#עוד משפחה

[inballaw]

[the-catboy-minyan]

חברה קבעתי תור לפסיכולוג פעם ראשונה בחיים שלי ואמאלה זה מלחיץ אותי תחת. אני הופך לדג מול אנשים חדשים מה אני אמור לעשותתת

[noaghere]

כשהייתי קטנה תמיד זה היה נראה לי מוזר התיאורים של איך אנשים הגיבו כשקרה משהו.

שהם זוכרים בדיוק איפה הם היו, מה הם עשו, שכאילו העולם קפא והרגע הזה היה מוחלט.

היום מצטרף לרשימת הרגעים האלה עבורי מתחילת המלחמה, מצטרף לבוקר של אותו יום ארור והימים שבהם שחררו את החטופים בעסקה שהייתה.

היינו בארוחת צהריים עם המון משפחה וחברים והגיעה פתאום ההודעה שכנראה שחילצו 4 חטופים, מהרגע הזה החדשות נדלקו וחיכינו להודעה רשמית ומסודרת, הרי לא פעם כבר אמרו דברים כאלה שהתגלו כלא נכונים.

ואז התמונות והסרטונים.

לראות את המסוקים ממריאים מעזה, לראות את נעה ארגמני מתאחד�� עם אביה ובכלל לראות את תגובתו לחדשות שהיא בדרך לארץ ואפילו הצהרת דובר צה"ל שמי ידע שהוא יכול לחייך היו רגעים שלא אשכח כל חיי.

זר לא יבין זאת, באמת, מה מרגש כל כך בלראות אנשים זרים חוזרים הביתה כי תכלס, עבורנו, הם לא זרים.

כולנו שמענו, ראינו ובכינו עם המשפחות והקרובים של החטופים, נעה ארגמני בפרט שתמונתה וסיפורה הפך להיות אחד הסמלים של החטופים.

מאחלת שיהיה לנו עוד ימים כאלה, שבמקום הותר לפרסום וההצהרות מלאות עצב וצער שיהיו עוד הרבה חדשות של בכי מאושר, קולות חנוקים מהתרגשות ואנחות רווחה.

🎗🎗🎗

[jewvian]

התשובה שלך בפוסט גרמה לי לחשוב, מאיפה את חושבת כל אחד מהדמויות מהמפקדת גרים בארץ (ערבה / (צליל ידוע שגבעת שמואל) / ספיר / מייקי / צימר) כי זה ממש מעניין אותי פתאום, ואיפה כל אחד מהם נגיד יגור אחרי הצבא חח

אוי זה אסק נחמד חח

נועה אמרתי באזור השרון כזה? אין לי עוד עיר ספציפית בראש אבל זה הוייב.

היא כנראה תמשיך לגור עם ההורים עד הלימודים לפחות. היא תרצה לפרוח אבל לא יודעת כמה רחוק.

ערבה...... ערבה גם אולי מאזור השרון, מרגיש לי שהחיבור עם נועה היה גם מהמקום הזה כאילו. אולי שתיהן מגיעות מערים שכנות? סתמית אני אגיד כפר סבא, אבל כל עיר כדוגמתה.

נראה לי היא תישאר כמה שיותר קרוב למשפחה, לא כי בא לה פשוט אמא שלה לא תשחרר אותה.

וואי לצליל כל כך מתאים גבעת שמואל איזה כיף שזה קאנון חח היא גם תמשיך לגור שם כי יש לה את העסק של אבא ולמה לזרוק סוס מנצח?

ספיר צריכה לגור במרחק יחסית קרוב לבסיס, זוכרים שאמא שלה נסעה עד לשם להביא לה אוכל כשהיא סגרה שבת? או שאולי אמא שלה ממש אוהבת אותה חחח נגיד ספיר נותנת לי וייב של עיר, היא עירונית לגמרי. לא תל אביב, אבל מספיק קרוב למרכז. רמת גן? פתח תקווה? אולי אפילו אור יהודה? משהו באזור.

בחלומי היא וצימר ישכרו דירה במרכז ויתקנו את החברות שלהן.

מייקי הגיע מחו"ל, לא יודעת אם הוא הגיע עם המשפחה או בתור חייל בודד.... שזה משנה דברים. אם בתור חייל בודד אז או שהוא ��שכיר דירה לבד/עם חיילים אחרים או שהוא בבית החייל..... אולי יש איזו משפחה שמארחת אותו. אבל אם הוא הגיע עם המשפחה הגרעינית שלו אז ברור שהם גרים ביחד. הלוואי וזכרתי אם דיברו על זה בסדרה חח אני עוד צריכה לחשוב על מייקי.

מה שכן, אני מקווה שהוא ימשיך לגור בארץ גם אחרי הצבא. אולי יביא את המשפחה אם הוא באמת חייל בודד. הוא ילמד, ישכור דירה קרוב לאוניברסיטה, יחיה את החיים הטובים.

צימר 100000% גרה באזור הכי מרוחק שיש מהבסיס וזה גורם משמעותי לשביזות שלה. או אזור באר שבע או אזור כרמיאל כזה. או נגב או הגליל. אולי אפילו אזור ירושלים, למה לא.

אחרי הצבא צימר תעבור כמה שיותר קרוב למרכז (פליז עם ספיר פליזזז), תבין שיקר מדיי ותשנה כיוון. אבל במרחק יריקה מהמרכז.

[edgarthepooh]

מישהו שלומד איתי: אבל תראי, בהפגנה בקולומביה הם ערכו ליל סדר למפגינים היהודים!

אמרתי לו שהאנשים האלו לא מייצגים את רוב הקהילה היהודית בארצות הברית, ש-80 אחוז ממנה מגדיר את עצמו כציוני, וכשאתה מסתכל על האנשים שבאמת עושים את המאמץ לשמור על קשר ליהדות או אפילו סתם אנשים שיש להם קרובי משפחה בישראל, זה מגיע ל-95 אחוז.

אבל הנה עוד משהו שהייתי אומרת לו.

אני לא אדם דתי, ואני לא אדם לאומני. ואפילו לא טרחתי לחגוג פסח כשהייתי בקנדה. אבל… אוקיי, אז הם חגגו את הפסח. אתה יודע, אחד החגים החשובים והעתיקים ביותר ביהדות. חג שבו אנחנו מדברים על איך אלוהים הוציא אותנו לעבדות והוביל אותנו לארץ המובטחת (סליחה, לפלסטין הכבושה). החג שנחגג עוד מהתקופה שבה בית המקדש עמד על תילו. חג שהתיעוד הראשון שלו הוא מלפני 2500 שנה. חג שלפני הגלות נסוב מסביב לבית המקדש, עם הקרבת קורבן פסח ועליה לרגל. למען האמת, החג הזה הוא חלק מ-"שלושת הרגלים", שלושת החגים (שבועות, סוכות ופסח) בהם מצווה על יהודים לעלות לבית המקדש.

ולא, אני לא לאומנית. אני בספק אם יציאת מצרים אכן התרחשה במציאות, אני לא מאמינה שאלוהים הוריד את עשרת הדיברות מהעננים, ולא נשמע שהייתי מחבבת את החג בגירסתו המקורית-אני טבעונית, כך שלשחוט גדי מסכן לא עושה לי את זה, וכל התרומות והמעשרות לבית המקדש נשמע לי קצת כמו תרמית פירמידה. הטירוף המשיחי של המתנחלים שעובדים את עגל הזהב שהוא הר הבית, בזמן שהם עושקים, כובשים ומדכאים את הפלסטינים מחריד ומזעזע אותי, ואני מתביישת בהם עמוקות.

עם זאת, לחגוג סדר עם אנשים שמסרבים להכיר בעובדה שאנחנו ילידי הארץ הזאת, שמכנים אותה בשם שניתן לה על ידי אימפריה כובשת כדי להשפיל אותנו ולמחוק את הקשר שלנו אליה, ואז לטעון שזה מנקה אותם מאנטישמיות-זה כבר על גבול הניכוס התרבותי. רוצים להפגין למען פלסטין? אתם מתנגדים למלחמה? אתם אנטי-ציונים? בסדר. אבל אל תשתמשו במסורות העתיקות ובחגים שלנו כדי להצדיק את עצמכם. זה בעיקר מעורר רחמים.

[evilidiottierdcat]

תגידו, עוד מישהו חוץ ממני זוכר משפחה שולטת???? כי זאת הייתה סדרה באמת טובה על קונספט מגניב של משפחת מלוכה בישראל ויש שם ליטרלי bodyguard romance וזאת כיאלו סדרה של ערוץ הילדים והיא דווקא ממש אחלה ואף אחד לא זוכר אותה וגם אין אף פאנפיק עליה ששוב זה ממש פאקיניג חבל כי יש כלכך הרבה דברים שם שאפשר להפוך לפאנפיקים שלמים

[paam-halamti-be-ivrit]

אני (34נ) נוסעת במונית אחרי משמרת בעבודה ואיתי עוד 2 עובדות מחדר האוכל (בגיל החמישים פלוס). פתאום אני מבינה שאנחנו לא נוסעים הביתה, אלא הנהג לוקח אותנו למועדון באוקראינה. שלושתנו במדים של העבודה ואוכלות סרטים שלא יכניסו אותנו למועדון כי אנחנו לבושות לא מתאים, אבל הנהג הוא בן משפחה של הסלקטור ושלושתנו נכנסות. בפנים מתנגן, משום מה, הבי מטאל. המועדון הוא בממ"ד עם קירות בטון וייב של דאנג'ן ומדי פעם שומעים בומים. אני אומרת לבנות "לפחות אנחנו לא בעבודה".

מתעוררת ואני במונית מהעבודה שנוסעת הביתה.

לבד.

[augustine-orlov]

לע כי אני כל כך מוכן לחיות בבועה ישראלית עד סוף חיי, אפילו שכל החיים שלי כאן אמרו לי דברים כמו ״תחזור למדינה שלך״ וקווירפוביה מטורפת. עם המלחמה הזאת הבנתי שקשה מאד להיחשב לבן אדם מול הגויים - כאשר המלחמה התחילה, עוד שאלו אותי לשלומי ואיך אפשר לעזור, אבל אחרי שהפרופוגנדה היתעוררה? פתאום אני לא בן אדם וחיה זבל שמשקרת כל הזמן. ועוד מסתבר שלחלק מה״חברים״ שלי היו טוויטרים סודיים איפה שקראו לי רוצח תינוקות ושאר החרטא, בזמן שהם שלחו לי סירטונים מצחיקים ועשו אותה כמבינים.

אני באמת כל הזמן בחרדות, אני לא מצליח לחיות, ומרגיש כאילו העולם השתגע. אבל הכאפה הכי מצלצלת הייתה לגלות שאחד ה״חברים״ שלי בטוויטר יש משפחה שעובדת עם החמאס והוא תומך בהם, ובאותו הזמן שאל אותי לקישורים איפה אפשר לשלוח כסף כדי לעזור כזאקה. כאילו במי אפשר לבטוח כבר??????

[clarabosswald]

עדיין חושבת על זה שאתמול בבוקר משפחה של חטוף עשתה את ההחלטה הנוראית ושחררה סרטון שמראה איך התעללו בגופה שלו בעזה, כדי להעלות עוד מודעות לנושא החטופים, והיו בערך 2.5 התייחסויות לזה בתקשורת מאז.

[hapizmon-ze-numa-numa-hey]

עכשיו אחרי ששודר פרק 6 של מלאך משחית, בואו נדבר רגע על השם של מלכי. למה קוראים לדמות שלה דווקא ככה?

ספויילר רציני לסוף פרק 6 של מלאך משחית מתחת לקאט

אז בסוף הפרק הזה גילינו באופן רשמי שמלכי טרנסית (אני מאוהבת!!!), והיא נולדה בשם מנחם מנדל מוזס. מלכי פרייס זה השם שהיא החליפה אליו כשהיא שינתה את המגדר שלה בתעודת זהות, ובתור שם שהיא בחרה לעצמה, אני חושבת שאפשר ללמוד עליה עוד דבר או שניים מהבחירה הזו.

נתחיל ממלכי. מלכה, ליתר דיוק, מלכי זה רק כינוי. הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא שהשם מלכה מזכיר קצת את השם המת שלה - ארבע אותיות, מתחיל באות מ', בדיוק כמו כל אחד מהשמות הפרטיים הקודמים שלה (וגם שם המשפחה האמת אבל זה פחות קשור). כי למרות שמלכי ברחה לצד השני של העולם כדי להתנתק מהעבר שלה, היא לא לחלוטין רוצה לשכוח. הבן שלה הוא הדמות הכי רגישה בשבילה (השדה משתמשת בו בתור הנקודה הרגישה של מלכי), היא עדיין שומרת תמונה שלו במשרד שלה. הקווים הכלליים של השם זה רק עוד זיכרון אחד שהיא נושאת איתה.

אבל למה ספציפית מלכה? מעבר לזה שזה שם חסידי קלאסי, זה נשמע גם פשוט...טוב? את זה שהיא מלכה על אמת כולנו יודעים, אבל היא עצמה לא ידעה את זה עד שלב מאוד מאוחר (והאמת, אני לא בטוחה שגם עכשיו היא לחלוטין מודעת לזה - אבל זה כבר נושא אחר). תמיד אומרים שמחשבה מייצרת מציאות, ומלכי, שהייתה בנקודת שפל אחרי שהמשפחה שלה גילתה (קונפירמד בפרק שמונה אבל אפשר לשער גם ככה) הייתה צריכה את החיזוק הזה, שיגידו לה שהיא מלכה גם אם זה לא במכוון וגם אם היא או מי שאומר את זה לא באמת חושבים ככה. היא פשוט הייתה צריכה לשמוע את השינוי הזה באור חיובי, ומלכה הוא לחלוטין השם לזה.

חוץ מזה, יש גם את מלכי. הכינוי. יש המון שמות שמגיעים עם כינוי "אוטומטי" - זה פשוט מתאים לקרוא ככה לבן אדם גם אם לא מכירים. ובשביל מלכי, שהגיעה בלי אף אחד ��מכיר אותה, וכנראה גם בלי מישהו שבאמת אוהב אותה בעולם הזה (חוץ מהרב ההוא, אבל שוב, פרק שמונה), הכינוי הזה כן נותן תחושה קצת פחות מנוכרת, תחושה של קרבה. במיוחד כשהמטופלות שלה, או איטה, או באר - האנשים שבאמת אכפת להם ממנה - משתמשים בו.

עוד נקודה שחשוב לי להדגיש: אני לא חושבת שמלכי בחרה בשם הזה כשהיא מודעת לסיבות האלה, לפחות לא לגמרי. אני חושבת שהיא פשוט חיפשה שמות מתאימים (ואולי כן כאלה שמתקשרים לשם הקודם שלה - זה אני מאמינה שכן היה בכוונה), וכשהיא חשבה על השם מלכה זה פשוט הרגיש לה נכון. אולי הייתה לה מלכי שהיא הכירה ואהבה, אולי סתם חשבה שהוא נשמע טוב, והחליטה לבחור בו. שאר הסיבות האלה הן בעיקר של התת מודע, שקיימות ואמיתיות והשפיעו, רק שהיא לעולם לא תודה בזה. לא בפני עצמה, וקל וחומר שלא בפני אחרים.

ואחרי שסיימנו עם השם הפרטי, אפשר לעבור לשם משפחה - פרייס. האמת שפה אני לא חושבת שיש הרבה משמעות נסתרת, פשוט שם משפחה שנשמע אמריקאי להפליא וביחד עם זה גם לא לגמרי מוכר שיכול לקשר אותה למקום או משפחה ספציפית (ואז יגלו שהיא החליפה אותו). במבט על, כן יש עוד משמעות נוספת לשם - המחיר (price) שהיא שילמה כשהיא הפכה נאמנה לעצמה ובחרה לחיות את החיים שלה כמי שהיא. האם הייתה לזה חשיבות בבחירת השם? אני לא בטוחה. אולי.

בקיצור, מלכי פרייס היא לא סתם מלכי פרייס. היא מלכה, באמת באמת מלכה, ושילמה מחיר על מי שהיא. עדיין משלמת. והיא עוברת תהליך, ויום יבוא והיא תפנים גם בעצמה כמה מדהימה ומלכה היא.

[eshcolit-sgula]

אוקיי הבטחתי שאחזור לאסקפיזם וזה באמת יקרה, מבטיחה, אבל כרגע יש לי עוד דבר (שמה בקאט כי זה עניין של עצות וזה אז תדלגו אם אין לכם כוח).

כולנו כרגע מאוד מפוחדים בגלל כל החוסר ודאות וכל האנשים שאנחנו שומעים עליהם שמועות שהם מתים או חטופים או יותר גרוע, לא שומעים מהם כלום. אני ובן הזוג של ג'ובניקים, וכרגע אם מקפיצים מישהו מאיתנו זה בעיקר לתמיכה לוגיסטית, אבל כל החברים שלו קרביים. עד עכשיו יש לו כבר לפחות 3 חברים בתוך עזה ועוד לפחות 5 במקומות אחרים בעוטף או בארץ, חלקם לא השמיעו קול כבר שעות והוא פשוט מת מפחד. אני כל כך מבינה את הפחד שלו, אבל אני פשוט לא יודעת מה אני יכולה לעשות. הוא בחור שעבר הרבה בחייו אז לרוב הוא מתמודד עם דברים בצורה מאוד בוגרת ובריאה, אבל עכשיו הוא באמת חסר אונים ואני פשוט לא יודעת איך לעזור לו לעכל את כל הרגשות האלה. הוא גם רחוק ממני גיאוגרפית אז אין לי יכולת לחבק אותו (שזה הכי כואב, לשמוע אותו בוכה בטלפון ולדעת שאני לא יכולה להיות שם בשבילו).

אני מניחה שרובנו פגשנו אנשים במצב הזה בזמן האחרון או סתם בחיים, יש לכם עצות לאיך לתמוך באדם שחווה כרגע סיוט כזה? אשכרה חוסר אונים מוחלט, שהחברים שלך אולי נטבחים כרגע ואין לך איך לעזור ואתה לא יודע מה קורה, עד להחליט שהוא יילבש מדים בלוויות של אנשים חיים. אני גם מתה מפחד וגם לי י�� חברים בחזית אבל אני כל כך דואגת לו ולא מסוגלת לראות אותו ככה. אגב זה כנל לגבי כל החברים שלי שדואגים לחברים ולקרובי משפחה. אנא מכם אשמח לעצה😕

[ofekma]

Fandoms but everything that can be Hebrewish is Hebrewish

מבית יוצר של המשחק הפופולרי “עלילמטה” (תשע”ה) יצא לאחרונה הפרק השני במשחק חדש:

רונת הדלת” מחזירה רבות מהדמויות המוכרות והאהובות בצורה קצת אחרת, ומציגה גם דמויות חדשות:

בכיכובה של הדמות הראשית “פגיון חלומי”, נער.ה א-בינ��רי.ת הגדל.ה בעיירה הקטנה “עירבית”.

עלילת המשחק מתחילה כאשר פגיון ובריונית הכיתה ”שושי” נשלחים אל ארון האספקה על מנת להביא גיר. בתוך הארון הילדים מוצאים עולם שלם ומופלא מלא בדמויות צבעוניות המבוססות על משחקים ישנים. האם הילדים יצליחו להתגבר על המכשולים העומדים בדרכם הביתה? האם הם יצליחו להתחבר בדרך?

אל פגיון ושושי מתלווה דמות שלישית, נסיך האופל “ראלזעי” (ששמו למעשה היפוך אותיות של השם “עזריאל”).

בהמשך מצטרפים אליהם דמויות חדשות בשם “צפורי” ו”מרים”.

מרים פסח היא חברת ילדות ושכנתם של פגיון חלומי. אביה אלי (אליהו) פסח חולה מאוד ולא ידוע מה עלה בגורלה של אחותה הגדולה ניסן ‘ניס’ פסח.

הסדרה המצליחה “בית הינשוף” יצאה לראשונה בערוץ דיסני בשנת תש”פ. בראשה עומדת “לוז” בת הארבע עשרה, נערה סקרנית בעלית דמיות מפותח ואהבה גדולה לפנטזיה וספרי מכשפות, שיום אחד מוצאת את עצמה במיימד אחר לגמרי בשם “מיימד השדים” באזור “האיים הרותחים”. לוז מתמחית אצל המכשפה-הנוכלת “אידה טופרקוץ” ושותפה הקטן “מלך.

לוז מנסה ללמוד קסם למרות היותה אנושית, ובדרכה חוקרת את העולם החדש והמסוכן לצד חברים חדשים שהיא רוכשת:

“ערבה”, “גאס”, “רעות” ואפילו השומר המוזהב לשעבר “עשיו.”

עוד סדרה מצליחה בערוץ דיסני הינה “דוחיימה”, על ילדה בשם “חנה” שמשתגרת לעולם של “דוחיימה” בעזרת תיבת נגינה קסומה עם שתי חברותיה “סשה ומרסי”.

שלוש הבנות מגיעות לקצוות שונים לחלוטין של דוחיימה, כשחנה מגיעה לעיירה “עץ-יבלת” המאוכלסת על ידי צפרדעים מתאנשות. חנה מקבלת מחסה אצל משפחת “שותלים” הכוללת בתוכה את הילד “אבב”, אחותו הקטנה “ראשי” וסבם “עוב-דוב” (עובדיה).

חנה עוברת מסע התבגרות במהלכו היא לומדת להכיר את עצמה ולהחליט מי היא רוצה להיות, תוך כדי ניסיון למצוא את חברותיה ולהגן על חבריה הצפרדעים החדשים ועל העולם שהיא לומדת לאהוב.

“משפחה חשאית” הינה סדרת אנימה חדשה שמבוססת על מנגה עם אותו השם שכבשה את העולם בסערה. “דמדומים”, המרגל הטוב במערב לוקח על עצמו משימה חדשה ומאתגרת על מנת למנוע מלחמה בין שתי המעצמות בגדולות באירופה. משימה זו מצריכה ממנו דבר שמעולם לא תיאר לעצמו שאי פעם יתבקש לעשות: להקים משפחה.

“דמדומים” או בשמו החדש לויד זיוף.” יחד עם אשתו החדשה “לילה” ובתו המאומצת “חן”, לויד נחוש בדעתו להשיב את השלום לעולם.

מה שהוא לא מעלה בדעתו, הוא שאשתו וביתו מסתירות סודות משלהן.

לחן יש את היכולת העל חושית לקרוא מחשבות ולילה עובדת בתור מתנקשת בכינוי ‘נסיכת הקוצים’.

המשפחה המזויפת לומדת לאט לאט כיצד להיות משפחה אמיתית, ומנסים לנווט בעולם מלא האקשן והאתגרים העומד בפניהם מבלי לחשוף את זהותם הסודית לשאר חברי המשפחה.

@jewishicequeen

[bapina-bahoshech]

לייב בלוגינג את הסדר כי ליטרלי מה עוד יש לי לעשות:

- עושים אצלנו, עם המשפחה של אבא שלי ועם סבתא מצד אמא

- היה ריב של חמש דקות על מי מחביא את האפיקומן ומי מוצא (זה קטע של ייקים? של נהריינים? אני לא יודעת)

- סבא שלי עורך את הסדר ומסתבר שהוא הביא הגדות מהבית, למרות שאמא שלי הייתה אמורה לערוך את הסדר עם הגדה משפחתית שהיא עשתה לפני כמה שנים

- או שכולם צועקים או שאני יותר שיכורה ממה שנדמה לי

- שפכתי על עצמי מרק ירקות רותח אז יכול להיות שאני באמת יותר שיכורה ממה שנדמה לי

- קצת עצוב אם זה נכון כי שתיתי אולי כוס וחצי יין ואני מתכננת לשתות עוד, במיוחד אם הדודות של אבא שלי ימשיכו לדבר על הבעיות הנפשיות של קרובי משפחה שאף אחד לא מכיר

- אני הנכדה הכי מבוגרת שנמצאת הערב, אם יתחילו לרמוז לי על נכדים אני אסתגר בחדר שלי ולא אצא (כן יש לזה תקדים)

[thinkininkstudio]

Latins lost and Hebrew forgotten - not by all I must say and not by any that understand the powers of Google translate. That Google service seems to be working just fine. So here’s a little lesson on life and love - what they are and aren’t - on the efforts that some give and the mistakes others make - on the beauty of brokenness and the beast that is being broken by those that you love…and this is why Christ once said

“Ikiwa mtu atakukosea, usijaribu kuwalipa kwa kuwaumiza. Jaribu kufanya kile kila mtu anafikiria ni sawa. Fanya vizuri zaidi ya kuishi kwa amani na kila mtu. Rafiki zangu, usijaribu kumuadhibu mtu yeyote anayekukosea. Subiri Mungu awaadhibu kwa hasira yake. Katika maandiko Bwana anasema, \"Mimi ndiye anayeadhibu; Nitalipa watu.” (That isn’t Hebrew or Aramaic though it is a verse from Romans that far too many must not have been able to read or comprehend - so here it is in Swahili which possibly makes more sense to those that are struggling with any translation of over half the Bible.

This is Hebrew (for those keeping count or keeping up.)

‎כֵּן. שום דבר לא השתנה. החגים עדיין בלו. פחות או יותר איך אתה מסכם את רוב הכל כשמתייחסים אליך כמו פחות אנושיים וכל הזמן מזכירים לך חיים שאתה לא חי. כששום דבר שאתה עושה לא נכון ושקר אחר שקר ממונף נגד עצם קיומך. זהו יום בחייו של אדם אומלל עצוב - זה רגע בזמן של נשמה שנמחקת לאט לאט כי אתה לא באמת חשוב ולא דואגים לך או אוהבים או מקשיבים לך... ככה אנשים נופלים לתהום של כלום. וזה לא בגלל שמגיע להם או מה שמצופה מישות או כוח גבוה יותר - שקט להיפך - זה הקיום של רוע ושנאה ואשמה שמכוונות למישהו כי זה הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם המפלצת בצד השני של מַרְאָה. אם אתה אוהב מישהו, זה לא צריך להיות מוטל בספק... אין להרהר בזה או להשוות במידה, כי אם אתה אוהב מישהו זו יותר תחושה שיש לו מאשר מילים שאתה מציע כי המעשים שלך מדברים חזק יותר מכל שקר שצועק מכל. פסגת ההר - הצד הזה של גן עדן או מעבר לכך. זה מסובך אתה רואה... שאהבה היא איך שאתה גורם למישהו להרגיש ולא באמת רק טשטוש ושקר שנאמר בזמן ובמרחב. וזה בגלל. לעתים קרובות יותר מאשר לא, המילים שלך נאמרות כדי לאשר את מי שאתה, מה שלא היה נחוץ אם זה היה אמיתי מלכתחילה. זהו המושג הכי לא מובן בעולם והוא נכון לגבי אהבה, אהבה עצמית, אהבה אנוכית וכל אהבה אחרת שהיא אמיתית. אבל זה נכון עוד יותר לגבי האהבה שהיא באמת שקר וזוהי חיי חילול הקודש לחיות, לבחור לחיות בשקר... לבחור לזלזל במישהו ולבזות אותו ולהגן בלב שלם על השנאה הצבועה שלך לחיים עצמם. במישהו אחר כי אתה לא יכול להתמודד עם האמת כשהיא בוהה בך עין בעין. כֵּן. עוד יום שבו אני עשוי להיות פחות בן אדם. עוד יום שגרמו לי להרגיש פחות חלק ממשהו שמעולם לא ביקשתי להיות חלק ממנו מלכתחילה.

‎כי משפחה כמו אהבה היא הרגשה ושכחתי מזמן איך זה מרגיש כי אני בא מתוך מחשבה של משפחה זה מה שאני רוצה שזה יהיה יום יום מרגע לרגע ואנחנו יכולים לגרש ולדחוף מישהו כי זה קל יותר מאשר להתמודד עם מילים נבזיות ויחס נורא שאתה מציע ומנסה לגונן בשקרי אהבה. זה לא כואב לך יותר כי זה לא כואב לך בכלל - אם אתה אחד מהאנשים האלה שמנסים לקחת חיים מאחרים ולהרוס אותם - הנה התעוררות גסה... זה לא יבנה את מה שנשבר ב זה הבסיס כי יותר מאשר תזוזה או סדק הוא היעדר אנושיות והלב החסר שאיבדת איפשהו במהלך המסע שלך בחיים לא אמור להיות נטל שמישהו אחר צריך לשאת - אבל זה יותר קל ככה. לא עושה את זה נכון. וזה לא באמת קשור לצודק ולא נכון, כי השניים מסוכסכים בתיבת הסבון הפילוסופית הזו שקבעתי את עמדתי עליה... אבל הדרכים השנואות שמנחות את דרכיהם של בני אדם פחותים יודעות לא נכון ולא נכון - הם פשוט יודעים איך הם להרגיש, מה שהם רוצים, ולעזאזל עם כל אחד אחר כי בדרך זו או אחרת הם הקורבן לנצח בגיהינום הנצחי שלהם. ולאלו אני אומר שהיום העצוב ביותר בעתידכם לא יהיה גרוע מהיום המאושר בעברכם. ואני משאיר אותך עם פתגם אירי למקרה שאף אחת ממילות הפתגם שלי לא הייתה הגיונית לקשה ביותר ולריקנות של ראשים.

And this is English - it isn’t a summary by any means but one final attempt to offer some truth to those that struggle to find it on their own…if at first it doesn’t make sense…read it until it makes you a little bit of a better person. That will make the world a better place. Trust me. I know it from a perspective that too few do and too many have had to contend with.

"In life, there are only two things to worry about, either you are well, or you are sick. If you are well, there is nothing to worry about, but if you are sick, you have two things to worry about; either you will live, or you will die. If you live, there is nothing to worry about, if you die, you have two things to worry about; either you will go to heaven or to hell. If you go to heaven, there is nothing to worry about, but if you go to hell, you'll be so busy shaking hands with your friends, you won't have time to worry!"

[jewvian]

הי, איך את?

אני עוד לא יודעת תכל'ס. כאילו אני לא חושבת שאני עוד מעכלת את מה שקורה במדינה כרגע, אני עוברת מצבים כמו לא יודעת מה. פתאום אני מוצאת את עצמי בוכה, שנייה אחר כך אני גוללת פידים כאילו יום רגיל.... אני שומעת דיווחים נוראיים, אי�� לי מושג מה קורה. אני מנסה להרגיע את כולם סביבי אבל בא לי לצרוח.

יש לי משפחה בדרום, אני חושבת שיש לכולם מישהו שנמצא עכשיו במצב לא הגיוני. אני לא רוצה להפיץ פייקים כי באמת הכל עוד טרי והאינטרנט אוהב לשלהב יותר ויותר, אבל אנחנו הולכים לקבל מכה כל כך חזקה. כאילו נפשית.

כל החודש האחרון אני רק רואה כתבות וסרטים על מלחמת יום כיפור, על המחדלים, על סיפורי הגבורה, על מה קרה למדינה אחרי המלחמה הזאת. התסכול הזה. 50 שנה + יום אחרי התאריך הלועזי ואנחנו באותה נקודה מזעזעת. אפילו מזעזעת יותר.

אני רק מתפללת שהמספרים שאני חושבת עליהם לא יהיו גבוהים כמו שאני חושבת שהם יהיו.

איך כולכם ישראבלר? איך את/ה אמנון?

[david-goldrock]

בכנות, לדעתי האישית אתה עושה טעות. שם המשפחה שלך הוא ההוכחה שהמשפחה שלך שרדה את השואה והצליחה לבוא לכאן ולהקים בית, ודווקא בגלל שהזכרת שאין הרבה אנשים עם אותו שם משפחה כמו שלך זו ה-סיבה העיקרית שאתה צריך לשמור עליו

אתה צעיר. אתה עוד תבין. תן לזה קצת זמן. אם בעוד שנה - שנתיים תרצה לשנות אותו לך למשרד הפנים ותשנה את שם המשפחה שלך, אבל... בכנות, לדעתי זו טעות

אולי

שם המשפחה לא ימות איתי בכל אופן, משפחתי בורכה במלא בנים זכרים, אז זה ישרוד בין אם איתי ובין אם לא

קשה לי עם השם הזה ברמה האישית, אבל נראה מה יהיה

אני לא נחפז עם ההחלטה בכל אופן - ראשית אתחתן, ואז נראה מה עושים עם שם המשפחה