#סוף העולם שמאלה

[asthmaticplushiedragon]

מיקו במדרשה לכבוד הראשון לספטמבר, או משהו (feat. תחנת אוטובוס באמצע שוםמקום, ארמית בלתי ניתנת לפיענוח, דיונים הלכתיים בארוחת צהריים ושחנ"ש בשלוש לפנות בוקר)

[chiara-klara-claire]

funny ways to say “in the middle of nowhere”

Collected funny ones under this post + contributions to this one (my selection). Most involve ass(holes), have god/the devil, (nonsense) names of villages…

🇩🇪German: in the ass of the world/ the pasture- am Arsch der Welt/der Weide; where Fox and Hare bid each other good night - Wo sich Fuchs und Hase Gute Nacht sagen (old-fashioned), where the dead dog lays - Da liegt der tote Hund, in Buxtehude/ (Kuh)kaff, in der Pampa, in Timbuktu

🇮🇹Italian: in assland - in culonia/culandia, in the wolves’ ass - in culo ai lupi, in the ass of the word - in culo al mondo; 🇫🇷 French in the asshole of the world - dans le trou du cul du monde

🇨🇿Czech: Where foxes bid good night to one another - Kde si lišky dávají dobrou noc

🇩🇰Danish: where the crows turn around - Hvor kragerne vender on Lars diarrheas field/on the field of Lars Shitpants - På lars tyndskids mark

🇳🇴Norwegian: far damn from violence - langt pokker i vold, “huttaheiti” (gibberish)

🇸🇪Swedish: out (there) in the spinach - ute i spenaten,“tjotaheiti” (see above, maybe originally from Tahiti)

🇪🇸in Spain: in the fifth hell/pine tree - En el quinto infierno/pino, where Christ lost the sandal/hat/lighter - Donde Cristo perdió la alpargata/gorra/mechero;

🇲🇽 Mexico: Where the devil farts - Donde el diablo se echa un pedo, and sometimes someone answers: “Y nadie lo escucha” And no one hears

🇹🇼in Taiwan: where birds don't lay eggs and dogs don't shit - 鳥不生蛋狗不拉屎的地方 

🇵🇱Polish - where crows turn around -  Gdzie wrony zawracają, where dogs bark from their ass - gdzie psy dupami szczekają 🐶; Where the devil says goodnight - Gdzie diabeł mówi dobranoc, where (black) pepper grows - gdzie pieprz rośnie, (mostly in the context of running as far away as possible or chasing someone away)

🇦🇺Australia: woop woop or "in the middle of woop woop' 🇳🇿 NZ: wop wops

🇻🇳Vietnamese: holy forests, poisonous waters - rừng thiêng nước độc / where mountain passes are windy/cloudy and winds swirl in vortexes - đèo heo hút gió or đèo mây hút gió (rarely used)

🇨🇦🇫🇷 Québéc: Saint clin clin des meuhs meuhs (actual village name…)

🇸🇦 Arabic (Saudi dialect): in the castle of wadren في مقلاع وادرين (an old castle in the middle of desert)

🇮🇱 in Israel: Israel: at the end of the world, take a turn left - סוף העולם שמאלה

🇫🇮Finnish: behind God’s back - jumalan selän takana, in the devil’s ass - helvetin perseessä;

🇬🇷 Greek: at the devil’s horn - Στου διαόλου το κέρατο;

🇧🇬 Bulgarian: on the ass of geography - На гъза на географията

🇮🇸 Icelandic Out in an asshole - úti í rassgati;

🇧🇷 in Brazil: in cock’s house - na casa do caralho;

🇦🇷 in Argentina: in the pussy of the parrot- en la concha de la lora 🦜;

🇪🇪 Estonian: in the bear's ass - karuperses 🐻

🇺🇸 USA: bumfuck Egypt

🇧🇪 in Belgium (Dutch): in a farmer’s asscrack - in een boerengat

🇺🇦 Ukrainian: in the devil's swamps в чорта на кулічках,  where the crow won't carry bones куди ворон кісток не заносить

[ulpan-sucks]

סוף העולם שמאלה is the best phrase in Hebrew

[my-friends-fan]

סוף העולם וחברים

 התעוררתי בשתיים בבוקר מהטלפון, זה היה טומי, הוא נשמע חנוק וחסר אוויר כשהוא שאל אותי "היי... אמ.. זה בסדר אם אני בא לישון אצלך?" "טומי? מה קרה?" שאלתי, חצי ישן. דממה... "דנה... אוקיי, יש מפתח ספייר מתחת לשטיח. תיכנס ואל תעיר אותי יש לי משהו מחר." הפעם הוא ענה "תודה אחי אתה גבר אמיתי." "בסדר מה שתגיד..." לא הצלחתי לישון עד ששמעתי את טומי נכנס, מנסה להיות הכי שקט שיש אבל הפסיעות הכבדות שלו זהו מי זה היה. כשהתעוררתי הוא ישב בספה, אוכל דגנים מתוך מחבת ורואה חדשות בערוץ 12. "פאק שכחתי לשטוף כלים, סורי טום..." "הכל טוב גבר אני טוב בלאלתר, בא לך לשבת איתי? אני רואה חדשות, יש כאן איזה בחור שמדבר על המשיח או משהו, לא לגמרי הבנתי..." אין לי הרבה זמן חשבתי לעצמי "... טוב זוז נראה מה יש" בטלוויזיה ישב רבי אחד ודיבר על ספר דברי הימים אבל דיי התנתקתי מזה. "תגיד, מה היה הקטע אתמול?" האוזניים שלו זזו לרגע, הוא תמיד מזיז את האוזניים כשהוא לחוץ או מובך, לא נראה לי שהוא שם לב לזה אבל זה תמיד משעשע אותי לראות. "היא אמרה משהו על זה שאני לא מספיק רציני ושאין לה כוח יותר ואז סילקה אותי מהדירה שלנ-שלה." פאק, אולי לא הייתי צריך לדבר על זה... "נשמע כבד אחי...." "כן, בסדר, למי אכפת. קיצר אני נשאר כאן לאיזה שבוע" הוא אף פעם לא ביקש פשוט אמר, תמיד חשבתי שזה מגניב אבל כרגע זה סתם הציק. "...טוב," קמתי מהספה "אני חייב לעוף, יש ביצים וחלב במקרר, דגנים למעלה ואם אתה ממש ממש צריך משהו המכולת שש בניינים שמאלה מכאן." "אוקיי." הוא כבר הפסיק להקשיב וחזר לדגנים שלו ולטלוויזיה. לפני שיצאתי מהדירה הוא אמר "היי, תודה, אחי, אתה אחלה גבר." "כן כן משתגיד" זה עשה לי נחמד האמתי. העבודה הייתה חרא, אותו בולשיט, הדבר היחיד שהיה באמת מעניין זה כשהתחיל לרדת ברד בגודל פסיכי, נראה לי ניפץ כמה חלונות וגגי מכוניות. בצהריים התחיל להתחמם ועד שחזרתי הביתה כבר היה רותח. "תקשיב אתה לא מבין מה קורה עם המזג אוויר היום" טומי לא הקשיב, הוא פשוט ישב שם, דמעות מיובשות ותמונה של דנה ביד. "הכל טוב...?" הוא קפץ לשנייה "פאק, מה? כן כן הכל סבבה" הוא אמר בזמן שהוא בלע אוויר כאילו הוא טובע, כמו כשהיינו קטנים ואמא שלו לקחה אותנו לים המלח, טומי לא סיפר לה שהוא לא היה באמת הולך לשיעורי שחייה שלו, הוא תמיד הלך אלי לשחק כדורגל וכשהגענו למים הוא זז בהם כמו כלב ואני הייתי צריך לסחוב אותו עד לחוף. "אמ... אוקיי..." בחדשות דיברו על השינוי באקלים אבל גם אז לא לגמרי הקשבתי. גם באותו הלילה לא הצלחתי לישון, רק חשבתי על הטיול לים המלח ועל טומי ועל הסופה ועל הברד ועל החום והכל התערבב כמו מערבולת אחת ענקית. בבוקר קיבלתי הודעה מהבוס שלי לא לבוא כי המשטרה באה, משהו על פולחן במרתף של הבניין או משהו זה היה מלא בשגיעוט חטיב ו רו וח י�� מוזרים. טומי שכב בסלון עם אותה תמונה של דנה ולא זז. "בוקר.... טוב...?" "היי..." לא נראה לי שהוא ישן. "איך היה הלילה שלך?" הוא לא ענה. אחרי כמה שניות של דממה הלכתי למקלחת, יכולתי לשמוע אותו מייבב דרך הקירות וחוזר על השם שלה ו"אני מצטער" שוב ושוב. בצהריים החדשות התחילו לדבר על המתים חוזרים לחיים והרבי מאתמול דיבר שוב על המשיח. טומי שינה את התנוחה שלו משוכב ליושב כפוף, טלפון ביד, המספר שלה על המסך. בערב הוא נרדם עם הטלוויזיה עדיין דלוקה. עכשיו הם דיברו על אנשי העולם מתאספים בירושלים ועל הכוכבים שנעלמים. כמעט הצלחתי להירדם לפני שמעתי את הצעידות של טומי מגיעות לחדר שלי "אני לא יכול לישון..." "אוקיי... ו?" "אני יכול לישון איתך? הספה מכאיבה לי לגב" פאק.... לא הרגשתי טוב לראות אותו ככה, עדיף שהוא לא יהיה לבד כרגע. "טוב... בוא לכאן, אבל אל תתקרב יותר מדי" פינ��תי לו מקום וניסיתי לחזור לישון, לא הצלחתי גם הפעם. בבוקר היו צעקות ברחוב ונראה לי שאישה זקנה עפה לשמיים. טומי עדיין ישן, הוא היה נראה כל כך רגוע. הכנתי לעצמי כוס קפה וצפיתי בחדשות. הקריין סיפר על איך שהרב דני מוצקין חזר לאלוהים ולמשך חצי שעה הראו תמונות של אלו "שחזרו לאלוהים" ונר יום כיפור בוער, זה הזכיר לי איך שכשהיינו מתבגרים אני וטומי תמיד ישבנו וצפינו בנר יום כיפור, לגמרי מסטולים, טומי תמיד היה מספר על הסבים שלו מהשואה ועל הדודה שמתה במלחמת לבנון. אני תמיד הייתי יושב ומקשיב לאותם הסיפורים שוב ושוב, הייתי יכול להקשיב לסיפורים שלו לנצח, עד שהעולם נמחק וכל מה שנשאר זה שנינו, הנר, והסיפורים. בצהריים טומי קם, עדיין היו לו דמעות מיובשות וקצת נזלת אבל עכשיו הוא היה נראה פשוט מבולבל, "החשמל הפסיק לעבוד..." "הטלוויזיה עדיין פועלת." הסתכלתי חזרה למסך אבל גם היא הפסיקה. "מוזר.... טומי אתה-" טומי עמד באמצע המסדרון, שוב בוכה, "דנה...." זהו, לא היה לי יותר כוח לזה "קיבינימאט סתום כבר עם החרא הזה!" הוא הפסיק לבכות, האוזניים שלו זזו מהר ובלי הפסקה. " 'דנה זה ודנה זה' נמאס, שיגעת כבר!" לא הצלחתי לעצור את עצמי יותר "אני לא יודע אם שמת לב אבל כל העולם הזה פאקינג נמחק ואתה לא מפסיק לשבת כאן בדירה ולהתבכיין על איזו עוד אחת שבטח כבר הלכה לגיהנום אם כל הכופרים או משהו" "אחי אנ-" "די עם האחי והגבר הזה קוראים לי גאי, טומי, גאי. אני לא הגבר שלך ואני לא האח שלך, אני מכיר אותך כבר, מה, 20 שנה? ואתה תמיד מתנהג כמו חירש שלא שומע כלום. הבנות האלו תמיד מגיעות ועוזבות אבל אני תמיד נשאר." טומי התחיל לדבר "מה אתה מנסה לומר כרג-" "אני מנסה לומר שאני אוהב אותך טומי, ועם הכמה דקות האחרונות בעולם המזדיין הזה אני רוצה להישאר איתך, כמו שתמיד נשארתי, לפני ואחרי כל דנה וכל אחת שנתקעת עליה. אני עדיין כאן, אתה מבין את זה??" אני כבר התחלתי להיחנק והדמעות ��תאספו בריסים כמו ים המלח שעוד שניה יטביע אותי ואת טומי. הוא עמד שם שקט לרגע ואז עם פנים רגועות אמר "טוב." "ט-טוב?" שאלתי, חצי בוכה חצי נחנק. "כן, טוב. בכמה דקות האלו מה אתה רוצה לעשות?" שיט... לא חשבתי כזה קדימה. "אמ... אולי אתה יכול לספר לי סיפורים חדשים שכתבת?" טומי ישב על הספה ובאתי צפוף לידו. הוא התחיל לומר "אז ככה,".

[hoshvilim]

ערב אל עראמשה – عرب العرامشة, הוא כפר בדואי כפר מבודד שיושב ממש על גדר הגבול עם לבנון, כ-2 ק”מ מצפון לקיבוץ אדמית, השייך למועצה אזורית מטה אשר. שמות המשפחה הנפוצים בכפר הם: מג׳יס, מיזעל, סווידן, ו-עלי. במקום גנים, בית ספר יסודי’ מתנ”ס’ ומרפאה. מקור המים של היישוב בקידוח ליד יערה. עראמשה היא הישוב היחידי של בני מיעוטים שנמצא ממש על הגבול עם לבנון. זהו כפר בדואי שלא מזכיר את הכפרים הבדואים של הנגב. הכפר מטופח והבתים נאים. ״הושבילים״ ביקר במקום במסגרת סיור של בוגרי קורס מורי דרך ״חופים״.

הכפר היה מפוזר על שלוש גבעות: ג’ורדיח, נואקיר ועראמשה. בשנים האחרונות עברו המשפחות להתגורר בגרעין המרכזי של הכפר. 99% מהתושבים גרים בשטחעראמשה. רק מספר קטן נשאר בג’ורדיח ונואקיר – כנראה מפני ששכונות ג’ורדיח ונואקיר נמצאות ממש בסמיכות לגדר הגבול של ישראל עם לבנון. מסיבות ביטחוניות מדינת ישראל עודדה את תושבי הכפר באמצעות הבטחות לשיפור תשתיות ופיתוח, לעבור לעראמשה. הבתים של המתפנים משכונות ג’ורדיח, נואקיר נהרסו במהירות כדי שהתושבים שהסכימו להתפנות לא יתחרטו ויבקשו לשוב לביתם.

הרחבה על מועצה אזורית מטה אשר

מטה אשר היא מועצה אזורית בגליל המערבי, הקרויה על שם שבט אשר שישב באזור בימי קדם. המועצה הוקמה ב-1982 הודות לאיחוד של שלוש מועצות אזוריות: מועצה אזורית געתון, מועצה אזורית נעמן ומועצה אזורית סולם צור. מטה אשר משתרעת על שטח של כ-220,000 דונם והיא כוללת 32 יישובים – קיבוצים, מושבים, שני כפרים ערביים ויישוב קהילתי אחד. אחד מחברי מורי הדרך טען שמטה אשר הוא המועצה האזורית הגדולה. כשהגעתי הביתה בדקתי אצל ד״ר גוגל. המועצה עם המספר הגדול ביותר של יישובים היא מטה יהודה. המועצה עם מספר התושבים הגדול ביותר היא מטה בנימין. המועצה עם השטח הגדול ביותר היא רמת הנגב.

��פגש עם מוחמד מיזעל, מנה״ל מתנ״ס ערב אל ערמשה (ב״סוף העולם שמאלה״)

זכיתי לאירוח בדואי של מוחמד מיזעל, מנהל המתנ״ס של ערב אל עראמשה. מוחמד הוא ידען וגם צנוע. הוא מנהל מרכז לתרבות בדואית עם ארוחה בדואית (לא כשר) המכונה ״סוף העולם שמאלה״. בוגרי קורס מורי דרך ״חופים״ שתו תה שהוגש על ידי בתו של מוחמד שסיימה לימודי רפואה בחו״ל  ושמעו מפיו של מוחמד אודות תולדות הכפר.

מוחמד מיזעל

שורשי היישוב: לדברי מוחמד תושבי הכפר המקוריים הם מארבע משפחות בדואיות מכורדיסטן ועיראק שהסתבכו עם השבט שלהם ונאלצו לעזוב את מקומם. הם היגרו מערבה מכורדיסטן ועיראק אל סוריה, לבנון וארץ ישראל לפני 180 שנה. לפי מוחמד בני עראמשה כאשר ההיגרו לאיזור הם התחתנו עם צאצאי הממלוקים שהיו במקום. לדבריו הישוב הוא ״כור היתוך״. מוחמד מאשים את העות׳מאנים בכריתת עצ�� האלון סביב לכפר לטובת רכבת העמק. פעם עראמשה היה ״ישוב קצה״. למי שךא גר שם לא היתה סיבה לבקר שם. היום עוצרים בכפר לכוס קפה וקרטיב!

חשיפת הכפר לתיירות: ערב אל עראמשה החל להיות מתויר לפני 8 שנים על ידי מורה הדרך, אמנון גופר.

שוויון האישה בכפר: לדברי מוחמד מה שמייחד אותם הוא השוויון בין הנשים לגברים, אי ההפרדה בין המינים בשמחות וההיתר לשתיית אלכוהול – בקיצור “בדואים אשכנזים”.

שירות בצה״ל: כמעט כל תושבי המקום משרתים בצבא והם בעלי זיקה חזקה מאוד למדינה.כיום מעט משפחות מגדלות בקר ומעט צאן. הרוב יוצאים לעבוד מחוץ לכפר בחניתה ובאדמית, הקיבוצים הסמוכים.

הדור הצעיר: הוא ישראלי לכל דבר. גם הילודה ירדה מאד וכמו שמוחמד אומר-” כאשר אוכלים שניצלים אין כבר כח לעשות ילדים”.

״נישואי בדל״: בכפר עדיין קיים המנהג שדל ״נישואי בדל״. נישואי “בדל”: נישואי חליפין שבהם אח ואחות ממשפחה אחת מתחתנים עם אח ואחות ממשפחה אחרת. כאשר אחד הגברים שהתחתנו כך לוקח לו אשה שנייה, הגבר השני חש צורך לשאת גם הוא אשה שנייה כדי לשמור על מאזן הכוח והכבוד.

מנהג המוהר: (תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה) שבעבר היה משקל מסוים של זהב או שטח אדמה, כבר אינו נהוג על ידי זוגות צעירים היום. ממה התפרנסו בני שבט עראמשה כשהתישבו לראשונה באיזור? הם גנבו משיירות סוחרים (ומבריחים) מלבנון – מעין מכס. מוחמד זוכר איך היו ״מדללים״ את התפוחים באדמית.

פניה לרשויות: באופן מסורתי תושבי עראמשה ניסו לא לערב את הרווחה או את המשטרה בסיסוך. היום הולכים לרשויות בהתאם לצורך.

פיתוח היישוב: התושבים משרתים בצה”ל ובעלי מקצועות ��ופשיים. נבנו בתי אבן נאים והושקעו כספים רבים בתשתיות בכפר.

ייסוד ערב אל עראמשה

מקורם של הבדואים שמתגוררים בכפר הם בשבטים שהגיעו מעיראק ומסוריה. שבט עראמשה מחולקת בין ״ערב אל עראמשה״ בישראל ובין הכפר דהיירה – Dhayra (ظهيرة) מעבר לגבול בלבנון. בתקופה העות׳מאנית רועי שבט עראמשה היו רגילים לנוע ולרעות את צאנם בחופשיות משני צידי מה שהיום הגבול הבינלאומי בין ישראל ולבנון. אנשי הכפר היו ״ידידי ההגנה״ וסייעו לקיבוצי הגליל העליון בעת מלחמת העצמאות ולכן הם לא פונו מאדמתם עם סיום המלחמה. היישוב הוקם כישוב קבע לשבטים הבדואים שהתגוררו באזור.  הישוב הוקם בשנות ה-1960 ביוזמת קק”ל כדי לקבץ את בני השבט ערב אל-עראמשה הגרים המדינת ישראל, שישבו קודם לכן בריכוזים אחדים על אדמות ��ק”ל ברמת אדמית. כיום ניתן לראות בחירבת אדמית הנמצאת צפונית לקיבוץ אדמית חלקים של היישוב ערב אל עראמשה לפני המעבר למיקומו הנוכחי, בין היתר בית קברות ומספר מבנים.

עד שנת 1977 תושבי הכפר נאלצו להציג ״אישור מעבר״ כדי להגיע למישובים הסמוכים. בזכות חיים בר לב ומנחם בגין זכו למעבר חופשי.

רצועת הביטחון בלבנון שהוקמה ב-1985 עד יציאת צה”ל מלבנון ב–2000 איפשרה במידה מסוימת לשמור על תקשורת בין שני חלקי הכפר החצויים. לתושבי ערב אל עראמשה שנשארו בלבנון וילות גדולות ומטופחות בצדו השני של הגבול. ממה הם התעשרו אתם יכולים לתאר לעצמכם.

מלחמת לבנון השניה

ב- 5 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הופגז היישוב במטח טילי קטיושה וכתוצאה מכך נהרגו בו 3 נשים בנות אותה משפחה – פדיה ג’ומעה, בת 60, ושתי בנותיה – סמירה, בת 33, וסולטנה, בת 31. מוחמד מיזעל מספר כי בית משפחת ג’ומעה היה סמל לדו-קיום. “הבית ממוקם על הכביש הראשי במרכזו של הכפר והפך כבר במשך שנים רבות לתחנת ביניים עבור כל אדם שחולף במקום. מתחת לעץ האזדרכת ולצד הנדנדה היו יושבים זה לצד זה מוסלמים, דרוזים, נוצרים ויהודים. דו הקיום והשלום קיבלו בבית הזה משמעות אמיתית”.

מתקופת מלחמת לבנון הראשונה החל הכפר להתפתח. בימי מלחמת לבנון השניה התושבים היו צריכים לפנות את היישוב.

התושבים משרתים בצה”ל ובעלי מקצועות חופשיים. נבנו בתי אבן נאים והושקעו כספים רבים בתשתיות בכפר.

ביקור בנוואקיר ובג’ורדייח ותצפית לכפרי לבנון

בג’ורדיח ובנוואקיר נמצאת נקודת תצפית על דרום לבנון.

בית העלמין הישן של ערב אל עראמשה

בית העלמין באמצע הבתים ההרוסים ממש על גבול לבנון.

סיפורי מעשיות של ערב אל עראמשה

עבד אל־חמיד, אותו רועה צאן מפורסם תושב הכפר שהכניע בידיו את הנמר האחרון בגליל.פוחלץ הנמר מוצג במוזיאון חומה ומגדל של חניתהhttp://wp.me/p3dh8p-2A0.

תלג’ה (כינוי לשלגייה ב��רבית), בתו שמתקיימת אך ורק מליקוט עשבי בר ומי מעיין וצועדת כל יום עשרות קילומטרים עם העזים שלה. לפי הסיפורים תלג’ה מתגוררת לא רחוק מהכפר בבקתת פח קטנה בחברת העזים שלה.

“סוף העולם שמאלה”

בישוב הבדואי מסביר הפנים, ערב אל ערמשה, הצמוד לגבול לבנון, מזומנת חוויה חד פעמית ה״סוף העולם שמאלה״. משפחת מיזעל ובראשה מוחמד אבי המשפחה מארחת בבית המשפחה לארוחה בדואית אותנטית (לא כשר) כאשר במהלך הארוחה מספר מוחמד על התרבות הבדואית ועל הקשר המיוחד של הכפר עם קיבוצי הסביבה. ניתן לשלב את הארוחה בסיור מודרך על ידי מוחמד לגדר הגבול הסמוכה.

אירוח בדואי ערב אל עראמשה צילום: http://www.ozrothagalil.org.il

יצירת קשר עם מוחמד מיזעל: אירוח בכפר ערב אל עראמשה אצל מוחמד מיזעל (ליד קיוסק באסל:   טל׳ 050-695-2124         04-980-7027

סוף העולם שמאלה – אירוח בדואי – ליד קיוסק באסל

ביוגרפיה

אביעד טל, ביקור בכפר שחציו האחד נמצא בישראל וחציו השני בלבנון, באתר הארץ, 28 ביוני 2018

ערב אל עראמשה * ערב אל עראמשה - عرب العرامشة, הוא כפר בדואי כפר מבודד שיושב ממש על גדר הגבול עם לבנון, כ-2 ק"מ מצפון לקיבוץ אדמית, השייך ל

[apollo-enthusiast]

🇮🇱 Israel has "at the end of the world, take a turn left"

סוף העולם שמאלה

funny ways to say “middle of nowhere”

in most languages there’s an expression with ass-something/in the ass(hole) of the world, where God or satan lost their shoes, but here are other funny ones I saw under this post

🇩🇪German: where Fox and Hare bid each other good night - Wo sich Fuchs und Hase Gute Nacht sagen

🇨🇿Czech: Where foxes bid good night to one another - Kde si lišky dávají dobrou noc

🇩🇰Danish: where the crows turn around - Hvor kragerne vender on Lars diarrheas field/on the field of Lars Shitpants - På lars tyndskids mark

🇳🇴Norwegian: far damn from violence - langt pokker i vold, “huttaheiti” (gibberish)

🇸🇪Swedish: out (there) in the spinach - ute i spenaten,“tjotaheiti” (see above, maybe originally from Tahiti)

🇪🇸in Spain: in the fifth hell/pine tree - En el quinto infierno/pino,  where Christ lost the sandal/hat/lighter - Donde Cristo perdió la alpargata/gorra/mechero

🇹🇼in Taiwan: where birds don’t lay eggs and dogs don’t shit - 鳥不生蛋狗不拉屎的地方 

🇵🇱Polish - where dogs barks from their ass - gdzie psy dupami szczekają, where crows turn around -  Gdzie wrony zawracają

🇮🇹(north?) Italian: in the ass of the world/ in assland - in culo al mondo/ in culonia/culandia 

🇦🇺An Australian colloquialism is “gone to whoop whoop” or “in the middle of whoop whoop’