#שביל יזרעאל

[hoshvilim]

שביל יזרעאל מבלפוריה לתל עדשים

שביל יזרעאל – מבלפוריה לתל עדשים צבע הסימון: כתום אורך המסלול לתל עדשים: כ-6 ק”מ – לא מעגלי אורך המסלול לתחנת האוטובוס של נין:  12 ק”מ – לא מעגלי רמת קושי: המלול הקצר – קל, המסלול הארוך – למיטבי לכת נקודת ההתחלה: בכניסה למושב בלפוריה מיד פונים שמאלה (צפונה) בדרך עפר מקבילה לכביש. לאחר נסיעה של חצי קילומטר, חוצים את נחל עדשים. חונים ליד שלט “מבואת בלפוריה”. נקודת הסיום בתל עדשים (המסלול הקצר): ליד…

[hoshvilim]

מעיינות אלונים*

[hoshvilim]

קניון הבזלת בנחל תבור *

קניון הבזלת בנחל תבור *

קניון הבזלת – קטע נחל תבור העובר בתוך נקיק בעל קירות בזלת זקופים. בחורף הקניון זורם ויוצר מפלים קטנים וברכות יפות. הטיול בקניון אפשרי ברגל בלבד. אל תתבלבלו. יש קניון בזלת אחר בנחל חרוד. כאן נתמקד בסיור מעגלי-טבעתי של שביל יזרעאל. צבע הסימון: אדום, כחול, ירוק, אדוםנקודת מוצא:500 מטרים מצפון- מזרח לקיבוץ גזית, בעיקול הדרך “האדומה”.נקודת סיום:500 מטרים מצפון- מזרח לקיבוץ גזית, בעיקול הדרך…

[hoshvilim]

סובב תמרת - שמרון

סובב תמרת – שמרון

סובב תמרת – שמרון מסלול סובב תמרת – שמרון עובר מערב הרי נצרת, חוצה את חורשת השיטה המלבינה שלמרגלות תל שִמרון, עולה לתל שמרון, ומאגף ממערב ומצפון את היישוב תמרת. בדרך אבן השבּת ארכיאולוגית. אפשר לחבר את קטע השביל הזה עם קטע השביל “מכפר החורש למעלול”. מצומת כפר החורש יש אוטובוסים בתדירות גבוהה לצומת תמרת. צבע הסימון: מסומן כתום בשמורת השיטה המלבינה. מפת סימון שבילים 3 – הגליל התחתון, העמקים…

[hoshvilim]

יער כפר החורש *

יער כפר החורש *

קטע זה של שביל יזרעאל עובר במערב הרי נצרת, בין כפר החורש למעלול. יער כפר החורש צבע הסימון: שחור עם נקודה כתומה נקודת מוצא: מבואות היער המערבית בכניסה לכפר החורש. כ-100 מ’ לפני שער הקיבוץ חונים משמאל לכביש ברחבת חניה קטנה שלצדה ניצבים שלטי קק”ל. נקודת סיום: כביש גישה לבסיס מעלול: 1.6 ק”מ ממערב לכניסה לקיבוץ כפר החורש בכביש 75, פונים בדרך ל״מחנה מהלול״. החניה מיד בכניסה לדרך, למרגלות מתקן השאיבה…

[hoshvilim]

שביל יפיע *

שביל יזרעאל-קק״ל + שביל יפיע מאפשרים לסייר בכפר ערבי השכן. חשוב להקפיד על לבוש צנוע ומותאם לביקור בכנסיות.

צבע הסימון:

כתום בשביל ראשי

גישה לחלק מהאתרים בשביל ״שקוף״ (שני פסים לבנים) המסתעף מהשביל הכתום

נקודת מוצא: 100 מ’ לפני שער הקיבוץ חונים משמאל לכביש ברחבת חניה קטנה שלצדה ניצבים שלטי קק”ל

נקודת סיום: סונול יפיע

רמת קושי: קלה

אופי ההליכה: הליכה עירונית בין אתרים עם אפשרות להתחלה ביער כפר…

[hoshvilim]

חוצה גבעת המורה *

חוצה גבעת המורה *

גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ’ מעל לפני הים.

ההר נקרא “גבעת המורה”, ולא “הר המורה”, כנראה משום צורתו הטופוגרפית המתונה, אך גודלו וגובהו מעל סביבתו דומים מבחינה טופוגרפית להרים אחרים בארץ ישראל.

חוצה גבעת המורה

צבע הסימון:

העליה – מכפר נין לחורבת סהר – אדום

מחורבת סהר ליער…

[hoshvilim]

חשיבותה של בית שערים באו לה משום שהייתה מקום מושבו של רבי יהודה נשיא – שהיה המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני של העם היהודי בתקופה ההיא, ובה ערך את המשנה. רבי יהודה נשיא ביקש להיקבר בבית שערים, וקברו הוכן עוד בימי חייו. כאן שכן הסנהדרין. בגבעה זו לימים פעל אלכסנדר זייד.

גבעת שיח אבריק וגן לאומי בית שערים

אנדרטת אלכסנדר זיד

אנדרטת אלכסנדר זייד של דוד פולוס המראה את אלכסנדר זייד, רכוב על סוסתו, משקיף על מרחבי העמק. הפסל חובל והופל ממקומו באוקטובר 2007 ולאחר תקופה קצרה שוקם והושב למקומו.

פסל אלכסנדר זייד

פסל אלכסנדר זייד

גבעת זייד – Givat Zaid

בשנת 1938 נרצח אלכסנדר זייד על ידי קאסם אל טאבש, בדואי משבט ערב אל-חילף. על שמו הוקמה גבעות זייד. גבעות זייד היה קיבוץ ליד בית זייד. הקיבוץ הוק�� בשנת 1940 על ידי יוחנן זייד ויפתח זייד. בשנת 1957 הוחלט לפרק את הקיבוץ. בשנת 1964 הוקם על אדמות גבעות זייד כפר תקווה, המיועד לאנשים בוגרים בעלי צרכים מיוחדים.

בית זייד

בית זייד הוא מושב שהוקם בשנת 1926 על ידי אלכסנדר זייד מאנשי השומר, רעייתו, ציפורה זייד, וארבעת ילדיהם, אשר הקימו את ביתם בגבעות שיח אבריק. בני משפחת זייד היו חברים בגבעות זייד עד שעזבו בשנת 1951 והקימו את בית זייד במקום בו התגוררו לפני כן. בית זייד הוא הישוב הקטן ביותר בארץ – יש פחות מ-100 תושבים כמו הישובים הקטנים האחרים:- גבעת שמש, עזוז, נווה זוהר, דייר ראפאת, נירן, כרם בן שמן, אשבל ואיתנים.

בית אלכסנדר זייד מכיוון הפסל

שייח אבריק  

נמצא מבנה דו-כיפתי ובו קבר שייח’ אבריק הקדוש למוסלמים. לפי המסורת המקומית היה שייח’ אבריק מוסלמי אדוק שהקפיד להתפלל חמש פעמים ביום ולרחוץ את ידיו ורגליו במים מכד שהיה צמוד אליו (“אבריק” בערבית פירושו כד). מסורת אחרת מייחסת את הקבר לברק בן אבינועם, שר צבאהּ של דבורה הנביאה. סיפורים רבים קשורים בשייח’ אבריק. אחד מהם מספר שהיה עובד בשדה וכשראה אותו בעל השדה מפסיק את העבודה לתפילה, כעס עליו ושבר את הכד. במקום בו נשפכו המים מהכד נבע מעיין בעל סגולות מרפא.

שייח אבריק

סיור משוטטי הושעיה בשייח אבריק

חפירות חדשות בבית שערים העתיקה

בנין הסנהדרים

אמנם רשת הטבע והגנים העמידה שלט עליו כתוב ״בזיליקה״ אך מורי דרך מציינים שזה בנין הסנהדרין.

בית רבי יהודה הנשיא

אמנם רשת הטבע והגנים העמידה שלט עליו כתוב ״בית כנסת״ אך מורי דרך מציינים שזה בית רבי יהודה הנשיא.

גן לאומי בית שערים – Beit She’arim

[satellite gallery=94 auto=off caption=on thumbs=on]

  מתחם מערת המנורה

מערות המנורה: מתחם מערות המנורה נפתח לביקור בשנת 2009. במתחם שש מערות קבורה עשירות בעיטורים, בחריתות בתבליטים, בכתובות, ובמאגר מים עתיק. בין כל אלו בולטים על קירות המערה עשרות תבליטים של מנורת שבעת הקנים, מנורה שהייתה לסמל המדינה. סמוך למערות התגלה סליק של “ההגנה” מימי המנדט. ממצאים אלו הביאו את כנסת ישראל לאמץ את המערות, לתרום לשימורן ולפתוח אותן לציבור. הביקור במערות המנורה נעשה בליווי מדריך מרשות הטבע והגנים, או בסיורים מאורגנים, ובתיאום מראש (טל’ 04-9831643).

  מערת המוזיאון – מרכז המחשה

גוש הזכוכית – מערת המוזיאון

    גבעת שיח אבריק וגן לאומי בית שערים ** חשיבותה של בית שערים באו לה משום שהייתה מקום מושבו של רבי יהודה נשיא – שהיה המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני של העם היהודי בתקופה ההיא, ובה ערך את המשנה.

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל - מדריך מקטעים

שביל יזרעאל-קק״ל – מדריך מקטעים

״הושבילים״ מציג בפניכם מדריך מקטעי שביל יזרעאל-קק״ל לסייע בתכנון ומעקב על התקדמותכם בסיורים בשביל. כבר פרסמנו את ה״פוסט״ הראשון על מקטע 13 – שביל נהלל. אנו שואפים לפרסם פוסט על כל מקטעי השביל. ״הליכות – עולם לו.״

תיאור שביל יזרעאל-קק״ל

אורך שביל יזרעאל-קק״ל בתוואי הראשי של השביל מגיע ל-100 ק”מ – ומחולק ל-24 מקטעים. מהשביל הראשי מתפצלים שבילי משנה שיוצרים יחד מארג של כ-200 ק”משבילים לחובבי טיולים…

[hoshvilim]

מקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל קופצת בקלות ממשטרת נהלל למושב נהלל. המסלול מלא תחנות פעילות מעניינות: במושב הותיק, בשדות עמק יזרעאל, בגבעת הכשרת קיבוצים ובתחנת המשטרה הדו-לאומית. אין רגע דל. ההליכה קלה אלא אם כן תצעדו בבוץ בשדות אחרי גשמי חורף בריאים. זה לא נורא אבל תבדקו את עומק הבוצה בגשר מתחת לכביש 75 שלא תיתקעו בבוץ עד הברכיים כמוני. אין דבר, אפשר לטייל גם עם נעליים רטובות ועוד כמה קילו של בוץ.

שדות נהלל

משטרת נהלל ההיסטורית

[satellite gallery=72 auto=off caption=on thumbs=on]

בראשיתה הבריטים בנו בשנת 1936 תחנה קטנה בצורת ״L״ ללא חומת מגן וצריחי בטחון. מיקום התחנה היה על הכביש האסטרטגי בין חיפה לנצרת בסמוך לנהלל (היום כביש 75.) בעקבות מאורעות “המרד הערבי”, בשנים 1939-1936, ועל פי המלצות סר צ’רלס טגארט, נבנו שתי מצדיות וחומת מגן.

משטרת נהלל

סרג’נט יצחק שבילי ״אבו חאדר״ מונה למפקד התחנה על 3 גאפירים ערבים ויהודים. במשך השנים המצבה גדלה עד עשרה גאפירים. השוטרים היהודים בתחנה, ויצחק שבילי בראשם, עסקו בפעילות ביטחונית בלתי חוקית של המודיעין של ה”הגנה”. שבילי היה בין הפרשים היהודים הבודדים ששירתו במשטרת המנדט. שבילי התגורר בתחנה עם אשתו אסתר ושני בניו. הבנים הלכו ברגל לבית הספר בנהלל. כבר אז היה מקטע 13 של שביל יזרעאל ושביל נהלל!

סוכת האירוח של יצחק שבילי

שבילי הוערך מאוד על ידי ערביי הסביבה. כאשר משפחת בדואים בקשו חסות כשחמולות אחרות איימו עליה, שבילי אמר להם להקים כמה אוהלים ליד התחנה – וכך נוסד כפר מנשייה זבדה.

כפר מנשייה זבדה

במלחמת העצמאות בתחנה היתה מחנה שבויים. צה”ל השתמש בתחנה עד 1960 ואף הוסיף מספר מבנים. התחנה עמדה נטושה עד שנות ה-90. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יזמה שיקום התחנה בסיוע תרומה מיוחדת של רמי שבילי ז”ל (בנו של סרג’נט יצחק שבילי). מרכז מבקרים נקרא על שם האלוף מאיר עמית. הכניסה למוזיאון בתשלום.

שעות פתיחה: א׳-ה׳ בתיאום מראש, בשפה עברית בלבד

איך מגיעים: כניסה ממנשיה זבדה

חניה בחינם, נגישות לנכים

טל׳: 04-6415073

nahalal@shimur.org.il

נהלל במקורות ישראל

“וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן“  ספר יהושע, פרק י”ט, פסוק ט”ו

“זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת-יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס“   ספר שופטים, פרק א’, פסוק ל’

השם התנ״כי של הישוב נשמר בתקופת המשנה והתלמוד ביישוב מהלול ובתקופה העות׳מאנית בכפר הערבי מעלול.

היכרו את נהלל המודרנית

המעגל של נהלל צילום: ZeevStein

הגרעין המושב הוקם דווקא במושבה כנרת בשנת 1919. החלוצים הללו, אנשי העלייה הראשונה והשנייה, עלו לקרקע ב-ח’ באלול ה’תרפ”א (11 בספטמבר 1921) – מושב העובדים הראשון אשר הוקם בארץ. אכן הם מותיקי העמק ומגיע להם כל הכבוד. עקרונות היסוד של מייסדי נהלל כללו: קרקע לאומית, עבודה עצמית, משק חקלאי מעורב, ערבות הדדית, וקנייה ומכירה משותפת. האדריכל ריכרד קאופמן, אחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל, עיצב את תכנון המושב בצורת העיגול המפורסם בתצלומי אויר רבים. 75 הנחלות החקלאיות הזהות בגודלן עטפו אותם מבחוץ. בימים אלה מרחיבים את הישוב על ידי סלילת כביש היקפי עגול נוסף והוספת 75 נחלות חדשות לבנים ממשיכים ותושבים חדשים. שינוי בצורת הישוב עלול לפגוע בסיכויים לזכות להיכנס לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק”ו. בין מפורסמי נהלל מוכרים מאיר שלו, יהונתן גפן, ומשה דיין. ניתן לטייל רק באתרי המורשת בנהלל.

בית הכנסת של נהלל

מידי סוף שבוע בערב שבת ובשבת בבוקקר מתכנסים כמה מחברי נהלל בבית הכנסת לקבל את השבת בתפילה. בימים הנוראים ובחגי תשרי מתעורר בית הכנסת לחיים. צריף בית הכנסת נבנה עבור הורי המתיישבים כמקום תפילה בתחילת שנות העשרים. בשנות השלושים הוקם מבנה בית הכנסת הנוכחי ביוזמת זאב ליפסמן.

בית הכנסת של נהלל

בית העם

המבנה המפואר של “בית העם” של מושב נהלל תוכנן על ידי ריכארד קאופמן ונחנך בשנת 1930. קאופמן מיקם את מבני הציבור בטבעת הפנימית, על ראש הגבעה – דומה למיקום בית כנסת בישוב דתי. בית העם ניצב במרכז הציר שחוצה את הטבעת המרכזית, כסמל למעמדו. היום בית העם עומד מוזנח. החזון של שמואל דיין לבנות “מרכז לתרבות, להגנה מפני הבערות והשנאה”, עומד נטוש מאז 1980. יש תוכנית להשמיש את המבנה בסכום של 5.5 מליון ש״ח ולקיים בו אירועי תרבות וחברה. 

בית העם של נהלל

בית העם של נהלל

הגן הבוטני של נהלל

בלב המושב שתלו חסידי בוטניקה גן בוטני עם מגוון רחב של צמחים כשלכל צמח שילוט מתאים.

הגן הבוטני של נהלל

שביל סיפורי עצים

הדרכה בסיפורי עצים על יד תלמידי בית הספר בתיאום מראש. ניתן לבקר בזמן שבית הספר פתוח ובתיאום מראש בלבד.

אתר המורשת בתוך בית הספר היסודי

האנדרטה בוצעה בתש”י (1950) ע”י הפסל מרדכי כפרי. שימו לב לריצוף המתכתב עם המעגלי של הישוב. על פאות בסיס הפסל חקוקים שמות הנופלים. בהתחלה חרטו שמו חללי צה״ל בדופן אחד, כשלא הספיק חרטו על עוד דופן, וכשגם זה לא הספיק חרטו על עוד דופן. היום כבר הוצב עוד אבן שחורה לשמות חללים נוספים. על פאת החזית נכתב: “מאלם האבן אקרא – זכור!” (מילותיו של יוסף דרור, מי שהיה מפקדו הראשון של צי הצוללות בחיל הים וחבר מעגן מיכאל).

ביום הזכרון לחללי צה״ל מתאספים כל תושבי נהלל בחצר בית הספר ליד האנדרטה ולאחר בצפירה הולכים בסך לבית הקברות. הדמות באנדרטה מיצגת את ה״צבר״. ניתן לבקר בזמן שבית הספר פתוח ובתיאום מראש בלבד.

בנין האבן של בית הספר

שילוב המראה המזרחי במנה בית הספר היסודי של נהלל.

בית האבן של בית הספר היסודי

בית האבן של בית הספר היסודי

מתחת לחצר בית הספר היסודי מקלט בקני מידה מונומנטלי. אין כניסה למקלט – יש אומרים מחשש של הימצאות ״סליק״ נוסף שטרם נתגלה.

המקלט של בית הספר היסודי של נהלל

מגדל המים

מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924. כידוע הקרקע סביב המושב הוא ביצתי. מי התהום נשאבו לשימוש כמי שתיה ומי השקייה. המגדל שימש גם תצפית בטחונית. גם היום שואבי את מי התהום למגדל מים סמוך גבוה בהרבה מן המגדל הישן.

מגדל המים בנהלל

המחלבה

המחלבה שהפכה למועדון. כמו שהמחלבה היוותה מרכז למפגש חברתי לחקלאיי המושב, המועדון מהווה ניקודת מפגש לנוער. בניין המחלבה נחנך ב-1959 (תשי”ט). המהנדס המתכנן היה יצחקי רטנר.

המחלבה היתה מרכז איסוף החלב משם הועבר החלב במיכלית אל “תנובה” בחיפה. ב- 1996, לאחר עבודת שיפוץ, נחנך במקום מועדון הנוער.

מוזיאון הסליק

המוזיאון הינו אתר מורשת סמוך למסלול. הכניסה בתשלום.  הסליק בנהלל הינו מוזיאון משפחתי ייחודי המספר ארבעה מספורי המשפחה הקשורים בהקמה ובבטחון מדינת ישראל. המוזיאון ממוקם מעל הסליק הישן במשק המשפחה ובצל עץ התמר. בני הדור השלישי והרביעי מספרים למבקרים את ספורי המשפחה.

הדרכה בחצר לקבוצות וליחידים, ארועים וכיבוד בתיאום מראש בלבד.

הסליק בנהלל, משק אבידב, מושב נהלל, 052-3347194 (עפר) ofer@avidov.org.il

 קיימא נהלל

חוות “קיימא נהלל” – לשעבר ״יש מאין״ היא סמוכה למסלול. החווה החקלאית מהווה מסגרת תעסוקתית וחינוכית עבור בני נוער בחינוך לא פורמלי. החווה דוגלת בבניה אקולוגית וחקלאות מקיימת. סיור בחווה הוא חוויה רב חושית. בחווה מגדלים ירקות אורגניים עונתיים, מוכרים אותם, מארחים קהלים שונים לפעילויות בחווה. קיימא-נהלל הוקמה בליווי חוות קיימא בבית זית ובהשראתה. בחווה מתקיים שוק החלפות בכל שישי אחרון של החודש (פרט לחודשים יולי אוגוסט), קורסי פרמקלצ’ר, סדנאות גינון, בנייה באדמה, יצירה בחומרים ממוחזרים, הרצאות וסיורים, וימי כייף לקייטנות.

רוצים לתאם סיור בחווה?       

טל׳: 054-4401918

דוא״ל:  kaimanahalal@gmail.com

חורבת סיפן – תל אל-בידא – גבעת עודד

לגבעת עודד שמות רבים וזכויות רבות בישוב ארץ ישראל. התל הקטן הזה מכונה גם תל ביידא, התל הלבן.

שרידי ישוב הקדומים ביותר הם מתקופה הכנענית התיכונה (2000–1500 לפני הספירה)

התקופה הישראלית הקדומה

ימי הביניים

בראש הגבעה שרדה  – עמדת נ”מ הבריטית ממלחמת העולם השנייה להגן על בסיס חיל האוויר שלהם ברמת דוד.

גבעת עודד

בראשית שנות ה-20 הגיעו למקום מייסדי נהלל וגם ראשוני הקיבוצים גבת, רמת דוד, ויפעת.

שדה התעופה הבריטי

ב-1937 הבריטים הקימו בעמק יזרעאל את שדה התעופה “לויד” ע”ש המדינאי הבריטי דייויד לויד ג’ורג’ כבסיס חלופי לבסיס חיפה. אכן שדה התעופה בחיפה הופצץ על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה. דייויד לויד ג׳ורג׳ כיהן כראש הממשלה בתקופה שפורסמה הצהרת בלפור. הבסיס הוקם סמוך לרכבת העמק (תחנת תל שמם – כפר יהושע) ועל ציר הנפט מעיראק לחיפה. לאחר קום המדינה הוחלף שם הבסיס לרמת דוד על שם הקיבוץ הסמוך, שאף הוא קרוי על שמו של דייויד לויד ג’ורג’. בשנת 2011, שמו של הבסיס בסיס חיל אויר כנף 1 על שם האלוף עזר ויצמן.

קבוצת עיינות

בשנת 1926 התיישבה קבוצת “שרונה” בגבעת חורבת סיפן מדרום לנהלל. הקרקע נרכש ממשפחת סורסוק הלבנונית עוד בשנת 1921. שפיעת המעיינות גמרה לכך שחברי הקבוצה שינו את שמה ל״עיינות״. אלו הם ראשוני קיבוץ רמת דוד (קבוצת עיינות). אנשי קיבוצי הסביבה עלו על הקרקע במחרשות ב-1931, כדי לאלץ את הבריטים להתיר להם לעבד את הקרקע ולבנות עליה. זה איפשר לקבוצת עיינות לעבור בשנת 1931 לישוב הקבע של קיבוץ רמת דוד. במרץ 1931, בנוכחות חיים ויצמן, התקיים טקס בו נקרא היישוב רמת דוד. בימי הפילוג הגדול ב��יבוץ המאוחד, ברמת דוד נותרה קבוצת עיינות לבדה.

קבוצת השרון

בשנת 1926 קבוצה נוספת, קבוצת “שרון”, התיישבה גם היא סמוך לחורבת סיפן. גם קבוצת שרון עברה בשנת 1931 לישוב הקבע של קיבוץ רמת דוד. קבוצת השרון התיישבה בצד המזרחי של רמת דוד. קבוצת עיינות התמקמה בצד המערבי. במשך כ-20 שנה שכנו ברמת דוד שתי הקבוצות זו ליד זו.

קבוץ יפעת

בשנת 1953, ימי הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, התחברו בני קבוצת שרון עם אנשי מפא”י שפרשו מקיבוץ גבת וייסדו את קיבוץ יפעת.

גבעת עודד

גבעת עודד

חורבת סיפן (תל אל-ביידא) מכונה גם גבעת עודד על שמו של בן נהלל, עודד ליברמן (ליבנה) ז”ל. קק״ל נטעה בגבעה חורשה לזכרו של עודד. לרגלי הגבעה חניון ומספר שולחנות פיקניק. בשנת 1943 התפתח ריב בין נערי נהלל לחיילים העיראקים, משומרי שדה התעופה הצבאישדה התעופה לויד (היום שדה תעופה רמת דוד), על כבודן של בנות נהלל. עודד (דדיק), אז בן 18, קיבל מהלומת קת של חייל עיראקי שתקף את המושב. חרף סבלו הוא התנדב לשרות בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. עודד (דדיק) נפטר ב-1949.

אביו של עודד, הסופר צבי ליברמן (ליבנה), חיבר ספר לילדים בשם “עודד הנודד” – עוד בילדותו של עודד. ספרו שימש בסיס לסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל, “עודד הנודד” (1935), אותו ערך נתן אקסלרוד בשנת 1932.

הסרט עודד הנודד

עין סיפן – עין בידא

עין סיפן – עין ביידא

ליד הגבעה נמצא מעיין הקטן, עין סיפן (עין בידא). מושב נהלל הוקם בלב אזור ביצתי, בו ישנם מעיינות רבים ומי תהום גבוהים. מעיין זה הוא שריד אחד המעיינות שגרמו להצפה של האזור. בשנותיו הראשונות של מושב נהלל (1924-1921), היתה פה ביצה גדולה ממנה נבעה מחלת הקדחת. תוך שלוש שנים של ניקוז אינטנסיביות, נוקזו 12 אלף דונם. מאז ועד היום מנוצלים מי המעיינות. בעבר המים שימשו לשתייה בנהלל. כיום מי המעיינות משמשים להשקיית השדות החקלאיים, אך מי עין סיפן אינו נובע מעל האדמה.

בית המשאבה

ליד עין סיפן בית משאבה גלילי מבטון נבנה בשנת 1955. בקיר מבנה המשאבות ישנו ברז לרחיצת ידים. מדרום לבית המשאבה בריכת נוי בתוך חורשה של עצי אורן וחרוב. הבריכה המקבלת את מימיה בשאיבה ממעיין שני. השחיה אסורה.

בריכת נוי

עין שני – עין א-שייח’ה (עין שיכה)

כקילומטר ממערב לגבעת נעודד, בשדות מושב נהלל, נמצא מעיין נוסף, עין שני (עין א-שייח’ה). לצדו של מעיין שני, עומד מבנה שאיבה דומה לזה הקיים בעין סיפן ושוחה בנויה בקרקע. סביב המעיין נמצא גן לזכרו של נחום בנימיני – שניהל את מחלקת המים של נהלל. בגן נטעו עצי דקל ובוסתן. מעיין שני הנובע גם כיום ומימיו מנוצלים להשקייה.

איך מגיעים לחורבת סייפן? בכביש 73 עוברים את נהלל וממשיכים דרומה 1.5 ק”מ. בסתעף פונים ימינה ליד מסעדת “אוקטגון”כביש המוביל ל”כנף 1” – בסיס חיל האוויר ברמת דוד. אחרי כחצי ק”מ פונים ימינה (מערבה) לדרך כורכר ליד שלט הכוונה אדום לעין שני. בפנייה נמצא מתחם קטן ומגודר עם אנטנת תקשורת. נוסעים כ-100 מ’ מעוצרים ליד חורשה של עצי אורן וחרוב של קק״ל. דרך זאת ממשיכה בשדות בכיוון נהלל.

הכניסה חינם, חניה חינם

מפת סימון שבילים: 4 – הכרמל

מתאים לכל המשפחה אך אינו נגיש לנכים.

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 13 – שביל נהלל וסביבותיו

צבע הסימון: כתום

נקודת מוצא: משטרת נהלל (מנשית זבדה)

נקודת סיום: גבעת עודד (על כביש הגישה לבסיס רמת דוד)

רמת קושי: קלה

אופי ההליכה: הליכה קלה בין התחנות בנהלל.       הליכה על דרכי עפר בתחילת ובסוף המסלול

אורך המסלול: 3 ק״מ (1 ק״מ רק בנהלל)

משך הטיול: 3 שעות (בלי ביקור באתרי מורשת)

עונת השנה: כל השנה

למזלי הרב זכיתי לטייל במקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל מנהלל למשטרת נהלל עם שני מורי דרך. חברי לסיור היו מתניה מיה, פרויקטור של שביל יזרעאל, ויעקב שקולניק, עיתונאי  ומורד דרך, המוכר לי מ-״אי ירוק״ – אתר המסלולים של קק״ל. אומרים שמקור השם ״E ירוק״ הוא דואר ״אלקטרוני״, אני מעדיף לחשוב שמקור בשם הוא השיר ״אי ירוק בים״. עכשיו אתם מוזמנים לטייל באחד במקטעים היפים ביותר בשביל יזרעאל.

מתניה ניה, יעקב שקולניק והושבילים

למפה של שביל יזרעאל-קק”ל לחצו כאן

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 13 – שביל נהלל וסביבותיו * מקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל קופצת בקלות ממשטרת נהלל למושב נהלל. המסלול מלא תחנות פעילות מעניינות: במושב הותיק, בשדות עמק יזרעאל, בגבעת הכשרת קיבוצים ובתחנת המשטרה הדו-לאומית.

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1 מחורבת רומה לשיחין #

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1 מחורבת רומה לשיחין #

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1

צבע הסימון בשביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1:

בחורבת רומה סימון מקומי של רשות הטבע והגנים

בתוך מנהרות המסתור סימון מחזירי אור של רשות הטבע והגנים

נקודת מוצא: מחלף הושעיה

נקודת סיום: חורבת רומה בערב אל הייב

רמת קושי:

קלה

הזחילה למיטיבי לכת

אופי ההליכה: דרכי עפר רחבות למעט הזחילה למחילת המסתור והעלייה לגבעה 217

אורך המסלול: 4 ק״מ

משך הטיול: שעה וחצי הליכה ועוד חצי שעה זחילה

עונת…

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 30 : אנדרטת הטייסים - היוגב *

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 30 : אנדרטת הטייסים – היוגב *

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 30 (לאופניים) מתוכנן לאפשר לרוכב בשביל יזרעאל-קק״ל להתחבר עם שבילי רכיבה שכנים.

מסלול שביל ישראל לאופניים עובר סמוך למחושב היוגב.

במושב היוגב ניתן לחבור לשביל רמת מנשה במשמר העמק.

שביל ירדן – ים חוצה את כביש 65 במעבר תחתי ועובר ליד מושב היוגב ומתחבר עם נחל קישון ליד אגם ברוך.

[googlemaps…

[hoshvilim]

חוות שטוק *

חוות שטוק היום

“בית חוות שטוק” עומד שומם, נטוש ומוזנח. בסמוך לו ניצב מגדל המים של החווה, עליו הוצב שלט המספר את סיפור המגדל. לחוות שטוק זכויות רבות והיא ראויה לשיקום. חות שטוק סמוכה למקטע 12 מעיינות אלונים של שביל יזרעאל-קק״ל. כדאי לקפוץ לנוה יער להציץ בחוות שטוק.

חוות שטוק שטוק 84

בשנת 1882 הושמד יבול הגפנים בצרפת ממחלת ה”פילוקסרה”. לאור המחסור ביינות, החליט ליונלו שטוק להקים יקב ומזקקה משלו…

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 12 מעיינות אלונים

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 12 מעיינות אלונים

צבע הסימון: כתום

נקודת מוצא: קניון אלונים

נקודת סיום: משטרת נהלל

רמת קושי: קלה-בינונית

אופי ההליכה: הליכה על דרכי עפרחשופות ועצירה במעיין אחד. המים עמוקים בחלקם והכניסה אסורה.)

אורך המסלול: 9 ק״מ

משך הטיול: 5 שעות

עונת השנה:

קיץ מעיינות

חורף להליכה בלבד

ניתן לטייל בכל מעיין בנפרד.

שים לב: לא להתקרב ללולים של אלונים (העברת מחלות). אין לחצות גדרות ושדות.

עין…

[hoshvilim]

חייבים להכיר בישוב יובלים כאתר חובה לטיולים בצפון הארץ. קודם כל הנוף מקסים. מכל פינה תצפית מרהיבה. בתי הישוב היפים הם מתוכננים היטב ומגוונים מאד. הבתים ממוקמים בגינות מטופחות להפליא. אך הפרס הצפוי למבקר הוא יצירותיה של הפסלת דליה מאירי, תושבת יובלים. בכניסה ליישוב יובלים מוצגים פסליה של דליה מאירי במרחב הציבורי.

ישוב יובלים בגליל

יובלים הוא יישוב קהילתי הנמצא בגליל התחתון, במועצה האזורית משגב. הישוב ממוקם דרומית לעיר כרמיאל וליישוב שורשים, מערבית לעיר סחנין וצפונית לפארק תעשיות משגב תרדיון.

דליה מאירי – יובלים

שער יובלים

ההיסטוריה של יובלים

היישוב חייב להיות קיבוץ או מושב, אחרת לא יוקם. מה רבה הייתה תדהמתנו משקבלנו את תשובת המחלקה להתיישבות. התשובה הייתה שהמחלקה לא תאשר הקמת יישוב לקבוצה שאינה עונה לקריטריונים שהם קבעו: (א) היישוב צריך להיות מבוסס על תפיסה קולקטיבית ומאורגן על מסגרות מחייבות של שיתופיות כלכלית מלאה; (ב) הקמת יישוב אפשרית רק דרך מה שכונה אז “תנועות מיישבות” ובאופן מעשי יותר – התנועות הקיבוציות או תנועת המושבים, המסונפות מעשית. (דברים שכתב חבר יובלים וממיסדייה – יעקב ליכטר – לקראת חגיגת יובל ה-20 לישוב)

כשגרעין גילון של עובדי רפא”ל הגיע לגודל של כ-350 משפחות, הוא סגר את ההרשמה ונפתחה הרשמה לגרעין גילון ב’ שהקים את יובלים. טקס העלייה על הקרקע התקיים באוקטובר 1982. באותו חודש נסלל כביש הגישה ליישוב. יובלים הנו הישוב הראשון במשגב שחצה את קו 300 המשפחות.

י

בקצה יובלים נמצאת “גבעת ארבל” על שם ארבל רייך, יליד יובלים -בן יעל ומשה אהרון. נולד ביום י’ באייר תשמ”ו (19.5.1986) ביישוב הקהילתי יובלים.

ביום כ”ו בתמוז תשס”ז (12.7.2007) נפל סמל ראשון ארבל-יצחק רייך בקרב בעזה. סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר נכנסו כוחות מגדוד הסיור של חטיבת “גבעתי” לפאתי מחנה הפליטים אל בורייג’. במקום התפתחו חילופי אש עם חמושים פלסטינים ומטען הופעל כנגד הכוח. ארבל נפגע מהאש ונהרג במקום.

מהגבעה – תצפית נוף על האזור ועל יובלים.

[כק״מ ממערב לקיבוץ רביד בגליל התחתון המזרחי תמ��או אנדרטה נוספת לזכרו – מצפה ארבל רייך ז״ל.]

  שבילי יואב

בסמוך לו לגבעת ארבל נמצא שביל הנצחה ליואב הדר, מראשוני יובלים – “שבילי יואב”.

יואב התגייס לצה”ל באוגוסט 1964, ושרת בגאווה רבה ובמסירות 23 שנים בשייטת 7, היא שייטת הצוללות, בתפקידים שונים, החל ממכונאי בצוללת ועד לרס”ר השייטת. ב-2 באוגוסט 1982 עלתה המשפחה ליובלים, והייתה הראשונה שהתישבה במקום. נפטר לאחר מאבק במחלת ה”לימפומה”  בכ’ באדר א תשס”ה, 01.03.2005.

  הפסלת  דליה מאירי

דליה מאירי היא פסלת ואמנית ישראלית, תושבת יובלים. בכניסה ליישוב יובלים נמצאים עבודות נבחרות של פסליה של דליה מאירי במרחב הציבורי.

מאירי נולדה ב-1951 במושב מולדת שבגליל התחתון. למדה אומנות בבצלאל והשתלמה באיטליה בפיסול בשיש כחלק מזרם אמנות האדמה. בהמשך השתלמה בפיסול באבן קשה באוסטריה. ב-1977 חזרה לישוב מולדת ויצרה שם. במהלך השנים לימדה מאירי פיסול במכללת עמק יזרעאל ובמכללת אורנים, שם היא מלמדת עד היום. כיום היא מתגוררת ביישוב יובלים ויוצרת באזור התעשייה תרדיון הסמוך.

במהלך השנים עבודותיה המוצגות בארץ, בהודו ובאוסטריה. בין עבודותיה- פסלים, מיצבים ואנדרטאות. מיצביה של מאירי הוצגו במוזיאון ישראל, בבית האומנים בירושלים, במשכן לאמנויות ובעין חרוד.

החתימה של דליה

כיצד מגיעים?

הכניסה ליישוב היא מכביש 784 (כרמיאל-צומת יובלים). אפשר להגיע מכביש 805 (צומת אחיהוד-סח’נין) ומכביש 85 (עכו-צפת).

יובלים ** חייבים להכיר בישוב יובלים כאתר חובה לטיולים בצפון הארץ. קודם כל הנוף מקסים. מכל פינה תצפית מרהיבה.

[hoshvilim]

הר גלבוע

רכס הגלבוע מהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון. הגלבוע מהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון. אורכו כ-18 קילומטר ורוחבו כ-8 קילומטר. הרכס מורכב מ-11 פסגות. הסלעים העיקריים המרכיבים את ההר הםסלע גיר קשה, דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת. הר הגלבוע מתאפיין בצמחייה מסוג “בתה ים תיכונית” (צורת צמחייה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס”מ.

הגלבוע

עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, עין מודע ועין עמל בגן השלושה (הסחנה) מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר של הר גלבוע. יש תוכנית להפוך את מחצבת חפציבה, מחצבה נטושה, לאתר פתוח לתצוגה גאולוגית. מהרכס נובעים יותר מעשרה מעיינות ברובם למרגלות ההר.

לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים, כפרים אלו שימשו בסיסים לכנופיות בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, במלחמת העצמאות כבש צה”ל את מחציתו הצפונית של הגלבוע עד שולי הרכס.

הגלבוע כולו קרוי בערבית ג’בל פקועה, על שם הפטריה אוזנית הכלך הגדלה על הר ברקן, ועל שם הכפר פקועה.

מבט מזרחה מהר שאול

הרי רכס הגלבוע

הר מלכישוע (536 מטר): הגבוה ברכס – על שם בנו של שאול המלך שנפל עמו בגלבוע.

הר מלכישוע-הפסגה הגבוהה ברכס הגלבוע (535 מטרים מעל פני הים). אזור הפסגה מאכלס מתקן תקשורת צבאי ומהווה שטח צבאי סגור למטיילים צילום: כ.אלון

הר אבנר (499 מטר): הר על שם אבנר בן נר שר צבאו של שאול המלך מדרום למלכישוע. בשביל המסומן אדום המוביל לחורבת נר. במקום שכן יישוב בתקופה הביזנטית. כמו כן נמצאים “סלע הפיל” ושרידי המבנים של הכפר הנטוש ח’ירבת אום סירחן (אם הזאבים). במלחמת העצמאות ננטש המקום.

הר ברקן (497 מטר): השם “הר ברקן” ניתן בעקבות צליל שמו הערבי של ההר, ראס ברקאן. מקור השם הערבי בקבר מקודש, המיוחס לשיח’ ברקאן. בהר ברקן גדל אירוס הגלבוע המיוחד לרכס הגלבוע.

הר יצפור (475 מטר): השם הוא סמלי, ומתבסס על פסוק בספר שופטים המתאר את סיפור מלחמתו של גדעון בן יואש במדיינים באזור: “וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד”  (שופטים ז’ ג’).

מגלשות סלע אתגריות בנחל יצפור, הרי גלעד באופק צילום: Anatavital

הר לפידים (434 מטר): “הגל האדום” בהר לפידים כולל הכלניות, צבעוני ההרים, נורית אסיה, ודמומית ארץ ישראלית, הפרג האגסי.

הר אחינעם (451 מטר): על שם אשת שאול היא אחינועם בת אחימעץ

הר אבינדב (440 מטר): על שם בנו של שאול המלך שנפל עמו בגלבוע. מול המצפור נמצא “חניון הר אבינדב” וממנו תצפית יפה ושביל הר אבינדב, שביל מסומן שהוא חלק משביל עמק המעיינות היורד לעין מודע.

הר שאול (302 מטר): על שם שאול המלך שהתאבד על ההר. קקרא אודות חידוש יערות הגלבוע בכתף שאול. רוב הרי הגלבוע, מכוסה יערות שניטעו בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20  בידי הקרן הקיימת לישראל.

הר גיבורים: הפסגה המערבית של הגלבוע. שם הפסגה קשור לסיפור נפילת המלך שאול ובניו בגלבוע – “איך נפלו גיבורים” (שמואל ב’, א’, י”ז-כ”ז). בראש ההר נמצאים עיי חורבות (חורבת מזרים), שרידי הכפר הערבי מזאר שנעזב במלחמת העצמאות שם הכפר משמר שם קדום – מרוז, הנזכרת בשירת דבורה “אורו מרוז, אמר מלאך ה’, אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה’ ” (שופטים ה’ כ”ג).

גבעת יהונתן (160 מטר): הקרויה על שמו של יהונתן בן שאול. שמה הערבי הוא תל אל-כרם וממנה נגזר השם חורבת כרמת. בפסגת הגבעה נמצא גל אבנים – אנדרטה לזכר שבעת בני העמק שנפלו באזור במלחמת העצמאות.

הגלבוע בתנ״ך

הגלבוע מוזכר בתנ”ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים כמקום שבו נפלו הבנים והתאבד שאול ובקינתו של דוד.

וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל, וְדָוִד שָׁב, מֵהַכּוֹת אֶת-הָעֲמָלֵק; וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג, יָמִים שְׁנָיִם. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן-הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל, וּבְגָדָיו קְרֻעִים, וַאֲדָמָה עַל-רֹאשׁוֹ; וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל-דָּוִד, וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.  ג וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד, אֵי מִזֶּה תָּבוֹא; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלָטְתִּי.  ד וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד מֶה-הָיָה הַדָּבָר, הַגֶּד-נָא לִי; וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר-נָס הָעָם מִן-הַמִּלְחָמָה, וְגַם-הַרְבֵּה נָפַל מִן-הָעָם וַיָּמֻתוּ, וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ, מֵתוּ.  ה וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ:  אֵיךְ יָדַעְתָּ, כִּי-מֵת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ.  ו וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ, נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ, וְהִנֵּה שָׁאוּל, נִשְׁעָן עַל-חֲנִיתוֹ; וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים, הִדְבִּקֻהוּ. ז וַיִּפֶן אַחֲרָיו, וַיִּרְאֵנִי; וַיִּקְרָא אֵלַי, וָאֹמַר הִנֵּנִי.  ח וַיֹּאמֶר לִי, מִי-אָתָּה; ויאמר (וָאֹמַר) אֵלָיו, עֲמָלֵקִי אָנֹכִי.  ט וַיֹּאמֶר אֵלַי, עֲמָד-נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי–כִּי אֲחָזַנִי, הַשָּׁבָץ:  כִּי-כָל-עוֹד נַפְשִׁי, בִּי וָאֶעֱמֹד עָלָיו, וַאֲמֹתְתֵהוּ–כִּי יָדַעְתִּי, כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ; וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁוֹ, וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל-זְרֹעוֹ, וָאֲבִיאֵם אֶל-אֲדֹנִי, הֵנָּה. יא וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו, וַיִּקְרָעֵם; וְגַם כָּל-הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר אִתּוֹ.  יב וַיִּסְפְּדוּ, וַיִּבְכּוּ, וַיָּצֻמוּ, עַד-הָעָרֶב:  עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, וְעַל-עַם יְהוָה וְעַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל–כִּי נָפְלוּ, בֶּחָרֶב. 

  יג וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ, אֵי מִזֶּה, אָתָּה; וַיֹּאמֶר, בֶּן-אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי. יד וַיֹּאמֶר אֵלָיו, דָּוִד:  אֵיךְ, לֹא יָרֵאתָ, לִשְׁלֹחַ יָדְךָ, לְשַׁחֵת אֶת-מְשִׁיחַ יְהוָה. טו וַיִּקְרָא דָוִד, לְאַחַד מֵהַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר, גַּשׁ פְּגַע-בּוֹ; וַיַּכֵּהוּ, וַיָּמֹת. טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד, דמיך (דָּמְךָ) עַל-רֹאשֶׁךָ:  כִּי פִיךָ, עָנָה בְךָ לֵאמֹר, אָנֹכִי מֹתַתִּי, אֶת-מְשִׁיחַ יְהוָה. שמואל ב׳ א׳ א-ט״ז

שמורת טבע גלבוע

כ-7,200 דונם משטח הר גלבוע הוכרזו כשמורת טבע.

אירוס הגלבוע – (iris haynei)   צילום:Pixie

מלכישוע

ביקרתי במלכישוע בקבוצה מאורגנת בשעה שנקבעה מראש. זכינו לקבלת פנים חמה במועדון והסבר מורחב מפי אחד המטפלים בכפר.

מלכישוע היא הוא כפר שיקום לנפגעי סמים, אלכוהול ונפגעי תרופות מרשם הכפר ממוקם על הר מלכישוע, ההר הגבוה ביותר ברכס הרי הגלבוע.

צילום אויר של מלכישוע

המוסד הוקם בשנת 1990 לטיפול במבוגרים. ונפתח האגף לנוער בשנת 1995. במלכישוע פועלות זו לצד זו קהילות טיפוליות לבגירים, צעירים ונוער בפיקוח משרד הרווחה ויחידה לגמילה פיזית – “בראשית”, בפיקוח משרד הבריאות.

מטרת הכפר לתמוך במכורים ולסייע בידם לשוב לחייהם כבני אדם עצמאיים המקיימים יחסי גומלין בריאים עם סביבתם.

צוות העובדים בכפר מורכב מאנשי מקצוע בתחומים: רפואה, טיפול, חינוך, ושיקום.

בין 2002-2006 נוספה “קהילת קד״ם” (ראשי תיבות: קהילה דתית מלכישוע) המיועדת לנוער דתי. פועלת גם יחידת “אפיק”, המיועדת לנגמלים בגיל הביניים 18–24.

למרות מיקומם על הר הגלבוע, לא ישויך הישוב למועצה אזורית הגלבוע, אלא למועצה אזורית עמק המעיינות, שבה ��וש הקיבוצים הדתיים.

אירוס הגלבוע תרבותי בגן במלכישע

קודם להקמת מוסד הגמילה, נקראה בשם “מלכישוע” היאחזות נח”ל שאוזרחה בשנת 1982, באזור בו הוקם לאחר מכן הקיבוץ מירב, בסמיכות למיקום של מוסד הגמילה. בשנת 1987 קיבוץ מירב העתיק את מקומו להר עמינדב.

הישוב וההר קרוי על שם מלכישוע בן שאול, אשר נפל לצדו בקרב על הגלבוע.

פרטי התקשרות:

עמותת נוה מלכישוע ד.נ גלבוע ישראל 1917000

משרד: 04-6488222

malkishua@malkishua.org.il

כפר ג’לבון – Jilaboon

כפר זה נמצא בשטח הרשות הפלסטינאית צמוד לכפר מלכישוע. שם הכפר – ג׳לבון –  משמר את שם היישוב המקראי “גלבוע”, שעל שמו ההר הידוע. הראשון להזכירו ולקשרו לשם ההר היה אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4).

ג׳לבון (לא לבלבל עם נחל ג׳ילבון ברמת הגולן) צמודה למלכישוע

מירב

מירב הוא קיבוץ דתי מופרט על מורדות הרי הגלבוע. היישוב הוקם בתחילה כהיאחזות נח”ל על הר מלכישוע. היישוב אוזרח בשנת 1982. שבשנת 1987 עבר למיקומו הקבוע כיום – על הר אבינדב.

קיבוץ מירב- ברקע חוות הרוחות

למקור שם הישוב שתי דעות – שתיהן קשורות לסיפור מות שאול המלך ובנו יהונתן על הרי הגלבוע במלחמתם בפלשתים.

על שם בתו הבכורה של שאול המלך – מרב

“מי-רב” ובעצם כך נקרא היישוב, הפוך ממה שהיה עליו להקרא לפי קינת דוד (“אל טל ואל מטר עליכם”).

מראה כללי של מירב מדרום, 2018 צילום:Oyoyoy

מעלה גלבוע

קיבוץ מעלה גלבוע הוא קיבוץ דתי מפורט, השוכן בפסגת הר הגלבוע. הקיבוץ הוקם כהיאחזות נח”ל ב-29 בנובמבר 1962, לציון יום כ”ט בנובמבר. בעת הקמתו הייתה מחלוקת על שם המקום. הנח”ל התייחס אליו כאל “מצפור הגלבוע”, בעוד יוסף ויץ קרא לו “מעלה גלבוע”.

שדה חרוש בעמק חרוד עם הכתובת “50 למעלה גלבוע” צילום: שלמה

מעלה גלבוע (צולם ממלכישוע)

חות הרוחות על רכס הר גלבוע

חות הרוחות על רכס הר גלבוע (צולם ממלכישוע)

נוף מחוות הרוחות – קיבוץ מעלה גלבוע – הר גלבוע

פקועה (فقوعة)

פקועה ( فقوعة) הוא כפר פלסטיני על הר ברקן ברכס הגלבוע ליד מעלה גלבוע בצמוד לגדר ההפרדה. פקועה צמודה לקיבוץ מעלה גילבוע.

פקועה (צולם ממלכישוע) צמודה למעלה גלבוע

מצפור על שם דובי וערן שמיר

מעט מזרחה למעלה גלבוע נמצא מצפור על שם דובי וערן שמיר. אב ובנו שנפלו על הגנת המולדת. דובי נולד בשדה אליהו ונהרג כסמג”ד בעת אימונים בניצנה ב-1977. בנו ערן נהרג במבצע מרכבות האלים בלבנון ב-1997. שביל מוביל מכביש 667 לפרגולת עץ ולאורכו שירים הקשורים לגלבוע ולעמק. מהמצפור-מראה מרהיב של ��מק חרוד וקורות חייהם של דובי וערן.

מצפור דובי וערן שמיר צילום:Avi1111 dr. avishai teicher

Panorama of the Charod Valley seen from the Gilboa Hills צילום: Beivushtang

מסלולים בסביבה

תל יזרעאל

רכס הר גלבוע * הר גלבוע רכס הגלבוע מהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון. הגלבוע מהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון.