#תודה לכולכם

[thebrightestwitchofherage]

This is why I reblog every Jewish/ Israeli miku I find. I’m not even a vocaloid fan (my best friend is) , but the amount of hatred & antisemitism Israeli artists have received is insane.

People will complain about Israeli Miku because "genocide/apartheid/[insert other grievance here]..." and then say nothing about any other Miku drawn as a country who's government has done anything wrong. No one says anything about Chinese, Iranian, Ethiopian, American, Russian, Nigerian, German, Sudanese, etc Miku. That would be racist. Claiming that a character is depicting a genocidal maniac for being portrayed as a civilian from a country with a problematic government would be racist.

It's very clear your problem is not with a character being associated with a country that has committed atrocities, but rather that the country you have a problem with is the Jewish one. If you were truly so intent on not seeing any character in any way associated with any country with problematic leadership (which is nearly impossible, but I digress), you would be complaining about every Miku drawn in this trend, not just the Israeli ones.

You are mad about Israeli Miku because of your antisemitic, anti-Jewish bias, not because you just hate atrocities. Characters (and people) existing from a country whose government you don't like is not evil and it is ridiculous to get mad over it. If you responded this way to any other ethnic drawing of Miku, you would be racist. People would call you out for your racism.

Ask yourself, am I criticizing the Israeli government? Or am I attacking a random person and character for their nationality?

[transparentgentlemenmarker]

Mil gracias a todos

Many thanks to all

Merci beaucoup à tous

Grazie mille à tutti

谢谢大家

شكرا لكم جميعا

תודה לכולכם

Obrigado a todos

Vielen Dank euch allen

Tack alla

Хвала свима

Gràcies a tots

[jewvian]

דרך אגב!!! תודה לכל האנשים שמרבלגים/עושים לייק לפוסט שבו אני מחפשת אנשים חדשים לעקוב אחריהם, זה מרגיש לי ששלחתי לכולכם פתקים בכיתה ואתם הקפתם את הכן 😊

[gal-gabot]

מתברר שהגעתי לאלף ריבלוגים כאן בפעם הראשונה, אז המון תודה ומלא אהבה והערכה ממני לכולכם! 🫶

(טאמבלר מלשין לי. 😝)

[news365timesindia]

[ad_1]   Boria Majumdar with Rafael Nadal ( Source RevSportz and Rafael Nadal Insta) It was back in 2015 that I asked Rafael Nadal this.  “You have been plagued by many injuries in recent times. Have you ever thought that had it not been for injuries, where you would be today? Perhaps a few more Grand Slams, perhaps a higher ranking?” His answer was straight up and candid.  “Injuries are part and parcel of a sportsman’s life,” he said. “They will happen. Having said that, I don’t always think about them or about what could have been. It doesn’t work like that. I have missed key tournaments because of injuries this year, but I am finishing the year as world No. 5. That, for me, is a reasonable achievement. I am not No. 50. But there is no question that I will definitely try to go higher and keep playing well.” When we think back today to one of the greatest careers that sport has seen, one is left to wonder what it would have been like had he not battled injury the last few years. But then, on World Mental Health Day, it is fair to say that we were all privileged to see Nadal play for us. He enriched the sport, and enriched us all.  Had it not been for tennis, what could it have been, I had asked.  ‘You were a reasonable football player while growing up in Mallorca. But was tennis always going to be your first love?’ Yet again, Nadal was decisive like he had always been with his strokes.  “Yes, I was a good football player,” he told me. “But I wasn’t unbelievable.Not that I was an unbelievable tennis player either. But definitely, Iwas a better tennis player than I was a football player. But I still love all sports and watch all sports. I am a Real Madrid fan, and watch football when I am back home in Spain.” Let’s just say that he was wrong. He was indeed an unbelievable tennis player, one of the greatest to have played the sport.  Happy retirement,Rafa. Go well.   Mil gracias a todos Many thanks to all Merci beaucoup à tous Grazie mille à tutti 谢谢大家 شكرا لكم جميعا תודה לכולכם Obrigado a todos Vielen Dank euch allen Tack alla Хвала свима Gràcies a tots pic.twitter.com/7yPRs7QrOi — Rafa Nadal (@RafaelNadal) October 10, 2024   For more sports content: https://revsportz.in/ The post Thank you, Rafa, for an unbelievable career appeared first on Sports News Portal | Latest Sports Articles | Revsports. [ad_2] Source link

[news365times]

[ad_1]   Boria Majumdar with Rafael Nadal ( Source RevSportz and Rafael Nadal Insta) It was back in 2015 that I asked Rafael Nadal this.  “You have been plagued by many injuries in recent times. Have you ever thought that had it not been for injuries, where you would be today? Perhaps a few more Grand Slams, perhaps a higher ranking?” His answer was straight up and candid.  “Injuries are part and parcel of a sportsman’s life,” he said. “They will happen. Having said that, I don’t always think about them or about what could have been. It doesn’t work like that. I have missed key tournaments because of injuries this year, but I am finishing the year as world No. 5. That, for me, is a reasonable achievement. I am not No. 50. But there is no question that I will definitely try to go higher and keep playing well.” When we think back today to one of the greatest careers that sport has seen, one is left to wonder what it would have been like had he not battled injury the last few years. But then, on World Mental Health Day, it is fair to say that we were all privileged to see Nadal play for us. He enriched the sport, and enriched us all.  Had it not been for tennis, what could it have been, I had asked.  ‘You were a reasonable football player while growing up in Mallorca. But was tennis always going to be your first love?’ Yet again, Nadal was decisive like he had always been with his strokes.  “Yes, I was a good football player,” he told me. “But I wasn’t unbelievable.Not that I was an unbelievable tennis player either. But definitely, Iwas a better tennis player than I was a football player. But I still love all sports and watch all sports. I am a Real Madrid fan, and watch football when I am back home in Spain.” Let’s just say that he was wrong. He was indeed an unbelievable tennis player, one of the greatest to have played the sport.  Happy retirement,Rafa. Go well.   Mil gracias a todos Many thanks to all Merci beaucoup à tous Grazie mille à tutti 谢谢大家 شكرا لكم جميعا תודה לכולכם Obrigado a todos Vielen Dank euch allen Tack alla Хвала свима Gràcies a tots pic.twitter.com/7yPRs7QrOi — Rafa Nadal (@RafaelNadal) October 10, 2024   For more sports content: https://revsportz.in/ The post Thank you, Rafa, for an unbelievable career appeared first on Sports News Portal | Latest Sports Articles | Revsports. [ad_2] Source link

[shiraghertner]

A special Tribal Fusion structured improvisation dance to the music of "Time" by Pink Floyd.

What kind of a dance, can you dedicate to a man who loved life? A man who loved life, art, music & his family.

This dance is dedicated to my father, Hanoh Ghertner who passed away exactly 6 months ago from a heart failure, on the 25th of May 2022.

This performance was exactly 5 months later, a month ago.

My father's moto in life was Carpe diem, because you never know what tomorrow will bring.

We thought we have more time.

I want to thank everyone who helped me making this dance & bring it to you.

Production: @elizabeth.tribal

Music editing: @keshetkesh

Video: @ohadfalik

Structured improvisation: @shira_ghertner

Thank you to my father's best friends, my family, friends who came to the show & the wonderful dancers back stage who supported me during the day of the show. I appreciate each & everyone of you.

תודה לכולכם!!! Thank you!!!

#TribalFusionOpenStage #TribalFusion #DanceProduction #TribalFusionBellyDance #FusionDance #FusionBellyDance #DarkFusion #TheatricalDance #DanceImprov #SpecialHalloween #Grieving #CarpeDiem #Time #structuredimprov #Dancer #performance #DedicatedToMyDad

[letaot-ze-magniv]

@jesus-in-a-life-boat , @peniswizard69 , @itsthebeckyzone , @eshcolit-sgula

תודה לכולכם בסטיז!

מסתבר שאני *כן* מתחיל טסטוסטורון ביום ראשון. כלומר, ביום ראשון אני אמור לקבל מרשם וכמה ימים אחר כך אני אתחיל טסטוסטורון. זה הרבה יותר מוקדם משציפיתי. אני מ��וד מאוד מתרגש ואני גם לחוץ לקראת זה. אני מפחד שהשינויים לא יהיו בדיוק מה שרציתי ושאני אתחרט על זה. ממה שראיתי זאת החוויה של פחות או יותר כולם. למרות הפחד אני מאוד מחכה ומאוד רוצה להתחיל טסטוסטורון. אני לא מאמין שזה אמיתי ושעכשיו הגיע תורי!

למי יש שני אגודלים ועונה על הקריטריונים של אבחנה של דיספוריה מגדרית לפי הDSM5?

לבחור הזה!

@jesus-in-a-life-boat @itsthebeckyzone @shiur-lo-chashuv @eshcolit-sgula @l-live-under-a-rock @peniswizard69

ביום ראשון הקרוב יש לי פגישה ראשונה עם אנדוקרינולוגית!!!! (אנדוקרינולוגית זרת אישה נחמדה שתיתן לי טסטוסטורון אני לא אתחיל הורמונים בראשון אבל זה הצעד הרפואי הראשון ואני ממש מתרגשששש)

[tzipor-ktana]

למספרים עגולים יש משמעות רק מפני שנתנו להם משמעות אז אני חוגגת 159 עוקבים? אה

באמת שמוזר לי למדי להחזיק בלוג, ואני עדיין לא לחלוטין מעכלת את זה – אולי לא אעכל זאת לחלוטין לעולם. אני אומרת הרבה תודה – על כל שאלה או אזכור, מפני שאני באמת אסירת תודה על הכול. תודה לכולכם על שאתם נחמדים וחמים כל כך, פחדתי מאוד לפני שפתחתי את הבלוג הזה; כשפתחתי את הבלוג הזה; ואני עדיין די מפחדת, בכנות; אך קיבלתי כל כך הרבה חיוביות ואדיבות מכולם, זה מדהים אותי כל פעם מחדש, וזה מה שמחזיק אותי כאן. אפילו שלפעמים הטבע המופנם והמסוגר שלי מוחה על קיומו של הבלוג הזה - אם הבלוג הזה העלה פוסט אחד שגרם אפילו רק למישהו אחד קצת לחייך, כל זה היה שווה את זה. הטאמבלר הישראלי, כמו כל קבוצה חברתית, נראה לי גדול ומגובש, משהו שלא אוכל לעולם למצוא את מקומי בו, הוא נראה לי כזה עדיין, כנראה הוא נראה כך לכולם – אך למרות כל זאת אני חושבת שהבלוג הזה מצא את מקומו, גם אם אני עדיין לא למדתי כיצד להתמודד איתו. חרטתי על דגל הבלוג להפיץ כמה שיותר חיוביות – ואשתדל להמשיך ולהשתפר, להמשיך ולנסות להביא דברים קצת אחרים לטאמבלר, בתקווה דברים טובים ומעניינים. מאה חמישים ותשעה עוקבים נראה לי כל כך הרבה, אני לא מצליחה לחשוב על זה אפילו.   אם אתם חששנים (כמוני) ושוקלים לשלוח משהו אבל מחליטים שלא כי סיבות (כמוני) הרי לכם רשותי הרשמית; תמיד תרגישו חופשי לשלוח שאלות, להגיד היי, לבקש עצה או תמונה של למינג – בשביל זה אני כאן. לפעמים ייקח לי זמן להשיב, בעיקר מפני שפתאום אני מקבלת תשומת לב רבה (בעיניי לפחות) ואני עוד לומדת כיצד להתמודד עם כל זה, אך אני באמת עושה כמיטב יכולתי. אני לא אושיה אינטרנטית או משהו. אני רק ציפור קטנה, בעצם. ואני מקווה שהצלחתי להביא דברים נחמדים לדאש שלכם, מספיק כדי שתחליטו להישאר לעוד.

המון המון תודה לכולכם! *אמוג’י של לב*

[eshcolit-sgula]

לאסק - 17, 56

יאיי תודה!!!

17. opinion on insecurities.

הממ. כולנו מתמודדים עם חוסר ביטחון עצמי כלשהו, אני לא מאמינה שיש כאלה שלא (בגלל זה אני שונאת אנשים שמנהלים חוסר ביטחון של אחרים למענם). אני באופן אישי התמודדתי עם חוסר ביטחון לגבי הגוף שלי והאישיות שלי, בעיקר כשהייתי קטנה יותר והייתי מוקפת בחברים מזוייפים, אבל באיזשהו שלב פשוט הפסקתי לשים זין? זה לא נעלם לגמרי אבל המצב השתפר ואני מאחלת לכולכם שתלמדו לאהוב את עצמכם כמו שאתם 3>

56. favourite food(s)

אווו שאלה טובה, אני אוהבת אוכל בכללי! אבל הייתי אומרת שהטופ 5 שלי הם שוקולד, המבורגר, עוגת גבינה, סושי וממולאים של סבתא חחחחח

[institute-for-holiness]

400+ Followers! Thank you!

God bless our amazing 400+ followers who love The Institute for Holiness & Kehilat Mussar. Our goal in bringing Mussar & Mindfulness is to bring God’s Good to others. Thank you for your support! אלוהים יברך את כולכם, חסידינו המדהימים 400+ שאוהבים את מה שאנו מביאים לעולם בעזרת אלוהים. המטרה שלנו להביא את מוסר לכולכם היא להביא את טובת האל לאחרים. תודה על תמיכתכם!

[jewvian]

אמנון 1 כאן - חיפשתי ״המפקדת״ בטאמבלר ונכנסתי לטאג חחח

חזרתי להופיע בטאג של המפקדת?? החפירות משתלמות חחח

אני שמחה שמצאת אותי אמנון! כיף לי עם כל האסקים שלך ושל שאר היוזרים 😊

וכולכם מאפשרים לי לעשות את מה שאני הכי אוהבת בעולם: לחפור חחח ועוד על המפקדת! סדרת העשור כבר מ��נת 2021!

אז תודה לכולכם חחח

[tamarbrin]

‏‎וואו וואו וואו מאיפה להתחיל???! אחרי ששמענו שיש מסיבת וואן דיירקשן ראשונה בארץ רק עם שירים של הבנים, ממש רציתי לבוא, חלמתי על דבר כזה כבר הרבה מאוד זמן. תמיד בימי ההולדת שלי הייתי שרה את השירים שלהם לבד, כי חברותיי הקרובות מהעיר פחות מתחברות לוואן די... וגם התגעגעתי ממש לחברותיי לפאנדום, אז כשרציתי להזמין כרטיס, החוורתי לגלות את המחיר, מעל 100₪, ללא אלכוהול ועם ילדות מתחת לגיל 18? ואז עלה בי הרעיון לארגן אחת משלנו, רק ל18+, עם אלכוהול וכמובן במחיר שלא ירושש אותי ואחרים. חברותיי - אוראל, מנהלת העמוד הרשמי של מעריצי וואן דיירקשן בישראל ומארגנת המפגשים של פעם, מאיה, אלמוג ומאיה (כן, יש 2) ישר שינסו מתניים והקמנו יחד את הדבר הנפלא הזה. הדרך הייתה ארוכה ומייגעת, אבל בסופו של דבר התוצאה הייתה מדהימה. תודה לטל, איליה והדופלקס שזרמו איתנו והחליטו לתת לנו את ההזדמנות הזו, תודה לשאר המארגנות שבלעדיהן לא היה קם האירוע הזה, תודה לכל מי שהגיע, גם לשני ידידים שלי שבכלל לא מקשיבים לוואן די ובכל זאת הגיעו ונהנו, ותודה לכולכם על ערב פשוט מושלם. לא ציפינו שיהיה כזה מטורף, אנשים הגיעו במיוחד למסיבה שלנו, כולל 2 טיקטוקריות שראיתי (ושמעתי שהיו אפילו עוד). ברכות לשתי הזוכות בהגרלות, איזה כיף למי שהולכת לראות את לואי! היה לי כיף כלכך לחבק אתכן ולשיר אתכן שוב, החזרתן אותי לתקופת המפגשים של פעם ב2014... נתראה שוב במסיבה הבאה! 💟❣️💟❣️💟❣️💟❣️💟 #1D #onedirection #Party #club #alcohol #friends #nostlagia #thursdaynight #fandom #fun #חמישי #וואןדי #וואןדיירקשן #מסיבה #מועדון #נוסטלגיה @duplexclubtlv @orel.raly @mayat.al @almog_asolin @mayafitusi @avivtal @iliabadrov‎‏ https://www.instagram.com/p/CTIN048sxhi/?utm_medium=tumblr

[batya1970]

חברים יקרים, שנה טובה לכולכם. אנו עמותת "תנופה לחיים " הפועלת באזור השרון. העמותה שלנו מסייעת לצעירות במצבי סיכון, נפגעות מינית בעזרת טיפול הדדי עם בעלי חיים. בשלב זה לפני החג אנו זקוקים לעזרה בטיפול בבעלי החיים כולל נקיון של המתחמים שלהם (כלבים וחתולים) ואזור הבית. כמו כן לקראת החגים נשמח להעזר בכל תרומה לעמותה שתסייע לנו לטפל בצעירות ובבעלי החיים. תודה, שלומית. 052-6443684 אנו נחשבים לעמותה חיונית, מי שירצה להגיע לעזור בזמן הסגר יקבל אישור בכתב. בברכת, חג שמח 🌻 🍎🍯נשמח לשיתופים🍎🍯 תרומות ניתן להעביר: לחשבון העמותה תנופה לחיים בנק מזרחי טפחות סניף 413 חשבון 227211 ביט/פיי בוקס/פפר פיי 052-6443684 תרומה חד פעמית באשראי https://secure.cardcom.solutions/e/xmWZ הצטרפות לתכנית הוראת קבע באשראי https://secure.cardcom.solutions/e/xmWa https://www.instagram.com/p/CFO0T3Wn3kD/?igshid=8jxrc7atee3p

[livesinau]

-  אז מה היה לי מאז יום העצמאות ובמהלך שלושת השבועות שלאחריו (29.4-21.5)?

- עקומת חולי הקורונה הולכת, משתטחת ומתרסקת (ועד היום במגמת ירידה, תודה לאל)

- התקלה בדואר של וואלה, שלא פסחה עליי

- טקס הדלקת המשואות (שהיה בדיחה)

- בוריס ג׳ונסון הפך לאבא

- יש ממשלת אחדות! :) אבל ��נופחת חבל על הזמן :-/

- סיימתי ��ערוך את התמונות מאייקון :)

- שיפצנו לסבתא שלי את הגינה

- ארה״ב vs סין

- ראיתי את המחזמר הפולני של שינגקי

- יום קומיקס אונליין חינם של קומיקאזה

- רעידת אדמה בכרתים

- מצעדי הגאווה נדחו

- בתי הספר והגנים חזרו לפעול

- ריק ומורטי חזרו

- קים ג׳ונג און מאושפז במצב קשה (והבריא)

- התחלנו להפעיל את השואב הרובוטי שקיבלתי לפסח

- הקניונים והשווקים נפתחו מחדש

- עדן בן זקן ילדה בן

- דר׳ אברהם ברקאי יעסוק בבריאות תלמידים (בושה שנותנים לפדופיל תפקיד כזה :-/ )

- איטליה יוצאת מהסגר

- גשמי מאי

- השמורות והגנים הלאומיים נפתחו

- מחלקת הקורונה נסגרה בכמה בתי חולים

- סיימתי דמות ראשונה בקונספט ארט של מגילת היקום המקביל

- מסיבת זום

- אמזון חוזרת לישראל, אבל מעלה את מחירי המשלוח :(

- מחאת הדרוזים והצ׳רקסים

- יום האם

- רצח בבת ים

- גלעד ארדן ימונה לשגריר בארה״ב ובאו״ם

- משה בר סימן טוב פורש :(

- עמית בן יגאל :(

- ל״ג בעומר ללא מדורות אבם עם התקהלויות (נחשו איפה)

- פיגוע דריסה בהר חברון

- רפי פרץ בגד בבנט (הוא בן אדם לא אמין. מילה שלי)

- ימינה הולכת לאופוזיציה

- יום הולדת לי :)

- הדלקת בזרת החלה לכאוב לי ולכן החלטתי להשבית את פעולת הציור

- דקל וקנין. וכל מילה נוספת מיותרת.

- אירופה, האירי אור. כי אין אירוויזיון השנה.

- מאיה ווישניאק :(

- גל חום שהוריד לנו את המסכות מהפנים

- אמא של צחי נוי נמצאה ללא רוח חיים

- מסיבת יום הולדת וירטואלית

- גם ישראל כץ מקצץ משכרו כהזדהות עם חולי הקורונה

- גיליתי שאני מתמודדת עם פיברומיאלגיה מאז לפני שנתיים

- הזמנתי פד עכבר אורתופדי וכפפת אמן (לא מאמינה שזה יגיע בזמן הקרוב, אבל זה עדיף למען הבריאות שלי)

- התקפי פיברו

- פרשת הילדה מבית ספר הס בפתח תקווה

- חופי הים נפתחו

- מחאת המכנסיים הקצרים

- סיר נייטאיי :(

- בתי הכנסת נפתחו

- הניסיון לשחזר סיסמא לטאמבלר וטוויטר (ללא הצלחה - אבל איך כן בסוף הצלחתי? המשך בפוסט הבא...)

- עצרת ההזדהות עם תעשיית המוזיקה

- יום ירושלים, כולל ההחלטה המיוחלת לגבי ביקור בעיר

- העונה האחרונה של שי-רה יצאה

סרטים שהספקתי לראות בזמן התקופה הנוכחית:

- ספר הג׳ונגל (2016) (למען האמת, הוא יותר מהסרט המקורי ומפצה על החורים בעלילה שהיו באותה גרסה)

- כוכבים על פני האדמה (סרט חובה במערכת החינוך)

- החרב באבן (נחמד וזהו)

- רובין הוד

- התחלה

- האמן הגדול מכולם (צפייה שנייה)

- ביג הירו 6 (סרט מעולה, אבל לא מצדיק אוסקר לדעתי)

- בולט (סרט סבבה וזהו)

- באטמן: מסכת התעתועים

- ליגת הצדק: פלאשפוינט

- 21+ (סרט ברמה נמוכה)

- בובה של רצח (מבדר אבל יותר מדי גס)

- הקול בראש (סרט מקסים ומעורר מחשבה)

- פנטזיה

- סוס פרא (פעם שנייה ולמען האמת, הדיבוב העברי יותר טוב מהמקורי)

- מוצאים את נמו (מצוין בכל דיבוב)

- הדרקון הראשון שלי (צפייה שנייה שלישית בערך)

- עידן הקרח (באמת הגיע הזמן מתישהו שאראה את זה)

- הטוסטר הקטן והאמיץ (צפייה שלישית ות׳כלס, עכשיו אני יכולה להבין למה הסרט שודר בערוץ הילדים ולא הוקרן בקולנוע)

דו״ח צפייה

ריק ומורטי - פרק 8, עונה 1

היקום המקביל מאחל לכולכם חג שבועות שמח ומקווה שתעברו אותו עם עוגת הגבינה האהובה עליכם (ויסלחו לי כל הטבעונים המושבעים)! כזכור, כרגע היד שלי מושבתת מלצייר עד להודעה חדשה, ככה שהפוסט הבא יפורסם כשהיד תחזור לאיתנה (או בשמו השני, אז מה היה לי בתקופת ההשבתה?) - אז התכוננו

[tzipor-ktana]

מאסטרפוסט המלצות לספרים מציפור קטנה

 @ofekma @eleanors-park @כל מי שצריך המלצות לספרים @ כל הנמנמנים שחיו אי פעם

שמעתי שאתן צריכות המלצות לספרים אז הנה כמה. אני לא חושבת שאצליח לחלק אותם לפי ז’אנר, אבל אוסיף קצת על כל ספר כדי שתראו אם הרעיון הכללי מוצא חן בעיניכם. לא כל הספרים כאן חביבים עליי באותה המידה, אך כולם מצאו חן בעיניי ואני סבורה שהם איכותיים. אוסיף עוד מתישהו. מתישהו.

כולם אנא הצטרפו אליי והוסיפו המלצות. גם אני אוספת המלצות לספרים כל הזמן ואני מתכוונת כל הזמן, אז תרגישו חופשי להמליץ לי על ספרים בכל זמן ועת. אם מישהו רוצה לשאול אותי משהו על אחד הספרים או על ספרים בכלל, הוא מוזמן בחום.  הרי לכם רשימת ספרים נטולת סדר מסויים:

אלבי סיפורי אבירים מאת יאיר לפיד ספר ילדים מקסים, קצר וקולע, משעשע עד אינסוף ומאוד מאוד אנדרייטד. הוא מלא בסאטירה לאגדות, לספרי ילדים, לכתיבה, לספרות, ליקום, פשוט להכול, והסאטירה מתוחכמת באופן מפתיע. קראתי אותו לפחות שלושים פעמים. מזכיר לי קצת את הנסיכה הקסומה פוגש את מדריך הטרמפיסט, אולי עם נגיעות קטנות של הניסוח הסאטירי של מלכוד 22.

לב של דיו מאת קורנליה פונקה (כמו גם כל ספר של קורנליה פונקה) ספר לאנשים שאוהבים ספרים וספרות, בונוס אם אתם אוהבים לכתוב. הכתיבה של פונקה נותנת תחושה של קלאסיקה, גם אם הספרים שלה (עדיין) לא ממש נחשבים קלאסיקות. ספר שממש שואב אותך פנימה, למרות שהוא לא קריאה מהירה ומי שזקוק לעלילה וכתיבה אינטנסיבית עשוי להשתעמם. שמעתי דברים טובים על כל הטרילוגיה, אך עד כה קראתי רק את הראשון. בכלל כל הספרים שלה מומלצים בחום.

בשורות טובות מאת ניל גיימן וטרי פראצ’ט הכתיבה העשירה והסוחפת של פראצ’ט בשילוב עם האווירה הכובשת והקסם העדין של גיימן יוצרים את אחד הספרים החביבים עליי אי פעם. הוא משעשע מאוד ואנושי מאוד, הדרך שבה הוא כתוב מלאה באישיות ובאהבה לספר ולדמויות, והוא פשוט תענוג של ממש. יש לו היבט סאטירי שמוצא חן בעיניי מאוד, אך היא לא העיקר בכלל ולא צריך לאהוב סאטירה בכדי להנות ממנו.

אלוהים מה זה אמור להביע מאת סיימון ריץ’ ספר שמדבר על אהבה, על דת ועל אנושיות, וכל זאת תוך כדי שהוא צוחק עליהם מתוך אהבה והערכה עמוקה שהוא לא מפחד להביע. הוא מצחיק מאוד, נוגע מאוד וכייפי מאוד. מסוג הספרים שמתאימים כמעט לכולם ושעושים לך מצב רוח טוב.

שטן מאת ג’רמי לוון ספר חכם מאוד וציני מאוד. יש לו טון בעל הרבה הרבה אופי שמתבטא באופן מאוד חזק בכתיבה - רואים שכתב אותו אדם שיודע מה הוא עושה. הספר לא מפחד לצחוק על הכול, בעיקר על פסיכיאטריה, דת, אנושיות, ו.. פשוט על הכול. לקראת הסוף העלילה מתחילה קצת להתפורר, אך אני מאמינה שהוא שווה את זה. עליי רק להזהיר אתכם שבספר הזה יש כמה קטעים מיניים מאוד, כמו גם אזכורים די ברוטאליים לדיכאון והתאבדות. הוא טוב מאוד, אבל הוא גם די אכזרי. קחו זאת בחשבון.

צ’רלי (פרחים לאלג’רנון, פרחים לעכבר לבן) מאת דניאל קיס הספר הזה היה הראשון במשך זמן רב מאוד שגרם לי תגובות רגשיות חזקות מאוד. הוא כתוב כל כך יפה ומלא לחלוטין בדמות הראשית המקסימה עד כדי כאב. הוא מעלה כמה שאלות פילוסופיות, אך לדעתי הוא בעיקר על רגשות, על אינטילגנציה ועל אנושיות. 

טרילוגיית חומריו האפלים של פיליפ פולמן אם שמעתם על תאוריית היקומים - שלעיתים קרובות נלקחת למקומות של פילוסופיה או פיזיקה, פולמן לקח אותה לכיוון הפנטזיה בטרילוגיה הזו. אך הדגש הוא בעיקר על הדמויות ועל הרעיונות המנחים את העולמות שלהם. הם כתובים מאוד טוב והעולמות שלהם עשירים מאוד, מהסוג שהופתעתי שלא הפך לאחד מעולמות הפנטזיה הקלאסיים. הם מורכבים לעיתים, אך הם יפים, מהנים ומאוד מרגשים. הדרך שבה פולמן מצליח לכתוב ילדים, עולמ��ת, מערכות יחסים ורגשות היא מהטובות ביותר שנתקלתי בהן אי פעם.

אדונם של חיילי הצעצוע מאת איאן לורנס לא קראתי אותו מזה זמן רב על כן קשה לי לפרט, אך הוא זכור לי כספר עוצמתי מאוד ששאב אותי לגמרי לתוכו. הוא קצת ספר מלחמה, אבל הוא לוקח פרספקטיבה מאוד יצירתית ומעניינת על כל העניין, ולא מרגיש כל כך כמו ספר מלחמה. יש לו הילה מסויימת של תום ושל מסתורין.

פרנהייט 451 היתרון הבולט ביותר של הספר הזה בעיניי הוא סגנון הכתיבה היפהפה שלו, אלגנטי ודמוי שירה כמעט - חלק ממה שהופך אותו לעוצמתי כל כך. הוא ספר לאנשים שאוהבים ספרים וספרות. הוא מצייר תרחישים אפלים ומצמררים בשפה יפה, עדינה, מלוטשת, ומזכיר לי יצירת אומנות מחושבת. בדרך כלל אני נוטה להתייחס לקלאסיקות בחשדנות, אך הספר הזה, למרות המעמד שלו - הוא קריאה מרתקת וחווייתית, והוא הצליח למצוא את דרכו אל לבי בעמוד הראשון, שפשוט היה כתוב יפה כל כך שהתחשק לי לבכות.

כל דבר מאת מייקל מורפורגו מייקל מורפורגו כותב ספרי ילדים שמוצאים את הדרך שלהם אל הלב שלך במיומנות מדהימה ומשחקות איתו בזהירות ובאכפתיות, הספרים שלו גורמים לך להרגיש ולכאוב ולשמוח וכל זה ברגישות אינסופית. קראתי את כל הספרים שלו שתורגמו לעברית, חלקם בגילאים צעירים יותר וחלקם בגילאים מבוגרים יותר. הספרים שלו מאוד מרגשים וממש מתאימים לכל הגילאים.

איש ושמו אובה מאת פרדריק בקמן מצחיק ועצוב ואנושי וכל כך כל כך מהנה לקרוא. משהו בסגנון הכתיבה הפשוט, המשעשע והמרגש שואב אותך אל תוך הדמויות לחלוטין. ספר שגורם לך לצחוק ולהתרגש ולבכות, מהסוג שכיף לקרוא וקל לקרוא. משאיר אותך עם חיוך מתוק-מריר על הפרצוף.

הנסיכה הקסומה מאת וויליאם גולדמן סגנון הכתיבה של וויליאם גולדמן מאוד ייחודי ומהכובשים ביותר שנתקלתי בהם אי פעם. אם ראיתם את הסרט ונהניתם ממנו - הספר טוב באותה המידה ואפילו יותר בעיניי, אך מסיבות שונות למדי. הוא מצליח להיות סאטירה לאגדות אפיות קלאסיות ובו בזמן להיות האגדה האפית הקלאסית הכי טובה אי פעם כנראה. אחד הספרים החביבים עליי, קשה לי לתאר כמה אני אוהבת אותו.

בדידותו של קורא המחשבות מאת דלית אורבך הרגשתי צורך להוסיף לכאן גם ספרות ישראלית - אך הספר הזה לא ברשימה מפני שהוא ישראלי, הוא ברשימה מפני שהוא פנטסטי. אם אי פעם תהיתם כיצד זה מרגיש ואיזו השפעה יכולה להיות ליכולת לקרוא מחשבות - הספר הזה מציג זאת בפירוט מצמרר, אפל ומורט עצבים. הטבע הפסיכודלי והמסחרר של הכתיבה עוזר מאוד להעביר את התחושה והאווירה שלו. הוא עצוב ואפל ומוזר ומצמרר ופשוט חוויה של ממש. עליי להזהירכם שיש שם כמה קטעים מיניים למדי, ואף אזכורים לרצח, אם כי לא זכור לי שום תיאור אלים מפורט מאוד.

מצרפי המקרים מאת יואב בלום (כמו גם כל הספרים האחרים שלו) הספרות העברית שנתקלתי בה לרוב נופלת תחת יצירת אומנות כה מוקפדת שהיא קשה לקריאה, או כתיבה רפוייה, חסרת מיומנות וחסרת חן שמעוררת בי צרבת. מבין הספרים הרבים והיקרים שנופלים באמצע הספקטרום הזה הם ספריו של יואב בלום. מצרפי המקרים הוא ספר קליל אבל לא קליל מדי, שמצליח להדגיש דברים קטנים ואנושיים ולהעצים אותם כך שניתן להתרשם מהם. הוא קריאה קלה ומהנה. לא קראתי ספרים אחרים שלו אבל שמעתי עליהם דברים טובים מאוד.

כדורי הטניס של הכוכבים מאת סטיבן פריי ספר שבלתי אפשרי לשייך אותו לז’אנר, אך ניתן מיד לומר שהוא טוב מאוד. ברגע שנדמה לכם שאתם מצליחים להתמקם בנוחות בעלילה ולהבין בערך מה הולך הוא עושה פנייה חדה לכיוון שונה לגמרי, אך בכל זאת מצליח לשמור על טון אחיד. יש בו כמה מהציטוטים החביבים עליי אי פעם, והדמויות עשירות מאוד ומרתקות לחלוטין. עליי להזהירכם שיש בו כמה קטעים אלימים מאוד.

13 סיבות מאת ג’יי אשר ספרים על מתבגרים, ובמיוחד על הצרות והתסביכים שלהם, יכולים במהרה להפוך למעצבנים מאוד, אך הספר הזה מצליח להציג את העולם הקטן והרועד של מתבגרים מעורערים באופן אלגנטי, חריף-מריר וחי מאוד - הישג יפה כשלעצמו. הכתיבה האיכותית והמיומנת הופכת אותו לקריאה קלה ומהנה, העלילה והדמויות מוסיפות לו היבט קשה יותר, מציאותי וקר יותר, והשילוב בין השניים יוצר איזון יפה מאוד. עליי להזהירכם  - במקרה שלא שמעתם מהסדרה שיצאה לא מזמן - שנושא מאוד בולט בספר הזה הוא התאבדות, וגם שיש בו כמה קטעים מיניים מאוד - אם כי הם לא גרפיים במיוחד ודי סימפתיים יחסית, לשיקולכם.

שני ירחים מאת שרון קריץ’ טייק פואטי ואלגנטי על הז’אנר הטחון עד דק של סיפורי נעורים על חיפוש עצמי והתבגרות. הדמויות והעולם אמיתיים מאוד והכתיבה יפה מאוד ואנושית מאוד. הוא קצת עצוב וקצת מריר ומאוד מאוד יפה ואנושי. 

טרילוגיית משחקי הרעב מאת סוזן קולינס  אין לי הרבה מה לומר על משחקי הרעב, חוץ מזה שאם אתם סולדים מספרות נוער דיסאוטופית-פוסט-אפוקליפטית-משולשי-אהבה-הו-לא-במי-היא-תבחר אני מבינה אתכם לחלוטין, ובכל זאת מאמינה שמשחקי הרעב - שהיה שחקן ראשי בלהתחיל את הטרנד הארור הזה - הוא עדיין איכותי מאוד. רוב הספרים בתת-ז’אנר הזה פתטיים למדי, אך משחקי הרעב הם באמת ספרים טובים. הספר השלישי קצת איבד אחיזה בעיניי, אך אם נהניתם מהראשון מספיק כדי להמשיך לשני, סיימו כבר את הטרילוגיה. אני לא חושבת שצריך להזכיר זאת, אך הטרילוגיה הזאת אלימה למדי. לשיקולכם.

החתול השחור האחרון מאת טריוויזאס אווגניוס אלגוריה מתוחכמת ומלאה ב(!!!) חתולים וגם יוון. קראתי אותו לפני זמן רב למדי, אז קשה לי לפרט עליו, אך הוא זכור לי כספר מחוכם מאוד ומהנה מאוד לקריאה. הוא מזכיר משל קלאסי בקונספט שלו, אך הוא הרבה יותר עשיר ומפורט.

אבא ארך רגליים מאת ג’יין וובסטר הספר הזה פשוט נעים לקריאה. הוא כתוב בצורה אלגנטית, מעניינת, והוא כולו פשוט מלא באור, פלא, סקרנות ותום, שנובעים בכמויות אדירות מהדמות הראשית המקסימה כל כך. הוא מסוג הספרים שאתה בולע בשלמותם בשבת שלווה ומנומנמת (תרחיש שקרה לי עם הספר הזה לפחות 20 פעמים)

ילדת כוכבים מאת ג’רי ספינלי הספר הזה מתחיל בערך כמו אלפיים ספרי נוער אחרים, והוא אף חוטא בכמ�� קלישאות ונדושות לעיתים, אך יש לו מין טוויסט פואטי משונה שאני לא מצליחה לשים עליו את האצבע, משהו שנותן לו הילה... קסומה כמעט. הוא כתוב יפה מאוד והוא לא מפחד להיות מוזר וקווירקי.

ארי ודנטה מגלים את סודות היקום מאת בנג'מין אלירה סאיינז ספר נוער שכתוב אחרת, מתגולל אחרת, ופשוט אחר. הוא יפה, הוא פואטי, הוא אמין, הוא מלא בחברות ובלבול ומחשבות, דיוקן מאוד ריאליסטי של התבגרות, של חברות ושל התמודדות. ספר מהורהר, מתוק-מריר, חינני ומקסים עד מאוד.  

לעוף כמו אייריס מאת ג’יל לואיס לעיתים קרובות ספרים העוסקים בבעלי חיים מסתפקים בבעל החיים ובמגניבותו הבלתי ניתנת להכחשה כאפיל העיקרי שלהם, אך הספר הזה הוא לא רק על ציפור מגניבה. הוא ספר מרגש, עצוב, שובה לב וכתוב יפהפה, שמצליח ללכוד את תחושת הקסם של בעלי חיים יחד עם חוסר האונים והבלבול של ילדות וחברות. הוא אמין מאוד, פואטי מאוד, קצת עצוב ומאוד מאוד מקסים.

מלכוד 22 מאת ג’וזף הלר רק התחלתי אותו כך שאני לא יכולה להגיד עליו הרבה, אבל הוא טוב. הוא ממש טוב. אלוהים אדירים הוא ממש ממש טוב. הוא קורע מצחוק וקורע לב בו זמנית, הוא אבסורדי עד כדי גיחוך ומציאותי עד כדי כאב, והוא פשוט כתוב כל כך כל כך טוב.