#מועצת הרי אפרים

[hoshvilim]

רמות מנשה *

[hoshvilim]

גורל שבט מנשה מלווה באבדן הבכורה לא רק בתנ״ך. גם במדינת ישראל המודרנית חלה אי בהירות בקשר לשימוש בשם ״מנשה״. בוא נבדוק שלב שלב: תקופת התנ״ך, תפילות הימים הנוראים, עשרת השבטים, נחל, מפעל מים, אזור גיאוגרפי, שם של קיבוץ, מועצה אזורית, מחנה עולים, בית חולים, פארק, ושביל.

מנשה בתנ״ך

משני הבנים שנולדו ליוסף במצרים הבכור היה מנשה והצעיר אפרים. אך, לא הבכור הוא שנבחר אלא דווקא הצעיר.על אף שיוסף העמיד את בניו לפי סדר חשיבותם, את מנשה הבכור מימין יעקב ואת אפרים הקטן משמאלו. יעקב שיכל את ידיו וסמך את יד ימינו על אפרים, ואת יד שמאלו על מנשה הצעיר.”וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר“? (בראשית מ”ח, י״ד)

לשאלת י��סף על המעשה, ענה יעקב: “וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר: יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם” ( בראשית, מ”ח, י”ט)

גם בברכת השבטים יעקב מקדים את אפרים למנשה. “הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: … וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה” (בראשית מ”ח טז, כ).

הדגל של שבט מנשה לפי הזיהוי של הראם בשור הבר יוצר:Shavitco

אפרים – שאיננו בכור, מקבל נחלה (גדולה מאוד) בעבר הירדן המערבי. מנשה מצד זה שהוא בכור, מקבל נחלה כפולה, עם זאת בכורתו נדחית. נחלת שבט מנשה נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. מושב בני השבט משתרע מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון. מי שיידחו הם בניו של מנשה מאשתו הארמיה (לא ישראלית). בניו מאשתו הישראלית יקבלו נחלה מצפון לבני דודיהם, בני אפרים.

Map of the tribal allotments 1759 –

השבטים מנשה ואפרים היו חלק מתושבי ממלכת ישראל במקור לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת. לאחר חורבת ממלכת ישראל הצפונית היו שרידי עשרת השבטים שהתיישבו בממלכת יהודה. בתיאור שיבת ציון בספר דברי הימים מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, מנשה ואפרים.  וּבִירוּשָׁלִַם, יָשְׁבוּ, מִן-בְּנֵי יְהוּדָה, וּמִן-בְּנֵי בִנְיָמִן–וּמִן-בְּנֵי אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה. (ספר דברי הימים א’, פרק ט’, ג׳)

12 Tribes of Israel Map PNG by User:Janz, SVG vectorization by User:יוסי, and translation of captions to Hebrew by he:משתמש:ברי”א and he:משתמש:דניאל צבי

הבן יקיר לי

גם הנביא ירמיהו העדיף את שבט אפרים על שבט מנשה – כמו שאנו אומרים בתפילות הימים הנוראים:- הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה. (ירמיהו ל״א י״ט) שימו לב שהאות ״ב״ במילה ״הבן״ צריכה להיות רפויה (ללא דגש) ולא כמו בביצוע של להקת הנחל. (כלומר understand ולא son)

בני מנשה

חלק מבני השבטים – קוקי-צ’ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר, המזהים עצמם כיהודים – צאצאי שבט מנשה, מעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון במאה ה-8 לפנה”ס. הרב הראשי שלמה עמאר הכיר בשורשיהם היהודיים של בני שבט מנשה, אולם קבע שהדרך להשיבם לחיק עם ישראל היא על ידי גיור מלא. (זה בניגוד לאחינו עולי אתיופיה שהרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי והראשון לציון שקבע ששארית יהודי אתיופיה הם יהודים גמורים ויש לפעול למען שיבתם לעם ישראל ומדינת ישראל. הוא פסק שלאחר עלייתם ארצה יש לעשות להם גיור לחומרא בלבד כדי להסיר כל ספק.) שוב בעלי השם ״מנשה ״ הפסידו.

Flag of Bnei Menashe

אזור גיאוגרפי רמות מנשה לשעבר רמת מנשה

תחילה האזור נקרא ״רמת מנשה״ עד שהשם עודכן באופן רשמי על ידי ועדת השמות הממשלתית. מאז הוא נקרא ״רמות מנשה״. רמות מנשה הוא חבל ארץ בדרום הכרמל. למעשה קער המורכב מסלעי גיר קשה ודולומיט בין רכס הכרמל לרכס אמיר (הרי אום אל פחם). אזור רמות מנשה הוא החלק הקעור והנמוך מבין שלושתם. הגובה הממוצע הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600 ל־700 מ”מ בשנה, והטמפרטורה הממוצעת היא כ־18 מעלות. רמות מנשה כוללת את היישובים: קיבוץ דליה, מושב עין העמק, קיבוץ עין השופט, קיבוץ גלעד, קיבוץ רמת השופט, וקיבוץ רמות מנשה – כולם במועצה אזורית מגידו. מסתבר שיש גם אזור הגיאוגרפ�� בשם רמות מנשה וגם קיבוץ בשם רמות מנשה.

קיבוץ רמות מנשה – לשעבר קיבוץ בוני הנגב

רמות מנשה הוקם ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, כיישוב משלט. היישוב הוקם על אדמות הכפרים הערביים Daliyat al-Rawha ו-Sabbarin לאחר כיבושם. בנובמבר 1948 הוחלף השם ״קיבוץ בוני הנגב״ ואומץ השם רמות מנשה. מה זה ״ישוב משלט״? יישובי משלט ברובם קיבוצים הוקמו במהלך או בשנה שלאחר מלחמת העצמאות (1948–1949) על ידי לוחמי מלחמת העצמאות בגבולות המדינה על מנת להגן עליה מפני צבאות האויב. שמו של הקיבוץ נגזר ממיקומו באזור נחלת שבט מנשה מתקופת המקרא.

קיבוץ בוני הנגב

בין מאות המעפילים הייתה קבוצה שהתארגנה בעיר לודז’ בפולין והקימו “קיבוץ” שנקרא “בוני הנגב”. כולם היו שרידים אחרונים של משפחותיהם שניספו בשואה. חלומם של הצעירים הללו היה להקים קיבוץ בנגב ולהתחיל את חייהם מחדש במולדתם. הבריטים לא נתנו לאניות לעזוב את נמל לה ספציה. תושבי העיר, שבעצמם סבלו הפצצות, מחסור וסבל בעת המלחמה, התגייסו לטובת המעפילים הללו. במשך שישה שבועות הם סיפקו להם מזון ועזרה רפואית וחלקו עימם את המעט שהיה להם. עירית לה ספציה העמידה לרשותם מקלחות ציבוריות וסיוע אחר ואף סיפקה מצרכים לעריכת סדר פסח גדול על החוף. “בוני הנגב” וחבריהם (הרי הם חברי השומר הצעיר) ארגנו מצעד ברחובות העיר לכבוד ה-1 במאי לכל התושבים. שיא המאבק היה שביתת רעב שהכריזו עליה המעפילים, אשר לאות הזדהות עימה שבתו רעב גם מנהיגי היישוב בארץ. הלחץ עשה את שלו ולבסוף התירו הבריטים לספינות להפליג. לה ספציה כונתה מאז “השער לציון”. “בוני הנגב” נשלחו להקים קיבוץ דווקא בהרי מנשה ובעיצומה של מלחמת העצמאות, ביולי 1948 עלו על הקרקע אחרי תקופת הכשרה בקיבוצי הסביבה. אחד הרחובות בקיבוץ רמות מנשה קיבל את השם רחוב בוני הנגב.

רשימת שינויי שמות יישובים של הלשכה במרכזית לסטטיסיקה

מועצה אזורית מגידו – לשעבר מועצת הרי אפרים

מועצה אזורית מגידו היא באזור רמות מנשה – בין יקנעם עילית בצפון, עמק יזרעאל והרי הגלבוע ממזרח, ואדי ערה מדרום, ורכס הרי הכרמל ממערב. האזור נודע בשנות ה-30 בקרב הציבור כאזור אפרים – שהיה שגוי לא באזור זה. אולם, במשך השנים שוב גבר ״אפרים״ והשתמשו בשם “מועצת הרי אפרים“, עד שהשם שונה ל”מועצה אזורית מגידו” בשנת 1952, וקיבל תוקף רשמי של ועדת השמות הממשלתית בשנת 1954. הצעה לקרוא למועצה ״מנשה״ לא נתקבלה כאן והשם מנשה יוחס למועצה אזורית מנשה (ראה למטה) – שאינו ברמות מנשה.

מפת ישראל – מועצה אזורית מגידו יוצר:Meronim

פארק רמת מנשה או פארק רמות מנשה?

קק”ל והמועצה האזורית מגידו ההכריזו על חבל ארץ רמת מנשה, המשתרע על כ-81,000 דונם, כפארק ביוספרי. בתחום הפארק כלולים יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה, כמו גם שישה יישובים כפריים. בבסיסו של הרעיון הביוספרי: מקום בו כל מרכיביו של חבל הארץ, טבע נוף ואדם, מוצאים את מקומם זה לצד זה בהרמוניה, תוך יצירת מרקם משותף. באינטרנט קיימת אי בהירות בקשר לשם הפארק.

גם אתר eירוק של קק״ל וגם האתר של קק״ל מכנים את הפארק ״פארק רמת מנשה״. הבלוגים שבילים, טיולי, ומפה מכנים את הפארק ״פארק רמות מנשה״.

שביל רמת מנשה או שביל רמות מנשה?

גם ביחס לשמו של השביל לא ברור אם צריך להיות ״שביל רמת מנשה״ או ״שביל רמות מנשה״. למשל מפה כותבת ״שביל רמות מנשה״. לעומת זאת ויקישביל מאייתת ״שביל רמת מנשה״.

בכל מקרה זהו השביל האזורי של האזור הגיאוגרפי רמות מנשה. השביל מסתעף מזרחה משביל ישראל באזור מושב עופר וחוזר לתוואי שביל ישראל צפונית לבנימינה ליד פארק שוני. ניתן לטייל בשביל כמעט בכל ימות השנה אך העונה היפה ביותר היא ללא ספק האביב. אורך השביל 66 ק”מ. השביל מסומן במפת סימון שבילים מס’ 4 (2014 ואילך). רוב היישובים שלידם עובר השביל נמצאים במועצה אזורית מגידו. הייתי חושב שביל רמות מנשה יהיה במועצה אזורית מנשה. לא?

שביל רמות מנשה – מעין מחוללים לקיבוץ הזורע

View this document on Scribd

הצעת מסלול – שביל רמת מנשה

ממושב עופר למועצה אזורית מגידו ( 20 ק”מ): מושב עופר (מועצה אזורית חוף הכרמל), בת שלמה (מועצה אזורית חוף הכרמל) , הר חורשן, שמורת יער אלונה, עין מחוללים, מתחם מועצה אזורית מגידו, קיבוץ רמת השופט (המועצה האזורית מגידו)

נקודות מים: בקיבוץ רמת השופט (המועצה האזורית מגידו) הסמוך אפשר להצטייד בכלבו (א’-ה’ 10:00-06:00, ו’ 14:00-06:00, ש’ 14:00-10:00), בת שלמה, קיבוץ רמות מנשה (המועצה האזורית מגידו)

נקודות לינה: לינת שטח מתאפשרת במורד השביל כק”מ אחד ממתחם המועצה או לאורך נחל שלף.

ממועצה אזורית מגידו לקיבוץ דליה (כביש 672) (24 ק”מ): מתחם מועצה אזורית מגידו, נחל השופט, עמק השלום, עין פרור, קיבוץ הזורע (המועצה האזורית מגידו), משמר העמק (המועצה האזורית מגידו), אנדרטת הקיבוצים, קיבוץ דליה

נקודות מים: בקיבוץ דליה צרכניה שמקבלת כרטיסי אשראי בלבד. (א’-ה’ 19:00-07:30 ו’ 13:00-08:30 ש’ 13:00-10:00.)

מקבוץ דליה (כביש 672) לבנימינה (18 ק”מ): קיבוץ דליההמועצה האזורית מגידו), מאגר רז, נחל תנינים, מושב גבעת ניל”י (המועצה אזורית אלונה), חוצים את כביש 6, פארק אלונה, נחל התנינים, בנימינה

נקודות מים: צרכניית מושב גבעת ניל”י טל�� 054-5242700, מי קדם, שוני, בנימינה

שביל רמות מנשה – מקיבוץ הזורע עד נחל רז

View this document on Scribd

שער מנשה

בתחילה הוקם במקום שדה תעופה בימי המנדט הבריטי. עם קום המדינה הוא נכבש על ידי צה”ל ושימש עמדה קדמית באזור. לאחר שוך הקרבות באזור הוסב למחנה עולים גדול בשם עין שמר (כשם הקיבוץ עין שמר הסמוך). המחנה קלט חלק מהעולים מתימן במבצע על כנפי נשרים.

עולים מתימן מקימים סוכה במחנה העולים שער מנשה, תשרי תשי”א (1950) צילום:לשכת העיתונות הממשלתית

לאחר מכן שוכנו בו עולים ממזרח אירופה ומסין. בתחילת 1950 הוסב שם המחנה ל”שער מנשה“. ב-1951 החל המחנה לקלוט עולים מעיראק. במקביל, הוקם במקום כפר לקשישים שנפתח רשמית ב-1953. ליד הכפר התקיים בית חולים לקשישים סיעודיים אשר התמחה בטיפול בבעיות פסיכיאטריות של קשישים. ליד בית החולים התקיים מאז 1952 בית ספר לאחיות. בתחילת 1961 הוחלט על סגירת כפר הזקנים. במקביל לסגירה וההסבה לבית חולים פסיכיאטרי, בית הספר לאחיות הרחיב את פעילותו, תוך התמחות בפסיכיאטריה. ובכן השם ״מנשה״ זכה להיות השם של בית חולים פסיכיאטרי.

הודעת עיתון דבר 10 בפברואר 1950 על הישיבה הראשונה של מועצה אזורית חבל מנשה לרבות שער מנשה לשעבר מחנה עולים עין שמר

 נחל מנשה

נחל אכזב, אחד היובלים (יחד עם נחל שלף, ונחל רון) של נחל דליה. הנחלים הללו מנקזים את מי אזור רמות מנשה לכיוון מערב אל הים התיכון. זורם ליד שמורת הר חורשן, בת שלמה ועין זיוונית. נחל דליה מעט דרומית ליישוב בת-שלמה, מתמזג עם נחל אלקנה ונחל טלימון. לבסוף נשפך לים התיכון בקטע שבין קיבוץ דור לקיבוץ מעגן מיכאל.

מפעל נחלי מנשה

מפעל “נחלי מנשה” הוא מפעל מים של חברת “מקורות” האוסף את מי הננגר של נחל תנינים, נחל עדה, נחל ברקן ונחל משמרות ומזרימם בתעלת הטיה למאגר שיקוע בחולות קיסריה. למרבה הפלא מפעל נחלי מנשה אינו כולל את מי נחל מנשה.

Nahalei Menashe Water Project יוצר:RickP

מועצה אזורית מנשה

בכל זאת קיימת מועצה אזורית מנשה. היא שוכנת ממזרח לחדרה. המועצה הוקמה בשנת 1950 במסגרת הקמת רשויות מקומיות לכלל היישובים במדינה. ככה השם ״מנשה״ נחסם כאשר הוחלט לשנות את שמה של מועצת הרי אפרים. מועצה אזורית מנשה כוללת קיבוצים, מושבים וכפרים ערבים (מדרום לנחל עירון), ושני יישובים קהילתיים. שם המועצה נגזר מהתנ��ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

בעת הקמתה הכילה המועצה 11 יישובים ואת כפר הנוער אלוני יצחק (שנקרא אז כפר יצחק גרינבוים), סמינר גבעת חביבה ואת מחנה עולים שער מנשה שקודם לכן נקרא מחנה עין שמר.

בשנת 1965 צורף למועצה הכפר מייסר.

באוגוסט 2012, במסגרת פירוק הרשויות קציר-חריש, צורף היישוב קציר (הקטן ביניהם) למועצה.

יוצר:Meronim

//ws-na.amazon-adsystem.com/widgets/q?ServiceVersion=20070822&OneJS=1&Operation=GetAdHtml&MarketPlace=US&source=ac&ref=qf_sp_asin_til&ad_type=product_link&tracking_id=hoshvilim-20&marketplace=amazon&region=US&placement=B005FEGYJC&asins=B005FEGYJC&linkId=8e2bea396b1f0ffe053d193c5ce7eaf2&show_border=true&link_opens_in_new_window=true&price_color=333333&title_color=0066C0&bg_color=FFFFFF

רמות מנשה * גורל שבט מנשה מלווה באבדן הבכורה לא רק בתנ״ך. גם במדינת ישראל המודרנית חלה אי בהירות בקשר לשימוש בשם ״מנשה״.