#אינטרמוט

[kruvi1200]

פריחת הדובדבן: להצמיח מימאהה XSR700 אופנוע עם 104 כוחות סוס (וידאו)

פריחת הדובדבן: להצמיח מימאהה XSR700 אופנוע עם 104 כוחות סוס (וידאו)

[kruvi1200]

אופנוע הספיטפייר הוא אופנוע סופר מיוחד,מלהיב ויורק אש (!) שבנתה סדנת VTR Customs השווייצרית. האופנוע נבנה בשיתוף עם יצרנית האופנועים הגרמנית BMW, שתרמה את האופנוע לפרוייקט, ועם חברת TW Steel – יצרנית שעוני מתכת עשויים פלדה משווייץ (אלא מה?). התוצאה? אופנוע-מטוס קרב חם מזג שנראה מהיר ��ם כשהוא עומד במקום וכלל לא מונע.

אופנוע גרמני – מטוס בריטי

מיוחד כאן הוא דווקא החיבור של BMW, שעסקה בייצור מטוסים, לפרויקט ששמו ומראהו הוא כשל אויבם העיקרי של הלופטוואפה – חיל האוויר הגרמני. שהרי הספיטפייר (Spitfire – “חם מזג” באנגלית) היה מטוס קרב חד־מושבי ששימש את חיל האוויר המלכותי של בריטניה במלחמת העולם השנייה להגנה מפני הטייסים הגרמנים.

למרות שהאופנוע שמסתתר מתחת למעטה הפח הוא מודרני לחלוטין, הרי שהמעטפת עצמה נבנתה בסגנון אולד-סקול של ממש: ריקוע המתכת נעשה באמצעות פטישים וליטושה באמצעות ניירות לטש בעבודה ידנית. גם הסמרור של יריעות הפח נעשה במכשור משנות ה-30 של המאה שעברה, כשהספיטפייר המקורי (המטוס) ביצע את טיסות הבכורה הראשונות שלו.

אופנוע הספיטפייר הוא מפגן כוח

אופנוע הספיטפייר, בדומה למוטו גוצי הרדיקלי בעל 160 כוחות הסוס, נבנה בעבור תחרויות מרוצי המיאוץ – דראג -שנערכות על גבי אופנועים מסוג זה, כדוגמת ה-Glemseck101 או ה-Sultans Of Sprint (שבהפקתו מעורבת גם נטשה פז).

חייבים להודות באמת – אופנוע הספיטפייר הוא יותר מפגן כוח של הסדנה והדגמה של יכולות העיצוב שלהם, מאפשר בניית אופנוע מרוצים בעל יכולות של ממש. יש לציין שבמרוצים אלו מתחרים אופנועים חזקים מאוד שהושקעו בהם שעות רבות של תכנון והפקת מקסימום הספק, על חשבון התעסקות בעיצוב החיצוני כמו באופנוע זה. אבל כפי שתראו בתמונות ובסרטונים – התוצאה מעולה מכדי להתעלם מ��נה.

פרופיל נמוך

רצון הסדנה היה לעצב אופנוע בעל פרופיל נמוך ככל האפשר – זו כנראה הסיבה שבנקודה הגבוהה שלו, מתנשא האופנוע ל-90 ס”מ בלבד. שימו לב בתמונות לרגליות המשוכות לאחור ולידיות הכידון (הקליפ-אונים) השולחות את ידי הרוכב הרחק לפנים ולמטה. התוצאה: הרוכב שוכב לגבי כל אורכו של האופנוע. מתחתיו, באזור תא הטייס, מוקמו שעונים שונים – כולם שעונים מקוריים שיוצרו בעבור מטוסי ספיטפייר. וידאו שמדגים זאת מצורף בסוף הטקסט.

ההנמכה הושגה באמצעות קיצור המתלה הטלסקופי הקדמי בלא פחות מ-30 ס”מ, אך באופן שעדיין הותיר מהלך מתלה של 3.5 ס”מ. די והותר לשימוש המרוצים המיועד של האופנוע ובהתאם לתקנות המרוצים בקטגורית ה-Factory Class שקבעו מינימום זה.

שינויים מינמליים מתחת למעטפת

מאחר ומרוצים אלו כוללים הגבלות הספק\משקל, לא נעשה שינוי משמעותי במנוע האופנוע. ה-R1200R, מדגם 2017, מפיק במקור 125 כ”ס. באמצעות מערכת פליטה חליפית, שוחררו מהאופנוע 10 כ”ס נוספים שהגדילו את ההספק ל-135 כ”ס.

שינוי נוסף שבוצע במכלולי האופנוע היה החלפת מערכות המצמד (קלאץ’) והבלם לכאלו מתוצרת Magura. סטים של רגליות מרוצים (Rear Sets) החליף את המקוריות וכמובן שכל אביזרי הרישוי, לוחות השעונים, האלקטרוניקה, הפלסטיקה המקורית וכן מיכל הדלק המקורי של האופנוע, הוסרו ממנו.

אגזוז יורק אש (Spit Fire)

על גבי מערכת האגזוז, ממש מעל מצינור הפליטה שמאחור, הותקן מצת (פלאג) שבאמצעות קויל (Coil) של הצתה, מתזמן הבערה של דלק מאחורי האופנוע. הדלק מגיע מצינורית קטנה המחוברת בקצה השני שלה, למיכל הדלק. כל המערכת מתופעלת על ידי הרוכב ש”בתא הטייס”.

התוצאה? להבות אש שבוערות מאחור. ממש כמו במטוס הספיטפייר המקורי, שבו הותקנו מיסוכים בצידי תא הטייס כדי שהבהובי הלהבות לא יסטו את תשומת הלב של הטייסים. המטרה של המערכת? “קצת לוחמה פסיכולוגית כדי להפחיד את שאר המתחרים” אומרים אנשי הסדנה בחיוך.

האם זה מגוחך וראוותני? בהחלט. אבל הביצוע, כפי שניתן לראות בסרטון, הוא די מגניב. בייחוד אם עוד לא סיימת כיתה ד’. (הווה אומר: אהבתי מאוד!)

המראה הכללי של אופנוע הספיטפייר הוא לא פחות ממהמם. רמת הירידה לפרטים, הדקדוק ההסטורי היא פשוט נפלאה. הסדנה הצליחה לשלב בין אופנוע מודרני למראה של מטוס  משנות ה-30′ תוך כדי שמירה על תחרותיות והתאמה למרוצים והתוצאה פשוט מדהימה. זוהי רמה גבוהה ביותר של פרוייקט שגרם לי להסתובב זמן רב מולו האופנוע ולצלם אותו מזוויות רבות.

תערוכת אינטרמוט – קלן 2018 – גלרית תמונות שצילמתי סביב אופנוע הספיטפייר 

  סיפורו של אופנוע הספיטפייר – סרטון מבית סדנת VTR Customs

  אנקדוטה מעניינת – ספיטפייר בישראל – פרוייקט מקומי

עם הקמת מדינת ישראל, הצטייד חיל האוויר הישראלי במטוסי ספיטפייר. הם הספיקו להפיל מספר מטוסי אויב בקרבות אוויר בסוף מלחמת העצמאות ואחריה. הספיטפייר הראשון שנכנס לשימוש בחיל־האוויר הישראלי זכה לכינוי “ישראל 1” והוא נבנה בארץ מחלפים וחלקי מטוסים שהשאירו אחריהם הבריטים. רק שחלקי החילוף הללו הספיקו לבניית מטוס שלם מלבד שני חלקים חשובים – המנוע ומכסה המנוע. המנוע נמצא לאחר שבקיבוץ רוחמה הופל מטוס ספיטפייר מצרי מאש נ”מ. מכסה המנוע הושלם לאחר שאחד מטכנאי המטוס ראה בדרך לביתו שלט פרסומת שעשוי פח. הוא עקר אותו ממקומו והרכיב אותו על המ��וס.

אתר הסדנה

דף הפייסבוק של סדנת VTR Customs

ובאותו נושא:

פרוייקטים מיוחדים נוספים, כאן

כרובי רוכב על הב.מ.וו R1200R – שובו של הרודסטר

  הוא לא רוכב מהר, הוא טס נמוך: אופנוע הספיטפייר משווייץ אופנוע הספיטפייר הוא אופנוע סופר מיוחד,מלהיב ויורק אש (!) שבנתה סדנת VTR Customs השווייצרית. האופנוע נבנה בשיתוף עם יצרנית האופנועים הגרמנית BMW, שתרמה את האופנוע לפרוייקט, ועם חברת TW Steel - יצרנית שעוני מתכת עשויים פלדה משווייץ (אלא מה?).

[kruvi1200]

כשקושרים אופנוע ללא יומרות ספורטיביות למדרגה הגבוהה ביותר במרוצים. פרויקט מעניין שעושה נעים בלב ובעין.

נייט קרן (Nate Kern) הוא רוכב אמריקאי שהצליח, לשמחת ליבם של BMW, לקחת את האופנוע הכי מתוקתק ומלוקק בליין היצרנית, ה-R9T, ולהציב אותו על פודיום מרוצי ליגת ה-AHRMA בקטגורית ה-2 צילינדרים. למעשה, נייט אף זכה ב-2 אליפויות עם האופנוע, והצליח לקשור בעבור היצרנית דגם שנועד למעשה בעיקר בשביל רכיבות סופ”ש מהנות, עם עולם המרוצים.

יצרנית דודי הפליטה האמריקאית Bos שליוותה את קרן כנותנת חסות, פנתה לסדנה ההולנדית Van Harten Amersfoort המתמחה בבימרים ועוסקת גם במכירת כלים חדשים, כדי לבנות אופנוע הוקרה להישג המרשים. ההזדמנות נוצלה להצגת שסעפת פליטה חדשה וזוג דודים חליפיים ש-Bos מציעה ללקוחות בעלי דגם זה. האופנוע הושק בביתן החברה בתערוכת אינטרמוט 2018, ומשך לא מעט תשומת לב.

מה היה לנו שם?

בראש ובראשונה, מערכת פליטה מלאה של Bos ששמה המלא והבלתי זכיר בעליל הוא Bos SSEC GT Nate Kern Edition.

מלפנים, הוחלף הפרונט כולו לפרונט רגיל (לא הפוך) ובעל כיוונונים מלאים של HyperPro ההולנדית. הפנס הקדמי וכן המראות, המאותתים ולוחית הרישוי הוסרו (למטרות תצוגה בלבד). לאופנוע הותקן משכך היגוי של HyperPro וגם בולם המונושוק המקורי האחורי, הוחלף לתוצרת דומה. גם הוא כמובן בעל אפשרויות כיוון מלאות.

מהקטלוג המקורי של ב.מ.וו נמשכו דיסקים חליפיים למערכות הבלימה, וכן הוחלפו משם גם מנופי הבלם והקלאץ’, רגליות הבלם וההילוכים, מנגנוני רגליות הרוכב (Rear Set), בכ וכן חישוקי הגלגלים. האופנוע עוטר לסיום בחלקים רבים של Rizoma וחלקים שיוצרו לדגם ה-R9T ע”י סדנתו של Roland Sands.

אמן צביעת האופנועים Beerten Borculo העניק את הטאץ’ הסופי שלו לסיום, כשצבע את האופנוע בצבעי דגל הלאום של קרן ובהתאם לאליפויות שהשיג הדגם בארצות הברית.

R9T

פרויקט הוקרה מבוסס על ב.מ.וו R9T מ-Bos כשקושרים אופנוע ללא יומרות ספורטיביות למדרגה הגבוהה ביותר במרוצים. פרויקט מעניין שעושה נעים בלב ובעין. נייט קרן

[kruvi1200]

משב רוח הנדסי מרענן או אופנוע דוקאטי שהושחת לשווא? אין באמת דרך לתאר את היצירה שלפניכם מלבד כ-“אופנוע שכל כולו נבנה לצורכי הוכחת יכולות”. מה שבטוח, יש כאן פרוייקט מרתק ומסקרן כל חובב דו גלגלי.

כשהוא מבוסס על אופנוע דוקאטי מונסטר מסדנתו הדי מופרעת של ג’יאני פלגרינו (Gianni Pelegrino), הוצג ה-ZeroUno בכתום-כחול מזעזעים בתערוכת אינטרמוט שנערכה בתחילת אוקטובר 2018 בעיר קלן בגרמניה. האופנוע הוצג בתערוכה במסגרת ה-AMD אליפות העולם לאופנועי קאסטום, שנערכה במקום בחסות חברת הצמיגים Avon.

תהיות ושאלות

בעבור ג’יאני, בונה אופנועים איטלקי שהתפרסם בעיקר כבונה אופנועי סטריטפייטרס גדולים ואכזריים למראה, ה-ZeroUno נועד בעיקר להדגים את הפתיחות המחשבתית, המקוריות ויכולת מציאת הפתרונות. האופנוע, שהתחרה בקטגורית ה-FreeStyle בתחרות, ממש לא מבטיח יכולות דינאמיות מיוחדות ושונות ממה שאנו מכירים בעולם הדו גלגלי, ואינו מציע יתרונות ברורים על הקיים.

אם כך, מדוע הושקעה בו עבודה כה רבה? בעיקר כדי להראות את היכולות הנדסיות הגבוהות של הבונה, ותשומת הלב שהושקעה כדי למצוא אלטרנטיבות, גם אם לא מחויבות המציאות, לחלק מההגדרות הבסיסיות של מה שאנו רואים כ”אופנוע”. וזה בדיוק מה שתפס אותי בפרויקט הייחודי הנ”ל.

החזית מאחור. הזנב? מלפנים

אם תתעלמו לרגע מבחירת הצבעים שנועדה בעיקר למשוך תשומת לב, תגלו כמה וכמה פריטים מיוחדים שיוצרים בעצם אופנוע “הפוך”. נתחיל בבסיס, שם נמצא דוקאטי מונסטר 600 שנת 1998 שרוב חלקיו נוסרו ושונו כדי להתאים לצורכי הפרויקט.

בחזית הותקנו זוג זרועות קשיחות, ללא שיכוך כלל, שעוצבו כדי להראות כמו המשך ישירות של מסבך הצינורות העגולים המוכרים כל כך משילדת המונסטר המקורית. בצד הזרוע השמאלית המובילה אל הגלגלי הקדמי, תמצאו את השרשראות ברוחב 6 מ”מ, המובילות את כוח המנוע קדימה. כן, זהו אופנוע בעל הנעה קדמית בלבד.

ההיגוי עצמו הוא אחורי, כשראש ההיגוי המקורי נחתך מן השלדה והורכב בה מאחור. כל הזזה של הכידון הרחב מלפנים מתורגמת באמצעות מערכת מנופים ומיסבים כדוריים, להפניה לכיוון הנגדי של זוג הגלגלים האחוריים. אלו האחרונים הורכבו זה לצד זה, ובכך מאפשרים את הפניית האופנוע לכיוון הרצוי. זווית הצידוד של הגלגלים הינה 20 מעלות לכל צד.

הקרבורטורים הוזזו לקדמת האופנוע, היכן שהיה בעבר ראש ההיגוי של השלדה, וזאת כדי לאפשר מעבר נוח של מנופי ההיגוי, אחורנית. זוג פילטרים פתוחים הוצבו לראווה הקופסה הקטנה המהווה את מיכל הדלק.

החישוק הקדמי, שמקבל את כוח המנוע ומתפקד כאחורי, הינו ברוחב 4.5 אינץ’ והוא הגיע מחלקו האחורי של המונסטר המקורי. לפיכך, הוא הולבש בצמיג ברוחב 160 של Mitas מדגם Sport Force. החישוקים האחוריים זכו לזוג צמיגים שמיועדים בדרך כלל לחלקו הקדמי של האופנוע, ברוחב 120 (גם הם של Mitas).

מעניין מבפנים

מאחר והאופנוע לא אמור באמת לנוע בדרכים ובכבישים הציבוריים, ומאחר והיה רצון להראות ככל האפשר את דרכי הולכת הכוח קדימה ואת המנופים המובילים את ההיגוי אחורה, הוחלט לצייד את האופנוע במיכל דלק קטנטן בנפח 1.7 ליטרים, שלא יסתיר את המערכות המכאניות.

המושב עצמו יוצר בעבודת יד על ידי Andrea Greggio. פנס הלוגן קטן הוצב בצורה אסימטרית בחזית האופנוע במקום הפנס העגול המפורסם של המונסטר. מערכת החשמל כולה הוחלפה באחת שיוצרה בידי ג’יאני בעצמו. צינורות הבלמים יוצרו גם הם בעבודת יד, מנחושת כשמלפנים ומאחור הותקנו קליפרים של ברמבו מסדרת ה-Gold בעלי 4 בוכנות כל אחד. זוג אגרופנים צבועים מעטרים את תושבות הרגליות, אולי כמזכרת מתחום הסטריטפייטרס בו מתמחה ג’יאני.

כאמור, האופנוע לא בא להעניק שום יתרון מיוחד והוא לא בהכרח נע ומתנהג טוב יותר מהמוכר לנו, אבל הוא בהחלט סיקרן וריתק מבקרים בתערוכה. מה דעתכם?

גלריה

אופנוע דוקאטי ZeroUno

תרגיל הוכחת יכולות: אופנוע דוקאטי ZeroUno משולש גלגלים משב רוח הנדסי מרענן או אופנוע דוקאטי שהושחת לשווא? אין באמת דרך לתאר את היצירה שלפניכם מלבד כ-"אופנוע שכל כולו נבנה לצורכי הוכחת יכולות".

[kruvi1200]

תערוכת EICMA 2018: ה-FTR1200 של אינדיאן

תערוכת EICMA 2018: ה-FTR1200 של אינדיאן

ה-FTR1200 – אופנוע הפלאט טראק של אינדיאן, שהוצג כקונספט ב-2017 (כאן) והושק בתערוכת אינטרמוט בחודש אוקטובר האחרון, הוצג בביתן היצרנית ב-EICMA 2018 במילאנו, בגרסה המיועדת לשוק האירופאי.

הדגם החדש מבוסס באופן כללי על ה-FTR750, אופנוע מרוצי הפלאט-טראק של קבוצת Wrecking Crew שזכה לפני כשנתיים בשלושת המקומות הראשונים באליפות האמריקאית לאופנועים אלו. ה-FTR1200 הוא שינוי כיוון מרענן מאופנועי…