#בלוגים

[beigale-shtuchim]

לא הבנתי איזה חצי מישראבלר משרתים באותו בסיס או מה

[jewvian]

סתם קפץ לי בלוג עם תוכן שעניין אותי אז נכנסתי לבדוק. בין גיפים של נשים מתנשקות וסרטי קולנוע כלליים קפצו להם פוסטים של חינם בלסטין.

כאילו סורי, אבל איך אני אמורה לחזור לרבלג תוכן סתמי או תוכן שאני מתעניינת בו כשיש מוקשים וירטואליים בכל פינה? אין לי אמונה שבלוגים רנדומליים שנראים לי מעניינים לא יתחילו לרבלג תוכן אנטישמי או אנטי ישראלי. אין לי את הכוחות הנפשיים להתמודד עם זה שוב.

אין לי איך לחזור לימים של "פעם".

[chaosplay-musical]

בעקבות כמה בקשות, אפשר לעשות לנו בופים עכשיו.

[moran-with-a-g]

איך בעצם מוצאים אנשים בישראבלר לעקוב אחריהם. אין לי חברים. אנשים עם בלוגים בעברית השמיעו קול.

[emmafallsinlove]

היה לי משעמם ורציתי לכתוב אחרי הרבה זמן שלא, ופשוט... זה קרה. זה קצת רנדומלי ואין באמת הסבר לקטע הזה חח

קצת על נועה ואביב כי אני מאוד אוהבת אותן והתאהבתי בהן מאוד

מתייגת בלוגים שאולי ירצו לקרוא את זה אני לא יודעת @jewvian @mayalice18 @ani-tolaat-bli-toelet

"נועה?" קולה של אביב נשמע ליד דלת הכניסה, ולאחר מכן נשמע רעש סגירת הדלת. "נועה, הצלחתי להביא קרמבואיים." בת זוגתה בחמש שנים האחרונות הכריזה בהתלהבות, זורקת את מפתחות הרכב אל עבר הקערה שנמצאה ליד דלת הכניסה לדירה שלהן.

"אני במטבח!" נועה קראה, בדיוק מנמיכה את האש כאשר אביב נכנסה והניחה את שקיות הקניות על השולחן, מורידה את המעיל שלבשה ותלתה אותו על הכיסא במטבח.

"היי." אביב חייכה אליה, מסיטה שערה סוררת אל מאחורי אוזנייה, ורכנה כדי לנשק את נועה. "איך היה שיעור הנהיגה שלך היום?"

נועה שתקה לרגע. "היה בסדר." אמרה, ואז הכריחה את עצמה להמשיך את דבריה, "הוא אמר שרק עוד כמה שיעורים ואולי הוא יגיש אותי לטסט פנימי, ואם הטסט הפנימי ילך טוב אז –"

אביב חייכה והחלה להוציא את הקניות מתוך השקיות. "זה נהדר, לא? תראי איך התקדמת רק בחודש אחד! לי לקח מעל שבעה ��ודשים אז שהוצאתי את הרישיון." אביב חייכה אליה בעידוד, ונועה הכריחה את עצמה לחייך בחזרה.

כשהתקשרה לבשר לאמא שלה שעברה את התיאוריה (בפעם הראשונה שנבחנה, למען האמת), אמא שלה הייתה שקטה מעבר לקו עד שהיא אמרה: "אוי נונ'לה... בשביל מה את צריכה את זה... את כל כך אוהבת רכבות ותחבורה ציבורית, למה את צריכה את הרישיון הזה, ואם יקרה לך משהו –"

"כי אני רוצה." נועה אמרה, וזו הייתה האמת. או לפחות, חלק ממנה. היא אהבה לנסוע ברכבות ובאוטובוסים, אבל היא גם אהבה לנהוג. מהרגע שעלתה על ההגה בפעם הראשונה נגלה בפניה עולם שלם שהיא לא הייתה מודעת אליו, ואחת המטרות שהציבה לעצמה זה להוציא את רישיון הנהיגה שלה כמה שיותר מוקדם.

"אני פשוט חושבת שזה לא לכולם, נונ'לה." אמא שלה ניסתה לומר בעדינות, "ואת כל כך אוהבת את הרכבות.. בשביל מה את צריכה רישיון.. אני ואבא תמיד אוספים אותך שאת מגיעה לארוחות שישי לפעמים בלי אביב ו –"

"אמא." נועה זוכרת איך החזיקה את הטלפון אז, קרוב אליה, נלחמת בדמעות שאיימו לרדת כשקבעה: "אמא של אביב מצאה לי מורה באזור שאחד התלמידים שלה למד אצלו, וקבעתי לי שיעור נהיגה בשעה 17:00 ואם זה מפריע לך אז אמא של אביב אמרה שהיא תהיה המלווה שלי בחצי שנה הזו, את בכלל לא חייבת."

"נונ'ה..." אמא שלה ניסתה אז, "זה לא מה שאמרתי, מובן שאני אשמח להיות המלווה שלך כשתוציאי את הרישיון, אני פשוט לא חושבת שזה לכולם ו-"

כמו עם הצבא, נועה חשבה לעצמה אז. שניסיתם לשכנע אותי לעשות שירות לאומי במשך חודשים עד שהחלטתי שאני מתגייסת.

"אמא." נועה אמרה, "זה שאת הוצאת רישיון בגיל 17 ומסרבת לנהוג מעל לעשרים שנה זו לא הבעיה שלי." ואז, לפני שתתחרט על דבריה, היא אמרה שהיא חייבת ללכת.

"הינה, קחי." קולה של אביב החזיר אותה אל המציאות, והיא בהתה בבת זוגתה, לפני שהיא ראתה שהיא מגישה לה קרמבו מוקה מאחד הקופסאות שפתחה.

נועה לקחה את הקרמבו ונגסה בו. "ביררתי לגבי ביטוחים היום." אביב נידבה את המידע, "אני חושבת שזה לא יצא כל כך יקר, אלא אם כן ההורים שלך עדיין מתכננים לקנות לך רכב –"

"אני לא רוצה." נועה אמרה, והביטה בסיר האורז שעל הגז, סוגרת אותו כאשר וידאה שהוא מוכן. "יש לנו את הרכב שלנו, וזה מספיק."

למען האמת, זה מעולם לא היה הרכב שלהן. הסיבה היחידה שנועה קראה לרכב הזה 'הרכב שלנו' זה כי אביב וההורים שלה (ונועה, גם) חיפשו במשך חודשים רכב קטן וקומפקטי, ולבסוף – שהלכו לאחת הסוכנויות לראות את הרכבים – אביב התעקשה שגם נועה תשב במושב הנהג.

"אבל אין לי רישיון." נועה מחתה אז, והביטה בבת זוגתה בבלבול קל.

"אז מה?" אביב הביטה בה בחזרה, "שימי את הידיים על ההגה, תרגישי אם הוא נוח לך, ת��רבי את הכיסא – את מזיזה את הידית שם בצד בשביל זה." היא הסבירה בעדינות, ונועה זוכרת איך הן ישבו לפחות שעה וחצי ברכב הלא מונע, עם דלת הנהג פתוחה, וידיה של נועה אחזו בהגה עד שמרפקי כפות ידיה היו לבנות, עד שהיא הרגישה שאולי – זה הרכב שהן צריכות.

הוא היה קטן, בצבע אדמדם לכיוון בורדו, והיה עליו כמה שריטות מהפעם ההיא שאביב נתקעה בברז כיבוי לפני שנתיים, אבל זה היה הרכב שלה, האחד בו הן נסעו בו לטיולים בצפון ולים המלח, עם מערכת הרדיו הישנה, עם קורא הדיסקים שאביב התעקשה שיהיה שם כי ‘אני אוספת אותם כמו פוקימונים’ ונועה זוכרת איך היא צחקה מזה אז. האחד שהשאירו בשדה התעופה שנסעו לחו"ל לשבועיים, האחד שהיה שייך להן, בכל מובן המילה.

ונועה לא רצתה שההורים שלה ינסו לקנות לה רכב אחר, מתקדם יותר, או שהם ינסו לגשר על הפער ועל השיחה שקרתה עם אמא שלה בטענה שהם מוכנים לקנות לה רכב שהוא לא שנת 2009 לדבריהם ("הרכב של אביב הוא שנת 2015" נועה אמרה בקור, "ואנחנו אוהבות אותו ככה.")

"אה." אביב אמרה, ונועה הביטה בה שוב, מנסה להתנתק מהמחשבות שמילאו את מוחה כאשר אביב סיימה לסדר חפיסות הפסטה בארון במטבח, ליד השימורים וקופסאות הקרמבואים במדף הממתקים במגירה התחתונה. "אז ביררתי לגבי ביטוחים, היה לי קצת כמה שעות פנויות בפקקים בדרך הביתה."

"מצאת משהו מעניין?" נועה התיישבה באחת הכיסאות במטבח.

"מבחינת ביטוחים? לא ממש." אביב הודתה. "אמא אמרה שהיא תתקשר לכמה חברות ותעשה השוואת מחירים, כי גם ככה צריך לחדש את הביטוח בעוד חודש, ואז כבר נוסיף אותך."

"ומה אם לא אוציא את הרישיון בעוד חודש?" נועה הניחה את הקרמבו על השולחן, חרדה עולה בה מהמחשבה הזו.

"אז נוסיף אותך לביטוח בעוד חודשיים." אביב אמרה, כאילו זה לא עניין גדול, ואז פנתה לכיוון הכיור, שוטפת את ידיה לפני שמזגה לעצמה אורז ולצידו שעועית שנועה הכינה מוקדם יותר בערב.

"את רוצה גם או שאת רוצה לסיים את הקרמבו קודם?" אביב שאלה.

"אני אסיים את הקרמבו." נועה אמרה.

אביב חייכה אליה ברוך. "אין בעיה." היא התיישבה בשולחן המטבח.

נועה קמה בכדי להכניס את החפיסה הפתוחה אל מגירת הממתקים שלהן.

"נועה," אביב קראה.

"כן?" נועה לא הסתובבה אליה עדיין.

"תשאירי אחד בחוץ גם בשבילי."

[yael135]

היוש, נמאס לי מזה שכל הדיווחים שלי על כל האנטישמים בטאמבלר נסגרים בלי שמורידים את הפוסטים הנוראיים האלה ובגלל זה כתבתי לתמיכה של טאמבלר.

בבקשה, לכל מי שיש לו את הכוחות לזה ונתקל בפוסטים/בלוגים אנטישמיים, תומכי חאמס וכו' שישלח לי כי באמת שפשוט נמאס לי מהטמטום של האתר הזה.

מאחלת לכולנו ימים שקטים ובעיקר לכל מי שנאלצו לעזוב את ביתיהם ולכל מי שאיבד את יקיריהם❤️

[the-catboy-minyan]

הדבר הכי טוב שיצא מהבלוג הזה, זה שאני יכול לגלות דרך הfollowers והלייקים בלוגים שמרבלגים בעיקר אומנות ופאנדום ולעקוב אחריהם בלי לפחד שהם פתאום יגידו שכל עם ישראל טרוריסטים או משהו. אז אני לאט לאט מצליח לחזור לעולם הפאנדום.

לאנשים שמריצים את הבלוגים האלה ולא מודעים בכלל שאני עוקב אחריכם, תודה שאתם קיימים 💙

[burnyourdiaries]

לשרוף את היומן

ויקיפדיה מגדירה בלוגים ככה: בלוג הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. המילה "בלוג" היא הלחם של המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן). אם ככה, היו לי הרבה בלוגים שונים בחיים שלי- חלקם אפילו היו מאוד מוצלחים, בסטנדרטים של הגילאים השונים שהם נוצרו בהם, ורובם ככולם נשענו על קביים ויזואליות, בתור אדם די חזותי (למרות שלדעתי אני לא מצליחה להראות כמו אדם חזותי). היה לי עמוד מימז בגיל 12-15. להגיד מימז זה קצת מורכב- זה היה עמוד טקסטפוסטים, כמו בטאמבלר, או יותר כמו בסיקרט, אבל הוא היה באינסטגרם- פוסטים מאוד צנועים וקצרים אבל הם רק לעתים נדירות היו אישיים, והתכוונו להצחיק בעיקר. זה היה אחרי שוויין ופייסבוק שניהם מתו, טוויטר לא דיבר לנוער ישראלי, ואינסטגרם היה הפלטפורמה הכי טובה למה ��רציתי- מה גם שאמא שלי לא הסכימה לי להעלות תמונות שלי לאינסטגרם, אז החשבון הזה היה התירוץ שלי לקחת חלק בסערה התרבותית שכיתה ז' הכניסה לחיי. זאת אולי ההתנסות הראשונה שלי במיקרוסלביות- להתחיל מקטן, בטכניקה נגישה, וליצור אובייקט תרבותי שיוצר משהו שאין ממנו כל כך בארץ. כשהתחלתי להעלות פוסטים הייתה רק מישהי ישראלית אחת שהיה לה עמוד כזה, אני חושבת שקראו לה משהו כמו @גאדדאמן.ישראל, ואהבתי אותה ברמות- היא הייתה מצחיקה, צינית אבל כנה, והיא הייתה גדולה ממני במשהו כמו שלוש שנים- שזה התבלין הכי טעים לחברות אינטרנטית. הייתי מעלה באופן מספיק עקבי, ולא עברו 10 פוסטים עד שזיהיתי שאני צוברת עוקבים קבועים, לא הרבה אבל גם לא כל כך מעט, ושהם עושים לי לייקים ממש בשניות הראשונות שאחרי שהפוסטים עולים.

אחריה ואחרי קמו עוד כמה עמודים כאלו- וזה התגלגל (כמו הרבה מקומות באינטרנט) להיות מרחב לילדי פאנדומים, גיימינג, ותחומי עניין מהסוג הזה (לא מספיק נורמטיבי כדי להיות באינסטגרם הקלאסי אבל גם לא מספיק חנוני בשביל חמש יח"ל במשהו). אחרי העמוד הזה התחילה החגיגה- פתחתי עוד שני חשבונות באינסטגרם- אחד לתמונות שלי ועוד אחד למימז, מחקתי חשבון ואז פתחתי אחד אחר- כדי להעלות תמונות שלי שוב אבל עם האסתטיקה האלטרנטיבית שניסיתי ליישם בחיים שלי, ואז פתחתי גם בלוג בטאמבלר וכשהתחילה לפרוח קהילה של בני נוער ישראלים בטאמבלר מצאתי את עצמי עם שלושה בלוגים- אחד לועזי, אחד ישראלי, ואחד ישראלי לדברים של חנונים (מהסוג שתיארתי קודם). פתחתי פייסבוק, העלתי אליו דברים מביכים ואז מחקתי, ויש לי עוד כל מיני חורים בעלילה כשאני מנסה להתחקות אחרי התהליכים האלה. בדיעבד אני נזכרת במשהו: עוד לפני אינסטגרם, מכיתה ד' בערך, היה לי חשבון בגוגל פלוס, והעליתי אליו ציורים דיגיטליים מעפנים (כנראה), והייתה לי בו חברה ממלזיה ודיברנו הרבה (אני תוהה עכשיו אם היא הייתה אדם מבוגר), ועוד כל מיני חברות מישראל עם שמות קצת דתיים שאהבו אנימה. האינטרנט תמיד היה מגרש המשחקים הכי מזמין בשבילי- שחיתי בו כמו סלמון מאושר, מגיבה בשגיאות כתיב באנגלית, משתמש בסלנג אמריקאי בבטחון מופרז (אבל תמיד בתקינות פוליטית), מורידה עכברים מעוצבים של הלו קיטי לבלוג בטאמבלר, דופקת וזורקת רשתות חברתיות שונות, מעלה פרקים ראשונים של ספרים מדומיינים לוואטפד ונוטשת. משהו ביכולת להשתין בכל פינה, להשאיר פירורי לחם- אבל תמיד לא עד הסוף, בלי להצטרך להבלע בזהות אחת- נתן לי מרחב התנסות מושלם- המורטוריום שכל נערה יוצרת יכולה לבקש לעצמה. בפריפריית מידל-קלאס העירונית שגדלתי בה הייתי צריכה לנשום את האוויר המזוהם בגוף הפיזי שלי, לבחור מגמה, לבחור חברות, לעשות שפם. בגוף המרושת שלי, לעומתו, יכלתי לנשום מה שבא לי, ולרשום מה שבא לי, ולהיוולד מחדש כמה שאני רק רוצה, ולהתאבד בלי להתחייב למוות אף פעם, וזה היה אדיר, ואני רוצה את זה בחזרה (אז נראה לי שאני חוזרת).

[magnetothemagnificent]

בדיוק ראיתי את הפוסטים שלך לגבי הבלוגים בטאג של עברית. חייבת להודות שאני מבולבלת כי לא ראיתי שום דבר. מה קרה בדיוק?

אם את מחפשת בטאג של "Hebrew", לא "עברית", יש כמה בלוגים של נוצרים, מכשפים, ועובדי סטן שכותבים על קבלה וישו וכל מיני דברים. כל יום הטאג נראה שונה אז אולי לא ראית את כולם אבל אתמול חיפשתי בטאג והיו את כל הבלוגים האלו.

[suburban-legendz]

זה כל כך סוראליסטי לראות סוופיטיות בקצה השני של העולם מדברות על כמה קשה להן עם הסיכול של הפיגוע בהופעה בווינה, על זה שהן מתקשות לישון וזה ממש ערער אותן. ראיתי מישהו כותבת פוסט מעודד ש"היא זוכרת איך זה היה אחרי 9/11 ועם הזמן הפחד נרגע ואי אפשר להימנע מכל הטוב בעולם ולתת לפחד לשתק אותנו", וזה כל כך הצחיק אותי.

כישראלי אני לא צריך לפחד שאנשים בפאנדום שלי בווינה *כמעט* נפגעו, אני צריך לפחד באופן קבוע על עצמי ועל חברים שלי, ולהם לא אכפת.

לפני כמה שנים הייתי עם חברה בסנטר, ובדיוק ביום למחרת היה שם פיגוע. אני זוכר חברה אחרת שפורצת בבכי בשומר חומות כי אמא שלה אמרה שהיא תבוא לאסוף אותה ואחרי כמה דקות כשתחילו אזעקות היא כבר לא ענתה לטלפון. וכל זה בתור בן 18 במרכז, אז שלא לדבר על החוויות של אנשים בעוטף או בצפון.

זה פשוט לא נתפס בעיניי איך דבר כל כך שולי יכול לערער אותן, כשדקה לפני הרבה מהן חגגו מהשבעה באוקטובר והכריזו שצריך לעשות אינטיפאדה (ואלו לא קבוצות נפרדות, כבר ראיתי בלוגים שעשו את שניהם). וזה אפילו לא ממקום אנוכי, זה פשוט שעד כדי כך קשה להן להרגיש קמצוץ של אפתיה והבנה ל"ישראלים הקולניאליסטים". איך שאם הייתה נופלת עליי רקטה בזמן שצפיתי בקולנוע בסרט של הארס טור הן היו חוגגות, כי יותר חשוב להן שאני ישראלי מלוכלך מסוויפיטי כמותן.

[it-is-only-a-novel-hebrew]

אוף, מבאס אותי כשאני צריך להפסיק לעקוב אחרי בלוגים/משתמשים בגלל מה שהם כותבים/משתפים לגבי המלחמה.

ברור לי שזה הרע במיעוטו אחרי שכבר שלושה שבועות ברצף הורים שלי הולכים להלוויות ולשבעות. כשכל פעם כשפותחים חדשות יש עוד שמות של הרוגים. כשיש עוד חטופים בעזה, אנשים תמימים נרצחים בבתיהם.

אני בעד שלום, פיתרון מדיני לסיכסוך. אני מכיר בבעיות במדינת ישראל, ורוצה צדק לפלסטינים.

אבל, די להמעיט בערך החיים של ישראלים! אנחנו לא הממשלה. אנחנו אנשים. אין לנו לאן ללכת. החיים שלנו יקרי ערך. כמו כן חייהם של אנשים פלסטינים.

למה אנשים לא מבינים שאפשר להתנגד למה שהממשלה הישראלית עושה בלי לשמוח שישראל תחת מתקפה?

אנשים נהרגים, וזה מחריד. לא משנה מאיזה צד הם.

[jewvian]

אני חוסמת יהודים באתר הזה רק במקרים נדירים. כאילו גם ככה כולם שונאים אותנו, ואפילו אם דעותיי שונות מאלה של אותו בלוג רנדומלי אני לא אחסום אותו. סולידריות וכו'.

אבל לגלות שיש פה בלוגים של ישראלים יהודיים "אנטי ציוניים" שחסמו אותי מבלי שהייתה לי אינטראקציה אחת איתם?

כאילו מה קורה נשמות? מה עיצבן אתכם? השירות הצבאי שלי? האובססיה שלי למפקדת? זה שלא ב�� לי להירצח בעתיד ע"י איסלאמיסטים קיצוניים?

לא הבנתי מה קורה.

מה שכן, כנראה עשיתי משהו טוב אם המוח הקטן שלהם לא מסוגל להכיל "מגוון דעות" (כמו שהם טוענים), כי מה אני צריכה אותם בחיי?

ובכל זאת.

[anipendragon]

פלטפורמות המדיה החברתית המובילות להגדלת העסק המקוון שלך

בעולם הדיגיטלי של היום, המדיה החברתית הפכה לכלי רב עוצמה עבור עסקים להגדלת הנוכחות המקוונת שלהם ולהגדיל את בסיס הלקוחות שלהם. עם למעלה מ-3.8 מיליארד משתמשי מדיה חברתית פעילים ברחבי העולם, חיוני לבחור את פלטפורמות המדיה החברתיות הנכונות כדי למקד לקהל שלך ולהגדיל את העסק המקוון שלך.

בפוסט זה בבלוג, נדון בפלטפורמות המדיה החברתיות המובילות להגדלת העסק המקוון שלך ונספק תובנות כיצד למנף את הפלטפורמות הללו כדי למקסם את הצמיחה העסקית שלך.

פייסבוק

עם למעלה מ-2.7 מיליארד משתמשים חודשיים פעילים, פייסבוק היא פלטפורמת המדיה החברתית הגדולה בעולם. הוא מספק לעסקים הזדמנות להגיע לקהל עצום וליצור נוכחות מקוונת חזקה.

פלטפורמת הפרסום של פייסבוק מאפשרת לעסקים למקד את הקהל שלהם על סמך נתונים דמוגרפיים, תחומי עניין, התנהגויות ועוד. זה גם מספק לעסקים ניתוחים למעקב אחר ביצועי המודעות והקמפיינים שלהם.

יתרה מכך, לפייסבוק יש תכונות שונות כמו קבוצות, דפים ומסנג'ר שיכולים לעזור לעסקים לבנות קהילה, לתקשר עם הקהל שלהם ולספק תמיכת לקוחות.

אינסטגרם

אינסטגרם היא פלטפורמת מדיה חברתית לשיתוף תמונות וסרטונים שיש לה למעלה ממיליארד משתמשים חודשיים פעילים. זוהי פלטפורמה ויזואלית מאוד המאפשרת לעסקים להציג את המוצרים או השירותים שלהם בצורה יצירתית.

אינסטגרם מספקת לעסקים מספר פיצ'רים כמו סיפורים, סלילים, IGTV וקניות שיכולים לעזור להם לבנות את המותג שלהם, לעסוק בקהל שלהם ולהניע מכירות.

האלגוריתם של אינסטגרם נותן עדיפות לתוכן שמקבל מעורבות גבוהה, ולכן חיוני ליצור תוכן מרתק ואיכותי כדי להגדיל את טווח ההגעה שלך ולהגדיל את העוקבים שלך.

טוויטר

טוויטר היא פלטפורמת מדיה חברתית למיקרו-בלוגים שיש לה למעלה מ-330 מיליון משתמשים חודשיים פעילים. זוהי פלטפורמה שבה משתמשים יכולים לשתף את המחשבות, הדעות והחדשות שלהם בזמן אמת.

טוויטר מספקת לעסקים הזדמנות להצטרף לשיחות, לבנות מודעות למותג וליצור מעורבות עם הקהל שלהם. זה גם מאפשר לעסקים להפעיל מודעות כדי למקד לקהל שלהם על סמך תחומי העניין, המיקום והדמוגרפיה שלהם.

יתר על כן, טוויטר מספקת לעסקים ניתוחים למעקב אחר ביצועי הציוצים, המודעות והקמפיינים שלהם. זה גם מאפשר לעסקים לספק תמיכת לקוחות באמצעות הודעות ישירות.

לינקדאין

לינקדאין היא פלטפורמת רשתות חברתית מקצועית שיש לה למעלה מ-774 מיליון משתמשים חודשיים פעילים. זוהי פלטפורמה שבה עסקים יכולים להתחבר לאנשי מקצוע אחרים, לבנות את המותג שלהם וליצור לידים.

לינקדאין מספקת לעסקים מספר תכונות כמו דפים, קבוצות ומודעות שיכולות לעזור להם לבנות את המותג שלהם, להגיע לקהל יעד ממוקד וליצור לידים. זה גם מאפשר לעסקים להציג את המוצרים או השירותים שלהם ולספק תמיכת לקוחות באמצעות הודעות.

יתרה מכך, לינקדאין מספקת לעסקים ניתוחים למעקב אחר ביצועי התוכן, המודעות והקמפיינים שלהם.

טיק טוק

TikTok היא פלטפורמת מדיה חברתית לשיתוף וידיאו בצורת קצר שיש לה למעלה ממיליארד משתמשים חודשיים פעילים. זוהי פלטפורמה שבה עסקים יכולים ליצור סרטונים קצרים ומושכים כדי להגיע לקהל צעיר יותר.

TikTok מספקת לעסקים מספר תכונות כמו צלילים, האשטאגים ואתגרים שיכולים לעזור להם להגדיל את טווח ההגעה שלהם, לבנות את המותג שלהם ולהניע מכירות. זה גם מאפשר לעסקים להפעיל מודעות כדי למקד לקהל שלהם על סמך תחומי העניין, המיקום והדמוגרפיה שלהם.

יתרה מכך, האלגוריתם של TikTok נותן עדיפות לתוכן שמקבל מעורבות גבוהה, ולכן חיוני ליצור תוכן מרתק ואיכותי כדי להגדיל את טווח ההגעה שלך ולהגדיל את המעקב שלך.

סיכום

לסיכום, פלטפורמות מדיה חברתית חיוניות להגדלת העסק המקוון שלך. בחירת הפלטפורמה הנכונה תלויה ביעדים העסקיים שלך, בקהל היעד ובסוג התוכן שאתה יוצר. פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, LinkedIn ו-TikTok הן פלטפורמות המדיה החברתיות המובילות להגדלת העסק המקוון שלך. על ידי מינוף הפלטפורמות הללו והתכונות שלהן, עסקים יכולים לבנות את המותג שלהם, לתקשר עם הקהל שלהם, לייצר לידים ולהניע מכירות.

[arsoniick-moved]

כיצד למדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך

קידום אורגני הוא חלק חיוני בכל אסטרטגיית שיווק. זה כרוך בקידום המותג או המוצר שלך באמצעות ערוצים אורגניים שונים, כגון מדיה חברתית, בלוגים ואופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO). עם זאת, זה יכול להיות מאתגר למדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך. בפוסט זה בבלוג, נדון כיצד למדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך.

הגדר מטרות ברורות

לפני מדידת הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך, חיוני להגדיר יעדים ברורים. מה אתה רוצה להשיג עם מאמצי הקידום האורגני שלך? האם אתה רוצה להגדיל את התנועה לאתר, לייצר יותר לידים או לשפר את המודעות למותג? ברגע שיש לך יעדים ברורים, תוכל לעקוב ולמדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך ביעילות.

השתמש בכלי ניתוח אתרים

כלי ניתוח אתרים, כגון Google Analytics, יכולים לעזור ל�� לעקוב ולמדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך. Google Analytics יכול לעקוב אחר תנועת האתר, שיעורי יציאה מדף הכניסה, שיעורי המרות ועוד. אתה יכול גם להשתמש ב-Google Search Console כדי לעקוב אחר ביצועי האתר שלך בדפי תוצאות של מנועי החיפוש (SERPs).

מעקב אחר מדדי מדיה חברתית

המדיה החברתית היא חלק מכריע במאמצי הקידום האורגני. אתה יכול להשתמש בכלים לניתוח מדיה חברת��ת, כגון Hootsuite, כדי לעקוב אחר מדדי מדיה חברתית, כגון שיעורי מעורבות, טווח הגעה והופעות. מדדים אלה יכולים לעזור לך למדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך במדיה החברתית.

עקוב אחר דירוג מילות מפתח

דירוג מילות מפתח הוא חלק חיוני מקידום אתרים. אתה יכול להשתמש בכלי SEO, כגון Ahrefs או SEMrush, כדי לעקוב אחר דירוג מילות המפתח שלך בדפי תוצאות של מנועי החיפוש. מעקב אחר דירוג מילות המפתח שלך יכול לעזור לך למדוד את הצלחת מאמצי ה-SEO שלך.

ניתוח תעבורת הפניות

תנועת הפניות היא התנועה שמגיעה לאתר שלך ממקורות חיצוניים, כגון אתרים אחרים, מדיה חברתית או בלוגים. אתה יכול להשתמש בכלי ניתוח אתרים כדי לעקוב אחר תנועת הפניות ולנתח מהיכן היא מגיעה. זה יכול לעזור לך למדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך מחוץ לאתר שלך.

מדידת המרות

המרות הן המטרה הסופית של כל אסטרטגיית שיווק. אתה יכול להשתמש בכלים לניתוח אתרים כדי לעקוב אחר המרות באתר שלך, כגון שליחת טפסים או רכישות. זה יכול לעזור לך למדוד את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך ביצירת לידים ומכירות.

סיכום

מדידת הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך היא חיונית לכל אסטרטגיית שיווק. על ידי הגדרת יעדים ברורים ושימוש בכלי ניתוח אתרים, כלי ניתוח של מדיה חברתית וכלי SEO, אתה יכול למדוד ביעילות את הצלחת מאמצי הקידום האורגני שלך. זכור לעקוב אחר מדדים כגון תנועה באתר, מעורבות במדיה חברתית, דירוג מילות מפתח, תנועת הפניות והמרות. על ידי ניתוח מדדים אלו, תוכל לזהות מה עובד ומה טעון שיפור במאמצי הקידום האורגני שלך.

[daz4i]

יש לי בלוג עם הרבה עוקבים ואני מפחדת להגיד לאנשים באתר הזה שאני מישראל בגלל שכולם באינטרנט שונאים את ישראל או לא מבינים כלום מה שבאמת קורה פה. אז אני כאילו בארון ורק כמה אנשים שאני מדברת איתם יודעים שאני ישראלית. מה אתה חושב על זה? אתה לא מפחד? אתה מכיר עוד אנשים מישראל פה או שכולם מנסים להסתיר את זה כמוני?

איי פיל יו, בגלל זה אני לא שם את זה בביו 😔 היה לי פעם אבל קיבלתי הודעות שנאה ושיט

אני אגיד לך מה. לרוב האנשים שכבר עוקבים אחרייך כנראה לא אכפת מאיפה את, וזו הסיבה שאני לא באמת מסתיר את זה, אבל גם לא כותב את זה במקום שבו אנשים שמחפשים לתקוף יראו, או רק בעברית כדיי שלא יבינו (והרבה פעמים חוסם אנשים שאני רואה ששונאים אותנו)

אבל!!!! יש את הקהילה ישראבלר - ממליץ לך לחפש את הטאג פה באתר - שמלאה באנשים שהם או כמוני ומפרסמים בעברית מדיי פעם ולא יותר, או אנשים עם בלוגים שמוקדשים לזה שהם ישראלים ומפרסמים לגמרי בעברית (הרבה פעמים מבלוג צדדי). לפעמים יש אפילו מפגשים של הקהילה בכנסים כמו אייקון ועולמות!

אז אמלק מבין את החשש והרצון להסתיר, אבל יש דרכים לעקוף את זה ושווה לשחרר טיפה כדיי להכיר אנשים חדשים מפה 😌 (ובאמת אם מפחיד אותך לפרסם על זה בבלוג הראשי אפשר תמיד לפתוח אחד צידי בעברית!)

[nicodiangelo12]

בלוג על ספרים?

אני אוהבת לקרוא, מאחר שזה משתמש חדש ואין לי באמת מושג קלוש מה עושים כאן חשבתי להתחיל משהו חדש, אז אם תרצו לראות או לקרוא יותר נכון בלוגים על ספרים אני אשמח לדעת