#נחל נעמן | Explore Tumblr posts and blogs

hoshvilim · 5 years ago

Text

נחל נעמן

נחל נעמן (Nahal Na’aman) הוא אמנם נחל קצר, אורכו רק כ-10 ק”מ, אך הוא אחד מנחלי האיתן המעטים שבמישור החוף. נחל נעמן איתן לכל אורכו. ראשית דרכו בעינות אפק, כקילומטר צפונית לצומת אבליים, וממעיינות באזור עין אפק (כורדני) בעמק זבולון. בסקר שערכו הבריטים בשנת 1920 נמצאו 35 נביעות של מעיינות בעין אפק. משם הוא זורם צפונה בפאתי קרית ביאליק והקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ, בהמשכו מתאחד הנעמן עם נחל החילזון, ונשפך למפרץ עכו. סביב לנחל הוקמו בריכות דגים רבות. נחל נעמן התחתון מהוה הגבול הצפוני של עמק זבולון. בתקופה שלעכו העתיקה על תל עכו נחל נעמן זרם צפונית יותר והיווה חלק ממערכת ההגנה של התל. כמעט כל אפיק הנחל עובר כיום בקווים ישרים לאורך תעלות חפורות. הוקמו מעל הנחל שלושה גשרים למטיילים ולידם הוכשרו שבילי אופניים, שבילים להליכה ברגל ופינות ישיבה. ב-2011 הנחל הוכרז כנקי על ידי קק”ל.

Rowing on Na’aman River, c. 1940-1950 Public domain

נחל הנעמן מהוה תעלת ניקוז שנחפרה בשנות ��-30 של המאה ה-20 כחלק מהמלחמה בקדחת.

עד לשנות ה-40 מעיינות אפק, הזיניו את הנעמן.

ב-1942 החלו בתי הזיקוק לשאוב את מי המעיינות למפעל בצ׳קפוסט.

בשנות ה-60 ביצעה מקורות קידוחים שדלדלה כמעט לחלוטין את המעיינות.

במקביל לשאיבת המים, החלו גורמים שונים להזרים מזהמים לאפיק המתייבש –שפכי מפעלי תעשייה.

youtube

שיקום הנחל

בשנת 2002 אושרה תוכנית נחל נעמן לשיקום הנחל. בראשית 2007 נטלה על עצמה עמותת “צלול” את המשימה להביא לניקוי הנחל ולהפסקת הזרמת המזהמים לים. במסגרת שיקום הנחל הועבר חלק ממי הקידוחים בעיינות נחל נעמן לשמורת עין אפק ומשם המים זורמים בנחל והוא שב להיות נחל איתן.

youtube

מקור השם נעמן

נעמן נגזר מהמילה הערבית, א-נעמין, שפירושו ״הזמנה״. האגדה מספרת כי כאשר הנביא מוחמד, עבר בארץ, אף אחד מן הנחלים לא התיר לו לעבור דרכו, פרט לנחל הנעמן שהזמינו לעבור בתוכו.

מקובל לזהות את נחל נעמן עם הנחל “שיחור לבנת” המוזכר במקרא.

וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. (יהושע י״ט, כ״ו)

נחל נעמן מזוהה על ידי פליניוס, טקיטוס, יוספוס, ואיזידורוס הקדוש מסביליה עם נחל בלוס (Belus – Belos). יתכן שהשם ״בלוס״ נובע מן האליל ״בעל״.

נחל נעמן – מקור הזכוכית

נחל נעמן נחשב על ידי פליניוס הזקן – (Pliny the Elder – Gaius Plinius Secundus) למקום המקור האגדי לגילוי הזכוכית.

The discovery of glass, takes place on the glistening sands along the Belus River near Mt. Carmel in ancient Syria. There is a story that once a ship belonging to some traders in natural soda put in here and that they scattered along the shore to prepare a meal. Since, however, no stones suitable for supporting their cauldrons were forthcoming, they rested them on lumps of soda from their cargo. When these became heated and completely mingled with the sand on the beach a strange translucent liquid flowed forth in streams; and this, it is said, was the origin of glass

Pliny, Book 36

בשנת 1190 כוחות צלפנים צ׳כים, בראשם דפולט השני Děpolt II נערך קרב על הגשר של נחל בלוס.

ציור מספרו של ויליאם פרנסיס לינץ’ שחקר את הירדן וים המלח בשנת 1848. הספר פורסם בשנת 1849. בציור למטה רואים את מאהל משלחתו של לינץ’ על גדול נחל הנעמן ליד עכו.

נחל נעמן כפי שצויר בשנת 1848 על ידי משלחתו של ויליאם פרנסיס לינץ’

תל כרדאנה

התל במקור נחל נעמן נקרא תל אפק בדומה לזה שבמקורות הירקון.

בני אדם התחילו להתגורר ליד המעינות באזור עין אפק בתקופה הכלקוליתית (4500 לפנה”ס – 3500 לפנה”ס). בתקופה זו המעיינות היו סמוכים לחוף הים. בתקופת הברונזה הקדומה (3300 לפנה”ס – 2400 לפנה”ס) נוסדה במקום עיר נמל כנענית. בתקופת הברונזה התיכונה (2400 – 2000 לפנה”ס) מוזכרת אפק בתעודות מצריות.

העיר אפק הייתה עיר כנענית עתיקה בנחלת אשר:

וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם….. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. (יהושע יט, כ״ד-ל)

אך אשר לא הוריש את אפיק. בתקופת הברזל, בימי ממלכת ישראל, הייתה במקום עיר פיניקית. בתל נמצאו חרסים מתקופת הברונזה והברזל, המתאימה לתקופת ההתנחלות.

אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, צִידוֹן; וְאֶת-אַחְלָב וְאֶת-אַכְזִיב וְאֶת-חֶלְבָּה, וְאֶת-אֲפִיק וְאֶת-רְחֹב. (שופטים א, לא).

התל ליד עין אפק, המכונה תל אפק״ היום, הוא “תל כרדאנה״ בבקעת עכו. לרגלי תל כרדאה נובע המעין המהווה את ״נהר נעמין״ או ״בלוס״.

שמורת עין אפק

שמורת עין אפק, הידועה גם כשמורת בצת אפק, היא השריד האחרון של ביצות נחל נעמן. הביצות כיסו כ-20,000 דונם באגן הניקוז של נחל הנעמן. רוב שטח הביצות יובש ומשמש לחקלאות אינטנסיבית. השמורה כוללת הן מעיינות וביצות והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. היא משתרעת על פני 660 דונם. מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם אפק.

שמורת עין אפק צילום:Ori~

בתקופה הצלבנית, במהלך המאות ה-12 וה-13,ההוספיטלרים בנו בכורדאנה חווה צלבנית מבוצרת על ראש תל אפק, כנראה בסיס הכוח לנחלה ההוספיטלרית של כורדנה. המעיין בעין אפק שימש להפעלת טחנות קמח. למרגלות המבנה המבוצר על תל אפק בנו ההוספטלרים את טחנות הקמח המבוצרות במגדל שמירה דו קומתי וסכר מרשים שאגם את מי המעיין ויצר אגם ששימש את טחנות המגלש שנבנו במקום והקיימות עד היום.

בתקופה הצלבנית, במאות ה-12 וה-13, נבנתה חווה צלבנית מבוצרת על ראש תל אפק על ידי ההוספיטלרים של כורדאנה. המעיין בעין אפק שימש להפעלת טחנות קמח. למרגלות המבנה המבוצר על תל אפק בנו ההוספטלרים את טחנות הקמח המבוצרות (טחנות ריקורדאנה – Recordane או Ricordane) וסכר שאגם את מי המעיין ויצר אגם ששימש את טחנות הקמח. סמוך לתחנות הוקם גשר שחצה את ערוץ הנעמן והובילה מעכו לחיפה. בתל דעוק, הנמצא מצפון מערב לתל אפק, היה מרכזה של נחלה חקלאית בשם דוק שהשתייכה למסדר הטמפלרי ושם היו טחנות דעוק או דוק – Doke. השם כורדאנה משמר את תחנת Ricordane.

בתקופת השלטון הממלוכי שהתחיל בשנת 1291 האתר נקרא Kerdanah.

במפות מ-1799, ששרטט פייר ז’אקוטן, נקרא המקום “ביצת כורדני” (Marais de cherdani) על שם מצודת כורדני שבמקום.

בשנת 1881סקר PEF – Palestine Exploration Fund מצא Kh. Khurdaneh נטוש. בשנת 1900 ביקר במקום Gottlieb Schumacher.

בשנת 1925 נרכש 1,500 דונם בכורדאנה ממשפחת סורסוק מביירות.

לאחר הקמתם של הקיבוצים עין המפר��, כפר מסריק ואפק בסמוך לביצות, הוחל בייבושן, במטרה להדביר את יתושי האנופלס נושאי המלריה. הייבוש נמשך בין 1937 ל-1939.

Fish-Breeding Kurdany מראה המקום לפני 1948 – נחלת הכלל

שמורת עין נימפית

שמורת עין נימפית נמצא�� בגדה המזרחית של נחל נעמן, 1 ק”מ דרומית מזרחית לקיבוץ כפר מסריק. עין נימפית היא שמורה קטנה – שטח השמורה 62 דונם בלבד. מימיו זורמים לנחל נעמן. במקום מעיין ובריכה טבעית, בה שרדו מינים נדירים של צמחים ובעלי חיים. מקור השם מצמחים נדירים שצומחים בשמורה: Nymphaea caerulea, וCyperus-Longleaf Pondweed. הרחצה בבריכה אסורה, לצורך שמירה על בעלי החיים הנדירים שבה (צב רך, וכן חסרי חוליות נדירים)!

שמורת נחל נעמן – שמורת רצועת נחל נעמן

שמורת טבע עתידית בין שמורות עין אפק וכרי נעמן במקטע שאורכו כק”מ וחצי, מבטיחה תנועת בעלי חיים וצמחים בין השמורות גם בעתיד.

שמורת כרי נעמן

השמורה משתרעת – צמוד לאפיק הנעמן – בין אזור התעשייה צור שלום במערב, ובין תעלת הנעמן במזרח. בשמורה נכלל אזור ביצתי עונתי המתייבש בקיץ, מערבית לתעלת הנעמן. בגבולה המזרחי של שמורת כרי נעמן נמצא שביל נחל נעמן.

שביל נחל נעמן

בראשית המאה ה-20 יובשו הביצות ובמקום הושארה שמורת טבע שבה נוף מיוחד של צמחי מים ומעט מהביצות שנותרו סביב אגם קטן. בשנת 2007 הוכשר למטיילים שביל הליכה סלול לאורך הנעמן, בקטע קצר הסמוך לשמורת כרי נעמן. השביל הבסיסי הוא קווי, אולם בחלקו המרכזי יש קטע שביל מקביל המאפשר טיול מעגלי. בשביל אספלט שנסלל על גדת הנחל אפשר ללכת רגלית, לרוץ, לרכוב באופניים, למשוך את הכלב או לדחוף עגלות ילדים למרחק של כ-2.5 ק”מ. השביל מתאים לכל המשפחה. הכניסה חינמית ואורך המסלול המעגלי הוא 4 ק”מ. גשרים מעל הנחל יקחו אתכם אל פינות מנוחה, ספסלים ושולחנות פיקניק שנמצאים בגדה השנייה. בחודשי הקיץ (יולי-ספטמבר) יש פריחת צמחי מים. מי נחל נעמן מזוהמים, הכניסה למים והדייג בהם אסורים.

youtube

שמורת שפך הנעמן

בשפך הנעמן נמצאת מלחה חופית, מהחשובות בישראל. השמורה משתרעת בדרום העיר עכו, משני צידי הכביש הישן לעיר ובשתי גדות נחל נעמן. שמורת רצועת נחל נעמן – שמורת טבע עתידית – משתרעת בין שמורת עין אפק בדרום-מזרח לשמורת כרי נעמן בצפון, במקטע שאורכו כק”מ וחצי.

שמורת נחל נעמן – שמורת רצועת נחל נעמן ** נחל נעמן נחל נעמן (Nahal Na'aman) הוא אמנם נחל קצר, אורכו רק כ-10 ק"מ, אך הוא אחד מנחלי האיתן המעטים שבמישור החוף.

#נחל נעמן #עין אפק #עין נימפית #שביל נחל נעמן #שמורת כרי נעמן #שמורת נחל נעמן #שמורת רצועת נחל נעמן #תל כרדאנה

0 notes

hoshvilim · 6 years ago

Text

ב-25.07.2018 השתתפתי בסיור המובל על ידי ד״ר שלי-אן פלג (אוניברסיטת חיפה) והמודרך על ידי ד״ר אן קילברו (אוניברסיטת פנסילבניה סטייט) ביום סיום חפירות בבתל עכו עתיקה. תל עכו נחפר בשנים 1973-1989 בראשותו של הארכאולוג משה דותן שהיה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. דותן פרש לפנסיה בשנת 1988 והמשיך לחקור, אך לא הספיק לפרסם תוצאות חפירותיו בתל עכו.

ד״ר קילברו הספיקה לעבוד בחלק מחפירותיו של דותן. כיום הממשיכה את דרכו בחפירה ומקוה לפרסם את הממצאים של פרופ׳ דותן.

ד״ר פלג משמאל – ד״ר קילברו מימין

בניגוד לרוב התלים בארץ תל עכו (Tel Akko) אינו מעוגל או סגלגל אלא מעורך כמו בננה 600×350 מ׳. גובהו מגיע ל- 37 מטר מעל פני הים. שטחו הכולל כ- 200 דונם. התל נמצא רק 2 ק”מ מזרחית לקו החוף המערבי של העיר העתיקה. נחל נעמן (נחל בלוס – Belus) הגיע עד למרגלות התל. מי נחל נעמן נובעים ממעיינות באזור עין אפק (כורדני). לנחל מספר יובלי אכזב מאזור הגליל המערבי התחתון. התל עומד סמוך לדרכים היבשתיים צפון-דרום לאורך החוף ומזרחה דרך עמק יזרעאל. מפת סימון שבילים: 2 – הגליל העליון.

מתי התחילו להתגורר על תל עכו? – תקופת הברונזה הקדומה

על גבעת הכורכר (Kurkar -סלע משקע פריך ונקבובי) הוקםכפר קטן על מה שייקרא ״תל עכו״. היישוב החקלאי הוקם בתקופת הברונזה הקדומה (3300 עד 2200 לפנה”ס). ביישוב ננטש סביב שנת 3000 לפנה”ס. יתכן שהסיבה לנטישה זו היתה שטפון של מי הים.

עכו הכנענית – מתקופת הברונזה התיכונה (2000 לפנה”ס)

היישוב המבוצר הראשון בתל הוקם בתקופת הברונזה התיכונה (2000 עד 1550 לפנה”ס). לעיר הזו היתה חומה קיקלופית (חומה הבנויה אבני גוויל ענקיות לא מעובדות) וסוללת מגן (embankment), ובה מצודת לבנים בת שתי קומות. העיר המשיכה והתרחבה במהלך המאה ה-15 לפנה”ס אך בסופה חרבה בשריפה. בראשית תקופת הברזל (1200 לפנה״ס), המקבילה לתקופת ההתנחלות הישראלית, התיישבה בעיר אוכלוסייה חדשה המזוהה עם בני שרדנה. עכו מוזכרת במקרא כעיר שלא נכבשה בידי בני ישראל – “אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ” (שופטים א’ ל”א). עכו נמנתה עם ערי “ארץ כבול” שהועברו משלמה המלך לחירם מלך צור, כתשלום על הארזים לבניית בית המקדש הראשון.

העיר הכנענית פעלה בחקלאות, מסחר בינלאומי דרך נמל בנחל נעמן, עיבוד מתכות, והפקת ארגמן מחלזונות. חוף ארגמן הסמוך לתל משמר את תעשית הארגמן.

חפירות תל עכו 2018

תעשיית ברזל בתל עכו

בחפירות בתל עכו התגלו מספר ממצאים המצביעים על קיומה של תעשיית ארגמן במקום. בשכבות המתוארכות למאות 13-12 לפנה”ס נתגלו ממצאים המעידים כי שימש לפעולות תעשיית קדרות ותעשיית מתכת. בחפירות הנוכחיות נחשפו סיגי ברזל ושרידי כבשן המעידים על תעשיית ברזל על תל עכו. למרות שקיימות עופרות ברזל בגליל מניחים שהובאו לכאן עופרות ברזל ממערות ״וורדה״ ליד העיר עג׳לון בצפון ממלכת ירדן – המקור הגדול ביותר של עפרות ברזל באזורנו.

סיגי ברזל מתל עכו

הפקת ארגמן מחלזונות בתל עכו

האתרים הגדולים ביותר של תעשיית הארגמן בארץ ישראל היו: תל שקמונה, דור, עכו, תל כיסאן ותל מור. קונכיות ארגמון נתגלו במפוזר במהלך כל עונות החפירה בעכו. במדרונו הצפוני של התל, נתגלתה כמות גדולה של קונכיות ארגמון מרוסקות, אשר תוארכו ברובן לתקופה הפרסית וההלניסטית. נתגלו גם ממצאים המעידים על קיומה של תעשיית ארגמן באתר, ביניהם רסק קונכיות ארגמון. תעשיית הארגמן מעכו טמונה בכך שמדובר בממצא הצבע הקדום ביותר שנתגלה עד כה בישראל.

שער הים הכנעני: נחשף שער העיר, במערב התל הפונה מזרחה, ושזכה לכינוי “שער הים”. עקב חולשת הלבנים של השער, קירות השער צופו באבנים ולהמדרגות צופו במדרגות עץ.

ונדליזם: אין משטר תחזוקה לתל. השטח אינו מגודר והכניסה ללא תשלום. רמת קושי:לכל המשפחה. נגישות לנכים:לא נגיש. לדאבוננו היו מספר לא קטן של אירועי ונדליזם. אולי צריך להפוך את האתר לגן לאומי?

שער הים, תל עכו

עכו הפיניקית – מן מאה ה-9 לפנה”ס

עכו חזרה לפרוח במאה ה-9 לפנה”ס תחת שלטון פיניקי. סנחריב החריב את עכו והעלה אותה באש בשנת 701 לפנה”ס. העיר המשיכה לפעול עד אמצע המאה ה-7 לפנה”ס כששוב חרבה ועלתה באש שוב. בתקופה זו הים הגיע עד למרגלות התל.

חשיפת קיר לבנים בתל עכו

עכו בתקופה הפרסית – 586 – 332 לפנה”ס

חול הים סתמה את הנמל בנחל נעמן והנמל ומרכזי המסחר עברו מערבה לכיוון הים התיכון. בזמן כלשהו בתקופה ההלניסטית הוא ננטש לטו��ת התיישבות על חצי האי בלבד. היישוב ירד מן התל בתקופה ההלניסטית ועברו גם רובעי המגורים מערבה. התל ננטש בסוף המאה ה-2 לפנה”ס.

תליון מתל עכו

עוד שמות לתל עכו

מקור השם אינו ידוע ואינו שמי. עכו מוזכרת בשפות כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי, אקדית, אשורית ועברית תנ״כית. השם משמר את שרידי העתיקות שנמצאים על התל. העיר עכו מוזכרת שלוש-עשרה פעמים במכתבי תל עמרנה, בכתובות שנמצאו בעיר אוגרית, ליד לטקיה בסוריה, ובכתובות מצריות של סתי הראשון ורעמסס השני.

בפי ערביים עכו התל מכונה ״תל אל פוח׳אר״ (Tell el-Fukhar – تل الفخار) בשביל אלה שאינם מבינים ערבית זה ״תל החרסים״.

שמה של העיר עכו בתקופה יוונית, הרומית, והביזנטית היה Ptolemais – Πτολεμαΐς. בתקופה האיסלאמית הקדומה חזרה העיר לשמה המקורי (אך לא חזרה לתל).

“תל ריצ’ארד לב ארי” – מלכים ואצילים שעמדו בראש מסעי הצלב עלו אל התל כדי לצפות בעכו ובו הציבו חלק מן הגייסות שלהם.

“עכו אל חארב” – על יסוד חורבנה והריסתה של עכו בידי הממלוכים.

“גבעת נפוליאון” הוא שמו העממי של התל, על שמו של נפוליאון אשר הטיל מצור על עכו בשנת 1799. התל שימש את כוחותיו של נפוליאון כעמדת תצפית, בדומה לשימוש שעשו בתל נפוליאון בתל אביב בעת המצור על יפו. על ראש תל עכו ניצב פסל ברזל גדול בדמות סוס ועליו רכוב נפוליאון כשהוא מסתער ופניו לכיוון צפון.

חפירות בתל עכו

1973-1989 בראשותו של הארכאולוג משה דותן ז״ל מאוניברסיטת חיפה

חפירת הצלה התקיימו ב-2005 וב-2006.

2010 חפירות בראשות פרופסור תמי שניידר מאוניברסיטת קלרמונט (Claremont) ובליווי פרופסור מיכל ארצי.

חפירות תל עכו – תל אל פוח׳אר ב-25.07.2018 השתתפתי בסיור המובל על ידי ד״ר שלי-אן פלג (אוניברסיטת חיפה) והמודרך על ידי ד״ר אן קילברו (אוניברסיטת פנסילבניה סטייט) ביום סיום חפירות בבתל עכו עתיקה.

#Tel Akko #ארגמ"ן #ברזל #ל אל פוחאר #תל עכו #تل الفخار #عكّا

0 notes