#אבל בגלל זה חזרתי לישראבלר

[jewvian]

מסכימה איתך לגבי התרומות. זה הזיה אחת גדולה.

גם זה גורם לי לחשוב איך אפשר להתמודד עם זה שפרו פלסטלינה הורסים כל מרחב בטוח באתר הזה? בעיקר בפאנדומים? כי לחסום כבר לא בהכרח עוזר, בכנות. אני חוסמת על ימין ועל שמאל אבל זה כאילו הם צצים כל פעם מחדש.

זה קצת כמו שהתחילו להכין צמידי חברות להופעה של טיילור סוויפט והכל היה נורא יפה ועם השירים שלה ואנשים מחלקים ומביאים בהופעות (הייתי בהופעה בלונדון לפני פחות מחודש ויצאתי עם כמות יפה של צמידים) ואז היה פוסט מבלוג של ״עידכונים״ שפירסם ״סוויפטיז פור פלסטיין״ שהם קוראים לאנשים אחרים להכין צמידים למען פלסטין. כאילו להכין צמידים זה מה ש׳ישחרר את פלסטין׳ או בולשיט אחר.

אני כן יכולה לומר שמלא ישראלים בקבוצה של טיילור סוויפט בפייסבוק עשו צמידים עם bring them home ועם השם של רוני אשל ז״ל ואפילו באו עם חולצות עם תמונה שלה להופעה שהם וי.איי.פי וזה היה ותמיד מרגש וגם ההורים של רוני ביקשו שאם הולכים להופעות ומכינים צמידים לצלם להם ולשלוח כי רוני אהבה מאוד את טיילור סוויפט.

אבל הקטע הפופוליסטי הזול הזה של סוויפטיז פור פלסטיין הרגיז אותי ומרגיז אותי עד היום. כאילו, מרחב שחשבתי שהוא ״בטוח״ הבנתי שהוא לא.

זה מתיש. הכל כבר מתיש.

הבעיה היא שתרבות האינטרנט/פאנדומים אכלה לדור הזה את הראש. הם רואים את המלחמה הזאת מזווית של מלחמות שיפים, מזווית של הערצה.

כמו בכל פאנדום יש את מי שבעד ומי שנגד. הם מנותקים לגמרי מדקויות, מגאופוליטיקה, מאנשים שחיים את הסכסוך הזה במשך דורות. הם כאילו תימצתו לעצמם את כל העסק המחורבן הזה והפכו אותו למשהו שיהיה קל להתמודד איתו כי המוח שלהם לא מסוגל להכיל מורכבויות של בני אדם.

אין כבר רע נגד טוב, יש מי שמדכא ומי שמודכא. יש את אלה עם הכוח ואלה החלשים מנגד. הם חופרים על דמויות אפורות אבל שהבלורבו האמיתי שלהם מהמציאות מוציא משפט מהפה שלא בא להם בטוב הם יבטלו אותו ויחזרו לעולם הבינארי של בעד ונגד (אבל הם בעצמם א-בינאריים כמובן).

מינימום מאמץ למקסימום חשיפה. לשים אימוג'י של אבטיח בשם משתמש אבל להמשיך להזמין מוצרים בזול מעלי אקספרס. לקרוא לחרם אקדמי אבל לא לפתוח ספר היסטוריה אחד. 30 שניות בטיקטוק זה מספיק כדי לגבש דעה.

אני באמת מרחמת עליהם. הם גדלו לעולם זבל ואף אחד לא לימד אותם איך חיים בעולם האמיתי. הורים, מורים, מבוגרים אחראים - כל אחד פספס את ההזדמנות להכניס תוכן בדור האבוד הזה, להכניס ערכים או משהו אמיתי ומוחשי במקום ההתמקדות האובססיבית באינטרנט.

ועכשיו אנחנו חיים את הפספוס הזה. הדור שינק את האינטרנט עשה לו ארגון מחדש. הם קוראים ל"סייף ספייס" אבל בשביל מי? הם טוענים שהם מגנים על חלשים, אבל מי הם החלשים בדיוק? הם יוצרים גיפים של הפגנות, גיפים של פוליטיקאים, גיפים של סלבס שקוראים לרצח יהודים (בעקיפין או במישרין). מדפיסים סלוגנים על חולצות, על כיסויים לטלפון, על מדבקות לבקבוקי מים הרב פעמיים שהם שכחו לנקות כבר שנתיים.

כותבים פיקים על חטופים, מציירים דמויות מאנימה שתומכות בצד כזה או אחר, מכינים צמידים של פאקינג טיילור סוויפט (שעם כל הכבוד לא היא ולא המעריצות יודעות למצוא את ישראל ועזה על מפה). זה הכל משחק, זה הכל בשביל "לקחת חלק" ממשהו שהם לעולם לא יבינו לעומק.

אין לי מושג כבר מה רציתי לומר באסק הזה. היו לי הרבה מחשבות וכולן יצאו בבת אחת. כל מרחב שהייתי בו בעבר זוהם, אנשים שראיתי בתור ידידים קרובים קיללו אותי וברחו. כל מיני מפורסמים למינהם שתפסתי בתור אנשים חכמים פשוט איכזבו (לא שמלכתחילה צריך להסתכל ככה על מפורסמים, אבל בכל זאת).

יש את ההבנה הזאת, ההבנה היהודית שעוברת מדור לדור, שאנחנו לא רצויים. חוויתי את זה, זה קרה לי. האנטישמיים יקראו לזה איך שבא להם - אבל שורה תחתונה? אין לנו מקום אית��.

אז זהו. חרא מילות סיכום אבל זה מה שיש. אני אישית אוהבת להמשיך לחסום אנשים כי פרנציפ, אבל כל אחד והפרנציפ שלו.