#קא

[ace7librarian]

ספר הג׳ונגל זה מאסטרפיס, אבל הנה שלוש דרכים שבהן המחזמר היה יכול להיות טוב פי מליון:

1. להוריד את הרומן בין באנה למוגלי

2. להלביש את כל החיות בדראג (במיוחד את שירחאן וקא)

3. לתת לבאלו לעשן כל המופע

[vietnamexcursions-blog]

מה יש ב-Tam Coc שגורם למבקרים להיות מוקסמים?

לנסוע נין בין בווייטנאם

Tam Coc Ninh Binh מפורסמת ביופי הפראי של המערות שלה ובנוף הטבעי השליו. כאשר מגיעים לטאם קוק, למבקרים תהיה הזדמנות לטבול בנוף ובאוויר הצח כאן.

איפה טאם קוק בנין בין? Tam Coc ממוקם בקומונה נין האי, מחוז הואה לו, מחוז נין בין, כ-7 ק"מ ממרכז העיר נין בין. אזור התיירות Tam Coc - Bich Dong ממוקם במתחם Trang An, Ninh Binh. זהו אחד המקומות שהוכרו על ידי אונסק"ו כמורשת תרבותית עולמית בשנת 2014 ודורגו כאנדרטה לאומית מיוחדת.

עם שטח גדול של עד 350.3 דונם, Tam Coc הוא קומפלקס ייחודי של מערכות מערות והרי אבן גיר, יחד עם נוף יפהפה כמו בציור כפר שליו. בנוסף, אזור התיירות כולל גם פגודת Bich Dong עם ארכיטקטורה מסורתית ושרידים היסטוריים חשובים רבים הקשורים לארמון Vu Lam של שושלת טראן העתיקה.

כשהם מגיעים לטאם קוק, המבקרים יחוו יותר משעתיים של ישיבה על סירה קטנה הגולשת על נהר ה-Ngo Dong, אורגה בין שדות אורז ירוקים, צוקי אבן גיר, והתפעלות מהיופי של המערות.

מה יש לTam Coc Ninh Binh? 2.1 שדות האורז בשלים וצהובים בוהקים שדות האורז בטאם קוק ממוקמים משני צדי נהר נגו דונג, מוקפים בהרי אבן גיר. שדות האורז כאן נמתחים כמו רצועת משי צהובה ומבריקה, המתפתלים סביב נהר ה-Ngo Dong, ויוצרים יופי מושך וקסום. כדי לראות את כל שדות האורז של Tam Coc בעונה היפה ביותר של השנה, כדאי ללכת לראש מערת Ca. מפסגת ההר של מערת Ca, תהיה לכם הזדמנות לראות את כל הצבע הזהוב של עונת האורז הבשל של נין בין.

2.2 מתחם נופי של 3 מערות Tam Coc מפורסמת במערכת של 3 מערות נוף (מערת קא, מערת Hai, Ba) שנוצרו על ידי נהר Ngo Dong הזורם דרך הרי אבן גיר, ויוצרים סצינת טבע מלכותית ומלכותית. כְּלָל. נהר ה-Ngo Dong מתעקל ונשזר בין הרים סלעיים, ויוצר עיקולים ורציפים רומנטיים. משני צדי הנהר שדות אורז ירוקים, הנמתחים ככל שהעין יכולה לראות, ויוצרים תמונה טבעית יפהפיה. לכל מערה יש יופי ייחודי משלה, המושך תיירים:

2.3 Bich Dong – Xuyen Thuy Dong Bich Dong ממוקם על רכס הרים, כ-2 ק"מ מטאם קוק. Bich Dong כולל את פגודת Bich Dong ו-Xuyen Thuy Dong. מול המערה יש נהר קטן בשם Ngo Dong המתפתל לאורך רכס ההרים, בצד השני של הנהר שדות אורז ירוקים.

Xuyen Thuy Dong היא מערה חשוכה ומוצפת, באורך של כ-350 מטר. למקום זה רוחב ממוצע של כ-6 מ', כאשר החלק הרחב ביותר הוא כ-15 מ'. תקרות וקירות האבן של המערה משוטחים לרוב, ויוצרים סדרה של ציורים טבעיים בעלי צורות ודוגמאות מגוונות.

מדריך מפורט לביקור Tam Coc Ninh Binh 3.1 דמי כניסה לביקור ב-Tam Coc

מבוגרים: 5 דולר ארה"ב לאדם

ילדים מתחת לגובה 1.4 מ': 2 דולר ארה"ב לאדם

טיול בסירה: 20 דולר ארה"ב לסירה (תקף עבור 2 מבקרים בינלאומיים)

חינם לילדים מתחת לגיל 3. לאחר רכישת הכרטיס, תועברו לתחנת הסירה. כאן, הסירה תיקח אתכם למסע מרגש, עם נופים של שדות אורז ליד הנהר, פסגות הרים ומערות מים. זמן הטיול הוא כשעתיים.

3.2 מתי כדאי ללכת ל-Tam Coc? טאם קוק, בכל עת, בעל יופי ייחודי וייחודי. אם תרצו לראות את שדות האורז הירוקים והטריים, בחרו את הזמן שאחרי טט (מפברואר עד מרץ בכל שנה). זו התקופה שבה שדות האורז פורחים בירוק שופע.

אם אתה רוצה לראות את Tam Coc מלא בצבע הצהוב של אורז בשל, תכננו להגיע בסוף מאי או בתחילת יוני. במיוחד, לתיירים שאוהבים להשתתף בפסטיבלים וחוויות מרגשים על פי התרבות המקומית, ינואר עד מרץ של לוח השנה הירחי כל שנה הוא הזמן המתאים ביותר.

אם מבקרים רוצים למצוא מקום בו תוכלו להתערבב עם הטבע, Tam Coc בנין בין היא הבחירה המושלמת.

Source: https://ninhbinhtraveltour.com/blog/how-to-visit-tam-coc-in-ninh-binh.asp

[bs-pticha]

פתיחה לחכמת הקבלה | ענין שבירת הכלים ונפילתם לבי"ע | אות קא

 ונתבאר היטב סוד עלית מ"ן וספירת הדעת, שהם בחינת הכלים דפנים דז"ת דנקודים שנמשכו ועלו לאו"א, כי או"א קבלו אור החדש דע"ב ס"ג דא"ק מן הזו"ן דא"ק בסוד נקודת השורק, והורידו הה"ת מנקבי עינים שלהם אל הפה, והעלו את הכלים דאחורים שלהם שהיו נפולים בהז"ת דנקודים, שמתוך כך עלו גם הכלים דפנים דז"ת הדבוקים בהכלים דאחורים דאו"א (עי' לעיל אות פ"ט ואות צ"ד), ונעשו הז"ת דנקודים שם בבחי' מ"ן, והחזירו או"א בבחינת פב"פ. ומתוך שה"ת שהיא בחי"ד כבר חזרה למקומה במקום הפה, ע"כ הזווג דהכאה שנעשה על המסך הזה דבחי"ד, הוציא ע"ס שלמות בקומת כתר באור היחידה (כנ"ל באות פ"ד), ונמצאים הז"ת הנכללות שם בסוד מ"ן, שגם הן קבלו אורות הגדולים ההם דאו"א. וכל זה הוא רק בבחינת ממטה למעלה, כי או"א הם בחינת הראש דנקודים, ששם נעשה הזווג המוציא ע"ס ממטה למעלה. ואח"ז מתפשטים ג"כ לבחינת גוף דהיינו ממעלה למטה (כנ"ל באות נ'), ואז נמשכו הז"ת עם כל האורות שקבלו באו"א, אל מקומם למטה. ונגמר הראש והגוף של פרצוף הגדלות דנקודים, והתפשטות זו נבחן לבחינת הטעמים דפרצוף גדלות הנקודים. עי' לעיל אות כ"ו.

[anaelllllla]

קא. ביאור להזמר "למנצח על שושנים"

שמעתי כ"ג אדר א' תש"ג

למנצח, מי שכבר ניצח.

על שושנים, היינו השכינה הקדושה, שענינה הוא התהפכות מאבל ליום טוב וששון. וכיון שיש בה הרבה מצבים עליות וירידות, הירידות נקראים "שושנים", מלשון "הכהה את שניו". שאין לענות על שאלות רשע, אלא הכהה את שיניו. מהרבה הכאות, זאת אומרת מהרבה הכהה שיניו, באים לידי שושנים. לכן יש בה הרבה בחינות ששון. לכן נקראת בלשון רבים - שושנים.

לבני קרח. מלשון קרחה, שהשערות נקרחו. שענין שערות הוא סוד הסתרות, מלשון סערה. וזה ידוע "לפי צערא, אגרא [לפי היגיעה - השכר]". היינו בזמן שיש סערות, אזי הוא מקום עבודה, וכשמתקן באה על הסערה בחינת שערה, בסוד "זה השער לה'". ובזמן שהאדם כבר תיקן כל הסערות, שכבר אין לו שום הסתרות, אזי אין לו כבר מקום לעבודה, ואם כן אין לו כבר מקום לשכר.

נמצא, שבזמן שהאדם בא לבחינת "קׂרח", כבר לא יכול להמשיך בחינת אמונה, שנקרא שער לה', שאם אין השער לא יכול להכנס בהיכל המלך, יען שזה היסוד, שעל בחינת אמונה נבנה כל הבנין.

ו"בני קרח" מלשון בינה, שהם הבינו שענין קרח הוא בחינת שמאל שממנו נמשך הגיהנום, לכן הם רצו להמשיך את הידידות שהיה להם מקודם, היינו מזמן שעבר עליהם בסוד "ה' שמעתי שמעך ויראתי" (בזהר בראשית ד' ב'). היינו, מזמן דעבר, בכח הזה שהמשיכו, היה להם כח לעמוד במצבים ולילך מחיל לחיל. וזה סוד ש"בני קרח לא מתו", היינו ע"י שהבינו שאם נשארים במצב של בחינת קרח לא יכלו להמשיך חיים, אזי לא מתו.

משכיל שיר ידידות, היינו שהשכילו, שהשיעור ידידות עם הבורא יתברך הוא בשלימות.

רחש לבי, ענין התרחשות שהוא בלב, הוא בסוד "מליבא לפומא לא גליא [מהלב לפה - לא מתגלה]". היינו שאין מה להוציא מפה, שהוא רק בחינת קבלה בלב, בסוד מתרחשן בשפתוון [נלחש בשפתיים].

דבר טוב, אמונה נקרא דבר טוב.

אומר אני, מעשי למלך, שבזמן שהוא מקבל את האור אמונה, אזי הוא אמר "מעשי למלך", ולא לעצמו. ואז הוא זוכה לבחינת:

לשוני עט סופר מהיר, שהוא זוכה לבחינת תורה שבכתב, שהוא סוד לשונו של משה רבינו עליו השלום.

יפיפית מבני אדם, שהוא אומר להשכינה הקדושה, שהיופי שלה הוא מבני אדם. זאת אומרת, ממה שבני אדם חושבין עליה, שהוא בחינת "מה בכך", דוקא מזה נולד היופי.

הוצק חן בשפתיך, ענין חן שייך דוקא בדברים שאין להגיד שבחים. ומכל מקום רוצים אחר הדבר. אזי אנו אומרים, שהיא בעלת חן.

בשפתותיך, היינו בהסופות, שזה סוד ראה מסוף העולם ועד סופו.

[crassroom]

夜にゃん🐱 #straycat #neko #cat #猫 #ねこ #ネコ #貓 #고양이 #katze #Кошка #קאַץ #Kato #แมว #Gato #قط https://www.instagram.com/p/Ch7xBM9vrxW/?igshid=NGJjMDIxMWI=

[hamoralimona]

הייתי היום בקניון

נכנסתי לזארה משום מה

וראיתי את הדבר הזה:

צילמתי ורשמתי:

*יוסי טולדו, 1996, תיאטרון בית ליסין, בתור קא הנחש"

ואז סיפרתי לאמא שלי איך יצרו את זה:

"אף אחד:

זארה: סססססססתכלו"

[shadowingkorean]

View this post on Instagram

A post shared by ShadowingKorean.com 🇰🇷 (@shadowingkorean)

#한국어 #배우기 #Study #Korean 😁 . . . . . #කොරියානු#kórejský#Korejščina#Kuuriyaan#Koréa#கொரியன்#เกาหลี#Koreli#корейська#کوریا#Koreys#HànQuốc#קאָרעיִש#koriko#Kolea#קוריאנית#कोरियाई#Corèanach#ChiKorean#ڪورين#કોરિયન#Koreyen#coreeană#Корейский https://www.instagram.com/p/BowNa6GnZDl/?utm_source=ig_tumblr_share&igshid=1p9e5o4z3p6hv

[prosjekt-helse-blog]

Saturday morning coffee ☕️. #coffee #kafe #cafe #kaffe #咖啡 #kafo #kahvi #café #myhistory #blackandwhite #photo #foto #photography #kawa #कॉफ़ी #قهوة #קאַווע #コーヒー #кофе #luckyyou

[kabbalah101us]

הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קא | סיכום שיעור 1

הדף היומי בתע”ס | חלק ג’ עמוד קא | סיכום שיעור 1

סיכום בנקודות חלק ג’ שיעור 1 עמוד קא 1.חלק שלישי מדבר על אור ישר ואור חוזר והיחס בין העולמות לתוכן שיש בתוך כל עולם. 2. פר”א מדבר על התהוות ד’ הבח’ והשורש. 3. ישנם חמישה עולמות מרכזיים הנקראים א”ק, אצילות בריאה יצירה ועשיה 4. כל עולם יש בו עצמות , דהיינו אור חכמה וכלים. 5. כל עולם מתחיל מהתפשטות האור שמגלה כלים בסדר של ד’ בח’ דאו”י כפי שלמדנו בחלק א’. 6. התעבות האור פירושו התרחקות של הרצון לקבל…

[emperornune]

ורבי מאיר הכי קאמר ליה מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא דאמר רבי יוסי בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו

The Gemara answers that Rabbi Meir said to Rabbi Yehuda as follows: Do you maintain that I am speaking of your definition of twilight? I am speaking of Rabbi Yosei’s definition of twilight, as Rabbi Yosei said: Twilight is like the blink of an eye; night begins and day ends and the time between them is so brief, it is impossible to quantify. According to this opinion, the priests immerse themselves just before the emergence of the stars, when it is already considered night.

https://www.sefaria.org/Berakhot_2b.19

[ace7librarian]

ואחרון חביב

[kolamijewishlife-blog]

Image: Rebecca et Eliezar, Alexandre Cabanel, 1883

It’s coming up on Rosh Hashanah (the Jewish New Year), so I’ve been thinking about honey a lot (traditionally, we dip apples in honey to symbolize the sweetness we hope the upcoming year will hold for us). 

But in Jewish tradition, sweetness rarely comes without bitterness entwined. 

al kol eleh, al kol eleh shmor na li eili hatov al hadvash v’al haoketz al hamar v’hamatok

For all these things, for all these things Let your compassion be complete Keep safe the honey and the sting The bitter and the sweet

In Jewish practice, the bitter and the sweet are especially intertwined at this time of year--on Rosh Hashanah, we look forward to a sweet new year, but we also enter into a period of often stinging self-reflection and accounting for our faults and failures, leading up to Yom Kippur. 

All of which got me thinking about what’s possibly the darkest appearance of honey in Jewish tradition: a midrash (rabbinic fanfiction explaining or elaborating on bible stories, or filling in holes in the stories) about Sodom. 

If you live in the US or Western Europe, you’ve probably heard the story of Sodom used as an excuse for hating on gay people--heck, “sodomite” is a slur for gay men. But the actual text of the story is a lot more ambiguous--yes, the people of Sodom say they want to have sex with the strangers, but Lot’s protest is that they are his guests (and therefore under his protection). So the simplest reading isn’t that the problem is that they want to have gay sex--it’s that it would be nonconsensual. Moreover, the gender of the crowd demanding that Lot turn over the guests isn’t clear. 

טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃

They had not yet lain down, when the townspeople, the men of Sodom, young and old—all the people to the last man—gathered about the house.

The English version translates it as “to the last man,” but the actual text is kol haam mikatzeh. Literally, “all the people from the katzeh.” Katzeh can mean quarter, outskirts, or “the whole” in the sense of including even the extremities. So, the meaning is basically, “all the people from the entire city, every last one of them.” If the text wanted to say that the problem was men wanting to have sex with men, rather than people wanting to take advantage of strangers, it could have specified that it was talking about men rather than people in general with the term zakar, which is what it uses when it’s talking about humans being created male and female, circumcising male children, sacrificing male livestock, and basically anywhere it wants to specify male. The emphasis on “all the people, to the very outskirts of the city,” suggests that it was everyone.

And the only time the Hebrew Bible/Tanakh talks specifically about what the sin of Sodom was, it has this to say:

הִנֵּה־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה׃

Only this was the sin of your sister Sodom: arrogance! She and her daughters had plenty of bread and untroubled tranquillity; yet she did not support the poor and the needy.

So what does this have to do with honey?

I’m glad you asked, dear reader. 

Midrash has a lot to say about the problems with Sodom. 

One of the stories is that all of the residents would force hungry travelers to exchange their coins or possessions for Sodom’s specific coinage. Each resident would trade coins with their name carved into it to visitors, but then all the other residents would refuse to accept those coins to pay for food. When the visitors starved to death, each citizen would come and collect the coins with their name, and in this way, they got rich off starving vulnerable travelers to death. 

And that’s where the honey comes in.

הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא איגלאי מלתא שפיוה דובשא ואוקמוה על איגר שורא אתא זיבורי ואכלוה והיינו דכתיב (בראשית יח, כ) ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה ואמר רב יהודה אמר רב על עיסקי ריבה:

There was a young woman who would take bread out to the poor people in a pitcher so the people of Sodom would not see it. The matter was revealed,and they smeared her with honey and positioned her on the wall of the city, and the hornets came and consumed her. And that is the meaning of that which is written: “And the Lord said: Because the cry of Sodom and Gomorrah is great [rabba]” (Genesis 18:20). And Rav Yehuda says that Rav says: Rabba is an allusion to the matter of the young woman [riva] who was killed for her act of kindness. It is due to that sin that the fate of the people of Sodom was sealed.

The midrash is playing with the language used in Genesis, in the Sodom story, because the language is mysterious. It says (Genesis 18:21):

אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃

I will go down to see whether they have acted altogether according to the outcry that has reached Me; if not, I will take note.

The mysterious part is this word: הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ

It gets translated as “according to the outcry,” but that last letter (Hebrew reads right to left) הּ has a dot in it that usually indicates a feminine possessive. So you can translate it as “her cry.” 

The verse before it (18:20) is strange, too:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃

Then the LORD said, “The outrage of Sodom and Gomorrah is so great, and their sin so grave!”

The word that gets translated as “outrage,” זַעֲקַ֛ת, is another word for cry. And it’s “great,” רָ֑בָּה. But with different vowels, that series of letters can also mean “girl,” ריבה. So the midrash hears the great cry as the cry of a girl. 

And that’s what brings divine fury down upon the city: that they punished a young woman for her compassion--the method of execution, smearing her with honey, emphasizes that she’s too sweet, that that much sweetness must draw an equivalent sting, that to be compassionate enough to defy everyone she’s ever known enough to save a life--and cost her neighbors their fatal profits--warrants losing her own. 

It brings to mind another midrash on another story from Genesis in which a human civilization gets a smiting--that of the Tower of Babel (Genesis 11:1). Sefer haYashar, a book of midrash, says that during its construction, “when a brick would happen to fall down and break, all would ‎lament and weep over the great loss. But when a man would fall down and be killed, no one ‎would take the least notice of his death.”

The common thread is greed: industry and acquisition valued over human life, machines that grind up the vulnerable and hum along, their operators concerned only with potential loss of profit, not loss of human life.

The sin of Sodom had nothing to do with being gay. The common thread is societies that view profit as the highest good and see compassion and empathy as weakness. 

But the story of Sodom does actually have a lesson for LGBTQ people--and other vulnerable and/or marginalized people--in it. Before it gets destroyed, Abraham decides to get all up in the face of the creator of the universe over how unjust it would be to destroy the entire city if there were innocent/just people living there, because that’s a hill he’s willing to die on. He starts out by getting a promise that the city will be spared if there are 50 just people living there, and bargains all the way down to 10. 

Why does he stop at 10? Why not ask that the city be spared for the sake of 1 good person?

For some reason, after 10, the just thing still isn’t to destroy the good with the bad, but to get the good out of there. One of the traditional teachings about this boils down to: there’s a tipping point of good people within a toxic community, where if there are enough of them, they can change the community for the better.

But once you drop below that tipping point percentage, you can’t fix the community--you can only get out. There’s a certain sting in acknowledging that, but finding a community that accepts you will hopefully be sweet enough to make up for it. 

In any case, next time someone tries to tell you that the story of Sodom and Gomorrah is about how gay people are unholy, or whatever, or uses “sodomite” to refer to gay people, remember that the actual sin of the people of Sodom was failing to treat other people as worthwhile humans, to recognize them as being made in the image of the divine--which is what they’re doing.

[kenigsbergiprinc-blog]

ГУ Центрального Банка РФ По Калининградс­кой Области. В 1800 году скончали­сь супруги Типольт, аптекари. Они пожерт­вовали городу 15.000 талеров для “Типоль­т-Булленской открытой армейской, индустр­иальной и воскресной школы”, впоследствии превратившейся в Городской дом для сир­от у Бузольтплатц. Позднее именем супруг­ов Типольт была назв­ана улица в Кенигсбе­рге. Здание располож­ено напротив Резаниу­ма. Время строительс­тва: между 1890 и 19­00 годами. Относител­ьно небольшое трёхэт­ажное кирпичное здан­ие внешне превосходно сохранилось. У него и сегодня есть выс­окая крутая черепичн­ая крыша, башенка на углу и три лестничн­ых фронтона. Строение своими готическими формами напоминает (нынче исчезнувший) телеграф напротив за­мка. С помощью таких зданий архитекторы стремились воссоздать дух рыцарской Прус­сии. В настоящее вре­мя главное управление калининградского Центробанка.

GU the Central Bank across the Kenigsberg Region. In 1800, died, spous­es Tipolt, pharmacis­ts. They were donated to the city by 15,­000 thalers for “Tip­olt-Bolenski open mi­litary, industrial and Sunday school”, later turned into a town house for orphan­s, Buttplates. Later the name of the spo­uses Tipolt was named a street in Kenigs­berg. The building is located opposite Resonium. Time of con­struction: between 1890 and 1900. A rela­tively small three-s­tory brick building exterior is beautifu­lly preserved. So far he has high steep tiled roof turret on the corner and three flights of pedimen­t. Structure with Go­thic forms reminisce­nt of the (now extin­ct), the Telegraph opposite the castle. With such buildings, the architects tried to recreate the sp­irit of the chivalry of Prussia. Current­ly, the main Departm­ent of Kenigsberg of the Central Bank.

גו די הויפט באַנק אַ­ריבער די קאָניגסבערג געגנט .אין 1800, געשטארבן, ספּאַוסאַז תּ׳וּפּאָלט, פאַרמאַסיס. זיי זענען דאָונייטיד צו די שטאָט דורך 15,000 טהא­ַלערס פֿאַר “תּ׳וּפּאָלט­-באָלענסק׳׳ עפענען מי­ליטעריש, אינדוסטריעלע און זונטאג שולע”, שפּעטער אויסגעדרייט אין אַ שטאָט הויז פֿ­אַר יתומים, בותּתּפּלאַתּ­עס. שפּעטער די נאמען פון די ספּאַוסאַז תּ׳וּפּאָלט איז געווען גע­הייסן אַ גאַס אין קא­ָניגסבערג. די בנין איז ליגן פאַרקערט רעס­אָנ׳ומ. צייַט פון קאַ­נסטראַקשאַן: צווישן 1890 און 1900. אַ לע­פיערעך קליין דרייַ-ג­עשיכטע ציגל בנין יקס­טיריער איז ביוטאַפלי אפגעהיט. אַזוי וויי­ַט ער האט הויך אַראָ­פאַנג טיילד דאַך טערט אויף די ווינקל און דרייַ פלייץ פון די פּעדימענט. ביניען מיט גאָטהיק פארמען רעמ­אַניסאַנט פון די (אי­צט יקסטינגקט), די טע­לעגראַף פאַרקערט די שלאָס. מיט אַזאַ בני­נים, די אַרקאַטעקץ געפרוווט צו ריקריייט די גייסט פון די שיוו­אַלרי פון פּרוססיאַ. דערווייַל, די הויפּט דעפּאַרטמענט פון קאַל׳נ׳נגראַד פון די הו­יפט באַנק

(HAMAASEF).

[goldenxcali-blog]

על שלמים גם כן

על שלמים גם כן. ה. ובתום׳ ערכין (כא:) ד״ה מאי בא״ד דהא דאמר שמואל עולה ושלמים כו׳ אבל בשעת כפרה אינו צריך, דמשום סמיכה אין צרי ך לדעתו כיון דאינם באים לכפר על חטאו, אבל חטאת ואשם שהם באים על חטא וצריכין להתודות בשעת סמיכה בעינן דעת בשעת כפרה. ושם בשיטה מקובצת (אות יב) הגיה להתודות וטעונין סמיכה, וכנראה דהגירסא זו בשביל' סימז יב ההודאה מסה סבירא לה דהוידוי לא מעכבת שתהיה בשעת סמיכה דוקא ראשה תוכיח וצ״ע. ולכאורה משמע דבשלמים א��ן צריך וידוי בשעת סמיכה. אך התוס׳ הוכירו גם כן עולה דודא י צריכה לוידוי ומכפרת, כמבואר ביומא (לו.) וצריך לומר בכונתם דאין הוידו י מעכב כמו בחטאת, ועיי״ש בסוף דברי התום׳ שכתבו בזה״ל. אבל עולה ושלמים דלא לכפרה קאתי כולי האי אין צריך דעת בשעת הפרשה. נראה שדימו והשוו שלמים לעולה, וגם

תורה תיקים לספר תורה מדכתבו דלא לכפרה קאתי ״כולי האי״ נראה דקצת כפרה יש גם בשלמים, ולכאורה צריכין גם להתודות אבל לא מעכב כולי האי כמו בחטאת דלכפרה ממש באה הוידוי מעכב. ועיין בזבחים <ה.) עולה שאינה מכפרת. ושם (ז:) עולה דורון היא (ובתוס׳ שם) ושם (יב:) מה לחטאת שכן מכפרת. ו. וככר העיר הרי״ט אלגזי בפ״א מהל׳ בכורות (אות ז) וכתב דנראה דמה שכתבו התוס׳ (הנ״ל) דעולה ושלמים לא לכפרה אתי כולי האי דמשמע דלכפרה פורתא מיהא קא אתי אלא שאינם כמו החטאת והאשם, כתבו כן מפני עולה דעולה מכפרת על עשה ועל לאו שניתק לעשה, אבל שלמים לא אתי לכפרה כלל, דמהא י טעמא כתב הר״מ ז״ל דבשלמים אינו מתודה עכ״ל יעו״ש. נראה שתפס לדבר פשוט שדברי הר״מ ז״ל מוסכמים לכל הראשונים ז״ל, אבל כבר הוכחנו והבאנו דעות הרבה ראשונים שחולקים בזה על הר״מ ז״ל. ז. וכעיקר פירוש רש״י ז״ל בתענית (כג.) שמפרש פר הודאה להתודות עליו אף שהיה שלמים (ודלא

[notyouraverageharlot-love-blog]

ועי׳ לעיל סי׳ י׳ בישוב ד׳

<ועי׳ לעיל סי׳ י׳ בישוב ד׳ הגמרא לפי דברי התוס׳ בפסחים (סד.)). וי״ל שאף אם במציאות אין יין אומרים שירה, אבל מכל מקום ראוי בעינן שיהיה ראוי להביא נסכים ובביכורים אינו ראוי כלל, וכדר״ז דראוי לבילה בעינן. כד. וזהו נמי הפשט בדברי התוס׳ בפסחים (סד.) בד״ה קראו בא״ד ואומר ר״י רהכי פירושו אין אומרים שירה בשעת הקרבת קרבן אלא על היין וכו׳ ודומיא דהכי נמי לגבוה בשעת הקרבת קרבן קאמר וכו׳. והפירוש אם חיוב השירה היא על עבודת הקרבן, והוי אמינא שהשירה הזאת היא על אכילת מזבח לבד דדומיא דאכילת אדם שזהו גם כן משמח, קא משמע לן דבעינן שמחה שלימה שתיה ואכילה [ובמאירי מזכיר זריקה ועי׳ באבני נזר (אר״ח כ״ב)], אבל שלא בשעת הקרבה אם השירה אינה מחמת חיוב הקרבת הקרבן, כלומר עבודת הקרבן, אלא בשעת שחיטה בשביל' סימן יא ההודאה קנג שאינו בגדר עבודה ולא עבודה לעבודה אז אינה באה תחת הכלל של אין אומרים שירה אלא על היין, וגם אינו נכלל בכלל הברייתא דתני רב מרי, שהיא רק לשירה שהיא בגדר עבודה שרות או לכפר, ובשעת עבודה, אז צריכיץ לכל אלו התנאים המבוארים, קדשי קדשים וקבוע להן זמן וקרבן צבור, אבל היכא דהשירה אינה עבודה לעבודה ובאה מקודם התחלת עבודה, כמו בפסח בשחיטה, לא בעינן לכל הני תנאי. ולפיכך פסח אף על פי שאינה קדשי קדשים ואינה קרבן צבור ממש, ובפרט פסח שני, לא בעינן לכל הני תנאי הנזכרים.

בחסות תיקים לספר תורה כה. והנה בספרי זוטא מצינו שבבמת צבור אין דין שירה. ולכאורה קשה דלר״מ דאמר השיר מעכב הקרבן איך הקריבו קרבנות, ולדעת התוס׳ דהפי׳ דמעכב בנסכים א״כ נמצא דבכל במת צבור אין נסכים, ובגמ׳ קדושין( לז. ) וזבחים (קיא.) מתי נתחייבו בנסכים, אם כן בביאתם לארץ קודם י״ד שנה הי׳ להם רק במת צבור ובבמת צבור אין שירה ואין נסכים, רק כשהוקם המשכן בשילה אז

[crassroom]

朝にゃん🐈 #straycat #neko #cat #猫 #ねこ #ネコ #貓 #고양이 #katze #Кошка #קאַץ #Kato #แมว #Gato #قط https://www.instagram.com/p/CYMYvyYPh8e/?utm_medium=tumblr