#תנובה לא | Explore Tumblr posts and blogs

hoshvilim · 7 years ago

Text

מקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל קופצת בקלות ממשטרת נהלל למושב נהלל. המסלול מלא תחנות פעילות מעניינות: במושב הותיק, בשדות עמק יזרעאל, בגבעת הכשרת קיבוצים ובתחנת המשטרה הדו-לאומית. אין רגע דל. ההליכה קלה אלא אם כן תצעדו בבוץ בשדות אחרי גשמי חורף בריאים. זה לא נורא אבל תבדקו את עומק הבוצה בגשר מתחת לכביש 75 שלא תיתקעו בבוץ עד הברכיים כמוני. אין דבר, אפשר לטייל גם עם נעליים רטובות ועוד כמה קילו של בוץ.

שדות נהלל

משטרת נהלל ההיסטורית

[satellite gallery=72 auto=off caption=on thumbs=on]

בראשיתה הבריטים בנו בשנת 1936 תחנה קטנה בצורת ״L״ ללא חומת מגן וצריחי בטחון. מיקום התחנה היה על הכביש האסטרטגי בין חיפה לנצרת בסמוך לנהלל (היום כביש 75.) בעקבות מאורעות “המרד הערבי”, בשנים 1939-1936, ועל פי המלצות סר צ’רלס טגארט, נבנו שתי מצדיות וחומת מגן.

משטרת נהלל

סרג’נט יצחק שבילי ״אבו חאדר״ מונה למפקד התחנה על 3 גאפירים ערבים ויהודים. במשך השנים המצבה גדלה עד עשרה גאפירים. השוטרים היהודים בתחנה, ויצחק שבילי בראשם, עסקו בפעילות ביטחונית בלתי חוקית של המודיעין של ה”הגנה”. שבילי היה בין הפרשים היהודים הבודדים ששירתו במשטרת המנדט. שבילי התגורר בתחנה עם אשתו אסתר ושני בניו. הבנים הלכו ברגל לבית הספר בנהלל. כבר אז היה מקטע 13 של שביל יזרעאל ושביל נהלל!

סוכת האירוח של יצחק שבילי

שבילי הוערך מאוד על ידי ערביי הסביבה. כאשר משפחת בדואים בקשו חסות כשחמולות אחרות איימו עליה, שבילי אמר להם להקים כמה אוהלים ליד התחנה – וכך נוסד כפר מנשייה זבדה.

כפר מנשייה זבדה

במלחמת העצמאות בתחנה היתה מחנה שבויים. צה”ל השתמש בתחנה עד 1960 ואף הוסיף מספר מבנים. התחנה עמדה נטושה עד שנות ה-90. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יזמה שיקום התחנה בסיוע תרומה מיוחדת של רמי שבילי ז”ל (בנו של סרג’נט יצחק שבילי). מרכז מבקרים נקרא על שם האלוף מאיר עמית. הכניסה למוזיאון בתשלום.

שעות פתיחה: א׳-ה׳ בתיאום מראש, בשפה עברית בלבד

איך מגיעים: כניסה ממנשיה זבדה

חניה בחינם, נגישות לנכים

טל׳: 04-6415073

[email protected]

נהלל במקורות ישראל

“וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן“ ספר יהושע, פרק י”ט, פסוק ט”ו

“זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת-יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס“ ספר שופטים, פרק א’, פסוק ל’

השם התנ״כי של הישוב נשמר בתקופת המשנה והתלמוד ביישוב מהלול ובתקופה העות׳מאנית בכפר הערבי מעלול.

היכרו את נהלל המודרנית

המעגל של נהלל צילום: ZeevStein

הגרעין המושב הוקם דווקא במושבה כנרת בשנת 1919. החלוצים הללו, אנשי העלייה הראשונה והשנייה, עלו לקרקע ב-ח’ באלול ה’תרפ”א (11 בספטמבר 1921) – מושב העובדים הראשון אשר הוקם בארץ. אכן הם מותיקי העמק ומגיע להם כל הכבוד. עקרונות היסוד של מייסדי נהלל כללו: קרקע לאומית, עבודה עצמית, משק חקלאי מעורב, ערבות הדדית, וקנייה ומכירה משותפת. האדריכל ריכרד קאופמן, אחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל, עיצב את תכנון המושב בצורת העיגול המפורסם בתצלומי אויר רבים. 75 הנחלות החקלאיות הזהות בגודלן עטפו אותם מבחוץ. בימים אלה מרחיבים את הישוב על ידי סלילת כביש היקפי עגול נוסף והוספת 75 נחלות חדשות לבנים ממשיכים ותושבים חדשים. שינוי בצורת הישוב עלול לפגוע בסיכויים לזכות להיכנס לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק”ו. בין מפורסמי נהלל מוכרים מאיר שלו, יהונתן גפן, ומשה דיין. ניתן לטייל רק באתרי המורשת בנהלל.

בית הכנסת של נהלל

מידי סוף שבוע בערב שבת ובשבת בבוקקר מתכנסים כמה מחברי נהלל בבית הכנסת לקבל את השבת בתפילה. בימים הנוראים ובחגי תשרי מתעורר בית הכנסת לחיים. צריף בית הכנסת נבנה עבור הורי המתיישבים כמקום תפילה בתחילת שנות העשרים. בשנות השלושים הוקם מבנה בית הכנסת הנוכחי ביוזמת זאב ליפסמן.

בית הכנסת של נהלל

בית העם

המבנה המפואר של “בית העם” של מושב נהלל תוכנן על ידי ריכארד קאופמן ונחנך בשנת 1930. קאופמן מיקם את מבני הציבור בטבעת הפנימית, על ראש הגבעה – דומה למיקום בית כנסת בישוב דתי. בית העם ניצב במרכז הציר שחוצה את הטבעת המרכזית, כסמל למעמדו. היום בית העם עומד מוזנח. החזון של שמואל דיין לבנות “מרכז לתרבות, להגנה מפני הבערות והשנאה”, עומד נטוש מאז 1980. יש תוכנית להשמיש את המבנה בסכום של 5.5 מליון ש״ח ולקיים בו אירועי תרבות וחברה.

בית העם של נהלל

הגן הבוטני של נהלל

בלב המושב שתלו חסידי בוטניקה גן בוטני עם מגוון רחב של צמחים כשלכל צמח שילוט מתאים.

הגן הבוטני של נהלל

שביל סיפורי עצים

הדרכה בסיפורי עצים על יד תלמידי בית הספר בתיאום מראש. ניתן לבקר בזמן שבית הספר פתוח ובתיאום מראש בלבד.

אתר המורשת בתוך בית הספר היסודי

האנדרטה בוצעה בתש”י (1950) ע”י הפסל מרדכי כפרי. שימו לב לריצוף המתכתב עם המעגלי של הישוב. על פאות בסיס הפסל חקוקים שמות הנופלים. בהתחלה חרטו שמו חללי צה״ל בדופן אחד, כשלא הספיק חרטו על עוד דופן, וכשגם זה לא הספיק חרטו על עוד דופן. היום כבר הוצב עוד אבן שחורה לשמות חללים נוספים. על פאת החזית נכתב: “מאלם האבן אקרא – זכור!” (מילותיו של יוסף דרור, מי שהיה מפקדו הראשון של צי הצוללות בחיל הים וחבר מעגן מיכאל).

ביום הזכרון לחללי צה״ל מתאספים כל תושבי נהלל בחצר בית הספר ליד האנדרטה ולאחר בצפירה הולכים בסך לבית הקברות. הדמות באנדרטה מיצגת את ה״צבר״. ניתן לבקר בזמן שבית הספר פתוח ובתיאום מראש בלבד.

בנין האבן של בית הספר

שילוב המראה המזרחי במנה בית הספר היסודי של נהלל.

בית האבן של בית הספר היסודי

מתחת לחצר בית הספר היסודי מקלט בקני מידה מונומנטלי. אין כניסה למקלט – יש אומרים מחשש של הימצאות ״סליק״ נוסף שטרם נתגלה.

המקלט של בית הספר היסודי של נהלל

מגדל המים

מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924. כידוע הקרקע סביב המושב הוא ביצתי. מי התהום נשאבו לשימוש כמי שתיה ומי השקייה. המגדל שימש גם תצפית בטחונית. גם היום שואבי את מי התהום למגדל מים סמוך גבוה בהרבה מן המגדל הישן.

מגדל המים בנהלל

המחלבה

המחלבה שהפכה למועדון. כמו שהמחלבה היוותה מרכז למפגש חברתי לחקלאיי המושב, המועדון מהווה ניקודת מפגש לנוער. בניין המחלבה נחנך ב-1959 (תשי”ט). המהנדס המתכנן היה יצחקי רטנר.

המחלבה היתה מרכז איסוף החלב משם הועבר החלב במיכלית אל “תנובה” בחיפה. ב- 1996, לאחר עבודת שיפוץ, נחנך במקום מועדון הנוער.

מוזיאון הסליק

המוזיאון הינו אתר מורשת סמוך למסלול. הכניסה בתשלום. הסליק בנהלל הינו מוזיאון משפחתי ייחודי המספר ארבעה מספורי המשפחה הקשורים בהקמה ובבטחון מדינת ישראל. המוזיאון ממוקם מעל הסליק הישן במשק המשפחה ובצל עץ התמר. בני הדור השלישי והרביעי מספרים למבקרים את ספורי המשפחה.

הדרכה בחצר לקבוצות וליחידים, ארועים וכיבוד בתיאום מראש בלבד.

הסליק בנהלל, משק אבידב, מושב נהלל, 052-3347194 (עפר) [email protected]

קיימא נהלל

חוות “קיימא נהלל” – לשעבר ״יש מאין״ היא סמוכה למסלול. החווה החקלאית מהווה מסגרת תעסוקתית וחינוכית עבור בני נוער בחינוך לא פורמלי. החווה דוגלת בבניה אקולוגית וחקלאות מקיימת. סיור בחווה הוא חוויה רב חושית. בחווה מגדלים ירקות אורגניים עונתיים, מוכרים אותם, מארחים קהלים שונים לפעילויות בחווה. קיימא-נהלל הוקמה בליווי חוות קיימא בבית זית ובהשראתה. בחווה מתקיים שוק החלפות בכל שישי אחרון של החודש (פר�� לחודשים יולי אוגוסט), קורסי פרמקלצ’ר, סדנאות גינון, בנייה באדמה, יצירה בחומרים ממוחזרים, הרצאות וסיורים, וימי כייף לקייטנות.

רוצים לתאם סיור בחווה?

טל׳: 054-4401918

דוא״ל: [email protected]

חורבת סיפן – תל אל-בידא – גבעת עודד

לגבעת עודד שמות רבים וזכויות רבות בישוב ארץ ישראל. התל הקטן הזה מכונה גם תל ביידא, התל הלבן.

שרידי ישוב הקדומים ביותר הם מתקופה הכנענית התיכונה (2000–1500 לפני הספירה)

התקופה הישראלית הקדומה

ימי הביניים

בראש הגבעה שרדה – עמדת נ”מ הבריטית ממלחמת העולם השנייה להגן על בסיס חיל האוויר שלהם ברמת דוד.

גבעת עודד

בראשית שנות ה-20 הגיעו למקום מייסדי נהלל וגם ראשוני הקיבוצים גבת, רמת דוד, ויפעת.

שדה התעופה הבריטי

ב-1937 הבריטים הקימו בעמק יזרעאל את שדה התעופה “לויד” ע”ש המדינאי הבריטי דייויד לויד ג’ורג’ כבסיס חלופי לבסיס חיפה. אכן שדה התעופה בחיפה הופצץ על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה. דייויד לויד ג׳ורג׳ כיהן כראש הממשלה בתקופה שפורסמה הצהרת בלפור. הבסיס הוקם סמוך לרכבת העמק (תחנת תל שמם – כפר יהושע) ועל ציר הנפט מעיראק לחיפה. לאחר קום המדינה הוחלף שם הבסיס לרמת דוד על שם הקיבוץ הסמוך, שאף הוא קרוי על שמו של דייויד לויד ג’ורג’. בשנת 2011, שמו של הבסיס בסיס חיל אויר כנף 1 על שם האלוף עזר ויצמן.

קבוצת עיינות

בשנת 1926 התיישבה קבוצת “שרונה” בגבעת חורבת סיפן מדרום לנהלל. הקרקע נרכש ממשפחת סורסוק הלבנונית עוד בשנת 1921. שפיעת המעיינות גמרה לכך שחברי הקבוצה שינו את שמה ל״עיינות״. אלו הם ראשוני קיבוץ רמת דוד (קבוצת עיינות). אנשי קיבוצי הסביבה עלו על הקרקע במחרשות ב-1931, כדי לאלץ את הבריטים להתיר להם לעבד את הקרקע ולבנות עליה. זה איפשר לקבוצת עיינות לעבור בשנת 1931 לישוב הקבע של קיבוץ רמת דוד. במרץ 1931, בנוכחות חיים ויצמן, התקיים טקס בו נקרא הייש��ב רמת דוד. בימי הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, ברמת דוד נותרה קבוצת עיינות לבדה.

קבוצת השרון

בשנת 1926 קבוצה נוספת, קבוצת “שרון”, התיישבה גם היא סמוך לחורבת סיפן. גם קבוצת שרון עברה בשנת 1931 לישוב הקבע של קיבוץ רמת דוד. קבוצת השרון התיישבה בצד המזרחי של רמת דוד. קבוצת עיינות התמקמה בצד המערבי. במשך כ-20 שנה שכנו ברמת דוד שתי הקבוצות זו ליד זו.

קבוץ יפעת

בשנת 1953, ימי הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, התחברו בני קבוצת שרון עם אנשי מפא”י שפרשו מקיבוץ גבת וייסדו את קיבוץ יפעת.

גבעת עודד

חורבת סיפן (תל אל-ביידא) מכונה גם גבעת עודד על שמו של בן נהלל, עודד ליברמן (ליבנה) ז”ל. קק״ל נטעה בגבעה חורשה לזכרו של עודד. לרגלי ��גבעה חניון ומספר שולחנות פיקניק. בשנת 1943 התפתח ריב בין נערי נהלל לחיילים העיראקים, משומרי שדה התעופה הצבאישדה התעופה לויד (היום שדה תעופה רמת דוד), על כבודן של בנות נהלל. עודד (דדיק), אז בן 18, קיבל מהלומת קת של חייל עיראקי שתקף את המושב. חרף סבלו הוא התנדב לשרות בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. עודד (דדיק) נפטר ב-1949.

אביו של עודד, הסופר צבי ליברמן (ליבנה), חיבר ספר לילדים בשם “עודד הנודד” – עוד בילדותו של עודד. ספרו שימש בסיס לסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל, “עודד הנודד” (1935), אותו ערך נתן אקסלרוד בשנת 1932.

הסרט עודד הנודד

עין סיפן – עין בידא

עין סיפן – עין ביידא

ליד הגבעה נמצא מעיין הקטן, עין סיפן (עין בידא). מושב נהלל הוקם בלב אזור ביצתי, בו ישנם מעיינות רבים ומי תהום גבוהים. מעיין זה הוא שריד אחד המעיינות שגרמו להצפה של האזור. בשנותיו הראשונות של מושב נהלל (1924-1921), היתה פה ביצה גדולה ממנה נבעה מחלת הקדחת. תוך שלוש שנים של ניקוז אינטנסיביות, נוקזו 12 אלף דונם. מאז ועד היום מנוצלים מי המעיינות. בעבר המים שימשו לשתייה בנהלל. כיום מי המעיינות משמשים להשקיית השדות החקלאיים, אך מי עין סיפן אינו נובע מעל האדמה.

בית המשאבה

ליד עין סיפן בית משאבה גלילי מבטון נבנה בשנת 1955. בקיר מבנה המשאבות ישנו ברז לרחיצת ידים. מדרום לבית המשאבה בריכת נוי בתוך חורשה של עצי אורן וחרוב. הבריכה המקבלת את מימיה בשאיבה ממעיין שני. השחיה אסורה.

בריכת נוי

עין שני – עין א-שייח’ה (עין שיכה)

כקילומטר ממערב לגבעת נעודד, בשדות מושב נהלל, נמצא מעיין נוסף, עין שני (עין א-שייח’ה). לצדו של מעיין שני, עומד מבנה שאיבה דומה לזה הקיים בעין סיפן ושוחה בנויה בקרקע. סביב המעיין נמצא גן לזכרו של נחום בנימיני – שניהל את מחלקת המים של נהלל. בגן נטעו עצי דקל ובוסתן. מעיין שני הנובע גם כיום ומימיו מנוצלים להשקייה.

איך מגיעים לחורבת סייפן? בכביש 73 עוברים את נהלל וממשיכים דרומה 1.5 ק”מ. בסתעף פונים ימינה ליד מסעדת “אוקטגון”כביש המוביל ל”כנף 1” – בסיס חיל האוויר ברמת דוד. אחרי כחצי ק”מ פונים ימינה (מערבה) לדרך כורכר ליד שלט הכוונה אדום לעין שני. בפנייה נמצא מתחם קטן ומגודר עם אנטנת תקשורת. נוסעים כ-100 מ’ מעוצרים ליד חורשה של עצי אורן וחרוב של קק״ל. דרך זאת ממשיכה בשדות בכיוון נהלל.

הכניסה חינם, חניה חינם

מפת סימון שבילים: 4 – הכרמל

מתאים לכל המשפחה אך אינו נגיש לנכים.

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 13 – שביל נהלל וסביבותיו

צבע הסימון: כתום

נקודת מוצא: משטרת נהלל (מנשית זבדה)

נקודת סיום: גבעת עודד (על כביש ה��ישה לבסיס רמת דוד)

רמת קושי: קלה

אופי ההליכה: הליכה קלה בין התחנות בנהלל. הליכה על דרכי עפר בתחילת ובסוף המסלול

אורך המסלול: 3 ק״מ (1 ק״מ רק בנהלל)

משך הטיול: 3 שעות (בלי ביקור באתרי מורשת)

עונת השנה: כל השנה

למזלי הרב זכיתי לטייל במקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל מנהלל למשטרת נהלל עם שני מורי דרך. חברי לסיור היו מתניה מיה, פרויקטור של שביל יזרעאל, ויעקב שקולניק, עיתונאי ומורד דרך, המוכר לי מ-״אי ירוק״ – אתר המסלולים של קק״ל. אומרים שמקור השם ״E ירוק״ הוא דואר ״אלקטרוני״, אני מעדיף לחשוב שמקור בשם הוא השיר ״אי ירוק בים״. עכשיו אתם מוזמנים לטייל באחד במקטעים היפים ביותר בשביל יזרעאל.

מתניה ניה, יעקב שקולניק והושבילים

למפה של שביל יזרעאל-קק”ל לחצו כאן

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 13 – שביל נהלל וסביבותיו * מקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל קופצת בקלות ממשטרת נהלל למושב נהלל. המסלול מלא תחנות פעילות מעניינות: במושב הותיק, בשדות עמק יזרעאל, בגבעת הכשרת קיבוצים ובתחנת המשטרה הדו-לאומית.

#אבו חאדר #גבעת עודד #חורבת סיפן #מהלול #מוזיאון הסליק #מַעלוּל #משטרת נהלל #נהלל #סיפורי עצים #עין סיפן #שביל יזרעאל #שביל נהלל #תל אל-בידא

0 notes

certaintyphoongiver-blog · 8 years ago

Text

רשלנות ברשות ציבורית

רשות ציבורית: רשלנות הרפואית

הרשות התרשלה בהפעלת סמכויות ביצוע או בהפעלת שיקולי מדיניות. הנטייה היום היא להטיל כמעט תמיד אחריות על המדינה כשמדובר על נזק פיזי. המשמעות של הטלת אחריות על המדינה = משלמים על הנזק מכספי הציבור. ס' 7 ו7ו לפקנ"ז- מסבירים את האחריות של עובדי מדינה וגם של עובדי ציבור כאשר ההנחה שלא ניתן לתבוע עובד מדינה או עובד ציבור. התביעה היא נגד הרשות אך לא נגד העובד ספציפי. ס' 8 לפקנ"ז- לרשות השופטת יש חסינות מוחלטת.

בפ"ד פז נ' מדינת ישראל- נקבע כי לא הייתה רשלנות הרפואית. באוביטר, הש' ריבלין אומר שיש להטיל בנסיבות כאלה חובת זהירות על המדינה גם בגין נזק כלכלי (פ"ד אתא נ' אילקו, פ"ד קורנפלד נ' שמואלי) פ"ד שתיל- מה הנזק שהתרחש? פיזי או כלכלי? אם מדובר בנזק כלכלי--->האחריות מצטמצמת. דוגמאות שמייחסות למדינה התרשלות רפואית בהפעלת סמכויות הביצוע: פ"ד גורדון, פ"ד שתיל, פ"ד גרובנר

הבעיה בקבוצה של רשויות ציבוריות- האם ביהמ"ש חושב שהציבור צריך לשאת באחריות על נזקים כלכלים כמו שקרו בפרשת פז?

מפגעי סביבה נרחבים

במקרים של פגיעות המוניות, לאנשים שהאירוע הנזיקי משפיע עליהם נגרמים הרבה סוגים של נזקים: פיזיים, נפשיים והכי הרבה כלכלים. למשל: מכלית הדלק שזיהמה את כל מפרץ אילת פוגמת בכל התיירות ובמשתמע מכך. הבעיה: לנזק כלכלי טהור יש פוטנציאל השתרשרות אינסופי כמעט. ברוב שיטות המשפט לא מפצים על סוג נזקים כאלו, עקב קיצוניות הסיטואציה.

לסיכום: בארץ נראה שבנסיבות מסויימות מפצים על נזק נפשי וכלכלי, במדינות אחרות לא ולכן בעניין הזה אנחנו יותר מפותחים.

נזק בלתי ממוני טהור

נזק ישיר (מעגל ראשון)

נטיית ביהמ"ש הייתה למנוע מהניזוק לתבוע עבור נזק בלתי ממוני טהור, בעיקר מהסיבה שלא ניתן לאמוד אותו גם פרקטית וגם קונספטואלית. בעבר בארץ היית מקבל מעט פיצויים אך זה השתנה. פ"ד דעקה- הראשון שדן בפגיעה באוטונומיה. בשאלה איך אומדים סבל אנחנו רוצים שתהיה אחדות על מנת להשיג הרתעה יעילה: צדק אופקי- אנשים זהים צריכים לקבל יחס זהה. צדק אנכי- אדם שנפגע יותר, צריך לקבל פיצוי יותר גדול.

איך ניתן ליישב את ההחלטות השונות? בשניהם מדובר על הש' אור וכנראה שבאדנה הש' התרשלו

כיצד אפשר ששני הצדדים יהיו בהרתעה יעילה ושהתובע לא יקבל כפל פיצוי?

סוברוגציה

(

ס' 6 בכל חוזה ביטוח)

- מצב בו חברת הביטוח נכנסת בנעלי התובע כנגד הנתבע.

תשלום לקרן

(דוגמת הקרן לנפגעי תאונות דרכים)- נניח נגרם נזק של 100: המעוול ישלם 100 לקרן חיצונית והקורבן יקבל 100 מהביטוח. יעיל כאשר המעוול בפשיטת רגל ולא יכול לפצות. רעיון זה יעיל כלכלית אך אינו עבד בשום מדינה.

פ"ד דעקה-

אור,

הרחיב את הקטגוריה של נזקים לא ממוניים כך שיחולו גם על פגיעה באוטונומיה.

בהיבט

אקסאנטה,

אנחנו רוצים לתמרץ את הרופאים לעשות את הדבר הנכון- להשיג הסכמה!

פ"ד ויינשטין נ' ברגמן- נקבעו פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה.

פ"ד אדנה- לא נפסקו פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה.

האם פגיעה באוטונומיה היא ללא גבולות?

פ"ד תנובה- תנובה לא סיפקה לנו מידע על סיליקון בחלב ונפגעה לנו האוטונומיה! הפיצוי ניתן על תחושת הגועל– רטרואקטיבית. נאור- בנזק דיגניטרי, כל עוד לא שאלו אותי מגיע לי פיצוי. מנגד, פרוקצ'ה- ב נזק דיגנטרי נקבל פיצוי רק במקרים שניתן להוכיח שיש לניזוק העדפה סובייקטיבית אמיתית (כשרות).

נזק עקיף (מעגל שני)

יש עוולה בין שני אנשים שונים. אני צופה בעוולה ונגרם לי נזק. האם אפשר לפצות את הניזוקים העקיפים? עד פ"ד אלסוחה- שאלה זו לא הייתה ברורה. 4 תנאים לפיצוי ניזוקים עקיפים: 1. זהות התובע- קרבה ראשונה, הוגמש. 2. קרבה במקום ובזמן 3. התרשמות ישירה- אני אראה בעצמי. 4. פגיעה חמורה ורצינית - ריבלין בשוויקי: פיצוי בגין נזק פיזי יקום רק כאשר מדובר בנזק ממשי ובעל השפעה על יכולת תפקודו. (פ"ד עיזבון תמי קרן- לא הוכח תנאי זה ולכן בנותיה לא קיבלו פיצויים)

פ"ד לבנה יניב- האישה היא הניזוקה הישירה ולכן פיצוייה התקבלו. בנוגע לאב שהוא ניזוק משני הם מגיעים לפיצויים על אף שהתנאי ה-4 (פגיעה חמורה- שכן ילדם מת, אך לא התאשפזו) לא מתקיים. ריבלין, התנאים באלסוחה נשארו בכוונה גמישים. פ"ד בכור- התינוק נולד ומת אחרי 5 שעות....... פ"ד שוויקי- אב שחלה במחלת לב עקב בנו שנהרג ובנו אחר שנפצע. לא הוכח קש"ס בין אירוע הנזיקין לבין מחלת הלב- אין פיצוי!

0 notes