#פרוזה מקור

[ooooo5us]

גלי מיר-תיבון, “רשימת האימהות”: מה כל כך קשה להבין על גבו של הספר נכתב כי הרומן "מאיר באומץ מזווית לא שגרתית את אחת מפינותיה האפלות ביותר" של מלחמת העולם השנייה.

[stathicc]

ספרות לה”טבית בעברית

היי! החלטתי לעשות רשימה של ספרים לה”טבים בעברית - מתורגמים ובשפת מקור. רפי @tzimaon​ עזר לי!  

אם יש לכם עוד המלצות, יותר ממוזמנים להוסיף לרשימה!

(מכיל קישורים לאתר עם תקצירים וביקורות והצעות מכירה)

 :ספרים שקראתי ואהבתי

שירו של אכילס - מדלין מילר

  סיפור על אכילס מנקודת המבט של המאהב שלו, פטרוקולוס. ספר פואטי ויפהפה. פלוס סיפור מיתולוגיה מדוייק (כמה שאפשר) שמגובה במחקר וכו’.

ארי ודנטה מגלים את סודות היקום - בנג’מין אלירה סאיינז

אני לא רוצה להשתמש במילה ,יפהפה, על הכל כבר על ההתחלה, אבל באמת זה מתאר את הספר הזה. סיפור על גיל ההתבגרות ומשפחה ומערכת היחסים ביניהם. והכריכה בעברית כל כך אסתטית

סיימון מוצא את דרכו - בקי אלברטלי

ספר נוער קליל, מצחיק וזורם. סיימון, על פי התקציר, הומו-חצי-בארון שמתכתב באופן אנונימי עם חבר. סיפור ממש נחמד ומהנה, לגמרי שווה קריאה.

ירח שבור - סאלי גרדנדר

קראת אותו כל כך מזמן שלא זכרתי אותו חוץ מזה שהוא דיסטופי ונחמד. הוא מאוד מבלבל, אבל יש בו גם דברים די טריגריים וכבדים

בשורות טובות - ניל גיימן וטרי פראצ’ט

האמת שזה לא לגמרי נופל בהגדרה של ספר לה”טבי בעיניי, כי אמנם אחת הדמויות הראשיות הומו, אבל זה פרט כל כך מינורי בסיפור. בלי קשר, זה כן ספר ממש מוצלח, מתוחכם ומצחיק.  

גורלו של אפולו - ריק ריירדן

אותו סופר שהתחיל לכתוב את פרסי ג’קסון ומעולם לא הפסיק. הדמות הראשית, אפולו, ביסקסואל, ומזכיר את מושאי האהבה שלו - גברים ונשים באופן שווה. חוץ מזה ספר חמוד ומשעשע. יצא לו גם ספר שני שעוד לא קראתי.

מגנוס צ’ייס והאלים של אסגרד - ריק ריירדן

אהבתי הרבה יותר מאשר אפולו, באופן אישי. סדרה נפלאה על האלים הנורווגיים, עם דמות יחסית ראשית של ג’נדרקוויר. מצחיק וכיפי ונפלא ברמות 

כשאלוהים היה ארנב - שרה וינמן

אחד הספרים האהובים עליי, למרות שעלול להיות קצת כבד וטריגרי. סיפור על אלי ומשפחתה ומה שהיא עברה. מכיל כמה דמויות גאות!

כמה טוב להיות פרח קיר -  סטיבן צ'בוסקי (x)

צ’רלי כותב מכתבים לאדם שאנחנו לא יודעים מיהו. עוד ספר רציני וכבד יותר, ואני לא לגמרי בטוחה מה דעתי עליו עכשיו, קראתי את הספר לפני הרבה זמן. במידה מסויימת אני רוצה יותר להמליץ על הסרט עם עזרא מילר ואמה ווטסון, אבל הספר כן שווה קריאה.

נערי העורב - מגי סטיווטר

נכנס לכאן די בקושי, למרות שזה ספר נהדר. הוא הראשון בסדרת ארבע ספרים, ורק הראשון תורגם (ובו אין עדיין דמויות גאות בחוץ). מה שכן, זו באמת סדרה מצויירת - נוער, פנטזיה, הומור, כל החבילה - אז לגמרי מומלץ. אבל בעיקר אם מוכנים להמשיך לקרוא את הסדרה באנגלית (שלגמרי שווה את זה)

כאוס מהלך - פטריק נס 

טרילוגית ספרים מצויינת. יקום דיסטופי מרתק והכל כתוב בצורה כל כך טובה. אבל זה נכנס ממש על הקצה מבחינת ייצוג. פטריק נס כן כתב ספר אחר - more than this - עם פרוטגוניסט הומו.

עיר של עצמות - קסנדרה קלייר

גם האחד הזה נכנס בקושי, בעיקר כי אני לא בטוחה כל כך שאהבתי אותו. סיפור פנטזיה אורבנית וכו’. מה שכן, יש לזה סדרת טלוויזיה ששמעתי שיותר טובה.

לב המעגל - קרן לנדסמן  

ספר ישראלי שמספר על החברה שלנו, רק נוסף על כל הקונפליקטים והפערים הרגילים, יש גם מכשפים בעלי כוחות על טבעיים בינינו. כולם נעזרים בהם ובשירותים שהם מציעים, אבל תוך כדי יש להם מעמד די נחות ומנודה בחברה, ויש עליהם איום רצח תמידי על ידי ארגון טרור. הגיבור בסיפור הוא גבר הומו (זה לא ספר נוער) ויש מערכת יחסים בין גברים במרכז, כן מזהירה שיש קצת ביפוביה מבאסת.

אתן לך את השמש - ג’נדי נלסון 

ספר על שני אחים תאומים, נואה וג’וד. נואה מספר מנקודת המבט שלו בגיל 13, על המשפחה שלו, ועל הקשר שלו עם הכוכבים ועם הבן השכן. ג’ודי מספרת בגיל 16, על הרוח שרודפת את הפסלים שלה. ספר ממש יפה על משפחה ועל אמנות. ונואה מותק 

אני שונאת את כולם חוץ ממך - אליסון רסקין וגבי דאן 

ספר ממש מטופש אבל מצחיק שכולו אוסף של אימיילים והודעות טקסט בין שתי חברות הכי טובות שהלכו ללמוד בקולג’ים טובים. האחת נסיכה יהודייה ניורוטית עם אוסידי שלומדת תסריטאות, השנייה גם כן יהודייה, שלומדת עיתונאות בקולג’ ומנהלת חיי מסיבות קוויריים סוערים. אם אתם מוצאים את זה במבצע או יותר טוב, בחינם, אז אפשר לקרוא את זה לכיף. לא שווה את המחיר המלא

טרילוגיית אנגלספורס - שרה ב. אלפגרן ומאטס סטרנדברג 

האמת, שזו אחת מסדרות הנוער המוצלחות יותר שיצא לי לקרוא. עוקב אחרי 7 בנות נוער בעיירה קטנה בשוודיה שמגלות שהן מכשפות, ולא סתם מכשפות, אלא הנבחרות שיעצרו את האפוקליפסה! וזה קלישאתי בדיוק כמו שזה נשמע, רק שהדמויות כאן כל כך אמיתיות וטובות שזה לא משנה. הדמויות מתפתחות וכל כך מעניינות, ומערכת היחסים בין שתיים מהבנות בחבורה ממש יפה. 

ספרים שהומלצו לי או שמעתי עליהם אבל עדיין לא קראתי (תודה לרפי על רוב הספרים כאן!)

רציתי לנשק לך בשדה החר��יות - אביבה אברון

פרידה מברלין - כריסטופר אישרווד

חורף-קיץ - שי פינגר 

תאנים, אהובתי - דנה ג. פלג

אין סודות בחברה - יונתן שגיב

נעמת לי מאוד - עמי גדליה

רשימה של חו”שן לספרי פרוזה לה”טבים!

[ooooo5us]

איתן דרור-פריאר, “ומי גר במגדל”: מה סוד יופיו בתום קריאת ספרו הקודם של איתן דרור-פריאר, אצבעות על הגבעה, תהיתי מה סוד קסמו. הפעם כבר לא נדרשה שום שאלה.

[ooooo5us]

ערן בר-גיל, "על הדבש ועל המוות": האם אפשר להבין מה תכלית הקיום?

ערן בר-גיל, ��על הדבש ועל המוות”: האם אפשר להבין מה תכלית הקיום?

מהי תכלית הקיום? מה פשר  “כל הרחש-בחש, כל העמלנות הבלתי נלאית, כל הנאמנות הדטרמיניסטית לתפקיד…”? את השאלה הזאת שואל את עצמו נתי נתנזון, מושבניק, כוורן, כשהוא צופה בדבורים שבכוורות שלו, שם לב איך “שכל פריט ופריט בנחיל בוקע אליו [אל אותו תפקיד]”, ותוהה מה המשמעות של “כל ההקרבה העצמית למען הכלל” שבה הכול נועד “למען אותה תכלית מעגלית” המשותפת לכל היצורים החיים: לידה והולדה, שבסופה מגיע מותו של הפרט,…

[ooooo5us]

אגתה כריסטי, "מוות על הנילוס": מה הקשר בינו ובין פסק הדין של רומן זדורוב

אגתה כריסטי, “מוות על הנילוס”: מה הקשר בינו ובין פסק הדין של רומן זדורוב

מתוך פסק הדין במשפטו של רומן זדורוב, ספטמבר 2010:

“במלאכת הכרעת הדין הניצבת לפתחו של ביהמ”ש, אין הוא יכול להשיב לעיתים על כל שאלה העולה, אם מצד הסניגוריה ואם מצד המאשימה.

יכול ויהיו שאלות אשר לעולם תישארנה ללא מענה.”

מתוך הספר מוות על הנילוס, מאת אגתה כריסטי:

“‘לא פעם נדמה לי שזה כל מה שעושים בעבודת הבלשות, מוחקים את ההתחלות המוטעות ומתחילים מחדש.’

“‘כן, זה נכון מאוד. וזה בדיוק מה שאנשים מסוימים…

[ooooo5us]

דוד גרוסמן, "אתי החיים משחק הרבה": האם יש כזב באמת

דוד גרוסמן, “אתי החיים משחק הרבה”: האם יש כזב באמת

אחד מסממני גדולתו היצירתית של דוד גרוסמן הוא הגיוון העצום בכתיבתו. דומה כאילו אחרי כל ספר שהוא כותב מנפץ גרוסמן את התבנית שבה השתמש, ואז, בבואו אל כתב היד הבא, מייצר תבנית חדשה, שונה לגמרי מכל קודמותיה. עיין ערך אהבה שונה לחלוטין מספר הדקדוק הפנימי, שאינו דומה במאומה לסוס אחד נכנס לבר, וכן הלאה – כל ספר וההפתעה שהוא מציע, נקודת מבט אחרת, משוכללת, מעוררת השתאות, על המצב האנושי, כמו גם סגנון חדש…

[ooooo5us]

נעמה דעי: "צערו העתיק של הירח": מה השאלה הגדולה, המאפשרת תשובה פלאית

נעמה דעי: “צערו העתיק של הירח”: מה השאלה הגדולה, המאפשרת תשובה פלאית

לפעמים מתרחש נס כזה: רומן (ביכורים) יפהפה, נוגע ללב וחכם. ספר שמסעיר את הנפש ולופת את הלב בתוגה שמולידה שמחה על שיצירה כזאת הגיעה לעולם, ולידי!

הסקרנות המרגשת החלה כבר משמו. “צערו העתיק של הירח”? מה פירוש? על מה יש לו, לירח להתעצב? ומדוע הצער הזה כה נושן?

השאלות מוצאות בספר תשובה, והיא מפעימה.

יש, כך מספרת לנו נעמה דעי, שני סוגי הוויות: השמש, המאירה בכוחות עצמה, והירח שאיננו אלא…

[ooooo5us]

שי אספריל, "השופט": במה אשמים אנשי החוק?

שי אספריל, “השופט”: במה אשמים אנשי החוק?

ספרו החדש של שי אספריל מוקדש, באורח לא מפתיע, “לאבא, לזכרו”. אין לדעת מהו האובדן שעמו מתמודד הסופר בשתי המילים הללו, ומניין נובע הרצון שהוא מביע לגעת בזכר אביו ולכבדו בספר המוקדש לו, אך בעצם אין צורך בפרטים הביוגרפיים, שכן ברומן לכל אורכו מחלחלת תחושה אחת דומיננטית של רוב הדמויות הגבריות: הכיסופים אל האב, משמעותו המרכזית בחייהם, געגועים אליו ואל קיומו, הכאב על היעדרו, הערגה אל דמותו, הצורך העמוק…

[ooooo5us]

ממה הופתעו אנשי השמאל ואנשי הימין

ממה הופתעו אנשי השמאל ואנשי הימין

הכול יצאו מעורם כדי להעלות על נס את האיכות הגדולה ביותר של אסיה, כה מעודנת, כה סבוכה, היו ממהרים להביע פליאה למראה תושביה, שבעצם הליכתם מורגש עדיין החן של אמנים עברו! כן, הווייטנמים היו תמיד רוצחים ופושעים והם ראויים לצרותיהם, רבו מכאובים לרשע, אבל הקמבודים הנפלאים! ואז לפתע פתאום העמים הנחמדים והנהנתנים והנפלאים האלה הופכים למפלצות צמאות דם.

יש בזה משהו מעורר אימה, וההסברים הניתנים אחרי העובדה,…

[ooooo5us]

ירון פריד, "הכל אודות חביבה": אז מי הדיווה שעליה נכתב הספר?

ירון פריד, “הכל אודות חביבה”: אז מי הדיווה שעליה נכתב הספר?

השחקנית חביבה רוז היא דיווה מאוד לא חביבה. בלשונה החדה היא יכולה לקטול בני שיח, גם אם נדמה להם שהם שנונים. היא אנוכית, נרקסיסטית, מרוכזת בעצמה – “מרוכזת”? לא. מכורה!  – מתעניינת רק בדבר אחד: בתיאטרון, ובתפקיד המרהיב הבא שתגלם, ותשבה באמצעותו את לב כל הסובבים אותה.

היא גיבורת הספר הכל אודות חביבה, שבאמצעות דמותה משרטט ירון פריד את של עולם התיאטרון, כפי שהוא נראה מאחורי הקלעים: את התככים, הקנאות,…

[ooooo5us]

דפנה ברשילון, כמה יפה "הדבר הכי יפה"

דפנה ברשילון, כמה יפה “הדבר הכי יפה”

עטיפתו של הספר רומזת על תוכנו. שמו כתוב משיירי אשפה ביתית – קרטון חלב מעוך, עטיפה קרועה של ארטיק, חצי לימון סחוט, תפוח אדמה מנוקב – על רקע של מדרכה מוכתמת. הנה הפער בין “יופי”, ולא סתם יופי, אלא זה של “הדבר הכי יפה”, ובין הפסולת של מה שנועד להיזרק לפח הזבל. הוא מתגלה מיד, עוד לפני שמתחילים לקרוא את הנובלה היפהפייה הזאת.

ואז נכנסים מיד אל לב העניין. בסדרה של פרקים קצרים אנחנו מתוודעים אל הדמויות…

[ooooo5us]

דב בהט, "רומן עברי-גרמני": מה דינם של עמק קסום ומטבח משוכלל

דב בהט, “רומן עברי-גרמני”: מה דינם של עמק קסום ומטבח משוכלל

אני נאלצת לשוב אל הטור “כמה מיומנות צריך כדי לפתוח פחית קולה?” בסדרה לצערנו, לא נוכל לפרסם | על הקסום: דפדוף בכתבי יד שנשלחו להוצאות הספרים שהתפרסמה בעיתון הארץ ב-02.09.2011.

כדי להדגים את הסבריה ציטטה תרצה ידרמן (שם בדוי) דוגמאות מתוך כתבי יד דחויים. בפרק “כמה מיומנות…” הציגה בפני הקוראים שתי גרסאות לסיפור של אתגר קרת.

“קראו, בבקשה, את אחת הפסקאות הראשונות בסיפור ‘לשבור את החזיר’ (‘פסחזון’)” היא…

[ooooo5us]

יעל נאמן, "היֹה היתה": איך השפיעו חייה של אישה לא מוכרת

יעל נאמן, “היֹה היתה”: איך השפיעו חייה של אישה לא מוכרת

לא רבים הספרים שבהם ברגע שאני מגיעה אל סופם אני ממהרת לחזור אל הדף הראשון ולהתחיל לקרוא שוב. כך קרה לי בספרה החדש, עטור השבחים (המוצדקים!) של יעל נאמן, היה היתה. מיד כשגמרתי לקרוא הרגשתי חייבת לחזור אל ההתחלה. לא רק מכיוון שהתקשיתי להיפרד ממנו, אלא גם כי רציתי לעמוד שוב על טיבו. להעמיק לתוכו. לנסות לאחות בעצמי את כל החלקים שמהם הוא מורכב כמו – וזה לא דימוי שלי אלא של המחברת – עבודת טלאים ססגונית:…

[ooooo5us]

דרור משעני: "שלוש": שוב ספר מתח משובח!

דרור משעני: “שלוש”: שוב ספר מתח משובח!

דרור משעני עושה את זה שוב, ובגדול. אחרי הספר שעובד לסרט תיק נעדר, אחרי הספר האיש שרצה לדעת הכול  (על שניהם כתבתי, אפשר לקרוא בקישורים), ואחרי הספר אפשרות של אלימות: אברהם אברהם, החקירה השנייה שגם ממנו נהניתי מאוד, הוציא משעני לאור את ספר הבלש החדש שלו, שלוש. 

משעני נפרד בספר (אולי רק לזמן מה?) מהבלש הנֶבֶּך, אברהם אברהם,  ובחלק גדול של הספר החדש  נדמה כאילו נפרד גם מהז’אנר. עד שלב מסוים שלוש בכלל…

[ooooo5us]

דֶלפין דה ויגאן, "אל מול הלילה": אל מי אפשר לזעוק?

דֶלפין דה ויגאן, “אל מול הלילה”: אל מי אפשר לזעוק?

כשהגעתי לסופו של הספר הזה תהיתי איך אצליח לגעת בדברי ביופיו? איך אדע להביע את העצב המופלא שחשתי לכל אורכו, ובמיוחד בשורות האחרונות שחותמות אותו, את עוצמות הרגש שעורר בי, ואת ההזדהות המפתיעה, ובעצם – הצפויה – עם חלקים רבים המופיעים בו?

הגעתי אל הספר הזה, כדרכי, טבולה ראסה. מילת אזהרה למי שמעדיף, כמוני, לא לדעת מאומה מראש: יהיו כאן ספוילרים. אם כי אחד מהם, לכאורה, מופיע ממש בעמוד הראשון: אמה של…

[ooooo5us]

יונתן ברג, "הרחק מעצי התרזה": הישג ספרותי

יונתן ברג, “הרחק מעצי התרזה”: הישג ספרותי

מה קורה למי ששורשיו ניתקים בכוח מהאדמה שבה צמח? למי שנאלץ להתרחק לצמיתות ממולדתו? האם יתאפשר לו אי פעם תיקון אמיתי, איחוי של מה שנקטע בניגוד לרצונו? האם יצליח לנטוע את עצמו מחדש במקום אחר, להתאקלם בו, להרגיש שייך ממש?

בספרו  הרחק מעצי התרזהמספר לנו יונתן ברג בכישרון מרהיב על איש כזה, יעקב, יליד ברלין, שנס מארצו בזמן, עוד לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, הציל את חייו וחי אותם לכאורה במלואם במקום…