ami-kol

[ami-kol]

עברנו דירה לפייסבוק: fb.com/ami.agriculture

[ami-kol]

עקרן שתוכנן על ידי ונבנה בהנחייתי בטורקיה על מנת לעקור כותנה ותירס למטרת יצירת אנרגיה מהחומר הצמחי.

עקרן זה מיועד ל-4 שורות אבל ניתן גם לבנות באותה מתכונת 6 שורות. הרווח בין השורות הוא 75 ס”מ.

כיום יוצרו כבר 20 כלים כאלו.

[ami-kol]

מזרעת שורה מונוסם - מצב קיים ושינויים עתידיים

גנרטור לייצור חשמל המופעל על ידי PTO / מנוע הידראולי

המצב כיום:

מזרעה מתוצרת מונוסם המונעת על ידי גלגלי ההנעה מהקרקע שמועברת על ידי שרשרות וגלגלי שיניים ליחידות הזריעה בתוספת אלמנט הגורם להחלקה במידה וגלגל שיניים או שרשרת נתקעים. המשקל השונה על גלגלי ההנעה בתוספת קרקע קשה/פריכה גורמים גם לשינוי הסיבוב לאורך פס הזריעה. העובדות לעיל גורמות לזריעה לא אחידה מפאת החלקה של הגלגלים המניעים ואי-הסנכרון המושלם עם התקדמות הטרקטור עם המסגרת הנגררת. נוסף קיימת החלקה מינורית של המצמד (קלאצ') ושל חופשים בשרשרות ובגלגלי השיניים. התוצאה: צמחים צמודים 2/3 ורווחים שיכולים להגיע ל-10 עד 25ס"מ ולעיתים יותר.

נפילת זרעים קיימת מגובה של כ-50ס"מ לתוך קנקן הזריעה. מגע הזרע עם דפנות הקנקן ומשקלם הסגולי של הזרעים גורמים להאטה או להאצה של הזרעים וכתוצאה מכך לתוספת של אי-אחידות במרווח בין הזרעים.

פתרונות:

מנוע חשמלי לכל יחידת זריעה שיהיה מסונכרן עם מהירות הטרקטור.

מעלון (אליווטור) בעל מדפים/כפות בתוך קנקן הזריעה שישא זרע-זרע לתחתית התלם ויהיה מסונכרן עם המנוע של יחדית הזריעה.

יחידת לחץ הידראולית על גלגלי ה-V / גלגל 0-לחץ שתגיב מיידית על שינויים בפריכות הקרקע (במקום קפיצי ההנחתה).

עדיין לא קיים: באדמות חרסיתיות כבדות עם כושר הצמדות גבוה לגלגלי ה-V, הנעת גלגלי ה-V בסנכרון מלא להתקדמות הטרקטור תגרום לניקוי מושלם של הגלגלים.

התוצאות:

עליה ביבול.

אחידות במוצר/פרי שמופק כתוצאה ממרווח אחיד בין צמח לצמח.

המרווח בין צמח לצמח הוא לפי החלטת המגדל (מלבד אחוזי הנביטה).

מרווח אחיד בין השורות על ערוגה מרובת שורות כגון תירס תחמיץ – 4 שורות, בצל יבש – 6 שורות.

אפשרות לחיבור 12 יחידות זריעה על מזרעת 6 מטר לזריעות מרובות-שורה על כל ערוגה.

[ami-kol]

שורות צרות (גידולי שורה)

שורות צרות (גידולי שורה)המרווח המקובל בישראל של גידולי שורה הוא 96.5 ס"מ (38") אשר הגיע לישראל עם קטפות הכותנה הדו טוריות.

המרווח הצר נע בין 76 ס"מ (30") ל-70 ס"מ (28") אך יש כבר כיום בעולם כאלו המגדלים גידולי שורה ברוחב של 38 ס"מ (15") כאשר רוחב העיבוד הוא כ-9 מטר ויותר, ובעקבות הטרקטור לא זורעים שורה. גידולי השורה העקריים: סויה, תירס, סורגום. לאותם גידולי שורה מתווספים במרווח של 76 ס"מ כותנה, חמניות, עגבניות לתעשייה, משפחת הכרוביים, הדלויים, סולניים ועוד. אלו הן עובדות שמתקיימות היום בעולמנו.

כשאנו בוחנים את חמשת המרכיבים העקריים בחקלאות: מזג אוויר / קרינה, מים, דשן (חומרי הזנה / זבל), עשבים וקרקע. אנו מוצאים אפילו ללא ניסויים תחת בקרה את העובדות הללו שמזדקרות לעיני כל.

הקרינה: מנוצלת טוב יותר על ידי השורות הצרות משום שטח העלווה הגדול יותר עד מחצית זמן הגידול ובגידולים מסויימים ¾ מזמן הגידול. דבר נוסף הם יערות הגשם ויעור שטחים שוממים שמפחיתים את בעית אפקט החממה ואם נגלוש ונהייה צנועים נוכל לומר שהתכסית של השורות הצפופות תוסיף בצניעות פרומיל.

מים: ניצול טוב של המים בין בהמטרה ובין בטפטוף פחות מים על שטח שאין בו גידול כלל.

דשן: פחות דשן דרוש עקב הקרבה לצינור הטפטוף ואותה סיבה בהשקייה בהמטרה מכיון שפחות שטח ריק קיים בין השורות.

קרקע: פחות קרקע מוכת שמש שגם גורמת לאידוי מופחת.

עשבים: מפאת הצללה מוגברת פחות עשבים.

אינני זוכר אם נעשה במדינת ישראל ניסוי מבוקר על מרווח צר 76 ס"מ לעומת 96 ס"מ ותוצאותיו – יבול לדונם. ברור לכולנו שפרמטר היבול הוא רק קצה הקרחון.

שטחה של האדמה החקלאית בישראל הוא זעום ביותר וזו בלשון המעטה, הרצון לגדל על כל שטח אדמה פנוי, ולנצלו לגידול זה או אחר, חזק. העיור שמשתלט על שטחים חקלאיים גם הוא לא טומן את ידו בצלחת. סיבות כאלו ואחרות גורמות לעיתים למחשב מדוע איננו מנצלים את הקרקע שברשותנו ביתר שאת. 

יתרונות השורות הצרות:

ניצול הקרקע לגידול בכ-25% יותר.

כיסוי מהיר יותר של השטח בין השורות (הצללה) וכתוצאה מכך פחות עשבים.

התמודדות כלי אסיף מכאנים עם צמחים יותר קומפקטים. בכותנה הביטוי בא בקטיף עם פחות פחת.

עקירה של 6 שורות קלה יותר (צמח קטן). טיפול ההטמנה של השאריות הצמחיות טוב יותר. אורך גידול קצר (אין צורך להגיע למספר קומות גבוהה).

תצרוכת מים כנראה שווה ��ו קטנה יותר? (דרוש ניסוי מבוקר). מרחק הטפטפת מהשורה קטן יותר והצורך בהרטבת שטח גדול עד שהמים יגיעו לשורה מצטמצם, אך המספר שלוחות הטפטוף לדונם גדל בכ-23%.

הקטפת הגלילית עשויה להיות יתרון לשורות הצרות:

ציפוף התופים נעשה בקלות.

מהירות הקטיף תעלה בין 30% ל-40%.

בעתיד ניתן יהיה, לאמונותי, לקטוף עם 8 טורים שהם 6 מטר רוחב עבודה.

עם כניסת ה-GPS  קיבלה החקלאות משמעות אחרת שרק תלך ותעצים ותביא אותנו למקומות חדשים. קטיפים ממוקמי שורה לא יהיו יותר בעיתיים, אפשר יהיה לקטוף במספר שורות שאינו בהכרך זהה למספר השורות במזרעה.

רוחב העיבוד המקובל בישראל 5.79 מטר. אמת השטחים קטנים אך עדין זה לא מוצדק לעבד ברוחב כה מצומצם, בשורות הצרות קימות שתי אפשרויות, האחת שמתחת לטרקטור תהינה 3 שורות ומכל צד 4 שורות, סה"כ 11 שורות שהן רוחב עיבוד של 8.25 מטר שזו הגדלת ההספק ב-30%. אפשרות נוספת היר שהטרקטור רוכב על שתי שורות 1.5 מטר (במקום 2.25) סה"כ 10 שורות שהן 7.5 מטר עיבוד, תוספת של 23% לרוחב העיבוד ומן הסתם להספק.

השקיה בהמטרה במרווח הרחב בהנבטה ועד לסגירת הנוף גורמת לבזבוז מים, דשן והרבצידים נגד עשבים, שניתנים על קרקע חשופה ביותר מהשורות הצפופות בכ-25% שהוזכרו כבר לעיל.

 ישנם גידולים שסגירת ��נוף אצלם מאוד איטית ונמשכת על זמן ארוך למשל הבוטנים, בצל ועוד. מספר הצמחים לדונם כמעט שווה, אם מעט יותר לשורות הצרות. המרווח בין הצמחים בשורה יהיה מצומצם יותר בשורות המרווחות מאשר בשורות הצרות. סיבה היכולה להוביל לתחרות בין הצמחים. אם ניקח את הכותנה כדוגמה הרווח בשורות הרחבות יהיה כ-8.3 ס"מ ובצרות כ-9.5 ס"מ. שילוח הכותנה יהיה כנראה יעיל יותר עקב כך שהחומר לא חייב לחדור גובה שיח כפי שקיים בשורות המרווחות.

בלי קשר מסויים לכתבה רצוי שהחקלאים ידעו שהיום קיימת מזרעה שכל יחידת זריעה מופעלת על ידי מנוע חשמלי מסונכרן עם מהירות הקרקע של הטרקטור ובנוסף מסוע היורד מצלחת הזרעים דרך 40 ס"מ של שרוול הפלסטיק עד כמעט לחריץ הזריעה כאשר המסוע לוקח זרע-זרע. שני שיכלולים אלו מונעים את ההחלקה של גלגלי הנשיאה והעברת הכח ליחידות הזריעה. הזריעה יותר לא תהיה בנפילה חופשית או בלתי חופשית במגע של הזרע בקירות השרוול המאט או מאיץ את נפילת הזרע.

חסרונות השיטה: תוספת חד פעמית לכלים כגון: מזרעה, קלטרת שורות, קלטרת שטח, מעגלות, מערג עם סירות ומתלמים קטנים, טפטוף תוספת של 23%, כלי אסיף ועוד.

לסיכום, היה רצוי שהמערכת החקלאית תקח על עצמה ניסוי מבוקר של שורות צפופות לעומת שורות מרווחות.

[ami-kol]

עדכון בשיפור לצינור הוואקום של המזרעה

[ami-kol]

דיסקוס X ג’ון-דיר, רגל משלימה לעיבוד בין הסוללות האחוריות.

[ami-kol]

זנבון לניקוי פנימי של דיסקיות פליחה לזריעת גידולי שורה, זקוק כל שנה מחדש ריתוך משני הצדדים והשחזה.

בורג שמחזיק את הזנבון במקום שפלינט.

[ami-kol]

פתרון ליצירת מגע קבוע של גלגלי הנסיאה-הנעה בזמן העבודה במזרעת מונוסם (רצוי ששלושת גלגלי הנסיאה-הנעה יהיהו עם אותו הקפיץ)

[ami-kol]

שיפור לצינור הוואקום של המזרעה:

צינור להגנה על כבלים חשמליים, מורכב משתי שכבות, קוטר פנימי 38, מתאים למערכת הוואקום של מזרעת מונוסם.

מחיר למטר: בין 3-3.5 שקלים. (בערך שישית ממחיר הצינור המקורי)

קוברה® - צינור קוברה 50 שרשורי דו-שכבתי תקני עם ציפוי פנימי ירוק

[ami-kol]

שדרוג אום הפליז של קביעת עומק הזריעה לאחר שחיקתו. שימת שני אומי פלדה משני צידיו, קשירתם ביחד על ידי שטוח שמרותך לכל אחד משניהם.

[ami-kol]

חרב כפולה לשבירת רגבים לפני כנף ההפיכה של המחרשה בתוספת הגנה מקרדן שנחתך לחצי.

[ami-kol]

נקודת מבט נוספת על קילטורי שורה ותלם להשמדת עשבים

מבוא

בעבר הרחוק שלטו בקילטורי השורה יחידות עם מקביליות צרות, בעיקר מתוצרת ג'ון-דיר ואינטרנש האמריקאיות. בין כל שתי שורות היו שתיים עד שלוש מקביליות, הרגליים ברובן קפיציות קלות. החסרונות היו:

תנועת המקביליות לצדדים.

הרגליים היו קלות ובעלות התנגדות נמוכה.

כפות האווז היו קטנות ומספר רגליים רב גרמו לפקימות.

בחלק מהדגמים זווית כפות האווז הייתה חדה ואגרסיבית מידי ועקב כך היה צורך להעמיק את הקילטור ולגרום נזק.

בחלק מן הדגמים המקביליות היו קטנות מידי.

בדגמים של שתי מקביליות בין שתי שורות נוצר אי-דיוק בקילטור התלם עקב קביעת גלגל העומק שנע ליד השורה.

כלי מסורבל בעל יחידות רבות ורגליים מרובות.

עקב שנים רבות של עיבודי קרקע ואסיף החומר הצמחי לחבילות, הוצאותו מהשדה, חריש המצניע את יתרת השאריות לעומק ש�� כ-20-30 ס"מ, שימוש בכלים שוחקי עפר כגון דיסקוס ומחליק, הגענו לשכבת הקרקע העליונה הענייה בחומר אורגני, טיב הקרקע עצמו ניזוק בעומקיה הזריעה והקילטור (5-10 ס"מ).

ברוב הקלטרות מאותה התקופה לא עבדו עם גלגלי חרב לייצוב אלא עם מגלשים שמנעו את קלטור שטח המגלש.

המצב היום: מקבילית בודדת בין שתי שורות, חסרון לשיטה.

עשבי בר: עם השנים יותר ויותר עשבים גילו עמידות כזו או אחרת לחומרי הדברת עשבים. גם בארצות הברית הריסוס העקבי בגידולים המהונדסים גורם עם השנים לעמידות מסויימת (מוטאציות) של עשבים לכימיקלים. מכל האמור לעיל המסקנה המתבקשת היא הצורך לשים דגש יותר ויותר על קילטורי שורה מדוייקים ומופרדים מהתלם.

הקלטרת המצוייה

קלטרת השורה/תלם המצוייה היום במרבית המקומות בנוייה ממקבילית כפולה ללא תנועה צידית עם זנב של כ-90 ס"מ הנושא קורות מרובעות 60 על 60 מ"מ המותאמות לרגלי עוז. מספר הקורות: 5.

יתרונות:

מקבילית טובה חזקה וללא תנועה צידית.

זנב ארוך המספיק ל-5 ויותר רגליים (זרימת עפר נאותה).

גלגל עומק גדול (33 על 17).

חסרונות:

מקבילית בודדת בין שתי שורות

גלגל העומק הנע בתלם המשתנה קובע את עומק אביזרי הקילטור שנעים ליד השורה, עקב כך את המרחק מהשורה (כ-13 ס"מ).

השינוי לפרקים של עומק הקילטור גורם למשיכה צידית של הכלי, עליית רגבים, צריכת דלק מיותרת ונזק לאביזרי הקילטור. הקילטור הרדוד לפרטים עשוי לגרום לאי קטילת העשבים.

אביזרי הקילטור כוללים: תפס לקורה המרובעת, שני עלים קפיציים, תפס לעלים, רגל מתכווננת, כף או��ז או מכסחת עם מתאם. סה"כ 6/7 חלקים ו-4/5 ברגים שונים.

במגוון גידולי שורה ובמרחקים השונים בין שורה לשורה העבודה רבה לשינוי הכלי והתאמתו.

עיתוי מקביל לקילטור שורה ותלם גורם לדילמה.

קצב הקילטור איטי, 4.5 עד 6 קמ"ש.

בגידולים מסויימים שהמרווח בין השורות צר, כגון: עגבניות לתעשייה, בוטנים ולעיתים חומוס, והדרישה לקילטור בין השורות הכרחית בתנאי של שינוי מזערי של פני הקרקע, כמובן שבשיטה הנוכחית זה בכלל לא ניתן (אלא אם גלגל העומק יהיה באותו המישור של כפות האווז).

המטרה שהשטח יהיה מקולטר ומעובד פוגם בקפיצי רגלי הקילטור לאחר תקופה הם נכנעים ועקב כך משנים את זווית הכף שקצה הכף חודר עמוק יותר וזרועותיה הצידיות עולות גבוהה יותר.

הפתרון

קילטור על ידי שתי קלטרות שונות, האחת מטפלת בשורה והשניה בתלם.

קילטור שורה: 6 יחידות, גלגל העומק נע בין 10 ל-12 ס"מ מהשורה, 2 חצאי כפות אווז מצידי השורה (או מכסחות). שתי כפות אווז מצידי החצאים להשלמת הקילטור. קילטור זה יכול להתבצע פעמיים במרווחי שורות שונים רק על ידי ��סתת המקבילית ללא שינוי רגלי כפות האווז. העקרון המנחה: שגלגל העומק יהיה באותו מישור של כפות האווז.

למסגרת חייבים להשתמש בגלגלי חרב, קוטר הגלגל 60 ס"מ והחרב הבולטת ממנו של כ-7 ס"מ (אורך המגע עם הקרקע מעל 15 ס"מ).

קילטור תלמים: 7 יחידות כאשר 3 כפות אווז על כל יחידה, האחורית כאופציה נוספת מצויידת בכנפי תילום וכן שתי הכפות הנותרות עם חצאי מתלמים (אין צורך בגלגל חרב).

יתרונות השיטה החדשה:

קילטור קרוב יותר לשורה, תוספת עיבוד והשמדת עשבי בר ב-30% יותר.

חפיפה טובה יותר בין כפות האווז וקילטור מדוייק יותר.

בקילטור השורה תמנע המשיכה הצידית.

בעגבניות לתעשיה אפשרות קילטור הערוגה לאחר פריסת הטפטוף בתוספת אדם מאחור להשגחה (לרבות גידולים אחרים).

ארבעה אביזרים בלבד: תפס הרגל לקורה, הרגל עצמה, עלה קפיצי לחיזוק וכף אווז. שני ברגים בלבד: תפס הרגל לקורה ובורג כף האווז לרגל.

בגידולים שונים שסוגרים את הערוגה בעלווה ניתן לקלטר את התלמים עד מאוחר. גם בגידולי השורה המקובלים שסוגרים את השורה עצמה בהצללה כגון: תירס, כותנה וחמניות.

ליד השורה משאיר הקילטור שטח חלק יחסית. ניתן ליצר לרגל עוז מתאם למכסחת על מנת שישאיר שטח חלק עוד יותר.

מהירויות העיבוד: בעיבודי השורה כ-6-7 קמ"ש ובתלמים כ-9 קמ"ש (חיבור של שתי המהירויות לחלק ב-2 זה 8-7 קמ"ש, עדיין מהיר יותר מהשיטה המקבולת).

חסכון בזמן עבודה, בכיוון היחידות מגידול למשנהו ובהסרה ובתוספת אביזרים.

בגידולים כגון: עגבניות לתעשיה, חומוס, בוטנים, דלויים, שום, בצל ועוד שעליית העשבים בהם מאוחרת יותר ניתן לקלטר מאוחר ב-4 יחידות קילטור התלם בלבד.

כשיש בידך שני קלטרות שונות במהותן אינך נעול על מוסכמות, גמיש בהחלטות, ואינך חושש משינויי הכלי כפי שהיה קודם, כי כל השינויים, אם ישנם, הם פחותים.

הקילטורים המאוחרים ב-4 תלמים יוסיפו גם הם לחסכון ולהשמדת עשבים נוספת.

הסתת המקבילית על הקורה תעשה על ידי רולרים שיקלו על ההסתה.

אם כיום איזור השורה המקולטר הוא כ-26 ס"מ, כ-13 ס"מ מכל צד של השורה, המטרה בקילטור החדש להגיע לכ-18 ס"מ, 9 ס"מ מכל צד של השורה. ז"א תוספת שטח מקולטר של 25%-30%.

מתוך הנחה שקילטורי השורה וקילטורי התלם, עם חפיפה ודיוק גדולים יותר, איזור העישוב שישאר הוא השורה עצמה ובכך נקיון השטח יגיע לכ-95%.

האפשרות לקילטור יחד עם צינור הטפטוף קיימת עם אדם נוסף מאחור והילוך איטי יותר, לכן אנו יכולים להגיע בסופו של יום לעלויות נמוכות יותר בהחזקת השטח נקי.

חסרונות:

תוספת של שתי יחידות קילטור וכן 18 רגלי עוז סה"כ.

מסגרת נוספת + גלגלי נשיאה (גובהה).

עלויות: התוספת של כלי + יחידות קילטור בין 25 ל-35 אלף שקלים, תלוי מאיזה מקור: עבודה עצמית / טורקיה / מפעל ישראלי.

הערכה כלכלית:

עלות עשוב ממוצעת עולה כ-50-70 ש"ח לדונם.

מתוך הנחה שקרוב ל-30% יחסך בעישוב, ו��את מבלי חסכון בימי עבודה על שינויי הכלי, נצא בסופו של יום עם רווח משמעותי.

מי שחשוב לו שהשטח בקרבת השורה בגידול בערוגות מכל צד של השורה ישאר ישר יכול להשתמש במכסחות.

ניתן לייצר בטורקיה כפות אווז מעל 20 ס"מ עם 2-3 חורים בזווית תקיפה מתאימה לרגלי העוז המצויות.

קיימות היום בשוק האיטלקי רגלי עוז עם שני חורים לברגי כף האווז וגם זווית תקיפה מתונה יותר.

דגשים:

טרקטור אחד משרת את שני הכלים.

גם כף האווז וגם המכסחת חייבות להיות בזווית תקיפה כאשר החלק הקדמי נוגע באדמה והחלק האחרוי של הכנף נמצא כ-5 מ"מ מעל.

נ.ב. לכל מי שלא חידשתי והוא מקלטר לפי העקרון, הרעיון לעיל, תבוא הברכה על שדותיו.

[ami-kol]

הצללה של איזור האדם שמפעיל את הגולל

פתרון פשוט, יעיל, חסכוני ומספק את העובד.

[ami-kol]

חיבור מהיר בין דיסק עצירה לציר גליל הטפטוף

בעבר היו נאבקים בחיבור שני הצירים המשוננים (קרדן). הפתרון הנראה בתמונות הוא ללא כל הסתה או חיבור. האצבעות ננעלות אחת על השנייה ללא צורך בכיוונון. האצבעות עטופות בגומי על מנת לבלום את בסוף השורה את המכה של העצירה.

[ami-kol]

מנקה דיסקיות קדמי

בעבר המנקה היה פנימי בתוך גלגל העומק. כיום הוא מורכב מקדימה, ניתן לכיוון פשוט ולא ממלא את חלל הגלגל באדמה וסותם את המזרעה.

[ami-kol]

5 עקרונות במצנע לאמוניה מימית

מקבילית

קפיצי הנחתה

גלגל עומק

חרבות הצנעת האמוניה נמצאות ב-35 מעלות לאחור מכיוון הנסיעה

כיסוי החריץ שמותירה חרב ההצנעה

[ami-kol]

החלפת מערכת הטמנת השתיל + גלגלי עומק צמודים לגוף הטמנת השתיל וגלגלי הנחתה מאחור

שיפור של שותלת על ידי החלפת סנדל שתילה בדיסקיות פליחה כשגלגלי העומק מצויים משני הצדדים (אפשרות גם ל-4 גלגלי עומק) ומאחור גלגלי נעיצה להידוק השתיל כאשר אין קשר בינהם.