#בסתר

[mexashepot]

ב-7 באוקטובר לא קרה לך כלום.

לא מתת. כל קרובייך בחיים. ילדייך לא נחטפו. לא נלקחת בשבי. אף אחד בסביבתך הקרובה לא נעדר.

המדינה הזאת כה זערורית, שכמו כולם את מכירה אנשים שחרב עליהם עולמם - במקרה שלך, היכרות רחוקה או מפעם. בארץ הזו מפרידות שלוש דרגות של היכרות בין אדם לאדם - בחייו. במותו מספיקות רק שתיים.

את יודעת שזה יכול היה לקרות גם לך. לילדים שלך. אין כאן אמא אחת שהרעיון המפלצתי הזה לא עובר לה בראש, מכווץ לב ורחם.

לא קרה לך כלום.

חושייך מתחדדים יתר על המידה. שאון אופנוע מאיץ הוא אזעקה. רשרוש שקית ברחוב היא חוליית מפלצות שמשחרת בסתר להרג. טריקת דלת אצל השכנים היא פריצה. כלב נובח הוא מחבל תוקפני.

את מתקשה לישון. נרדמת באמצע הלילה. מתעוררת לא הרבה אחרי. מדמייינת דברים שלא קרו לך. כאבי פאנטום של אבריי זרים מפלחים את גופך. את בוכה על אנשים שאת לא מכירה.

לא קרה לך כלום.

את מחפשת דרך להועיל במשהו עבור אלה שכן קרה להם. את מתנדבת עבור ארגון אחד ואז אחר. כולם אומרים שרוח הנתינה מפעימה, מחזקת. בראש את יודעת שזה נכון, אבל את לא מרגישה את זה בבטן. בכלל, מרוב שאת מרגישה את מה שלא קרה לך, את לא מרגישה את מה שכן קורה.

לא קרה לך כלום.

רק הנשמה שלך נחטפה והקשב שלך נעדר והנפש שלך בשבי. ואולי בכל זאת קצת מתת.

******

On October 7, nothing happened to you.

You didn’t die. All of your loved ones are alive. Your kids weren’t kidnapped. Nobody in your immediate circle is missing.

This country is so tiny, that like everyone else, you know people whose world has been shattered - in your case, people you know only distantly, or from long ago. Here only three degrees separate between one person and another - when they're living. If they’re dead, it’s just two.

You know this could have happened to you. To your children. There's not a single mother in this country this monstrous idea hasn't crossed her mind, tightening heart and womb.

Nothing happened to you.

Your senses are in hyper mode. A speeding motorbike is a siren. A crinkling plastic bag is a group of monsters in hiding, ready for ambush. A slamming door is a break-in. A barking dog is an attacking terrorist.

You have trouble sleeping. You fall asleep in the middle of the night, and wake up not much later. You imagine things that didn’t happen to you. Phantom pains of strangers’ limbs slice through your body. You cry for people you don’t know.

Nothing happened to you.

You look for ways to do something for those to whom things did happen. You volunteer for one initiative, and then another. Everyone says that the spirit of giving is astounding and empowering. In your mind you know this is true, but in your heart you feel nothing.

In general, you feel what didn't happen to you so much, that you don’t feel what does.

Nothing happened to you.

Only your soul is kidnapped, your attention is missing, and your heart has been taken hostage.

And maybe you did die a little.

[david-goldrock]

כל הבנות רוצות את בצלאל, אבל מה עם חברות דירוג האשראי?

אין לו כסף למנגו, כל החולצות 'שלו מעלות בלאי

כל הבנות רוצות את בצלאל אבל בסתר הוא סתם מושחת

(מי מעביר כספים לדברים לא נחוצים תחת קריסה כלכלית?)

[eshcolit-sgula]

טוב שלום, לא עשיתי את זה כבר המון זמן אבל הנה לכם פוסט דיכאון קצר כי אני צריכה לפרוק ואני בייסיקלי נטל לכל האנשים בחיים שלי:

אני אתחיל בזה שזה באמת יפה מאוד שלא עשיתי פוסט דיכאון כבר תקופה ממש ארוכה, לדעתי לפחות שנה ואני באמת חושבת שזאת הייתה שנה טובה יחסית ובצדק לא הרגשתי צורך. עד בערך פברואר האמת שהייתי במצב חרא והייתי בודדה מאוד אז אולי כן כתבתי איזה פוסט רגשות מגעילים כזה, לא זוכרת.

אבל בפברואר הגעתי לצבא ובאמת שהחיים שלי השתפרו כל כך הרבה מאז, פגשתי חברים מדהימים ואת החבר המושלם והמדהים שלי, אני הרבה פחות בבית אז יותר קל לי עם המשפחה ובכללי המצב קצת פחות זוועה.

העניין הוא שעכשיו סיימתי קורס (אכן כן!! ממש גאה בהתקדמות שלי) ועכשיו טירונות ושירות וזה ממש מפחיד אותי ואולי יושב עליי קצת. הכל הולך להשתנות ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. עם הטירונות אני אסתדר, כולה 3 שבועות ואני אשרוד, אני גם אהיה שם עם חברים ויהיה מצחיק בסך הכל. אבל השירות קצת מפחיד אותי, זה המון זמן וקיבלתי שיבוץ גרוע ממש (לדעתי לפחות) עם מישהי מקסימה מאוד אבל קצת סתומה ובכללי אני מרגישה שזיינו אותי עם השיבוץ הזה כי התעלמו לחלוטין מכל מה שביקשתי ודי ירקו לי בפרצוף ורמזו לי שלא מגיע לי יותר טוב. אבל עזבו, זה משבר של לפני חודש, השלמתי עם הבאסה ואני אתמודד עם זה כי אין לי פאקינג ברירה, לפחות לא בשנה-שנתיים הקרובות.

בקיצור כרגע אני פשוט מרגישה חרא כולל כזה ושכולם שונאים אותי תמיד ואני פשוט נטל על כולם וכולם נחמדים אליי מתוך רחמים.

כן זה כולל את החבר שלי.

(כמה עובדות על החבר שלי שאתם צריכים לדעת לפני שאני מתחילה: הכרנו בקורס, יש לו בעיות קשב וריכוז, הוא מאמין גדול בטיפול פסיכולוגי והוא בחור די רומנטי)

אני יודעת בוודאות שזה לא נכון כי הבנאדם מאוהב בי לחלוטין (לא ברור למה) והוא דואג להגיד לי את זה לפחות איזה פעמיים ביום אבל איזה קול קטן בראש שלי עדיין אומר לי שהוא שונא אותי והוא בסתר רוצה לזרוק אותי ולא לראות אותי יותר לעולם אבל מתבייש לעשות את זה. אני באמת יודעת שזה בולשיט אבל אני לא שולטת בקול הקטן הזה והוא פשוט מרביץ לי כרגע עם לום. בלי סיבה אני כל הזמן מרגישה שאני כופה עליו את הנוכחות שלי בחיים שלו ואני חופרת לו בטירוף והוא מסנן אותי, נגיד שבוע שעבר היה איזה יום ששלחתי לו איזה 30 הודעות והוא ענה בקושי אז למחרת לא יזמתי שום שיחה ולא דיברנו רוב היום וממש אכלתי סרטים, אבל אז הוא כתב לי "היי מה שלומך סליחה שלא דיברתי איתך כל היום, שכחתי מהקיום של הטלפון שלי. רוצה שיחת וידאו?" ודיברנו שעה כי הפאקינג אוברתינקינג הדפוק שלי מנע ממני בכלל לחשוב שאולי יש סיבה שלא דיברנו ושה��ל טוב ואני סתם היסטרית. זה פשוט מחרפן ממש שאני נכנסת ללופים האלה של חוסר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות שמוחקות לי את העובדות מהמוח, כשאני יודעת טוב מאוד שהעובדה היא שהוא אוהב אותי ורוצה לבלות איתי זמן.

מאז שהקורס נגמר היינו ביחד בכל הזדמנות ששנינו היינו בארץ (היו שבועיים שלא נפגשנו כי הוא היה בחול ואז אני טסתי ביום שהוא חזר) וזה פשוט היה מדהים, פשוט להיות ביחד בלי צהל ברקע ולישון באותה מיטה 90% מהלילות שיכולנו ופשוט להנות, אבל התקופה שהיינו בנפרד ממש גרמה לי להבין שאני לא מאוד בריאה לבד. הבנתי שאני מתחילה להיות תלויה בו נפשית וזה לא פייר כלפיו ולא בריא לי.

בשבת האחרונה בקורס הוא היה בגימלים ובערך שעה אחרי שהוא הלך עברתי התמוטטות נפשית כוללת וסחבתי את זה כל השבת וזה דפק אותי גם בשבוע האחרון של הקורס שהיה באמת ממש כיף אבל עדיין הרגשתי חרא. זה היה פחות חרא כשהוא חזר, אבל עדיין שנאתי את עצמי על זה שאני מרגישה קצת תלויה בו. ההתמוטטות אפילו לא הייתה קשורה אליו, אבל היה לי כל כך הרבה יותר קשה לצאת מזה בלעדיו. הוא באמת האדם היחיד שאני מרגישה שאני יכולה להיות אני איתו, אבל הבעיה היא שאני דפוקה בראש ויש לי כל כך הרבה בעיות נפשיות שזה פשוט לא פייר כלפיו שאני משתמשת בו כפסיכולוג.

(אגב, שמעתי שמועה שיש בבסיס שלי פסיכולוג אז ברגע שאוכל אני אלך אליו וסוף סוף אנסה להתחיל תהליך של להבריא. זה דבר ממש גדול אבל אני מאה אחוז שלמה עם זה, ואני יודעת שאני צריכה את זה.)

דיברתי על זה עם החבר שלי, והוא אמר שאני ממש לא צריכה לדאוג כי הוא אוהב אותי ושמח להיות כאן בשבילי לא משנה מה ואם באמת הייתי מקשה עליו הוא היה אומר משהו (מה שסביר להניח נכון, שנתיים של טיפול לימדו אותו איך לתקשר טוב במערכת יחסים), אבל הוא גם הסכים איתי שפסיכולוג זה כנראה רעיון טוב וכדאי שאני אדבר על הדברים האלה גם עם בעל מקצוע שיכול באמת לעזור לי, וזה יהיה יותר בריא לשנינו. אמרתי לו יותר מפעם אחת שאני דפוקה ושלא מגיע לו להיפגע כי יש לי בעיות עם עצמי שלא פתרתי, וגם אם אני אלך לפסיכולוג זה עדיין יהיה תהליך ארוך ולא מאוד מהנה, ונתתי לו אאוט. פשוט אמרתי לו שאם הוא רוצה לסיים את זה פה כדי לא להיפגע אני מבינה את זה ומקבלת, וזאת ההזדמנות שלו לצאת מזה. הוא כמובן אמר לי שאני טיפשה אם אני חושבת שקצת דיכאון יעצור אותו מלאהוב אותי (חמוד מאוד מצידו) ושאין מצב שאני אעבור את זה לבד.

הבעיה היא שהוא סיפר לי על האקסית שלו, שבגללה הוא בכלל התחיל ללכת לטיפול. אני לא בטוחה במאה אחוז מה היא עשתה אבל פה ושם הוא זרק דברים די מזעזעים שקרו איתה וסיפר לי שהייתה לו טראומה די רצינית ממערכות יחסים בכללי, וכשהוא הבין שהוא רוצה אותי הוא מאוד פחד להיכנס לזה ולא רצה ליזום כלום עד שהוא היה בטוח שגם אני רוצה את זה. מזל שאני יזמתי ראשונה. מה שמפחיד אותי זה לעשות לו דבר דומה, או לעשות לו טריגר לתקופה חשוכה יותר בחיים שלו, או כל דבר שיגרום לו להבין שהוא לא יכול להיות איתי יותר כי אני כמוה. שוב, אני יודעת שזה לא נכון אבל אני לא שולטת במחשבות האלה וזה פשוט מחרפן.

הכל איתו באמת מדהים, בחיי לא חשבתי שאני אוהב מישהו ככה, בטח לא מישהו שאוהב אותי. אלוהים כמה שאני אוהבת את האידיוט הזה, כמה אני ברת מזל שהוא האידיוט שלי. אני לא מאמינה שאני בכלל מתלוננת שיש לי חבר שהוא הדבר הכי טוב בחיים שלי כרגע ופלוס מינוס הדבר היחיד שמחזיק אותי.

הבאסה היא שהוא גר רחוק בטירוף וגם לא יהיה איתי בטירונות, אז אם אני לא אפגוש אותו השבוע אני כנראה לא אראה אותו עד סוף הטירונות, זאת אומרת 26 ימים. 26 פאקינג ימים!!!!!! בקורס היינו באותו חדר 15 שעות ביום וכשהיינו בנפרד שבועיים שנינו איבדנו את זה לגמרי והיינו צריכים לאזן את זה עם 5 ימים (כמעט) רצופים של התכרבלות אחת ארוכה. אני לא יודעת אם אשאר בחיים עד אז.

טוב אני אעבור נושא כי אני חושבת שכתבתי איזה עמוד וחצי על אדם אחד. בשיא הכנות, אם הייתי מתרכזת בדברים הטובים גם הייתי כותבת 10 עמודים.

אז ככה, ההורים שלי. אח איזה כיף.

כבר בקורס העובדה שהייתי מחוץ לבית רוב השבוע ממש שיפרה לי את המצב הנפשי ואת ההערכה העצמית הגם ככה נמוכה שלי, אבל בסופשים כל הריבים שלא היה להם אאוטלט במהלך השבוע התנקזו ל36 שעות של חרא וזה היה פשוט עינוי. עכשיו כשסיימתי את הקורס אני בבית כל הזמן, זאת אומרת עם המשפחה שלי כל הזמן ואלוהים ישמור איך לא התגעגעתי לזה. אני כל היום רבה עם ההורים שלי, אמא שלי מבלה אחוז גבוה מאוד מהזמן בבודי שיימינג ובליצור בי דברים חדשים להיות חסרת ביטחון לגביהם, ויש בי כל כך הרבה טינה כלפיהם על כל פאקינג דבר. זה פשוט כבר נהיה יותר מידי.

הבעיה היא שהבנתי שהסיכוי שלי להשיג מגורים בבסיס פתוח הוא נושק לאפס ואני אצטרך לעשות יומיות שזה חרא משלל סיבות, והמובילה בהן היא שאני לא רוצה לגור בבית הזה יותר. למען האמת, המקום הזה הפסיק להרגיש כמו בית כבר ממש מזמן. אני יכולה לנסות לחרטט איזה עניין של תש אבל אולי זה יעבוד רק אחרי שאני אפגוש את הפסיכולוג בבסיס, אז יש זמן. בינתיים אני אצטרך לחיות בחרא הזה שאני קוראת לו בית. הבאסה עם לרצות לברוח מכאן היא שאני מרגישה שאני נוטשת את האחים שלי בטירוף ולא מגיע להם לאכול חרא וחצי כי הם מתחלקים על החרא שלי.

בקיצור, החיים קצת בזבל כרגע.

אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב אחרי שכתבתי את זה וקצת פרקתי. אני עדיין מרגישה נורא וחרדתית בטירוף ואולי זה שהתחלתי גלולות קצת משחק לי עם הראש ואני גם נראלי מתחילה איזה דלקת גרון, אבל הכל קצת יותר טוב עכשיו.

אם מישהו קורא את זה תודה שבכלל ניסיתם, ואם לא אז באמת שלא כזה אכפת לי, אני כותבת את זה בשביל עצמי.

זה הכל לבנתיים, עד פוסט הדיכאון הבא :)

[boker-tov-gidi-gov]

בתיכון היה לי מורה שממש אהבתי

התגלית היומית היא שהכיתת חינוך שלו הייתה מצלמת אותי בסתר כשדיברתי איתו והבדיחה הייתה שיש לנו רומן

לא בטוחה אם לצחוק או לבכות

[jewvian]

אמאלה איזה פרק. הרבה דברים קרו אבל אני רק אגיד דבר אחד: כפיר ונועה שהם רוצים הם צוות מושלם. זה שהם הבינו את החשיבות ואת זה שהמב״סית הכלבה הזו מנסה לטייח ופנו לפאקינג מצ״ח בעצמם…. בכיתי.

אני יודעת!!!

זה שגם נועה וגם כפיר הבינו את גודל המחדל שהולך להיות פה... אשכרה בכיתי גם.

זה הרבה יותר גדול מריבים קטנוניים בין מפקדים, ממאבקי כוח, משחקי אגו. יש פה עבירה פלילית שבאזרחות (במקרה הטוב) דינה מאסר, ונועה וכפיר יודעים את זה. הם יודעים מה הדבר הנכון לעשות והם הולכים עם זה עד הסוף, לא משנה ההשלכות.

נועה "ואותך עשו קצינה?" לויתן מראה לכולם מה זה אומר להיות מפקדת אמיתית.

עוד סצנות שקשורות ושברו אותי:

1. נועה לוקחת מהחיילים הצעות לשיפור ושימור ואף אחד מהבנים לא חשב להתנצל על קבוצת הוואטסאפ הסוטה שלהם. אכפת להם רק מחומי.

2. נועה רוצה לתקתק את הפיזורים כמה שיותר מהר כדי שהם יעופו מהבסיס.

3. כפיר רץ ישר למשרד של נועה ברגע שהוא השיג את הטלפון של מצ"ח. הוא כל כך ריגש אותי הפרק, מי היה מאמין. הכאפה המטאפורית שדורין נתנה לו עזרה ליישר אותו קצת, או שהוא פשוט יודע שיש דברים שאסור לתת להם להתמסמס.

4. כפיר לוקח אחריות מול המב"סית, אבל הפעם לא לשם "תראו אותי אני קצין טוב", אלא באמת בתור מ"פ שיודע שזה הדבר שצריך לעשות. וואו.

5. טולי עומדת עם האקדח סיכות מול המב"סית, אומרת לה שהיא צריכה לפסול את עצמה מלעסוק בסיפור, כולה בדמעות. המב"סית בתמורה נותנת לה שטיפה ברמה של גסלייט גייטקיפ גירלבוס הכי קשה שאי פעם ראיתי. מיה דגן שחקנית מעולה, אני בעצמי רעדתי.

6. טולי עוצרת את עצמה לפני שהיא מתפשטת והולכת לסגור את הווילון.

עטרה וניר נגעו בנושא שהוא אחד מהטבואים הגדולים של צה"ל, כאילו רק בשנה האחרונה או משהו חשפו קצין שצילם חיילות שלו בסתר. ועוד איזה קצין, פאקינג סא"ל! וזה רק נספח קטן ברשימה הולכת וגדלה של חיילים, מטוראים ועד קצינים בכירים, שהטרידו חיילות בדרגות שונות. גם כשאני הייתי חיילת היו מקרים שידעתי עליהם שלא נחשפו או טופלו למיטב ידיעתי. וזה דפוק.

הצורה והדרך שעטרה וניר בחרו לעסוק בנושא הייתה מופלאה, באמת. עמדת המפקד. כל הפרק בעצם התייחס למה שמצופה ממפקדים בצה"ל. אם בעונה הראשונה הייתה התמקדות בטירוניות וצחוקים ודחקות, עכשיו אנחנו נכנסים לקישקע של המערכת, לטוב ולרע שבה. יש את האמירה הזאת, מהו מפקד? מה הופך חייל פשוט למפקד מוצלח? לקצין? הם נגעו בשאלה הזאת הרבה העונה, בעיקר בשני הפרקים האחרונים, ואלוהים ישמור התשובה לשאלה הזאת כל כך מורכבת.

בקיצור, כל הדרך שבה הפרק סופר מנקודת המבט של חגו, הדגש על תפקידו של מפקד, ההיררכיה הצה"לית... סדרת העשור כבר אמרתי?

[sexythingil]

תל אביב, העיר התוססת לחוף

תל אביב, העיר התוססת לחוף הים התיכון, ידועה בחופיה היפים, בחיי הלילה התוססים ובאווירה הקוסמופוליטית. בשנים האחרונות, זה הפך גם ליעד פופולרי עבור אלה המחפשים את החברה של נערות ליווי יפות ואלגנטיות. נשים אלה, המציעות את חברותן ושירותיהן הן למקומיים והן לתיירים, הפכו לחלק מהותי מסצנת חיי הלילה והתרבות של העיר. הביקוש לנערות ליווי בתל אביב נמצא במגמת עלייה בעשור האחרון, בזכות תעשיית התיירות המשגשגת של העיר והמוניטין שלה כעיר ליברלית ופתוחה. מאנשי עסקים ופוליטיקאים יוקרתיים ועד תיירים סקרנים ומסיבות רווקים, לא חסרים לקוחות שמחפשים את חברתן של הנשים המקסימות והמפתות האלה. אז מי הן נערות הליווי האלה בתל אביב? הם יותר מסתם פנים יפות ודמויות מפתות; הם אנשים מתוחכמים, משכילים ומקצועיים מאוד. רבים מהם הם סטודנטים או אנשי מקצוע עובדים שבוחרים לעבוד בענף הליווי כדי להשלים את הכנסתם או להגשים את תחושת ההרפתקה שלהם. נשים אלה מגיעות מרקעים מגוונים, ורבות מהן דוברות שפות רבות, מה שמקל על מתן מענה לקהל הלקוחות המגוון שתל אביב מושכת. בניגוד לערים אחרות בהן שירותי ליווי עשויים לפעול בסתר ועם קונוטציה שלילית, ענף הליווי בתל אביב הוא חוקי ומוסדר לחלוטין. ממשלת ישראל מפקחת בקפדנות על הענף על מנת להבטיח את שלומם ורווחתם של הלקוחות ונערות הליווי. רגולציה זו גם נתנה תחושה של לגיטימציה למקצוע, משכה יותר נשים להצטרף לתעשייה וסיפקה להן סביבה בטוחה יותר לעבוד בה. אחת הסיבות לכך שתל אביב היא יעד פופולרי עבור נערות ליווי היא חיי הלילה התוססים והתוססים שלה. העיר מתגאה בשפע של ברים, מועדונים ומסעדות, אשר מושלמים לבילוי לילי עם ליווי. נשים אלה הן לא רק יפות, אלא הן גם בקיאות באמנות השיחה והנימוסים החברתיים, מה שהופך אותן לבני לוויה מצוינים לכל סביבה חברתית. למבקרים בתל אביב שמחפשים יותר מסתם בילוי לילי, נערות ליווי מציעות גם את שירותיהן לתקופות ארוכות יותר. הם יכולים ללוות לקוחות בטיולים, פגישות עסקיות, או אפילו כמדריך טיולים לחקור את העיר ואת האטרקציות הרבות שלה. עם הידע הנרחב שלהם על העיר, הם יכולים להראות ללקוחות את אבני החן הנסתרות של תל אביב שאולי לא היו מגלים אחרת. גם ענף הליווי בתל אביב מיהר להתאים את עצמו להתקדמות הטכנולוגית של המאה ה-21. סוכנויות רבות יש אתרי האינטרנט שלהם שבו לקוחות יכולים לגלוש דרך פרופילים ותמונות של נערות ליווי זמין, מה שהופך את תהליך ההזמנה קל ודיסקרטי. בעיר כמו תל אביב, שבה הביקוש לשירותי ליווי גבוה, התחרות בין סוכנויות הליווי עזה. כתוצאה מכך, סוכנויות רבות עושות מעל ומעבר כדי להבטיח ללקוחותיהן את החוויה הטובה ביותר האפשרית בזמן שהותם בתל אביב. החל ממתן שירותים באיכות הגבוהה ביותר וחדרי אירוח מפוארים ועד להצעת חבילות מותאמות אישית ואפשרויות תשלום דיסקרטיות, סוכנויות אלה מחויבות לספק את השירות הטוב ביותר עבור לקוחותיהן. לסיכום, ענף הליווי בתל אביב הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות וחיי הלילה של העיר, ומושך אליו קהל לקוחות מגוון מכל רחבי העולם. הנשים שעובדות כנערות ליווי בתל אביב הן נשות מקצוע שמציעות יותר מסתם אינטימיות פיזית; הם מספקים חברות, גירוי אינטלקטואלי וחוויה בלתי נשכחת. לכן, בין אם אתה מבקר בפעם הראשונה או קבוע בעיר, שקול להוסיף חווית נערת ליווי למסלול הטיול שלך בתל אביב.

[anaelllllla]

הפושעים הגדולים לא יושבים בבתי הכלא

יש שני סוגים עיקריים של פושעים, ויש הבדל מהותי ביניהם. סוג אחד גנב והשני גזלן. צריך לדעת לזהות אותם, הם משפיעים על המלחמה ועל החיים הכלליים של האומה.

באופן כללי כל פשע הוא פועל יוצא מאהבה עצמית, מאגואיזם, הלוא היא שפת האם של כל אדם והוא יודע לדבר רק בה, "תנו לי, תנו לי". כלומר הכול ברצון לקבל לעצמו, להוציא מה שאפשר מרשות הזולת אל תוכו. ההבדל בין גנב לגזלן הוא שלגזלן יש אגו גדול מאשר לגנב.

אם הגנב יודע שבעל הבית, ממנו הוא זומם לגנוב רכוש כרגע, יראה אותו בשעת מעשה, הוא יתבייש, יתגבר על הדחף ויוותר. אבל לגזלן יש אגו כל כך פרוע, שאין דבר שיכול להפריע לו להפיק זממו. התשוקה שלו כל כך חזקה שלא מאפשרת לו לראות כלום מלבד הוצאת מחשבתו לפועל.

כשמקובלים מתארים את הגנבים, הגזלנים וההבדל ביניהם, הם לא מדברים על אותם גנבים וגזלנים שיושבים בבתי הכלא, כי אלו בסך הכול מחפשים מזומנים. הם "כסף קטן". אלא הם מתארים גזילה רוחנית מהחברה, שהיא העבירה היותר רצינית וחמורה.

הרוחניות של החברה נשקלת במידת החיבור בין חבריה. מי שגונב ממנה את החיבור, גוזל ישירות מבעל הבית - האל האחד שדורש ממנה אחדות. אדם כזה יכול לפעול בסתר כמו גנב, כמתבייש במעשיו, ויכול כמו אחרון הגזלנים לחבל באחדות האומה לאור יום, לחטוף אותה ממש בכוח מידיה, נגד רצונה, ואפילו להתגאות בזה.

אבל גנבים וגזלנים קיימים בכל אחד מאיתנו, הרי אהבה עצמית היא שפת האם של כולנו. לכן כל אחד צריך לפנות ולחפש בתוכו את הקולות שמסיתים אותו נגד מישהו מישראל ולבקש עליהם תיקון. להתפלל שליבו ידבר רק בזכות החברה, ידחה כל מחשבה של זלזול, ריחוק ומלחמה ויבקש רק טוב לכל אחד מהאומה.

כל עיקר תורת ישראל הוא הכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך", התורה ניתנה לנו כדי שנוכל ללמוד לאורה ובכוחה אותיות חדשות, לתרגל בינינו לדבר נתינה ואהבת זולת - שפת הכוח העליון. זאת השפה שעתיד לדבר כל העולם, ועם ישראל נועד להיות חלוץ המשתמשים בה ולפזר אותה בין כולם.

[rabash-maamarim]

מהי ההכנה בערב שבת, בעבודה

תשמ"ח - מאמר כ"ה 1988 - מאמר 25

הנה חז"ל (מסכת עבודה זרה דף ב') מביא שם וזה לשונו "לעתיד לבוא מביא הקב"ה ספר תורה ומניח בחיקו, ואומר למי שעסק בה, יבוא וייטול שכרו. מיד מתקבצין ובאין עובדים כוכבים. אמר להם הקב"ה, במאי עסקתם. והקב"ה אמר להם, כל מה שעשיתם, לצורך עצמכם עשיתם. אמרו לפניו, רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה. אמר להם הקב"ה, שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת", עד כאן לשונו.

ועל דרך הפשט יש הרבה פשטים. אבל בדרך העבודה, מהי הטרחא בערב שבת, שיהיה לאכול מזה בערב שבת. שבת, אנו רואים, שנקרא "מתנה" ולא צדקה. כמו שאמרו חז"ל (ביצה ט"ז) וזה לשונם "לדעת כי אני השם מקדשכם. אמר לו הקב"ה למשה, משה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ושבת שמה. ואני מבקש ליתנה לישראל. לך והודיע אותם".

והגמרא מביאה ראיה, מכאן, הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. ויש להבין כאן ב' דברים:

א. מהו הטעם, שבמתנה צריך להודיעו. ומה שאין כן בצדקה למדנו להיפך, שצדקה צריכה להיות בצנעה, כמו שכתוב "מתן בסתר יכפה אף".

ב. מדוע נקרא שבת "מתנה". מה שאין כן אמונה נקראת "צדקה", כמו שכתוב "והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה". ולא מתנה.

ויש להבין מה נקרא "מתנה" בדרך העבודה, ומה נקרא "צדקה" בדרך העבודה. אנו רואים, שסדר העולם הוא, שצדקה נותנין מטעם רחמנות, ולא מטעם אהבה, כמו שאמרו חז"ל (בבא בתרא ט') "אין בודקין למזונות". היות שצדקה לא נותנים מטעם אהבה, שאז יש לבדוק, אם באמת כדאי לתן לו צדקה או לא. כי צדקה, הרחמנות קובעת, אם כדאי לתת לו או לא.

והיות, מי שאומר, שאין לו מזונות, כלומר שאין לו במה להחיות את נפשו, זה גורם רחמנות. לכן אמרו שם "אין בודקין למזונות", לראות, אם הוא איש אמת או שהוא רמאי. שכך אמר שם "ורב יהודה אמר, בודקין לכסות ואין בודקין למזונות". ו"כסות" מפרש רש"י, "בא ערום, ואמר, כסוני". אז בודקין שלא יהיה רמאי. היות בכסות אין מתעוררת כל רחמנות, כי האדם יכול לחיות בלי כסות, אבל לא יכול להתקיים בלי מזונות.

מה שאין כן במתנה, נותנים דוקא למי שאוהבים. וגודל המתנה נמדדת בשיעור האהבה לאותו אדם, וגם במידת חשיבותו של האדם. כי מדרך העולם הוא, כי מי שרוצה לגלות לשני את מדת האהבה, הוא מתבטא זה בנתינת מתנה. ולפי ערך שוויה של המתנה, כך נראית את גודל האהבה.

אולם יש עוד ערך במתנה. אם השולח הוא אדם חשוב, שם לא יכולים למדוד את גודל אהבה בהמתנה, כי באדם חשוב, אפילו המתנה היא דבר קטן, הוא בעל ערך חשוב. כי באדם חשוב, נמדדת גדלות וחשיבות המתנה לפי גדלות וחשיבות הנותן.

ובהאמור נבין את ההבדל בין צדקה למתנה. כי בהמתנה, שהוא רוצה לגלות את האהבה, שיש לחבירו, או לרבו, או לההורים, או להבנים, וכדומה, אם הנותן מתנה לא מודיע לו שהוא נתן לו המתנה, איך יתגלה להמקבל מתנה, את האהבה שיש להנותן אליו. נמצא, שנתינת המתנה היתה לחינם בלי שום תועלת.

אולם יש עוד תנאי במתנה. שהדבר שהוא נותן, צריך להיות דבר של מותרות ולא של הכרחיות. כי מדרך העולם הוא, שאין אומרים, ששלחתי לעני הזה מתנה לחם ודגים על שבת. ולא אומרים, ששלחתי להחתן צדקה, שעון זהב. אלא מתנה היא דוקא דבר של מותרות. מה שאין כן צדקה, היא דבר הכרחי ולא מותרות.

נמצא, זה ששלח לו מותרות, אין להשני הכרחיות לזה, ובשביל מה הוא שולח לו, אלא מטעם לגלות לו את האהבה. נמצא, אם אינו מודיע לו, שהוא שלח לו, אם כן מה התועלת של המתנה. לכן אמרו חז"ל "הנותן מתנה לחבירו, צריך להודיעו".

ובהאמור "צריך להודיעו" לאו דווקא שהוא שלח לו את המתנה, אלא גם ערך שוויה של המתנה, כנ"ל, כי כפי ערך חשיבות המתנה, בשיעור זה מתגלה האהבה ביניהם. כי המקבל את המתנה, בשיעור שהוא מתפעל מהמתנה, בשיעור הזה הוא נותן לו את התודה הנכונה, וע"י זה מתרקם קשר של אהבה ביניהם.

מה שאין כן בצדקה, שאין שם ענין של אהבה, כי צדקה הוא ענין של הנותן בלבד, ואין לו כל קשר עם המקבל. ושם להיפך, כי אם המקבל נותן תודה להנותן, כבר הנותן לא נותן בתור צדקה, אלא יש מקום להתאחז בהצדקה שלו, שהוא שלא לשמה, אלא שיקבל ממנו "תודה רבה". לכן מובן מאליו, שצדקה צריכה להיות מתן בסתר, היינו לשם צדקה לבד, ולא שהעני יחזיר לו איזו הנאה.

ובענין מתן בסתר במצות צדקה, יש להבחין ב' אופנים:

א. אחד הוא פשוט, היינו המקבל את הצדקה לא ידע מי הוא הנותן.

ב. גם הנותן לא ידע למי הוא נותן. וזהו מתן בסתר, הן מצד הנותן והן מצד המקבל.

ובהאמור נבין מהו ענין מתנה וצדקה בעבודה. כי ענין אמונה הוא בבחינת למעלה מהדעת. זה נבחן, שלא רואים, וזה נקרא "בסתר". ואמונה נקראת "צדקה", כנ"ל, מטעם שאין האדם הנותן צדקה, רוצה שהעני יתן לו איזו תמורה. כי האדם שאין לו שום דבר, שבשביל זה הוא עני, יכול ליתן תמורה להנותן צדקה. אלא יכול להיות, שהוא מחזיר לו "תודה רבה" על הצדקה. לכן אמרו, צדקה שהוא בסתר, נקראת "צדקה אמיתית", משום שאין העני יודע למי לתת "תודה רבה".

אי לזאת, המקבל על עצמו מלכות שמים, הנקרא "אמונה בה'", צריך להשתדל, שיהיה מתן בסתר, שהאדם לא יודע בשכל, הנקרא "שאינו רואה למי הוא עובד", אלא שהוא עובד למעלה מהדעת. אלא שכאן הוא ענין הפוך, כי אצל העני, כשמקבל צדקה, אין המקבל יודע מי שנתן לו הצדקה. אבל הנותן כן יודע.

אלא שיש גם אופן שני, שגם הנותן לא יודע למי הוא נותן. מה שאין כן כאן, אצל אמונה, שנקרא צדקה, כמו שכתוב "והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה" (לך, חמישי), הוא ממש הפוך. היינו, מלכות שנקראת "עניה ודלה", כמו שכתוב בזה"ק, שמלכות נקראת "עניה ודלה דלית לה מגרמה ולא מידי, אלא מה דיהיב לה בעלה". פירוש, מלכות אין לה מעצמה כלום, אלא מה שנותן לה בעלה.

יוצא מצב, שהאדם הנותן צדקה לה', הנקרא "אמונה". שהנותן, היינו האדם, לא יודע למי הוא נותן. ��בל ה' כן יודע מי הוא הנותן. כלומר, ממי ה' מקבל את הצדקה. זאת אומרת, העני יודע. והנותן, היינו האדם, לא יודע למי הוא נותן. זה נקרא "מלכות שמים". ועל זה נאמר "והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה". כלומר, שהאמונה מוכרחת להיות כדוגמת צדקה, שהוא, מתן בסתר. אחרת לא נקרא זה "אמונה" אלא "ידיעה", כלומר ידיעת השכל.

ובהאמור יש לפרש, מה שהמפורשים שואלים על הכתוב "והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה". השאלה היא, אין אנו יודעים מי חשב למי. היות לפי הכלל שאנו לומדים, "שהוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים". אם כן נשאלת השאלה, מה האדם עושה עם הבחירה שלו. כי אם הבורא עשה הכל, איפה יש מקום לבחירה, שהיא עבודת האדם.

ואאמו"ר זצ"ל אמר בשם הבעש"ט ז"ל, שלפני המעשה אדם צריך לומר "אם אין אני לי מי לי". כי הכל תלוי בבחירת האדם. רק לאחר המעשה, הוא צריך לומר "הכול הוא בהשגחת הבורא". ואסור לומר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". אלא, ואפילו אם הוא לא היה מתגבר, גם כן היה עושה את הדבר, מטעם שה' עשה זה, שזה מכונה, שהאדם צריך להאמין בהשגחה פרטית.

אם כן יש כאן להבחין באמונת ה', שנקראת "צדקה", ב' הבחנות:

א. שהאדם מתגבר ומקבל עליו עול מלכות שמים, ועושה צדקה לה', בזה שהוא מאמין בלמעלה מהדעת, הנקרא "מתן בסתר". ונקרא "צדקה", משום שלא רוצים שום תמורה מהעני, בזמן שנותנים לו צדקה, שהעני לא יודע מי נתן לו, שיהיה מקום לומר, שהנותן לעני צדקה יצפה לאיזו תמורה. כי הנותן לא יודע למי נתן. וכאן, באמונה, בזמן שהאדם מקבל מלכות שמים שלא עמ"נ לקבל פרס, הרי זה דומה לעני, כנ"ל. ולפי זה יהיה הפירוש "שאברהם בזה שהאמין בה', הוא נתן צדקה לה'".

ב. יש להבחין, שה' עשה צדקה לאברהם. דהיינו כנ"ל, שלאחר המעשה דהתגברות, האדם צריך לומר, ש"ה' הוא עושה ויעשה לכל המעשים". נמצא, שה' נתן לאברהם את כח ההתגברות למעלה מהדעת, שנקרא "צדקה". הצדקה הזו, שיהיה כח לאברהם ליתן את הצדקה, זה נקרא, שה' נתן את הצדקה לאברהם.

וזה שכתוב "אין אנו יודעים מי חשב למי", יהיה הפירוש, מלכתחילה חשב אברהם, בזה שהוא האמין, שהוא נותן צדקה לה'. ואחר המעשה אמר, שה' חשב לתת את הכח האמונה, שיוכל להאמין בבחינת צדקה, ה' חשב לתת לו את הכח, לכן היה לו את הכח להאמין.

ובזה נבין, מדוע נקראת אמונה "צדקה", והצדקה נקראת על שניהם. ובהאמור יוצא, שפירושו של "מתנה" בעבודה, יהיה תורה. שנקרא "מתנה", כמו שכתוב "ממתנה נחליאל". וכמו כן שבת נקראת "מתנה", כנ"ל שהקב"ה אמר, מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ושבת שמה, לך והודיע אותם.

ויש להבין, מדוע תורה נקרא "מתנה", וכמו כן שבת נקראת "מתנה". ידוע, שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו. ומטעם הדביקות נעשה צמצום, שאין הטוב ועונג מאיר, אלא לכלים שיש להם השתוות עם האור, כלומר שהכלים יהיו בעמ"נ להשפיע. וענין זה שנעשה, שצריכה להיות השתוות הצורה. ואם לא, נעשה המקבל מרוחק מהמשפיע. עד שהנבראים, שירדו לעולם הזה מסיבת השינוי צורה, הם נתרחקו מהשורש, ואינם מכירים את מקור מוצאם. כלומר, שהנבראים צריכים להאמין, שהם באים מהבורא. אבל ידיעה מאיפה באים, אין להם.

וזהו כמו שכתוב בספר "פתיחה לחוכמת הקבלה" (אות י') "והנך מוצא, איך שהנפש הזאת, שהוא אור החיים המלובש בהגוף, נמשכת יש מיש, ומעצמותו יתברך ממש. ובעוברה דרך ד' עולמות אבי"ע, כן היא הולכת ומתרחקת מאור פניו יתברך. עד שבאה בכלי המיוחד לה, הנקרא "גוף". ואז נבחן הכלי לגמר צורתו הרצוי. ואם אמנם גם האור שבה נתמעט מאוד, עד שאין ניכר בו עוד שורש מוצאו, עם כל זה על ידי העסק בתורה ומצות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא הולך ומזכך את הכלי שלו, שנקרא "גוף", עד שראוי לקבל השפע".

נמצא, שע"י זה שיקיימו תו"מ בעמ"נ להשפיע, יקבלו כלים דהשפעה, ששם מקום שמוכשר לקבל את האור, המכונה "רצונו להטיב לנבראיו". וזה מכונה "מתנה". כלומר, שאמונה נקראת, שהאדם נותן, בזה שהוא מתגבר על המחשבות שבגוף, ומאמין בה'. לכן נקרא זה, שהאדם נותן, לכן אמונה נקראת "צדקה". מה שאין כן מתנה, שהאדם לוקח מה שהבורא נותן לו. וצדקה נראה ממש להיפך, שהאדם נותן צדקה לה', וה' הוא המקבל.

וכפי שהסברנו לעיל, שמתנה נקרא "מותרות". כלומר, שגם בלי מתנות האדם יכול לחיות. מה שאין כן "צדקה לעניים" פירושם דווקא ההכרחיות, היות שבלי מזונות אי אפשר לחיות. לכן, היות שאי אפשר להיות יהודי בלי אמונה, נמצא, שאמונה נקראת "ההכרחיות". מה שאין כן בלי תורה אפשר להיות יהודי, רק נקרא "עם הארץ", כלומר שעוד לא זכה לבחינת תורה, הנקראת "שמותיו של הקב"ה", ששם מלובש את הטוב והעונג, הנקרא "רצונו להטיב לנבראיו". וכמו שכתוב "גם נפש בלי דעת לא טוב". וכמו שאמרו חז"ל "אין טוב אלא תורה", וכמו שכתוב "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו" (ברכות ה' ע"א). אמנם כבר נקרא "ישראל".

ובהאמור נבין, מדוע התורה נקראת "מתנה". היות שהבורא הוא הנותן, כמו שכתוב "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו". ועוד, שהוא בבחינת מותרות, כלומר שיכול להיות יהודי גם בלי תורה, רק אם הוא זכה לבחינת אמונה, שהוא בחינת צדקה, שבלי אמונה אי אפשר להיות יהודי. לכן אמונה נקראת "צדקה" ותורה נקראת, אשר הבורא הוא הנותן מתנה. וכן שבת גם כן נקראת "מתנה", כמו שאמרו חז"ל "שבת היא דוגמא דעלמא דאתי" (זהר בראשית מ"ח). וכן אמרו "שבת ניתנה לישראל, לקדושה, לעונג, ולמנוחה, ולא לצער" (ת' וירא א').

ובהאמור נבין מה ששאלנו, מהי "ההכנה בערב שבת" בעבודה. היות שמדרך העולם הוא, שרק צדקה מבקשים. ואין בודקין למזונות, אלא כל הפושט יד, נותנים. לכן הסברנו, שאמונה שנקראת קבלת עול מלכות שמים, שכל הפושט יד, נותנים. כמו שכתוב (בתפלת נעילה) "אתה נותן יד לפושעים, וימינך פשוטה לקבל שבים". וזהו כנ"ל, מטעם שעל ההכרחיות אמרו חז"ל (סנהדרין ל"ז) "כל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא".

מה שאין כן מתנה. אין מדרך העולם לבקש מתנות. אלא את מי שאוהבים ורוצים לבטא את האהבה, שיהא מגולה אצל השני, איך שהוא אוהב אותו, לכן שולחים להשני מתנות. ועוד, ערך המתנה גם כן מתבטא בערך שיעור האהבה. כלומר, גודלה של המתנה היא כפי ערך גודלה של האהבה.

ומשום זה, בזמן שהאדם רוצה שחברו ישלח לו מתנות, הוא צריך להשתדל ולעשות מעשים, שימצאו חן בעיני חברו, שיאהב אותו. והאהבה עושה את שלו, וע"י זה הוא יקבל מתנות מחברו. אבל לבקש מתנה אינו מקובל.

ובזה נבין מה ששאלנו, מהי "הטרחא בערב שבת" בעבודה. הוא שהאדם יקבל על עצמו מלכות שמים. ועל מלכות שמים, המכונה "צדקה", את זה האדם צריך לבקש מה'. היות שהיה צמצום והסתר, שלא מרגישים את ה' בתוך הדעת, אלא שצריכים לקבל את האמונה למעלה מהדעת. והיות שהגוף לא מסכים, לדבר שאין הדעת מחייבו, ומשום זה האדם נמצא בגלות, בתוך האהבה עצמית, ואין להאדם מציאות להבין, שיוכל לצאת מהגלות הזו.

וזה נקרא "גלות מצרים". שעל זה נאמר "אנכי ה' אלקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים". שרק הבורא בעצמו יכול לשנות את הטבע, להוציא את האדם מאהבה עצמית לאהבת ה'. ורק אז יכולים לקיים "ואהבת את ה' אלקיך".

והבקשה הזו, שהאדם מבקש, שיתן לו כח האמונה, נקראת "צדקה". וזהו כמו שאנו מתפללים (מובא בתפלה "כהיום...", שאומרים במוסף דראש השנה אחרי "היום תאמצנו") "ונאמר, וצדקה תהיה לנו, כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלקינו, כאשר ��וונו".

ועל "מצוה אחת" או על "מצוה זאת" אמר אאמו"ר זצ"ל, שהכונה היא על מצות האמונה. אם כן, לפי זה יהיה הפירוש, שאנו אומרים להבורא, אם יהיה לנו הכח לעשות את כל המצוה הזאת, שזה יהיה צדקה מאת ה', אם יתן לנו את כח האמונה למעלה מהדעת, המכונה "בחינת מעשה", משום שהוא בחינת למעלה מהדעת, לכן נקרא זה "מעשה".

ובהאמור נמצא, מה שהאדם צריך לעבוד ולתת טרחא בערב שבת, בכדי שיהיה לו מה לאכול בשבת, הפירוש הוא, שידוע מה שמקובל בעולם, שאין אדם נותן טרחא אלא להשיג דברים שמביאים לו הנאה ותענוג. לדוגמא, אנו רואים, שיש אנשים, שעובדים שתי משרות, או שעובדים שעות נוספות, ממה שהאדם מחויב לעבוד, לפי מה שקבעו בני המדינה כך וכך שעות וכך וכך ימים. וכל אחד לוקח שכרו לפי שיעור עבודתו, וכפי שיעור מומחיותו. ומכל מקום, יש מי שעובד יותר מהרגיל. בטח שבדעתו להגיע ע"י זה לחפץ, הנרצה לו. וזהו שכרו הנותן לו כח לעבודה.

כלומר, לפי מה שהוא מצפה לקבל שכר הגדול ביותר, זה נותן כח לעבודה. וחז"ל המשילוהו, לטרחא וסעודה. שהסעודה נקראת "שכר". לכן אמרו "מי שלא טרח בערב שבת", שהוא הזמן להכין צרכי הסעודה, ולא הכין צרכי הסעודה, "ממה יאכל". ובטח צרכי הסעודה הוא עבודה ויגיעה.

נמצא לפי זה, היות ששבת היא מתנה, המכונה "סעודה", ומדרך העולם, שמי שעושה סעודה, הוא מזמין רק את האוהבים שלו. נמצא, ש"צרכי סעודה" יהיה הפירוש, הכנה, שיזמינו להסעודה. כי מצד הקב"ה, אין האדם נותן להקב"ה שום עזרה בסעודה, אלא מה שהאדם יכול להכין להסעודה, הוא שיזמינו אותו. וזה הוא יכול לעשות דבר אחד, היינו שיעשה מעשים טובים, שימצא חן בעיני הקב"ה, שהקב"ה יאהב אותו.

וכמו שאנו אומרים "הבוחר בעמו ישראל באהבה". זאת אומרת, שהקב"ה בוחר בעמו ישראל. והשאלה היא, מהו ישראל. זהו, שקבל על עצמו אמונה, זה נקרא "ישראל", וכל ההכנה היא הטרחא להיות ישראל.

[world-of-news]

תהילים 101:5

כל המשמיץ את רעו בסתר, אשמיד; לא אסבול אף אחד שיש לו עיניים גאות ולב מתנשא.

[sexycallsnow]

כוסית נתפסה מאוננת בשיחות סקס עם אח שלה החורג מתחרמנים , שיחות סקס -

רוסייה חוגגת במסיבת יום הולדת עם זיין שמן בסתר בשיחות סקס, שיחות סקס

[shiur-lo-chashuv]

הסיבה שאני והחברה הכי טובה שלי קרובות היא ששתינו אוהבות ביסלי בצל בקטע אחר. אין אף סיבה אחרת. אני שונאת אותה בסתר אבל בעולם אכזר כמו שלנו צריך לשמור על בעלי ברית

[shomeem]

בהנחה שלי לגביית היא שאת פאקינג אייקונית. כל משפט שיוצא לך מהפה מצוטט כי את פשוט like that™.

זאת כמובן מחמאה ענקית מקווה שתקבלי אותה ככה לול

!יש!

הוחמאתי מאוד! החברים שלי היו צוחקים על שתינו אבל בסתר הם יודעים שאת צודקת 😈

[boker-tov-gidi-gov]

היום הקשבתי בסתר לשיחת טלפון של אחד המאבטחים בלשכה כי זה נשמע כמו רכילות עסיסית, הוא דיבר על מישהי בת 35 שנראית בת 23 ובעלה בן 32 ונראה בהתאם ושמבחינת מראה זה רק 9 שנים זה לא המון ואני הייתי מזועזעת כי 9 שנים הפרש זה המון אז המשכתי להקשיב ומשם זה לקח כיוון ממש מוזר עד שהבנתי שהוא מדבר על תאוריות מסע בין-כוכבי וההשפעה שלו על הזמן הסובייקטיבי ונראה לי שזו הפעם היחידה שגבר הפתיע אותי לטובה

[jewvian]

שיפ שאת מתביישת בו אבל קוראת עליו בסתר?

אני לא חושבת שיש איזה שיפ שאני ממש מתביישת בו, כאילו שיפפתי (ואני עדיין משפפת) זוגות הזויים ובאמת אין לי בושה להודות בהם חחח

לעומת זאת, יש פיקים של זוגות שקראתי שבהם אני מתביישת. כי וואו. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

[moralfoundation]

"תפילה אישית"

“תפילה אישית”

התפילה יחד עם חברים, משפחה או אפילו סתם תפילה לפני הארוחה, הם דרכים מצוינות לתקשר עם אלוהים בסביבה ציבורית יותר. אך בנוסף להשתתפות בתפילה מאורגנת, אלוהים רוצה שנשתתף בנוהג אישי ופרטי יותר של תפילה – רק בינך לבין האל. ישוע אומר על פרטיות בתפילותינו: “אבל כשאתה מתפלל, היכנס לחדר שלך, סגור את הדלת והתפלל לאביך שלא נראה. ואז אביך, שרואה את הנעשה בסתר, יגמול לך.” מתי ו’, 6. ההוראות של ישוע להתפלל…

[machineryhebrew]

תיאוריית קונספירציה פודקאסטים 2020

נוצר על ידי קורי קנדי ​​באמצעות Getty Images בין אם אתם אוהבים לשמוע ספינים חדשים על תיאוריות קונספירציה קלאסיות או סתם רוצים לשמוע על רעיונות פרועים לאיזה כיף בדינקינג מהנה, הנה 12 פודקאסטים שונים לטיול הדרך הבא שלכם. תאוריות קונספירציה תיאוריות קונספירציה / פרסט ספוטיפיי תיאוריות קונספירציה משחררות פרקים חדשים בכל יום רביעי הצוללים לעומק האירועים ההיסטוריים, הכיסויים ועוד. הפודקאסט הזה מכסה הכל החל מכתבים שמתו בנסיבות חשודות, תיאוריות אדמות שטוחות, ואיך שייקספיר הצליח ליצור כמה מהפרוזה הרהוטה ביותר שראתה העולם מעולם למרות שמעולם לא קיבל השכלה רשמית. אנשי הלטאה: תיאוריות קומדיה וקונספירציה אנשי הלטאה: תיאוריות קומדיה וקונספירציה ספוטיפיי Lizard People מכניס קצת הומור נחוץ לעולם תיאוריות הקונספירציה. האם שמעת פעם על תיאוריה נחמדה ומאושרת-מזל? גם אנחנו לא. הפודקאסט הזה מכסה את כל סוגי התיאוריות, כולל תיאוריות שאומרות כי טיילור סוויפט הוא שיבוט של כוהנת הכנסייה השטנית לשעבר, זאנה להוי, לתיאוריה הקובעת כי הטיטאניק מעולם לא שקע, ואומר אחר שהנסיך צ'ארלס הוא ערפד. ייקס. תיאוריות קונספירציה ותרבות לא פופולרית תיאוריות קונספירציה ותרבות לא פופולרית ספוטיפיי הפודקאסט הזה מתמקד בתפקיד שתרבות הפופ ממלאת בתכנית הגדולה של קבוצת אילומינטי המסתורית. אתה יכול לגלגל את עיניך בזכרת קבוצת הקונספירציה שמנהלת את העולם בסתר, אבל תיאוריות קונספירציה ותרבות לא פופולרית מתקרבת לאילומינטי ולסמליות הנסתר שנמצאה לכאורה בסרט ובמוזיקה עכשווית בנקודת מבט מעניינת ולעיתים חדשה. דור למה דור למה ספוטיפיי הפודקאסט הזה עלה לראשונה בשנת 2012 והעביר צלילות עמוקות בסיפורי פשע אמיתי ותיאוריות הקונספירציה שמאחורי כמה מקרים פליליים מפורסמים ביותר כולל הרוצח גולדן סטייט והמקרה המחריד של אד גאין. חבר'ה קונספירציה חבר'ה קונספירציה ספוטיפיי החבר'ה קונספירציה לוקים מספרים נושאים שונים כולל מקרי פשע אמיתיים וקונספירציות סביב חברות כמו מונסנטו. הפודקאסט הזה מכסה גם נושאים כמו קניבליזם לאורך הדורות, שאלות מה באמת גרם למותו בטרם עת של ברוס לי, ואיזה קשרים קיימים בין מותו של טופאק לבין ביגי. אם אתה רוצה שילוב של קונספירציות עכשוויות וישנות יותר. בחלק מהפרקים יש אורך זמן - אנו ממליצים לשמור את אלה לימי שלג או ליום בו תחליט סוף סוף לנקות את הבית מלמעלה למטה. היסטריה אמריקאית היסטריה אמריקאית ספוטיפיי היסטריה אמריקאית מתעמקת במה שגורם לאמריקאים לתקתק. הפודקאסט הזה בוחן את הפסיכולוגיה שמאחורי הסיבה שהתרבות שלנו נכנעה להיסטריה המונית ומה מפעיל את הפרנויה שלנו. חלק מהפרקים מצחיקים ואחרים מציעים הצגה רצינית יותר. סקרקאסט סקרקאסט Stitcher הפודקאסט הזה מקורו ב- YouTuber לשעבר ומציג סיפורים על פשע, תעלומות, וכמובן, תיאוריות קונספירציה. חלק מהסיפורים מפחידים אז אולי אל תקשיבו אם אתם מועדים לסיוטים. האמת נמצאת איפשהו האמת נמצאת איפשהו ספוטיפיי הפודקאסט הזה יסתכל על קונספירציות "ותעלומות מנקודת מבט סקפטית וקומית." הפודקאסט משחרר פרק חדש פעם בשבוע ומזריק קצת הומור ומדע אפל כדי לספר כמה סיפורי סיפור מעניינים מאוד. דברים שהם לא רוצים שתדע דברים שהם לא רוצים שתדע ספוטיפיי הפודקאסט הזה מסתכל על אירועים היסטוריים ועל הקונספירציות שמאחוריהם. כל דבר, החל מחייזרים הקיימים אי שם בסתר, לאנשים עם יכולות על טבעיות, מכוסה בדברים שהם לא רוצים שתדע. ספקן הקונספירציה ספקן הקונספירציה Stitcher אם אתה ספקן לגבי קונספירציות, זה הפודקאסט בשבילך. היא מתקרבת למספר תיאוריות פופולריות עם גרגר מלח ומביאה פרשנים מפודקאסטים אחרים כדי לסייע בשיכוך - או לכל הפחות, להבין מדוע - חלק מהקונספירציות פשוט לא מתות. קונספירציה Beer Me קונספירציה Beer Me ספוטיפיי קונספירציה באר מי מורכבת מהמארחים שמשתכרים ואז צוללים אל עולם תיאוריות הקונספירציה כולל זו האומרת שכמה מהסלבריטאים הפופולריים ביותר בעולם הם שיבוטים, קשרים בין צ'רלס מנסון לחבר הכנסת אולטרה, ותאוריה אחת שמאמינה שכדור הארץ חלול. אני אוהבת קונספירציה אני אוהבת קונספירציה Stitcher I Love a Conspiracy מתמודד עם כל התיאוריות האהובות עליכם כמו מה שבאמת קורה בשדה התעופה של דנוור, מה קורה בנסיעות בזמן, המטרה האמיתית של קווי הנזקה המסתוריים, ומה קרה בתקרית מעבר דיאטלוב ברוסיה. הפודקאסט הזה נוקט בגישה קלילה של תיאוריות קונספירציה והופך אותו למושלם לאלו מאיתנו שמעריכים קצת חיוך.