#שביל יזרעאל-קק״ל

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1 מחורבת רומה לשיחין #

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1 מחורבת רומה לשיחין #

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1

צבע הסימון בשביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1:

בחורבת רומה סימון מקומי של רשות הטבע והגנים

בתוך מנהרות המסתור סימון מחזירי אור של רשות הטבע והגנים

נקודת מוצא: מחלף הושעיה

נקודת סיום: חורבת רומה בערב אל הייב

רמת קושי:

קלה

הזחילה למיטיבי לכת

אופי ההליכה: דרכי עפר רחבות למעט הזחילה למחילת המסתור והעלייה לגבעה 217

אורך המסלול: 4 ק״מ

משך הטיול: שעה וחצי הליכה ועוד חצי שעה זחילה

עונת…

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל - מדריך מקטעים

שביל יזרעאל-קק״ל – מדריך מקטעים

״הושבילים״ מציג בפניכם מדריך מקטעי שביל יזרעאל-קק״ל לסייע בתכנון ומעקב על התקדמותכם בסיורים בשביל. כבר פרסמנו את ה״פוסט״ הראשון על מקטע 13 – שביל נהלל. אנו שואפים לפרסם פוסט על כל מקטעי השביל. ״הליכות – עולם לו.״

תיאור שביל יזרעאל-קק״ל

אורך שביל יזרעאל-קק״ל בתוואי הראשי של השביל מגיע ל-100 ק”מ – ומחולק ל-24 מקטעים. מהשביל הראשי מתפצלים שבילי משנה שיוצרים יחד מארג של כ-200 ק”משבילים לחובבי טיולים…

[hoshvilim]

חוות שטוק *

חוות שטוק היום

“בית חוות שטוק” עומד שומם, נטוש ומוזנח. בסמוך לו ניצב מגדל המים של החווה, עליו הוצב שלט המספר את סיפור המגדל. לחוות שטוק זכויות רבות והיא ראויה לשיקום. חות שטוק סמוכה למקטע 12 מעיינות אלונים של שביל יזרעאל-קק״ל. כדאי לקפוץ לנוה יער להציץ בחוות שטוק.

חוות שטוק שטוק 84

בשנת 1882 הושמד יבול הגפנים בצרפת ממחלת ה”פילוקסרה”. לאור המחסור ביינות, החליט ליונלו שטוק להקים יקב ומזקקה משלו…

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 12 מעיינות אלונים

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 12 מעיינות אלונים

צבע הסימון: כתום

נקודת מוצא: קניון אלונים

נקודת סיום: משטרת נהלל

רמת קושי: קלה-בינונית

אופי ההליכה: הליכה על דרכי עפרחשופות ועצירה במעיין אחד. המים עמוקים בחלקם והכניסה אסורה.)

אורך המסלול: 9 ק״מ

משך הטיול: 5 שעות

עונת השנה:

קיץ מעיינות

חורף להליכה בלבד

ניתן לטייל בכל מעיין בנפרד.

שים לב: לא להתקרב ללולים של אלונים (העברת מחלות). אין לחצות גדרות ושדות.

עין…

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 30 : אנדרטת הטייסים - היוגב *

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 30 : אנדרטת הטייסים – היוגב *

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 30 (לאופניים) מתוכנן לאפשר לרוכב בשביל יזרעאל-קק״ל להתחבר עם שבילי רכיבה שכנים.

מסלול שביל ישראל לאופניים עובר סמוך למחושב היוגב.

במושב היוגב ניתן לחבור לשביל רמת מנשה במשמר העמק.

שביל ירדן – ים חוצה את כביש 65 במעבר תחתי ועובר ליד מושב היוגב ומתחבר עם נחל קישון ליד אגם ברוך.

[googlemaps…

[hoshvilim]

שביל יפיע *

שביל יזרעאל-קק״ל + שביל יפיע מאפשרים לסייר בכפר ערבי השכן. חשוב להקפיד על לבוש צנוע ומותאם לביקור בכנסיות.

צבע הסימון:

כתום בשביל ראשי

גישה לחלק מהאתרים בשביל ״שקוף״ (שני פסים לבנים) המסתעף מהשביל הכתום

נקודת מוצא: 100 מ’ לפני שער הקיבוץ חונים משמאל לכביש ברחבת חניה קטנה שלצדה ניצבים שלטי קק”ל

נקודת סיום: סונול יפיע

רמת קושי: קלה

אופי ההליכה: הליכה עירונית בין אתרים עם אפשרות להתחלה ביער כפר…

[hoshvilim]

גורל שבט מנשה מלווה באבדן הבכורה לא רק בתנ״ך. גם במדינת ישראל המודרנית חלה אי בהירות בקשר לשימוש בשם ״מנשה״. בוא נבדוק שלב שלב: תקופת התנ״ך, תפילות הימים הנוראים, עשרת השבטים, נחל, מפעל מים, אזור גיאוגרפי, שם של קיבוץ, מועצה אזורית, מחנה עולים, בית חולים, ��ארק, ושביל.

מנשה בתנ״ך

משני הבנים שנולדו ליוסף במצרים הבכור היה מנשה והצעיר אפרים. אך, לא הבכור הוא שנבחר אלא דווקא הצעיר.על אף שיוסף העמיד את בניו לפי סדר חשיבותם, את מנשה הבכור מימין יעקב ואת אפרים הקטן משמאלו. יעקב שיכל את ידיו וסמך את יד ימינו על אפרים, ואת יד שמאלו על מנשה הצעיר.”וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר“? (בראשית מ”ח, י״ד)

לשאלת יוסף על המעשה, ענה יעקב: “וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר: יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם” ( בראשית, מ”ח, י”ט)

גם בברכת השבטים יעקב מקדים את אפרים למנשה. “הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: … וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה” (בראשית מ”ח טז, כ).

הדגל של שבט מנשה לפי הזיהוי של הראם בשור הבר יוצר:Shavitco

אפרים – שאיננו בכור, מקבל נחלה (גדולה מאוד) בעבר הירדן המערבי. מנשה מצד זה שהוא בכור, מקבל נחלה כפולה, עם זאת בכורתו נדחית. נחלת שבט מנשה נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. מושב בני השבט משתרע מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון. מי שיידחו הם בניו של מנשה מאשתו הארמיה (לא ישראלית). בניו מאשתו הישראלית יקבלו נחלה מצפון לבני דודיהם, בני אפרים.

Map of the tribal allotments 1759 –

השבטים מנשה ואפרים היו חלק מתושבי ממלכת ישראל במקור לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת. לאחר חורבת ממלכת ישראל הצפונית היו שרידי עשרת השבטים שהתיישבו בממלכת יהודה. בתיאור שיבת ציון בספר דברי הימים מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, מנשה ואפרים.  וּבִירוּשָׁלִַם, יָשְׁבוּ, מִן-בְּנֵי יְהוּדָה, וּמִן-בְּנֵי בִנְיָמִן–וּמִן-בְּנֵי אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה. (ספר דברי הימים א’, פרק ט’, ג׳)

12 Tribes of Israel Map PNG by User:Janz, SVG vectorization by User:יוסי, and translation of captions to Hebrew by he:משתמש:ברי”א and he:משתמש:דניאל צבי

הבן יקיר לי

גם הנביא ירמיהו העדיף את שבט אפרים על שבט מנשה – כמו שאנו אומרים בתפילות הימים הנוראים:- הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה. (ירמיהו ל״א י״ט) שימו לב שהאות ״ב״ במילה ״הבן״ צריכה להיות רפויה (ללא דגש) ולא כמו בביצוע של להקת הנחל. (כלומר understand ולא son)

בני מנשה

חלק מבני השבטים – קוקי-צ’ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר, המזהים עצמם כיהודים – צאצאי שבט מנשה, מעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון במאה ה-8 לפנה”ס. הרב הראשי שלמה עמאר הכיר בשורשיהם היהודיים של בני שבט מנשה, אולם קבע שהדרך להשיבם לחיק עם ישראל היא על ידי גיור מלא. (זה בניגוד לאחינו עולי אתיופיה שהרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי והראשון לציון שקבע ששארית יהודי אתיופיה הם יהודים גמורים ויש לפעול למען שיבתם לעם ישראל ומדינת ישראל. הוא פסק שלאחר עלייתם ארצה יש לעשות להם גיור לחומרא בלבד כדי להסיר כל ספק.) שוב בעלי השם ״מנשה ״ הפסידו.

Flag of Bnei Menashe

אזור גיאוגרפי רמות מנשה לשעבר רמת מנשה

תחילה האזור נקרא ״רמת מנשה״ עד שהשם עודכן באופן רשמי על ידי ועדת השמות הממשלתית. מאז הוא נקרא ״רמות מנשה״. רמות מנשה הוא חבל ארץ בדרום הכרמל. למעשה קער המורכב מסלעי גיר קשה ודולומיט בין רכס הכרמל לרכס אמיר (הרי אום אל פחם). אזור רמות מנשה הוא החלק הקעור והנמוך מבין שלושתם. הגובה הממוצע הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600 ל��700 מ”מ בשנה, והטמפרטורה הממוצעת היא כ־18 מעלות. רמות מנשה כוללת את היישובים: קיבוץ דליה, מושב עין העמק, קיבוץ עין השופט, קיבוץ גלעד, קיבוץ רמת השופט, וקיבוץ רמות מנשה – כולם במועצה אזורית מגידו. מסתבר שיש גם אזור הגיאוגרפי בשם רמות מנשה וגם קיבוץ בשם רמות מנשה.

קיבוץ רמות מנשה – לשעבר קיבוץ בוני הנגב

רמות מנשה הוקם ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, כיישוב משלט. היישוב הוקם על אדמות הכפרים הערביים Daliyat al-Rawha ו-Sabbarin לאחר כיבושם. בנובמבר 1948 הוחלף השם ״קיבוץ בוני הנגב״ ואומץ השם רמות מנשה. מה זה ״ישוב משלט״? יישובי משלט ברובם קיבוצים הוקמו במהלך או בשנה שלאחר מלחמת העצמאות (1948–1949) על ידי לוחמי מלחמת העצמאות בגבולות המדינה על מנת להגן עליה מפני צבאות האויב. שמו של הקיבוץ נגזר ממיקומו באזור נחלת שבט מנשה מתקופת המקרא.

קיבוץ בוני הנגב

בין מאות המעפילים הייתה קבוצה שהתארגנה בעיר לודז’ בפולין והקימו “קיבוץ” שנקרא “בוני הנגב”. כולם היו שרידים אחרונים של משפחותיהם שניספו בשואה. חלומם של הצעירים הללו היה להקים קיבוץ בנגב ולהתחיל את חייהם מחדש במולדתם. הבריטים לא נתנו לאניות לעזוב את נמל לה ספציה. תושבי העיר, שבעצמם סבלו הפצצות, מחסור וסבל בעת המלחמה, התגייסו לטובת המעפילים הללו. במשך שישה שבועות הם סיפקו להם מזון ועזרה רפואית וחלקו עימם את המעט שהיה להם. עירית לה ספציה העמידה לרשותם מקלחות ציבוריות וסיוע אחר ואף סיפקה מצרכים לעריכת סדר פסח גדול על החוף. “בוני הנגב” וחבריהם (הרי הם חברי השומר הצעיר) ארגנו מצעד ברחובות העיר לכבוד ה-1 במאי לכל התושבים. שיא המאבק היה שביתת רעב שהכריזו עליה המעפילים, אשר לאות הזדהות עימה שבתו רעב גם מנהיגי היישוב בארץ. הלחץ עשה את שלו ולבסוף התירו הבריטים לספינות להפליג. לה ספציה כונתה מאז “השער לציון”. “בוני הנגב” נשלחו להקים קיבוץ דווקא בהרי מנשה ובעיצומה של מלחמת העצמאות, ביולי 1948 עלו על הקרקע אחרי תקופת הכשרה בקיבוצי הסביבה. אחד הרחובות בקיבוץ רמות מנשה קיבל את השם רחוב בוני הנגב.

רשימת שינויי שמות יישובים של הלשכה במרכזית לסטטיסיקה

מועצה אזורית מגידו – לשעבר מועצת הרי אפרים

מועצה אזורית מגידו היא באזור רמות מנשה – בין יקנעם עילית בצפון, עמק יזרעאל והרי הגלבוע ממזרח, ואדי ערה מדרום, ורכס הרי הכרמל ממערב. האזור נודע בשנות ה-30 בקרב הציבור כאזור אפרים – שהיה שגוי לא באזור זה. אולם, במשך השנים שוב גבר ״אפרים״ והשתמשו בשם “מועצת הרי אפרים“, עד שהשם שונה ל”מועצה אזורית מגידו” בשנת 1952, וקיבל תוקף רשמי של ועדת השמות הממשלתית בשנת 1954. הצעה לקרוא למועצה��״מנשה״ לא נתקבלה כאן והשם מנשה יוחס למועצה אזורית מנשה (ראה למטה) – שאינו ברמות מנשה.

מפת ישראל – מועצה אזורית מגידו יוצר:Meronim

פארק רמת מנשה או פארק רמות מנשה?

קק”ל והמועצה האזורית מגידו ההכריזו על חבל ארץ רמת מנשה, המשתרע על כ-81,000 דונם, כפארק ביוספרי. בתחום הפארק כלולים יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה, כמו גם שישה יישובים כפריים. בבסיסו של הרעיון הביוספרי: מקום בו כל מרכיביו של חבל הארץ, טבע נוף ואדם, מוצאים את מקומם זה לצד זה בהרמוניה, תוך יצירת מרקם משותף. באינטרנט קיימת אי בהירות בקשר לשם הפארק.

גם אתר eירוק של קק״ל וגם האתר של קק״ל מכנים את הפארק ״פארק רמת מנשה״. הבלוגים שבילים, טיולי, ומפה מכנים את הפארק ״פארק רמות מנשה״.

שביל רמת מנשה או שביל רמות מנשה?

גם ביחס לשמו של השביל לא ברור אם צריך להיות ״שביל רמת מנשה״ או ״שביל רמות מנשה״. למשל מפה כותבת ״שביל רמות מנשה״. לעומת זאת ויקישביל מאייתת ״שביל רמת מנשה״.

בכל מקרה זהו השביל האזורי של האזור הגיאוגרפי רמות מנשה. השביל מסתעף מזרחה משביל ישראל באזור מושב עופר וחוזר לתוואי שביל ישראל צפונית לבנימינה ליד פארק שוני. ניתן לטייל בשביל כמעט בכל ימות השנה אך העונה היפה ביותר היא ללא ספק האביב. אורך השביל 66 ק”מ. השביל מסומן במפת סימון שבילים מס’ 4 (2014 ואילך). רוב היישובים שלידם עובר השביל נמצאים במועצה אזורית מגידו. הייתי חושב שביל רמות מנשה יהיה במועצה אזורית מנשה. לא?

שביל רמות מנשה – מעין מחוללים לקיבוץ הזורע

View this document on Scribd

הצעת מסלול – שביל רמת מנשה

ממושב עופר למועצה אזורית מגידו ( 20 ק”מ): מושב עופר (מועצה אזורית חוף הכרמל), בת של��ה (מועצה אזורית חוף הכרמל) , הר חורשן, שמורת יער אלונה, עין מחוללים, מתחם מועצה אזורית מגידו, קיבוץ רמת השופט (המועצה האזורית מגידו)

נקודות מים: בקיבוץ רמת השופט (המועצה האזורית מגידו) הסמוך אפשר להצטייד בכלבו (א’-ה’ 10:00-06:00, ו’ 14:00-06:00, ש’ 14:00-10:00), בת שלמה, קיבוץ רמות מנשה (המועצה האזורית מגידו)

נקודות לינה: לינת שטח מתאפשרת במורד השביל כק”מ אחד ממתחם המועצה או לאורך נחל שלף.

ממועצה אזורית מגידו לקיבוץ דליה (כביש 672) (24 ק”מ): מתחם מועצה אזורית מגידו, נחל השופט, עמק השלום, עין פרור, קיבוץ הזורע (המועצה האזורית מגידו), משמר העמק (המועצה האזורית מגידו), אנדרטת הקיבוצים, קיבוץ דליה

נקודות מים: בקיבוץ דליה צרכניה שמקבלת כרטיסי אשראי בלבד. (א’-ה’ 19:00-07:30 ו’ 13:00-08:30 ש’ 13:00-10:00.)

מקבוץ דליה (כביש 672) לבנימינה (18 ק”מ): קיבוץ דליההמועצה האזורית מגידו), מאגר רז, נחל תנינים, מושב גבעת ניל”י (המועצה אזורית אלונה), חוצים את כביש 6, פארק אלונה, נחל התנינים, בנימינה

נקודות מים: צרכניית מושב גבעת ניל”י טל׳ 054-5242700, מי קדם, שוני, בנימינה

שביל רמות מנשה – מקיבוץ הזורע עד נחל רז

View this document on Scribd

שער מנשה

בתחילה הוקם במקום שדה תעופה בימי המנדט הבריטי. עם קום המדינה הוא נכבש על ידי צה”ל ושימש עמדה קדמית באזור. לאחר שוך הקרבות באזור הוסב למחנה עולים גדול בשם עין שמר (כשם הקיבוץ עין שמר הסמוך). המחנה קלט חלק מהעולים מתימן במבצע על כנפי נשרים.

עולים מתימן מקימים סוכה במחנה העולים שער מנשה, תשרי תשי”א (1950) צילום:לשכת העיתונות הממשלתית

לאחר מכן שוכנו בו עולים ממזרח אירופה ומסין. בתחילת 1950 הוסב שם המחנה ל”שער מנשה“. ב-1951 החל המחנה לקלוט עולים מעיראק. במקביל, הוקם במקום כפר לקשישים שנפתח רשמית ב-1953. ליד הכפר התקיים בית חולים לקשישים סיעודיים אשר התמחה בטיפול בבעיות פסיכיאטריות של קשישים. ליד בית החולים התקיים מאז 1952 בית ספר לאחיות. בתחילת 1961 הוחלט על סגירת כפר הזקנים. במקביל לסגירה וההסבה לבית חולים פסיכיאטרי, בית הספר לאחיות הרחיב את פעילותו, תוך התמחות בפסיכיאטריה. ובכן השם ״מנשה״ זכה להיות השם של בית חולים פסיכיאטרי.

הודעת עיתון דבר 10 בפברואר 1950 על הישיבה הראשונה של מועצה אזורית חבל מנשה לרבות שער מנשה לשעבר מחנה עולים עין שמר

 נחל מנשה

נחל אכזב, אחד היובלים (יחד עם נחל שלף, ונחל רון) של נחל דליה. הנחלים הללו מנקזים את מי אזור רמות מנשה לכיוון מערב אל הים התיכון. זורם ליד שמורת הר חורשן, בת שלמה ועין זיוונית. נחל דליה מעט דרומית ליישוב בת-שלמה, מתמזג עם נחל אלקנה ונחל טלימון. לבסוף נשפך לים התיכון בקטע שבין קיבוץ דור לקיבוץ מעגן מיכאל.

מפעל נחלי מנשה

מפעל “נחלי מנשה” הוא מפעל מים של חברת “מקורות” האוסף את מי הננגר של נחל תנינים, נחל עדה, נחל ברקן ונחל משמרות ומזרימם בתעלת הטיה למאגר שיקוע בחולות קיסריה. למרבה הפלא מפעל נחלי מנשה אינו כולל את מי נחל מנשה.

Nahalei Menashe Water Project יוצר:RickP

מועצה אזורית מנשה

בכל זאת קיימת מועצה אזורית מנשה. היא שוכנת ממזרח לחדרה. המועצה הוקמה בשנת 1950 במסגרת הקמת רשויות מקומיות לכלל היישובים במדינה. ככה השם ״מנשה״ נחסם כאשר הוחלט לשנות את שמה של מועצת הרי אפרים. מועצה אזורית מנשה כוללת קיבוצים, מושבים וכפרים ערבים (מדרום לנחל עירון), ושני יישובים קהילתיים. שם המועצה נגזר מהתנ”ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

בעת הקמתה הכילה המועצה 11 יישובים ואת כפר הנוער אלוני יצחק (שנקרא אז כפר יצחק גרינבוים), סמינר גבעת חביבה ואת מחנה עולים שער מנשה שקודם לכן נקרא מחנה עין שמר.

בשנת 1965 צורף למועצה הכפר מייסר.

באוגוסט 2012, במסגרת פירוק הרשויות קציר-חריש, צורף היישוב קציר (הקטן ביניהם) למועצה.

יוצר:Meronim

//ws-na.amazon-adsystem.com/widgets/q?ServiceVersion=20070822&OneJS=1&Operation=GetAdHtml&MarketPlace=US&source=ac&ref=qf_sp_asin_til&ad_type=product_link&tracking_id=hoshvilim-20&marketplace=amazon&region=US&placement=B005FEGYJC&asins=B005FEGYJC&linkId=8e2bea396b1f0ffe053d193c5ce7eaf2&show_border=true&link_opens_in_new_window=true&price_color=333333&title_color=0066C0&bg_color=FFFFFF

רמות מנשה * גורל שבט מנשה מלווה באבדן הבכורה לא רק בתנ״ך. גם במדינת ישראל המודרנית חלה אי בהירות בקשר לשימוש בשם ״מנשה״.

[hoshvilim]

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 3 - גן לאומי ציפורי

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 3 – גן לאומי ציפורי

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 3 – ו

צבע הסימון: סימון מקומי של רשות הטבע והגנים

נקודת מוצא: כניסה לגן לאומי ציפורי

נקודת סיום: מחניה מערבית בגן הלאומי ציפורי

רמת קושי:

קלה למסלול

בינוני למקטע הזחילה במנהרת הפירים

אופי ההליכה: שבילי רגל מסודרים, תחנות ועצירות רבות

אורך המסלול: משתנה בהתאם להליכה בגן הלאומי

משך הטיול: בין שעתיים ליום שלם

עונת השנה: כל השנה. באביב פריחת חרציות

הכניסה לגן לאומי ציפורי

ניתן…

[hoshvilim]

מקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל קופצת בקלות ממשטרת נהלל למושב נהלל. המסלול מלא תחנות פעילות מעניינות: במושב הותיק, בשדות עמק יזרעאל, בגבעת הכשרת קיבוצים ובתחנת המשטרה הדו-לאומית. אין רגע דל. ההליכה קלה אלא אם כן תצעדו בבוץ בשדות אחרי גשמי חורף בריאים. זה לא נורא אבל תבדקו את עומק הבוצה בגשר מתחת לכביש 75 שלא תיתקעו בבוץ עד הברכיים כמוני. אין דבר, אפשר לטייל גם עם נעליים רטובות ועוד כמה קילו של בוץ.

שדות נהלל

משטרת נהלל ההיסטורית

[satellite gallery=72 auto=off caption=on thumbs=on]

בראשיתה הבריטים בנו בשנת 1936 תחנה קטנה בצורת ״L״ ללא חומת מגן וצריחי בטחון. מיקום התחנה היה על הכביש האסטרטגי בין חיפה לנצרת בסמוך לנהלל (היום כביש 75.) בעקבות מאורעות “המרד הערבי”, בשנים 1939-1936, ועל פי המלצות סר צ’רלס טגארט, נבנו שתי מצדיות וחומת מגן.

משטרת נהלל

סרג’נט יצחק שבילי ״אבו חאדר״ מונה למפקד התחנה ��ל 3 גאפירים ערבים ויהודים. במשך השנים המצבה גדלה עד עשרה גאפירים. השוטרים היהודים בתחנה, ויצחק שבילי בראשם, עסקו בפעילות ביטחונית בלתי חוקית של המודיעין של ה”הגנה”. שבילי היה בין הפרשים היהודים הבודדים ששירתו במשטרת המנדט. שבילי התגורר בתחנה עם אשתו אסתר ושני בניו. הבנים הלכו ברגל לבית הספר בנהלל. כבר אז היה מקטע 13 של שביל יזרעאל ושביל נהלל!

סוכת האירוח של יצחק שבילי

שבילי הוערך מאוד על ידי ערביי הסביבה. כאשר משפחת בדואים בקשו חסות כשחמולות אחרות איימו עליה, שבילי אמר להם להקים כמה אוהלים ליד התחנה – וכך נוסד כפר מנשייה זבדה.

כפר מנשייה זבדה

במלחמת העצמאות בתחנה היתה מחנה שבויים. צה”ל השתמש בתחנה עד 1960 ואף הוסיף מספר מבנים. התחנה עמדה נטושה עד שנות ה-90. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יזמה שיקום התחנה בסיוע תרומה מיוחדת של רמי שבילי ז”ל (בנו של סרג’נט יצחק שבילי). מרכז מבקרים נקרא על שם האלוף מאיר עמית. הכניסה למוזיאון בתשלום.

שעות פתיחה: א׳-ה׳ בתיאום מראש, בשפה עברית בלבד

איך מגיעים: כניסה ממנשיה זבדה

חניה בחינם, נגישות לנכים

טל׳: 04-6415073

nahalal@shimur.org.il

נהלל במקורות ישראל

“וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן“  ספר יהושע, פרק י”ט, פסוק ט”ו

“זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת-יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס“   ספר שופטים, פרק א’, פסוק ל’

השם התנ״כי של הישוב נשמר בתקופת המשנה והתלמוד ביישוב מהלול ובתקופה העות׳מאנית בכפר הערבי מעלול.

היכרו את נהלל המודרנית

המעגל של נהלל צילום: ZeevStein

הגרעין המושב הוקם דווקא במושבה כנרת בשנת 1919. החלוצים הללו, אנשי העלייה הראשונה והשנייה, עלו לקרקע ב-ח’ באלול ה’תרפ”א (11 בספטמבר 1921) – מושב העובדים הראשון אשר הוקם בארץ. אכן הם מותיקי העמק ומגיע להם כל הכבוד. עקרונות היסוד של מייסדי נהלל כללו: קרקע לאומית, עבודה עצמית, משק חקלאי מעורב, ערבות הדדית, וקנייה ומכירה משותפת. האדריכל ריכרד קאופמן, אחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל, עיצב את תכנון המושב בצורת העיגול המפורסם בתצלומי אויר רבים. 75 הנחלות החקלאיות הזהות בגודלן עטפו אותם מבחוץ. בימים אלה מרחיבים את הישוב על ידי סלילת כביש היקפי עגול נוסף והוספת 75 נחלות חדשות לבנים ממשיכים ותושבים חדשים. שינוי בצורת הישוב עלול לפגוע בסיכויים לזכות להיכנס לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק”ו. בין מפורסמי נהלל מוכרים מאיר שלו, יהונתן גפן, ומשה דיין. ניתן לטייל רק באתרי המורשת בנהלל.

בית הכנסת של נהלל

מידי סוף שבוע בערב שבת ובשבת בבוקקר מתכנסים כמה מחברי נהלל בבית הכנסת לקבל את השבת בתפילה. בימים הנוראים ובחגי תשרי מתעורר בית הכנסת לחיים. צריף בית הכנסת נבנה עבור הורי המתיישבים כמקום תפילה בתחילת שנות העשרים. בשנות השלושים הוקם מבנה בית הכנסת הנוכחי ביוזמת זאב ליפסמן.

בית הכנסת של נהלל

בית העם

המבנה המפואר של “בית העם” של מושב נהלל תוכנן על ידי ריכארד קאופמן ונחנך בשנת 1930. קאופמן מיקם את מבני הציבור בטבעת הפנימית, על ראש הגבעה – דומה למיקום בית כנסת בישוב דתי. בית העם ניצב במרכז הציר שחוצה את הטבעת המרכזית, כסמל למעמדו. היום בית העם עומד מוזנח. החזון של שמואל דיין לבנות “מרכז לתרבות, להגנה מפני הבערות והשנאה”, עומד נטוש מאז 1980. יש תוכנית להשמיש את המבנה בסכום של 5.5 מליון ש״ח ולקיים בו אירועי תרבות וחברה. 

בית העם של נהלל

בית העם של נהלל

הגן הבוטני של נהלל

בלב המושב שתלו חסידי בוטניקה גן בוטני עם מגוון רחב של צמחים כשלכל צמח שילוט מתאים.

הגן הבוטני של נהלל

שביל סיפורי עצים

הדרכה בסיפורי עצים על יד תלמידי בית הספר בתיאום מראש. ניתן לבקר בזמן שבית הספר פתוח ובתיאום מראש בלבד.

אתר המורשת בתוך בית הספר היסודי

האנדרטה בוצעה בתש”י (1950) ע”י הפסל מרדכי כפרי. שימו לב לריצוף המתכתב עם המעגלי של הישוב. על פאות בסיס הפסל חקוקים שמות הנופלים. בהתחלה חרטו שמו חללי צה״ל בדופן אחד, כשלא הספיק חרטו על עוד דופן, וכשגם זה לא הספיק חרטו על עוד דופן. היום כבר הוצב עוד אבן שחורה לשמות חללים נוספים. על פאת החזית נכתב: “מאלם האבן אקרא – זכור!” (מילותיו של יוסף דרור, מי שהיה מפקדו הראשון של צי הצוללות בחיל הים וחבר מעגן מיכאל).

ביום הזכרון לחללי צה״ל מתאספים כל תושבי נהלל בחצר בית הספר ליד האנדרטה ולאחר בצפירה הולכים בסך לבית הקברות. הדמות באנדרטה מיצגת את ה״צבר״. ניתן לבקר בזמן שבית הספר פתוח ובתיאום מראש בלבד.

בנין האבן של בית הספר

שילוב המראה המזרחי במנה בית הספר היסודי של נהלל.

בית האבן של בית הספר היסודי

בית האבן של בית הספר היסודי

מתחת לחצר בית הספר היסודי מקלט בקני מידה מונומנטלי. אין כניסה למקלט – יש אומרים מחשש של הימצאות ״סליק״ נוסף שטרם נתגלה.

המקלט של בית הספר היסודי של נהלל

מגדל ה��ים

מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924. כידוע הקרקע סביב המושב הוא ביצתי. מי התהום נשאבו לשימוש כמי שתיה ומי השקייה. המגדל שימש גם תצפית בטחונית. גם היום שואבי את מי התהום למגדל מים סמוך גבוה בהרבה מן המגדל הישן.

מגדל המים בנהלל

המחלבה

המחלבה שהפכה למועדון. כמו שהמחלבה היוותה מרכז למפגש חברתי לחקלאיי המושב, המועדון מהווה ניקודת מפגש לנוער. בניין המחלבה נחנך ב-1959 (תשי”ט). המהנדס המתכנן היה יצחקי רטנר.

המחלבה היתה מרכז איסוף החלב משם הועבר החלב במיכלית אל “תנובה” בחיפה. ב- 1996, לאחר עבודת שיפוץ, נחנך במקום מועדון הנוער.

מוזיאון הסליק

המוזיאון הינו אתר מורשת סמוך למסלול. הכניסה בתשלום.  הסליק בנהלל הינו מוזיאון משפחתי ייחודי המספר ארבעה מספורי המשפחה הקשורים בהקמה ובבטחון מדינת ישראל. המוזיאון ממוקם מעל הסליק הישן במשק המשפחה ובצל עץ התמר. בני הדור השלישי והרביעי מספרים למבקרים את ספורי המשפחה.

הדרכה בחצר לקבוצות וליחידים, ארועים וכיבוד בתיאום מראש בלבד.

הסליק בנהלל, משק אבידב, מושב נהלל, 052-3347194 (עפר) ofer@avidov.org.il

 קיימא נהלל

חוות “קיימא נהלל” – לשעבר ״יש מאין״ היא סמוכה למסלול. החווה החקלאית מהווה מסגרת תעסוקתית וחינוכית עבור בני נוער בחינוך לא פורמלי. החווה דוגלת בבניה אקולוגית וחקלאות מקיימת. סיור בחווה הוא חוויה רב חושית. בחווה מגדלים ירקות אורגניים עונתיים, מוכרים אותם, מארחים קהלים שונים לפעילויות בחווה. קיימא-נהלל הוקמה בליווי חוות קיימא בבית זית ובהשראתה. בחווה מתקיים שוק החלפות בכל שישי אחרון של החודש (פרט לחודשים יולי אוגוסט), קורסי פרמקלצ’ר, סדנאות גינון, בנייה באדמה, יצירה בחומרים ממוחזרים, הרצאות וסיורים, וימי כייף לקייטנות.

רוצים לתאם סיור בחווה?       

טל׳: 054-4401918

דוא״ל:  kaimanahalal@gmail.com

חורבת סיפן – תל אל-בידא – גבעת עודד

לגבעת עודד שמות רבים וזכויות רבות בישוב ארץ ישראל. התל הקטן הזה מכונה גם תל ביידא, התל הלבן.

שרידי ישוב הקדומים ביותר הם מתקופה הכנענית התיכונה (2000–1500 לפני הספירה)

התקופה הישראלית הקדומה

ימי הביניים

בראש הגבעה שרדה  – עמדת נ”מ הבריטית ממלחמת העולם השנייה להגן על בסיס חיל האוויר שלהם ברמת דוד.

גבעת עודד

בראשית שנות ה-20 הגיעו למקום מייסדי נהלל וגם ראשוני הקיבוצים גבת, רמת דוד, ויפעת.

שדה התעופה הבריטי

ב-1937 הבריטים ה��ימו בעמק יזרעאל את שדה התעופה “לויד” ע”ש המדינאי הבריטי דייויד לויד ג’ורג’ כבסיס חלופי לבסיס חיפה. אכן שדה התעופה בחיפה הופצץ על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה. דייויד לויד ג׳ורג׳ כיהן כראש הממשלה בתקופה שפורסמה הצהרת בלפור. הבסיס הוקם סמוך לרכבת העמק (תחנת תל שמם – כפר יהושע) ועל ציר הנפט מעיראק לחיפה. לאחר קום המדינה הוחלף שם הבסיס לרמת דוד על שם הקיבוץ הסמוך, שאף הוא קרוי על שמו של דייויד לויד ג’ורג’. בשנת 2011, שמו של הבסיס בסיס חיל אויר כנף 1 על שם האלוף עזר ויצמן.

קבוצת עיינות

בשנת 1926 התיישבה קבוצת “שרונה” בגבעת חורבת סיפן מדרום לנהלל. הקרקע נרכש ממשפחת סורסוק הלבנונית עוד בשנת 1921. שפיעת המעיינות גמרה לכך שחברי הקבוצה שינו את שמה ל״עיינות״. אלו הם ראשוני קיבוץ רמת דוד (קבוצת עיינות). אנשי קיבוצי הסביבה עלו על הקרקע במחרשות ב-1931, כדי לאלץ את הבריטים להתיר להם לעבד את הקרקע ולבנות עליה. זה איפשר לקבוצת עיינות לעבור בשנת 1931 לישוב הקבע של קיבוץ רמת דוד. במרץ 1931, בנוכחות חיים ויצמן, התקיים טקס בו נקרא היישוב רמת דוד. בימי הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, ברמת דוד נותרה קבוצת עיינות לבדה.

קבוצת השרון

בשנת 1926 קבוצה נוספת, קבוצת “שרון”, התיישבה גם היא סמוך לחורבת סיפן. גם קבוצת שרון עברה בשנת 1931 לישוב הקבע של קיבוץ רמת דוד. קבוצת השרון התיישבה בצד המזרחי של רמת דוד. קבוצת עיינות התמקמה בצד המערבי. במשך כ-20 שנה שכנו ברמת דוד שתי הקבוצות זו ליד זו.

קבוץ יפעת

בשנת 1953, ימי הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, התחברו בני קבוצת שרון עם אנשי מפא”י שפרשו מקיבוץ גבת וייסדו את קיבוץ יפעת.

גבעת עודד

גבעת עודד

חורבת סיפן (תל אל-ביידא) מכונה גם גבעת עודד על שמו של בן נהלל, עודד ליברמן (ליבנה) ז”ל. קק״ל נטעה בגבעה חורשה לזכרו של עודד. לרגלי הגבעה חניון ומספר שולחנות פיקניק. בשנת 1943 התפתח ריב בין נערי נהלל לחיילים העיראקים, משומרי שדה התעופה הצבאישדה התעופה לויד (היום שדה תעופה רמת דוד), על כבודן של בנות נהלל. עודד (דדיק), אז בן 18, קיבל מהלומת קת של חייל עיראקי שתקף את המושב. חרף סבלו הוא התנדב לשרות בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. עודד (דדיק) נפטר ב-1949.

אביו של עודד, הסופר צבי ליברמן (ליבנה), חיבר ספר לילדים בשם “עודד הנודד” – עוד בילדותו של עודד. ספרו שימש בסיס לסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל, “עודד הנודד” (1935), אותו ערך נתן אקסלרוד בשנת 1932.

הסרט עודד הנודד

עין סיפן – עין בידא

עין סיפן – עין ביידא

ליד הגבעה נמצא מעיין הקטן, עין סיפן (עין בידא). מושב נהלל הוקם בלב אזור ביצתי, בו ישנם מעיינות רבים ומי תהום גבוהים. מעיין זה הוא שריד אחד המעיינות שגרמו להצפה של האזור. בשנותיו הראשונות של מושב נהלל (1924-1921), היתה פה ביצה גדולה ממנה נבעה מחלת הקדחת. תוך שלוש שנים של ניקוז אינטנסיביות, נוקזו 12 אלף דונם. מאז ועד היום ��נוצלים מי המעיינות. בעבר המים שימשו לשתייה בנהלל. כיום מי המעיינות משמשים להשקיית השדות החקלאיים, אך מי עין סיפן אינו נובע מעל האדמה.

בית המשאבה

ליד עין סיפן בית משאבה גלילי מבטון נבנה בשנת 1955. בקיר מבנה המשאבות ישנו ברז לרחיצת ידים. מדרום לבית המשאבה בריכת נוי בתוך חורשה של עצי אורן וחרוב. הבריכה המקבלת את מימיה בשאיבה ממעיין שני. השחיה אסורה.

בריכת נוי

עין שני – עין א-שייח’ה (עין שיכה)

כקילומטר ממערב לגבעת נעודד, בשדות מושב נהלל, נמצא מעיין נוסף, עין שני (עין א-שייח’ה). לצדו של מעיין שני, עומד מבנה שאיבה דומה לזה הקיים בעין סיפן ושוחה בנויה בקרקע. סביב המעיין נמצא גן לזכרו של נחום בנימיני – שניהל את מחלקת המים של נהלל. בגן נטעו עצי דקל ובוסתן. מעיין שני הנובע גם כיום ומימיו מנוצלים להשקייה.

איך מגיעים לחורבת סייפן? בכביש 73 עוברים את נהלל וממשיכים דרומה 1.5 ק”מ. בסתעף פונים ימינה ליד מסעדת “אוקטגון”כביש המוביל ל”כנף 1” – בסיס חיל האוויר ברמת דוד. אחרי כחצי ק”מ פונים ימינה (מערבה) לדרך כורכר ליד שלט הכוונה אדום לעין שני. בפנייה נמצא מתחם קטן ומגודר עם אנטנת תקשורת. נוסעים כ-100 מ’ מעוצרים ליד חורשה של עצי אורן וחרוב של קק״ל. דרך זאת ממשיכה בשדות בכיוון נהלל.

הכניסה חינם, חניה חינם

מפת סימון שבילים: 4 – הכרמל

מתאים לכל המשפחה אך אינו נגיש לנכים.

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 13 – שביל נהלל וסביבותיו

צבע הסימון: כתום

נקודת מוצא: משטרת נהלל (מנשית זבדה)

נקודת סיום: גבעת עודד (על כביש הגישה לבסיס רמת דוד)

רמת קושי: קלה

אופי ההליכה: הליכה קלה בין התחנות בנהלל.       הליכה על דרכי עפר בתחילת ובסוף המסלול

אורך המסלול: 3 ק״מ (1 ק״מ רק בנהלל)

משך הטיול: 3 שעות (בלי ביקור באתרי מורשת)

עונת השנה: כל השנה

למזלי הרב זכיתי לטייל במקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל מנהלל למשטרת נהלל עם שני מורי דרך. חברי לסיור היו מתניה מיה, פרויקטור של שביל יזרעאל, ויעקב שקולניק, עיתונאי  ומורד דרך, המוכר לי מ-״אי ירוק״ – אתר המסלולים של קק״ל. אומרים שמקור השם ״E ירוק״ הוא דואר ״אלקטרוני״, אני מעדיף לחשוב שמקור בשם הוא השיר ״אי ירוק בים״. עכשיו אתם מוזמנים לטייל באחד במקטעים היפים ביותר בשביל יזרעאל.

מתניה ניה, יעקב שקולניק והושבילים

למפה של שביל יזרעאל-קק”ל לחצו כאן

שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 13 – שביל נהלל וסביבותיו * מקטע 13 של שביל יזרעאל-קק״ל קופצת בקלות ממשטרת נהלל למושב נהלל. המסלול מלא תחנות פעילות מעניינות: במושב הותיק, בשדות עמק יזרעאל, בגבעת הכשרת קיבוצים ובתחנת המשטרה הדו-לאומית.

[hoshvilim]

מדוע העצים מסתירים את הנוף?

בקורס מורי דרך אחד המדריכים שלנו, בני פרנקל, גרם לויכוח סוער כשהציע לכרות את העצים בדרכי נוף של קק״ל שמסתירים את הנוף. חובבי הטבע וחסידי ��סביבה טענו בשצף קצף שאסור לפגוע בעצים. מה דעתכם? ביום בהיר בתחילת מרץ נסעתי עם אשתי להתיצב הטקס איריס הגלבוע השנתי. מן הרגע שהגענו לצומת יזרעאל ופנינו לכביש  667, בציר המרכזי של דרך נוף הגלבוע, הייתי בהלם. מה קרה פה? היכן העצים? לא זה לא פצצה אטומית – אלא זה ״חידוש יערות הגלבוע.

שינוי האסטרגיה של קק״ל

קק”ל החליטה בשנת 2013 לפעול לחידוש חלקה גדולה ביער הגלבוע. בחידוש היער נעשה שימוש רב בעצי חורש טבעי, כדי שלגוון את היער ושלא יסתיר את הנוף המרהיב הנשקף מדרך נוף גלבוע. לאורך כ-5 ק”מ ממזרח למתחם התיירות נורית שבשער הגלבוע נעלמו מרבית העצים מחלקת יער גדולה, המשתרעת על פני כ-280 דונם. עובדים מטעמה של קק”ל כרתו את העצים (וגם חלק גדול מן השלטים). שביל התנ״ך בינתיים נטולת תנ״ך.

שביל התנ״ך – איפה השלט??

ב-30% משטח היער החדש ניטעו במינים הנמנים עם עצי החורש הים-תיכוני של ישראל כגון אלון התבור, חרוב מצוי, עוזרר קוצני ואלה אטלנטית.

עצי החורש, שהם נמוכים מטבעם, ניטעו קרוב לדרך הנוף, על מנת שלא יסתירו את הנוף לנוסעים בכביש הנוף.

עצי המחט ניטעו בחלקים הנמוכים.

האורן הירושלים הוותיק הוחלף האורן ברוטיה, שהתגלה כמין עמיד יותר למזיקים.

רבים מעצי היער הגלבוע שניטעו על ידי קק״ל בראשית שנות ה-50 הזדקנו. עצים קרסו, נשברו ונטו בזוויות חדות. הוחלט לשנות את האסטרטגיה  ולהצעיר את היער הוותיק ולבסס יער מגוון, רב-מיני ורב-גילי. חלק מהעצים הותיקים ישמרו על השתילים הצעירים וישמשו עצי אם בזריעה טבעית של אורנים בשטח הכרות. השטח הכרות יעניק אפשרות לחידוש של צמחייה טבעית בתת-היער הנטוע. כמובן נשמרו בתי גידול טבעיים כגון משטחי סלע, נקודות פריחה ומחילות בעלי חיים.

טוב, אני מוכרח להודות שלאחר הניתוח יש נוף בדרך הנוף.

האם ידעת?

בתקופה הרומית והביזנטית שכנו בהר יישובים רבים שהתפרנסו מגידול גפנים ועצי זית. כאן הפלשתים השיגו את שאול והרגו את בניו – יהונתן, אבינדב ומלכישוע. לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה ה-7) ננטש. אירוע רב-משמעותי שאירע ליד הגלבוע הוא “קרב הג’לוד”, שנערך לרגלי הגלבוע בשנת 1260, ובו ניצח הצבא הממלוכי המוסלמי בראשות ביברס את הצבא המונגולי.בתקופה העות׳מאנית, במאות ה-17–18 הוקמו 15 כפרים ערביים. במלחמת השחרור הפכו הכפרים הערביים שבגלבוע לבסיסים לצבא העיראקי. חלק הכפרים הללו נכבשו במלחמת השחרור על ידי כוחותינו (כגון: זרעין – زرعين, נוריס ומזר) בצפון הגלבוע. וכפרים כגון ג’לבון, פקועה فقوعة, וערבונה נשארו תחת השלטון ירדני עד 1967. כיום מצויים ��ל ההר 12 כפרים ערביים ו-4 יישובים יהודיים: מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע וגן נר.

יעור הגלבוע

אני מכירים מן התנ״ך את קללתו של דוד המלך בקינת דוד על מות שאול ויהונתן. דוד מקלל את ההר בבצורת.

“הרי בגלבוע, אל-טל ואל-מטר עליכם–ושדי תרומות:  כי שם נגעל, מגן גיבורים–מגן שאול, בלי משיח בשמן.” ספר שמואל ב’, פרק א’, פסוק כ”א

אכן ניסיונות הייעור הראשונים הגלבוע שערכו הבריטים בשנות ה-20 ליד מעיין חרוד אך לא עלו יפה.

בשנת 1958 החלה קק״ל בסלילת דרך הפטרולים שלאורך הקו הירוק. בסיום הפרויקט הזה, קק״ל קיבלה על עצמה פרויקט ייעור הגלבוע שבסיומו השתרע על פני 20 אלף דונם. רוב העצים ביער הגלבוע הם עצי מחט מהמין אורן ירושלים וברוש מצוי, כפי שהיה נהוג ומקובל באותם ימים, בוודאי באזורים יבשים כהר הגלבוע.

יערות הגלבוע היום

יערות הגלבוע נמצאים מעל עמק יזרעאל, עמק חרוד, בקעת בית-שאן, נחל בזק והירדן. קיימים צוקים ומתלולים חריפים (בהפרש גובה של כ- 650 מטר) כתוצאה של השבר הסורי-אפריקאי והעתק גלבוע כרמל. גובה הפסגה בגלבוע הוא 536 מטר, בהר מלכישוע. רכס הגלבוע הוא השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון. מהרכס נובעים יותר מעשרה מעיינות.

הר הגלבוע בורך בצמחייה עשירה. הפריחה השופעת המאפיינת את הגלבוע הופכת אותו למוקד משיכה לרבבות מטיילים. באביב מתכסה ההר בשפע פריחה צבעונית מרהיבה ותפארת ההר – אירוס הגלבוע השחור. אירוס הגלבוע, בעל פרחים גדולים מאוד ויפים בצבע סגול עמוק, זכה לפירסום רב. נמשכים משפחות, בתי ספר וטיולים מאורגנים לצפות בגל פריחתו העיקרי מתרחש בתחילת האביב, במהלך חודש מרץ. אירוס הגלבוע נחשב מין אנדמי, הגדל רק בגלבוע ובצפון השומרון.

 הגל האדום

בפברואר פריחת כלניות, רקפות, עירית גדולה וחלבלוב מגובשש.

במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, צבעוני ההרים ונורית אסיה,דמומית ארץ ישראלית והפרג האגסי

במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי.

הגל הכחול

הדרדר הכחול, צהרון מצוי, מקור החסידה, עכנאי יהודה, אל קנה ולשון הפר

סחלבים, הדבורניות, גביעונית הלבנון והוולריאנה

במאי – פריחת קיפודן מצוי

בנובמבר-דצמבר פריחת נרקיסים.

פטר ציורי שדות

האמן צייר השדות פטר וינר מקיבוץ מעוז חיים יוצר ציור חדש כל שנה. השנה הוא חוגג עם רכבת העמק.

החקלאי – האמן צייר השדות פטר וינר מקיבוץ מעוז חיים

תקפוץ לי! – אתר רחיפה כתף שאול

על הר שאול, ליד שביל התנ״ך הוכשר אתר המשמש לגלישה בגלשני רוח ומצנחי רחיפה. כאן נערכים תחרויות ארציות ברחיפת מצנח.

אתר רחיפה כתף שאול

יערות הגלבוע – מפה: קק״ל

  מידע למטטי��

עונה מומלצת: כל השנה, בתחילת מארס – פריחת איריס הגלבוע

משך המסלול: 3-5 שעות

רמת קושי: קלה

אורך מסלול הנסיעה: כ-30 ק”מ

מפת סימון שבילים: 3 – הגליל התחתון

גישה: לכל רכב (קטעי ההליכה – ברגל בלבד)

נגישות:

הר שאול (כתף שאול) – שולחנות פיקניק מותאמים לנכים ושבילי הגישה למצפור מותאמים למעבר כיסאות גלגלים

בתל יזרעאל – חניה,שולחנות, תצפית, שבילים

חניון האירוסים – חניה, שולחנות, שבילים

מצפור יצחק חידו – נגיש.

חניון נורית – יש שולחנות נגישים.

חניון הר אבינדב – יש שולחנות נגישים.

שירים לטיול בגלבוע

לכל קבוצת מטיילים אני ממליץ להשמיע שיר עברי הממחיש את נושא הטיול. הר גלבוע זכה לשלשה שירים מצויינים.

בהר הגלבוע – לאה נאור – יוסף הדר – בביצוע צמד הפרברים

בת שישים – דידי מנוסי – בביצוע הגבעטרון

 זמר (לא אורחת גמלים) – אברהם שלונסקי – מרק לברי – יפה ירקוני

חידוש יערות הגלבוע * מדוע העצים מסתירים את הנוף? בקורס מורי דרך אחד המדריכים שלנו, בני פרנקל, גרם לויכוח סוער כשהציע לכרות את העצים בדרכי נוף של קק״ל שמסתירים את הנוף.