#שמורת עין אפק

[hoshvilim]

שמורת עין אפק

שמורת עין אפק היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. שמורת עין אפק היא פינת חמד רטובה במישור חוף הגליל. תל אפק (קרית ביאליק) תל ארכאולוגי בחלקה הדרומי של השמורה, ובו שרידי התיישבות מתקופות רבות. חפירות ארכאולוגיות חשפו שרידי התיישבות אנושית מהתקופה הכנענית, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה…

[qingtiger]

Замок крестоносцев. (at שמורת עין אפק) https://www.instagram.com/p/BwrO9kpD5Qn/?utm_source=ig_tumblr_share&igshid=o8qe7tn951lx

[kitrifoto]

שבת שלום Shabat Shalom ... #Shabat #shabatshalom #shabatshalom❤️ #tree #treesofinstagram #treesofinstagram #flowers #flowerstagram #photooftheday #photographylovers #nature #naturephotography (at שמורת עין אפק) https://www.instagram.com/p/CNcm00jnIJO/?igshid=2yy2zymqzzwq

[orenhoz]

#runnersofinstagram #runningislife #run #runner #runners #runnerslife #running #sport #fitnessfun #fitness #training #motivation #halfmarathon #runderwear  #runstrong #instasport #instarunners #instarun  #crossfit  #runchat #פיטנס #fitnessmotivation #instarunning #instarunner #israel_times #fitnesslife #sports# #haifa @izra.elite.runners @orenhoz #זרלאיבין (at שמורת עין אפק) https://www.instagram.com/p/Bz8fycYnohp/?igshid=us490tzrcnq0

[itamarisraelviptourguide-blog]

‏‎Buffalos at Ein Afek nature reserve. This place is so pretty! ‎‏ (ב‏‎שמורת עין אפק‎‏) https://www.instagram.com/p/BulSnTBnAIy/?utm_source=ig_tumblr_share&igshid=1oe07znmdnxoo

[qingtiger]

Древности в заповеднике эйн офек. (at שמורת עין אפק) https://www.instagram.com/p/BwrOwI6jqKF/?utm_source=ig_tumblr_share&igshid=12gwcgio9d407

[hoshvilim]

נחל נעמן

נחל נעמן (Nahal Na’aman) הוא אמנם נחל קצר, אורכו רק כ-10 ק”מ, אך הוא אחד מנחלי האיתן המעטים שבמישור החוף. נחל נעמן איתן לכל אורכו. ראשית דרכו בעינות אפק, כקילומטר צפונית לצומת אבליים, וממעיינות באזור עין אפק (כורדני) בעמק זבולון. בסקר שערכו הבריטים בשנת 1920 נמצאו 35 נביעות של מעיינות בעין אפק. משם הוא זורם צפונה בפאתי קרית ביאליק והקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ, בהמשכו מתאחד הנעמן עם נחל החילזון, ונשפך למפרץ עכו. סביב לנחל הוקמו בריכות דגים רבות. נחל נעמן התחתון מהוה הגבול הצפוני של עמק זבולון. בתקופה שלעכו העתיקה על תל עכו נחל נעמן זרם צפונית יותר והיווה חלק ממערכת ההגנה של התל. כמעט כל אפיק הנחל עובר כיום בקווים ישרים לאורך תעלות חפורות. הוקמו מעל הנחל שלושה גשרים למטיילים ולידם הוכשרו שבילי אופניים, שבילים להליכה ברגל ופינות ישיבה. ב-2011 הנחל הוכרז כנקי על ידי קק”ל.

Rowing on Na’aman River, c. 1940-1950 Public domain

נחל הנעמן מהוה תעלת ניקוז שנחפרה בשנות ה-30 של המאה ה-20 כחלק מהמלחמה בקדחת.

עד לשנות ה-40 מעיינות אפק, הזיניו את הנעמן.

ב-1942 החלו בתי הזיקוק לשאוב את מי המעיינות למפעל בצ׳קפוסט.

בשנות ה-60 ביצעה מקורות קידוחים שדלדלה כמעט לחלוטין את המעיינות.

במקביל לשאיבת המים, החלו גורמים שונים להזרים מזהמים לא��יק המתייבש –שפכי מפעלי תעשייה.

שיקום הנחל

בשנת 2002 אושרה תוכנית נחל נעמן לשיקום הנחל. בראשית 2007 נטלה על עצמה עמותת “צלול” את המשימה להביא לניקוי הנחל ולהפסקת הזרמת המזהמים לים. במסגרת שיקום הנחל הועבר חלק ממי הקידוחים בעיינות נחל נעמן לשמורת עין אפק ומשם המים זורמים בנחל והוא שב להיות נחל איתן.

מקור השם נעמן

נעמן נגזר מהמילה הערבית, א-נעמין, שפירושו ״הזמנה״. האגדה מספרת כי כאשר הנביא מוחמד, עבר בארץ, אף אחד מן הנחלים לא התיר לו לעבור דרכו, פרט לנחל הנעמן שהזמינו לעבור בתוכו.

מקובל לזהות את נחל נעמן עם הנחל “שיחור לבנת” המוזכר במקרא.

וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת.   (יהושע י״ט, כ״ו)

נחל נעמן מזוהה על ידי פליניוס, טקיטוס, יוספוס, ואיזידורוס הקדוש מסביליה עם נחל בלוס (Belus – Belos). יתכן שהשם ״בלוס״ נובע מן האליל ״בעל״.

נחל נעמן – מקור הזכוכית

נחל נעמן נחשב על ידי פליניוס הזקן – (Pliny the Elder – Gaius Plinius Secundus) למקום המקור האגדי לגילוי הזכוכית.

 The discovery of glass, takes place on the glistening sands along the Belus River near Mt. Carmel in ancient Syria. There is a story that once a ship belonging to some traders in natural soda put in here and that they scattered along the shore to prepare a meal. Since, however, no stones suitable for supporting their cauldrons were forthcoming, they rested them on lumps of soda from their    cargo. When these became heated and completely mingled with the sand on the beach a strange translucent liquid flowed forth in streams; and this, it is said, was the  origin  of glass

Pliny, Book 36

בשנת 1190 כוחות צלפנים צ׳כים, בראשם דפולט השני Děpolt II נערך קרב על הגשר של  נחל בלוס.

ציור מספרו של ויליאם פרנסיס לינץ’ שחקר את הירדן וים המלח בשנת 1848. הספר פורסם בשנת 1849. בציור למטה רואים את מאהל משלחתו של לינץ’ על גדול נחל הנעמן ליד עכו.

נחל נעמן כפי שצויר בשנת 1848 על ידי משלחתו של ויליאם פרנסיס לינץ’

תל כרדאנה 

התל במקור נחל נעמן נקרא תל אפק בדומה לזה שבמקורות הירקון.

בני אדם התחילו להתגורר ליד המעינות באזור עין אפק בתקופה הכלקוליתית (4500 לפנה”ס – 3500 לפנה”ס).  בתקופה זו המעיינות היו סמוכים לחוף הים. בתקופת הברונזה הקדומה (3300 לפנה”ס – 2400 לפנה”ס) נוסדה במקום עיר נמל כנענית. בתקופת הברונזה התיכונה (2400 – 2000 לפנה”ס) מוזכרת אפק בתעודות מצריות.

העיר אפק הייתה עיר כנענית עתיקה בנחלת אשר:

וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם….. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב:  עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן.  (יהושע יט, כ״ד-ל)

אך אשר לא הוריש את אפיק. בתקופת הברזל, בימי ממלכת ישראל, הייתה במקום עיר פיניקית. בתל נמצאו חרסים מתקופת הברונזה והברזל, המתאימה לתקופת ההתנחלות.

אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, צִידוֹן; וְאֶת-אַחְלָב וְאֶת-אַכְזִיב וְאֶת-חֶלְבָּה, וְאֶת-אֲפִיק וְאֶת-רְחֹב.   (שופטים א, לא).

התל ליד עין אפק, המכונה תל אפק״ היום, הוא “תל כרדאנה״ בבקעת ��כו. לרגלי תל כרדאה נובע המעין המהווה את ״נהר נעמין״ או ״בלוס״.

שמורת עין אפק

שמורת עין אפק, הידועה גם כשמורת בצת אפק, היא השריד האחרון של ביצות נחל נעמן. הביצות כיסו כ-20,000 דונם באגן הניקוז של נחל הנעמן. רוב שטח הביצות יובש ומשמש לחקלאות אינטנסיבית. השמורה כוללת הן מעיינות וביצות והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. היא משתרעת על פני 660 דונם. מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם אפק.

שמורת עין אפק צילום:Ori~

בתקופה הצלבנית, במהלך המאות ה-12 וה-13,ההוספיטלרים בנו בכורדאנה חווה צלבנית מבוצרת על ראש תל אפק, כנראה בסיס הכוח לנחלה ההוספיטלרית של כורדנה. המעיין בעין אפק שימש להפעלת טחנות קמח. למרגלות המבנה המבוצר על תל אפק בנו ההוספטלרים את טחנות הקמח המבוצרות במגדל שמירה דו קומתי וסכר מרשים שאגם את מי המעיין ויצר אגם ששימש את טחנות המגלש שנבנו במקום והקיימות עד היום.

בתקופה הצלבנית, במאות ה-12 וה-13, נבנתה חווה צלבנית מבוצרת על ראש תל אפק על ידי ההוספיטלרים של כורדאנה. המעיין בעין אפק שימש להפעלת טחנות קמח. למרגלות המבנה המבוצר על תל אפק בנו ההוספטלרים את טחנות הקמח המבוצרות (טחנות ריקורדאנה – Recordane או Ricordane) וסכר שאגם את מי המעיין ויצר אגם ששימש את טחנות הקמח. סמוך לתחנות הוקם גשר שחצה את ערוץ הנעמן והובילה מעכו לחיפה. בתל דעוק, הנמצא מצפון מערב לתל אפק, היה מרכזה של נחלה חקלאית בשם דוק שהשתייכה למסדר הטמפלרי ושם היו טחנות דעוק או דוק – Doke. השם כורדאנה משמר את תחנת Ricordane.

בתקופת השלטון הממלוכי שהתחיל בשנת 1291 האתר נקרא Kerdanah.

במפות מ-1799, ששרטט פייר ז’אקוטן, נקרא המקום “ביצת כורדני” (Marais de cherdani) על שם מצודת כורדני שבמקום.

בשנת 1881סקר PEF –  Palestine Exploration Fund מצא Kh. Khurdaneh נטוש. בשנת 1900 ביקר במקום Gottlieb Schumacher.

בשנת 1925 נרכש 1,500 דונם בכורדאנה ממשפחת סורסוק מביירות.

לאחר הקמתם של הקיבוצים עין המפרץ, כפר מסריק ואפק בסמוך לביצות, הוחל בייבושן, במטרה להדביר את יתושי האנופלס נושאי המלריה. הייבוש נמשך בין 1937 ל-1939.

Fish-Breeding Kurdany מראה המקום לפני 1948 – נחלת הכלל

שמורת עין נימפית

שמורת עין נימפית נמצאת בגדה המזרחית של נחל נעמן, 1 ק”מ דרומית מזרחית לקיבוץ כפר מסריק. עין נימפית היא שמורה קטנה – שטח השמורה 62 דונם בלבד. מימיו זורמים לנחל נעמן. במקום מעיין ובריכה טבעית, בה שרדו מינים נדירים של צמחים ובעלי חיים. מקור השם מצמחים נדירים שצומחים בשמורה: Nymphaea caerulea, וCyperus-Longleaf Pondweed. הרחצה בבריכה אסורה, לצורך שמירה על בעלי החיים הנדירים שבה (צב רך, וכן חסרי חוליות נדירים)!

שמורת נחל נעמן – שמורת רצועת נחל נעמן

שמורת טבע עתידית בין שמורות עין אפק וכרי נעמן במקטע שאורכו כק”מ וחצי, מבטיחה תנועת בעלי חיים וצמחים בין השמורות גם בעתיד.

שמורת כרי נעמן

השמורה משתרעת – צמוד לאפיק הנעמן – בין אזור התעשייה צור שלום במערב, ובין תעלת הנעמן במזרח. בשמורה נכלל אזור ביצתי עונתי המתייבש בקיץ, מערבית לתעלת הנעמן. בגבולה המזרחי של שמורת כרי נעמן נמצא שביל נחל נעמן.

שביל נחל נעמן

בראשית המאה ה-20 יובשו הביצות ובמקום הושארה שמורת טבע שבה נוף מיוחד של צמחי מים ומעט מהביצות שנותרו סביב אגם קטן. בשנת 2007 הוכשר למטיילים שביל הליכה סלול לאורך הנעמן, בקטע קצר הסמוך לשמורת כרי נעמן. השביל הבסיסי הוא קווי, אולם בחלקו המרכזי יש קטע שביל מקביל המאפשר טיול מעגלי. בשביל אספלט שנסלל על גדת הנחל אפשר ללכת רגלית, לרוץ, לרכוב באופניים, למשוך את הכלב או לדחוף עגלות ילדים למרחק של כ-2.5 ק”מ.  השביל מתאים לכל המשפחה. הכניסה חינמית ואורך המסלול המעגלי הוא 4 ק”מ. גשרים מעל הנחל יקחו אתכם אל פינות מנוחה, ספסלים ושולחנות פיקניק שנמצאים בגדה השנייה. בחודשי הקיץ (יולי-ספטמבר) יש פריחת צמחי מים. מי נחל נעמן מזוהמים, הכניסה למים והדייג בהם אסורים.

שמורת שפך הנעמן

בשפך הנעמן נמצאת מלחה חופית, מהחשובות בישראל. השמורה משתרעת בדרום העיר עכו, משני צידי הכביש הישן לעיר ובשתי גדות נחל נעמן. שמורת רצועת נחל נעמן – שמורת טבע עתידית – משתרעת בין שמורת עין אפק בדרום-מזרח לשמורת כרי נעמן בצפון, במקטע שאורכו כק”מ וחצי.

שמורת נחל נעמן – שמורת רצועת נחל נעמן ** נחל נעמן נחל נעמן (Nahal Na'aman) הוא אמנם נחל קצר, אורכו רק כ-10 ק"מ, אך הוא אחד מנחלי האיתן המעטים שבמישור החוף.

[hoshvilim]

טיילת ישובי דרום הגולן נמתחה עד מצפה סוסיתא – מצפה מבוא גולן. הטיילת סלולה כמו מדרכה ומסומנת לכל אורכה. 35 ק”מ של טיילת ושביל אופניים מחברים בין יישובי דרום הגולן. רצף השבילים עובר מרמת מגשימים, דרך חיספין, נוב, אבנ”י אית”ן, אליעד, בני יהודה, נאות גולן ואפיק, מעין פיק, כפר חרוב, ומתחבר לטיילת מבוא חמה. מקטע נוסף באורך חמישה ק”מ מחיספין לנטור.

מצפה סוסיתא

מצפה סוסיתא – Susita Lookout מהוה נקודה מצויינת להרחבת מלחמות אחאב מול ארם. מפה פנורמית מסייעת למבקרים להתמצא בשטח.

הנוף מזמין צילום אמנותי, ציור או איור. עוד ימצאו מרכבותיו של בן חדד בעמק.

מלחמת ישראל בארם

במקרא מסופר על שלוש מלחמות שנלחם אחאב.

במלחמתו הראשונה, חדר בן הדד יחד עם 32 מלכים גרורים אל ממלכת ישראל וצר על שומרון. אחאב הובס (מלכים א’, פרק כ’, פסוקים א’-כ”ב).

לאחאב נותרו רק “נערי שרי המדינות” (פס’ יד). כוח קטן זה הצליח להפתיע את הארמים ולהנחיל להם תבוסה.

שנה לאחר מכן כינס בן הדד שנית את צבאו ונערך בין העיר אפק, ככל הנראה פיק בגולן (או תל עין גב) ובין הירמוק. האסטרטגיה של בן חדד היתה צבא של מרכבות כשבעורף מישור (משטחי רמת פיק, עמק הירדן, עמק יזרעאל, ועמק דותן).  ״ויחנו בני ישראל נגדם משני חשפי עזים ויחנו אלה נוכח אלה שבעה ימים. ויהי ביום השביעי טצקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם וינוסו הנותרים אפקה אל העיר.״ אכן כשהמערכה נגמרה בתבוסת הארמים, הוכח כי טעו בסוברם כי תמיד ״אלהי הרים ה׳, ולא אלהי העמקים הוא..״גם בקרב זה הצליח אחאב להכות את ��ארמים, וניצחון זה הביא לשינוי ביחסים בין הצדדים – בן הדד התחייב להחזיר לאחאב את הערים שנלקחו מידי עמרי אביו, ולהעניק לסוחרי ישראל זכויות סחר (“חוצות”).

וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל… וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל-הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן-הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל-הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר… וַיֹּאמְרוּ עַבְדְּךָ בֶן-הֲדַד אָמַר תְּחִי-נָא נַפְשִׁי וַיֹּאמֶר הַעוֹדֶנּוּ חַי אָחִי הוּא… וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶּן-הֲדַד וַיַּעֲלֵהוּ עַל-הַמֶּרְכָּבָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחֻצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר-שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת-לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ (מלכים א’, פרק כ’, פסוקים כ”ו-ל”ד)

שמורת סוסיתא

השמורה משתרעת במתלול המערבי של הגולן היורד בתלילות לעבר הכינרת, בין כביש מס’ 92 (כביש החוף המזרחי של הכינרת) במערב, וכביש מס’ 98 והיישוב מבוא חמה במזרח. השמורה מאופיינת בהפרשי גובה גדולים במיוחד המגיעים ל- 500 מ’.

איך מגיעים למצפה סוסיתא?

נוסעים בכביש 98. פונים לכיוון צפון לשביל עפר ממערב לאמפי גולן. חונים מיד ליד טיילת יישובי דרום הגולן. ממשיכים ברגל רק כמה עשרות מטרים. (לא כמו במפה למטה.)

מצפה מבוא חמה

בא לי לנעול נעלי הרים ולטייל בטיילת ממצפה השלום או ממצפה מבוא חמה

נגישות במצפה מבוא חומה

ברוך ה׳. כאן התחשבו באוכלוסיית הנכים.

נגישות במצפה מבוא חמה

איך מגיעים למצפה מבוא חמה

בכביש 98 פונים מערבה בכביש משובש כ-500 מטר מצפון למבוא חמה ומצפון להרחבה של מבוא חמה. נוסעים עד מיכלי מים ופונים ימינה לחניון.

סימון טיילת ישובי דרום הגול

טיילת יישובי דרום הגולן

אתרים מקסימים בסביבה: סוסיתא, כורסי, מצפה השלום, ארץ ��ולן

מצפה סוסיתא – מצפה מבוא חמה * טיילת ישובי דרום הגולן נמתחה עד מצפה סוסיתא - מצפה מבוא גולן. הטיילת סלולה כמו מדרכה ומסומנת לכל אורכה. 

[hoshvilim]

ארץ הגולן ( هضبة الجولان ) בנויה לתיירות ולהדרכה. ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה, ביולוגיה, זואולוגיה, טבע ונוף מרוכזים במרחק נסיעה קצרה וסמוכים למסעדות וצימרים. מה עוד אפשר לבקש? כמבחינה גאולוגית וביוגאוגרפית, רמת הגולן היא רמה שטוחה השוכנת בין נהר הירמוך מדרום, הר החרמון מצפון, הכנרת ועמק החולה ממערב ונחל רקאד והחורן ממזרח. השם גולן מופיע לראשונה בתורה כעיר בתחום שבט מנשה:

“וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי” (דברים ד’, מ״ג)

וכעיר מקלט, כמתואר בתוספתא:

“שלש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם: חברון ביהודה כנגד בצר במדבר; שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד; קדש בגליל כנגד גולן בבשן” (תוספתא מסכת מכות, פרק ג הלכה ב’).

דרך הנופית העולה מקניון הירמוך לארץ הגולן

נחל הירמוך (نهر اليرموك) מהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני. אורך הנחל כ-70 קילומטרים, והוא נשפך לנהר הירדן בנהריים. הירמוך מהווה מפגש בין הגבולות בין ירדן לסוריה, ובין ירדן לישראל.

הגשר המפוצץ מעל נחל ירמוך

הקטע המזרחי של רכבת העמק היה בשימוש משנת 1905 עד ליל הגשרים בשנת 1946 – אשר בו פוצץ אחד מגשרי הרכבת על ידי ההגנה, מערבית לחמת גדר. במלחמת העצמאות פלשו צבאות סוריה ועיראק לעמק הירדן דרך ערוץ הירמוך.

אלה צילומים מסיור שלי בעונה פריחה בנחל הירמוך. שמתם לב שכל הנחלים בארץ מתחילים ב״יר״? ירדן, ירקון, ירמוך!

חמת גדר

מרחצאות מרפא ונופש ב-חמת גדר היו בשימוש בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית. על פי החלטה 181 של האו״ם חמת גדר נועדה להיות בתחום המדינה היהודית. לאחר מלחמת העצמאות וחתימת הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949 בין ישראל וסוריה, האזור הוכרז כשטח מפורז. חמת גדר מנוהלת על ידי ארבעה מקיבוצי רמת הגולן – מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר. לא הוקם במקום גן לאומי. משום כך המרחתאות הרומיות טרם שוקמו ולמעשה סגורת לקהל. חוות התנינים (Crocodylus – תמסח) והאליגטורים (Alligator) בחמת גדר היא חוות תנינאים (Crocodilia – בני דוד של התנינים) המשמשת גם כפינת חי וגן חיות. החווה מאכלסת כ-120 תנינאים.

עין פיק

בעין פיק נמצא מעיין השוכן מתחת לכפר הסורי הנטוש פיק (فيق), מדרום לקיבוץ אפיק. שם המעיין משמרים את שם היישוב היהודי אפקה, ששכן במאה ה-8. העיירה אפקה שימרה את שמו של היישוב אפק ששכן בתל סורג לא רחוק משם. במאי 1972 אוזרחה ההיאחזות נחל בשם ״נחל גולן״ וישוב הקבע הוקם באזור הכפר הסורי פיק, שנעזב במלחמת ששת הימים.

מצפה לשלום

מצפה השלום  (או מצפה לשלום) ממוקם כ-500 מטרים מדרום לכפר חרוב בארץ הגולן, על שפת מצוק בזלת גבוה, עם מצפור המשקיף לנוף פנורמי מרהיב הכולל: החרמון, הרי הגליל, שדות עמק הירדן, מצוק הארבל, התבור והכנרת. זה המקום להרחבה על בקעת הכנרת, נדידת היבשות, והשבר הסורי אפריקאי. קיבוץ כפר חרוב הוקם בשנת 1973 על שרידי מוצב סורי במקום, ממנו נצלפו על יישובי מזרח הכנרת (עין גב והאון). כפר חרוב נמצא בגובה של 315 מטרים מעל פני הים (התיכון) – על מצוק כ-527 מ׳ מעל פני הכנרת. כפר חרוב נקרא על שם הכפר הערבי ששכן במקום – “כפר חרב”. הכפר הערבי שימר את שם היישוב היהודי הקדום כפר יחריב או כפר חריב, הנזכר בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב.

מתחת למצוק שבראשו התצפית עבר הגבול הישראלי-סורי בין 1948 ו-1967, כששטח המצפור נמצא בצד הסורי.

מורה דרך יותם יעקבסון במצפה לשלום – מתעמת עם הדרכה מוקלטת ועובך ברקע.

המדרגות מעמדת התצפית מובילות שביל טיול מעגלי חדש בתחום שמורת סוסיתא המשלב תצפיות נוף מרהיבות, בוסתנים ותיקים ומעיין יפהפה.

מצפה לשלום צילום: הושבילים

אחו נוב

נוב הוא מושב דתי משהוקם בשנת 1974 לאחר מלחמת יום כיפור. נוב קרוי על שם העיר נוב, הנזכרת בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב”תחום סוסיתא. אין לבלבל עם נוב המקראית, שהייתה באזור בנימין.

חיספין הוא יישוב דתי שהוקם בשנת 1978. גם “חספיה” (היא חיספין) מוזכרת בפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב”תחום סוסיתא”.

אחו נוב

אחו נוב בית גידול לח בדרום הרמה. שמורת הטבע אחו –נוב הוא מוקד עלייה לרגל לנרקיסים הפורחים בדצמבר-ינואר ולאירוס הביצות הנדיר פורח, בפברואר-מרץ. הכניסה לשמורה נמצאת בכביש הכניסה לישוב חיספין, סמוך לצומת כביש רמת מגשימים-נוב (כביש 98). השמורה היא שרידיה של ביצה באיזור משקעים של 550 מ”מ לשנה בממוצע, זרימת נחל נוב, והקרקע החרסיתית באזור, שאינה מאפשרת את חילחול המים. הצילומים של איריס הביצות צולמו מסיור שלי בעונה פריחה.

 Iris grant-duffii, המכונה בלשון הקודש גם אִירוּס הַבִּיצוֹת וג�� אִירִיס הַבִּיצוֹת, הוא גאופיט עשבוני רב שנתי.

  שמורת טבע אירוס הביצית – נוב

הליכה מישורית בשבילים צרים וחשופים לשמש. יתכן מעבר בבוץ.

סוג המסלול: מעגלי

תשלום ושעות פתיחה: חנייה וכניסה ללא תשלום וללא הגבלת שעות. אין שירותים, אין מים, אין לינה

אורך המסלול: כ־1.3 קילומטר

זמן ההליכה: כשעה

דרגת קושי:קלה

מפת סימון שבילים: מספר 1 – החרמון, הגולן ואצבע הגליל

גמלא

פסגת גמלא

פה חייבים לספר את סיפור נפילתה של העיר גמלא. יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בזמן מרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוזו הראשי בגולן. בשלב הראשון של הקרב כוח החלוץ של הרומאים ניתק מן הכוח המרכזי. היהודים כיתרו אותם ודחקו אותם אל הגגות שקרסו תחתיהם, וחיילים רומיים רבים מצאו את מותם. בניסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט על העיר הנצורה.

ארבעת אלפים מתושבים נטבחו, ועוד חמשת אלפים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר.

נמצאים בשמורה שדה דולמנים שבו כ-700 דולמנים.

תצפית מפל גמלא

בשמורת הטבע שני נחלים: נחל דליות ונחל גמלא. המפל האיתן הגבוה ביותר בארץ ישראל, מפל גמלא (51 מטרים גובהו)

בתקווה לראות נשרים

צומת המפלים ארץ הגולן

כביש 808, המכונה גם “כביש המפלים” בזכות המפלים הרבים של נחלי ארץ הגולן החוצים אותו: מפל בזלת בנחל בזלת שגובהו 10 מטר, מפל גמלא בנחל גמלא שהוא המפל האיתן הגבוה ביותר בארץ ישראל וגובהו 51 מטר, מפל עיט בנחל עיט, ומפל יהודיה בנחל יהודיה המרוחק ממנו מעט יותר מהאחרים.

טיפ: יש להצטייד בארוחה מהבית. ציוד- נעלי הליכה נוחות, כובע, מים, ארוחות

[צילום הכותר – סוסיתא מעין פיק עם טבריה ברקע]

ארץ הגולן ארץ הגולן ( هضبة الجولان ) בנויה לתיירות ולהדרכה. ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה, ביולוגיה, זואולוגיה, טבע ונוף מרוכזים במרחק נסיעה קצרה וסמוכים למסעדות וצימרים.