boardingschoolteacher

[boardingschoolteacher]

"מוסיקה לחיי נישואין מאושרים יותר"

אלי, בעל המים האנוכי שלח מבחר עטיפות תקליטים סקסיות, 1950-1960. מכירים עוד עטיפות סקסיות ישנות? ספרו לי על זה.

[boardingschoolteacher]

איירין - סיפור אהבה של מפגש גורלי בין גבר לאשה

"פגשתי אותה בגשם, בלילה, מתחת לעצים. זה היה הרגע בו נשקתי אותה לראשונה. טיילנו יחד מתחת למטריה, הגשם הגן עלינו כמו בית. ידה היתה מתחת לזרועי, חבוקה בתוכי, דבקה בי. מכונית חלפה על פנינו בהיתזי שלוליות, נסעה מאתנו הלאה והותירה אותנו לבד. עדיין לא היה מאוחר אבל הגשם הבריח את כל האנשים ברי הדעת אל בתיהם.

נעלי ומכנסי שמתחת למעילי היו רטובים. שולי המכנסיים התנופפו רטובים סביב קרסולי. היתה בי תחושת אי-נוחות, אך זו לא נבעה מן הרטיבות, היא באה לי מחמת קרבתה החמימה.

היא לבשה מעיל גשם פלסטי, הדפסי הפרחים שעליו לא שיוו לו מראה של מעיל גשם. ידעתי שחום גופה נשמר בגלל מעטה הפלסטיק האטום, כפי שנשמר גם חום גופי. הפלסטיק החלקלק הפריד ביננו ואת חום גופה ניחשתי רק על פי משקל ידה המונחת על זרועי.

לאחר שנעלמה המכונית עצרתי על המדרכה. גם היא עצרה והתבוננה בי חוקרת את פני. באורו העמום של פנס הרחוב יכולתי לראות את ברק הרטיבות על פניה.

אספתי אותה אל זרועותי ונשקתי לה. היא התמסרה לנשיקתי, נאספת אל בין זרועותי, משעינה את פניה על עורפי. היתה זאת נשיקה טובה ועדינה. זו היתה הפעם הראשונה שנגעתי בה.

נשקתי לה עד שהרגשתי שהיא מוכנה לסגת. שתינו בירה ויכולתי לחוש את טעמה החמצמץ על לשונה. ידעתי שהיא חשה את אותו הטעם בפי. בירה, וביחוד בירה יבשה כהוגן מזכירה לי תמיד משגלי�� שלאחר מסיבות ליליות, לאחר ששתית יותר מדי ודיברת יותר מדי ונדמה לך שאין לך עוד חשק וכח לעשות אהבה והנה דוקא אז אתה אוזר עוז ומבצע את אחד ממשגליך המסעירים.

התבוננתי אל פניה. הם היו כה קרובים אלי. באור הנוגה והעמום היו פניה מהורהרים, טיפות הבריקו עליהם. 

"אני רוצה לשכב אתך," אמרתי לה.

לא התכוונתי לומר זאת, לא הייתי אפילו בטוח אם זאת היתה כוונתי. כבר ניכוויתי פעמיים בנושא זה, וכמוני כמוה. לא התכוונתי להסתבך בשום דבר רציני, לעולם לא, ולשכב איתה יהיה זה מעשה רציני בהחלט. ידעתי זאת היטב. 

פניה לא השתנו למשמע הדברים שאמרתי. אולי רק העמיקה בקלסתרה תחושת ההרהור, והיא לא הביטה עוד בעיני כי אם בשפתי.

"אני שונאת לשון נקיה," אמרה לי. "אל תגיד לי שאתה רוצה לשכב אתי. תגיד שאתה רוצה לדפוק אותי."

המילה האסורה מפי אשה זו, הזרה לי עדיין, העבירה רעד בגופי בניגוד לרצוני. יותר מזה, אני מודה, הזדעזעתי קלות. ככלות הכל מה מטרתה של הלשון הנקיה אם לא לשמור את המלים הקשוחות והמדוייקות הללו, מחוץ לתחום שפת האהבה. שני הצדדים גם יחד יודעים היטב במה המדובר, ובכל זאת יעדיפו לעקוף את ההגדרה הפשוטה והקולעת בביטויים שונים ומשונים."

[boardingschoolteacher]

המאהב המושלם

"המאהב המושלם" מב��ש לתת מענה לכל אותם נערים צעירים אשר חשקה נפשם בלמידת משחק הפיתוי. הספר עושה זאת באמצעות טקסטים עיוניים מעמיקים, כמו גם באמצעות שאלונים ומבחנים שמטרתם לאתר בעיות יסודיות ולהתמודד איתם. 

בפתח הספר אנחנו נחשפים לאילן, גבר שאינו מתבלט ביופיו וחכמתו, אך בקי ברזי משחק האהבה:

"אילן אינו גבר נאה במיוחד. הוא לא גבוה ולא נמוך, לא רזה ולא שמן. הוא מתלבש יפה, אבל לא אלגנטי. הוא פיקח, אבל לא מבריק. כשתראה אותו, הוא יכנס לגביך לקטגוריית הגברים הממוצעים, אלה שאין בהם שום דבר מיוחד.

אבל כשמדובר בנשים, במין, בפיתוי וכיבוש - אין עוד אחד כמו אילן! הוא האלוף שבחבורה בכל הקשור לחתיכות. את זה יודעים רק ידידיו הקרובים, ואותן הנשים שהספיקו לעבור במיטתו. 

הסוד שלו, העדיפות שיש לו על גברים אחרים, היא הבנתו הגדולה בשפת הגוף. להבין, לקלוט ולשדר בשפה פיזית-מינית, שכל אישה מבינה אותה.

כל אחד משתמש בשפת הגוף. היהודים ידועים בכך שהם אוהבים להפעיל את ידיהם, ולעשות פרצופים בכל שיחה. להרים גבה, למשל, כשמשהו מפליא אותנו. אילן מרים גבה כשהוא רוצה להעביר למישהי מסר מיני! אנחנו מלטפים את הבטן אחרי ארוחה טובה. אילן -  מלטף את ירכיו. זאת כדי לתת לאישה להבין שהיא מעלה במוחו מראות מין פרועים.

הוא יכול לתפקד בצורה זאת כמעט בכל מצב. הוא מצליח ביותר במסיבות ואירועים חברתיים. שם שפת הגוף מובלטת מאד, הנושא והאווירה טעונים מין.

אילן מגיע למסיבה, ומתכונן להפעיל שלב ראשון של שיטתו. הוא מחלק את הנשים בחדר לשני סוגים ברורים: הפנויות והתפוסות. זהו החלק הקשה ביותר של המלאכה. טעות בחישוב, בשטח זה, עלולה לקלקל את העבודה כל הערב. שלומיאל, הרואה שאישה מוצאת חן בעיניו, הולך ישר אליה, ומבלה לצידה את כל הערב. הוא מדבר איתה ללא הפסק. אך כאשר מגיע הזמן לומר את הפסוק המכריע: "מדוע שלא נשנה את הנוף, ונסתלק מכאן לביתי?" -  מופיעה בעלה או ידידה, ומצלצל במפתחות מכוניתו. דבר כזה לא קרה לאילן מעולם! לפני שהוא מתחיל להתעסק עם אישה, הוא מוודא שהיא באה למסיבה לחפש משהו, או מישהו. במקרה כזה, אם הוא לא יחזר אחריה, אין ספק שמישהו אחר יעשה זאת. 

[...] 

גם בימינו, המתירניים, אין האישה הפנויה מכריזה על עצמה בפה מלא. היא תכריז על כך - בהכרה ובתת-הכרה -  על-ידי שימוש בגופה, בגינוניה. היא מתנועעת ומשתמשת בידיה, כאילו היתה שחקנית או דוגמנית. היא מתוכנתת כמו מחשב, ומודעת לגופה. היא נוגעת בו לעיתים קרובות. משפשפת את ירכיה, מלטפת את שדיה. כשהיא מחזיקה בידה משהו, כוסית או סיגריה, יש לאחיזתה אופי מיני מובהק, כאילו לפתה את איבר-מינו של גבר. היא עומדת קרוב מאד אל בן-שיחה, לפעמים, עד כדי הרגשת אי-נוחות. מבטה משוטט ללא הפסק על פני החדר. היא מחייכת הרבה וצוחקת המון. היא מפריזה בתנועותיה. בעיקר - בנגיעות באברי גופה העומדים לשיווק. כשהיא יושבת, רגליה פשוקות במקצת. היא רומזת: אני פתוחה להצעות!

המסיבה היא כמו יריד גדול, או כמו בורסה. מתחת לפני השטח מתנהלי עיסקי-המין במרץ. העיסקות מתבצעות ללא הרף. 

"שלב שלישי. מטרתו המיידית: לסלק את יריביו. אילן עומד בין שני הגברים, כשפניו אל האישה. הוא מפגין באופן ברור שהוא זקוק למרחב נשימה. הוא מתחכך בברנש העומד לימינו. האיש זז הצדה. אילן מוסיף להישען עליו, פולש לתוך השטח שלו, גורם לו אי-נוחות. כך זה נמשך. אילן זז בכל פעם סנטימטר או שניים, האיש נסוג. זה נימשך כמה זמן ובסופו של דבר נשבר לבחור, והוא מסתלק."

[boardingschoolteacher]

הגן המבושם

ספרו של השייך נפסאווי מחולק לפרקים מעשיים ולפרקים המתארים ספרות ושירה. פרק 9 דן ב"שמות שונים ומשונים שהוענקו לאברי המין של האשה":

"הסדק  -  איל פורג'

הערווה -  איל קוס

בעלת-התאוות - איל-קלמון

הקמאית  -  איל-אס

הזרזיר -  איל-זרזור

הפתח - איל-שאוק

בעלת-הכרבולת - אבו-טארטור

בעלת החוטם הזעיר  - אבו-חושמין

השקטה - איל-גונופונד

השתקן - איל-סאקוטי

המועכת - איל-דוקאק

הטורדנית - איל-צגיל

החושקת - איל-טאלב

היפה - איל-האסין

המתנפחת - איל-��ופח

בעלת הבליטה - אבו-ג'באחה

הגדול - איל-אואסע

הזללנית - אבו-בלדום

חסרת-התחתית  - איל-מוקאור

בעלת שתי השפתיים - אבו-שופרין

הגיבנת - אבו-עונגרה

המסננת - איל-רורבאל

חסרת המנוחה - איל-חזאן

המאחדת - איל-לזאז

המתאימה עצמה - איל-מוד

המסייעת - איל-מודין

הארוכה - איל-מוסבול"

לאחר הצגת רשימה ארוכה זו, מתפנה השייך להסברת הכינויים השונים שניתנו לכל ערווה נשית:

"בעלת התאוות - זהו השם המוענק לערוותה של בתולה צעירה.

הקמאית - זהו שם שבו אפשר להשתמש כלפי כל ערווה שהיא.

בעלת הכרבולת - זהו השם המוענק לערווה בעלת כרבולת אדומה, הדומה לזו של תרנגול, המתרוממת ברגע התענוג.

[...]

הקיפוד - ערווה של אישה זקנה וישישה, מיובשת על-ידי הזקנה, וזיפי-שיער מזדקרים סביבה".

בפרק אחר מתאר בחלול בפני המדונה את האמנות לה בחר להקדיש את חייו:

"ויתחלקו הגברים / על פי עיסוקם ומעשיהם / יש השמחים תמיד ויש הדוויים בחיים ובמותם / יש אשר חייםה חסרי-מרגוע וגדושי אסון / ויש השוקעים במזל טוב ובהצלחה בכל אשר יפנו / מאושרים בכל מעשיהם והמזל מאיר להם פנים בכל הליכותיהם / ורק אני - אין עיסוקי בכל אלה. / מה לי ולתורכומנים, לפרסים ולערבים? כל תשוקתי - אהבתן של נשים והמישגל / אין ספק, אל תפקפקו בכך, מאמינים! / שעה שאבר גופי חסר את ערוות-האשה - איומה מבוכתי / לבי בוער באש שאין לכבותה עוד לעולם. / הביטי יפתי, באבר הזקוף אשר לגופי / העריצי את יופיו הגברי, כי רב! / מרגיע הוא את להט-האהבים ומכבה את הלהבות הבוערות ביותר / בתנועותיו בין ירכייך, גברתי /  תקוותי ותפוח-חיי, גברתי הנדיבה, / אם לא די לך בפעם אחת על מנת לכבות את האש שבך / אעשה זאת שוב ושוב עד שזכית למלוא סיפוקך. / בל יאשימך איש! כל העולם ינהג כך / אך אם בחרת לסרב לי, שלחי אותי מעל פנייך / גרשי אותי מנוכחותך ללא פחד ומורא / אך בשם אללה -  סלחי לי על העזתי ואל תבואי אל בטענות / כל עוד אני כאן לפניך, יהי דבר-פיך רך וסלחני/ בל יפלו דברי-לשונך על בשרי כחוד-התער המתנשא .  תני לי לבוא עליך ואל תדחי אותי מעל פניך / הרשי לי לבוא אליך כמי שמרווה את הצמאים / תני לי להנות מבטי ביפי-חזך הרם / אל תמנעי ממני את יפי-האהבה ואל תבושי, אהובתי / התמסרי לי - כי אין אני נכון לגרום לך צער וצרה /  אף אם תמלאי אותי חוליים, מכף רגל ועד קדקד / תמיד אשאר כפי שהנני; ואת כיצד תשני מה שאת? / אני משרתך הנאמן ואת הגבירה, לנצח נצחים / נטווה אהבתנו מבעד לפרגוד, היא תסתתר ל��צח-נצחים / שומר סוד אנכי פי בלום ולשוני משותקת / אללה הגדול מתניע אדם ומלואו / והוא מילא אותי אהבה אך מזלי הפקיר אותי, היום

[boardingschoolteacher]

המין והחברה המודרנית

ערכתי את הפוסט על "המין והחברה המודרנית" לכדי פורמט נוח יותר לקורא, ואף הוספתי קטעי טקסט נבחרים:

"קורא יקר -  נערה ואשה אשר הגיעו לפרקן ומעוניינות בחברת גברים עלולות ליפול גם בחיקך אם תנהג כיאות. אין צורך להיות בעל מידות גופניות של אפולו ופני הרמס כדי למשוך נערה אם כי... זה אינו מזיק. ברם, נערה אשר תצא עם אפולו כזה אשר כל מעייניו נתונים לעצמו, והוא בסיכומו של דבר אינו אלא בור, חסר נימוס, גאוותן, אנוכי ובעל כושר מוגבל לנהול שיחה מענינת -  נערה בעלת שמץ של כבוד עצמי תגלה את פרצופו הריקני של אפולו כזה, אחרי הפגישה הראשונה או השניה ותתחיל להשתעמם! נערה לא תרבה לצאת בחברתה של בובה מגודלת שכל יתרונותיה מוגבלים לגוף חסון ופרצוף חטוב וקר שאינו מסתיר דבר פרט למוח נבוב... לכן קורא יקר, התביעה הראשונה שעליך לתבוע מעצמך היא להתפתח מבחינה רוחנית וללמוד לנהל שיחה ערה ושוטפת עם בנות זוגך, הן בפגישה מקרית באוטובוס והן באולם ריקודים. כדאי שלא תפגין את יכולתך בשום שטח עד שתתבקש, הנח לבת זוגך להקשיב ולתהות על קנקנך, הנח לה להסתקרן ולהמשך אחרי אישיותך -  השאר יבוא כבר ממילא. נערה הנמשכת אחרי גבר אנה יודעת בראשונה מדוע, ברם במשך הזמן היא תגלה בו תכונה ויתרונות שוניים הקוסמים לפתע לטעמה מבלי שהיא בעצמה תדע מדוע.

[...]

קורא יקר - בהיותך גבר בריא בעל תשוקות ובעל אינטליגנציה נורמלית עליך לדעת לאבחן נשים כאשר אתה נתקל בהן בכל מיני נסיבות. במקרה שאתה מוכשר לאבחן אותן במהירות תוך כדי שיחה קלילה, התחקות אחרי הליכות, או נחושים מוצלחים כתוצאה מחקירה מקיפה אודות האשה -  תוכל להשיג סוגים שונים של נשים במאמץ פעוט על ידי יתרונך:

1. נשים שלא סו��קו מבחינה מינית ואשר עובדה זו בלא יודעים וביודעים גם יחד על ידי תנועות שונות, צורות דיבור מסויימות, ניהול שיחה משונה וכו' בחברת זרים.

2. נשים המפגינות את אי שביעות רצונן מן הבעל.

3. נשים המרבות לצאת ולהחליף גברים.

4. נשים המתיידדות בקלות עם זרים.

5. נשים המרבות להימצא מחוץ לביתן.

6. נשים בעלות תשוקות בלתי רגילות.

7. נשים שבצעו הפלה ואינן מסוגלות להיכנס להריון.

8. נשים בעלות משפחה מטופלת, בעל חלש וילדים חולניים.

9. נשים האוהבות לבלות בחברת זרים.

10. אלמנות צעירות.

11. נשים בעלות טעם יקר הנשואות לבעלי אמצעים דלים.

12. נשים שבעבודתן טעונה שהות ממושכת בחברת זרים ואשר חוזרות לביתן רק לשעות מועטות בלילה.

13. נשים שאינן מרוצות מבעליהן מבחינה רוחנית.

14. נשים בעלות תשוקה לעניני רוח הבאות ויוצאות בחברת זרים, בגלל סגולותיהן בשטחים אלו.

15. נשים שנשאו שלא מתוך אהבה.

16. נשים מאוכזבות מבעליהן.

17. נשים המקונטרות ללא הפסק על ידי בעליהן שהם קטנוניים ושפלים.

18. נשים הנשואות לבעל מוזנח.

19. אשה כפרית שנשואה לעירוני ולהיפך.

20. אשה הנשואה לבעל זקן. "

[boardingschoolteacher]

פרנק הריס - חיי ואהבותי, 1964

ביצירתו מתאר פרנק הריס את סיוריו במזרח אפריקה ואת הכיבושים המיניים הרבים שחווה בעת סיורים אלו,תוךשהוא מתבל אותם באזכור שמותיהם של ידוענים ופוליטיקאים שהיו נערצים בתחילת המאה העשרים. כפי שאפשר לראות, כיבושיו של הריס כללו לא רק גבירות אנגליות, אלא גם נערות הודיות ואף אמזונות אפריקניות. וכך, ממרומי גיל שישים וחמש, מתאר הריס את הרפתקאותיו בארץ סין:

יום אחד בפקין הראו לי מנגנון הראוי לתאור שכן מכוון הוא לגרום הנאה לשי סין. הוא מורכב מכדור אליפטי דמוי ביצה עשוי כסף או שנהב, וגודלו כגודל ביצת עוף קטנה. הסינים מסירים את מכסה הביצה, ממלאים אותה כדי מחציתה בכספית, חוזרים וסוגרים אותה ומשמנים אותה בקפדנות.

האשה תוחבת את החפץ לתוך אבר המין שלה ומתעתרת על כיסא נדנדה, הנע קדימה ואחורה. הנדנוד מניע את הכספית מק��ה אחד של הביצה אל הקצה השני, וזו מחליקה בתעלה הרכה ומעוררת ��חושה מיוחדת של התרגשות מינית. הקצוות האליפטיים מסייעים בידי האשה לחלץ את הביצה. 

החזקתי בידי ביצה כזו תקופה ממושכת, למעשה החזקתי כמה, אך חילקתי את כולן במתנה. חייב אני להודות כי פעולתן מופלאה היא. תולדותיה של הביצה האחרונה ראויות שיספרון.

בחוזרי ללונדון נמצאו ברשותי כשש או שבע ביצים, וחמש מהן הפקרתי בידי אחת ממכרותי אשר הונתה אותי לאחר מכן ומכרתן בסכום המדהים של חמישים לי"ש לאחת. כיוון שהאמנתי כי החמש שמורות עבורי באנגליה, נטלתי עימי את השתיים הנותרות לאמריקה, ואת האחת מהן נתפתיתי לתת כדורון לאשה ברזילאית מתוקה שפגשתי על האניה. שנינו מצאנו באותו חפץ שעשוע רב. את השניה הברחתי במכס והבאתי עימי לניו-יורק. כיוון שהיתה זו האחרונה - אלאס! האחרונה שראיתי מימי - שקבלתי זמן ממושך טרם שנפרדתי ממנה. שלוש גבירות התחרו עליה: גלוריה ס., דוגמנית, גואון ב., נערת מקהלה, ואלזה מ., אשה נשואה אשר בעלה דומה שהיה נטול תחושה מינית. למען האמת נפלה החלטתי לזכותה של האחרונה עוד מלכתחילה, העלמה נזקקה לה. לרשות השתיים האחרות עמדו מעריצים גברים בשפע, כולם נכונים לשרתן. אך משום מה גמרתי אומר כי אלזה לא תזכה באותו חפץ בחינם. לפי מיטב ידיעתי, היתה זו הביצה היחידה מסוגה באמריקה כולה.

יום אחד הראיתי לה את החפץ. 

"הו, מה נפלא! האם זה בשבילי"

צחקתי בקינטור.

"האם חושבת את שאת ראוייה לה!" אמרתי בקול מלא רמזים.

"כיצד יכול אתה לומר דבר כזה!" קראה אלזה. זה כחודש שאתה עושה בי כחפצך. מה עוד יכולה אני לעשות על מנת לזכות בה? 

"נראה", אמרתי במסתוריות.

שבוע לאחר מכן  -  היא היתה להוטה לביצה כל אותו זמן -  הצגתי את התנאים הבאים. היא צריכה לזמין לפחות שמונה אורחים לסעודה, כולל אותי עצמי. לאחר הסועדה שומה עליה לפרוש ולשלשל את הביצה פנימה, ולחזור לחדר שבו אשמור אני עבורה את כיסא הנדנדה. כשתכנס, אקום אני ואציע לה את הכיסא, והיא תתישב; ואז בנוכחות בעלה ואורחיה, יהא עליה לנוע בכיסא הנדנדה קדימה ואחורה עד הגיעה לאביונה. אלזה צחקה באושר, ודומה שנהנתה לא פחות ממני מן הרעיון שתבצע מעשה כה נוע בטרקלין מכובד.  המועד נקבע, ובערב המיועד עטפתי את הביצה המשומנת בנייר זכוכית והבאתיה לביתה, היא נטלה אותה ללא מילה והמשיכה לקבל את פני אורחיה אשר החלו כבר להגיע. 

בעלה היה גבר מנופח ולבבי בשנות הארבעים שלו, סוכן ביטוח, כמדומני. חיכתי לעצמי בהרהרי כיצד יזועזע אם תספר לו אשתו על אודות מבצעו. לאחר הסעודה, עברו האורחים לטרקלין ואחד מהם התיישב ופרט נעימות קלות על הספנתר. אלזה, נאמנה לדיברתה, נעלמה לחמש דקות וחזרה לאחר מכן לחדר. איש לא הציץ בנו כאשר התרוממתי והושבתיה בנוחיות על כיסא הנדנדה. לחצתי את ידה והתיישבתי לצפות במחזה. הכיסא החל להתנועע, עיני אלזה נעצמו, והתנודה האינטימית החלה. מתחילה לא הבחין בה איש אך בהדרגה, לצלילי "איוושת האביב" של סינדיג, חשו כל הנוכחים כי אלזה נושמת בכבדות. מאמציהם להתרכז במוסיקה נכרו בהם, אך עיני אלזה נעצמו בחוזקה. לסתה נתהדקה ומתיחות קלה ניכרה ברקותיה. נשימתה הפכה להיות קולנית. לבסוף קם בעלה בחרדה וניגש אליה על קצות אצבעותיו.

"אלזה יקירת��... אלזה!"

תשובתה היחידה היתה אנקה חלומית שבעטיה החליט הפסנתרן להיכנע. הפסנתר דמם. כל העינים ננעצו באישה המתנשפת ובבעל הנבוך שנטל את אחת מידיה של אלזה, והחל סוטר עליה בצורה מגוחכת וחסרת תועלת.

"האם לקרוא לרופא, יקירתי?"

אין תשובה. אלזה חייכה באושר ונינוחה בכיסא, כשעיניה עצומות, ללא זיע. הגיע זמני להתערב.

"התקף של חולשה, בלי ספק", אמרתי בטון מקצועי, כל העינים הניבטות קיבלו בתודה את הסברי, שלא הסבירו ולא כלום. "סבורני כי אם יואילו האורחים ל.." פתחתי ולא יספתי.

"כמובן, כמובן". כולם קמו ללכת, בהתנצלם בקולות עמומים באוזני בעלה של אלזה. הוא לחץ בטשטוש מוחין את ידי כולם.

שעה שליווה אותם את הדלת, חלצה אלזה את הביצה, קרצה לי ונינוחה בכסאה. פגשתי את בעלה בשובו.

"אין צורך לקרוא לרופא," אמרתי בקול מרשים ככל האפשר. גיליתי את הסיבה מין עייפות עצבנית. אשתך היקרה תיטיב לעשות אם תיטול לעצמה חופשה קצרה".

[...]

אלזה יצאה לחופשה בת שבועיים למיין. בעלה נשאר בניו-יורק. היא ואני בילינו ארבעה-עשר יום אילים על חוף הים. 

[boardingschoolteacher]

הנחיות בחיי המין

בסוף הספר מציג הד”ר א. פרקינסון סמית' נספח, מכתב גלוי לאלו שאינם נישאים:

“למרות שספר זה נכתב ומיועד לאלה שינשאו ביום מן הימים, אין זה מן הנמנע שכמה מן הקוראים לא ינשאו. לפיכך, אני מוסיף בזה את המכתב הגלוי לאלה שאינם נישאים משום-מה

מסיבה זו או אחרת לא כולנו נמשכים אחר חיי משפחה ונשואין. אין פירוש הדבר כי אלה שאינם נישאים אינם מנהלים חיים מאושרים. יש בני-אדם שינהלו חיים מאושרים ברווקותם ואפשר אפילו חיים מאושרים יותר מאשר אילו היו נשואים. אלא שמן הבלתי-טבעי יש כאן, מלאכותי וגורם לנברוזה רצינית.

לפי הדת נוצרית, יש להעריך מאד את הבתולים אולם, גם הדת אינה מעדיפה את הבתולים על פני הנשואין.

סבורתני שהרווקות, הן מן הבחינה הדתית והן מן הבחינה האחרת, אינה גורעת מאושרם של אותם נשים וגברים הבוחרים לשמור על חירותם האישית. עד כמה שאני מכיר כאלה כאלה, לא מצאתי באנשים אלה כל דופי ונהפוך-הוא, הם בני-שיחה מעניינים ביותר. יש רווקים כרוניים בלתי-טבעיים, אך מאחר שלא ידועים לנו צדדים אחרים של חיים אלה, לא נוכל לדון אותם לחובה או לזכות.

בעיות המין מציקות לכולנו בין אם אנו נשואים ואם לאו, אם אנו מאורשים, או לא מאורשים, מאוהבים, או לא מאוהבים.  הנשואים כמוצא הטוב ביותר, הוא הצעד הנכון והיעיל ביותר, אך אם יש הבוחרים ברווקות מתוך סיבות ומניעים הידועים להם עצמם, יבושם להם, בכל אופן, אין להתייחס אל שכאלה בלעג ואל להם להתייחס אל אחרים, הנשואים, כאל מסכנים שנלכדו בפח.אלה מפיקים במסגרתם הם, את מלוא ההנאה  והתועלת שנפלו בחלקם.”

[boardingschoolteacher]

נאופים בעיר האורות

גיבור ספרו של מייק קוונטין חוטף את הלנה, צעירה נשואה, לפריז, על מנת שתסייע לו בהגשמת חלומו - להיות סרסור. בכדי להסוות את עבודתו המרכזית, מתחיל גיבור הספר לעבוד כמלצר במסעדת פועלים צרפתית.

פגישתו הראשונה עם הלנה מתוארת בתחילת הספר כך:

"בפעם הראשונה שהתחלתי איתה גלויות, זה היה באוטובוס, בעלה הבן זונה היה איתה. הוא ישב על ידי כאשר היא ישבה במושב שמולי. הושטתי את רגלי, כך שנגעו בשלה, חייכתי אליה ודימיינתי בשפתי נשיקה, והורדתי את עיני אל כוסה. היא הורידה את עיניה והסמיקה. כאשר האוטובוס נעצר, בעלה היה הראשון שרצה לרדת. קרבתי אליה ואחזתי בזרועה. היא לא עשתה דבר להרחיקני וידיה רעדו במקצת. לחצתי אותה אלי יותר.

הרגשתי שאני רוצה לתת לה את כל האהבה שלא הכירה. ללטפה, לספק אותה בדרך אותה לא ידעה. היא היתה בת עשרים וחמש בסך הכל, והיתה נשואה שנתיים בלבד ואני אראה לה מה זה אהבה.

*

להחזיק בידיה באוטובס היה אמנם דבר ילדותי, אך זה לא סיפק אותי ומשכתי אותה יום אחד במדרגות, עד שהרגשתי את שמלתה אלי, וגופה נלחץ רגע אלי. מבלי להביט בי ומבלי לאמר מילה היא התחמקה, אך עמדתי מאחוריה.

'הלנה, אני אוהב אותך,' אמרתי ולפני שהספיקה להגיב נשקתי לה על צווארה.

'בבקשה,' אמרה, "אנא לא! אתה תשאיר סימנים.'

אם זה מה שמטריד אותה אמרתי לעצמי, אוכל בהחלט להרחיק לכת אתה." 

[boardingschoolteacher]

[boardingschoolteacher]

[boardingschoolteacher]

מתוך "סטיות והפרעות מין": "אין לנו כל ספק, כי קליאופטרה זו היתה נימפומנית. היא התישה את מאהביה, אולם מאהבים תשושים עדיין אינן עילה לשינוי הרגליה המיניים! זו הסיבה אשר גרמה למלכה הנכבדה להעסיק בשכר מספר שגאלים קבועים. הללו היו גברים מושכים בחיצוניותם, יודעים את תכסיסי האהבה ובקיאים בכל סודותיה. מאהביה הרשמיים של המלכה, בצירוף נערי משכבה השכירים, הצליחו במאמצם המשותף לספק אישה חולת מין זו."

[boardingschoolteacher]

[boardingschoolteacher]

מתוך "מין ללא פחד": מחברי הספר קוראים לקוראיו "לציית לחוקים של החברה בה נולדתם". ההתנגשות בין החוקים האלה לבין יצריכם, היא בלתי נמנעת. אין לכם אלא לעצור בעצמכם, ולקוות כי אותם חוקים עצמם אשר מעכבים במקרה הזה אותכם מלפגוע בזולת - ימנעו מן הזולת, בזמנו, מלפגוע בכם."

[boardingschoolteacher]

חתולים, הם בכל מקום

[boardingschoolteacher]