#ועוד מדובר בילדים

[clarabosswald]

מאחלת לכל מי ששמעו על הפגיעה במג'דל שאמס והשאלה הראשונה שלהם הייתה "אלה היו יהודים ערבים או דרוזים" הרבה מאוד תזיינו קקטוס

[goarticle]

שלום בית

בתור עורכי דין לגירושין, אנו נשאלים על התנהלות החיים של בני זוג רבים. בדרך כלל שאלות אלו נוגעות לענייני נישואין וגירושין, ולהליכים הנדרשים בענייני גירושין ונישואין, החל מהשאלה "איך מתגרשים", ועד לשאלות כגון "מהי תביעת כתובה" או "מהי תביעת שלום בית" וכו'. במאמר שלהלן החלטנו לאסוף מספר רב של שאלות הנוגעות להליכי גירושין, ולהשיב עליהן. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי. לצד זאת, נעיר כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין גירושין בעל ניסיון וידע.

?לאן מגישים תביעת גירושין

זו שאלה טובה וחשובה. תביעת גירושין בישראל אפשר להגיש אך ורק לבית הדין הרבני. בישראל, דיני נישואין וגירושין כפופים לדין העברי–דתי. המבקש להתגרש, יגיש את תביעתו לבית הדין הרבני, ויוכיח את קיומה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין המפורטות בדין הדתי (לדוגמא, בגידה, מעשה כיעור, אי קיום וסיפוק מיני, עקרות ועוד). במידה והוכחה עילת גירושין לפי הדין העברי–דתי, אזי בית הדין יורה על גירושין וטקס סידור גט. לצד זאת, בני זוג יכו��ים גם להתגרש בהסכמה, כלומר – להגיש לבית הדין הרבני תביעה לאישור הסכם גירושין.

לצד זאת, בהליך גירושין ישנם נושאים כגון הסדרי שהות, מזונות ורכוש, שיכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, אך האחרון אינו מוסמך לדון בתביעות גירושין.

?אם אני לא רוצה משמורת משותפת – מה עושים

קודם כל, מעתה ואילך אין דבר כזה "משמורת". כיום, המונח הרלוונטי הוא "זמני שהות" וגם "אחריות הורית". זמני שהות שווים, הם בעצם זמנים שבהם הילדים שוהים באופן שוויוני עם כל הורה. במידה והאב אינו מעוניין בזמני שהות שווים, רצוי לעשות כן בהסכמה עם האם, או להציג בבית המשפט לענייני משפחה, ראיות לכך שאין ביכולתו לטפל בילדים בזמני שהות רחבים מידי (עקב מצב בריאותי או תעסוקתי וכו'). חשוב מאוד להתייעץ עם בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

?אם אני לא רוצה לשלם מזונות מה עושים

בישראל, מזונות משולמים בהתאם לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. אצל יהודים, מזונות משולמים על ידי האב, בהתאם לדין הדתי–עברי. האפשרות להיות פטור ממזונות (מצד האב) היא חריגה מאוד וזאת אם מוכח שהילד של האב, הוא בן סורר ומורד. מורד, הוא ילד שמסרב להיות בקשר עם אביו ללא סיבה מוצדקת. בית המשפט למשפחה או בית הדין, יכול לקבוע כי מדובר בבן מורד, אך הדבר נעשה לעיתים מאוד חריגות.

?מהי תביעת שלום בית

תביעת שלום בית, היא תביעה שמוגשת על ידי אחד מבני הזוג לבית הדין הרבני, שתכליתה ליצור הקפאה של הגירושין לתקופת ביניים, לצורך קיום שלום בית, דהיינו – ניסיון להציל את הנישואין. כאשר מוגשת תביעת שלום בית, ניתן גם לקבל צו מדור, כלומר – צו שיאסור על הוצאת בן או בת הזוג מהבית המשותף. לא פעם, נעשה שימוש לא בתום לב בתביעות שלום בית, וזאת כדי לעכב את הליך הגירושין. אך מצד שני, לעיתים תביעת שלום בית יכולה להציל את הנישואין.

?מתי אני זכאית לכתובה

כתובה היא בעצם הסכם משפטי מחייב, שנחתם בעת הנישואין. במסגרת הכתובה, הבעל מתחייב לפצות את האישה במקרה של גירושין. מדובר במסמך שיש לו תכלית סוציאלית ראויה, כלומר – להבטיח לאישה קיום כלכלי בעת גירושין, לפחות בשלב הראשון. מצד שני, לא פעם אנשים לא מודעים לכך שמדובר במסמך משפטי בר אכיפה, ולכן מציינים סכומים לא ריאלים בכתובה. במידה ואין מניעה מיוחדת, האישה זכאית לכתובה, למעט אם היא אישה בוגדת, או כאשר מוכח שהיא זו אשר גרמה לפירוק התא המשפחתי.

?איזה רכוש אוכל לקבל בעת גירושין

החוק בישראל קובע כי בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. חשוב להעיר כי כל סוג של רכוש נחשב בתור רכוש משותף, לרבות מוניטין של עסק, קרן פנסיה, קרן השתלמות ובוודאי שגם נכסים כגון מיטלטלין ונדל"ן. ��עומת זאת, רכוש לא משותף הינו רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה, או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, וגם קצבת אלמנות או נכות שמקבל אחד מבני הזוג.

:לסיכום

במאמר זה אספנו מספר רב של שאלות הנוגעות לגירושין ונישואין בישראל. אלו שאלות שכיחות, שחשובות מאוד לכל בני זוג שנמצאים בהליך גירושין או מתכוונים לפתוח בהליך גירושין. כפי שתיארנו בפתיח, מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך אנו מציעים בחום להתייעץ עם עורך דין דיני משפחה בעת גירושין.

[lucymeir]

עורך דין משמורת – כל מה שחשוב לדעת על משמורת ילדים בזמן הקורונה

בימים קשים אלו, רבים מאיתנו מסתגרים בבתים ונמצאים במצב כלכלי מורכב, וזאת לאור הקושי התעסוקתי והעסקים הסגורים (ברובם). במקביל, כאשר רובנו שוהים בבית, אנו עושים זאת עם ילדינו, מה שעוד יותר מגביר את הקושי. קיימים נושאים נוספים שמעסיקים רבים והם משמורת ילדים, מזונות ילדים והעברת ילדים מהורה אחד להורה שני. כעורכי דין משמורת וגירושין, מצאנו לנכון לסקור בקצרה מספר סוגיות משמעותיות לימים אלו, ואת כל זאת נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נבקש להדגיש כי המאמר שלפניכן/ם הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

?משמורת ילדים – מה הדין

משמורת היא בעצם מינוח מקוצר לשאלה מה הדין לגבי מי האחראי על הטיפול השוטף בילדים של הורים גרושים. קיים מונח נוסף שנוגע למשמורת, שהוא אפוטרופסות, והוא בעצם הכינוי לחובה ההורית, הסטטוטורית והמוסרית, כלפי הילדים שלהם. אפוטרופוס הוא האחראי על הטיפול בילדיו. אפוטרופסות מחייבת את שני ההורים, גם כאשר הם גרושים. משמורת היא בעצם המינוח לאחריות השוטפת לטיפול בילדים המשותפים.

מכאן, כאשר זוג מתגרש, עולה השאלה כיצד תחולק המשמורת ביניהם. ישנן שתי אופציות למשמורת ילדים:

האופציה הראשונה והמוכרת היא הסדרי ראיה, כלומר – בדרך כלל האם היא המשמורנית הבלעדית על הילדים (אבל כמובן, שני ההורים הם אפוטרופוסים טבעיים) ובהתאם – היא אמונה על הטיפול השוטף בילדים וגידולם. במקביל, לרוב האב נהנה מהסדרי ראיה. כלומר, ימים קבועים במהלך השבוע וכל סוף שבוע שני, שבמסגרתם הוא מטפל בילדיו. כמובן שהשאלה למי תימסר המשמורת, נבחנת בכל מקרה, אך לרוב – האם היא המשמורנית הבלעדית, והאב נהנה מהסדרי ראיה (לא תמיד, אך זהו הנוהל כאשר מדובר בילדים קטנים עד גילאים 6-7).

כמובן שכאשר מתקיימים הסדרי ראיה, חלה חובת מזונות על ההורה הלא משמורן – בדרך כלל האב, לטובת ילדיו. המזונות משולמים לאם, לטובת כלכלת הילדים.

האופציה השנייה היא משמורת משותפת, שהפכה להיות שכיחה בשנים האחרונות. משמורת משותפת היא סיטואציה שבה לשני ההורים זמני שהייה שווים עם הילדים. שניהם בד"כ מתגוררים בקרבת מקום והילדים שוהים מחצית מהזמן אצל כל אחד מהם. אגב, כיום, למשמורת משותפת יש גם משמעות לגבי מזונות הילדים. הפסיקה הנהוגה היום היא, שכאשר אין פער בשכר בין האב לאם, הרי שאז החיוב במזונות הוא שווה, להבדיל מהעבר (זאת במידה ומדובר בקטינים מעל גיל 6).

:הגדלה או הפחתה של מזונות ילדים – בגין משבר הקורונה

נבהיר את הכלל – ניתן לעתור לשינוי של מזונות, בעת שינוי נסיבות, לשני הכיוונים. אב, יכול לעתור להקטנת מזונות במקרים של שינויים חריגים, למשל – אובדן מידי של הכנסה, מחלה קשה שמונעת פרנסה ועוד. כך גם לגבי האם. לעיתים חלים שינויים בנסיבות לגבי הילדים, שמצריכים דווקא הגדלת מזונות, כמו אירועים מיוחדים, אובדן הכנסה של האם ועוד.

ומה לגבי משבר הקורונה? התשובה, באופן תיאורטי, חיובית, אך מדובר בבקשה לא פשוטה בכלל: יש להוכיח כי אכן קיים שינוי נסיבות מוצדק. אובדן הכנסה בהחלט עשוי לשמש עילה להפחתת מזונות. מנגד, שהייה ארוכה בבית יכולה להוות הצדקה להגדלת מזונות (אובדן הכנסה של האם, עלייה בצורך הכלכלי מבחינת מזון ועוד).

תמיד מומלץ להיעזר בעורך דין משמורת במקרים האלה, על מנת לבחון לעומק את הנסיבות ואת דרך הפעולה הנכונה.

:העברת ילדים מהורה אחד להורה שני

לקראת סיום המאמר חשוב להבהיר: תקנות שעת החירום לעניין הקורונה, מאפשרות העברת ילד מהורה אחד להורה שני. מדובר בפעולה מותרת. כמובן, רצוי להצטייד בפסק הדין המקורי שקבע את הסדרי המשמורת בין ההורים).

:לסיכום – אל תהססו להתייעץ עם עורך דין משמורת

במאמר זה ביקשנו להציג בפניכן/ם מספר סוגיות שמשמעותיות לחלקים ניכרים מהאוכלוסייה בימי משבר הקורונה. הסברנו מה הדין כעת, לאור ההגבלות בכל הנוגע להעברת ילדים מהורה אחד להורה שני, וכן סקרנו את האפשרות לגבי הגדלה או הפחתה של מזונות ילדים, במסגרת גירושין, נכון לימים אלו. אני מבקשים לסיים את המאמר בהמלצה עיקרית – והיא לפנות אל עורך דין משמורת ולהתייעץ עמו בכל שאלה שעולה בתחום.

[hagithalevy]

:גירושין בהסכמה

זוג נשוי השוקל לפתוח בהליך גירושין, עומד בפני שתי חלופות עיקריות: הראשונה, היא הדרך הארוכה, שלצערנו רבים בוחרים בה ולעתים נקלעים אליה מכוח מציאות החיים. ברור כי מדובר בהליך המלווה בעימות ממושך, שעולה בהמון כוחות נפשיים, כסף והתמודדות לא פשוטה. הדרך הארוכה, היא כמובן דרך בית המשפט, שם ידונו בכל הנושאים הנלווים לגירושין, כמו מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים, חלוקת רכוש. עם זאת, במקביל לדרך הארוכה, קיימת דרך קצרה ונעימה יותר ויש האומרים "שווה" יותר. דרך זו היא ההחלטה על גירושין בהסכמה, כלומר, ניהול ההליך בין בני הזוג על מי מנוחות והסכמה מלאה בעזרת צד ג' (למשל – מגשר גירושין). ברור כי הליך זה נתפס כ"שווה" יותר לא מבחינה כספית, אלא מבחינת תוצאותיו, אם כי גם עלות ההליך זולה משמעותית מניהול תביעה בבית המשפט.

מכאן, במאמר המובא לפניכם/ן, קוראים וקוראות, נציג את הליך הגירושין ככלל ואת הליך הגירושין בהסכמה, נבחן מהי שיטת הגישור וכן נבחין בין היתרונות והחסרונות. כל זאת, נכתב לנוחיותכם/ן. יוער כי מאמר זה הינו מאמר תוכן ואינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה.

:הליך הגירושין

משבר הגירושין מביא עמו משוכות רבות וקשות. ההתמודדות עם ההליך אינה פשוטה לכל בני הבית, במיוחד אם מדובר בילדים קטנים שאינ�� מבינים את המשמעות. למעשה, התא המשפחתי מתפרק וחייהם של כל בני הבית, משתנים. ההתמודדות הינה נפשית וכספית, בעיקר כאשר מדובר בהליך ארוך ומייגע ששואב זמן, כסף ואמוציות, מכל אחד מהצדדים.

ככלל, בין אם מדובר בגירושין אזרחיים ובין אם מדובר בגירושין דתיים, ההליך ינוהל על ידי בית הדין הרבני, שכן יש לו סמכות לערוך, לאפשר, או לדחות את תביעת הגירושין. יובהר, כי בית הדין הרבני מחזיק בסמכות הבלעדית לעסוק בהליך הגירושין, לרבות בתביעות כגון – שלום בית, כתובה ועוד. עם זאת, בנוגע לכל תתי הנושאים הנכללים בהליך, כמו מזונות ילדים, משמורת וחלוקת רכוש בין בני זוג, קיימת סמכות מקבילה, הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה.

הליך משפטי שבו הוחלט להגיש תביעה לאחת מהערכאות, לרוב יהיה הליך ארוך ומייגע, יקר ופוגע עבור כל בני המשפחה. הליך זה עלול לעורר תסכול ולהשאיר צלקות רבות, הן לבני הזוג והן לילדים המעורבים בהליך. מאחר ובני הזוג בהליך הגירושין נפרדים וכל אחד הופך ל"צד", ההליך נעשה חריף, תוקפני ואגרסיבי יותר. לעומת זאת, ישנם זוגות שמחליטים לקחת צעד אחורה מההליך האינטנסיבי הזה ובוחרים בדרך אחרת, שהיא גירושין בהסכמה. כיצד נערכים גירושין בהסכמה? מה השלכותיהם? על כך, נדון כדלקמן:

:גישור גירושין

הליך הגישור תורם רבות להליך הגירושין. השיטה שבה בני הזוג משתפים פעולה ומגיעים להסכמות ברורות, יחד, אימצה מאפיינים מרכזיים וחשובים.

הליך הגישור נעשה מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר אשר מותיר את השליטה בידי שני בני הזוג – יחד! בני הזוג המחליטים להתגרש בצורה נעימה וקלה יותר, יפנו למגשר גירושין. תפקידו של המגשר הוא למעשה לפתח דו שיח בין הזוג, להצגת מטרות ואינטרסים של כל אחד מהצדדים. הפגישה עם המגשר עשויה להיערך בנוכחות שני הצדדים, או בנוכחות פרטנית, כלומר, אחד מבני הזוג נוכח והשני לא. כמובן שהמגשר דואג להיפגש עם שני בני הזוג, על מנת להבין את מטרותיהם. אך השליטה בנוכחות ובניהול הפגישה, נתונה אך ורק בידי בני הזוג.

הפגישה עם מגשר הגירושין, מעודדת חשיבה מחוץ לקופסא והכוונה של בני הזוג לדברים החשובים יותר. לרוב, זו תהיה החלטה מוסכמת על חלוקת משמורת הילדים. לאחר שהמגשר הבין את רצונותיהם של שני הצדדים, הוא מעלה אותם על כתב ו"בונה" הסכם לבני הזוג. ההסכם יכלול גם את מזונות הילדים, מזונות האישה, חלוקת הרכוש וכן משמורת על הילדים.

הליך זה של שיתוף פעולה, מספק לכל אחד מבני הזוג תמיכה מרבית, הן רגשית, הן משפטית והן כלכלית, שכן מדובר בהליך זול משמעותית מהליך משפטי. הצדדים לומדים להתעלות על כאבם כדי לשרת את צרכי הילדים ואת צרכיהם.

נעיר, כי גירושין בהסכמה יכולים גם להיעשות על ידי בני הזוג בגפם. כלומר – הם לבדם יכולים להגיע להסכם גם ללא הסתייעות של צד שלישי, אך לרוב, בני זוג מתקשים לעשות כן ללא התערבות או סיוע של אדם נוסף ואובייקטיבי.

:לסיכום

במידה וא��ם עומדים בפני הליך גירושין, לפני שאתם ממהרים לרוץ לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, מומלץ תחילה להיוועץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה, לבקש לברר על הליך הגישור וכן לזכור כי בעזרת הסכמה עם הצד השני, ניתן לגשת אל ההליך בפשטות רבה יותר.

[vered-levi]

מי מחזיק בילדים בעת גירושין?

הנושא הכי כאוב בגירושים הם הילדים וכשהם נכנסים לתמונה כל 'קרב הגירושין' הופך להיות הרבה יותר קשה. עו"ד גירושין יכול לנסות לעשות את המיטב כדי שהילדים יהיו בחזקתו של הצד שהוא מייצג אך לעתים השופט שנותן את המילה האחרונה יחשוב אחרת.

ילדים זה שמחה גם כשהם לא איתך

אין ספק שהאהבה לילדים היא האהבה הכי חזקה שיש וזה דבר שהוא לא רק פסיכולוגי, התנהגותי וחברתי אלא ביולוגי. הילדים שלנו הם האוצר שלנו, ואנו הבאנו אותם לעולם עם אדם שיכול להיות שדעתנו עליו הייתה מוטעית או שהיא פשוט השתנתה עם השנים. גם אם יש זוג שלא מסתדר בכלל זה עם זה ולעתים אפילו מגיע לרמות של שנאה הדדית, הילדים תמיד יישארו הדבר הכי חשוב עבור כל צד. זו הסיבה מדוע הם הופכים להיותה נ��שא העיקרי בכל משפט גירושין בין אם מדובר על בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. עו"ד המתעסק בדיני משפחה משתמש בכל הנשקים שיש לו כדי לזכות במשמורת אך לא תמיד זה יכול לעזור.

מי מחזיק בילדים בעת גירושין?

·         אם הילד קטן מגיל 6, המשמורת הולכת באופן אוטומטי לאימא, כאשר לאחרונה בית המשפט החל לפסוק על משמורת אוטומטית לאם רק עד גיל שנתיים. הסיבה לכך היא שהילד צריך את אמו בשלב הזה לצרכי הנקה כאשר עניין זה מעורר לא מעט מחלוקות.

·         המשמורת על הילד או הילדים תהיה בהתאם למצבם של בני הזוג. רמת הזמינות של ההורה יכולה להשפיע על החלטת השופט, מצבו הרפואי, מקום מגוריו, שגרת חייו, יכולתו של ההורה להיות הורה טוב, הקשר עם הילד ועוד פרמטרים נוספים יכולים להשפיע.

·         דעת הילד תישקל רק אם הילד מעל גיל 10 כאשר גם בגיל זה לא בטוח שהוא יידע מה טוב בשבילו ושיקול דעתו מוטעה, דבר שנלקח בחשבון.

הסדרי הראייה והחשיבות שלם

כצד אחד מפסיד במשמורת על הילדים הוא לכל הפחות מתנחם בהסדרי הראייה שייטיבו עמו. ברוב המקרים זהו האבא שזוכה להסדרי ראייה בעוד האימא היא זו שמקבלת את המשמורת, כאשר המקרים האלו יכולים להיות שונים בין סיטואציה לסיטואציה כאשר כל מקרה לגופו. הסדרי הראייה יכולים להיות פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע, פעם בשבועיים ולמעשה כמה שהשופט יחליט בהתאם למצב של בני הזוג והילדים והתנאים האובייקטיביים לגבי סביבתם, עבודת האבא ועוד פרמטרים דומים לתהליך קביעת המשמורת עצמה.

האם המשמורת והסדרי הראייה קבועים?

למרות שעו"ד גירושין לא הצליח לזכות בקרב החשוב מכול ולהשיג את המשמורת בעבורכם, יחד עם הטיעונים שאתם והוא סיפקתם לו, יש סיכוי שהדבר ישתנה בעתיד. הסדרי ראייה ומשמורת הם לא דברים קבועים והכול יכול להשתנות בעתיד בהתאם למצב של האבא ושל האימא. מעבר לחו"ל של אחד ההורים, כניסה לכלא או למעצר, הידרדרות במצב הגופני והרפואי ואפילו התמכרות לסמים או לאלכוהול, כל אלו ועוד רבים אחרים יכולים להפוך את המצב הקיים ולשנות את התמונה.

[lucymeir]

מה חשוב לדעת על - הורות משותפת

הורות משותפת הינה תפיסה הנוגעת לדרך גידול והתפתחות של ילדים, שבה שני הוריהם מעורבים בגידולם באופן שווה. תפיסה זו החלה להיכנס אט אט גם למערכת המשפטית, וזאת כאשר דנים בערכאות על נושאים הנוגעים למשמורת ילדים. דוגמא בולטת לכך, היא משמורת משותפת, המהווה יישום של התפיסה. במאמר זה נסקור: מהי הורות משותפת, נסביר על הסכמי הורות משותפת ונציג את העמותה הפועלת בארץ ליישום העיקרון במגוון דרכים.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין העוסק בדיני משפחה.

:הורות משותפת

הורות משותפת הינה תפיסה המגיעה אלינו ממדינות נוספות בעולם, Shared Parenting (בשמה הלועזי), שם החלה תפיסה זו להיטמע, לראשונה בבריטניה בשנת 1989. בארצות הבית, קנדה ואוסטרליה, המונח כעת בשלבי חקיקה. תכלית התפיסה עוסקת בשיתופם של שני ההורים בגידול ילדיהם המשותפים, בחלוקה שיוונית בין שני הורים של אחריותם על ילדיהם, ומעורבות אקטיבית בגידול והתפתחות ילדיהם בשלל תחומי החיים, כגון: בתחום הכלכלי, החברתי, הלימודי וכו'. המינוח והתפיסה העומדת מאחוריו, נחקרו ונמצאו כמועילים ביותר לגידול והתפתחות תקינה אצל ילדים.

לאור כך, אף קיימת התערבות חקיקה, הנובעת מפער שנוצר לאור קיומם של מסגרות ותאי משפחה אלטרנטיביים, אשר מצריכים הכרה והתמודדות עם אורח חייהם, שבו הורי הילדים אינם גרים במשותף, וזאת על מנת שלא ייפגעו ילדים לאור השינויים הללו, או המצב הקיים מלכתחילה.

:הסכמי הורות משותפת

הסכם הורות משותפת, יתכן שיתבצע כאשר ההורים חיים באותו בית או שלא. דוגמאות לכך: שני אנשים שבחרו להביא ילדים, במטרה לקיים את זכותם להיות הורים, וזאת מבלי שיש קשר זוגי ביניהם, דבר המאופיין באופי החיים המשתנה, שבו אין חובה להיות נשואים או לרצות לעשות כן, כדי לרצות ילדים.

דוגמא נוספת היא זוגות חד מיניים שמעוניינים בילדים. לאור אי מיסוד הקשר הזוגי ברוב המקרים הללו, אם משום שהחוק לא מאפשר או אם בשל בחירה אישית, ורצוי שהשניים יסדירו את אופן גידול ילדיהם. דוגמא נוספת וקלאסית, היא בעת גירושין של בני זוג, דבר שמצריך הסדר חדש וברור הנוגע לאופן גידול ילדיהם, בשונה ממה שגדלו בו עד היום. הסדר זה כאמור בא במטרה להסדיר וליידע, האחד את השני, בדרך ניהול גידול הילדים המשותפים, בצורה אידאלית, התואמת התפתחות תקינה.

לרוב, בעת כתיבת הסכם מסוג זה, מדובר בהורים שלא חוו חוויה הורית לפני כן ולכן חשוב להסדיר זאת לפני ביצוע ההליך, בין אם קיימים יחסים בינאישיים בין השניים או לא (יש כאלו הבוחרים לעשות זאת ללא הכרות מקדימה, אלא דרך חברות המתאמות בין צדדים המעוניינים להביא ילדים).

ההסכם לרוב יכלול: פירוט אודות אופן ההיריון ופרטים לגבי התנהלותו, פירוט על מגורי הילד וחלוקת המפגשים בין ההורים, דרך הגידול – בתי ספר, חוגים ועוד, חלוקת נטל כלכלי ברורה מראש, שם פרטי ושם משפחתו של הילד, התערבות משפחה מורחבת ועוד.

:כמה מילים על עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"

העמותה בישראל המקדמת את התפיסה של הורות משותפת, היא עמותת "הורות משותפת = טובת הילד. מדובר בעמותה הפועלת החל משנת 2011, כאשר מטרתה העיקרית היא הטמעת עקרונות ההורות המשותפת, בחקיקה הישראלית ובתפיסה הישראלית בכלל, כפי שמובאת התפיסה בשאר מדינות העולם המתקדמות. כחלק מפעילויותיה של העמותה, היא מנסה להעב��ר ביקורת על הטמעת מונחים בחוק, אשר מעניקים לכאורה אחריות רבה יותר לאם, ומדירים את האב מטיפול בילדים, וזאת כתפיסה רווחת גם בימינו אנו, על אימהות כדמויות טיפוליות ואבות כמפרנסים. הדוגמאות לפעילותה עוד רבות, אך היא מוזכרת בשל חשיבותה במדינת ישראל, להטמעת הנושא המכונה "הורות משותפת".

יובהר כי במקרה של רצון לפעול לשם הורות משותפת, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון בתחום, לאור העובדה כי מדובר בתחום מורכב וגם חדש בשיח העולמי, והישראלי בפרט.

:סיכום

אומנם ניתן לחשוב כי מדובר בתפיסה שאינה נוגעת לערכאות משפטיות או לעיסוק של עורכי דין, אך לא כך הדבר. להכרה בתפיסה הזו, יש משמעות רבה, הנוגעת לקבלת החלטות בערכאות העוסקות בדיני משפחה בתא המשפחתי. דוגמאות לכך הן: בהחלטות הנוגעות למשמורת ילדים וסוגה, החלטות על תשלום מזונות לא שוויוני על ידי האב (ברוב המקרים) ועל חיוב קיום הסדרי ראייה, והכרה בחשיבותם לטובת הילד, שהיא עקרון העל בכל החלטה הנוגעת לילדים. אי לכל אלה, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, הן בכתיבת הסכם במידת הצורך והן בייצוג בערכאות.