#אהבת חברים
Explore tagged Tumblr posts
Text
מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך
תשמ"ד - מאמר ה' 1984 - מאמר 5
מה נותן לנו הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - ע"י הכלל יכולים להגיע לאהבת ה'.
אם כן מה נותנת לנו קיום של תרי"ב מצות - קודם כל, צריכים לדעת מה זה "כלל". ידוע, שכלל נבנה על הרבה פרטים, ובלי פרטים אי אפשר להיות כלל. כדוגמת, שאנו אומרים, "קהלה קדישא". הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואח"כ ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא "מנין" או "עדה". שכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים לומר "קדושה" בתפלה.
ועל זה אמרו בזהר הקדוש "כל בי עשרה, שכינתא שריא". שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה.
ולפי זה יוצא, שהכלל "ואהבת לרעך כמוך" בנוי על תרי"ב מצות. היינו, אם אנו נקיים את התרי"ב מצות, אז נוכל לבוא להכלל של "ואהבת לרעך כמוך". נמצא, שהפרטים נותנים לנו להגיע להכלל. וכשיהיה לנו הכלל, אז נוכל להגיע לאהבת ה', כמו שכתוב "כלתה נפשי לה'".
והגם שאין האדם יכול לקיים כל התרי"ב מצות לבד. למשל, פדיון הבן. שאם נולד לו בת תחילה, כבר אינו יכול לקיים מצות פדיון הבן. וכמו כן האשה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, כמו ציצית ותפילין. אבל מטעם ש"כל ישראל ערבים זה לזה", נמצא, שע"י כולם מתקיים כולם. נבחן זה, כאילו שכולם קיימו ביחד את כל המצות. לכן בסגולתן של התרי"ב מצות ניתן להגיע להכלל של "ואהבת לרעך כמוך".
Sourse
#מאמרי רב''ש#מאמרי רבש#רבש#רב''ש#הרב''ש#rabash#כתבי מקובלים#כתבי מקור#ישראל#עבודה רוחנית#ברוך שלום הלוי אשלג (רב"ש)#טאמבלר ישראלי#אהבת חברים על פי רבש#אהבת חברים#1984
0 notes
Photo
אהבת חברים 184: חיפוש פנימי איפה יש בתוכי לב שמתחבר אני רוצה #להרגיש את ה#לב שלי יחד עם הלב שלהם, ויהיה לנו #לבאחד, #רצון #אחד, או לפחות אוסף רצונות, שלא הגיעו עדיין ל#חיבור ביניהם, להיות רצון אחד. כי אין יותר חשוב מלהגיע ללב אחד, לרצון האחד, שהוא #מרכזהבריאה, אותו הבחן שה#בורא ברא. אבל אי אפשר להרגיש את ה#לבבות שלנו #יחד בצורה חיצונית מלאכותית, א��א ב#חיפוש #פנימי איפה יש בתוכי לב, שאני מרגיש בתוכו את הלבבות של ה#חברים, שנמצאים שם עוד לפני חיפוש ה#קשר הזה בין הלבבות שלנו. כי לפנינו הבורא הצליח #לחבר אותנו יחד. ולכן כל אחד שמגיע לחיפוש החיבור בין הלבבות, הוא מגלה את עבודת הבורא, שמחבר את הלבבות שלנו, ומכין לנו את השטח ל#כלי ה#רוחני. #YaelLior #MichaelLaitman #אהבתחברים #אהבת_חברים #אהבת_חברים_על_פי_רבש #אהבתחבריםעלפירבש #רבש #הרבמיכאללייטמן #כליהעולמי #הרבמיכאללייטמן #יעלליאור #ישראל #משפחה #ואהבתלרעךכמוך https://www.instagram.com/p/Cld6wUdoO6-/?igshid=NGJjMDIxMWI=
#להר��יש#לב#לבאחד#רצון#אחד#חיבור#מרכזהבריאה#בורא#לבבות#יחד#חיפוש#פנימי#חברים#קשר#לחבר#כלי#רוחני#yaellior#michaellaitman#אהבתחברים#אהבת_חברים#אהבת_חברים_על_פי_רבש#אהבתחבריםעלפירבש#רבש#הרבמיכאללייטמן#כליהעולמי#יעלליאור#ישראל#משפחה#ואהבתלרעךכמוך
2 notes
·
View notes
Note
השמינייה rapid fire question ענינה
▪︎ ניצן- כן לא ולמה?
▪︎ מי הדמות שהכי אהבת?
▪︎ הריבוט הכושל של השמינייה והריבוט הבא המתקרב של השמינייה - מה דעתך?
▪︎ "וואו אדם אתה ממש מבריק אולי תלך לעבוד בתור חומר ניקוי."- ניני דביר האייקון ✌
מישהו מעוניין בהוט טייקס שלי על השמינייה? יאללה מגניב חח
• טוב, לגבי ניצן זה טיפל'ה מסובך, שילוב של כן ולא. בילדותי לא סבלתי אותה, היא הרגישה לי תחליף לאיה, מישהי שרק נדחפת, לא קשורה לחבורה המקורית. אח"כ המציאו לה עלילה שכאילו "תאשר" את הצטרפותה, שמגיע לה להיות חלק, שאבא שלה גם קשור לכל הקטע של הלמדא... כן, העלילות היו פסיכיות חח אבל התירוצים שהביאו כדי "להכשיר" את ניצן עיצבנו אותי. גם מעולם לא שיחררתי מההרגשה שהיא רק רוצה לנצל את דגנית, אפילו אם היא כיפרה על הכל ועזרה להציל אותה בסוף. והכי חשוב?? היא גנבה לאיה את אדם, דבר שבתור ילדה היה פשע שלא יסלח חח אבל מה אני אעשה, חצי מהעלילה של הסדרה הייתה קשורה רק לזוגות אז נשאבתי למלחמות שיפים.
עכשיו כל זה היה הלמה לא חח ובלי עין הרע יש לי הרבה טיעונים ללמה לא, אבל אז מגיע החלק של הכן, שהגיע הרבה הרבה יותר מאוחר, כי בדיעבד? היא כן הייתה מגניבה, קווי העלילה שלה היו הכי "בשריים" ואולי בגלל זה קינאתי שהיא קיבלה אותם. כמה שהילדה הזאת עברה, עזבו את העונות החדשות שהגיעו שנים אחר כך והרסו את כל הדמויות - הפיתוח של ניצן בתור דמות היה הכי מלא והכי rewarding בסוף. אבל גיורא חמיצר חרא של בן אדם, ותסלחו לי כל אוהביו, כי כל ההתעסקות בזוגות ומערכות יחסים גרמו לרוב הציבור הצעיר (כמוני) לשנוא דמות שתכל'ס לא עשתה כלום - רוב השנאה אליה הגיעה רק מעצם קיומה בעולם של השמינייה.
שורה תחתונה? למדתי לאהוב את ניצן של הסדרה המקורית, מה שעשו לה אחר כך לא נחשב. אבל אני עדיין מבינה את אלה שממשיכים לשנוא אותה, כי פשוט כל ההתנהלות סביבה הייתה רעילה. השיא של הסדרה היה בתקופה רעה לנשים במדיה, בעיקר למישהי שנתפסה כ"מחליפה" כמו שהזכרתי. ובכלל, לא ידעו איך לאכול דמויות עם קונפליקטים.
אז אני אשאר עם תשובה שהיא גם וגם חח
• הדמות שהכי אהבתי זאת איה, כפרה שלי!!! גם זאת הסיבה שבאמת שנאתי את ניצן בתקופה שהסדרה שודרה, כי זה הצטייר שכאילו איה נזרקת במדבר והנה המחליפה שלה הגיעה! אה והיא תקבל את חדר השינה שלה וגם את בן הזוג! או שחמיצר רצה שישנאו את ניצן או שלא היה לו מושג שדבר יוביל לדבר, בכל מקרה חרא התנהלות. אבל עזבו את ניצן, נדבר על איה חח כי באמת כל כך התחברתי אליה בתקופה הזאת. היא אהבה לקרוא ספרים ובעיקר את הארי פוטר!!! הייתי הבת היחידה בכיתה שאהבה את הספרים האלה אז כאילו הקשר המדומיין שלי עם איה רק התגבר חח ובכלל הילי כזאת חמודה היה לי קראש עליה עוד לפני שידעתי מה זה אומר חחח
• הריבוט הכושל מכונה כך מסיבה טובה, נגיד ככה. עזבו שעברו שנים, תמיד אפשר לחדש סדרות, אבל איכשהו העלילות היו הרבה יותר מוזרות וגם פתאום החבר'ה החדשים קיבלו כוחות על? מה שאהבתי בשמינייה זה המדע, אפילו אם הוא היה מוזר, אבל היה "תירוץ" לעלילות. מאיפה יש להם כוחות על?? מה הקשר?? הייתי צריכה לרענן את הזכרון לגבי העלילה של העונות האלה והיא באמת הייתה על הפנים. כמה דמויות מתו, כמה נרצחו, כמה התהפכו והפכו לרשעים, כאילו מה הקשר?? למה להפוך את דורי לרשע??? למה לרצוח דמויות רק כי השחקנים לא רצו לקחת חלק בריבוט?? אין עוד רעיונות לקווי עלילה אחרים???? אני זוכרת שראיתי אולי..... 15 פרקים בזמנו? מזל שנטשתי את הספינה הזאת בזמן. אני רק מודה להם שהם גילו לנו את נועם לוגסי ודין מירושניקוב. אה, וגם נועה קולר שיחקה שם מסתבר? קטע.
לגבי הריבוט הצפוי בטיקטוק - מה אומרים? לא אומרים. יש לגיורא חמיצר איזו ונדטה אישית נגד הציבור או משהו. עזבו, פשוט צריך להתעלם מהחרא הזה בתקווה שזה יקרוס ויעלם.
• היו לסדרה הזאת כל כך הרבה רגעים אייקונים חחח אבל בשבילי האייקון הגדול ביותר זאת רוחל'ה והקקטוסים האהובים שלה. מיקי קם אדירה בכל דבר שהיא עושה, אני חולה עליה.
תודה רבה על השאלות!! העברתי כמה שעות טובות איתן חחח גם איזה פרץ נוסטלגיה זה הביא לי. השמינייה באמת הייתה פורצת דרך, כאילו אחרי שנים שילדי ישראל גדלו על סדרות מיובאות פתאום היה לנו משהו מקומי. אני עדיין זוכרת את ההיסטריה סביב הסדרה, זה שהיא הייתה רק לילדי הוט הוסיפה להייפ הזה חח אשכרה כולם נפגשו אחה"צ אצל חברים עם כבלים כדי לצפות בעוד איזו עלילה פסיכית. היה שווה כל רגע.
#inbox#anonymous#ישראבלר#זאת באמת הייתה סדרה פורצת דרך#עם כל הש��אה שלי לגיורא חמיצר הבן אדם ידע מה שהוא עושה#לפחות בעונה הראשונה חחח#שוב תודה על השאלות אמנון!!#זה באמת היה כיף 😊#ויאללה אמן שהריבוט החדש יכשל קולולו
1 note
·
View note
Text
סדר ישיבת התועדות
תשמ"ו - מאמר י"ז 1986 - מאמר 17
חז"ל במסכת ברכות (דף ל"ב) וזה לשונם "דריש רבי שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל. מנא לן ממשה, דכתיב. ואתחנן". ופירש זה אאמו"ר זצ"ל, היות שמי שרוצה לבקש ממי שהוא, שיעשה לו טובה, הוא צריך לדעת:
א. אם יש בידו לתת לו, מה שהוא מבקש ממנו. כי אם אין בידו, מה היא התועלת שמבקש.
ב. שיהיה לו לב טוב לתת. שיכול להיות, שיש לו לתת, מה שהוא מבקש, אבל אין לו לב לתת.
ולכן צריכים לסדר מקודם שבחו של הקב"ה, כלומר שיאמין שיש בידו להקב"ה את הכל מה שהאדם מבקש. וגם שהקב"ה הוא רחמן ונותן לכל אחד ואחד משאלותיו לטובה.
ולפי זה יוצא לעיננו, כשהחברים מתאספים במקום אחד, ובטח שההתאספות היא לאיזו מטרה, כי כל אחד נותן מזמנו חלק, מה שהיה צריך להשתמש עמו לצרכי עצמו, ומוותר על כל עסקים שלו, ובא להשתתף בהתועדות, אז הוא רוצה לקנות משהו. אם כן צריכים להשתדל, שכל חבר וחבר, שהולך הביתה, צריך לראות עם מה הוא בא להתועדות, ומה רכש עכשיו, שהולך הביתה.
ויש לפעמים, שבעת הישיבת חברים, כל אחד מרגיש טעם בהישיבה. ואז לא עולה על מחשבתו, לחשוב, במה, היינו באיזה רכוש אני הולך עכשיו הביתה. זאת אומרת, מה יש לי ביד, שקניתי בישיבת חברים, מה שלא היה לי לפני שבאתי להחברה. אז הוא רואה, שאין לו בידו מאומה.
וזה דומה כמו שכתוב (דברים כ"ג, פסוק כ"ה) "כי תבוא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך, ואל כליך לא תיתן". ויש לפרש זה, כי בזמן שמתאספים החברים, שזה מכונה "כרם רעך", כשיושבים, ואוכלים, ושותים ביחד, ומדברים על תהו ובהו, בשעת מעשה, הגוף נהנה. וזה נקרא בדומה "ואכלת ענבים כנפשך שבעך".
אבל כשהולכים הביתה ורוצים לראות מה שיש להם בהכלים, בכדי שניקח משהו חיות להבית, היינו בזמן שעוזבים את ההתועדות, ורוצים להסתכל, מה יש לנו בהכלים מכל המסיבה, אז רואים "וכליך לא תיתן", אין שום דבר בהכלים, שנוכל להחיות את הנפש לאחר ההתועדות.
אולם האדם צריך לראות, בעת שהוא נותן איזו יגיעה, שלא יהיה בלי שכר. כמו שאנו אומרים בתפלת "ובא לציון", "למען לא ניגע לריק". אלא כשהאדם הולך להתועדות, הוא צריך לקנות שם מזונות, גם כשהוא הולך הביתה, שתהיה לו היכולת להסתכל, אם יש לו מה להכניס בתוך הכלים. ואז יהיה לו מזונות להזין את עצמו עד לפגישה שניה, ועד אז יהיה לו מן המוכן, ממה שרכש בעת אסיפת החברים.
אי לזאת, צריכים מקודם לסדר שבחו של ההתועדות. ואח"כ לראות מה לקנות מהפעולה הזאת. כנ"ל בדברי חז"ל "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל". זאת אומרת, תחילת הישיבה, היינו תחילת הדיבורים, שהוא תחילת פתיחת האסיפה, צריכים לדבר בשבח החברה. וכל אחד ואחד צריך להשתדל לתת טעם והסבר למעלת וחשיבות שיש בהם. ולא לדבר בשום דבר חוץ משבח החברה.
ועד שיהיה מגולה שבחה ע"י החברים. אז צריכים לומר, עכשיו גמרנו שלב א' מישיבת החברים ולהתחיל בשלב ב'. היינו, שכל אחד ואחד יגיד לפי דעתו, מהו המעשים, שאנו יכולים לעשות, מעשים בכדי שכל אחד ואחד יהיה בידו לקנות אהבת חברים. זאת אומרת, מה כל אחד יכול לעשות, שיקנה בלבו, שיאהב את כל אחד ואחד מהחברה. ואחר שגומרים את השלב הב', שהוא הצעות, מה לעשות לטובת החברה, בא שלב ג', שהוא ענין הוצאות לפועל במעשה, מה שהחליטו החברים, מה שיש לעשות.
ובענין שבח החברה עיין בספר "מתן תורה" (דף קל"ז), מביא שם ענין של אהבת חברים, שעל ידי התחברות בחברים, הוא יכול להגיע לידי רוממות ה'. היות שכל העולם משוקעים באהבה עצמית, והוא רוצה ללכת בדרך של השפעה. וזה נגד דעת העולם, מסיבת שזהו הטבע שאנו נולדנו בה, מכח מטרת הבריאה, שהיא כמו שנאמר "רצונו להטיב לנבראיו".
וכל הכח שאנו יכולים ללכת נגד זה, שהוא לעשות מעשה להיפך, שלא די שאין אנו רוצים לקבל לטובת עצמנו, אלא אנו רוצים לתת, הנקרא "שכל מעשינו יהיו רק בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו", הוא מכח שיש בטבע ההשפעה, שנותנים לאדם חשוב, האדם נהנה מזה. נמצא, שבלי הנאה אין בידי האדם לעשות שום מעשה, משום שזהו נגד הטבע.
אלא אנו יכולים להחליף את ההנאה. זאת אומרת, במקום לקבל הנאה ממעשה קבלה, אנו רוצים לקבל הנאה ממעשה השפעה. כי זה נקרא "השתוות הצורה", שאנו צריכים לומר, כמו שיש הנאה להבורא, בזה שמשפיע להנבראים, כמו כן צריכה להיות לנו הנאה, בזה שאנו משפיעים להבורא.
אחרת, היינו אם בעת שאנו משפיעים להבורא, אין לנו שמחה והנאה, אנו פוגמים בהשתוות הצורה, כמו שאמרו חז"ל "לא היתה שמחה לפניו, כיום שנברא בו שמים וארץ. לא היתה שמחה לפני הקב"ה מיום שנברא העולם, כאותה שמחה שעתיד לשמוח עם הצדיקים לעתיד לבוא" (זהר א' קט"ו).
אי לזאת, אם אין לנו שמחה, בעת שאנו עושים את מצות ה', נמצא, אפילו שהוא מכוון בעמ"נ להשפיע, אין זה נקרא "השתוות הצורה". כי אין האדם יכול לשמוח, אלא במקום שיש הנאה. נמצא, אם אין לו הנאה ותענוג מזה שהוא המשפיע לה', עוד אין זה נקרא "השתוות הצורה", שיהיה לו מקום לקבל את השפע העליון, כי עדיין חסרה לו את ההנאה, שיש להקב"ה בעת שהוא משפיע להנבראים.
ומשום זה יוצא, שכל הבסיס, שאנו יכולים לקבל הנאה ותענוג, ושזה מותר לנו להנות, ועוד יותר מזה, שחיוב גדול להנות ממעשה השפעה, יש לנו לעבוד על נקודה אחת, דהיינו להחשיב את הרוחניות. וזה מתבטא בלתת תשומת לב "למי אני פונה", ו"למי אני מדבר", ו"מצות של מי אני מקיים", ו"תורה של מי אני לומד". היינו, לראות עצות, איך להחשיב את נותן התורה.
והיות האדם מצד עצמו, מטרם שזכה להשיג איזו הארה מלמעלה, אז הוא צריך לחפש אנשים, הדומים לו פחות או יותר, שגם הם מחפשים להגדיל את חשיבות. להיות מגע כל שהוא עם הבורא, באיזה אופן שתהיה, והיות שיש דעת רבים בזה, אז כל אחד יכול לקבל סיוע מחבירו.
וצריכים לדעת "כי מיעוט רבים שנים". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא, שעל המעשה זו באה אח"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'.
ולפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך.
ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה. זאת אומרת, מכל דבר קטן, שהוא עוסק בעניני עבודת ה', הוא נהנה בזה. כי אפילו שנזכר לרגע, שצריכים לחשוב על רוחניות, תיכף הוא אומר, אני כבר מודה ומשבח ומהלל לה'. כי הוא מאמין, שה' קרא אותו עכשיו ורוצה לדבר עמו.
וכשאדם יצייר לעצמו, אם המלך קורא אותו, ואומר לו, שהוא רוצה להשתעשע עמו, איזו שמחה היתה אז להאדם, ואיזה מצב רוח היה לו. ובטח במצב המרומם כזה, בודאי לא היה חושב על שום דברים של "מה בכך". ורק היה קצת מתבייש, שלא יודע חוקי ונמוסי המלך, איך להתנהג בזמן שהמלך מדבר עמו.
ומה שהוא כן יודע לעשות עבור המלך, היה אצלו, להון גדול יחשב. כי על כל פנים הוא יודע קצת חוקים, לקיים בזה מצות המלך, במה שלמד בבית הספר, כשהיה קטן. ובודאי עכשיו, כשהוא כבר התבגר, ורוצה לשמש את המלך, בטח שחסר לו ידיעות בחוקי המלך. נמצא, שהדאגות שלו הוא בזה, שלא יודע ממה המלך יהיה לו יותר הנאה, היינו מאיזה מעשה או כוונה. וחוץ מזה הוא חי בעולם שכולו טוב. את כל זה החברה צריכה לחשוב בעת שמתאספים בהתועדות. ולדבר מחשיבות החברה, כנ"ל "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל".
כמו כן אצל החברה, כשאנו רוצים לדרוש משהו מהחברה, שזה מכונה "יתפלל", מוכרח מקודם לסדר לעצמו את שבחו של החברה. "ואח"כ יתפלל", היינו לדרוש מהחברה, שיתנו לו מה שהוא דורש מהחברה.
אם כן, הוא צריך מקודם לראות מה שיש להחברה. איזה רכוש יש להם, שהוא יכול לקבל מהם, על ידי זה שיתחבר עמהם. שיכול להיות הרכוש הזה שיש להחברה, הוא אינו צריך לזה, אלא אדרבה, הוא בורח מזה ומתרחק כמטוחי קשת.
ולפי זה הוא צריך תמיד להשגיח, כשבא לישיבת החברים, אם יש לחברים את המטרה, שהוא משתוקק אליה. ולכל אחד מהם יש לו קצת אחיזה במטרה זו. והוא חושב, שבטח ע"י התחברות כולם ביחד למטרה אחת, אז כל אחד ואחד יהיה לו חלקו, וגם החלקים של כל החברה. נמצא ע"י זה, שיהיה לכל אחד מהחברה, כח, כמו כל החברה ביחד.
היוצא מזה, שכל אחד ואחד צריך להסתכל בכובד ראש על המטרה של ההתועדות, שזה צריך להביא לידי הרגשה, שלאחר הישיבה של החברים, שיש לכל אחד משהו בידו, שהוא כן יכול להשים בתוך הכלים שלו. ולא שיהיה בבחינת "ואל כליך לא תיתן". וכל אחד צריך לקבל בחשבון, אם הוא לא יושב בההתועדות עם תשומת לב מיוחדת, לא די שהוא מפסיד את עצמו, אלא הוא מקלקל את כל החברה.
וזה דומה מה שמובא במדרש (ויק"ר פ"ד) "לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו ולעשות נקב בספינה. אמר לו חבירו, למה אתה קודר. אמר לו, מאי איכפת לך, הלא תחתי אני קודר, ולא תחתיך. אמר לו, שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בספינה".
ולאחר שדברו בהישיבה על חשיבות ונחיצות החברה, אז מתחיל סדר של תיקונים, איך ובמה נוכל לחזק את החברה, שיהיה גוש אחד, כעין שנאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט), שדרשו "כאיש אחד בלב אחד". והסדר צריך להיות, שכל מי שיש לו איזו הצעה, שזה יועיל לאהבת חברים, שידונו בזה, וצריך להתקבל על כל החברים, שאין כאן ענין של כפיה.
עד כאן דברנו בקשר בין אדם לחבירו, שזה יביא לנו את הקשר בין אדם למקום, כמו שכתוב בספר "מתן תורה" (דף קל"ז). נמצא לפי זה, כמו שמדברים מחשיבות של אהבת חברים, וכל החשיבות היא, שזה יביא לנו לידי אהבת ה', אז צריכים גם כן לחשוב, שאהבת חברים צריכה להביא לנו לידי חשיבות של אהבת הקב"ה.
#רבש#מאמרי החברה של רב"ש#מאמרי החברה#חברה רוחנית#עבודת חיבור#עבודה רוחנית#רב''ש#הרב''ש#כתבי מקור#כתבי מקובלים#עצות המקובלים#משלי מקובלים#rabash
0 notes
Video
youtube
אני וחברי
כשמתחילים לזרוח בי ניצוצי אהבה, הלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחברי, ונדמה לי שעיני רואות את חברי וכמו כן אוזני שומעות את קולם פי מדבר אתם, הידיים מחבקות ��הרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עמם במעגל, ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חברי והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חברי עומדים בתוך לבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חברי, ואני פשוט יוצא מהכלים הגשמיים, שמדמה לעיני שאין שום מציאות בעולם רק אני וחברי. ואחר כך גם "האני" מתבטל ונבלע ונכלל בחברי, עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם - רק החברים.
משל מתוך כתבי רב"ש
#חברים#אהבת חברים#משלי מקובלים#רבש#ספרים מומלצים#rabash#Integral Education#friends#גיבורי הלב#חכמת החיבור
7 notes
·
View notes
Video
youtube
לב האדם נקרא 'רצון'. הבורא ברא רצון. הבורא ברא לבבות. הוא ברא לב אחד, ושבר אותו להרבה לבבות פרטיים. ואנחנו צריכים לתקן את הלבבות הפרטיים שלנו, ולחבר אותם ללב אחד על ידי אהבה.
1 note
·
View note
Text
לתוך כלי פליז יחד עם הלגיון שלהם. מתוכם BELIAL, BILETH, ASMODAY ו- GAAP היו הראשיים. ויש לציין כי שלמה עשה זאת בגלל גאוותם, מכיוון שהוא מעולם לא הצהיר על סיבה אחרת מדוע הוא כבל אותם. וכשהוא קשר אותם ובכך אטם את הכלי, הוא בכוח אלוהי אכן רדפו את כולם לאגם עמוק או חור בבבל. והם מבבל, תוהים לראות דבר כזה, הם עברו אז לגמרי לאגם, לשבור את האזור כלי פתוח, מצפה למצוא בו חנות נהדרת של אוצר. אבל כשהיו להם שבר אותו לפתוח, הטיס מיד את הרוחות הראשיות והלגיות שלהם עוקבות אחריהם אותם; וכולם הוחזרו למקומותיהם הקודמים למעט BELIAL, שנכנסו לתמונה מסוימת, ומשם נתנו תשובות לאלה שהציעו קרבנות אליו ועיבדו את התמונה כאלוהיהם וכו '.
אורובס. הוא נסיך אדיר ואדיר, מופיע בהתחלה כמו סוס; אבל אחרי את פיקודו של מגרש השדים שהוא מציב בתמונה של גבר. המשרד שלו הוא לגלות את כל הדברים שעברו, הווה ויבוא; גם כדי לתת כבוד, ו פרליות, וחסד ידידים ואויבים. הוא נותן תשובות אמיתיות לאלוהות, ושל בריאת ה��ולם. הוא נאמן מאוד מגרש השדים, ולא יסבול אותו להתפתות של כל רוח. הוא מנהל 20 לגיונות רוחות. חותמו הוא זה וכו '. (56.) GREMORY, או GAMORI. - חמישים ושש הרוח היא גרמורי, או גמורי. הוא דוכס חזק ועוצמתי, ומופיע בטופס של אישה יפה, עם כתר של דוכסית קשור למותניה ורכב על גמל גדול. משרדו הוא לספר על כל הדברים שהיו בעבר, בהווה ו לבוא; ושל אוצרות הסתתרו, ומה הם משקרים ב; וגם להשיג את אהבת הנשים בשתיהן צעיר וזקן. הוא מושל 26 לגיונות של רוחות, והחותם שלו הוא זה וכו '. (57.) OSE, או VOSO. - הרוח חמישים ושבע הוא אוסו, אוסה או ווסו. הוא נשיא גדול, ו מופיע כמו נמר בהתחלה, אבל אחרי א מעט זמן הוא מעביר את צורת האדם. שלו המשרד הוא לעשות ערמומיות אחת בליברל למדעים, ולתת תשובות אמיתיות של אלוהיות דברים סודיים; גם כדי לשנות גבר לכל אחד צורה שמוצא השדים נעים להם, כך שהוא כל כך שונה לא יחשוב דבר אחר מאשר שהוא באמת כי הבריאה או הדבר שהוא נהפך ל. הוא מושל 3024 לגיונות של רוחות, וזה החותם שלו וכו '. (58.) AMY, או AVNAS. - הרוח חמישים ושמונה זה איימי, או אבנס. הוא נשיא גדול, ו מופיע תחילה בצורת אש בוערת; אבל כעבור זמן מה הוא שם על הצורה o ידע 25 באסטרולוגיה וכל הליברלים מדעים. הוא מעניק מכירים טובים ויכול מבול אוצר שמוחזק על ידי רוחות. הוא ממשלת 36 לגיונות רוחות, והחותם שלו הוא זה וכו '. (59.) ORIAX, או ORIAS. - חמישים ותשעה הרוח היא אוריאקס, או אוריאס. הוא המרקיז הגדול, והוא מופיע בדמות אריה, 26 רכיבה על סוס אדיר וחזק, עם א זנב הנחש; והוא מחזיק בידו הימנית שני נחשים גדולים חושקים. המשרד שלו הוא ללמד מעלות הכוכבים, ולהכיר את אחוזות כוכבי הלכת, ואיך להבין סגולותיהם. הוא גם הופך גברים, והוא מעניק כבוד, פרלציות ואישור ממנו; גם חביב עם חברים ועם אויבים. הוא ישלוט ב -30 לגיונות הרוחות; שלו חותם זה וזה וכו '. (60.) VAPULA, או NAPHULA. - השישים הרוח היא וופולה, או נפולה. הוא דוכס נהדר, אדיר וחזק; מופיע ב צורה של א. אריה עם כנפי גריפון. שלו משרד הוא לגרום לגברים לדעת בסך הכל עבודות יד ומקצועות, גם בפילוסופיה, ומדעים אחרים. הוא מושל 36 לגיונות של רוחות, והחותם או הדמות שלו נוצרים, ותלבשי אותו כאמור וכו '. (61.) זגאן. - הרוח שישים ואחת היא זגן. הוא מלך ונשיא גדול, מופיע ב הראשון בצורה של שור עם גריפון כנפיים; אבל כעבור זמן מה הוא מעלה על אנוש צורה. הוא הופך את גברים לוויטי. הוא יכול להסתובב יין למים, ודם גם ליין מים ליין. הוא יכול להפוך את כל המתכות מטבע השליטה שמטאל הוא של. הוא יכול אפילו להפוך את השוטים לחכמים. הוא מושל 33 לגיונות של רוחות, והחותם שלו הוא זה וכו '. (62.) VOLAC, או VALAK, או VALU, או VALAC. - הרוח שישים שניות היא Volac, או Valak, או וואלו. הוא נשיא אדיר וגדול, ו מופיע כמו ילד עם כנפי מלאך, רוכב על דרק��ן דו ראשי. המשרד שלו אמור25 כך בטקסט בפועל. 26 או "עם פני אריה." לתת תשובות אמיתיות של אוצרות נסתרים, ול לדעת היכן ניתן לראות את הנחש. את זה הוא יביא למגרש השדים בלי שום כוח או כוחו להיות מועסק על ידו. הוא מושל 38 לגיונות רוחות, והחותם שלו הוא אפוא. (63.) אנדרס. - הרוח שישים ושלישית היא אנדרס. הוא המרקיז הגדול, מופיע בספר צורה של מלאך עם ראש כמו לילה שחור רייבן, רוכב על זאב שחור חזק, ו עם חרב חדה ומוארת פרחה לגובה בידו. משרדו הוא לזרוע דיסקים. אם אין מגרש השדים אכפת לו, הוא ישמיד גם אותו וגם חבריו. הוא מנהל 30 לגיונות רוחות, וזה החותם שלו וכו '. (64.) HAURES, או HAURAS, או HAVRES, או פלורוב. הרוח שישים ורביעית היא האורס, או הורים, או הברס, או פלארוס. הוא גדול דוכס, והוא מופיע בהתחלה כמו נמר, אדיר, נורא וחזק, אבל אחרי זמן מה, ב את פיקוד ה מגרש השדים, הוא ממשיך בן אנוש. צורה עם עיניים בוערות ומלאות, ו טיפול נורא ביותר. הוא נותן אמת תשובות לכל הדברים, הווה, עבר ובאות. אבל אם לא יפקדו אותו למשולש, Ò, הוא ישכב בכל הדברים האלה, ויוכל להונות להוביל את השדים לדברים האלה, או בדברים כאלה עסק כזה. לבסוף, הוא ידבר על הבריאה של העולם, ושל האלוהות, ועל האופן בו הוא רוחות אחרות נפלו. הוא משמיד ונשרף על מי להיות אויבי המגרש הוא כל כך חושק בזה; גם הוא לא יסבול שהוא יהיה מתפתה לכל רוח אחרת או אחרת. הוא ממשלת 36 לגיונות רוחות, והחותם שלו הוא זה, ללבוש כמו למן וכו '. (65.) ANDREALPHUS. - הרוח שישים וחמישית היא אנדראהלפוס. הוא מרקיז אדיר, מופיע בהתחלה בצורה של טווס, עם רעשים גדולים. אבל לאחר זמן הוא מעביר צורה אנושית. הוא יכול ללמד גיאומטריה בצורה מושלמת. הוא עושה גברים עדין מאוד בה; ובכל הדברים הנוגעים עד לווסת או אסטרונומיה. הוא יכול להפוך גבר ליקיפות ציפור. הוא מושל 30 לגיונות רוחות תופת, ושלו חותם זה וזה וכו '. (66.) CIMEJES, או CIMEIES, או KIMARIS. - ה שישים רוח היא Cimejes, או Cimeies, או קימריס. הוא מרקיז, אדיר, גדול, חזק ועוצמתי, נראה כמו לוחם אמיץ רוכב על סוס שחור טוב. הוא פוסק על כל הרוחות באזורי אפריקה. המשרד שלו זה ללמד בצורה מושלמת דקדוק, לוגיקה, רטוריקה, ולגלות דברים שאבדו או נסתרים, ו אוצרות. הוא מנהל 20 לגיונות התופת; והחותם שלו זה וכו '. (67.) AMDUSIAS, או AMDUKIAS. - ה רוח שישים ושבע היא אמדודיאס, או אמדוקיאס. הוא דוכס גדול וחזק, מופיע ב תחילה כמו חד קרן, אך לבקשת ה מגרש השדים הוא עומד לפניו באנוש צורה, גרימת חצוצרות וכל מיני כלי נגינה שישמעו, אך לא בקרוב או מייד. כמו כן הוא יכול לגרום לעצים להתכופף ונטייה בהתאם לרצון השדים. הוא מעניק מוכרים מצוינים. הוא מושל 29 לגיונות הרוחות. והחותם שלו זה וכו '. (68.) BELIAL. - הרוח שישים ושמונה היא בליאל. הוא מלך אדיר וחזק, ו נוצר דקרביה. הוא מופיע בדמות כוכב ב בהתחלה, מחומש; אבל אחרי, בפיקוד של מגרש השדים, הוא מציב את דמותו של אדם. משרדו הוא לגלות את סגולותיהם של ציפורים אבנים יקרות, וכדי להפוך את הדמיון של כל מיני ציפורים לטוס לפני מגרש השדים, שרים ושתייה כמו ��ציפורים טבעיות עושות. הוא מושל 30 לגיונות הרוחות, בהיותו עצמו מרקיז גדול. וזה החותם שלו שיש ללבוש וכו '. (70.) SEERE, SEAR או SEIR. - השבעים הרוח היא סייר, סיר או Seir. הוא אדיר פרינס, ועוצמתי, תחת אמיימון, מלך המזרח. הוא מופיע בצורת יפה גבר, רוכב על סוס מכונף. המשרד שלו הוא ללכת ולבוא; ולהביא שפע של דברים לעבור פתאום ולנשא או להינשא מחדש כל דבר לאן שתצטרך ללכת, או מאיפה היית מקבל את זה. הוא יכול לעבור על פני כל כדור הארץ מנצנוץ של עין. הוא נותן יחס אמיתי של כל מיני גניבות, ו אוצר הסתתר, ועוד דברים רבים אחרים. הוא בעל אופי טוב אדיש ומוכן עשה כל מה שמוצא השדים רוצה. הוא ממשלת 26 לגיונות הרוחות. וזה החותם שלו יש ללבוש וכו '. (71.) DANTALION. - הרוח שבעים ואחת היא דנטאליון. הוא דוכס גדול ואדיר, מופיע בדמות אדם עם רבים פנים, כל הפנים של גברים ונשים; ו יש בידו הימנית ספר. המשרד שלו אמור ללמד את כל האמנויות והמדעים לכל אחד; ול להכריז על היועץ הסודי של מי; בשבילו מכיר את מחשבותיהם של כל הגברים והנשים, ויכול לשנות אותם לפי רצונו. הוא יכול לגרום אהבה, ולהראות את הדמיון של כל אדם, ו הראה אותו באמצעות חזון, תן להם להיות במה חלק מהעולם שהם ירצו. הוא מושל 36 לגיונות הרוחות; וזה החותם שלו שלובשים אתה וכו ' (72.) ANDROMALIUS. - השבעים ושניות רוח בסדר מסודרת נקראת אנדרומליוס. הוא ארל, גדול ואדיר, מופיע בצורה של אדם שמחזיק בידו נחש גדול. שלו המשרד הוא להחזיר גם גנב וגם את טובין שנגנבו; ולגלות את הכל רשעות, והתמודדות תחת-יד; ול להעניש את כל הגנבים ואנשים מרושעים אחרים גם כדי לגלות אוצרות שיוסתרו. הוא פוסק מעל 36 לגיונות רוחות. החותם שלו הוא זה שלובשים אותך כאמור וכו ' נבריוס. הוא מרקיז אמיץ ביותר, ו מראה בצורת מנוף שחור, מרפרף על המעגל, וכשהוא מדבר זה עם א קול צרוד. הוא עושה גברים ערמומיים בכל האמנויות ומדעים, אך בעיקר באומנות הרטוריקה. הוא משיב מחדש את הכבוד והכבוד. הוא governeth 19 לגיונות הרוחות. החותם שלו הוא זה, שיש ללבוש וכו '. (25.) GLASYA-LABOLAS. - העשרים וחמישית הרוח היא גלסיה-לבולה. הוא נשיא אדיר וארל, ומציג את עצמו בצורה של א כלב עם כנפיים כמו גריפון. הוא מלמד את הכל אמנויות ומדעים באופן מיידי, והוא מחבר של שפיכות דמים והריגה. הוא מלמד את הכל דברים שחלפו ובעתיד. אם תרצה הוא גורם אוהב גם את החברים וגם את האויבים. הוא יכול לעשות אדם ללכת בלתי נראה. ויש לו תחת פקודה 36 לגיונות רוחות. החותם שלו הוא זה, ל להיות וכו '. (26.) BUNE, או BIME. - העשרים ושש הרוח היא בון (או בים). הוא חזק, גדול אדיר הדוכס. הוא מופיע בצורה של א דרקון עם שלושה ראשים, אחד כמו כלב, אחד כמו גרפון, ואחד כמו גבר. הוא מדבר איתו קול גבוה ויפה. הוא משנה את המקום של המתים, וגורם לרוחות שיהיו תחתיו להתאסף על שלך קברים. הוא נותן עושר לגבר, ו עושה אותו חכם ואלילוגנטי. הוא נותן אמת תשובות לדרישות. והוא מושל 30 לגיונות הרוחות. החותם שלו הוא זה, אליו הוא מציית לצייתנות. יש לו חותם נוסף (אשר הוא הראשון מבין אלה, 15 אך האחרון הוא הטוב ביותר) .1615 איור 30. 16 איור 31. (27.) RONOVE. - הרוח העשרים ושבע היא רונוב. הוא מופיע בצורת מפלצת. הוא מלמד היטב את אמנות הרטוריקה נותן משרתים טובים, ידיעת לשונות, והטבות עם חברים או אויב. הוא מרקיז והארל הגדול; ויש תחת פיקודו 19 לגיונות הרוחות. חותמו הוא זה וכו '. (28.) BERITH. הרוח העשרים ושמונה ב המסדר, כפי ששלמה שלמה, נקרא ברית '. הוא דוכס אדיר, גדול ונורא. הוא יש לו שני שמות אחרים שניתנו לו על ידי גברים פעמים מאוחרות יותר, כלומר: BEALE, או BEAL ו- BOFRY או BOLFRY. הוא מופיע בדמות חייל עם בגדים אדומים, רוכבים על סוס אדום, ו על ראשו כתר זהב. הוא נותן תשובות אמיתיות, עבר, הווה ובאות. אתה חייבים לעשות שימוש בטבעת בכדי לקרוא לו הלאה, כמו שהוא לפני שנאמר עליו בנוגע לבל .17 הוא יכול לפנות כל המתכות לזהב. הוא יכול לתת כבוד, ו יכול לאשר אותם אל האדם. הוא מדבר עם א, קול ברור מאוד ועדין. הוא ממשל 26 לגיונות הרוחות. חותמו הוא זה וכו '. (29.) ASTAROTH. - הרוח העשרים ותשעה היא אסטארות. הוא דוכס אדיר וחזק, ו מופיע בדמות מלאך פוגע ברכיבה על חיה תופתית כמו דרקון, ונכנסת פנימה ידו הימנית צפע. אסור לך בשום פנים ואופן הוא יתקרב אליך יותר מדי, שמא יעשה אותך נזק בעקבות נשימת הרעש שלו. לפיכך הקוסם צריך להחזיק את הטבעת הקסומה לידו פנים וזה יגן עליו. הוא נותן אמת תשובות של דברים בעבר, הווה, ובא, ו יכול לגלות את כל הסודות. הוא יכריז בשנון איך הרוחות נפלו, אם רוצים, והסיבה של נפילתו שלו. הוא יכול לעשות גברים בצורה נפלאה ידיעה בכל מדעי הליברל. הוא פוסק 40 לגיונות הרוחות. החותם שלו הוא זה שלובשים אתה כמו לן לפניך, אחרת הוא לא להופיע ועדיין לא לציית לך וכו '. (30.) חזות. - הרוח השלושים היא פורנוס. הוא מרקיז אדיר וגדול, ו מופיע בדמות מפלצת ים גדולה. הוא מלמד, וגורם לגברים לדעת בצורה נפלאה באמנות הרטוריקה. הוא גורם לגברים להיות עם17 ראה אנטה, רוח מס '13 שם טוב, ושיהיה לי הידע ו הבנת לשונות. הוא הופך את אחד להיות אהוב על אויביו כמו גם על חבריו. הוא ממשלת 29 לגיונות הרוחות, בחלקן של ה סדר הכס, ובחלקו של מלאכים. חותמו הוא זה שלובש אותך וכו '. (31.) פוראס. - הרוח השלושים ואחת היא פורס. הוא נשיא אדיר ומופיע במדינת ישראל צורה של אדם חזק בצורת אנוש. הוא יכול תן את ההבנה לגברים כיצד הם עשויים מכיר את סגולותיהם של כל עשבי התיבול והיקרים אבנים. הוא מלמד את אומנויות הלוגיקה והמוסר בכל החלקים שלהם. אם תרצה, הוא יוצר גברים בלתי נראה, ולחיות זמן רב ולהיות רהוט. הוא יכול לגלות אוצרות ולהחזיר דברים שאבדו. הוא שולט על 29 לגיונות רוחות, והחותם שלו הוא זה שלובשים אותך וכו '
16 notes
·
View notes
Text
מטרת הבריאה הוא לאו דווקא לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל. ולאו דווקא אנשים בעלי כישרונות, וגיבורי כוח, היינו שיש להם כוח התגברות, אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים.
(הרב"ש, מאמר 6, "אהבת חברים - ב")
0 notes
Text
הקו הפתוח - חלק 12: זמן
אדריאן נשכב ליד המיטה המבולגנת שלו, מנסה בפעם המאה לחשוב על ��ה כדאי לו לכתוב בזמן שהוא נאבק בדמעות.
אדריאן: היי, מקווה שעובר עלייך יום מעולה. שלי יהיה מעולה אם אוכל לפגוש אותך! את פנויה?😊
לא, זה היה יותר מדי שמח. הוא מחק את ההודעה, מרגיש סיפוק חולני כשמחק את המילים הכי שמחות שהוא ראה או שמע בכל היום וניסה פעם נוספת.
אדריאן: אני מרגיש נוראי ואת היחידה בעולם שאכפת לה ממני. אוכל בבקשה להיפגש איתך?
כן, בטח. אין מצב שהוא ישלח לחיפושית הודעה מסכנה כזאת. אם היא ידעה איזה אסון רגשי הוא היה כרגע היא בטח תתחמק ממנו.
בסופו של דבר, מודה בכך שזה היה אבוד בכל מקרה, הוא זרק את הטלפון על הכרית שלו ודחף את עצמו למיטה, הולך מהר מספיק בכדי להעלים ממוחו את הלחץ שבגרונו.
זה היה אחר הצהריים עליז ובהיר של יום שבת. כל המורים שלו לקחו חופשה לסוף השבוע אז לא היה לו שום דבר לעשות. שומר הראש שלו לא היה בתפקיד אז הוא היה תקוע בבית. הוא אמר לנינו שזה היה בסדר והוא לא חשב לשאול אם אדריאן שיקר לו. אפילו פלאג, שחש חוסר במצב הרוח שלו, נתן לו מקום במשך כל היום, מנסה להיות פחות מעצבן למרות שאדריאן העדיף להיות מעוצבן מאשר להיות בודד לגמרי. הוא יכול היה לספר את זה לפלאג, אבל...
הוא עצר מול החלונות הענקיים שכיסו קיר שלם מחדרו, ממצמץ בכוח. עלים נשרו בחוץ, מכסים את המדרכות מסביב לביתו, מתפזרים ברוח.
זה לא היה יוצא מן הכלל בשבילו להיות כלוא בבית ביום שבת, אבל הפעם זה נפל על היום הכי גרוע בשנה: השנה בה אימו נעלמה. הבית היה ריק, הוא לא יכול היה ללכת לשום מקום בתור אדריאן, אבא שלו הסתתר איפשהו בבית בכדי להתחמק ממנו, מן הסתם, לא היו נבלי-על, לא היו הסחות דעת, לא היו חברים ולא הייתה החיפושית. היא אפילו לא שלחה לו הודעה אחת. אפילו לא אחת! לא היה לה אכפת?
הוא חזר על עקבותיו, בחזרה למיטתו.
לא היה לו מושג מה הוא יכול היה לכתוב לה בכל מקרה, אז אולי זה היה עדיף. בדיחות ומימס על חתולים היו יותר מדי שמחים וזה לא שהוא פשוט יספר לה מה קרה מבלי לחשוף יותר מדי פרטים על הזהות האמיתית שלו. הוא בעט במסגרת המיטה שלו כשהגיע אליה והטלפון שלו החליק מהכרית.
החיפושית באמת אמרה לו להודיע לה אם הוא היה צריך ממנה משהו. מה שהוא באמת רצה עכשיו היה זמן ותשומת לב ממישהו או ממישהי שאהבו אותו. הוא הרים את הטלפון וניסה פעם נוספת.
אדריאן: אמרת שאני יכול לבקש חיבוק אם אני צריך אחד. אבל מה אם אני צריך יותר מאחד? מה אם אני צריך מאה חיבוקים?
הוא נאנח. כמה פעמים הוא עוד ימחק את ההודעות לפני שהוא יוותר לגמרי?
אדריאן: זה יום יפה בחו��. סיור?
אדריאן: נחשי מה, החבר שלך צריך קצת חיבוקים.
אפילו אם הוא יכול היה להוציא את המילים הנכונות היא בחיים לא הייתה אומרת כן. היא הייתה מתוקה כלפיו במשך הסיורים כשהיא חשבה שהוא היה עצוב וזה היה נחמד מצידה ליצור קו פתוח בשבילם בכדי לתקשר, אבל זה הסתיים שם. היא לא רצתה לבלות איתו סתם ככה.
בזמן שחצי ממנו צרח שהוא מנצל את המתנה שהיא נתנה לו בכך שהוא מבקש ממנה שתגדיש בשבילו זמן, שהיא הולכת לדחות אותו ולחסום את המספר שלו והוא הולך לצפות בחברות שלהם נשרפת בלהבות, החצי השני התחנן ממנו לנסות פעם אחת אחרונה. הוא באמת, באמת היה צריך מישהו כרגע.
אדריאן: עובר עליי יום קשה. אוכל לפגוש אותך?
הוא לחץ על 'שלח'.
היו לפחות מיליון דרכים שהיא תגיד לו לא. היא הייתה יכולה להגיד שהיא עסוקה כרגע או שהיא לא יכולה להתחמק מהחיים האזרחיים שלה, או שפשוט לא היה לה אכפת ממנו מספיק. המחשבה האחרונה שלו שלחה לליבו כאב חד. פרצוף חמוץ הופיע על פניו בזמן שהוא נאבק בדמעות ששרפו בעיניו. אצבעותיו עשו את דרכן אל המקלדת, מוכנות להקליד 'לא משנה.'
לפני שהוא יכול היה ללחוץ על 'ל', התגובה שלה הופיעה על המסך.
אהבת חיי: אגיע לרחוב גוטליב, בניין מספר 17 בעוד חמש דקות. תחזיק מעמד, חתלתול!
אדריאן קרא את ההודעה שש פעמים לפני שהוא האמין לה. לאחר מכן הוא רץ לכיוון החלון.
קרדיט ל sariahsue ב ArchiveOfOurOwn The Open Line - Chapter 1 - sariahsue - Miraculous Ladybug [Archive of Our Own]
0 notes
Text
בענין חשיבות החברים
תשמ"ד - מאמר י"ז, חלק א' 1984 - מאמר 17, חלק 1
בענין חשיבות החברים, הנמצאים בתוך החברה, איך להחשיבם. היינו באיזה צורה של חשיבות כל אחד צריך להסתכל על חבירו. הנה השכל מחייב, אם הוא מסתכל על חבירו, שהוא במדרגה יותר נמוכה ממנו, אז הוא רוצה ללמד אותו, איך שיתנהג במידות יותר טובות, מכפי שיש לו. נמצא, שהוא לא יכול להיות חבר שלו, אלא הוא יכול לקבל חבירו בתור תלמיד, ולא בתור חבר.
ואם הוא רואה חבירו עומד במדרגה יותר גבוהה ממנו, ורואה שיש לו מה ללמוד ממנו מידות טובות, אם כן הוא יכול להיות רב שלו, ולא חבר שלו.
משמע, שדוקא בזמן שהוא רואה חבירו עומד בדרגה אחת עמו, אז הוא יכול לקבל אותו בתור חבר, ולהתחבר עמו. כי חבר משמע, ששניהם באותו מצב. וכך מחייב השכל. היינו שיש לשניהם השתוות הדעות, אז הם החליטו שיתחברו, ואז שניהם יפעילו את המטרה הזו, ששניהם רוצים להרויח.
בדומה לשני חברים, שהם משתווים בדעתם, עושים ביחד איזה עסק, ושהעסק הזה יביא להם רווחים. ואז הסדר, ששניהם מרגישים את עצמם, ששניהם יש להם כוחות שוים. מה שאין כן אם אחד מהם מרגיש, שהוא יותר מוכשר מהשני, אז הוא לא רוצה לקבל אותו, שיהיו שותפים בשוה, אלא שנכנסים לתוך שותפות העסק לפי אחוזים, דהיינו לפי הכוחות והמעלות שיש לאחד על השני. ואז העסק הוא לשליש ולרביע. ואז לא שייך לומר, ששניהם שוים בהעסק.
מה שאין כן באהבת חברים, כשחברים מתחברים, שתהיה ביניהם אחדות, משמע דוקא ששניהם שוים. זה נקרא "אחדות". למשל, אם הם עושים עסק ביחד, ואומרים שהרווחים לא יתחלקו שוה בשוה, האם זה נקרא "אחדות".
אלא ודאי שכל העסק מאהבת חברים, צריך להיות, שכל הרווחים שיכניסו אהבת חברים, צריך להיות שישלטו בנכסיהון שוה בשוה. ואל יבריחו, ואל יעלימו לא זה מזה, ולא זה מזה, כי אם הכל יהיה באהבה וחיבה באמת ושלום.
אבל בספר "מתן תורה" (דף קמ"ב) כותב שם וזה לשונו: "אמנם ��' תנאים פועלים בהשגת הרוממות:
א. לשמוע תמיד ולקבל את הערכת הסביבה בשיעור הפלגתם,
ב. שהסביבה תהיה גדולה, כמו שכתוב "ברוב עם הדרת מלך".
ולקבל תנאי הא', מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו, ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול.
וכנגד תנאי הב', מחויב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיה סביבה גדולה כראוי, "כי רוב בנין חשוב יותר מרוב מנין".
ומהנ"ל משמע, שענין אהבת חברים, איש את רעהו יעזורו, משמע, שמספיק, שכל אחד יחזיק את חבירו, כמו שהוא עמו במדרגה אחת. אבל מטעם, שכל אחד צריך ללמוד מחבירו, אז יש ענין של רב ותלמיד. לכן הוא צריך להחשיב את חבירו, שהוא יותר גדול ממנו.
אבל איך אפשר להחשיב את חבירו, שהוא יותר גדול ממנו, בו בעת שהוא רואה, שיש לו מעלות יותר גדולות מחבירו, דהיינו שהוא יותר כשרוני, יש לו בטבע מידות יותר טובות. וזה אפשר להבין בשני אופנים:
א. הוא הולך עם בחינת אמונה למעלה מהדעת, שבו בעת שבחר בו לחבר, הוא כבר מסתכל עליו למעלה מהדעת.
ב. זהו יותר טבעי, היינו בתוך הדעת. היות שאם הוא החליט לקבל אותו בתור חבר, ועובד עם עצמו לאהוב אותו, הנה מדרך האהבה הוא, שלא רואים רק דברים טובים, ודברים רעים, אף על פי שישנו אצל חברו, הוא לא רואה אותם, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה".
וזה אנו רואים, שאדם יכול לראות חסרונות אצל הילדים של השכן, ועל ילדים של עצמו הוא לא רואה. וכשמדברים על הבנים שלו איזו חסרונות, תיכף הוא מתגבר נגד חבירו, ומתחיל להגיד את המעלות שיש להבנים שלו.
ונשאלת השאלה, מהי האמת. שיש מעלות לבניו, ומשום זה הוא ברוגז, כשמדברים על הבנים שלו. והענין הוא כך, כמו ששמעתי מאאמו"ר זצ"ל, שבאמת יש בכל אדם מעלות וחסרונות. וכל אחד, היינו הן השכן, והן אביו, אומרים אמת. אלא השכן שהוא לא מתייחס להבנים של השני עם יחס כאב אל בן. היינו, שאין לו אותה אהבה להבנים, כמו שיש לאביו.
לכן, כשהוא מסתכל על הבנים של השני, הוא רואה רק החסרונות שיש להבנים. כי מזה הוא יותר נהנה. כי הוא יכול להראות, שהוא יותר במעלה מהשני, בזה שהילדים שלו הם יותר טובים, לכן מסתכל רק על החסרונות של השני. וזה הוא אמת, מה שרואה. אבל מה הוא רואה, רק דברים שנהנה מהם.
אבל אביו גם כן רואה רק את האמת, אבל הוא מסתכל רק על הדברים הטובים, שיש להבנים שלו. אבל הדברים רעים שיש להבנים שלו, את זה הוא לא רואה, משום שאין לו תענוג מזה. לכן הוא אומר אמת, מה שהוא רואה אצל הבנים שלו, כי הוא מסתכל רק על הדברים, שיש מזה לקבל הנאה. אם כן הוא רואה רק המעלות.
לכן יוצא, אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דוקא מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו.
אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ"ל, לא שהוא צריך לראות, שחבירו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחבירו, אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן את עצמו, אז יראה רק מעלת חבירו ולא חסרונו.
Sourse
#מאמרי רב''ש#מאמרי רבש#רבש#רב''ש#הרב''ש#rabash#כתבי מקובלים#כתבי מקור#ישראל#עבודה רוחנית#ברוך שלום הלוי אשלג (רב"ש)#טאמבלר ישראלי#אהבת חברים על פי רבש#אהבת חברים#1984
0 notes
Photo
אהבת חברים 182: כל החוסן והכוח בא על ידי חיבור #דעה חזקה זה המשותפת עם ה#חברים, כי אף אחד לא חזק. לאף אחד אין דעה חזקה, אין #שכל, אין #רגש חזק. כל ה#חוזק וכל ה#כוח בא על ידי הצטברות לידי #חיבור. עד כמה ש#מתחברים מעל ההפרעות, מגיעים לחיבור חזק, וממנו יש #לב חזק. #YaelLior #MichaelLaitman #אהבתחברים #אהבת_חברים #אהבת_חברים_על_פי_רבש #אהבתחבריםעלפירבש #רבש #הרבמיכאללייטמן #דורהאחרון #מיכאללייטמן #יעלליאור #ישראל #משפחה #ילדים #חינוך #קשר #אהבתהזולת #ואהבתלרעךכמוך #ואהבתלרעך #אהבתעולם #אהבה https://www.instagram.com/p/Ci5bk73o1Dt/?igshid=NGJjMDIxMWI=
youtube
#דעה#חברים#שכל#רגש#חוזק#כוח#חיבור#מתחברים#לב#yaellior#michaellaitman#אהבתחברים#אהבת_חברים#אהבת_חברים_על_פי_רבש#אהבתחבריםעלפירבש#רבש#הרבמיכאללייטמן#דורהאחרון#מיכאללייטמן#יעלליאור#ישראל#משפחה#ילדים#חינוך#קשר#אהבתהזולת#ואהבתלרעךכמוך#ואהבתלרעך#אהבתעולם#אהבה
3 notes
·
View notes
Text
סדר ישיבת החברה
תשמ"ד - מאמר י"ז, חלק ב' 1984 - מאמר 17, חלק 2
תחילה, כשמתאספים, צריך להיות סדר היום. היינו, שכל אחד ואחד, כפי יכולתו, ידבר בחשיבות החברה. היינו, איזה רווחים יביאו לו החברה. ולפי מה שהוא מקווה, שהחברה יביאו לו דברים חשובים, מה שהוא בעצמו לא מסוגל להשיג, וכפי שיעור זה, הוא מחשיב את החברה.
וזהו כמו שאמרו חז"ל (ברכות, ל"ב) וזה לשונם "דרש רבי שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל. מנא לן ממשה, דכתיב ואתחנן אל ה' בעת ההיא. וכתיב, ה' אלקים אתה החילות. וכתיב, אעברה נא ואראה את הארץ הטובה".
והטעם, שצריכים מקודם לסדר שבחו של מקום הוא, כי מדרך העולם הוא, מי שמבקש משהו ממישהו, צריך להיות ב' תנאים:
א. שיש לו מה שאני מבקש ממנו. למשל, עושר, ובעל יכולת, והוא מפורסם ברוב עושרו ותפארתו.
ב. שיהיה לו לב טוב, היינו שיש לו רצון להשפיע לאחרים.
מאיש כזה יש מקום לבקש טובה. לכן אמרו "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל". זאת אומרת, שלאחר שהאדם מאמין בגדלות הקב"ה, שיש לו כל מיני תענוגים לתת להנבראים, ורצונו להטיב, אז ששייך לומר, שמתפלל להקב"ה, שבודאי יעזור לו, כי רצונו להטיב, לכן יש בידו של הקב"ה לתת לו, מה שלבו חפץ. ואז יכולה להיות התפילה בבטחון, שהקב"ה יקבל תפילתו.
וכמו כן אצל אהבת חברים, שמקודם תחילת הכל כשמתאספים, צריכים לסדר שבחו של החברים, את חשיבותו של כל אחד מהחברים. ובשיעור שמשער את גדלות של החברה, בשיעור זה הוא יכול לכבד את החברה. ואח"כ יתפלל. היינו, שכל אחד צריך לעשות בקורת על עצמו, עד כמה הוא נותן כוחות עבור החברה. ואז, כשרואים, שאין להם כח לעשות מה שהוא לטובת החברה, אז יש מקום לתפילה, שהקב"ה יעזור לו, שיתן לו כח ורצון לעסוק באהבת הזולת.
ואח"כ הוא צריך, כל אחד, להתנהג כמו בג' אחרונות של תפלת "שמונה עשרה". היינו, לאחר שסדר את כל מבוקשו לה', אמרו בזוהר הקדוש, שבג' אחרונות של תפלת "שמונה עשרה" יהא דומה אצלו, כאילו הקב"ה כבר נתן לו את מבוקשו, והוא הלך ממנו.
כן באהבת חברים צריכים להתנהג כן. שלאחר שעשה בקורת על עצמו, ועשה את העצה הידועה, שהתפלל, יחשוב עכשיו, כאילו תפלתו נתקבלה, וישבו בשמחה עם החברים, כאילו שכל החברים הם גוף אחד. וכמו שהגוף רצה, שכל האברים יהנו, כמו כן הוא רוצה, שכל החברים יהנו עכשיו.
לכן אחרי כל החשבונות, בא הזמן של שמחה של אהבת חברים. ואז כל אחד צריך להרגיש את עצמו, שהוא מאושר, כאילו עשה עכשיו עסק טוב, שעל ידי העסק הזה ירויח הרבה כסף. ומדרך העולם הוא, שנותן אז משקה להחברים.
כמו כן כאן, כל אחד צריך, שחברו ישתה משקה ויאכל עוגות, וכדומה, מטעם שעכשיו הוא מאושר, אז הוא רוצה, שגם החברים י��גישו את עצמם בטוב. לכן צריך להיות, בזמן שהאסיפה מתפזרת, צריך להיות מתוך שמחה והתרוממות.
וזהו על דרך "זמן של תורה" ו"זמן של תפלה". כי "זמן של תורה" הוא בחינת שלימות, שאין שום חסרון. וזה נקרא בחינת "ימין". כמו שכתוב "מימינו אש דת למו". מה שאין כן "זמן של תפלה" נקרא "שמאל". כי מקום החסרון הוא מקום הצריך תיקון. וזה נקרא "תיקון הכלים". מה שאין כן בחינת "תורה", שנקרא, "ימין", אין מקום לתיקונים. לכן נקראת תורה "מתנה".
והדרך הוא, שנותנים מתנות למי שאוהבים. ודרך העולם הוא, שאין אוהבים בעל חסרון. לכן ב"זמן של תורה" אין מקום לחשוב על תיקונים. ובזמן שעוזבים את האסיפה, צריך להיות כמו בג' אחרונות של שמונה עשרה כנ"ל. ומשום זה כולם ירגישו שלימות.
#רבש#מאמרי החברה של רב"ש#מאמרי החברה#חברה רוחנית#עבודת חיבור#עבודה רוחנית#רב''ש#הרב''ש#כתבי מקור#כתבי מקובלים#עצות המקובלים#משלי מקובלים#rabash
0 notes
Photo
ערב יום כיפור וכרגיל אנחנו בחשבון נפש מול עצמינו בהסתכלות פנימית - ממש כמו מול מראה באופן אישי אני משתדלת לפתור כבר ברגע האמת ולא למשוך סליחות ומחילות , אבל תמיד טוב לעשות את הבדק בית הזה. עברנו שנה קשוחה עם המון תהפוכות, מצבים שבהם חברים שהכרנו השתנו והתרחקו, הכרנו חברים חדשים ובכלל הקורונה העצימה את מה שחשוב - לחיות בהווה, לדאוג לבריאות שלנו , לכבד את עצמינו ואת הסביבה וקצת אהבת חינם וערבות הדדית - ביננו בלעדיי כל אלו , אין מצב שיכולנו לשרוד את התקופה הזאת ❤️ אף אחד לא מושלם והחיים מחייבים זרימה והכלה מירבית כדי שנוכל להינות מהקיים ולהעריך את מה שיש לנו 🥰 מאחלת לכולנו למחול לעצמינו על כל החטאים הקטנים שביצענו - הזלזול, חוסר הפרגון לעצמינו, הביקורתיות והשיפוטיות גם ברגעים שבהם עשינו את המיטב ☝️ אני מבקשת מחילה על הכעס העצמי ועל הנזיפה במשפחתי הקרובה מתוך ידיעה שהם אלו שתמיד יהיו פה בעבורי❤️ אז סליחה מעומק הלב שההורמונים עלו לי לראש וגם העומס והלחץ שהיו עליי השפיעו 😃 היו לנו גם המון רגעים יפים יחד וזה מה שחשוב … אנחנו רק בני אדם ולמחול זו מעלה אלוהית 🙏 אז מי אני אשב לי ואסתכל מגבוה על אחרים ואבקר אותם? לכל אחד היתה הסיבה לנהוג כפי שנהג ואם הוא שלם עם הדרך שבה נהג - שיבושם לו. זה לא שלי אני מוחלת לכל מי שהעמיד את הסבלנות שלי במבחן ואת היכולת שלי להכיל. אם בחרתי להתרחק - מחלתי ופה זה נגמר. ואם פגעתי חלילה במישהו ולא התנצלתי- הרי שאני מבקשת סליחה ❤️ שתהיה לנו שנה טובה, מכילה ומחבקת עם המון כבוד עצמי ואהבת חינם ❤️ תודה לכל מי שבחר להיות בחיים שלי ❤️ אוהבת צום מועיל לצמים ( ואני ביניהם) ולכולנו - גמר חתימה טובה ❤️ תודה ל @louisweijl על תיעוד בזמן איפור עצמי בסטודיו המהמם שלי לצילומים ועל תמונה נפלאה נוספת מתוך הסט ❤️ תמונות נוספות בהמשך… #יוםכיפור2021 #התבוננותפנימה #סליחה #מחילה #יוםכיפור #אהבתחינם #קבלהעצמית (at Revital make up & hair artist רויטל בוחניק שירותי איפור ושיער כלות וערב) https://www.instagram.com/p/CT2GTh-Ig9d/?utm_medium=tumblr
0 notes
Text
youtube
מצב בהמה הוא מצב הכי טוב, כי מדרגת בהמה עולים לדרגת אדם. לכן יורדים למצב בהמה, כדי לעלות עם הבחנות חדשות לדרגת אדם. ואז אני שמח, איזה יופי שאני בהמה, כי עכשיו נתחיל את העבודה מחדש. לכן אני מתחיל את היום במצב רוח טוב, וצועק מלא כוחות לכל העולם: 'תראו אני בהמה! ואני הולך לעשות את עצמי אדם'. אבל קודם אני צריך לאסוף יחד את החברים שלי, הבהמות האחרות, שברחו בשדה החיים למצוא עשב טעים, כדי להגיד להם: 'בואו נשוב לעדר הקדוש שלנו לעשות מעצמנו אדם'.
1 note
·
View note
Text
סדר ישיבת התועדות
תשמ"ו - מאמר י"ז 1986 - מאמר 17
חז"ל במסכת ברכות (דף ל"ב) וזה לשונם "דריש רבי שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל. מנא לן ממשה, דכתיב. ואתחנן". ופירש זה אאמו"ר זצ"ל, היות שמי שרוצה לבקש ממי שהוא, שיעשה לו טובה, הוא צריך לדעת:
א. אם יש בידו לתת לו, מה שהוא מבקש ממנו. כי אם אין בידו, מה היא התועלת שמבקש.
ב. שיהיה לו לב טוב לתת. שיכול להיות, שיש לו לתת, מה שהוא מבקש, אבל אין לו לב לתת.
ולכן צריכים לסדר מקודם שבחו של הקב"ה, כלומר שיאמין שיש בידו להקב"ה את הכל מה שהאדם מבקש. וגם שהקב"ה הוא רחמן ונותן לכל אחד ואחד משאלותיו לטובה.
ולפי זה יוצא לעיננו, כשהחברים מתאספים במקום אחד, ובטח שההתאספות היא לאיזו מטרה, כי כל אחד נותן מזמנו חלק, מה שהיה צריך להשתמש עמו לצרכי עצמו, ומוותר על כל עסקים שלו, ובא להשתתף בהתועדות, אז הוא רוצה לקנות משהו. אם כן צריכים להשתדל, שכל חבר וחבר, שהולך הביתה, צריך לראות עם מה הוא בא להתועדות, ומה רכש עכשיו, שהולך הביתה.
ויש לפעמים, שבעת הישיבת חברים, כל אחד מרגיש טעם בהישיבה. ואז לא עולה על מחשבתו, לחשוב, במה, היינו באיזה רכוש אני הולך עכשיו הביתה. זאת אומרת, מה יש לי ביד, שקניתי בישיבת חברים, מה שלא היה לי לפני שבאתי להחברה. אז הוא רואה, שאין לו בידו מאומה.
וזה דומה כמו שכתוב (דברים כ"ג, פסוק כ"ה) "כי תבוא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך, ואל כליך לא תיתן". ויש לפרש זה, כי בזמן שמתאספים החברים, שזה מכונה "כרם רעך", כשיושבים, ואוכלים, ושותים ביחד, ומדברים על תהו ובהו, בשעת מעשה, הגוף נהנה. וזה נקרא בדומה "ואכלת ענבים כנפשך שבעך".
אבל כשהולכים הביתה ורוצים לראות מה שיש להם בהכלים, בכדי שניקח משהו חיות להבית, היינו בזמן שעוזבים את ההתועדות, ורוצים להסתכל, מה יש לנו בהכלים מכל המסיבה, אז רואים "וכליך לא תיתן", אין שום דבר בהכלים, שנוכל להחיות את הנפש לאחר ההתועדות.
אולם האדם צריך לראות, בעת שהוא נותן איזו יגיעה, שלא יהיה בלי שכר. כמו שאנו אומרים בתפלת "ובא לציון", "למען לא ניגע לריק". אלא כשהאדם הולך להתועדות, הוא צריך לקנות שם מזונות, גם כשהוא הולך הביתה, שתהיה לו היכולת להסתכל, אם יש לו מה להכניס בתוך הכלים. ואז יהיה לו מזונות להזין את עצמו עד לפגישה שניה, ועד אז יהיה לו מן המוכן, ממה שרכש בעת אסיפת החברים.
אי לזאת, צריכים מקודם לסדר שבחו של ההתועדות. ואח"כ לראות מה לקנות מהפעולה הזאת. כנ"ל בדברי חז"ל "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל". זאת אומרת, תחילת הישיבה, היינו תחילת הדיבורים, שהוא תחילת פתיחת האסיפה, צריכים לדבר בשבח החברה. וכל אחד ואחד צריך להשתדל לתת טעם והסבר למעלת וחשיבות שיש בהם. ולא לדבר בשום דבר חוץ משבח החברה.
ועד שיהיה מגולה שבחה ע"י החברים. אז צריכים לומר, עכשיו גמרנו שלב א' מישיבת החברים ולהתחיל בשלב ב'. היינו, שכל אחד ואחד יגיד לפי דעתו, מהו המעשים, שאנו יכולים לעשות, מעשים בכדי שכל אחד ואחד יהיה בידו לקנות אהבת חברים. זאת אומרת, מה כל אחד יכול לעשות, שיקנה בלבו, שיאהב את כל אחד ואחד מהחברה. ואחר שגומרים את השלב הב', שהוא הצעות, מה לעשות לטובת החברה, בא שלב ג', שהוא ענין הוצאות לפועל במעשה, מה שהחליטו החברים, מה שיש לעשות.
ובענין שבח החברה עיין בספר "מתן תורה" (דף קל"ז), מביא שם ענין של אהבת חברים, שעל ידי התחברות בחברים, הוא יכול להגיע לידי רוממות ה'. היות שכל העולם משוקעים באהבה עצמית, והוא רוצה ללכת בדרך של השפעה. וזה נגד דעת העולם, מסיבת שזהו הטבע שאנו נולדנו בה, מכח מטרת הבריאה, שהיא כמו שנאמר "רצונו להטיב לנבראיו".
וכל הכח שאנו יכולים ללכת נגד זה, שהוא לעשות מעשה להיפך, שלא די שאין אנו רוצים לקבל לטובת עצמנו, אלא אנו רוצים לתת, הנקרא "שכל מעשינו יהיו רק בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו", הוא מכח שיש בטבע ההשפעה, שנותנים לאדם חשוב, האדם נהנה מזה. נמצא, שבלי הנאה אין בידי האדם לעשות שום מעשה, משום שזהו נגד הטבע.
אלא אנו יכולים להחליף את ההנאה. זאת אומרת, במקום לקבל הנאה ממעשה קבלה, אנו רוצים לקבל הנאה ממעשה השפעה. כי זה נקרא "השתוות הצורה", שאנו צריכים לומר, כמו שיש הנאה להבורא, בזה שמשפיע להנבראים, כמו כן צריכה להיות לנו הנאה, בזה שאנו משפיעים להבורא.
אחרת, היינו אם בעת שאנו משפיעים להבורא, אין לנו שמחה והנאה, אנו פוגמים בהשתוות הצורה, כמו שאמרו חז"ל "לא היתה שמחה לפניו, כיום שנברא בו שמים וארץ. לא היתה שמחה לפני הקב"ה מיום שנברא העולם, כאותה שמחה שעתיד לשמוח עם הצדיקים לעתיד לבוא" (זהר א' קט"ו).
אי לזאת, אם אין לנו שמחה, בעת שאנו עושים את מצות ה', נמצא, אפילו שהוא מכוון בעמ"נ להשפיע, אין זה נקרא "השתוות הצורה". כי אין האדם יכול לשמוח, אלא במקום שיש הנאה. נמצא, אם אין לו הנאה ותענוג מזה שהוא המשפיע לה', עוד אין זה נקרא "השתוות הצורה", שיהיה לו מקום לקבל את השפע העליון, כי עדיין חסרה לו את ההנאה, שיש להקב"ה בעת שהוא משפיע להנבראים.
ומשום זה יוצא, שכל הבסיס, שאנו יכולים לקבל הנאה ותענוג, ושזה מותר לנו להנות, ועוד יותר מזה, שחיוב גדול להנות ממעשה השפעה, יש לנו לעבוד על נקודה אחת, דהיינו להחשיב את הרוחניות. וזה מתבטא בלתת תשומת לב "למי אני פונה", ו"למי אני מדבר", ו"מצות של מי אני מקיים", ו"תורה של מי אני לומד". היינו, לראות עצות, איך להחשיב את נותן התורה.
והיות האדם מצד עצמו, מטרם שזכה להשיג איזו הארה מלמעלה, אז הוא צריך לחפש אנשים, הדומים לו פחות או יותר, שגם הם מחפשים להגדיל את חשיבות. להיות מגע כל שהוא עם הבורא, באיזה אופן שתהיה, והיות שיש דעת רבים בזה, אז כל אחד יכול לקבל סיוע מחבירו.
וצריכים לדעת "כי מיעוט רבים שנים". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא, שעל המעשה זו באה אח"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'.
ולפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך.
ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה. זאת אומרת, מכל דבר קטן, שהוא עוסק בעניני עבודת ה', הוא נהנה בזה. כי אפילו שנזכר לרגע, שצריכים לחשוב על רוחניות, תיכף הוא אומר, אני כבר מודה ומשבח ומהלל לה'. כי הוא מאמין, שה' קרא אותו עכשיו ורוצה לדבר עמו.
וכשאדם יצייר לעצמו, אם המלך קורא אותו, ואומר לו, שהוא רוצה להשתעשע עמו, איזו שמחה היתה אז להאדם, ואיזה מצב רוח היה לו. ובטח במצב המרומם כזה, בודאי לא היה חושב על שום דברים של "מה בכך". ורק היה קצת מתבייש, שלא יודע חוקי ונמוסי המלך, איך להתנהג בזמן שהמלך מדבר עמו.
ומה שהוא כן יודע לעשות עבור המלך, היה אצלו, להון גדול יחשב. כי על כל פנים הוא יודע קצת חוקים, לקיים בזה מצות המלך, במה שלמד בבית הספר, כשהיה קטן. ובודאי עכשיו, כשהוא כבר התבגר, ורוצה לשמש את המלך, בטח שחסר לו ידיעות בחוקי המלך. נמצא, שהדאגות שלו הוא בזה, שלא יודע ממה המלך יהיה לו יותר הנאה, היינו מאיזה מעשה או כוונה. וחוץ מזה הוא חי בעולם שכולו טוב. את כל זה החברה צריכה לחשוב בעת שמתאספים בהתועדות. ולדבר מחשיבות החברה, כנ"ל "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל".
כמו כן אצל החברה, כשאנו רוצים לדרוש משהו מהחברה, שזה מכונה "יתפלל", מוכרח מקודם לסדר לעצמו את שבחו של החברה. "ואח"כ יתפלל", היינו לדרוש מהחברה, שיתנו לו מה שהוא דורש מהחברה.
אם כן, הוא צריך מקודם לראות מה שיש להחברה. איזה רכוש יש להם, שהוא יכול לקבל מהם, על ידי זה שיתחבר עמהם. שיכול להיות הרכוש הזה שיש להחברה, הוא אינו צריך לזה, אלא אדרבה, הוא בורח מזה ומתרחק כמטוחי קשת.
ולפי זה הוא צריך תמיד להשגיח, כשבא לישיבת החברים, אם יש לחברים את המטרה, שהוא משתוקק אליה. ולכל אחד מהם יש לו קצת אחיזה במטרה זו. והוא חושב, שבטח ע"י התחברות כולם ביחד למטרה אחת, אז כל אחד ואחד יהיה לו חלקו, וגם החלקים של כל החברה. נמצא ע"י זה, שיהיה לכל אחד מהחברה, כח, כמו כל החברה ביחד.
היוצא מזה, שכל אחד ואחד צריך להסתכל בכובד ראש על המטרה של ההתועדות, שזה צריך להביא לידי הרגשה, שלאחר הישיבה של החברים, שיש לכל אחד משהו בידו, שהוא כן יכול להשים בתוך הכלים שלו. ולא שיהיה בבחינת "ואל כליך לא תיתן". וכל אחד צריך לקבל בחשבון, אם הוא לא יושב בההתועדות עם תשומת לב מיוחדת, לא די שהוא מפסיד את עצמו, אלא הוא מקלקל את כל החברה.
וזה דומה מה שמובא במדרש (ויק"ר פ"ד) "לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו ולעשות נקב בספינה. אמר לו חבירו, למה אתה קודר. אמר לו, מאי איכפת לך, הלא תחתי אני קודר, ולא תחתיך. אמר לו, שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בספינה".
ולאחר שדברו בהישיבה על חשיבות ונחיצות החברה, אז מתחיל סדר של תיקונים, איך ובמה נוכל לחזק את החברה, שיהיה גוש אחד, כעין שנאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט), שדרשו "כאיש אחד בלב אחד". והסדר צריך להיות, שכל מי שיש לו איזו הצעה, שזה יועיל לאהבת חברים, שידונו בזה, וצריך להתקבל על כל החברים, שאין כאן ענין של כפיה.
עד כאן דברנו בקשר בין אדם לחבירו, שזה יביא לנו את הקשר בין אדם למקום, כמו שכתוב בספר "מתן תורה" (דף קל"ז). נמצא לפי זה, כמו שמדברים מחשיבות של אהבת חברים, וכל החשיבות היא, שזה יביא לנו לידי אהבת ה', אז צריכים גם כן לחשוב, שאהבת חברים צריכה להביא לנו לידי חשיבות של אהבת הקב"ה.
Sourse
#מאמרי רב''ש#מאמרי רבש#רבש#רב''ש#הרב''ש#rabash#כתבי מקובלים#כתבי מקור#ישראל#עבודה רוחנית#ברוך שלום הלוי אשלג (רב"ש)#טאמבלר ישראלי#1986#אהבת חברים על פי רבש#אהבת חברים
0 notes
Photo
אהבת חברים 180: התקפה פנימית לתוך הלב כדי #לפתוחאתהלב, צריך לעשות התקפה #פנימית שתיכנס לתוך ה#לב, אחרת זה לא יקרה. אבל זה קורה #לאטלאט, עוד טיפה, ועוד טיפה, ועוד טיפה, כי כואב לפתוח את הלב, #האגו לא נותן. וכמה שמסובבים אותו, לוקח #זמן רב עד שהוא #מסכים #להיפתח קצת. ורק בתנאי שהוא רואה, שאין לו ברירה, והוא חייב להיפתח, אחרת יפסיד את #החיים. #YaelLior #MichaelLaitman #אהבתחברים #אהבת_חברים #אהבת_חברים_על_פי_רבש #אהבתחבריםעלפירבש #רבש #הרבמיכאללייטמן #מיכאללייטמן #יעלליאור #ישראל #משפחה #ילדים #חינוך #חיבור #אהבתהזולת #ואהבתלרעךכמוך #ואהבתלרעך #אהבתעולם #אהבה https://www.instagram.com/p/ChrikQIqxxP/?igshid=NGJjMDIxMWI=
#לפתוחאתהלב#פנימית#לב#לאטלאט#האגו#זמן#מסכים#להיפתח#החיים#yaellior#michaellaitman#אהבתחברים#אהבת_חברים#אהבת_חברים_על_פי_רבש#אהבתחבריםעלפירבש#רבש#הרבמיכאללייטמן#מיכאללייטמן#יעלליאור#ישראל#משפחה#ילדים#חינוך#חיבור#אהבתהזולת#ואהבתלרעךכמוך#ואהבתלרעך#אהבתעולם#אהבה
3 notes
·
View notes