alonbloch

[alonbloch]

בפרשת השבוע, מסופר שאחרי שהמרגלים שמשה שלח חוזרים, הם מתפצלים בטענותיהם לשתי קבוצות. כאשר מצד אחד עומדים עשרה נשיאים ומדברים בגנות הארץ ומנגד להם נמצאים יהושע וכלב שמדברים בעדה. על חטא המרגלים נענש עם ישראל והוצרך להישאר במדבר עוד 40 שנה, שנה על כל יום שבו המרגלים היו בארץ ישראל. בנוסף, כל אותו דור (או לפחות רובו המוחלט), לא זכה להיכנס לארץ.

ישנן לא מעט התייחסויות לסיפור הזה ואני רוצה להציע כאן משהו נוסף: אפשר לשאול למה בני ישראל נענשים על אותו עניין, הרי בסופו של דבר ה' ביקש מהם לשלוח מרגלים לפני כיבוש הארץ והם רק הקשיבו למה שאמרו שליחי ה', למה זה רע? וגם אם נאמר שזה רע, למה העם ראוי לעונש כל כך חמור?

התשובה בעיניי נעוצה בכך שאין פגם בגיוון ובריבוי דעות, בלשמוע חוות דעת נוספת, בביקורתיות או בשאיפה להבנת שני הצדדים בתור עיקרון. אדרבה, זהו ממש רצון ה' שמתבטא מראש בשליחת אותם מרגלים בלי להתנות לעם: "אותם אני לא רוצה שתשלחו, בחרו אחרים", הדרישה שמכוונת אלינו - כאנשים, כעם וכחברה, מתחילה כאשר מגיעים לבחירה או להכרעה ביניהם, כשאנחנו מתנהגים כאילו צד אחד צודק, בחלק הזה אנחנו חייבים לבחור נכון ובצורה מדויקת ובמידה וטעינו, לשלם על כך את הדין.

[alonbloch]

בפרשת השבוע – פרשת במדבר, בולטת החלוקה לשבטים בתוך עם ישראל: בכל שבט יש רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו, נשיא של אותה משפחה. במפקד הראשון שנעשה לעם ישראל מונים כָּל זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא, עושים זאת בצורה נפרדת לכל שבט.

לא זו אף זו: אפשר לראו�� שבהמשך הפרשה מודגשים בני לוי על כך שלֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם, להם יש מפקד משלהם ולו תנאים שונים: כָּל-זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה. אותם מחלקים לתתי משפחות: גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי ולכל משפחה יש גם נשיא משלה וכמובן סופרים אותה בנפרד תוך הזכרת כל בני הדור הראשון במשפחה והסבר על התפקיד שמיועד לה.

אפשר לראות שהמקרה שלנו ממש שונה ממקומות אחרים בהם מוזכר הפילוג כדבר משוקץ שיש להימנע ממנו. למשל בספר מלכים מוזכרת התנבאות אחיה השילוני לירבעם בן נבט. כשאחיה תופס בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה וקורע אותה לשנים עשר חלקים ובכך מנסה לדעתי ליצור אצל ירבעם, הקהל שלו, תחושה קשה של צער וכאב. דוגמה נוספת אפשר למצוא בספר בהמשך ספר במדבר בפרשת קרח, שם העונש החמור על החלת הפילוג בעם מביא מהר מאוד לבליעתם בדרך ניסית באדמה.

בפרשה, מופיע מן תיאור של מפת הנדידה: סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד השבטים מחולקים עם צבאם ודגלם ככה שכל המחנה מאורגן לתנועה וללוחמה. אני רוצה להבין שכדי לנהל פרויקט כה גדול כמו מסעו של עם ישראל במדבר עם כל ההשלכות שלו, חייבים לחלק את העם לקבוצות ולמנות מנהיג לכל קבוצה, לתת לה מקום ייחודי משלה ולהחזיק במידע מדויק אודותיה.

אני חושב שגם בחיים שלנו, כשאנחנו רוצים לעבור אתגר מסוים בהצלחה, אנחנו צריכים לחלק אותו לבעיות קטנות יותר לפי הנושא והחשיבות וכך לפתור כל אחת מהן בנפרד תוך הסתכלות על התמונה הכללית כדי להגיע לתוצאה אופטימלית.

https://goo.gl/jBoNzp

[alonbloch]

אחת ההלכות שמוזכרת בפרשת אמור היא על בת כהן שנשאה לישראל והנישואים הסתיימו (בעקבות גירושים או פטירת בעלה) בלי שיש להם ילדים. נכתב שהיא "שָׁבָה אֶל-בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ". כשאנחנו בתוך תהליך בלי לעשות כלום יהיו ש��גידו שזה נחשב כאילו לא עברנו את התהליך, בחיים שלנו אנחנו צריכים לחשוב איזה חותם אנחנו משאירים בעולם.

https://goo.gl/YNX4f9

[alonbloch]

בפרשת אחרי מות יש ערך רב לקדושת המקום: האיסור המוטל על אהרן הכהן לעבור מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, השילוח של שעיר העזאזל אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה, העונש של מי שמקריב קרבן מחוץ למשכן, הדרישה לא לעשות כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן. אני חושב שכדאי שביום העצמאות השנה נחשוב יותר על היותנו כאן, במקום הזה דווקא ולא במקום אחר. שבת שלום וחג עצמאות שמח!  

https://goo.gl/uddiXW

[alonbloch]

"וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים" בתוך הדינים המדויקים של הצרעת - השיער הפך לבן, עמוק מהעור וכוי"ב. יש (בדיוק 8 פעמים בפרשת תזריע) את רצף האותיות 'הסגיר', יש מקרים שבהם הכהן לא יכול להבין בינתיים ולכן הוא צריך להסגיר ולחכות ורק אחר כך – לדעת ולהבין. אבל בדרך כלל רק לחכות זה לא מספיק וההוראה היא להחליף את האבנים או לכבס את הבגד.  אני רוצה ללמוד שבפתרון בעיות השילוב בין עשה לבין שב ואל תעשה הוא הכרחי. שבת שלום!

להרשמה באתר

[alonbloch]

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה." אחרי האירוע הגדול של שריפת נדב ואביהוא בני אהרן, אחרי הקריבם אש זרה (לפי הפשט). יש דרישה מצד משה אל אהרן ובניו הנותרים לא להתאבל, בנוסף עם איסור על כניסה למשכן שתויים כדי שיוכלו לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא, וּבֵין הַטָּהוֹר שעל שניהם יש עונש מוות. ההסבר מופיע כדי שלא תהיה תרעומת על עם ישראל ופתאום הבנתי כמה חשוב זה שההנהגה תהיה שפויה ומכובדת ומה ההשלכות של זה עלינו. 

[alonbloch]

עד כמה שידוע לי מדובר על מנחת החינוך שהכהנים היו מקריבים בפעם הראשונה שהיו עובדים בבית המקדש ושכהן גדול היה מקריב כל בוקר. המשמעות של האיסור לאכול אותה מסמל בעיניי את הפשע בלנצל עובדים צעירים. חשוב מכך? למה באמת לא אוכלים מאותה מנחה של הכהן? התחלתי להכין את דבר התורה ביום חמישי בבוקר. חשבתי על כמה דברים שיכולים להיות אנקדוטות גרידא (מבחינתי) ותו לא, לא היה לי משהו שיתפוס את המקום של הפרשנון, קורה בפרשת צו – בשנה שעברה בשבת בר המצווה שלי שלחתי באיחור, השבת לא רציתי כי זה נראה כמו מזל רע. אני רוצה לנצל את הבמה כדי להגיד – היי, זה לא תופס את העיניים אבל זה גם משהו זה מה שיש לי להגיד על כל ספר ויקרא. עוד חידה ששאלו אותי היום זה למה משה בימי המילואים ע"פ רש"י הוא בלי בגדי כהונה.

[alonbloch]

שבת שלום

...וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה חַטָּאת הִוא: וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא...

בתוך כל החלקים הלא נעימים של הקרבנות – שחיטה כאן, מליקה שם וכו', בלט לי המקטע הזה – אחרי שמוקטר קרבן עולה ויורד יש מן הכרה של התורה: "חטאת היא" ורק אחר כך הכהן מכפר על החטא שעשה. המסר שאני בוחר ללמוד מכאן הוא שבכפרה בפרט ובמעשים בכלל, לא משנה מה עושים ומה המניע למעשה, חשובה ההכרה הרשמית (לצורך העניין חטאת היא). שבת שלום

[alonbloch]

[alonbloch]

[alonbloch]

חיצוניות ומראה? הנהגה? כל זאת ועוד בדבר התורה השבועי! פעמונים לכהן - צריך לשמוע "פַּֽעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל-שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב". רוצה אני לשאול כאן 'למה?' למה הכהן הגדול צריך פעמונים על המעיל שלו? אז הפסוק הבא אמור להסביר זאת: "וְהָיָ֥ה עַֽל-אַֽהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל-הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהוָֹ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת" הרמב"ן באמת מעלה אפשרויות ופוסל אותן הרי אם זה היה משמש לנוי - למה זה לא כל כך יפה וכו', לדעתי המסר שיש כאן לימנו אנו הוא שדברים טובים צריכים להיעשות בקול (ואם לא הם פשוט ימותו). שבת שלום!