#אומה

[sexythingil]

לחקור את עולם נערות הליווי

"לחקור את עולם נערות הליווי בישראל: תעשייה מסתורית והשפעתה על החברה" ישראל ידועה לעתים קרובות בהיסטוריה העשירה שלה, בתרבותה התוססת ובחשיבותה הדתית. עם זאת, יש היבט נוסף של המדינה המזרח תיכונית הזו שנותר אפוף מסתורין – עולם נערות הליווי. שירותי ליווי, הידועים גם בשם "תעשיית הבידור למבוגרים", קיימים בישראל כבר עשרות שנים. עם זאת, השוק המחתרתי הזה עלה רק לאחרונה לאור הזרקורים, וגרם לקסם ולמחלוקת כאחד. אבל מה בדיוק המציאות מאחורי התעשייה הפרובוקטיבית הזו? הרעיון של שירותי ליווי אינו חדש, והוא קיים בצורות ותרבויות שונות ברחבי העולם. עם זאת, ענף הליווי הישראלי מבדיל את עצמו מאחרים בשל שילוב ייחודי של השפעות תרבותיות ודתיות. מצד אחד, ישראל היא מדינה ליברלית ומודרנית, הידועה בחיי הלילה המשגשגים שלה, במועדונים ובברים. מצד שני, זוהי אומה המושתתת על ערכים שמרניים, עם אוכלוסייה דתית משמעותית וחוקים נוקשים סביב מיניות ומוסר. ערכים מתנגשים אלה יצרו סביבה מורכבת לשגשוג שירותי ליווי בישראל. הזנות אינה חוקית במדינה, אך מכירת שירותי מין מותרת כל עוד היא אינה נעשית בפומבי או מערבת קטינות. פרצה זו בחוק אפשרה לשירותי הליווי לפעול כחוק ועדיין להיות מסווגים כתחום אפור. הנשים העובדות כנערות ליווי בישראל מגיעות מרקעים מגוונים, בהם נשים ישראליות מקומיות, עובדים זרים ואף נסחרים. חלקם בוחרים במקצוע זה כדרך להרוויח הכנסה גבוהה יותר, בעוד שאחרים מתפתים אליו בהבטחות שווא ובסופו של דבר מנוצלים. בנוסף, השכיחות של תעשיית הליווי העלתה חששות לגבי סחר וניצול מין, עם דיווחים על נשים שנאלצות לעסוק בסחר בניגוד לרצונן. נושאים אלה עוררו ויכוחים סביב לגליזציה ורגולציה של ��נף הליווי כדי להגן על עובדים ולקוחות כאחד. למרות המחלוקות סביב שירותי הליווי, הביקוש להם ממשיך לעלות בישראל. לקוחות רבים מחפשים את השירותים הללו מסיבות שונות, כולל חברות, אינטימיות, ופשוט לחוויה מינית שונה. אחת הסיבות העיקריות לפופולריות של שירותי ליווי בישראל היא הנורמות החברתיות הנוקשות במדינה והחברה הלחוצה. עבור רבים, מפגש דיסקרטי עם מלווה מספק דרך לברוח מהלחץ והציפיות של חיי היומיום. יתר על כן, עליית הפלטפורמות הדיגיטליות והרשתות החברתיות הקלה על סוכנויות ליווי לפרסם את שירותיהן ולהגיע ללקוחות פוטנציאליים. זה הוביל גם לשינוי בתעשייה, עם מספר גדל והולך של נערות ליווי עצמאיות הפועלות באמצעות פרופילים מקוונים משלהן. בעוד ענף הליווי נותר נושא שנוי במחלוקת בישראל, לא ניתן להכחיש כי הוא ממלא תפקיד משמעותי בכלכלת המדינה. ההערכה היא כי תעשיית הבידור למבוגרים מגלגלת מיליוני דולרים בשנה, והשפעתה חורגת מעבר לרמת פני השטח. קיומם של שירותי ליווי בישראל חושף חברה מורכבת ורבת פנים, שבה ערכים מסורתיים והשפעות מודרניות מתנגשים. לצד המחלוקות והוויכוחים, תעשייה זו שופכת אור גם על סוגיות של שוויון מגדרי, נורמות חברתיות ולגליזציה של עבודת מין. לסיכום, עולם נערות הליווי בישראל הוא אולי סודי ולעיתים קרובות סטיגמה, אך הוא ממשיך לשגשג ויש לו השפעה משמעותית על החברה. בין אם זה לשם הנאה, אסקפיזם או הבנה עמוקה יותר של דינמיקה תרבותית, התעשייה נותרה היבט מסתורי ומרתק של האומה המזרח תיכונית הזו.

[desertjusttochat]

ישראל היא מדינה מלאת תרבות,

ישראל היא מדינה מלאת תרבות, היסטוריה ויופי. כיעד תיירותי מוביל, מטיילים רבים מסוקרנים מהקסם וההיצע של אומה מזרח תיכונית זו. עם זאת, היבט אחד של ישראל שלעתים קרובות מתעלמים ממנו הוא סצנת נערות הליווי התוססת שלה. נערות ליווי, הידועות גם בשם בנות לוויה או מחזרות, הן אנשים המספקים שירותים חברתיים ומותאמים אישית ללקוחות המחפשים חברות. אמנם קיימת סטיגמה מסוימת סביב ענף הליווי, אך מדובר במקצוע לגיטימי בישראל המוסדר ומבוקר על ידי הממשלה. ליווי בישראל הוא לא רק מתן שירותי מין, למרות שזה יכול להיות חלק מהעבודה. רוב נערות הליווי בישראל הן משכילות, מנומסות ודוברות שפות רבות. הם נשכרים כדי להציע את זמנם, תשומת לבם וחברותם ללקוחות שעשויים לבקר לצורך עסקים, פנאי או פשוט מחפשים מישהו לבלות איתו. אחת הסיבות העיקריות לפופולריות של נערות ליווי בישראל היא הגיוון שלהן. כאומה שהיא ביתם של תרבויות ודתות שונות, יש מבחר רחב של נערות ליווי לבחירה, קייטרינג ההעדפות והטעם של לקוחות מכל תחומי החיים. מבלונדיניות ועד ברונטיות, מרזות ועד מפותלת, נערות ליווי ישראליות מגיעות בכל הצורות והגדלים. זוהי טעות נפוצה כי נערות ליווי נועדו רק לגברים. להיפך, ישנם גם שירותי ליווי גברים זמינים לנשים, ושירותי ליווי חד מיניים לקהילת LGBTQ+. הרעיון של ליווי אולי חדש עבור חלק, אבל הוא חלק מהחברה הישראלית כבר עשרות שנים. לצה"ל מסורת ארוכת שנים של העסקת נערות ליווי לחיילים במהלך שירות החובה הצבאי שלהם. נערות ליווי אלו, המכונו�� "חיילות מקסימות", מעניקות תמיכה רגשית לחיילים ועוזרות להם להירגע במהלך האימונים האינטנסיביים שלהם. בשנים האחרונות, ענף נערות הליווי בישראל צובר תאוצה נוספת עם הגידול בתיירות הבינלאומית. תיירים רבים, במיוחד מאירופה וארצות הברית, מוכנים להוציא כסף נוסף על שירותי ליווי יוקרתיים בעת ביקור במדינה. למעשה, ישראל הפכה למקום חם למסיבות רווקים ורווקות, בהן נערות ליווי נשכרות לעתים קרובות ללילה של כיף והרפתקאות. אחת התפיסות המוטעות הגדולות ביותר לגבי נערות ליווי היא שהן מעורבות בפעילות בלתי חוקית. עם זאת, חשוב להבין כי ליווי הוא מקצוע משפטי מלא בישראל, וכל נערות הליווי נדרשות לעבור בדיקות רפואיות וכפופות לבדיקות תקופתיות על מנת להבטיח את ביטחונן ואת בטיחות לקוחותיהן. יתר על כן, נערות ליווי הן מקצועיות ודיסקרטיות ביותר. הם מבינים את החשיבות של שמירה על סודיות ולעולם לא חושפים מידע אישי על לקוחות. רמה זו של דיסקרטיות ומקצועיות הפכה את ענף נערות הליווי בישראל למוניטין טוב בקרב הלקוחות והובילה לחזרה עסקית וחיובית מפה לאוזן. לסיכום, סצנת נערות הליווי בישראל היא תעשייה משגשגת ולגיטימית העונה על הצרכים והדרישות של לקוחות מכל רחבי העולם. כאומה המתגאה בגיוון ובקבלה, ישראל מציעה מגוון רחב של שירותי ליווי לאנשים המחפשים חברות, ללא שיפוטיות או אפליה. לכן, בפעם הבאה שאתם מבקרים בישראל, אל תהססו לחקור היבט זה של תרבות המדינה ולחוות את חברתה של נערת ליווי.

[insatiablesss]

ישראל היא מדינה בעלת שורשים

ישראל היא מדינה ב��לת שורשים תרבותיים ודתיים עמוקים, אך היא גם אומה מודרנית ומתקדמת במובנים רבים. היבט אחד של פרוגרסיביות זו הוא הנוכחות הגוברת של שירותי ליווי ונערות בישראל. בעוד שיש מי שירימו גבה לנוכח הרעיון של נערות ליווי בחברה כה מסורתית, האמת היא שהתעשייה הזו משגשגת והפכה לחלק מקובל בחברה הישראלית. שירותי ליווי היו חלק מהחברות האנושיות מאז ימי קדם, והם ממשיכים להתקיים כי יש ביקוש להם. שירותים אלה מציעים חברות, בידור, ולפעמים אפילו אינטימיות ללקוחות. עם זאת, בישראל, תפקידם של שירותי ליווי הוא בעל דינמיקה ייחודית ומורכבת בשל הנוף הדתי והפוליטי של המדינה. בישראל, לערכים מסורתיים ולאמונות דתיות יש השפעה משמעותית על החברה. סקס לפני הנישואין הוא עדיין נושא טאבו, וכל צורה של ניאוף זוכה ליחס מזלזל לחלוטין. זו הסיבה שלשירותי ליווי בישראל יש גישה דיסקרטית ומקצועית. נערות ליווי לא נמצאות שם רק לשירותי מין; הם גם מציעים חברות, שיחה ומשמשים כחיץ חברתי עבור לקוחותיהם. בעוד שניתן למצוא שירותי ליווי בצורות שונות בכל רחבי הארץ, רובם פועלים בערים הגדולות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה. הדימוי של נערת ליווי ישראלית טיפוסית הוא של מישהי מושכת, אינטליגנטית ומשכילה. רבות מנשים אלה הן סטודנטיות או נשות מקצוע עובדות שבחרו להרוויח הכנסה נוספת על ידי מתן שירותי ליווי. בשל הסטנדרטים והדרישות הגבוהות של הלקוחות, נערות הליווי בישראל מטופחות, מדוברות היטב ולעיתים קרובות רב לשוניות. בישראל, שירותי ליווי הם חוקיים לחלוטין ומוסדרים על ידי הממשלה. המשמעות היא שכל המלווים נדרשים לעבור בדיקות רקע, בדיקות רפואיות ומקבלים רישיונות מתאימים. זה מבטיח את הבטיחות וההגנה הן של הלקוח והן של הליווי. בנוסף, זה גם מאפשר רמה גבוהה יותר של בקרת איכות בתוך התעשייה. ניתן לתהות מי הם הלקוחות של שירותי ליווי בישראל? זוהי טעות נפוצה כי רק אנשי עסקים עשירים או תיירים להשתמש בשירותים אלה. במציאות, הלקוחות מגיעים מכל תחומי החיים, ומסיבות שונות. חלקם עשויים לחפש תאריך לאירוע או לאירוע עסקי, בעוד שאחרים עשויים לחפש חברות במהלך טיול סולו. המפתח להצלחת שירותי הליווי בישראל הוא היכולת לתת מענה לקהל לקוחות מגוון. עליית שירותי הליווי בישראל מונעת בחלקה גם על ידי התפתחות הטכנולוגיה. עם העידן הדיגיטלי, האינטרנט הקל על סוכנויות ומלווים עצמאיים לפרסם את שירותיהם. הם יכולים לשווק את עצמם בפלטפורמות שונות, להגדיל את הנראות שלהם ללקוחות פוטנציאליים. אמנם בחוגים מסוימים עדיין מוצמדת סטיגמה למושג שירותי ליווי, אך ה��נף הופך בהדרגה למקובל יותר בחברה הישראלית. זאת בשל העובדה כי הוא משרת מטרה ומספק שירות יקר לאנשים רבים. הנשים שבוחרות לעבוד כנערות ליווי בישראל עושות זאת מרצונן החופשי ואינן קורבנות של סחר בלתי חוקי בבני אדם. לסיכום, נוכחותן של נערות ליווי בישראל משקפת את הפרוגרסיביות של המדינה. הם מציעים מגוון שירותים לאנשים מכל תחומי החיים, והמקצועיות והדיסקרטיות שלהם תרמו להצלחתם. בעוד שיש מי שעדיין רואים את הענף הזה בספקנות, העובדה היא ששירותי ליווי הם לגיטימיים וממלאים תפקיד משמעותי בחברה הישראלית.

[timelesslast]

ישראל היא מדינה ייחודית המשלבת

ישראל היא מדינה ייחודית המשלבת מסורות עתיקות עם חידושים מודרניים. זהו מקום בעל משמעות דתית וחשיבות היסטורית, כמו גם מוקד של התקדמות טכנולוגית וחיי לילה תוססים. בין כל ההיבטים של אומה מגוונת זו, היבט אחד שלעתים קרובות נעלם מעיניהם הוא תעשיית הליווי המשגשגת שלה. נערות ליווי sexy1.co.il/ בישראל מבוקשות מאוד על ידי מקומיים ותיירים כאחד. הנשים האלה לא רק מהממות ומקסימות, אלא גם אינטליגנטיות ומתוחכמות. הם מספקים חברות ומגוון שירותים ללקוחות, מה שהופך את החוויה לבלתי נשכ��ת. אבל מה הופך את המקצוע הזה לכל כך נפוץ ומקובל בחברה הישראלית? בראש ובראשונה, ישראל היא מדינה ליברלית ופתוחה. בניגוד למדינות אחרות בהן ענף הליווי סובל מסטיגמות כבדות, בישראל יש גישה רגועה יותר כלפיה. הזנות חוקית ומוסדרת, כאשר הממשלה מנפיקה רישיונות לבתי בושת ולעובדי מין. כתוצאה מכך, נערות ליווי בישראל יכולות לעבוד בסביבה בטוחה ומוסדרת, ללא חשש מהשלכות משפטיות. גורם נוסף התורם לפופולריות של נערות ליווי בישראל הוא ענף התיירות המשגשג במדינה. כיעד מוביל למטיילים, ישראל מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה. תיירים אלה מחפשים לעתים קרובות חוויה ייחודית ובלתי נשכחת, אשר שירותי ליווי יכולים לספק. נערות ליווי בישראל מגיעות מרקעים מגוונים, כאשר רבות מהן מטיילות היטב ודוברות שפות רבות. הם יכולים לספק נקודת מבט מקומית ולשפר את חוויית הנסיעה עבור הלקוחות שלהם. יתר על כן, תעשיית הליווי בישראל מונעת גם על ידי תעשיית הטכנולוגיה השוקקת של המדינה. עם הכינוי של תל אביב "אומת הסטארט-אפ", העיר מושכת אליה מספר רב של אנשי מקצוע ויזמים צעירים. לאנשים אלה יש לעתים קרובות לוחות זמנים קדחתניים לעבודה שמשאירים מעט זמן להיכרויות או לטיפוח מערכות יחסים. לפיכך, הם פונים לשירותי ליווי כאמצעי של חברות והרפיה. יתר על כן, גם יוקר המחיה בישראל משחק תפקיד בביקוש לשירותי ליווי. צעירים ישראלים רבים מתקשים לגמור את החודש ובוחרים בליווי במשרה חלקית כאמצעי להכנסה נוספת. השעות הגמישות ופוטנציאל ההשתכרות הגבוה של הענף הופכים אותו לאופציה אטרקטיבית למי שמחפש להשלים הכנסה. אבל ההצלחה של ענף הליווי בישראל אינה מבוססת רק על הביקוש לשירותיו. גם נערות הליווי עצמן משחקות תפקיד משמעותי. רובם משכילים מאוד ומטיילים היטב, מה שהופך אותם לאנשי שיחה ולוויה מצוינים. הם מאומנים לספק את צרכי הלקוחות שלהם, בין אם זה דייט ארוחת ערב רומנטי, אירוע עסקי, או פשוט לילה מהנה בעיר. המקצועיות והדיסקרטיות שלהם הקנו להם מוניטין של מהטובים בתחום. לסיכום, ענף הליווי המשגשג בישראל הוא תוצאה של גורמים שונים, ביניהם הגישה הליברלית של המדינה לזנות, ענפי התיירות והטכנולוגיה המשגשגים ויוקר המחיה. נערות ליווי בישראל מספקות שירות ייחודי ובעל ערך, הנותן מענה לצרכים ולרצונות המגוונים של לקוחותיהן. וככל שהמדינה תמשיך להתפתח ולאמץ את המודרניזציה, תעשיית הליווי ללא ספק תמשיך למלא תפקיד משמעותי בנוף החברתי והכלכלי של ישראל.

[justtochats]

ישראל, ארץ מלאה בהיסטוריה ותרבות

ישראל, ארץ מלאה בהיסטוריה ותרבות עשירה, היא ביתם של נשים יפות ואקזוטיות רבות. ובעוד שיש מי שחושבים על המדינה הזו כעל אומה דתית ושמרנית בלבד, יש בה צד נוסף שלעתים קרובות נעלם מעיניהם – עולם נערות הליווי. שירותי ליווי קיימים כבר מאות שנים, וישראל אינה יוצאת דופן. יש תעשייה משגשגת של נערות ליווי המספקות חברות ובידור לגברים מכל רחבי העולם המבקרים במדינה זו. הנשים האלה הן לא רק פנים יפות; הם אינטליגנטיים, מטיילים היטב ושולטים במספר שפות. הם גם מאומנים לספק את הטוב ביותר בשירות לקוחות ולספק צרכים ורצונות שונים. אחת הסיבות לפופולריות של נערות ליווי בישראל היא הביקוש הגבוה אליהן. כמרכז של עסקים, מסחר ותיירות, אלפי גברים נוהרים לישראל מדי שנה. ועם רבים מהם להיות מבקרים זרים, נערת ליווי יכולה לספק להם נקודת מבט מקומית ולהדריך אותם דרך העיר. הם יכולים גם ללוות אותם לארוחות עסקיות ואירועים, ולהוסיף מגע של אלגנטיות ותחכום. בעוד שיש שיראו בשירותי ליווי טאבו, מדובר בענף חוקי ומוסדר בישראל. לממשלה יש חוקים ותקנות קפדניים כדי להבטיח את שלומם ורווחתם של המלווים ולקוחותיהם. כל מלווה חייב לעבור בדיקות בריאות קפדניות ונדרש לשאת תעודת זהות תקפה שהונפקה על ידי משרד הבריאות. זה לא רק מקדם שקיפות ואחריותיות, אלא גם מבטיח שהלקוחות מקבלים שירות מקצועי ולגיטימי. מלבד מתן חברות, נערות ליווי בישראל מציעות גם מגוון שירותים כגון עיסויים ארוטיים, משחקי תפקידים ומופעי מחול פרטיים. נשים אלה מאומנות היטב באמנות הפיתוי ויכולות לספק פטישים ופנטזיות שונות. הם גם מספקים פורקן בטוח לגברים לחקור את הרצונות שלהם ללא כל שיפוט או סטיגמה. יתר על כן, נערות ליווי בישראל אינן מוגבלות רק למקומיים. תיירים רבים בוחרים בשירותי ליווי כדרך לחקור את המדינה ולחוות את תרבותה. הרקע והאישיות המגוונים של נשים אלה הופכים אותן לבני לוויה מושלמים עבור אלה ה��עוניינים להתחבר לתרבות המקומית ברמה עמוקה יותר. אבל היתרונות של שכירת נערת ליווי בישראל הם מעבר רק חברות ובידור. נשים אלה הן לעתים קרובות משכילות מאוד, מטיילות היטב ורב-לשוניות, מה שהופך אותן לשותפות נהדרות לשיחה. הם יכולים לספק תובנות יקרות ערך על ההיסטוריה, הפוליטיקה והאירועים הנוכחיים של המדינה, ולהשאיר רושם מתמשך על לקוחותיהם. במדינה בה קיים מחסום שפה משמעותי עבור מי שאינם דוברי עברית, נערות ליווי משמשות גם כמתרגמות ומדריכות טיולים. הם יכולים לעזור לנווט ברחובות, להמליץ על המקומות הטובים ביותר לאכול, ואפילו ללמד ביטויים נפוצים בעברית. זה הופך את חווית הנסיעה לנוחה יותר ונטולת מתח עבור תיירים שאינם מכירים את התרבות והשפה. לסיכום, נערות ליווי בישראל משחקות תפקיד משמעותי במתן חוויה בטוחה ומהנה הן למקומיים והן לתיירים. הם מייצגים את הצד המודרני והמתקדם של ישראל, מדינה שמחבקת את המגוון ומספקת את צרכי המבקרים בה. אז בפעם הבאה שאתם בישראל, אל תהססו לחקור את התעשייה הדיסקרטית אך המשגשגת הזו ולחוות את המדינה בדרך חדשה לגמרי.

[rabash-maamarim]

וכאשר יענו אותו

תשמ"ה - מאמר ט"ז 1985 - מאמר 16

הנה כתוב, "וכאשר יענו אותו, כן ירבה, וכן יפרוץ, ויקוצו מפני בני ישראל" (שמות א'). משמעות הפסוק, משמע "וכאשר יענו אותו", היינו בשיעור ש"יענו אותו", כן באותו שיעור "ירבה ויפרוץ". נראה, כאילו זה תנאי, שאי אפשר להיות פריה ורביה בעבודה, מבלי שיש מקודם התשתית של עינויים.

ולהבין את הנ"ל, צריכים לדעת את העיקר שלנו, היינו מה היא מהותינו. וכפי שמבואר בהקדמות, היא רק הרצון לקבל שלנו. ובטח מה שהרצון לקבל ממלא את מבוקשו, המילוי לא נקרא עבודה, כי עבודה נקראת מה שמקבלים עליה שכר.

זאת אומרת, עבודה נקראת פעולות מה שהאדם מוכן לוותר עליהם, והוא עושה אותם, רק מטעם אין ברירה, היות שהוא משתוקק לקבל איזה שכר. ושכר נקרא, לדבר שמשתוקק. וכל חפצו ורצונו הוא לדבר זה. והשתוקקות אמיתית נקראת, שדבר זה נוגע ללבו, עד כדי כך, שאומר "טוב לי מותי מחיי", אם לא תהיה לו האפשרות להשיג. נמצא, שאם אין לו עינויים ומכאובים, בזה שחסר לו את הדבר, למה שהוא משתוקק, אין זה נקרא השתוקקות. ובשיעור היסורים, כך היא נמדדת מידת ההשתוקקות שלו.

לכן יוצא לפי זה, אם האדם רוצה לקבל איזה מילוי, מוכרח להיות לו מקודם חסרון. כי אין אור בלי כלי, ואין יכול למלאות עם משהו, אם אין חסרון. כדוגמת, אין אדם יכול לאכול בלי תאוה, ולהנות מהמנוחה בלי עייפות.

לכן, אם אין האדם סובל יסורים, ממה שהמצרים שבתוך גופו מצערים אותו, אם הוא לא רוצה לשמוע בקולם, וללכת בדרך שהיא לא לרצונם, כי שורש הקבלה שבאדם, הנקרא "אהבה עצמית", הוא בחינת מצרים, כי הגם שיש הרבה אומות, שבאופן כללי נקראות "שבעים אומות", שהם הלאומת דקדושה, שהם ז' ספירות, וכל בחינה כלולה מעשר, זהו המספר של ע' אומות. ולכל אומה יש לה תאוה משלה המיוחדת לבחינתה.

וקליפת מצרים, היא קליפה כללית, ששם נפלו ניצוצין דקדושה, שעם ישראל, שהיה במצרים, היו צריכים לתקן אותם. ואז צריך להיות מקודם כאב ומכאוב, בזה שהם לא יכולים לצאת משליטתם, כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם".

ויש לדייק בזה שכתוב "מן העבודה" שתי פעמים. צריכים לפרש, שכל האנחות היו מן העבודה, היינו שלא יכלו לעבוד לשם שמים, זה היה היסורים שלהם, היינו מזה, שהעבודה שהיו עושים, לא היו יכולים (לעשותה) לשם שמים, מסיבת קליפת מצרים. ומשום זה כתוב שתי פעמים "מן העבודה":

א. שכל אנחות לא היו על שום דבר, שהיה חסר להם, רק דבר אחד היה חסר להם, זאת אומרת, שלא היו רוצים שום מותרות ושום שכר, רק החסרון שלהם, שהיו מרגישים יסורים וכאבים היה על שלא יכלו לעשות שום דבר לשם שמים, שפירושו במילים אחרות, שהיו רוצים שיהיה להם רצון להשפיע נחת רוח לה' ולא לתועלת עצמו, ולא יכלו, ובזה הצטערו. וזה נקרא, שהיו רוצים קצת אחיזה ברוחניות.

ב. "מן העבודה" השני, בא ללמד "ותעל שועתם אל אלקים", זה שהאלקים שמע נאקתם, היה מזה, שביקשו רק עבודה. ולזה בא לרמז "מן העבודה" השני. נמצא, שכל הגלות שהרגישו, היה רק מזה, שהיו תחת שליטת קליפת מצרים, ולא היו יכולים לעשות שום דבר, שיהיה רק בעל מנת להשפיע.

הנה בזהר (שמות דף ק"ח, ובהסולם אות שמ"א) וזה לשונו, "אמר רבי יהודה, בוא וראה, שכך הוא, כמו שאמר רבי יהושע דסכנין, כי כל זמן שניתנה להשר שלהם שררה על ישראל, לא נשמעה צעקתם של ישראל. כיון שנפל השר שלהם, כתוב "וימת מלך מצרים" ומיד "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים". אבל עד אותה שעה לא נענו בצעקתם".

ולפי זה יש פתחון פה לומר, אם אין הזמן הגיע להוריד את שרו של מצרים, אין מקום לבחירה, שיחזרו בתשובה ושיכלו לצאת מהגלות. כי (באות ש"מ בהסולם) אומר, "בימים הרבים ההם, שהיו רבים לשהיית ישראל במצרים, דהיינו שהגיע הקץ, וכיון שנשתלם קץ גלותם, מה כתוב "וימת מלך מצרים". מהו הפירוש, הוא שהורד שר מצרים ממעלתו, ונפל מגאותו. ועל כן אומר הכתוב עליו "וימת מלך מצרים", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל ושמע תפילתם".

והזהר שואל שאלה זו על פסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה" (דברים ד'), שמשמע, שמטרם שיתקיימו כל הדברים אי אפשר להגיע לשלימות, נמצא, שאתה נותן פתחון פה. ומתרץ, שכל הדברים, מה שהם צריכים לעבור, יכולים לעבור זה לפי הרגשת היסורים וזה לא נבחן לא בזמן ולא בכמות היסורים, אלא בשיעור ההרגשה. (עיין זהר).

וזה יכולים להבין על דרך משל. אם האדם צריך לתת יגיעה של קילו, שהם אלף גרם יסורים, שאז בא על זה השכר, כמו שאמרו חז"ל "לפום צערא אגרא", שפירושו, שהיגיעה, מה שהאדם צריך לגלות מטרם שמקבל השכר, היא מטעם, שאין אור בלי כלי, כי אין מילוי בלי חסרון. והיגיעה, מה שהאדם נותן, זוהי הכשרה לקבל חסרון, כדי שאח"כ תהיה לו היכולת לקבל לתוכה מילוי.

ונגיד, שהאלף גרם חסרון, האדם יכול לתת אותם בשיעורים, שהם הבחנות בכמות ובאיכות. אדם יכול לתת כל יום עשר דקות יגיעה, היינו להצטער על מה שהוא מרוחק מה'. ויכול להצטער עשר דקות בשבוע על מה שהוא מרוחק מה', או עשר דקות בחודש הוא זוכר שהוא מרוחק מה', ואז הוא מצטער, וכדומה.

וכמו כן הוא באיכות היסורים, שהוא מצטער בעת שהוא זוכר, שהוא מרוחק מה'. הגם שכואב לו מזה, אבל לא נורא, יש דברים ��כואב לו יותר, שהוא משתוקק להם. נמצא, שגם באיכות יש לאדם לתת חשבון, היינו מה שיש לאדם בחירה, הגם שהוא צריך לעבור כל תהליך של יגיעה ויסורים עד לבסוף, הוא מגיע לבחינת "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו".

אי לזאת, יש בחירה לאדם, לקצר את הזמן של התהליך של היסורים, על ידי הוספות הזמן, כנ"ל שזה נקרא כמות. וכמו כן להוסיף באיכות, שהיא הרגשת היסורים, מזה שהוא מרוחק מה'.

אבל יש לדעת, שיש הפרש גדול בין כמות לאיכות באופן בצוע. כי בכמות הזמן, אדם יכול לעשות לו סדר הזמנים, כמה זמן שהוא להקציב לעצמו, אפילו על דרך הכפיה. זאת אומרת, אפילו שהגוף לא רוצה לשבת את שיעור הזמן, שהוא הקציב לעצמו, שצריך לשבת כמה דקות או שעות, לשבת ולהצטער על זה שהוא מרוחק מה', אם יש לו רצון חזק והוא לא בעל חלש אופי, הוא יכול לשבת ולקיים את הסדר שעשה לעצמו. היות שזוהי בחינת מעשה, ועל מעשה יש בכוחו של אדם לעשות דבר בדרך הכפיה.

אבל בבחינת האיכות, זה קשה מאוד. כי אין אדם מסוגל לכוף את עצמו, שירגיש אחרת משהוא מרגיש. נמצא לפי זה, אם הוא בא לעיין את שיעור הרגשה שלו, עד כמה הוא מרגיש כאב וסבל, מזה שנתרחק מה', לפעמים הוא בא לידי מצב של לא איכפת לו. ואז הוא לא יודע מה לעשות, כי הוא לא יכול לשנות את ההרגשה שלו, מכפי שהוא מרגיש. ואז הוא נמצא במבוכה.

ומזה נמשך אורך הגלות. כי קשה לנו לתת הכמות הדרושה, ומכל שכן האיכות. ובזמן שמתחיל לתת חשבון על שיעור האיכות החסרון, ורואה שאין לו כאב, אלא שהוא בבחינת מחוסר הכרה, שלא מרגיש, שאם מרוחקים מה' זה נקרא שאין לו חיים, אבל לא כואב לו מזה שאין לו חיים, אז אין עצה אחרת, אלא להתפלל לה', שיתן לו קצת חיים, שירגיש שהוא חולה מסוכן והוא זקוק לרפואת הנפש.

ולפעמים אדם בא לידי מצב, שהוא כל כך במצב של ירידה, שאפילו להתפלל על זה, גם כן אין לו כח. אלא במצב שלא איכפת לו שום דבר. וזה נקרא שבא למצב של דומם, היינו שאין לו שום תנועה.

ובמצב כזה רק חברה יכולה לעזור לו. היינו, אם נכנס לבין החברים, ואינו עושה עליהם שום בקורת, היינו לבדוק אותם, אם גם להם יש אותן הפרעות ומחשבות, והם כן מתגברים עליהם, או סתם, זאת אומרת, משום שאין להם ענין לתת חשבון נפש לעצמם, לכן הם יכולים לעסוק בתורה ומצות, ואיך אני יכול לדמות אליהם.

ואז אין הוא יכול לקבל שום סיוע מהחברה, כי אין לו שום דביקות עמהם, משום שהם קטנים יותר מדי, שהם יהיו חברים שלו, וממילא הוא לא מקבל מהם שום השפעה.

מה שאין כן אם הוא נכנס להחברים לא בקומה זקופה, שהוא חכם והחברים טפשים, אלא הוא זורק אז הגאוה שלו, שיש כלל "בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא" [אחר העני הולכת העניות], לכן לא די שהוא במצב של ירידה, ואין לו הרגשת חסרון רוחניות, באות לו אז גם כן מחשבות של גאוה, היינו שהוא יותר חכם מכל החברה שלו.

ונחזור להשאלה הראשונה, ממה שאומר הזהר "וכיון שנשתלם קץ גלותם", מה כתוב "וימת מלך מצרים", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל, ושמע תפילתם. נמצא, שיש פתחון פה, שלא תעזור שום ��פילה, מטרם שהגיע הזמן, אם כן אין מה לעשות דבר, כי ה' לא ישמע תפילתם.

ובהנ"ל נבין הדברים כפשוטם, שזה הוא אותו ענין שדרשו חז"ל על פסוק "אני ה', בעיתה אחישנה. זכו, אחישנה. לא זכו, בעיתה". היינו, כשיבוא הזמן, אז תבוא התעוררות מצד הבורא, שעל ידה ישראל יחזרו בתשובה. נמצא, שהבחירה היא על הזמן, כמו שאומר בהקדמה לספר הזהר (אות ט"ז).

היוצא מכל הנ"ל, שאין להאדם להסתכל על הזמן של הגאולה, שמטרם זה כתוב, "שלא נתקבלה תפילתם", הכוונה על זמן של כמות ואיכות היסורים, שיש זמן מסויים, שבזה הזמן ישתלם היסורים. אבל יכולים לקצר את הזמן, שהכוונה היא, שכל הכמות והאיכות, שבזה יתגלו היסורים, יכולים לקצר אותם, בצורה, שכל היסורים באים בזמן קצר, אבל כל היסורים נתגלו שם, כנ"ל.

מקור

[bs-maamarim]

הערבות

(המשך ממאמר "מתן תורה")

שכל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כ"ז ע"ב; שבועות ל"ט ע"א).

וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה.

כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, כפי המתבאר במאמר "מתן תורה", אות ב' וג', עש"ה מלה במלה.

דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.

ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.

משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו, כמבואר במאמר "מתן תורה", אות ט"ז, עש"ה.

שמטעם זה, לא היו מוכנים כלל לקבל התורה, מזמן אברהם יצחק ויעקב. אלא עד שיצאו ממצרים, והיו לאומה שלימה בפני עצמם. כי אז נעשה המציאות, שכל אחד יהיה מובטח בכל צרכיו, בלי שום דאגה והרהור כלל. משא"כ בהיותם עוד מעורבים בין המצריים. ובהכרח, אשר חלק מסוים מצרכיהם, היה מסור בידי הנכרים הפראים הללו, המלאים אהבה עצמית.

ונמצא, שאותו שיעור, המסור בידי הנכרים, יהיה בלתי מובטח כלל לכל יחיד מישראל. כי חבריו לא יוכלו למלאות לו את המחסורים האלו, משום שאינם בידיהם. וכבר נתבאר, שכל עוד שהיחיד מוטרד במאומה בדאגותיו עצמו, אינו מוכשר כלל אפילו להתחיל בקיום המצוה של "ואהבת לרעך כמוך".

והנך מוצא בעליל, אשר ענין מתן תורה, היה מוכרח להתעכב עד זמן יציאתם ממצרים, והיו לאומה בפני עצמם. דהיינו, עד שכל צרכיהם יהיו מסורים בידיהם עצמם, בלתי תלויים על אחרים. אשר אז הוכשרו לקבלת הערבות האמור. ואז נתנה להם התורה.

ונמצא משום זה, אשר גם אחר קבלת התורה, אם יבגדו מועטים מישראל, ויחזרו לזוהמת האהבה עצמית, מבלי להתחשב עם זולתם, הרי אותו שיעור הצט��כות המסור בידי המועטים, מטרידים לכל יחיד מישראל, לדאוג עליו בעצמו, כי אותם המועטים לא יחמלו עליו כלל. וממילא, שנמנע קיום המצוה של אהבת זולתו לכל ישראל כולם, כנ"ל.

באופן, אשר אותם הפורקי עול, נמצאים גורמים לשומרי התורה, שישארו בזוהמתם בהאהבה העצמית, שהרי לא יוכלו לעסוק במצות "ואהבת לרעך כמוך", ולהשתלם באהבת זולתו בלתי עזרתם, כאמור.

הרי לעיניך, שכל ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד השלילה.

כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו, כנזכר במאמר "מתן תורה", אות י"ג.

והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם, מבלי למצוא שום מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם, כמבואר.

יח) ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!" עכ"ל.

והיינו כדאמרן, כי מתוך שפורקי העול, משוקעים באהבה עצמיית, הרי הם עושים במעשיהם, גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוה על היכנה, דהיינו בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך", שהוא הסולם להגיע לדביקותו ית', כנ"ל. ומה צדקו דברי המשל, שאומר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!"

יט) ורבי אלעזר, בנו של רשב"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות. ולא די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר הערבות. אמנם לא פליגי. כי הכל מודים, שמתחילה די ומספיק אומה אחת לקיומה של התורה. והיינו רק להתחלת תיקון העולם. מפני שאי אפשר היה להתחיל בכל אומות העולם בבת אחת.

כאמרם ז"ל, שסבב הקב"ה עם התורה לכל אומה ולשון, ולא רצו לקבלה. כלומר, שהיו שקועים בזוהמת אהבה עצמיית, עד למעלה מחוטמם. אלו בניאוף, ואלו בגזל, ורציחה, וכדומה. עד שלא היה אפילו להעלות על הדעת בימים ההם, לדבר עמהם, אם מסכימים להפרש מאהבה עצמיות.

ולפיכך, לא מצא הקב"ה שום עם ולשון, שיהיו מוכשרים לקבלת התורה, זולת בני אברהם יצחק ויעקב, שזכות אבותם עמדה להם. וכמו שאמרו רז"ל: "האבות קיימו כל התורה, עוד בטרם שנתנה". שפירושו, שמתוך רוממות נשמתן, היה להם היכולת, להשיג ולבא בכל דרכי ה', בבחינת רוחניותה של התורה, הנובעת מדבקותו ית', בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא היה להם האפשרות לקיימם כלל, כנ"ל במאמר "מתן תור��", אות ט"ז.

שבלי ספק, הן הזיכוך הגופני, והן הרוממות הנפשי של אבותינו הקדושים, פעל הרבה מאד על בניהם ובני בניהם אלה. וזכותם זו עמדה להם, לאותו הדור, אשר כל אחד ואחד מחברי האומה, קבלו עליהם את העבודה הגבוהה הזאת, וכל אחד ואחד אמר בפה מלא: "נעשה ונשמע". ומטעם זה נבחרנו, מתוך הכרח, לעם סגולה מכל העמים.

ונמצא, שרק בני האומה הישראלית לבד, נכנסו בערבות הדרושה. ולא בני אומות העולם כלל, כי לא השתתפו בדבר. וזה פשוט, כי מציאות הוא.

ואיך יוכל רבי אלעזר לחלוק עליו?

כ) אולם הגמר של ��יקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ודייק הכתוב "ביום ההוא", ולא לפני זה. וכן כמה כתובים: "ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'", "וינהרו אליו כל הגוים וגו'".

אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי אומה הישראלית. דהיינו, כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שנתנה, כי אז לא היו משובחים כלל משאר האומות, כנ"ל באות י"ט, כמובן.

כן מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהוא דביקותו ית', כמבואר.

באופן, אשר כל מצוה ומצוה, שכל יחיד מישראל עושה, כדי לעשות נחת רוח ליוצרו, ולא לשום תשלום גמול ואהבה עצמיית, נמצא פועל בזה איזה שיעור בהתפתחות כל בני העולם. כי אין הדבר נעשה בבת אחת, אלא בהתפתחות דרגתי לאט לאט, עד שמתרבים בשיעור גדול כזה, באופן שיוכלו להכריע את כל בני העולם להזדככות הרצוי. וזהו המכונה במליצת חז"ל "הכרעת הכף זכות". כלומר, שנגמר המשקל של הזדככות הרצויה. ודימו הדבר, כמו שוקל בכף מאזנים, אשר הכרעת הכף, הוא גמר המשקל, הנרצה להשוקל.

כא) ואלה הם דברי רבי אלעזר ברבי שמעון, באמרו: "העולם נידון אחר רובו וכו'". שכונתו על תפקיד האומה הישראלית, להכשיר את העולם להזדככות מסוים, עד שיהיו ראויים לקבל עליהם את עבדותו ית', לא פחות משהיו ישראל עצמם ראויים, בעת קבלת התורה, שזה נקרא בלשון חז"ל, שכבר השיגו רוב זכיות. באופן, שהמה מכריעים על כף חובה, שהיא אהבה עצמית המזוהמת.

ומובן, שאם הכף של זכיות, שהוא ההבנה הגבוה בטיב אהבת זולתו, הוא רבה ועולה על כף החובה המזוהמת, נעשו מוכשרים להכרעה ולהסכמה, ולאמור "נעשה ונשמע", כמו שאמרו ישראל. מה שאין כן קודם זה, דהיינו בטרם שזוכים לרוב זכיות, אז ודאי האהבה עצמיות מכריע, שימאנו לקבל עולו ית'.

וזה אמרו: "עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו, ואת כל העולם, לכף זכות". כלומר, כי סוף סוף מצטרף חלקו הפרטי של היחיד מישראל, בשיעור ההכרעה הסופית. כמו השוקל שומשמין, ומוסיף והולך על כף המאזנים אחת אחת, עד שגומר ההכרעה. הרי ודאי כל אחת נותנת חלקה בהכרעה זו, שבלעדה היה ההכרעה בלתי נגמרת.

ועל דרך זה אומר על מעשה היחיד מישראל, שמכריע את כל העולם כולו לכף זכות. כי בזמן שנגמר הדבר, והוכרעה הכף זכות של העולם כולו, הרי לכל יחיד ויחיד חלק בהכרעה הזו. שלולא מעשיו, היה ההכרעה חסרה.

והנך מוצא, אשר ר' אלעזר ברבי שמעון, אינו חולק על המאמר חז"ל, "שכל ישראל ערבים זה לזה". אלא ר' אלעזר ברבי שמעון מדבר לענין התיקון של כל העולם, העתיד לבא, וחז"ל מדברים בהוה, אשר רק ישראל בלבד קבלו עליהם את התורה.

כב) וזהו שמסתייע ר' אלעזר ברבי שמעון מהמקרא: "וחוטא אחד יאביד טובה הרבה". כי כבר נתבאר לעיל באות כ', אשר הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו.

כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הז��ת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש, כנ"ל במאמר "מתן תורה", אות ט"ו. נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם.

כי מדרגה זו, שאותו היחיד גרם במעשיו, אם מדה גדולה או מדה קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת לעתיד, בהכרעת העולם לכף זכות, כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה. כנ"ל אות כ', עיין שם היטב, בהמשל של שוקל שומשמין, בעושה עבירה אחת, שמשמעה, שלא יכול להתגבר ולכבוש את האהבה עצמיית המזוהמת, ועל כן פרץ בגנבה וכדומה.

שנמצא, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. כי בגילוי זוהמתה של אהבה עצמיית, הרי הטבע השפלה של הבריאה חוזרת ומתחזקת. ונמצא, שהוא גורע שיעור מסוים, מתוך ההכרעה, לכף זכות הסופית. בדומה, כמו שאחד חוזר ונוטל מן הכף מאזנים, אותו השומשמין היחידה, שחבירו הניח שם. שנמצא, אשר בשיעור זה, חוזר ומגביה מעט את הכף של חובה למעלה. ונמצא שהוא מחזיר את העולם אחורנית.

וזה אמרו: "וחוטא אחד יאביד טובה הרבה". שבשביל, שלא יכול להתאפק על תאותו הקטנטנה, גרם לדחיפה אחורנית לרוחניותו של העולם כולו.

כג) ובדברים הללו מתבארים היטב, מה שעמדנו לעיל באות ה', במה שניתנה התורה ביחוד אל גזע האומה הישראלית. כי זהו ודאי, שאין כאן ב' דעות בהדבר, אשר דבר תכלית הבריאה, מוטלת על כל מין האנושי יחד: כשחור, כלבן, כצהוב, בלי שום הפרש מעיקרה.

אולם, מתוך ירידתה של טבע הבריות עד לדיוטא התחתונה, כמבואר לעיל, שהיא ענין האהבה עצמיית, השולטת שליטה בלי מצרים על כל האנושיות, לא היה שום דרך ומבוא לבא במשא ומתן עמהם ולהבינם, שיכריעו ויסכימו לקבל על עצמם, אפילו בהבטחה בעלמא, לצאת ממסגרתם הצרה אל העולם הרחב של אהבת זולתו.

מלבד האומה הישראלית, אשר מכח שהקדימה להם, השעבוד להמלכות הפראיית של מצרים ארבע מאות שנה, ביסורים גדולים ונוראים. ונודע דברי חז"ל, שאמרו: "מה מלח ממתק את הבשר, כן יסורים ממרקין עונותיו של אדם". דהיינו, שמביאין אל הגוף הזדככות גדול. ונוסף על זה, שהזדככות אבותיהם הקדושים עמדה להם, כנ"ל באות ט"ז, שזהו העיקר, כמו שמעידים על זה כמה מקראות שבתורה.

ומכח ב' הקדמות האלו, נעשה אז מוכשר לדבר הזו, דעל כן מכנה אותם הכתוב, בעת ההוא בלשון יחיד, כמ"ש: "ויחן שם ישראל נגד ההר". ופירשו חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו, כמו שהוכחנו לעיל באות ט"ז, במשמעות המצוה של "ואהבת לרעך כמוך", עיין שם היטב.

ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה, כמבואר.

כד) ולפיכך, מתוך הכרח האמור, ניתנה התורה ביחוד לאומה הישראלית, גזע אברהם יצחק ויעקב בלבדה. כי לא היה מקום אפילו להעלות על הדעת, ששום זר ישתתף עמה. אמנם בגלל זה, הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו.

באופן, שניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלוה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות, ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', והכף חובה יתבער מן הא��ץ.

כה) עתה נשאר לנו להשלים, מה שביארנו בקונטרס הקודם "מתן תורה", אות ט"ז. שמשום זה לא ניתנה התורה להאבות, משום שהמצוה של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא הקוטב של התורה כולה, אשר כל המצות מסבבות עליה, כדי לבארה ולפרשה, הנה איננה ראויה לקיימה ביחידות, זולת בהסכמה מוקדמת של אומה שלימה.

ועל כן נמשך הדבר עד צאתם ממצרים, שנעשו ראוים לקיימה. ואז נשאלו מקודם, אם כל אחד ואחד מהאומה, מסכים לקבל על עצמו מצוה הזאת. ואח"כ, שהסכימו לדבר, ניתנה להם התורה, עש"ה.

אולם עדיין צריך לבאר: היכן מצינו בהתורה, שנשאלו בני ישראל שאלה זו, ושהסכימו לזה, קודם קבלת התורה?

כו) ותדע, שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה ההיא, ששלח הקב"ה לישראל, ע"י משה רבינו, קודם קבלת התורה, כמ"ש (יתרו, י"ט פסוק ה'): "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש. אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה, אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו, ויאמרו, כל אשר דבר ה' נעשה. וישב משה את דברי העם אל ה'". ע"כ.

והנה לכאורה, הדברים אינם מותאמים לתפקידם. כי השכל מחייב, באם אחד מציע לחבירו, איזו עבודה לעשות, ורצה לשמוע הסכמתו, הריהו צריך לבאר לו דוגמה ומעין של תוכן העבודה ההיא. וגם שכרה. אשר אז נמצא מקום להמקבל, לעיין בה, אם למאן אם להסכים.

וכאן, בב' מקראות האלו, אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמא של העבודה, ולא שום שכר חלף העבודה. כי אומר: "אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". ואינו מפרש לנו, לא את הקול, ולא את הברית, על מה שיחולו. אח"כ אומר: "והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ". שאינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה עלינו. דהיינו, להתאמץ להיות סגולה מכל העמים, או הוא הבטחה טובה אלינו.

גם יש להבין, הקשר שיש כאן לסיום הכתוב "כי לי כל הארץ". אשר ג' התרגומים: אונקלוס, ויונתן בן עוזיאל, והירושלמי, נדחקים כאן לתקן את הכתוב הזה. וכל המפורשים: רש"י ורמב"ן וכו'.

והאבן עזרא מביא בשם ר' מרינוס, אשר "כי" הזה הוראתו אע"פ. ויפרש: "והיתם לי סגולה מכל העמים, אע"פ שלי כל הארץ". ולזה נוטה גם דעתו עצמו, עש"ה.

אולם פירושו זה, אינו מותאם עם חז"ל, שאמרו "כי" משמש בארבע לשונות: או, דלמא, אלא, דהא. והוא עוד מוסיף לשון חמישי: אעפ"י. ואח"כ מסיים הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וגם כאן אינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה, וחובה להתאמץ בדבר זה, או הוא הבטחה טובה.

גם מלות הללו "ממלכת כהנים", אין לו פירוש, ואין לו חבר בכל התנ"ך. ובעיקר צריך להגדיר כאן, על כל פנים, איזה הבחן, בין "ממלכת כהנים" ובין "גוי קדוש". שהרי, לפי המשמעות הרגילה של כהונה, הרי זו בחינה אחת עם קדושה. וממילא מובן, שממלכת, שכולה כהנים, הרי זה גוי קדוש. ואם כן, המלות "גוי קדוש" מיותרים.

כז) אולם, על פי כל אותם הדברים, שביארנו מראש המאמר עד כאן, מתבארים הכתובים על מתכונתם, כתפקידם הראוי להיות לדמות משא ומתן של הצעה והסכמה. דהיינו, שמציע להם ��אמת, בדברים האלו, כל צורתה ו��וכנה, של ענין העבודה של התורה ומצות, ואת כל מתן שכרה, הראוי להשמע.

כי צורת העבודה שבתורה ומצות, מתבטא בהכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". כי "ממלכת כהנים" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו כהנים. דהיינו, כמו שהכהנים, אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'.

ואין לשום פרט לעסוק בה יותר, רק כדי לקיים מצות השי"ת, ולמלא את צרכי זולתו, שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו. באופן, שלא יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו. שבאופן זה, נמצאו אפילו העבודות של חולין, מקצירה וזריעה וכדומה, נבחנים ממש בדוגמת עבודות הקרבנות, שהכהנים היו עושים בבית המקדש.

כי מה לי העסק, בהמצוה של הקרבת עולה לה', שהוא מצות עשה? ומה לי, אם מקיים המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך"? ונמצא, שהקוצר שדהו, כדי להאכיל לזולתו, דומה כעומד ומקרב קרבן לה'.

ולא עוד, שהסברא נותנת, אשר המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", הוא עוד יותר חשוב מהמקריב קרבן, שהוא משום, מה שהוכחנו לעיל באות י"ד וט"ו, עש"ה.

אמנם עדיין אין זה גמר הדבר, כי כל התורה והמצות, אינם נתונים, אלא לצרף בהם את ישראל, שהוא הזדככות הגוף, כנ"ל באות י"ב. אשר אח"כ, יזכה בגללם את השכר האמיתי, שהוא הדבקות בו ית', שהוא תכלית הבריאה, כנ"ל באות ו', עש"ה.

והנה השכר הזה מתבטא בהמלות "גוי קדוש". שע"י הדביקות בו ית', נעשינו קדושים, כמ"ש: "קדושים תהיו לה' אלקיכם, כי קדוש אני ה' מקדישכם".

והנך רואה, שבמלות "ממלכת כהנים", מתבטאת כל צורת העבודה על קוטבה של "ואהבת לרעך כמוך". דהיינו, ממלכה, שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם, ואין להם שום קנין עצמי, מכל קנינים הגשמיים. ובעל כרחינו יש לנו להודות, אשר זהו ההגדרה היחידה, שאך אפשר להבין בענין "הממלכת כהנים" הזו. כי לא תוכל לפרשה, בדבר הקרבת קרבנות למזבח, כי לא יתכן זה להאמר על האומה כולה, כי מי יהיו המקריבים? וכן בענין לקיחת מתנות הכהונה, מי יהיו הנותנים?

וכן לפרשם על דבר הקדושה של הכהנים. הלא כבר נאמר "וגוי קדוש". אלא בהכרח, שכל המשמעות שבהדבר, אינו אלא, רק במה שה' הוא נחלתם, שנעדרים מכל קנין גשמי לעצמם. והיינו, השיעור של "ואהבת לרעך כמוך", הכולל כל התורה כנ"ל.

ובמלות "גוי קדוש" מתבטא כל צורת המתן שכר, שהיא הדביקות כנ"ל.

כח) ועתה מובן לנו היטב, גם המלות הקודמות, בכל שיעורם. כי אומר: "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". כלומר, לעשות ברית, על זה שאני אומר אליכם כאן. דהיינו, "והיתם לי סגולה מכל העמים". כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים.

ועל כן מסיים על זה: "כי לי כל הארץ". כלומר, כל עמי הארץ שייכים לי, כמותכם. וסופם להדבק בי, כנ"ל באות כ'. אלא עתה, באותה שעה, שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני צריך. ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הרינו מצוה אתכם, אשר "ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים", שהוא בחינת אהבת זולתו, באופיה האחרון של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא קוטבה של כללות התורה והמצות. "וגוי קדוש", שהוא השכר, בצורתו האחרון של "ולדבקה בו ית'", הכולל כל השכר, שאך אפשר להודיע עליו.

וזהו שהשמיענו חז"ל, בביאור הסיום "אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל". שדייקו "אלה הדברים", "לא פחות ולא יותר". שקשה מהיכי תיתי, שמשה רבינו יעדיף או יחסיר מדברי ה', עד שהשי"ת צריך להזהירו עליו. שלא מצאנו דוגמתה בכל התורה. ואדרבה, מקרא כתוב עליו: "בכל ביתו נאמן הוא".

כט) ובהאמור מובן היטב, כי בענין ציור העבודה, על אפיה האחרונה, כמבואר בהמלות של "ממלכת כהנים", שהוא ההגדרה הסופית של "ואהבת לרעך כמוך", הנה באמת, שהיה אפשר למשה רבינו, להעלות על דעתו, להתעכב ולא לגלות להם בפעם אחת, צורת העבודה בהפלגה הגדולה והרמה כזו, מפחד פן לא יתרצו בני ישראל להסתלק, מכל קנינים הגשמיים, ולמסור כל הונם ורכושם לה', כהוראת המלות של "ממלכת כהנים".

בדומה, למה שכתב הרמב"ם, אשר לנשים וקטנים, אסור לגלות להם ענין העבדות הנקיה, שמחוייבת להיות על מנת שלא לקבל פרס. רק להמתין, עד שיוגדלו ויתחכמו, ויהיה להם האומץ, להוציא אל הפועל את זה, כמ"ש לעיל. ולפיכך, הקדים אליו השי"ת, האזהרה הנ"ל: "לא פחות", אלא להציע להם את האופי האמיתי עם כל הפלגתה הנשגבה, המתבטאה בהמלות "ממלכת כהנים".

וכן בענין המתן שכר, המוגדר בהמלות "וגוי קדוש". היה אפשר למשה רבינו להעלות על דעתו, לפרש ולהרחיב להם ביותר, את הנועם והעידון הנשגב, הטמון בדביקותו ית', כדי להתאימם ולקרבם, שיקבלו ויסכימו אל ההפלגה העצומה הזו, להסתלק לגמרי מכל קניני עולם הזה, כבחינת כהנים.

ולפיכך הגיע אליו ההזהרה: "ולא יותר". רק לסתום, ולא לפרש כל בחינת המתן שכר, הכלול בהמלות הללו של "וגוי קדוש" בלבד. וטעם הדבר, כי אם היה מגלה להם, ההפלגה הנפלאה, שבמהות השכר, הנה אז בהכרח, שהיו משתבשים, ומקבלים את עבודתו ית', על מנת להשיג לעצמם את השכר הטוב הזה. שזה היה נחשב לעובד את עצמו, ולאהבה עצמיית, שנמצאת כל הכונה מסורסת, כנ"ל באות י"ג, עש"ה.

והנה נתבאר, אשר על שיעור המלה של צורת העבודה, המתבטא ב"ממלכת כהנים", נאמר לו: "לא פחות". ועל שיעור הסתום של מתן השכר, המתבטא בהמלות: ו"גוי קדוש", נאמר לו "ולא יותר".

Sourse

[gay-mafia-stickball]

Growing up, I always sang qua qua a little differently- I’ll put it in Hebrew for my hebrew speaking friends since that’s the most accurate version, but I’ll transliterate it too

אה קווה קווה דה לה אומה קווה קווה קווה קווה קווה קווה דסי מטריקו אבא שך' קופיקו אמאשך היפופוטם ואתה חמור קטן ולו וכן צולע הוא מסכן זקן 12345678910

ah qua qua de la oma qua qua qua qua qua qua desi matriko aba shach kofiko ima-shach hipopotam ooh-atah chamor katan v’lo v’ken tzolea hoo misken zeken echat shtayim shalosh arba chamesh sheish sheva shmona tesha eser

[the ‘ch’ makes the throaty noise like in ‘chutzpah’ or ‘chag sameach’, not like in ‘choice’ or ‘ache’. There is no English equivalent that I know of]

One of my favorite things is learning what words people used for this hand game—where you sit in a circle with your hands facing up, right hand on top of your neighbor's, left hand below your other neighbor's, and you sequentially go around slapping right hand into left— where they lived when they were kids. The regional variations are the best. It's in Wikipedia as "Stella Ella Ola," but for me (and many NE USAmericans) it's "Quack Diddly Oso."

The way these games are taught to younger kids by older kids and spread throughout regions is so fascinating; I want a visualization where you can see what happens when one random kid 50 years ago moved to a different state. I have no idea how widespread this game is, but I think it's all across the US and Canada, at a minimum. I haven't seen my kids play this—is it still a thing?

In my school in the 90s, it went like this—

Quack diddly oso, 
Quack, quack, quack, 
Señorita, 
Rita, rita, rita, 
Velour, velour, 
Velour, velour, velour, velour, 
1, 2, 3, 4!

I especially appreciate the versions that include “your mother smells like pizza,” “the toilet over fulled,” and “the cat peed on the floor,” “potatoes on the floor-a”

What about you? Anyone play it outside of North America?

[vlad-newreality]

אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת, אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במידת טובת היחידים שבכל העולם כולו.

(בעל הסולם, השלום בעולם)

[levtov1]

ערבות עולמית 92: אם לא נדאג לכל מדינה ואומה נמות כולנו #חכמתהקבלה מסבירה, שכל אחד צריך #לחשוב על #כולם, כי כולנו נכללים #יחד ב#מערכת אחת. ולכן מתגלה המערכת העולמית כך, שאין #שוק אירופאי #משותף, ולא #משפחה שדואגת לעצמה, אלא כולם מאין ברירה דואגים לכולם. כל מדינה תצטרך לדאוג לכל מדינה, אחרת בצורה קיצונית ביותר, כבר למחרת יחסר לתושביה אוכל על השולחן, ותרופות בבית חולים, וכל מיני דברים אחרים. ואז נדע בדיוק מה אנחנו מקבלים מכל #מדינה ומכל #אומה, ונהיה מחויבים #לקבוע #יחסים טובים ויפים עם כולם כדי להתקיים. דרך #חיבור או חוסר חיבור בצורה הגשמית, אנשים יתחילו #להבין שאין להם ברירה, אלא להיות #מחוברים בצורה #רוחנית, ב#השפעה הדדית, ב#קבלה הדדית, ואחרת כולנו נמות. #ערבות #ערבותהדדית #ערבותהדדיתעולמית #ישראל #תפקידעםישראל #ואהבתךלרעךכמוך #בעלהסולם #הרבמיכאללייטמן #יעלליאור #שלום #איחוד https://www.instagram.com/p/Cet4PTmqfWm/?igshid=NGJjMDIxMWI=

[sexythingil]

<h1>עולם נערות הליווי בישראל

מבוא

כשזה מגיע לענף הליווי, ישראל היא אולי לא המדינה הראשונה שעולה על הדעת. עם זאת, אומה מזרח תיכונית זו שוקקת סצנת ליווי משגשגת ומגוונת. החל מיפהפיות מקומיות ועד דוגמניות בינלאומיות, ישראל מציעה מגוון רחב של אפשרויות למי שמחפש ליווי אלגנטי ברמה גבוהה. במאמר זה נעמיק בעולמן של נערות הליווי בישראל ונחקור את החוויות הייחודיות שהן מציעות.

עסקי הליווי

שירותי ליווי בישראל הם חוקיים, מוסדרים בקפידה ונחשבים לעסק לגיטימי. התעשייה מבוססת בעיקר בתל אביב, המרכז המרכזי של המדינה לעסקים, תיירות ובידור. בעוד שיש כמה סוכנויות קטנות יותר הפזורות בערים אחרות, רוב שירותי הליווי פועלים בתל אביב.

ביקוש גבוה לנערות ליווי זרות

אחד המאפיינים המגדירים של סצנת הליווי בישראל הוא הביקוש הגבוה לנערות ליווי זרות. בשל מיקומה ותעשיית התיירות המשגשגת, ישראל מושכת אליה מספר רב של מבקרים מדי שנה, ורבים מחפשים ליווי יפה כדי לשפר את שהותם. נערות ליווי זרות בישראל מבוקשות מאוד, בעיקר אלו ממדינות אירופה.

מעמד העילית של נערות ליווי ישראליות

נערי ליווי ישראלים ידועים ביופיים, תבונתם ותחכומם. הם גם מאוד סלקטיביים ועובדים רק עם סוכנויות מובילות. השירותים שלהם מגיעים במחיר פרימיום, מה שהופך אותם לבחירה עילית עבור לקוחות המחפשים את הקרם דה לה קרם של שירותי ליווי. רוב נערי הליווי הישראלים דוברים שפות רבות ומשכילים, מה שהופך אותם לבני לוויה אידיאליים לכל דבר, החל מערבים רומנטיים ועד אירועים עסקיים.

מגוון נערות הליווי בישראל

לא רק נערות ליווי ישראליות ידועות במעמדן המובחר, אלא גם התעשייה מתהדרת בגיוון. המלווים משתנים בגיל, בסוג הגוף וברקע התרבותי, ומתאימים לטעמים ולהעדפות השונות של הלקוחות. בין אם אתם מעדיפים ברונטית מחניקה או בלונדינית שובב��, תוכלו למצוא את ההתאמה המושלמת בין מבחר נערות הליווי המגוון בישראל.

עלייתם של נערות ליווי עצמאיות

בעוד סוכנויות עדיין שולטות בשוק הליווי, חלה עלייה במספר המלווים העצמאיים בישראל. נשים אלה מנהלות את לוחות הזמנים שלהן ואת קהל הלקוחות שלהן, לעתים קרובות באמצעות פלטפורמות מקוונות ומדיה חברתית. שינוי זה הוביל לשוק תחרותי יותר, עם מלווים המציעים שירותים ייחודיים ומיוחדים כדי להתבלט.

החוויות שמציעות נערות ליווי בישראל

בנוסף ליופיין ולמעמדן המובחר, נערות ליווי בישראל ידועות גם בחוויות הבלתי נשכחות שהן מציעות. החל מארוחות ערב רומנטיות ועד להרפתקאות בעיר, נערי ליווי ישראלים מיומנים במתן חוויות מותאמות אישית העונות על הצרכים והרצונות של כל לקוח בנפרד.

לחקור את הסצנה המקומית

למי שמחפש טעימה מהתרבות המקומית, נערות ליווי ישראליות מציעות מגוון חוויות. החל מלגימת יין ישראלי והתענגות על מאכלים מסורתיים ועד ריקודים ליליים במועדון מקומי, מלווים אלה מכירים את רזי העיר ויכולים לספק חוויה ייחודית ואותנטית ללקוחותיהם.

חופשות והרפתקאות

נערות ליווי רבות בישראל מציעות חופשות והרפתקאות מעבר לגבולות העיר. מסוף שבוע מפנק בים המלח ועד טיול רומנטי בעיר הציורית ירושלים, מלווים אלו יכולים להפוך כל טיול לחוויה בלתי נשכחת.

מסקנה

ענף הליווי בישראל הוא סצנה משגשגת ומגוונת, המציעה שירותי עילית ומותאמים אישית ללקוחות המחפשים את חברתן של נשים מתוחכמות ויפות. ככל שהתעשייה ממשיכה לצמוח, אנו יכולים לצפות לראות חוויות ייחודיות עוד יותר וליווי ברמה גבוהה במדינה מזרח תיכונית קטנה אך אדירה זו.

[desertjusttochat]

עולם נערות הליווי בישראל הוא

עולם נערות הליווי בישראל הוא עולם של זוהר, מסתורין ותככים. נשים אלה מבוקשות על ידי רבים בשל יופיין, ביטחונן העצמי וחברתן. הם לא רק יפים להפליא אלא גם אינטליגנטיים מאוד ומטיילים היטב. נערות ליווי ישראליות הפכו למוזות המודרניות והצליחו לפלס את דרכן לליבם ומוחם של גברים ברחבי העולם. אחד הגורמים שתרמו להצלחתן של נערות ליווי בישראל הוא התרבות התוססת והמודרנית של המדינה. ישראל היא אומה דינמית, מלאת חיים, אנרגיה והתרגשות. היא ידועה בחיי הלילה שלה ובערים הסואנות שלה כמו תל אביב, ירושלים וחיפה, המהוות מוקדים לתיירים ולמקומיים כאחד. עם אווירה כזו, אין פלא שנערות ליווי הפכו לחלק כזה מהתרבות. נשים אלה הן לא רק הליווי הממוצע שלך, הם אנשי מקצוע מיומנים מאוד מומחים בתחומם. הם דיסקרטיים, מכבדים ומנומסים, מה שהופך או��ם לבני לוויה מושלמים למגוון רחב של אירועים. בין אם מדובר באירוע עסקי, מפגש חברתי, ארוחת ערב רומנטית או אפילו בילוי לילי בעיר, לנערות ליווי בישראל יש את הכישורים והכריזמה להבטיח חוויה בלתי נשכחת. אחת הסיבות לכך שנערות ליווי ישראליות מבוקשות מאוד היא הרקע המגוון שלהן. ישראל ידועה ככור היתוך של תרבויות, וזה בא לידי ביטוי גם בסצנת הליווי. נערות ליווי רבות מגיעות ממוצא אתני ומרקעים שונים, ומוסיפות נופך ייחודי ומרגש לשירותיהן. מקובל למצוא נערות ליווי ישראליות הדוברות מספר שפות, מה שהופך אותן לבני לוויה אידיאליים עבור מקומיים וזרים כאחד. סיבה נוספת לפופולריות של נערות ליווי בישראל היא יופיין שאין שני לו. רבות מהנשים הללו התברכו בתווי פנים מדהימים, מה שגורם להן להתבלט בכל חדר. ובעוד שהם עשויים להיות ידועים המראה הפיזי שלהם, יש להם גם תחושה חזקה של ביטחון עצמי, מה שהופך אותם בלתי נשלטים עבור הלקוחות שלהם. אבל מעבר ליופיין הפיזי, נערות ליווי בישראל ידועות גם באינטליגנציה ובתחכום שלהן. רבות מנשים אלה סיימו השכלה גבוהה, וחלקן אף מחזיקות בקריירה מקצועית מחוץ לשירותי הליווי שלהן. זה מבדיל אותם ממלווים אחרים והופך אותם לבן לוויה אידיאלי עבור אנשים אינטליגנטיים ומתורבתים. אחת התפיסות המוטעות לגבי נערות ליווי בישראל היא שהן זמינות רק לשירותי מין. זה רחוק מהאמת. בעוד שחלקן עשויות להציע שירותים כאלה, רוב נערות הליווי בישראל הן בנות לוויה ברמה גבוהה המספקות גם מגוון רחב של שירותים שאינם מיניים. אלה כוללים להיות מדריך טיולים, מתרגם, או פשוט בן לוויה ידידותי ומרתק לארוחת ערב או אירוע. במדינה שנמצאת לא פעם באור ה��רקורים בשל המתחים הפוליטיים והדתיים שלה, נערות ליווי www.sexanak.com/%d7%a0%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99/ בישראל מספקות תחושה של בריחה ושמחה הן למקומיים והן למבקרים. הם מציעים הפסקה מהלחצים של חיי היומיום ומאפשרים ללקוחותיהם לטבול את עצמם ביופי ובתרבות של המדינה. לסיכום, עולם נערות הליווי בישראל הוא עולם מרתק ומפתה. נשים אלה הן יותר מסתם יפהפיות פיזיות; הם אנשי מקצוע אינטליגנטיים, מתוחכמים ומיומנים. הם מציעים שירות איכותי ומקצועי המוסיף לתרבות המגוונת והתוססת של ישראל. בין אם אתם מקומיים או תיירים, החוויה של בילוי עם נערת ליווי ישראלית היא חוויה שלא תשכחו לעולם.

[insatiablesss]

עולם נערות הליווי בישראל הוא

עולם נערות הליווי בישראל הוא ענף משגשג שצובר פופולריות מדי יום. עם הביקוש הגובר לחברה ולרגיעה, נשים אלה מספקות שירות שהוא גם ייחודי וגם מבוקש מאוד. נערות ליווי בישראל ידועות לא רק ביופיין ובקסמו, אלא גם במקצועיותן ובדיסקרטיות שלהן. הם אנשי מקצוע מאומנים היטב שיודעים לספק את הצרכים של הלקוחות שלהם ולספק להם חוויה בלתי נשכחת. אחת הסיבות העיקריות לעלייה בפופולריות של נערות ליווי בישראל היא ענף התיירות הנודע במדינה. ישראל היא יעד פופולרי לתיירים מרחבי העולם, המושך אליו מיליוני מבקרים מדי שנה. רבים מהמטיילים הללו מחפשים חוויה ייחודית ומרגשת, וליווי יכול לספק בדיוק את זה. לנשים אלה יש הבנה עמוקה ��ל התרבות המקומית, מה שהופך אותן למדריכות טיולים ובנות לוויה מצוינות למי שרוצה לחקור את המדינה. ישראל היא גם מוקד לכנסים וכנסים עסקיים, ואנשי עסקים ומנהלים רבים בוחרים בליווי שלהם במהלך שהותם. מלווים אלה לא רק מספקים חברות, אלא יכולים גם לשמש כעוזרים אישיים, ולוודא שצרכי לקוחותיהם מטופלים לאורך כל שהותם. במדינה הידועה בשמרנותה ובערכיה המסורתיים, יש מי שעשוי להפתיע את תעשיית הליווי המשגשגת. עם זאת, ישראל היא אומה המאמצת את המודרנה, ואנשים רבים פתוחים לחקור צורות שונות של בידור. ענף הליווי הוא עדות לפתיחות ולהלך הרוח הליברלי הזה. המלווים בישראל נותנים מענה לקהל לקוחות מגוון, החל ממקומיים ועד מבקרים בינלאומיים. נשים אלה ידועות כמשכילות מאוד, רב לשוניות ומטיילות היטב, מה שהופך אותן לשיחות מצוינות. הם גם מיומנים באמנות הפיתוי ויודעים כיצד לגרום ללקוחותיהם להרגיש נחשקים ומפונקים. אחד היתרונות המשמעותיים ביותר בשכירת נערות ליווי בישראל הוא רמת הדיסקרטיות שהן מעניקות. נשים אלו מקצועיות ומבינות את חשיבות השמירה על סודיות. הלקוחות יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהמידע האישי והפעילויות שלהם יישארו פרטיים. יתר על כן, נערות ליווי בישראל אינן מוגבלות רק לספק חברות ובידור. רבות מהנשים הללו מציעות שירותים נוספים כגון עיסוי, ארוחות רומנטיות ואפילו חברות נסיעות. זה הופך אותם לבחירה אידיאלית עבור כל מי שמחפש לשפר את הטיול שלו בישראל ולהפוך אותו לחוויה בלתי נשכחת באמת. לסיכום, עולם נערות הליווי בישראל הוא ענף דינמי וצומח המציע חוויה ייחודית ומעשירה ללקוחות. נשים אלה הן לא רק פנים יפות, אלא גם בנות לוויה אינטליגנטיות ומתוחכמות המספקות את הצרכים המגוונים של לקוחותיהן. הם מספקים רמה של מקצועיות ודיסקרטיות שמבדילה אותם מצורות אחרות של בידור. אם אתם מתכננים טיול בישראל ורוצים להפיק את המרב מהחוויה שלכם, שקלו לשכור נער ליווי שידריך, יבדר ויפנק אתכם במהלך שהותכם.

[dikleyt]

The Hebrew word for religion, דת, is a Persian loanword that first appears in the Book of Esther. The closest concept prior to that was "worshiping other gods." Mostly, Jews are described as a people/nation (עם, גוי, or אומה) who have been given a set of laws (תורה) to follow. In some medieval works, תורה is used to talk about other religions, e.g. תורת ישמעאל (law of Ishmael - Islam) or תורת אדום (law of Edom - Christianity).

This makes it clear that the notion of religion isn't particularly meaningful in a Jewish context, to such a point that it has often had to be paraphrased, often in such a way as to imply that these other religions are laws for other peoples/nations (e.g. the Ishmaelites or Edomites), which is what makes the most sense to Jews. To traditional Judaism, Jews are a nation first and foremost, one with laws we are expected to follow and a God who gave those to us.

[the-hebrew-creep]

טמבלרים אמריקאים עכשיו להיות כמו “מאדם ווייס פרזידנט אומאגאד היא נקבה עשינו זאת אנחנו אומה פרוגרסיבית וזה”

בעוד שישראבלר בי לייק

[rabash-maamarim]

וכאשר יענו אותו

תשמ"ה - מאמר ט"ז 1985 - מאמר 16

הנה כתוב, "וכאשר יענו אותו, כן ירבה, וכן יפרוץ, ויקוצו מפני בני ישראל" (שמות א'). משמעות הפסוק, משמע "וכאשר יענו אותו", היינו בשיעור ש"יענו אותו", כן באותו שיעור "ירבה ויפרוץ". נראה, כאילו זה תנאי, שאי אפשר להיות פריה ורביה בעבודה, מבלי שיש מקודם התשתית של עינויים.

ולהבין את הנ"ל, צריכים לדעת את העיקר שלנו, היינו מה היא מהותינו. וכפי שמבואר בהקדמות, היא רק הרצון לקבל שלנו. ובטח מה שהרצון לקבל ממלא את מבוקשו, המילוי לא נקרא עבודה, כי עבודה נקראת מה שמקבלים עליה שכר.

זאת אומרת, עבודה נקראת פעולות מה שהאדם מוכן לוותר עליהם, והוא עושה אותם, רק מטעם אין ברירה, היות שהוא משתוקק לקבל איזה שכר. ושכר נקרא, לדבר שמשתוקק. וכל חפצו ורצונו הוא לדבר זה. והשתוקקות אמיתית נקראת, שדבר זה נוגע ללבו, עד כדי כך, שאומר "טוב לי מותי מחיי", אם לא תהיה לו האפשרות להשיג. נמצא, שאם אין לו עינויים ומכאובים, בזה שחסר לו את הדבר, למה שהוא משתוקק, אין זה נקרא השתוקקות. ובשיעור היסורים, כך היא נמדדת מידת ההשתוקקות שלו.

לכן יוצא לפי זה, אם האדם רוצה לקבל איזה מילוי, מוכרח להיות לו מקודם חסרון. כי אין אור בלי כלי, ואין יכול למלאות עם משהו, אם אין חסרון. כדוגמת, אין אדם יכול לאכול בלי תאוה, ולהנות מהמנוחה בלי עייפות.

לכן, אם אין האדם סובל יסורים, ממה שהמצרים שבתוך גופו מצערים אותו, אם הוא לא רוצה לשמוע בקולם, וללכת בדרך שהיא לא לרצונם, כי שורש הקבלה שבאדם, הנקרא "אהבה עצמית", הוא בחינת מצרים, כי הגם שיש הרבה אומות, שבאופן כללי נקראות "שבעים אומות", שהם הלאומת דקדושה, שהם ז' ספירות, וכל בחינה כלולה מעשר, זהו המספר של ע' אומות. ולכל אומה יש לה תאוה משלה המיוחדת לבחינתה.

וקליפת מצרים, היא קליפה כללית, ששם נפלו ניצוצין דקדושה, שעם ישראל, שהיה במצרים, היו צריכים לתקן אותם. ואז צריך להיות מקודם כאב ומכאוב, בזה שהם לא יכולים לצאת משליטתם, כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם".

ויש לדייק בזה שכתוב "מן העבודה" שתי פעמים. צריכים לפרש, שכל האנחות היו מן העבודה, היינו שלא יכלו לעבוד לשם שמים, זה היה היסורים שלהם, היינו מזה, שהעבודה שהיו עושים, לא היו יכולים (לעשותה) לשם שמים, מסיבת קליפת מצרים. ומשום זה כתוב שתי פעמים "מן העבודה":

א. שכל אנחות לא היו על שום דבר, שהיה חסר להם, רק דבר אחד היה חסר להם, זאת אומרת, שלא היו רוצים שום מותרות ושום שכר, רק החסרון שלהם, שהיו מרגישים יסורים וכאבים היה על שלא יכלו לעשות שום דבר לשם שמים, שפירושו במילים אחרות, שהיו רוצים שיהיה להם רצון להשפיע נחת רוח לה' ולא לתועלת עצמו, ולא יכלו, ובזה הצטערו. וזה נקרא, שהיו רוצים קצת אחיזה ברוחניות.

ב. "מן העבודה" השני, בא ללמד "ותעל שועתם אל אלקים", זה שהאלקים שמע נאקתם, היה מזה, שביקשו רק עבודה. ולזה בא לרמז "מן העבודה" השני. נמצא, שכל הגלות שהרגישו, היה רק מזה, שהיו תחת שליטת קליפת מצרים, ולא היו יכולים לעשות שום דבר, שיהיה רק בעל מנת להשפיע.

הנה בזהר (שמות דף ק"ח, ובהסולם אות שמ"א) וזה לשונו, "אמר רבי יהודה, בוא וראה, שכך הוא, כמו שאמר רבי יהושע דסכנין, כי כל זמן שניתנה להשר שלהם שררה על ישראל, לא נשמעה צעקתם של ישראל. כיון שנפל השר שלהם, כתוב "וימת מלך מצרים" ומיד "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים". אבל עד אותה שעה לא נענו בצעקתם".

ולפי זה יש פתחון פה לומר, אם אין הזמן הגיע להוריד את שרו של מצרים, אין מקום לבחירה, שיחזרו בתשובה ושיכלו לצאת מהגלות. כי (באות ש"מ בהסולם) אומר, "בימים הרבים ההם, שהיו רבים לשהיית ישראל במצרים, דהיינו שהגיע הקץ, וכיון שנשתלם קץ גלותם, מה כתוב "וימת מלך מצרים". מהו הפירוש, הוא שהורד שר מצרים ממעלתו, ונפל מגאותו. ועל כן אומר הכתוב עליו "וימת מלך מצרים", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל ושמע תפילתם".

והזהר שואל שאלה זו על פסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה" (דברים ד'), שמשמע, שמטרם שיתקיימו כל הדברים אי אפשר להגיע לשלימות, נמצא, שאתה נותן פתחון פה. ומתרץ, שכל הדברים, מה שהם צריכים לעבור, יכולים לעבור זה לפי הרגשת היסורים וזה לא נבחן לא בזמן ולא בכמות היסורים, אלא בשיעור ההרגשה. (עיין זהר).

וזה יכולים להבין על דרך משל. אם האדם צריך לתת יגיעה של קילו, שהם אלף גרם יסורים, שאז בא על זה השכר, כמו שאמרו חז"ל "לפום צערא אגרא", שפירושו, שהיגיעה, מה שהאדם צריך לגלות מטרם שמקבל השכר, היא מטעם, שאין אור בלי כלי, כי אין מילוי בלי חסרון. והיגיעה, מה שהאדם נותן, זוהי הכשרה לקבל חסרון, כדי שאח"כ תהיה לו היכולת לקבל לתוכה מילוי.

ונגיד, שהאלף גרם חסרון, האדם יכול לתת אותם בשיעורים, שהם הבחנות בכמות ובאיכות. אדם יכול לתת כל יום עשר דקות יגיעה, היינו להצטער על מה שהוא מרוחק מה'. ויכול להצטער עשר דקות בשבוע על מה שהוא מרוחק מה', או עשר דקות בחודש הוא זוכר שהוא מרוחק מה', ואז הוא מצטער, וכדומה.

וכמו כן הוא באיכות היסורים, שהוא מצטער בעת שהוא זוכר, שהוא מרוחק מה'. הגם שכואב לו מזה, אבל לא נורא, יש דברים שכואב לו יותר, שהוא משתוקק להם. נמצא, שגם באיכות יש לאדם לתת חשבון, היינו מה שיש לאדם בחירה, הגם שהוא צריך לעבור כל תהליך של יגיעה ויסורים עד לבסוף, הוא מגיע לבחינת "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו".

אי לזאת, יש בחירה לאדם, לקצר את הזמן של התהליך של היסורים, על ידי הוספות הזמן, כנ"ל שזה נקרא כמות. וכמו כן להוסיף באיכות, שהיא הרגשת היסורים, מזה שהוא מרוחק מה'.

אבל יש לדעת, שיש הפרש גדול בין כמות לאיכות באופן בצוע. כי בכמות הזמן, אדם יכול לעשות לו סדר הזמנים, כמה זמן שהוא להקציב לעצמו, אפילו על דרך הכפיה. זאת אומרת, אפילו שהגוף לא רוצה לשבת את שיעור הזמן, שהוא הקציב לעצמו, שצריך לשבת כמה דקות או שעות, לשבת ולהצטער על זה שהוא מרוחק מה', אם יש לו רצון חזק והוא לא בעל חלש אופי, הוא יכול לשבת ולקיים את הסדר שעשה לעצמו. היות שזוהי בחינת מעשה, ועל מעשה יש בכוחו של אדם לעשות דבר בדרך הכפיה.

אבל בבחינת האיכות, זה קשה מאוד. כי אין אדם מסוגל לכוף את עצמו, שירגיש אחרת משהוא מרגיש. נמצא לפי זה, אם ה��א בא לעיין את שיעור הרגשה שלו, עד כמה הוא מרגיש כאב וסבל, מזה שנתרחק מה', לפעמים הוא בא לידי מצב של לא איכפת לו. ואז הוא לא יודע מה לעשות, כי הוא לא יכול לשנות את ההרגשה שלו, מכפי שהוא מרגיש. ואז הוא נמצא במבוכה.

ומזה נמשך אורך הגלות. כי קשה לנו לתת הכמות הדרושה, ומכל שכן האיכות. ובזמן שמתחיל לתת חשבון על שיעור האיכות החסרון, ורואה שאין לו כאב, אלא שהוא בבחינת מחוסר הכרה, שלא מרגיש, שאם מרוחקים מה' זה נקרא שאין לו חיים, אבל לא כואב לו מזה שאין לו חיים, אז אין עצה אחרת, אלא להתפלל לה', שיתן לו קצת חיים, שירגיש שהוא חולה מסוכן והוא זקוק לרפואת הנפש.

ולפעמים אדם בא לידי מצב, שהוא כל כך במצב של ירידה, שאפילו להתפלל על זה, גם כן אין לו כח. אלא במצב שלא איכפת לו שום דבר. וזה נקרא שבא למצב של דומם, היינו שאין לו שום תנועה.

ובמצב כזה רק חברה יכולה לעזור לו. היינו, אם נכנס לבין החברים, ואינו עושה עליהם שום בקורת, היינו לבדוק אותם, אם גם להם יש אותן הפרעות ומחשבות, והם כן מתגברים עליהם, או סתם, זאת אומרת, משום שאין להם ענין לתת חשבון נפש לעצמם, לכן הם יכולים לעסוק בתורה ומצות, ואיך אני יכול לדמות אליהם.

ואז אין הוא יכול לקבל שום סיוע מהחברה, כי אין לו שום דביקות עמהם, משום שהם קטנים יותר מדי, שהם יהיו חברים שלו, וממילא הוא לא מקבל מהם שום השפעה.

מה שאין כן אם הוא נכנס להחברים לא בקומה זקופה, שהוא חכם והחברים טפשים, אלא הוא זורק אז הגאוה שלו, שיש כלל "בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא" [אחר העני הולכת העניות], לכן לא די שהוא במצב של ירידה, ואין לו הרגשת חסרון רוחניות, באות לו אז גם כן מחשבות של גאוה, היינו שהוא יותר חכם מכל החברה שלו.

ונחזור להשאלה הראשונה, ממה שאומר הזהר "וכיון שנשתלם קץ גלותם", מה כתוב "וימת מלך מצרים", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל, ושמע תפילתם. נמצא, שיש פתחון פה, שלא תעזור שום תפילה, מטרם שהגיע הזמן, אם כן אין מה לעשות דבר, כי ה' לא ישמע תפילתם.

ובהנ"ל נבין הדברים כפשוטם, שזה הוא אותו ענין שדרשו חז"ל על פסוק "אני ה', בעיתה אחישנה. זכו, אחישנה. לא זכו, בעיתה". היינו, כשיבוא הזמן, אז תבוא התעוררות מצד הבורא, שעל ידה ישראל יחזרו בתשובה. נמצא, שהבחירה היא על הזמן, כמו שאומר בהקדמה לספר הזהר (אות ט"ז).

היוצא מכל הנ"ל, שאין להאדם להסתכל על הזמן של הגאולה, שמטרם זה כתוב, "שלא נתקבלה תפילתם", הכוונה על זמן של כמות ואיכות היסורים, שיש זמן מסויים, שבזה הזמן ישתלם היסורים. אבל יכולים לקצר את הזמן, שהכוונה היא, שכל הכמות והאיכות, שבזה יתגלו היסורים, יכולים לקצר אותם, בצורה, שכל היסורים באים בזמן קצר, אבל כל היסורים נתגלו שם, כנ"ל.