#תורה על קצה המזלג

[dovey-eyes-blog]

"שיר השירים אשר לשלמה:"

"Song of all songs,that owned by Solomon" (Wrote by King Solomon,son of David king.) - This is talkling about the song (this specific one:D yeah!)that most splendid then all of kind of thankful songs for g-d. "Owned by Solomon"- of the king that the peace is in his palace. "Shlomo's" name has a code for the name "Shalom"-"peace",so when he's wrote his name he didn't mean to pride himself,but to tell how much g-d bring peace to this world and the world up there.(Soul-sosiety yay!) "Everything is pretty,But my hair is stil not behave..."

[hagithalevy]

זכויות הגבר במשפחה - להלכה ולמעשה

הליך הגירושין הינו הליך שבו בני זוג אשר בחרו לקיים חיים משותפים, מחליטים על פירוק התא המשפחתי שאותו בנו. תהליך זה יכול לעבור בצורה נעימה ובהחלטה משותפת, אך לעיתים מדובר ב"מלחמות התשה" בין בני הזוג , שבהן בוחר כל אחד מהצדדים, באסטרטגיות, כשרות ולא כשרות, לניהול ההליך בדרך שתטיב עם מצבו האישי, בעת מתן הגט. בהליך הפרידה והגירושין, לרוב הפגיעה תהיה בזכויות הצדדים, ובתא המשפחתי שאותו הקימו. הליך גירושין ידוע כהליך מלחיץ, ובמהלכו, בני הזוג מרגישים ב'סיר לחץ', ואז ישנה השפעה על ההחלטות שאליהן מגיעים, על טענותיהם ועל הדרך שבה הם מנהלים את ההליך ומתנהלים אחד מול השני, רגע לאחר שהיו זוג אוהב ותומך, אחד כלפי השני.

במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק במספר נושאים אשר נידונים כחלק מהליך הגירושין, ודווקא בנושאים אלו, נראה כיצד זכויותיו של הגבר נפגעות, וכיצד מעמדו האישי בהיבט המשפטי, נראה נמוך יותר ובעל סיכויי הצלחה פחותים יותר.

יובהר כבר עתה, כי מאמר זה אינו בא לשקף את המצב בכלל הליכי הגירושין, ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה. מאמר תוכן זה חובר עבורכם/ן, קוראים וקוראות, על מנת לחשוף אתכם/ן לפן המשפטי בנושא האמור:

:משמורת ילדים

במידה ולבני הזוג המתגרשים יש ילדים משותפים, מן הראוי כי ההליך יכלול את הסדרת מגוריהם של ילדיהם, ובו ידונו בשאלות מי האפוטרופוס של הילדים וכיצד יתנהלו הסדרי הראייה של ההורה שמוגדר כ"לא משמורן", כלומר, ההורה שהילדים אינם במשמורתו. כמעין נוהג בישראל, משמורת ילדים לרוב עוברת לחזקתה של האם. זאת מתפיסה שבה אם הילדים היא מטפלת מטבעה.

נוהג זה – כהמשך להלכה המתקיימת במדינת ישראל והיא "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים מתחת לגיל 6, יהיו במשמורת אצל האם באופן אוטומטי, אלא אם מדובר באם שאינה כשירה לגדל את ילדיה (סייג חריג). במרוצת השנים, התעוררו לא מעט מחלוקות בנוגע להחלטה זו, בעיקר בטענה כי קביעה לפי נוהג אשר היה מתאים לימי קדם, אינה מתאים לימינו, ואף גורמת לאי שוויון בין הגבר לאישה. טענות נוספות שעלו, הן כי האישה מנצלת קביעה זו לטובתה, ובעזרת כך 'משתמשת' בילדים בהליך הגירושין, למען סחיטות רגשיות של אביהם. יתרה מכך, קביעה בעניין משמורת הילדים לטובת האם, אשר תשמש כבעלת המשמורת הבלעדית, משפיעה רבות גם על סכום המזונות שייפסק בתום ההליך.

:מזונות ילדים

על פי הדת היהודית, שעליה כאמור מושתת הדין האישי במדינת ישראל, תשלום מזונות, דהיינו תשלום כלכול אדם את בני משפחתו, מושתת על אב המשפחה. המזונות מוכלים על אב המשפחה, אשר עליו מוטלת החובה לזון את ילדיו ואת אשתו. בנוגע למזונות אישה – בעלה יזון אותה עד אשר יותר קשר הנישואין ביניהם, כלומר– עד ליום קבלת הגט. מכאן, בעת תביעת גירושין מתעוררות בעיות רבות, היות והאישה מצידה 'מושכת' את ההליך, ובכל הזמן הזה היא נהנית מתשלום מזונות.

בנוגע למזונות ילדים – על פי דין תורה, האב צריך לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 15, וזאת גם אם אמם של ילדיו, היא זו ששימשה המפרנסת העיקרית. הכלל מגיעה מתפיסה קדומה, שבה הגבר הוא המפרנס והאישה היא עקרת בית. הלכה זו ויישומה במשפט, הביאה גברים רבים לקושי בהעברת התשלומים ומכאן – לבעיה כלכלית. כאשר גברים לא יכלו לשלם את הסכום הנקובים, אזי הנטל שלהם הועבר לביטוח לאומי ועליהם נפל חוב.

בכל הנוגע למזונות, הן אישה והן ילדים, על הגבר לדעת את הזכויות העומדות לרשותו, ובהתאם – לפנות לייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה. יתרה מכך, במרוצת השנים, הפסיקה השתנתה לא פעם, בנוגע לגובה תשלום המזונות, וזאת בעיקר בשל העובדה כי בתי המשפט לענייני משפחה הבחינו בתופעה שבה האישה חותרת לקבלת כספים עבור ילדיה, אך משתמשת בהם למטרתה שלה.

כן נראו לא מעט מקרים שבהם ההליך נמשך יתר על המידה, ובכל אותה תקופה האישה נהנתה מכספי המזונות. גם בנוגע למשמורת הילדים, הפסיקה בחנה את מעמדו של הגבר, בעת קביעת משמורת בלעדית לאם ומזונות ילדים. לאחרונה, המצב שונה וקיימת הלכה פסוקה, כי החלטת משמורת בנוגע לילדים, תשפיע על גובה המזונות, וכך לעיתים גם על האם יוטלו מזונות ילדיה ולא רק על האבא.

:סוף דבר

במאמר זה עסקנו בקצרה בנושא מאוד מורכב, הנידון כחלק מהליך הגירושין – והינו נושא משמורת ילדים ומזונותיהם. תוך דיון קצר על נושא זה, ניתן הסבר, על קצה המזלג, כיצד עלולות להיפגע זכויותיו של הגבר, בניהול הליך משפטי בנושאים האמורים. בשל כך ולאור האמור, על מנת שלא ייפגעו זכויותיו של הגבר, בנושאים אלו בפרט ובנושאים אחרים בכלל, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין מומחה לתחום דיני המשפחה.

[balaslaw]

?דיני משפחה - מה כדאי לדעת

תחום דיני המשפחה נכלל בענף המשפט האזרחי, בעניינים הנוגעים לתא המשפחתי, הורות ומעמד אישי. כחלק מהנושאים הנכללים בדיני המשפחה, נוכל למצוא את הנושאים הבאים, כדלקמן: נישואין וגירושין על פי דת, נישואין אזרחיים, תעודת זוגיות, נישואין בחו"ל, חד מיניים, משמורת ילדים, צוואות וירושות, אפוטרופוס, אימוץ, צו יציאה מהבית, תהליכי פונדקאות ועוד. כאמור, תחום דיני המשפחה הינו תחום רחב, המכיל בתוכו נושאים רבים אשר נוגעים לכולנו ביום יום. במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בעיקר בערכאות השיפוט הרלוונטיות לתחום דיני המשפחה בארצנו. כמו כן, נדון בחשיבות בחירת ערכאת השיפוט, ובהשלכות בחירת הערכאה, על הנושא הנתבע.

יוער, כי מאמר זה חובר על מנת לחשוף אתכם הקוראים/ות, לתחום דיני המשפחה מנקודת מבט משפטית. חשוב להבהיר כי תחום זה רחב מאוד, ולכן, הטעימה שתינתן במאמר זה, הינה על קצה המזלג. אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה.

:ערכאות שיפוט

:בית הדין הרבני

סמכותו של בית הדין הרבני מוקנית על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג– 1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). בית הדין הרבני פוסק הלכות על פי הדין העברי הישן. למעשה, ניתן לומר שכלל פסיקותיו מושתתות על דין תורה. הנושאים המובאים לפתחו של בית הדין הרבני, הם בעיקרם הליכי הנישואין והגירושין, וזאת בשל הסמכות הייחודית הקיימת לבית הדין הרבני, לעסוק בנושאים אלו.

עם זאת, בית הדין הרבני מחזיק בסמכות לעסוק בכל הנושאים אשר נלווים להליך הגירושין, כמו משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות אישה ומזונות ילדים וכדומה. בהגעת הזוג לפתחו של בית הדין הרבני, בדבר הגשת תביעת גירושין, יכולים בני הזוג להחליט כי שאר הנושאים הנלווים להליך, יידונו גם הם בבית הדין הרבני. במידה ואחד הצדדים מגיש לבית הדין הרבני, תביעה כרוכה לתביעת הגירושין, אזי נושא התביעה יידון בבית הדין הרבני, וזאת בתנאי שהתביעה לא הוגשה קודם לכן לבית המשפט לענייני משפחה. רוצה לומר, קיים מרוץ סמכויות מובהק בין ערכאות השיפוט.

:בית המשפט לענייני משפחה

למעשה,, בית המשפט לענייני משפחה הוקם בהתאם להמלצת "וועדת שיינבויים", שם המליצה הוועדה להקים את בית המשפט לענייני משפחה, על מנת לייעל את אופי הליך המשפטי בדיני המשפחה. עוד המליצה הוועדה, בהקמת בית המשפט המיוחד לדיני משפחה, לערוך את הדיונים בדלתיים סגורות, וזאת בשל העובדה כי בדיונים אלו יידונו תיקי משפחה רגישים, שלעיתים כוללים קטינים פגיעים. בית המשפט לענייני משפחה הוא למעשה בית משפט בדרגתו של בית משפט השלום, ושופטיו מתמנים כמו שאר שופטי ישראל, באמצעות הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, שופטים המתמנים לשמש כשופטי בית המשפט לענייניי משפחה, הם ככלל שופטים בעלי התמקצעות ומומחיות בתחום המשפחה.

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל סכסוך משפחתי בין בני משפחה. חוק בתי המשפט לענייני משפחה מגדיר "בני משפחה" בתור: הורים וילדים, הורים מאמצים וילדים מאומצים, אחים ואחיות, סבים וסבתות, בני זוג, לרבות נשואים או ידועים בציבור.

מכוח היותו הערכאה המשפטי�� האמונה על שפיטה בתחום דיני המשפחה, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות נרחבת לעסוק במגוון רב של נושאים, כמו לדוגמא: ענייני אימוץ ילדים, ענייני פונדקאות, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני מזונות ילדים ואישה (הסמכות לדון בתחומים אלו היא מקבילה לבתי הדין הרבניים), ענייני התרת נישואין, ענייני שינוי שם, ענייני קביעת גיל, ענייני משמורת ילדים וכדומה.

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה האמונה במדינת ישראל על שפיטה בתחום דיני המשפחה, למעט ענייני נישואין וגירושין. מדובר בבית משפט ייחודי, אשר הדיונים במסגרתו נערכים בדלתיים סגורות, כאשר שופטיו הם בעלי התמחות ספציפית בתחום דיני המשפחה.

:חשיבות בחירת ערכאות השיפוט

כפי שהוצג לעיל, בדיני המשפחה קיימות ערכאות שיפוט מקבילות. היות והדין המנחה הינו דין דתי, אזי ערכאות השיפוט שופטות לפיו. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה מוכר כערכאה יותר 'ליברלית' מבחינת התפיסה, החתירה לצדק והדאגה לקבלת הסעד.

מכאן, שבכל נושא הקשור לדיני משפחה, חשוב לדעת באיזו ערכאה לבחור ולאיזו לפנות. כמובן שחשיבות זו משתלבת בחשיבות בחירת עורך דין לדיני משפחה, שכן מומלץ לבחור בעורך דין אשר מומחה בייצוג בשתי הערכאות, ומכיר את אופי ניהול ההליך מקרוב. כך יוכל לכוון ולייעץ, בהתאם למקרה האישי שעומד לפניו.