיר) מה שקבל. והענין הוא כנ"ל, היות שהאדם נולד עם טבע שהוא רצון לקבל לתועלת עצמו, לכן האדם רוצה לעבוד רק לתועלת האדם, היינו שהוא רוצה שה' ימלא את הכלי קבלה שלו. ועל דבר זה האדם צריך לעשות תשובה, היינו לעשות הכל לשם שמים, כלומר מה שהוא מקבל אין הוא רוצה לקבל לתועלת עצמו, אלא כל מה שהוא מקבל הוא בכדי לתת להבורא נחת רוח, היות שהבורא רוצה שהאדם יקבל, כמו שכתוב "רצונו להטיב לנבראיו". נמצא, שכל מה שהוא מקבל הוא רק בעל מנת להחזיר, אחרת הוא לא רוצה לקבל. וזה נקרא "תשובה", היינו שהוא מחזיר כל מה שהוא מקבל.

וזהו על דרך שכתוב בזה"ק (נשא דף ח' ובהסולם אות כ"ח) וזה לשונו "וכל מי שחוזר בתשובה הוא כאילו השיב אות ה', שהיא המלכות, אל אות ו', שהוא ז"א, שהוא בן י"ה, ונשלם בו הויה, וזו היא תשובה ודאי, שהיא אותיות תשוב ה' אל ה - ו'".

ובזה"ק (נשא, ובהסולם אות ל"א) אומר וזה לשונו "ותשובה זו, שהיא המלכות וה' דהויה, נקראת "חיים", שכתוב "כי ממנו תוצאות חיים", שהן נשמת ישראל, שהן תוצאות של המלכות, הנקראת "חיים", והיא הבל היוצא ונכנס בפיו של אדם בלא עמל ובלא יגיעה, שהוא סוד ה' דהבראם, כי אות ה' מתבטאת מן הפה בקלות יותר מכל האותיות, ועליה נאמר "ותמונת ה' יביט". כי המלכות נקראת "תמונת ה'". וכן "אך בצלם יתהלך איש", ומשום שהיא על ראשו של האדם, אסור לו לאדם ללכת ד' אמות בגילוי ראש, כי אם היא מסתלקת מעל ראשו של אדם, מיד מסתלקים החיים ממנו".

ויש לפרש דברי הזה"ק מה שאומר "שתשובה נקראת תשוב ה' לגבי ו'". והענין הוא כנ"ל, כי כל עבודתינו היא לקבל עלינו עול מלכות שמים אף על פי שהיא בבחינת העלם והסתר, כלומר הגם שמחשבת הבריאה היא להטיב לנבראיו, מכל מקום נעשה צמצום והסתר על מלכות שמים, מטעם שיהיה מקום לבחירה, היינו שלאדם תהיה היכולת לומר, זה שהוא מקבל עול מלכות שמים אין זה מטעם א��בה עצמית, אלא מטעם לעשות נחת רוח ליוצרו. ואם המלך היה מגולה, בטח האדם היה מקבל את התגלות המלך מטעם אהבה עצמית, כי אנו צריכים להאמין, שאין תענוג יותר גדול בעולם מראות פני המלך. נמצא, שבזמן קבלת מלכות שמים היה האדם מוכרח להיות בפרודא מטעם שינוי צורה, כידוע ששינוי עושה פירוד ברוחניות.

נמצא, ההסתר הזה גורם לנו שקשה לקבל את עול מלכות שמים ולהאמין שהשגחתו יתברך היא בבחינת טוב ומטיב. ורק בזמן שהאדם הולך על דרך להגיע לבחינת השתוות הצורה, היינו שכל מעשיו יהיו לשם שמים, בשיעור שכוונתו היא להשפיע, בשיעור זה מסתלק ממנו ההעלם והצמצום. ואז האדם יכול להשיג את הטוב ועונג, כי הוא מקבל אז בבחינת אור חוזר, היינו שכל מה שהוא נהנה הוא רק מטעם שרוצה לעשות נחת רוח ליוצרו. לכן אין קבלת התענוג עושה בחינת פירוד. אז האדם מקבל את השפע כפי הכלל "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק". לכן אז כבר אין להאדם עבודה בכדי להשיג משהו, היות שכבר העליון יכול לתת, מטעם שכבר יש לו הכלים דהשתוות הצורה. נמצא שעיקר עבודת האדם היא להשיג את הכלים דהשפעה.

ובהאמור יש לפרש, מהי תשובה, זה שאומר "תשוב ה'", שהיא המלכות, שהיא נמצאת בפרוד משם הויה, היינו מלכות שהיא כלל הנשמות, שהיא צריכה לפרנס את הנשמות. ואם הנבראים עובדים (כפי) מה שמוטל עליהם, היינו לעשות הכל בעל מנת להשפיע, אז הם גורמים, כל אחד בשורש נשמתו, בחינת רצון להשפיע. אז המלכות מקבלת השתוות הצורה לגבי הקב"ה, שהוא המשפיע.

נמצא שהשפע מושפע לתחתונים בלי שום עמל ויגיעה, כנ"ל בדברי הזה"ק, היות שנתינת השפע שייכת להבורא, שהוא יתן, ואין להאדם שום עבודה להשיג את זה, אלא כל עבודת האדם היא בבחינת הכלים, שתהיה להם בחינת השתוות הצורה, שזה נקרא "עבודת הארץ", היינו שהעבודה היא, שהמלכות שמים שלהם תהיה בעל מנת להשפיע.

וזהו כמו שכתוב (ברכות ל"ג) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שיש לפרש "הכל" הכוונה על המילוי שנותן ה'. ויש הרבה מינים בהשפע. ובאופן כללי הם נקראים "נרנח"י", או "חכמה", או "חסדים". וכל אלו ה' נותן בלי טורח מהאדם, חוץ מיראת שמים, שענין יראה פירושה, שהאדם צריך לעבוד, שתהיה לו יראה "אולי הוא לא יכול לעשות בעל מנת להשפיע". זה שייך לעבודת האדם.

כלומר, האדם מתיירא לקבל "אולי הוא לא יוכל לכוון בעל מנת להשפיע". ענין "שלא לקבל" זה אנו מיחסים להאדם, וענין "הנתינה" אנו מיחסים להבורא. נמצא, יראת שמים, שהוא מפחד לקבל "אולי הוא יבוא על ידי זה לידי פירוד מה'", עבודה זו (אנחנו) מיחסים להאדם. כלומר, שזוהי כל עבודת האדם, איך להשיג כלים דהשפעה. אבל אין להאדם לחפש עצות איך להשיג שפע, כי על זה אין לדאוג, אלא כל דאגותיו של אדם צריכות להיות איך להשיג את הרצון להשפיע. כי המלכות נקראת "חיים", ממנה תוצאות חיים.

וזהו לאחר שהאדם כבר השיג את הכלים דהשפעה, בזה שהחזיר את המלכות, הנקראת "כלי המקבל", שתהיה עכשיו בבחינת "כלי המשפיע". היינו, שהנבראים תקנו בשורש נשמתם, שהיא המלכות, שתהיה בעל מנת להשפיע ולא לקבל. אז מלכות משפעת להם חיים, כמו שכתוב "כי ממנו תוצאות חיים". וזה האדם מקבל בלי עמל ובלי יגיעה, שהוא סוד ה' דהבראם. היינו כנ"ל, כי לאחר שהאדם תיקן את המלכות, שהיא ה' אחרונה, בבחינת השתוות הצורה עם יה"ו, אז כבר נמשך שפע לאדם, שתיקן אותה בלי עמל ובלי יגיעה.

וזה שאומר "ועליה נאמר "ותמונת ה' יביט", כי המלכות נקראת "תמונת ה'". ויש לפרש, שרוצה להשמיענו, שכל העבודה היא רק בבחינת "יראה", היינו "שלא לקבל את השפע פן לא יהא בידו כח לכוון בעל מנת להשפיע". וזה הוא כמו שכתוב אצל משה (ברכות ז') "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט. אמרו, בשכר, ויסתר משה פניו, כי ירא מהביט, זכה, לתמונת ה' יביט".

היינו כנ"ל, היגיעה היא על בחינת יראה, כמו שכתוב "כי ירא מהביט" ואח"כ באה הזכיה בלי עמל ויגיעה, שזכה לתמונת ה' יביט, שהיא בחינת מלכות, כמו שאומר "כי מלכות נקראת "תמונת ה'". נמצא, שכל החיים באו אח"כ ממלכות, כמו שאומר "ו - ה' דהוי"ה נקראת חיים", שזה בא בלי עמל ויגיעה.

וזה שכתוב "אך בצלם יתהלך איש", שענין "צלם" הוא כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שצלם הוא מלשון "צל", שצל הוא במקום שאין השמש זורחת, שהיא בחינת הסתרה. כלומר, לאחר שהאדם מקבל מלכות שמים בבחינת ההסתר למעלה מהדעת, אז הוא זוכה לדעת דקדושה. וזה שכתוב "אך בצלם יתהלך איש", היינו דוקא כשהאדם מקבל על עצמו מלכות שמים בבחינת "צלם", על ידי זה האדם יכול ללכת במעלות הקודש, שזה פירוש "יתהלך איש".

וכמו כן יש לפרש מה שכתוב "אסור לו לאדם ללכת ד' אמות בגילוי ראש", ש"ראש" פירושו דעת ושכל. "כיסוי ראש" הוא שמכסה על השכל ולא מסתכל עליו, אלא הוא הולך למעלה מהדעת. "ד' אמות" נקרא האדם, שזוהי קומתו של האדם, שהכוונה, שלאדם אסור ללכת בלי אמונה למעלה מהדעת. ואם הוא הולך בתוך הדעת, היינו "גילוי ראש", "מיד מסתלקים החיים ממנו". אלא דוקא ע"י "כיסוי ראש" הוא יזכה לדעת דקדושה.

אולם עבודה זו של האמונה למעלה מהדעת צריכה להיות בישוב הדעת, כי רק אז האדם יכול להבין מה זה למעלה מהדעת, אחרת האדם טועה בהמובן של למעלה מהדעת. וזהו כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק ד', כ"ג) "אל תרצה את חברך בשעת כעסו". לכן, בזמן שהאדם הוא בכעס, היינו שאין הוא מרוצה ממצבו שבו הוא נמצא ומתחיל לעשות חשבון הנפש, אז הוא בא לכלל טעות ואין הוא מסוגל לעשות חשבון אמיתי, כמו שאמרו חז"ל (ספרי מטות) "כיון שבא לכלל כעס בא לכל טעות".

ועיקר כעסו של אדם על עצמו מתבטא בעבודה בעצבות ממצבו שבו הוא נמצא. לכן כל החשבונות שהוא עושה הם לא בסדר, מטעם שהוא בעצמו נמצא במצב שאין בו ישוב הדעת. ובמצב הזה אין לו לעשות שום חשבונות, אלא לקבל על עצמו מלכות שמים בלי שום חשבונות. ורק לאחר שקבל על עצמו עול מלכות שמים בכפיה וכאשר נח רוגזיה, אז הוא יכול לעשות חשבונות, לדעת מה זה למעלה מהדעת, ומה זה למטה מהדעת, ומהו בתוך הדעת.

כי יש לדעת, שבזמן שהאדם מרוגז על איזה דבר, הוא מרגיש אז שהוא נמצא במצב שלא נח לו. ואי אפשר בזמן כזה להאמין בהשגחה פרטית, שה' הוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. לכן במצב הזה הוא מדבר לשון הרע על השגחתו יתברך. וממילא האדם נפרד מהאמונה. כי יש תיקון מלמעלה, הנקרא בדברי חז"ל "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". שפירושו, שרוח הקדושה, שהיתה לו, נסתלקה ממנו. וזה נעשה לטובת האדם, כי בזמן שאין להאדם את רוח הקדושה, אין הוא יכול לפגום במה שאין לו.

לכן כשהאדם נופל למצב של עצבות, כלומר שאין לו ממה לקבל שמחה, הוא נפרד אז מקדושה. ��ז יש להאדם רק עצה אחת, שיקבל על עצמו בכפיה את עול מלכות שמים, ויתן תפלה לה' שיעזור לו, שהכפיה הזאת שקבל על עצמו, ה' יעזור לו שתהיה בשמחה, כמו שכתוב "עבדו את ה' בשמחה". והיות שהעבודה ה��ו עכשיו אצלו בכפיה, אם כן מאיפה יקח שמחה.

לכן על האדם להתפלל לה' שיעזור לו, שיוכל לקיים מה שכתוב "עבדו את ה' בשמחה". וגם האדם צריך להתגבר אז בבחינת "אתערותא דלתתא", ויאמין שזוהי זכיה גדולה שהיה בידו כח להתגבר על מצבו ולעשות משהו נגד השכל, שזה נקרא "למעלה מהדעת". וגם להאמין, אחר שהוא התגבר בבחינת למעלה מהדעת, שזה נקרא שהוא "עובד ה'". היינו, שהתגברות הזו מה שהוא עשה עכשיו, זה נקרא "עבודת ה'", היות שהוא עובד עכשיו עם בחינת אמונה למעלה מהדעת. כלומר, שרק עכשיו הוא נקרא "בעל עבודה", היות שהגוף לא מסכים לעבודה זו.

ובהאמור יוצא, שבזמן שהאדם בא לידי מצב שהגוף לא רוצה לעבוד עבודת הקודש, והאדם אז במצב שאין לו רוח חיים, זהו זמן שהאדם נקרא שאין לו אמונה בה'. כי האמונה בה' מביאה שמחה. לכן בזמן שהוא מרוגז ובכעס על עצמו, עד כדי שלא יכול לסבול שום דבר שנמצא בסביבתו, אז הוא בבחינת "עובד עבודה זרה".

וזהו כמו שאמרו חז"ל "כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה". וזהו כנ"ל, שהוא מטעם שאין לו אמונה. לכן האדם ישתדל על כל מגע שיש לו עם רוחניות, שיתן תודה לה'. אז הוא מיחד את הקשר עם הבורא. כלומר, אפילו שהוא נמצא במצב שהגוף דוחה כל דבר שבקדושה, גם על זה הוא יכול לקיים קשר עם הבורא, היינו שהאדם צריך לומר אז, זה שאני מרגיש שאין לי שום רצון לעבודה, גם זה נקרא "מגע".

כלומר, האדם רואה שלא תמיד הוא חושב על עבודה, היינו, אם הוא כן רוצה לעבוד או לא, אלא שיש לו לחשוב ולדאוג על שאר ענינים, שאין להם שייכות לרוחניות. לכן עתה שיש לו מגע, על זה הוא נותן תודה, אז על ידי זה האדם יכול להכנס שוב לעבודה ויתחיל לחיות בחיים דקדושה.

והגם יש הרבה בחינות בהקשר שהאדם מקשר עצמו להבורא. אבל כל מגע הוא דבר גדול ועל זה כתוב (תהילים מ"ח, י"א) "כשמך אלקים כן תהלתך", שפירושו, כמה שהאדם יכול להעריך את גדלותו וחשיבותו של הבורא, בשיעור זה הוא יכול להודות ולהלל לה'. ובודאי שאם האדם יכול לצייר לעצמו יותר את גדלותו וחשיבותו של הבורא, בטח שיהיה בידו לתת שבחים יותר גדולים לה'. אולם על ידי זה שהאדם מתגבר ונותן שבח לה' על משהו, לא חשוב על מה שהוא נותן את התודה לה', הפעולה הזו כבר נותנת קשר לה', שעל ידי זה הוא יכול להכנס לעבוד עבודת הקודש על דרך האמת. לכן בכל המצבים רק תפלה עוזרת.