#כי זה הצחיק אותי

[gal-gabot]

למה מ(לכ)ה קרה?

[stungbyadog]

היילייטים מהתרגום של גוגל לשיר I Bet on Losing Dogs של מיטסקי

[emmafallsinlove]

ראיתי מלא אנשים שלא אהבו את הפרק של המפקדת, האחד עם מייקי, כפיר, יוגב ועמיחי, אבל מבחינתי הוא היה מעולה.

יש לתוכניות נטייה בעשורים האחרונים לעשות 8 פרקים כל עונה, שכל פרק הוא שעתיים, בלי פרק פילר. אבל פרק פילר הוא תמיד משובח, כי הוא תמיד מלא בcharacter development שלא נמצא בשאר הסדרה, ותמיד מרגיש לי שתוכניות היום לא יודעות איך לעשות את זה. כל פרק חייב להיות שעה וחצי, בלי הפסקה או רגע מטומטם, בלי הבנה של הדמויות ופשוט לתת להם… להיות. להתקיים, בעולם שבו הם נמצאים.

המפקדת, בבסיס שלה, זו סדרה על בנות. על אינטריגות של בנות ומערכות יחסים בין בנות, וחלק מזה זה גם מערכות יחסים רומנטיים בין בנות. ברור, יש בנים בסדרה, יש את יוגב ויש את כפיר ויש את מייקי, אבל הם לא העיקר. זו סדרה על בנות שמדברת על בנות וצה״ל הוא רק התפאורה מסביב, ואני חושבת שאנשים קצת שוכחים את זה.

אז לעשות פרק אחד ולהקדיש אותו לבנים היה מאוד חכם, מאוד מרענן. ראינו את הדינמיקה ביניהם, מהנקודת מבט שלהם. משהו שאנחנו לא יודעים, או שלא נאמר (כמו צליל שקיבלה הצטיינות, אבל זה לא נאמר, כי לפעמים הפרקים הם מנק׳ מבטה של צליל, ואנחנו לא באמת רואים את הדברים מנק׳ מבט אחרת, למשל) ישירות קיבל נפח פתאום.

הריב בין יוגב, כפיר, ומייקי על הרצפה אמר כל כך הרבה. זה שהם ישבו בחדר האוכל הריק, בזמן שעמיחי יושב ואוכל והשאר פשוט מדברים ומוציאים את מה שיושב להם על הלב היה חשוב.

לא כל פרק בסדרה הזו חייב להיות מלא בבנות, או במערכות יחסים בין נשים ועל נשים. זה בסדר לתת לבנים מקום, במיוחד שזה פרק אחד. ולדעתי - הוא גם היה הפרק פילר הכי טוב שהיה עד עכשיו.

כמובן שיתנו לבנות להתחרות, וכמובן שנועה סידרה את זה - לא היינו צריכים לראות את זה כדי לדעת שנועה היא מפקדת טובה. אנחנו יודעים את זה, אנחנו עוקבים אחרי נועה כבר שלוש עונות, מן הסתם שהיא מפקדת טובה, והתחרות הזו חשובה לה ויתנו להם להתחרות.

לפעמים, לא צריך לדעת ולראות הכל. זה בסדר גם אם לא נראה איך נועה משכנעת את מפקד מגל או מי שזה לא יהיה לתת להם להתחרות. ואני שמחה שרוב השיחות הפרק נעשו דרך צליל. היה מרענן לשמוע את צליל אומרת ״לא יודעת, נועה סידרה את זה.״ כי כמובן שנועה תסדר את זה. כמובן שהיא לא תיבהל מזה שכפיר מפיל עליה אחריות ואת כל החרא שלו, הוא עושה את זה כבר שלוש עונות.

אני אוהבת את הפרק הזה. העורבים שהוזכרו במערכה הראשונה חזרו בשלישית, וראינו כמה הבנים הם קצת מטומטמים אבל בקטע טוב. מייקי עם הקטע של תעלות האוורר הצחיק אותי, במיוחד שהוא ויוגב פשוט עמדו שם והוא היה כזה: ״אה, כנראה שפה זה שונה.״

וזה שהם התמודדו עם הפחד שלהם, עם העורבת, ויצאו ובסוף הפרק בכל זאת רואים אותם נוסעים לתחרות - זה סיום נהדר. ונהניתי מהפרק הזה מאוד.

[suburban-legendz]

זה כל כך סוראליסטי לראות סוופיטיות בקצה השני של העולם מדברות על כמה קשה להן עם הסיכול של הפיגוע בהופעה בווינה, על זה שהן מתקשות לישון וזה ממש ערער אותן. ראיתי מישהו כותבת פוסט מעודד ש"היא זוכרת איך זה היה אחרי 9/11 ועם הזמן הפחד נרגע ואי אפשר להימנע מכל הטוב בעולם ולתת לפחד לשתק אותנו", וזה כל כך הצחיק אותי.

כישראלי אני לא צריך לפחד שאנשים בפאנדום שלי בווינה *כמעט* נפגעו, אני צריך לפחד באופן קבוע על עצמי ועל חברים שלי, ולהם לא אכפת.

לפני כמה שנים הייתי עם חברה בסנטר, ובדיוק ביום למחרת היה שם פיגוע. אני זוכר חברה אחרת שפורצת בבכי בשומר חומות כי אמא שלה אמרה שהיא תבוא לאסוף אותה ואחרי כמה דקות כשתחילו אזעקות היא כבר לא ענתה לטלפון. וכל זה בתור בן 18 במרכז, אז שלא לדבר על החוויות של אנשים בעוטף או בצפון.

זה פשוט לא נתפס בעיניי איך דבר כל כך שולי יכול לערער אותן, כשדקה לפני הרבה מהן חגגו מהשבעה באוקטובר והכריזו שצריך לעשות אינטיפאדה (ואלו לא קבוצות נפרדות, כבר ראיתי בלוגים שעשו את שניהם). וזה אפילו לא ממקום אנוכי, זה פשוט שעד כדי כך קשה להן להרגיש קמצוץ של אפתיה והבנה ל"ישראלים הקולניאליסטים". איך שאם הייתה נופלת עליי רקטה בזמן שצפיתי בקולנוע בסרט של הארס טור הן היו חוגגות, כי יותר חשוב להן שאני ישראלי מלוכלך מסוויפיטי כמותן.

[casavanse]

לגמרי. אני אפילו לא זוכרת מה עשיתי בבלוג הזה, כנראה רבלוג לבינגו או משהו. ועכשיו יש לי לפחות עשרה עוקבים חדשים ביומיים האחרונים.

הרשימה הזו עשתה בדיוק את ההפך ממה שהיה צריך, אני חושבת. אם אנשים חסמו אותי אז למי אכפת - אני לא יודעת על זה. אבל הרבה אחרים נורמליים שראו את הפוסט הזה פשוט הלכו ועקבו אחרי כולם. ולזה אנשים שמים לב.

בסופו של דבר, זה קצת הצחיק אותי, כי הרי אם אנטישמים חושבים שאני שווה את הזמן שלהם אז אני כנראה עושה משהו נכון, וקיבלתי עוד פרסום בחינם. כיף!

עכשיו כשאני על הבלוקליסט זה רק הזכיר לי שהדבר הזה קיים. זה פשוט. כל כך פאקינג מטומטם

הנה רשימה של אנשים רעים!!! אני אומר לכם שהם רעים אז אתם חייבים לסמוך עליי לגבי זה!! הם כל כך רעים שאפילו לראות את אחד הפוסטים שלהם עלול להשפיע עליכם ולהפוך אתכם לרעים!!! רק חלילה אל תבדקו זאת בעצמכם כדי שלא במקרה תפתחו חשיבה ביקורתית!!!

אני מסכים שיש רעיונות שעדיף לא לתת להם פלטפורמה ויש שאלות שעדיף לא להתווכח עליהן, אבל יש הבדל בין ״לתת פלטפורמה״ ובין אולי לראות מה יש לאנשים שלא מסכימים איתך לומר. גם העובדה שההזויים האלה משקיעים זמן בלגלול באינטרנט ולחפש טרפיות, ניאו נאצים (אבל רק מהסוג שהם שונאים, אם הם לוחמי חירות ��מיצים אז רצח עם זה סבבה) ו״״״ציונים״״״ בשביל… לשים אותם ברשימה ולחסום אותם. מה אנחנו בחטיבה? זה ברצינות מה שאנחנו עושים כרגע? כולם, עושים חרם על @israel-palestine-bingo l וכל מי שעשה להם לייק נחסם!!!

זה פשוט פתטי. הלוואי שזה לא היה קצת מעליב אותי שהשם שלי מופיע ברשימה שכזאת אבל אם לצחוק על טמטום של עאלק אקטיביסטים זה פשע, אומר זאת כאן ובגאווה, אני חוטא!

[daz4i]

כשאני כבר בדיכאון ואז החיים זורקים עליי עוד טראומה

[hapizmon-ze-numa-numa-hey]

3, 5,20 :)

3) ספרו על חוויה מצחיקה מתקופת הקורונה

עשינו מעין מסיבת פרידה מהמורה למחשבים (כי שמיניסטים), שהיא סבתא רוסייה חמודה כזאת שממש חוששת מהקורונה וכל הזמן עם מסיכה וזה. קנינו לה בתור מתנת פרידה דובי ענק עם הדפס על החולצה. בקיצור, כל פעם שילד נכנס (והיו כמה וכמה כאלה שנכנסו באיחור), היא פשוט חיבקה את הדובי ואמרה שהיא כאילו מחבקת אותנו. אני עדיין לא סגורה על האם זה היה יותר מצחיק או מתוק, אבל כנראה שהתשובה היא "גם וגם".

(+היא עשתה זום עם תלמידים לעזור להם בפרויקט גם אם היינו באותו חדר כדי שלא נשב קרוב מידי וזה היה נור�� משעשע)

5) מהי הבדיחה\המם האהוב עליכם מתקופת הקורונה?

האמת שאני לא כזה טיפוס של מימס, אני צוחקת מהם והכל אבל אין מימ ספציפי שהתחברתי אליו. כן יש איזשהו פוסט בטאמבלר שממש הצחיק אותי, וזה זה:

20) מישהו או משהו שהצליחו להעביר לכם את הזמן בסגר?

נטפליקס, כמובן. והמורה שלי למתמטיקה, ששלח לנו ערימות של מבחנים לפתור.

[jewvian]

מצחיק שאת מזכירה את פריס כי בעונה 4 הן הלכו לחופשת אביב ביחד ופריס נישקה את רורי משום מקום ואז ביקשה ממנה לדרג את הנשיקה.

הינה, מצאתי את זה אז תהני, זה היה משעשע ולא צפיתי שזה יקרה xx

אהלן אמנון לא הבנתי למה הסצנה הזאת הוסתרה ממני עד לרגע הזה?

קודם כל אלוהים כל הסצנה הזאת זועקת שנות האלפיים בא לי לצרוח 😂

דבר שני אני לא אבין לעולם גברים סטרייטים כאילו עם כל הכבוד לפריס ורורי זאת הייתה נשיקה כזאת פרווה חחח איך הדוש הזה חושב שזה הדבר הכי סקסי שיש??

דבר שלישי פריס בסצנה הזאת זה הכי "חה חה חה מה אם נתנשק כי שתי בנות עשו את זה מקודם? 😅 את לא חייבת חחח אבל בא לך? 😅 לא יודעת נראה לי שזה יהיה מגניב מה את אומרת? יאללה זורמת? 😅" ועוד היא רצתה שרורי תדרג את הנשיקה!!!! פריס את לסבית לכי הביתה נשמה תחפשי בגוגל איך עושים סקס עם נשים.

והתגובה של רורי לכל הסיטואציה וואו חחח תודה על הסרטון אמנון זה אשכרה הצחיק אותי 😂

[venushorizon]

‏‎"כן, אני חושב שקשה לאנשים מסוימים, כי בדרכו שלו הוא חשוך מאוד. אני חושב שזה קשה במיוחד, במיוחד ניו אייג'רים שגדלו על אור, שעיקרון הצורה שלהם לא מגיע מהשמיים. זה לא. עקרון הצורה בא מהצורה. הדינמיקה הפותחת של המפגש שלי מפחידה. ויש בזה מוזר. ויש בו חושך קסם שחור. יש בו הרבה דברים שאני יכול לראות, שיהיו לא נעימים עבור חלקם. אבל אז שוב, לפחות מנקודת המבט שלי, זו האמת. כלומר, כך זה קרה. כך התרחש מפגש עקרון הצורה שלי. אז, אני כן מבין את זה. אני גם מבין את הצד השני. אלה האנשים,שזה לא כל כך הסיפור עצמו, שעושה את זה, זה מה שהם שומעים בקול שלי. זה לא תיאטרון. אני אולי תיאטרלי, אבל זה לא תיאטרון. זה באמת קרה. ואני חושב שזה משהו, שיכול לגעת באנשים עמוק מאוד. זה מה שבאמת עשה את ההבדל בחיי, מבחינת הרוח שלי, כי הייתי ניהיליסט. זה פשוט הצחיק אותי. לזה התכוונתי בהתרגשות. לא יכולתי לדמיין זאת. הרשה לי לנסח זאת כך. זה היה כל כך מקורי. זה הקטע שלי. זה כמו עיצוב אנושי, זה כל כך שונה. זה היה כל כך לא מהעולם הזה. זה היה כל כך לא אמיתי. עד היום, מה שנשאר איתי הוא עד כמה הופתעתי, כמה נדהמתי מכך שקיים דבר כזה, שהדברים האלה באמת קורים. עשיתי את הבדיחה הזו פעמים רבות, שלעולם לא הייתי בוטח במישהו כמוני בסיפור שלו. וואו, זה באמת שם בחוץ. אז היו לי 23 שנים של הלוטוס הזה שמתפתח. ומתיישב באחד הכיסאות האהובים עלי. מרי אן ויניגר כשניהלה את Human Design America ואני עדיין סיירתי אז, והיה לנו אירוע. היה לה בד ענק כזה שעליו BodyGraph ענק. שהיה תלוי מחוץ למשרדיה, לאורך הכביש הראשי בסדונה, דבר מצחיק מאוד לראות. על הקיר יש לי את המנדלה שחתכתי מהבד הענק הזה. מדי פעם אני תופס את עצמי, אני יושב על הכיסא הזה, ובוהה בקיר, ויש את הדבר הזה על הקיר, ואני פשוט מניד בראשי. וואו, זה לא משהו. אני לא יכול להגיד יותר מזה." - רא אורו הו ‎��� (ב‏‎Kfar Saba, Israel‎‏) https://www.instagram.com/p/CTBCUBGoKw7/?utm_medium=tumblr

[ifatvoyageus]

האנוי 10-12/2, כן כן שוב בהאנוי

חזרתי-מלון אחר, קצת פחות יוקרתי מהקודם. עולה לקומה הרביעית אין מעלית, חדר בכל חצי קומה, והמדרגות אינן שוות בגובהן, מאוד קשה לשמור על קצב.  

בכל מקרה, חדר גדול שתי מיטות זוגיות ואין מקום לעבור לחלון.

אבל אפשר לקפוץ ולדלג.

הגעתי בערב, אז יצאתי לאכול משהו ודי.  

בבוקר אחרי ששאלתי את הפקיד עם לדעתו נפתחו המוזיאונים יצאתי לעיר, יחסי�� מאוחר, מה בוער?

התחלתי ללכת, בתוכנית: מקדש הספרות המוזילאום של הוי צי מין, כן הוא כבר נסגר למבקרים אבל באמת ובמודע לא בא לי הפעם לראות גופה חנוטה ומוזיאון הנשים של ויאטנם.

הלכתי והלכתי הרחובות הראשיים לא מאוד סואנים-מעורר חשד.  

הגעתי למקדש הספרות לא לפני שעברתי ליד שגרירות ישראל-שם בפינת הרחוב יש רמזור ואפשר לנסות לעבור את הכביש, כי אין מצב לחצות בשלום אם כמות האופנועים והמכוניות בכביש.  

גם המדרכה מלאה אנשים ואופנועים, כולם מאוד חגיגיים, משפחות שלמות, על אופנועים חונים על המדרכה-אלא מה.  

ממשיכה ללכת לכיון המקדש אלפי אנשים עומדים בכניסה למקדש, חשבתי כבר להסתובב ולא להכנס באמת, מצאתי גזע של עץ ועשרים סנטימטרים פנויים על המדרכה לחשב מסלול מחדש, בגלל המוני האדם.  

אבל... שילמתי ונכנסתי, הויאטנמים דוחפים!!!! לא ממש מכבדים תור, או שלטי הכוונה והוראות.  

נכנסתי עם העדר, עברתי על פני שדרת האבנים הגדולות אליהם חרוטים דברי קודש עתיקים, אנשים מצטלמים, מצלמים וכן גם עוברים את הגדר לגעת באבן.  

ובמקדש עצמו, ריח חזק של עשן וקטורת. מלא זהב וערימות של אוכל. ואנשים, מלא אנשים עומדים ומתפללים, משאירים מנחות מזון או כסף והולכים לפינה הבאה, על הקיר מאחורי הבודהה הגדול, קיר בטון לא מקושט ואנשים עומדים מול הקיר וכותבים עליו עם האצבע-בלי צבע "באויר" מבקשים משאלה לקראת השאלה החדשה.  

לא נשארתי שם הרבה בגלל העומס, יצאתי והמשכתי לכיכר העיר.  

ידעתי שאני מתקרבת לפי מספר התיירים ברחוב.

פארק גדול, שומרים בכל פינה, וגם החלפת משמר, כיתת חיילים צועדת להחליף שומר בבודקה, שראיתי את הצעידה מרחוק ברור שהתקרבתי, וככל שהתקרבתי שמעתי גם מוסיקה של צעידה, המ"כ חגר "מדונה" וכך המוסיקה ליוותה אותם-אותי זה הצחיק מאוד , הויאטמנים התרגשו לראות.  

ליד המוזילאום יש מוזיאון-סגור.  

ליד המוזוליאום יש מקדש-פגודת העמוד, מיליון אנשים עומדים בתור עם מנחות להיכנס, אז לעמוד לא הגעתי, רק הסתובבתי בגן היפה.

וחשבתי על ההבדל בסגידה בין ויאטנם לבורמה. כאן הכל אדום, זהב נוצץ, גדול ונראה סיני. בבורמה יש זהב אבל הוא משום מה פחות נוצץ... פחות כואב או מסנוור בעיניים המקדשים בבורמה לעומת כאן.

כאן מאוד קשה לראות את בודהה מרוב מנחות אוכל, מנורות ופסלי שומרים וחרבות, אה גם מנורות לדים מסתובבות.  

כאן בודהה שמן ומחייך, כמעט ולא ראיתי את האדם הצנוע שיושב במיאנמר במקדש.

מצאתי חתיכת דשא ריקה ושקטה הורדתי נעלים וישבתי לנוח.

כן עוד הבדל כאן לא מורידים נעלים בכניסה למקדש- למקדש הראשון כאן אני הורדתי מההרגל.

הלכתי לכיוון מוזיאון הנשים, אני כבר מזהה את הרחוב מכירה את הדרך מהיום הראשון כאן- עדיין סגור.

חוזרת למלון מבואסת קצת, אבל עם כרטיס נסיעה לספאה שבהרים וכרטיס פתוח להואה והויאן- השבוע וחצי הקרובים סגורים מבחינת הסעות לפחות את זה סדרתי.

ערב לילה בוקר נשארו עוד 12שעות, הכל עדיין סגור. איך מבלים את היום?

שוב שיטוט ברחובות במעגלים, מרבית החנויות סגורות, אנשים יושבים על המדרכה אוכלים ושותים, מי שלא נוסע על אופנוע.

אז בשיטוט ברובע העתיק בלי מפה רק אינטואיציה, בקרתי בשלושה מקדשים קטנים, אחד כנראה לפני מספר האנשים הוא גם מאוד חשוב, אבל היה פחות יפה מהראשון.  

אין לי מושג מה שמם של המקדשים וזה גם לא חשוב, אני חיפשתי מקום שקט לשבת ולמרוח את הזמן, לא מצאתי. אז הלכתי לאגם ישבתי שם עשר דקות לבד ופתאום חבורת בנות יושבת כמעט עלי-הי יש לכן אגם שלם, ואז התיישבה משפחה -הזכיר לי את הודו, לא אוהבים לראות מישהו לבד בשקט, אם ישבתי כאן אז יש סיבה טובה לבוא גם.

אז עוד סיבוב ברחובות במעגלים ולמלון קצת נכתוב, נטעין את הטלפון, ונצא לאכול עוד ארבע שעות ליעד הבא.  

[derechashalom]

אתגר שבוע הספר יום רביעי-בחר סופר והמלץ(כתוב פסקאות רנדומליות)על כמה שיותר ספרים שלו

אני בחרתי את הסופרת ריינבו ראוול שגיליתי רק לאחרונה אך הוקסמתי מכל הספרים שלה שקראתי עד עכשיו(ובאופן כללי מצאתי)

חפירה גדולה מאוד. האמיצים מבינכם יכולים לקרוא את השטויות שכתבתי.

:אלינור ופארק

הספר הראשון שלה שקראתי. מהתקציר ידעתי שאני אתאהב בספר הזה ובדמויות שבו.

התקציר

הספר הזה העלה בי הרבה מאוד רגשות כמו כל ספר טוב ; הוא העלה בי רגשות אהבה ותקווה בזכות מערכת היחסים המדהימה של אלינור ופארק וקצת קנאה כי גם אני הייתי מתה לזוגיות כזאת .הספר גרם לי גם לחוש עצב לא קטן (וגם דמעות לא היה חסר)בגלל החיים הקשים של אלינור ואני יודעת שהיא לא היחידה. הספר גרם לי לכעוס על איך שהדברים נגמרו אני לא אספיילר(אבל שוב אני רומנטיקנית חסרת תקנה)והספר גרם לי לצחוק,די הרבה בגלל כל הרפרנסים של שנות ה80 ואווירת הגיקיות שיש בספר..לא יודעת אותי זה הצחיק...

ספר מדהים,באמת. ממליצה בחום. 

:מעריצה פאנגירל 

 אני מאמינה שמי שיקרא את הפוסט הזה הם חלק מפאנדום מסוים.הספר הזה מראה בדיוק איך זה להיות חלק מפאנדום ויותר מכך,איך זה להיות כותבת פאנפיקים מוצלחת.

התקציר

כשקראתי את התקציר,חשבתי שסיימון סנואו זה סוג של זמר\שחקן ודי נרתעתי מהספר.אבל לאחר קריאת ביקורת אחת הבנתי שסיימון סנואו הוא סוג של הארי פוטר (לא תאמינו כמה נקודות דמיון יש בינהם)ואמרתי רגע אחד,היא די דומה לי או אפילו יותר מזה,כמעט לכל פאנגירל שיש.בנקודה הזאת התחלתי לאהוב את הספר.הקושי של קאת להתגבר על פאנדום שנחשב ילדותי ולראות איך כולם מסבבי מתבגרים ממנו הוא משהו שאני חווה כל פעם ששואלים אותי מה הסדרות האהובות עליי(התגובות שאני מקבלת בד”כ הן לא מכיר\ה,זאת סדרה מצוירת לא?,פעם ראיתי את זה אבל זה לילדים קטנים כזה..)לא ניסיתי מעולם לכתוב פאנפיק.יצא לי לקרוא כמה וכמה אך מעולם לא כתבתי לכן לא יכולתי להזדהות עם קאת בפן הזה של חייה אבל אני בטוחה שחלקכם יוכל.כמו כן ליויי ורייגן אולי הדמויות הכי אהובות עליי,רייגן המלכה הבאד אס שהיא בעצם החברה הראשונה של קאת בקולג’ וליוי הסינמון רול הכי גדול שאי פעם קראתי עליו.

ספר מקסים ומצחיק שלי אישית היה קל להתחבר אליו ובחיים לא הצטרפתי לפאנדום רק מלקרוא עליו בספר אחר(אבל לסיימון סנואו נגיע בהמשך הפוסט)

Carry On:

זוכרים מלפני כמה שורות שכתבתי שקאת כתבה פאנפיק..אז זהו.זה הפאנפיק שלה.זה הסיפור שהיא כביכול כתבה על סיימון סנואו ובאז פיטצ’.כששמעתי שהפאנפיק הזה הוא ספר בפני עצמו צרחתי והמטרה שלי הייתה להשיג את הספר וכמו שאתם מבינים,הצלחתי,וזה היה מסע קסום.במלוא מובן המילה

התקציר

למה אני אוהבת את הספר:  באז

באזילטון פיטצ’

האויב של סיימון סנואו

החבר של סיימון סנואו

הבחור הכי אקסטרה בווטפורד

אמרתי כבר באז?

בכל מקרה, אהבתי את הספר מאוד כמה וכמה סיבות שהן לא באז(תאמינו לי לא חסר)אהבתי את הדמויות השונות והמגוונות ואיך שלכל אחת מהן יש נקודת מבט שונה ומיוחד על העולם וכל אחד עם מה שהוא רוצה לעשות בחייו.אהבתי את המסתורין.אהבתי את הקסם של הספר(ליטרלי)אהבתי את המאבק הפנימי שיש בתוך באז שהוא לא יודע למה להכנע ל”שנאה” שיש לו כלפיי סיימון כשמצד שני הוא מאוהב בו מעל כל הראש.אהבתי את הדרך שבה סיימון גילה את הרגשות שלו כלפיי באז.אהבתי את פנלופי.כל אחד צריך פנלופי בחיים שתהיה קול ההגיון כשהכל מתפורר סביבך.אהבתי את זה שזה לא סיפור גיבורים קלאסי שהגיבור זוכה בכל,יש פה הפסד לא קטן בשביל סיימון והוא אפילו לא באמצע של לדעת את האמת על חייו.אהבתי את הספר בגלל פרק 61.זהו זאת סיבה מוצקה מספיק.

ספר מושלם שאתמול סיימתי לקרוא ואני עדיין בהייפ של החיים בגללו ובגלל שאני הראשונה מבין החברות שלי שקראה אותו אתם סובלים מההתלהבות שלי. תקראו את הספר!!

עד כאן לחפירה הזאת מקווה שלא פישלתי בזה יותר מדי

[xxx-1nv1s4l1gn-xxx]

מבלי שאני שמה לב אני תמיד קוראת את זה עם המנגינה. ופעם ראשונה זה הצחיק אותי, אבל אני רואה את הפוסט הזה בסביבות ה3 פעמים ביום, וכל פעם הוא טיפה מאכזב אותי כי זה עוצר לי את הקצב, אבל אני עושה את אותו דבר.

לאוטובוס נכנסת גברת עם כתמים. תראו איך היא מכשכשת. בזנב שלה. היא כלבה

[themarkersite-blog]

עו"ד נועם קוריס –  דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו"ד נועם קוריס –  דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

נועם קוריס כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס כותב על חוק התקשורת בnews1

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז כמו עכשיו. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנה�� בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים. אוי כמה ��אמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום. באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה: "נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..." בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל: "נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..." המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום. האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה... בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירות��ו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו... ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי. אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה: "נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..." עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי. הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים. לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעש�� על ידי ידידנו ההזוי. אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל... אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי. ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc.co.il אקדמי��ס, ב pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona

(

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.