#ירמוך

[hoshvilim]

ארץ הגולן ( هضبة الجولان ) בנויה לתיירות ולהדרכה. ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה, ביולוגיה, זואולוגיה, טבע ונוף מרוכזים במרחק נסיעה קצרה וסמוכים למסעדות וצימרים. מה עוד אפשר לבקש? כמבחינה גאולוגית וביוגאוגרפית, רמת הגולן היא רמה שטוחה השוכנת בין נהר הירמוך מדרום, הר החרמון מצפון, הכנרת ועמק החולה ממערב ונחל רקאד והחורן ממזרח. השם גולן מופיע לראשונה בתורה כעיר בתחום שבט מנשה:

“וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי” (דברים ד’, מ״ג)

וכעיר מקלט, כמתואר בתוספתא:

“שלש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם: חברון ביהודה כנגד בצר במדבר; שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד; קדש בגליל כנגד גולן בבשן” (תוספתא מסכת מכות, פרק ג הלכה ב’).

דרך הנופית העולה מקניון הירמוך לארץ הגולן

נחל הירמוך (نهر اليرموك) מהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני. א��רך הנחל כ-70 קילומטרים, והוא נשפך לנהר הירדן בנהריים. הירמוך מהווה מפגש בין הגבולות בין ירדן לסוריה, ובין ירדן לישראל.

הגשר המפוצץ מעל נחל ירמוך

הקטע המזרחי של רכבת העמק היה בשימוש משנת 1905 עד ליל הגשרים בשנת 1946 – אשר בו פוצץ אחד מגשרי הרכבת על ידי ההגנה, מערבית לחמת גדר. במלחמת העצמאות פלשו צבאות סוריה ועיראק לעמק הירדן דרך ערוץ הירמוך.

אלה צילומים מסיור שלי בעונה פריחה בנחל הירמוך. שמתם לב שכל הנחלים בארץ מתחילים ב״יר״? ירדן, ירקון, ירמוך!

חמת גדר

מרחצאות מרפא ונופש ב-חמת גדר היו בשימוש בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית. על פי החלטה 181 של האו״ם חמת גדר נועדה להיות בתחום המדינה היהודית. לאחר מלחמת העצמאות וחתימת הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949 בין ישראל וסוריה, האזור הוכרז כשטח מפורז. חמת גדר מנוהלת על ידי ארבעה מקיבוצי רמת הגולן – מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר. לא הוקם במקום גן לאומי. משום כך המרחתאות הרומיות טרם שוקמו ולמעשה סגורת לקהל. חוות התנינים (Crocodylus – תמסח) והאליגטורים (Alligator) בחמת גדר היא חוות תנינאים (Crocodilia – בני דוד של התנינים) המשמשת גם כפינת חי וגן חיות. החווה מאכלסת כ-120 תנינאים.

עין פיק

בעין פיק נמצא מעיין השוכן מתחת לכפר הסורי הנטוש פיק (فيق), מדרום לקיבוץ אפיק. שם המעיין משמרים את שם היישוב היהודי אפקה, ששכן במאה ה-8. העיירה אפקה שימרה את שמו של היישוב אפק ששכן בתל סורג לא רחוק משם. במאי 1972 אוזרחה ההיאחזות נחל בשם ״נחל גולן״ וישוב הקבע הוקם באזור הכפר הסורי פיק, שנעזב במלחמת ששת הימים.

מצפה לשלום

מצפה השלום  (או מצפה לשלום) ממוקם כ-500 מטרים מדרום לכפר חרוב בארץ הגולן, על שפת מצוק בזלת גבוה, עם מצפור המשקיף לנוף פנורמי מרהיב הכולל: החרמון, הרי הגליל, שדות עמק הירדן, מצוק הארבל, התבור והכנרת. זה המקום להרחבה על בקעת הכנרת, נדידת היבשות, והשבר הסורי אפריקאי. קיבוץ כפר חרוב הוקם בשנת 1973 על שרידי מוצב סורי במקום, ממנו נצלפו על יישובי מזרח הכנרת (עין גב והאון). כפר חרוב נמצא בגובה של 315 מטרים מעל פני הים (התיכון) – על מצוק כ-527 מ׳ מעל פני הכנרת. כפר חרוב נקרא על שם הכפר הערבי ששכן במקום – “כפר חרב”. הכפר הערבי שימר את שם היישוב היהודי הקדו�� כפר יחריב או כפר חריב, הנזכר בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב.

מתחת למצוק שבראשו התצפית עבר הגבול הישראלי-סורי בין 1948 ו-1967, כששטח המצפור נמצא בצד הסורי.

מורה דרך יותם יעקבסון במצפה לשלום – מתעמת עם הדרכה מוקלטת ועובך ברקע.

המדרגות מעמדת התצפית מובילות שביל טיול מעגלי חדש בתחום שמורת סוסיתא המשלב תצפיות נוף מרהיבות, בוסתנים ותיקים ומעיין יפהפה.

מצפה לשלום צילום: הושבילים

אחו נוב

נוב הוא מושב דתי משהוקם בשנת 1974 לאחר מלחמת יום כיפור. נוב קרוי על שם העיר נוב, הנזכרת בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב”תחום סוסיתא. אין לבלבל עם נוב המקראית, שהייתה באזור בנימין.

חיספין הוא יישוב דתי שהוקם בשנת 1978. גם “חספיה” (היא חיספין) מוזכרת בפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב”תחום סוסיתא”.

אחו נוב

אחו נוב בית גידול לח בדרום הרמה. שמורת הטבע אחו –נוב הוא מוקד עלייה לרגל לנרקיסים הפורחים בדצמבר-ינואר ולאירוס הביצות הנדיר פורח, בפברואר-מרץ. הכניסה לשמורה נמצאת בכביש הכניסה לישוב חיספין, סמוך לצומת כביש רמת מגשימים-נוב (כביש 98). השמורה היא שרידיה של ביצה באיזור משקעים של 550 מ”מ לשנה בממוצע, זרימת נחל נוב, והקרקע החרסיתית באזור, שאינה מאפשרת את חילחול המים. הצילומים של איריס הביצות צולמו מסיור שלי בעונה פריחה.

 Iris grant-duffii, המכונה בלשון הקודש גם אִירוּס הַבִּיצוֹת וגם אִירִיס הַבִּיצוֹת, הוא גאופיט עשבוני רב שנתי.

  שמורת טבע אירוס הביצית – נוב

הליכה מישורית בשבילים צרים וחשופים לשמש. יתכן מעבר בבוץ.

סוג המסלול: מעגלי

תשלום ושעות פתיחה: חנייה וכניסה ללא תשלום וללא הגבלת שעות. אין שירותים, אין מים, אין לינה

אורך המסלול: כ־1.3 קילומטר

זמן ההליכה: כשעה

דרגת קושי:קלה

מפת סימון שבילים: מספר 1 – החרמון, הגולן ואצבע הגליל

גמלא

פסגת גמלא

פה חייבים לספר את סיפור נפילתה של העיר גמלא. יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בזמן מרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוזו הראשי בגולן. בשלב הראשון של הקרב כוח החלוץ של הרומאים ניתק מן הכוח המרכזי. היהודים כיתרו אותם ודחקו אותם אל הגגות שקרסו תחתיהם, וחיי��ים רומיים רבים מצאו את מותם. בניסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט על העיר הנצורה.

ארבעת אלפים מתושבים נטבחו, ועוד חמשת אלפים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר.

נמצאים בשמורה שדה דולמנים שבו כ-700 דולמנים.

תצפית מפל גמלא

בשמורת הטבע שני נחלים: נחל דליות ונחל גמלא. המפל האיתן הגבוה ביותר בארץ ישראל, מפל גמלא (51 מטרים גובהו)

בתקווה לראות נשרים

צומת המפלים ארץ הגולן

כביש 808, המכונה גם “כביש המפלים” בזכות המפלים הרבים של נחלי ארץ הגולן החוצים אותו: מפל בזלת בנחל בזלת שגובהו 10 מטר, מפל גמלא בנחל גמלא שהוא המפל האיתן הגבוה ביותר בארץ ישראל וגובהו 51 מטר, מפל עיט בנחל עיט, ומפל יהודיה בנחל יהודיה המרוחק ממנו מעט יותר מהאחרים.

טיפ: יש להצטייד בארוחה מהבית. ציוד- נעלי הליכה נוחות, כובע, מים, ארוחות

[צילום הכותר – סוסיתא מעין פיק עם טבריה ברקע]

ארץ הגולן ארץ הגולן ( هضبة الجولان ) בנויה לתיירות ולהדרכה. ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה, ביולוגיה, זואולוגיה, טבע ונוף מרוכזים במרחק נסיעה קצרה וסמוכים למסעדות וצימרים.

[hoshvilim]

לימודי ארץ ישראל במכללת כנרת נערכים בתוך שרידי תחנת צמח – סמח׳  – سمخ של רכבת העמק הטורקית. מתאים, לא? חנייה וכניסה ללא תשלום והכל נגיש. בסוף אפשר לבקר בבית גבריאל.

תחנת צמח – סמח׳ –  سمخ

בעיירה הערבית סמח’ (سمخ) בדרומה של הכנרת עמדה אחת מתשע התחנות הטורקיות בקטע חיפה-צמח של שלוחת הרכבת החיג’אזית מחיפה לדרעא ואחת החשובות שבהן עד למלחמת העצמאות. היא שריד לרכבת העמק שהוקמה על ידי הסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני במטרה לקשר את המסילה החיג׳אזית עם חוף הים התיכון. באוקטובר 1905 הסתיימה הקמת המסילה. מסילת הרכבת המשיכה דרך עמק נהר הירמוך לדמשק. בארץ ישראל נקרא נתיב זה בלשון העם: “רכבת העמק”.

חיילים האוסטרליים כבשו את התחנה בליל ה-24 בספטמבר 1918 מידי הטורקיים. בתקופת המנדט הבריטי היוותה התחנה נקודת גבול בין ארץ-ישראל לבין סוריה שהייתה תחת מנדט צרפתי. ב”ליל-הגשרים” 16.6.1946, פוצץ גשר ירמוך מס’ 2, ג’יסר אל-אהווה ובכך נותקה תנועת הרכבות לדמשק. במרס 1948, פוצצו 3 גשרונים של “רכבת-העמק” ובכך הופסקה פעילותה. צה״ל כבש את המקום ב 18.5.1948 בקרב מול הצבא הסורי במלחמת השחרור, במהלך קרבות עמק הירדן. חלק מהמבנים שסביב התחנה נהרסו.

מבנה התחנה

הוקם מבנה בן שתי קומות הבנוי אבן לבנה ובראשו גג רעפים (אשר לא נשתמר), מחסנים ומבנה של בריכת מים העשוי אבני בזלת. בנוסף למבנים השגרתיים, הוקמו: מגדל מים כפול, מוסך-קטרים, סובבן קטרים – Turntable, מתקני קרנטינה ומתקני מכס. במלחמת העולם ה-2, התווספו מיכל מזוט תת-קרקעי ומגדל מזוט עילי.

Turntable

בתחנה נבנתה גם חוגת רכבות (מסובב קטרים – Turntable) כדי לאפשר החלפת קטרים. תמונה זו מזכירה לי תחנה מילדותי במדינת ניו יורק. העיירה קטנטונת Croton עצרו כל הרכבות כשעה מן העיר הגדולה להחליף קטרים מזהמי הסביבה בקטרים שפעלו על חשמל. אני סקרן לדעת אם ילדי העיירה סמח’ (سمخ) גם צפו בפלא ההנדסה שמסובב קטרים.

חוגת רכבות (מסובב קטרים) של תחנת רכבת צמח שנמצאה בינואר 2014. צילום: Hanay

שרידי התחנה

לאחר מלחמת העצמאות היו מבני התחנה שנותרו חלק ממחנה צבאי. שרידי התחנה שוחזרו בשנים 2015-2013. מאחר וכבר היה מוזיאון רכבת בכפר יהושע מאז 2008, הוחלט בספטמבר 2015 לייעד את התחנה המשוקמת של צמח לטובת “קמפוס דרום” של המכללה האקדמית כנרת. שרידי התחנה מצויים כיום במרכז האזורי צמח מדרום לכביש 92 בקטע בין “צומת צמח” ל- “צומת מעגן”.

המבנים בתחנת הרכבת צמח, המשמשים את המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, בתחנה שוכנים: המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכון לארכיאולוגיה גלילית, מכון כנרת ע”ש דן שומרון והקתדרה לתולדות ארץ ישראל ע”ש בורנבלום. צילום Hanay

    ביבליוגרפיה

רכבת העמק

המסילה החיג׳אזית – רכבת העמק – תחנת כפר יהושע

רכבת העמק והפתעות נוספות בין גשר לבית שאן

הרכבת התורכית

תחנת צמח – סמח׳ – سمخ של רכבת העמק * לימודי ארץ ישראל במכללת כנרת נערכים בתוך שרידי תחנת צמח - סמח׳  - سمخ של רכבת העמק הטורקית.