#שותף לא פעיל

[tokyolovelights]

אומנות השיווק של משפיענים: כיצד לבחור את המשפיען המתאים למותג שלך

שיווק משפיעים היא מילת הבאזז בעולם השיווק הדיגיטלי. זוהי אסטרטגיה רבת עוצמה שבה משתמשים עסקים כדי להגיע לקהל היעד שלהם, לבנות מודעות למותג ולהגדיל את המכירות. שיווק משפיע כרוך בשיתוף פעולה עם אנשים שיש להם עוקבים משמעותיים במדיה החברתית, ויכולים להשפיע על החלטות הרכישה של הקהל שלהם. עם זאת, לא כל המשפיענים נוצרו שווים. בחירת המשפיען המתאים למותג שלך יכולה לעשות את כל ההבדל בהצלחת הקמפיין שלך. במאמר זה, נחקור את אמנות שיווק המשפיענים וכיצד לבחור את המשפיען המתאים למותג שלך.

הגדירו את קהל היעד שלכם

לפני שתתחיל לחפש משפיען, חשוב להבין את קהל היעד שלך. מי הם, מה הם אוהבים ואיפה הם מבלים את זמנם באינטרנט? מידע זה יעזור לך לזהות את המשפיען המתאים למותג שלך. למשל, אם קהל היעד שלכם הוא אמהות צעירות, אולי כדאי שתחפשו משפיען שמתמחה בתוכן הורות או משפחתי.

חפש משפיען שחולק את הערכים שלך

משפיענים הם לא רק אנשים עם עוקבים גדולים במדיה החברתית. הם אנשים שבנו מוניטין לעצמם ולתוכן שלהם. חשוב לעבוד עם משפיען שחולק את הערכים והאמונות של המותג שלך. אם המותג שלך מקדם קיימות, חפש משפיען שמתלהב מהחיים ידידותיים לסביבה. זה יעזור לך לבנות מערכת יחסים אותנטית עם קהל היעד שלך.

העריכו את שיעור המעורבות שלהם

ספירת העוקבים של משפיע היא לא המדד היחיד שאתה צריך לקחת בחשבון. חשוב גם להעריך את שיעור המעורבות שלהם. שיעור המעורבות מודד את רמת האינטראקציה בין משפיען לקהל שלו. חפשו משפיענים בעלי שיעור מעורבות גבוה. המשמעות היא שהעוקבים שלהם עוסקים באופן פעיל בתוכן שלהם, מה שמגביר את הסבירות שהמסר של המותג שלך יגיע לקהל גדול יותר.

העריכו את איכות התוכן שלהם

איכות התוכן של משפיען היא קריטית להצלחת הקמפיין שלך. חפשו משפיענים שיוצרים תוכן איכותי המתאים לאסתטיקה של המותג שלכם. כדאי גם להעריך את האותנטיות של התוכן שלהם. אותנטיות היא גורם מכריע בשיווק משפיענים. אם תוכן של משפיע מרגיש מזויף או מאולץ, זה יכול לפגוע במוניטין של המותג שלך.

בדוק את הרקורד שלהם

לפני שאתה שותף עם משפיען, חשוב לבדוק את הרקורד שלו. חפשו משפיענים שיש להם היסטוריה של שיתופי פעולה מוצלחים עם מותגים אחרים. זה ייתן לך מושג על רמת המקצועיות שלהם וכמה טוב הם עובדים עם עסקים אחרים. כדאי גם לבדוק אם יש מחלוקות או שערוריות סביב המשפיען. אינך רוצה לשתף פעולה עם משפיע בעל היסטוריה של התנהגות בלתי הולמת או מחלוקות שעלולות לפגוע במותג שלך.

סיכום

לסיכום, שיווק משפיעים הוא אסטרטגיה רבת עוצמה שיכולה לעזור למותג שלך להגיע לקהל גדול יותר ולהגדיל את המכירות. עם זאת, בחירת המשפיען הנכון היא קריטית להצלחת הקמפיין שלך. בעת בחירת משפיען, הקפד להגדיר את קהל היעד שלך, לחפש משפיענים שחולקים את הערכים שלך, להעריך את שיעור המעורבות ואיכות התוכן שלהם, ולבדוק את הרקורד שלהם. על ידי ביצוע ההנחיות הללו, תוכל למצוא את המשפיען המושלם למותג שלך וליצור קמפיין שיווקי מוצלח של משפיענים.

[insatiablesss]

נערות ליווי, מונח שמיד מזכיר

נערות ליווי, מונח שמיד מזכיר תמונות של פעילויות מפוקפקות ולא חוקיות. אבל בישראל, עולם הליווי רחוק מלהיות טאבו. למעשה, מדובר בתעשייה משגשגת המשרתת מגוון צרכים ורצונות. בראש ובראשונה, חשוב להבהיר מהי בדיוק נערת ליווי בישראל. בניגוד לתפיסה הרווחת של, נערת ליווי אינה מתמקדת אך ורק בשירותי מין. הם מלווים שכירים המספקים מגוון שירותים, החל מליווי לקוחות לאירועים חברתיים, מתפ��דים כדייט או מספקים תמיכה רגשית. אחת הסיבות העיקריות לפופולריות של נערות ליווי בישראל היא החברה המגוונת בארץ. עם תערובת של תרבויות ודתות, לעתים קרובות זה יכול להיות קשה עבור אנשים למצוא שותף תואם או פשוט מישהו לבלות איתו. כאן נערות ליווי נכנסות לתמונה. הם מציעים שירות לא שיפוטי וגמיש, המספק את הצרכים המגוונים של לקוחותיהם. עבור חלקם, שכירת נערת ליווי בישראל היא פשוט עניין של חברות. עם לוח זמנים קדחתני בעבודה או היעדר מעגל חברתי, אנשים רבים בישראל מוצאים את עצמם מרגישים בודדים. נערת ליווי מספקת את הפתרון המושלם, מציעה את זמנם ותשומת ליבם ללקוחותיהם, וגורמת להם להרגיש מוערכים ורצויים. גורם נוסף התורם לפופולריות של נערות ליווי בישראל הוא התעשייה העסקית המשגשגת. מכיוון שהמדינה היא ביתם של חברות בינלאומיות רבות וסצנת סטארט-אפ משגשגת, אנשי עסקים מוצאים את עצמם לעתים קרובות זקוקים לבן לוויה במהלך טיוליהם. נערות ליווי בישראל הן משכילות, מתוחכמות ושולטות במספר שפות, מה שהופך אותן לבחירה המושלמת עבור אנשי עסקים שרוצים לעשות רושם טוב. אבל השירותים הניתנים על ידי נערות ליווי בישראל אינם מוגבלים רק לחברות. רבים מציעים גם שירותים חושניים ומיניים ללקוחותיהם. היבט זה של התעשייה אינו מוסדר בישראל כמו במדינות אחרות, מה שהופך אותו לנגיש יותר עבור אלה המחפשים שירותים מסוג זה. עם זאת, אין זה אומר שהליווי בישראל חף ממחלוקות. היו מקרים של ניצול, סחר בקטינות שאולצו להיכנס לתעשייה. ממשלת ישראל ורשויות אכיפת החוק פועלות באופן פעיל למאבק בסוגיות אלה ולהגנה על שלומם של הנערות המעורבות. בשנת 2018 נחקק בישראל חוק חדש שהגדיר רכישת שירותי מין כעבירה פלילית, והפך את התשלום עבור יחסי מין לבלתי חוקי עבור לקוחות. מהלך זה התקבל בברכה על ידי רבים מכיוון שהוא מסייע להפחית את הביקוש לשירותי מין ומעודד לקוחות לחפש אפשרויות לגיטימיות יותר, כגון נערות ליווי המציעות מגוון שירותים מעבר למין בלבד. נערות הליווי בישראל עצמן מגיעות מרקעים מגוונים. בעוד שיש הבוחרים במקצוע זה כאמצעי ליציבות כלכלית, אחרים רואים בו סוג של העצמה וחופש. רבות מהנערות הללו הן סטודנטיות או נשות מקצוע צעירות שמשתמשות בהכנסותיהן מליווי כדי לפרנס את עצמן או את משפחותיהן. לסיכום, עולם נערות הליווי בישראל הוא עולם מורכב ורב פנים. בעוד שיש שיראו בה שנויה במחלוקת, אין להכחיש שהיא משרתת מטרה במילוי הצרכים והרצונות של חברה מגוונת. בסופו של דבר, על יחידים לקבל החלטות מושכלות ועל הממשלה להסדיר ולהגן על המעורבים בתעשייה זו.

[justtochats]

נערות ליווי בישראל הפכו בשנים

נערות ליווי בישראל הפכו בשנים האחרונות לנושא פופולרי ושנוי במחלוקת. בעוד שיש הרואים בהם לא יותר מאשר דרך להגשמת תשוקות גופניות, אחרים רואים בהם צורה של ניצול והחפצה של נשים. עם זאת, לא משנה מה עמדתך בדיון, אין להכחיש כי נערות ליווי הן חלק משמעותי מהחברה הישראלית, וחיוני להבין את תפקידן והשפעתן. ראשית, חשוב להבהיר כי נערות ליווי בישראל אינן זהות לזונות. בעוד ששתיהן עשויות להציע שירותי מין, נערות ליווי נשכרות עבור חברתן, שיחתן וכדי למלא כל רצון אחר של לקוחותיהן, לא רק אלה המיניים. נערות ליווי לעיתים קרובות מלוות את לקוחותיהן לאירועים, ארוחות ערב, טיולים, ולעיתים פועלות כחברה או שותף זמני. הם בדרך כלל משכילים, מושכים ומתוחכמים, מה שהופך אותם לבני לוויה נחשקים עבור גברים רבים. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שענף הליווי בישראל, כמו בכל מקום אחר בעולם, רווי מחלוקות וסטיגמות חברתיות. רבות מאמינות כי נערות ליווי מנוצלות ומחפצנות על ידי לקוחותיהן, והתעשייה מקדמת את סחור גופן של נשים. עם זאת, השקפה זו אינה לוקחת בחשבון כי נערות ליווי יש סוכנות על החלטותיהן ובוחרות באופן פעיל לעבוד בענף זה. יתר על כן, מעמדם המשפטי של שירותי ליווי בישראל הוא מורכב. זנות היא בלתי חוקית מבחינה טכנית, אבל שירותי ליווי לא, כל עוד לא מוחלף מין במפורש תמורת כסף. עם זאת, במציאות, קשה למתוח קו ברור בין השניים, מה שמוביל למקרים רבים של התעללות וניצול של נערות ליווי. נעשו מאמצים להסדיר את הענף ולהגן על זכויות הנערות, אבל זה נשאר תחום אפור בחוק הישראלי. מנגד, ישנם טיעונים התומכים בנוכחותן של נערות ליווי בישראל. ככל שהביקוש לשירותיהן ממשיך לעלות, התעשייה מספקת הזדמנויות תעסוקה לנשים רבות, במיוחד מקהילות מודרות. היא תורמת גם לכלכלה הישראלית, כאשר חלק מההערכות מצביעות על כך שענף הליווי תורם מיליוני דולרים לכלכלת המדינה מדי שנה. בנוסף, ניתן לראות את קיומן של נערות ליווי בישראל גם כהשתקפות של נורמות חברתיות מודרניות ושינוי עמדות כלפי מין ומערכות יחסים. עם עליית הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, התפתח הרעיון של מערכות יחסים מסורתיות, ורבים פונים לשירותי ליווי כדרך למלא את צרכיהם מבלי להתחייב למערכת יחסים מסורתית. חשוב להכיר ולכבד את הבחירות של הפרט ואת האוטונומיה שלו בכל הנוגע לגוף ולרצונות שלו. לסיכום, נערות ליווי בישראל נותרו נושא שנוי במחלוקת, עם טיעונים תקפים משני הצדדים. בעוד שיש הרואים בהם כמקדמים החפצה של נשים וסחור בגופן, אחרים רואים בהם השתקפות של נורמות חברתיות מודרניות ומתן הזדמנויות תעסוקה לנשים מודרות. חיוני לקיים דיונים פתוחים ומכבדים על התעשייה, הרגולציה שלה וזכויות הנערות המעורבות. בסופו של דבר, ההחלטה לעסוק בשירותי ליווי היא החלטה אישית, וחשוב להכיר ולכבד זאת.

[brokerli]

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%9f/

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

יזמי נדל"ן בפרט ומשקיעי נדל"ן בכלל יודעים שהקושי העיקרי בהשקעה בתחום היא מגבלת ההון העצמי.

השקעה בתחום הנדל"ן ברוב המקרים כרוכה בהשקעה כספית גדולה, דבר שלא כל משקיע יכול להרשות לעצמו או בכלל "מחזיק" סכומים כאלה בכיסו.

מחפשים אלטרנטיבות

כשנ��מר ההון העצמי, בטח בנדל"ן, מתחילים לחפש אפשרויות מימון.

המקרה הברור ביותר והמובן מאליו, הוא נטילת משכנתא. לרוב, משכנתא היא מוצר זול ומדובר במינוף מצוין לרכישת נכסי נדל"ן. אולם, במקרים רבים נטילת המשכנתא כלל לא אפשרית, לדוגמא – יכולת השתכרות נמוכה או קו אשראי לא טוב, הון עצמי נמוך מידי שלא מאפשר משכנתא שתשלים לכל גובה הנכס או במקרים הנפוצים ביותר – השקעה בנכסים בחו"ל, שם מימון ע"י משכנתא מהבנקים כלל לא רלוונטי.

במקרים בהם לא ניתן לקחת משכנתא, בעיקר כאשר מדובר בנכסים בחו"ל, פונים להלוואות בנקאיות (הלוואה לכל מטרה) או להלוואות חוץ בנקאיות, כאשר המטרה היא שהתשואה שהנכס ישיג תהיה גבוהה יותר מהריבית עבור המימון.

כך או כך, יכולות המימון דרך הבנקים ייעצרו בשלב כזה או אחר, שכן קו האשראי מוגבל ואינו אין סופי. במצב כזה, ולעיתים הרבה קודם לכן, מחפשים יזמים בתחום הנדל"ן את אפשרות גיוס ההון דרך משקיעים פרטיים.

מאמר מומלץ: נדל"ן מניב – תן לכסף לעבוד עבורך

איך מגייסים כסף ממשקיעים?

על גיוס כסף ממשקיעים אפשר לרשום תיזה שלמה, אך במאמר זה נפרוט בקצרה את האפשרויות, בהתייחס באופן בלעדי לשוק הנדל"ן.

בסביבת ריבית אפסית בבנקים, שני ערוצי ההשקעה הנחשקים והנחשבים ביותר, הם שוק ההון והנדל"ן. הפחד מתנודתיות שוק ההון, ההשקעה לטווח קצר והרצון לראות הכנסה פירותית שוטפת (שכירויות), גורמות למשקיעים רבים להעדיף את ההשקעה בתחום הנדל"ן.

למרות הרצון להשקיע בנדל"ן, מרבית המשקיעים לא מרימים את הכפפה והופכים להיות יזמים. אם מסיבות של פערי ידע ואם מסיבות של חוסר זמן, מעדיפים המשקיעים הפוטנציאליים להפקיד את כספם בידיהם של יזמים שיכולים להביא עסקאות טובות (מהי עסקה טובה יגדיר כל יזם או משקיע לעצמו). כך שלמעשה, כל שצריך הוא להוכיח שניתן להביא עסקה טובה ומה שחסר כדי לממש אותה הוא גיוס הון.

הבינו מה המשקיעים מחפשים

בגדול ובפשטות, המשקיע לרוב רוצה תשואה על כספו, במינימום סיכון אפשרי. מכיוון שאפיקי חסכון בבנקים מזמן הפכו ללא רלוונטיים מכיוון שהם נושאים ריבית אפסית, משקיעים כאמור יעדיפו להשקיע אצל יזמי נדל"ן.

כאן, בכדי "לתפוס" את המשקיע, תצטרכו להבין מהו סוג המשקיע מולו אתם עומדים. יש משקיעים מאוד סולידיים שסולדים מסיכון, לכן להציע להם עסקת פליפ או בנייה עשויה לא להתאים להם, אלא תתאים להם יותר עסקה שמניבה תשואה חודשית קבועה. מנגד, קיימים משקיעים שמעדיפים להגדיל את הונם מהר ככל שאפשר, לכן עסקאות פליפ או עסקאות יזמיות יתאימו להם הרבה יותר. הבינו את הצרכים והאופי של המשקיע הפוטנציאלי שלכם ויהיה לכם הרבה יותר קל לגייס ממנו את הכסף.

איפה בכלל מוצאים את המשקיעים?

זו כנראה שאלת השאלות, והתשובה היא שכנראה ממש מתחת לאף שלכם. בשונה מהשקעות ב��טארט אפ, שם כנראה תצטרכו למצוא אנג'לים או קרנות הון סיכון, בנדל"ן לפעמים תופתעו לראות שמרבית הסביבה הקרובה שלכם עשויה להיות מעוניינת, כי שוב, כמעט לכולם יש כסף וכולם רוצים שהכסף הזה "יעבוד" ולא סתם יישב בבנק.

אם התחלתם לעסוק ביזמות בתחום הנדל"ן ויש לכם הצעות, פשוט תתחילו לגרום לאנשים לדעת על זה. בין אם זה פוסט בפייסבוק, תמונה באינסטגרם או פשוט שיחות בכל מצב, עם כל הסובבים אתכם – תנו לכולם לדעת שאתם עוסקים בנדל"ן ושיש לכם הזדמנויות גדולות על השולחן. לאט לאט יתחילו פגישות, שם יבחנו את הרצינות, המקצועיות והמקצוענות שלכם ומשם, בטח אחרי הוכחת התכנות ראשונה (בין אם בהשקעה שלכם או השקעה משותפת עם משקיע נוסף) יהיה הרבה יותר קל לגייס את הכסף.

אחרי שתעברו את המעגל הראשון והקרוב, מומלץ להתחיל להיכנס לקבוצות פייסבוק העוסקות בנדל"ן באיזור שלכם. בקבוצות אלה אמנם יהיו לא מעט יזמים כמוכם, אך גם המון משקיעים פוטנציאליים שמחפשים השקעות.

קראו גם, דעה: האם אפשר לייצר תשואה גבוהה בנדל"ן גם בישראל?

מה נהוג להציע למשקיע?

זה מאוד משתנה בהתאם לסוג העסקה, אורכה ואיפה היא מתקיימת.

לדוגמא, בעסקאות פליפ בארה"ב, לרוב, היזם ינהל את העסקה והמשקיע יהיה זה שישקיע את כל סכום העסקה. חלוקת הרווח תהיה 50%-50% בין הצדדים או 60%-40% לטובת היזם.

בעסקאות השכרה, לרוב מדובר בתיווך של נכס למשקיע, ואז נהוגה עמלה של 4,000$-6,000$.

כאמור, מדובר על דוגמאות קטנות הנהוגות בהשקעות נדל"ן בארה"ב. הדבר שחשוב להבין הוא שהמשקיע למעשה מסכן את כספו ומצפה לקבל את התמורה הטובה ביותר לכך ועל כן, נסו לבנות את ההצעה המשתלמת ביותר גם לכם וגם לו.

מחפשים המלצות על איפה כדאי להשקיע כסף? הגעתם למקום הנכון. באתר ברוקרלי תמצאו מגוון רחב של הזדמנויות השקעה מניבות בנדל"ן, בישראל ובכל העולם.

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[businessservicesnewshebrew]

כיצד מסגרת פשוטה יכולה לאפשר חדשנות עבור החברה שלך

אם קראת אחד ממיליון הספרים כיצד להיות חדשניים יותר - או ראית את אחד משיחות ה- TED הרבות בנושא - ללא ספק שמעת ש"העולם משתנה מהר מתמיד. " אולי שמעת שאתה צריך "לחדש או למות", כאילו איומים יוכלו איכשהו לעורר יצירתיות. קרוב לוודאי שהכרתם כמה אנשים או מוצרים חדשניים במיוחד, ואז נאמר לכם שכמה ערוצים פשוטים לאופן בו אתם חושבים עשויים לעזור לכם להיות יצירתיים ומשתנים עולמיים כמו הטיטאנים האלה. זו נוסחה פופולרית. זה גם לא בסדר. חדשנות אינה נוגעת לאופן בו אתה "חושב", ככל שהיא נוגעת לאופן שבו אתה מגיב ב��געי הזדמנות. כשמדברים על חדשנות, הדוגמא הנפוצה ביותר שניתנה היא מייסד שותף של אפל, סטיב ג'ובס. ג'ובס מונח על הדום, ורבים מאמינים שחדשנות שמורה לגאונים. זה פשוט לא נכון. אתה יכול לשפר את יכולת החדשנות שלך אם אתה מכוון לכך. שוחחתי עם ג'ף הייוונס, המחבר של ארה"ב נגד אותם, והוא נואם מרכזי על חדשנות במקום העבודה. לאייוונס יש גישה ייחודית לאתגרים במקום העבודה, והיא מראה מתי הוא עולה לבמה לדבר על זה. הייוונים חלקו, "התפיסה שחשיבה חדשנית היא משהו ששמור למיעוט חסוי של גאונים היא שגיאה שאנשים וחברות מקבלים בסכנה שלהם." בעבודתי עם מייסדים ומנכ"לים של חברות בצמיחה מהירה, אני רואה את הנושא הזה יותר ממה שהייתי מצפה. אחד הגורמים העיקריים העולים על מנהיגים אלה הוא אינדקס יתר על רקע הפחד שלהם מכישלון. הם נוטים להעלות על הדעת הזדמנויות לחדשנות מכיוון שהם לא רוצים לטעות. ישנם ארבעה צעדים להתגבר על הפחד הזה: טופס שאלה, כל שאלה בכלל, הקשורה לעסק שלך. "איך נוכל לשפר את שימור העובדים?" נפוץ. אם כן, "מה נעשה כדי להרחיב את העסק שלנו?" שים לב ששאלות אלה אינן מסובכות במיוחד. תשובה עליה יכולה להיות, אבל השאלות עצמן הן בסיסיות, וזה נכון, ללא קשר לתעשייה בה אתה נמצא. "האם יש דרך ליצור דרך חוקית להורדת מוסיקה?" היא השאלה שהובילה בסופו של דבר ל- iTunes. ברגע שיש לך את השאלה שלך במקום, תחשוב על זה. זה לא קשה, למרות שהצלחנו להמציא מיליארד דרכים שונות להסיח את דעתנו. עם זאת המפתח לכל חדשנות הוא למצוא זמן מספיק זמן כדי להקדיש לתשובה לשאלות שהצבנו. אל תתנו לפחד להפריע לחשיבה. אתה לא צריך למסמר את זה בפגישה הראשונה שלך, אבל חשוב ליצור זמן לחשוב. מצאתי שרוב הרעיונות הטובים ביותר מגיעים עם הזמן, לעתים קרובות כשאני עושה משהו אחר לגמרי - לא חושב באופן פעיל על השאלה. חלק זה של התהליך חיוני. ברגע שיש לך מושג מה לעשות, עשה זאת. זהו זה. זה כל כך פשוט וברור שכמעט מביך לכתוב. אך למרבה המזל, זהו החלק של התהליך שכולם מבינים. כולם יודעים לעבוד לקראת מטרה ברגע שנדע מה המטרה. זה, למעשה, מכלול התהליך החדשני. מפתח אחד שכדאי לזכור: חדשנות היא תהליך איטרטיבי. אם הפיתרון הראשון שלך לא עובד, יהיה עליך לבחון מחדש את המצב כדי למסגר מחדש את השאלה שלך ולחשוב אסטרטגיה חדשה. אך התהליך זהה, והוא נמצא בהישג ידנו של כולנו. למעשה, זה משהו שכולנו עושים על בסיס קבוע, אפילו אם לא נקרא לזה חדשנות. "חשוב על משפחה שמנסה להבין כיצד לחסוך מספיק כסף כדי לשלוח את ילדיהם לקולג '," מציע הייוונס. התהליך שהם עוברים זהה מכל הבחינות לתהליך בו תעבור חברה כשהיא מחליטה כיצד לייעל את התהליכים שלה כדי להיות תחרותיים יותר בשוק הדוק. רבים מהפתרונות שמשפחה עשויה להגיע להם - קיצוץ בהוצאות, חיפוש מלגות, מחקר הלוואות, מעבר למדינה עם שכר לימוד נמוך - לא ניתן להבחין כמעט בפתרונות שחברה עשויה לנחות עליהם. אלה עשויים לכלול צמצום הוצאות הון, חיפוש הזדמנויות עסקיות נוספות, הגשת בקשה למענקים, מימון מחדש של חובות או העברת מקום למתקנים שלהם. ממוסגר בצורה זו, חדשנות נראית הרבה פחות מרתיעה. אם כל מה שאתה מבקש זה שאנשים יהיו סקרנים, שאל שאלות ואז מצא זמן להתאחד כדי לעשות סיעור מוחות לשאלות אלו. באופן זה, תעזור לכולם להבין שהם יכולים להיות חלק מהמסגרת ��חדשנית של החברה שלך. פורסם בתאריך: 24 בינואר, 2020

[iplannerz]

מפיקי אירועים לעשירון העליון

חברת פלאנרז הפקות אירועים ממליצה: 12 טיפים לאירוע מוצלח

הפקת אירועים לעשירון העליון היא מומחיות שרק שנים של ניסיון וקורות חיים עשיר יכולים להצדיק. שירות ההפקות שלנו כולל הפקות מסיבות אירוסין יוקרתיות, הפקות אירועי בר ובת מצווה, ארגון ועיצוב אירועים לעסקים וחברות, כנסים בארץ ובחו"ל ועוד. החל מניהול זמנים וכלה בטכנולוגיות חדישות, להלן 12 המלצות של חברות המתמחות בהפקת אירועים כדי להבטיח ששום דבר לא ייפול בין הכיסאות. 12 המלצות חמות להפקת אירוע כמו חברת הפקות אירועים המקצועית ביותר המלצה מס' 1 להפקת אירוע: ארגן את הזמן שלך... ואת מקום העבודה שלך יצירה של הרגלי עבודה יעילים מעצבת את הבסיס להפקה של אירוע פרודוקטיבי. תבנה את הימים שלך, תנקה את שולחן העבודה שלך – ותמצא זמן להפסקות. אפילו הפסקה של 15 שניות ממסך המחשב יכולה להפחית את העייפות בחצי! אם תדאג לעצמך, תהיה לך יותר אנרגיה ויכולת ריכוז לדאוג לכל יתר הדברים. אבל תמיד תשאיר חלק מהיום שלך פנוי לאירועים בלתי צפויים. כמעט מחצית ממפיקי האירועים (44%) אומרים שהמכשול הגדול ביותר של פרודוקטיביות הוא בקשות של הרגע האחרון.

המלצה מס' 2 להפקת אירוע: היצמד לתקציב "אני אוהב תרשימי נתונים!" לא אמר אף מפיק אירוע אף פעם. ובכל זאת, יצירה של תקציב – והיצמדות אליו – הינה חיונית בכדי להימנע מחובות. השתמש בטכנולוגיה שנמצאת ברשותך כדי להתמקד בפעילויות שמניבות את התשואה הגבוהה ביותר. לדוגמה, אפליקציות פרסומיות כמו ToneDen מבצעות באופן אוטומטי בדיקת A/B כדי שתוכל לדעת איזו מהפרסומות שלך מניבה מכירות בפועל. המלצה מס' 3 להפקת אירוע: בחר אולם אירועים מהימן מקום האירוע שלך יכול להעלות או ל��וריד את רמות הלחץ שלך. אולי אתה מחפש אולם אירועים לא מסורתי שייצור חוויה ייחודית. אך אתה גם מעוניין באולם אירועים שיהיה בטיחותי, מהימן וידידותי – שלא לדבר על כזה שמציית לתקנים. מתחמי אירועים שמספקים שירותים כגון מקומות ישיבה, קייטרינג ותאורה מורידים את הנטל הזה מרשימת המטלות שלך. אך מה לגבי Wi-Fi? טכנולוגיות מידע שקיימות במקום? כל טכנולוגיה שאותה מקום האירוע מספק תפשט את התכנונים שלך. המלצה מס' 4 להפקת אירוע: דאג לחוזים מפורטים ככל שבחוזה ההתחלתי יש מידע רב יותר, כך ישנם פחות סיכויים לאי הבנות ותמרונים בהמשך. זה תקף גם לגבי החוזים אותם אתה עורך וגם לגבי אלה שאתה מקבל משותפיך. מומלץ לקחת את הזמן כדי לקרוא את האותיות הקטנות, גם אם זה נראה מעייף ומיותר, הדבר יחסוך לך שעות של כאבי ראש בהמשך הדרך.

המלצה מס' 5 להפקת אירוע: צמצם שינויים של הרגע האחרון כדי להפיק אירוע מקצועי באמת, עליך לעבוד עם בעלי עניין: נותני חסות, יועצים ואמנים. הגדר ציפיות מראש עם כל אחד וקבע תאריך אחרון לביצוע שינויים. למשל, דאג להבהיר לספקים שהם לא יכולים להתחרט אחרי תאריך מסוים. קבע עונשים עבור אמנים שמבטלים, במידה והדבר קורה. אתה לא יכול להימנע לחלוטין משינויים ברגע האחרון, אבל אתה בהחלט יכול לצמצם את התרחשותם. המלצה מס' 6 להפקת אירוע: הסר את מכירת הכרטיסים מרשימת המטלות שלך באירועים בהם נדרשת מכירת כרטיסים או הרשמה, העבודה לא צריכה להיות נטל נוסף על כתפיך. למעשה, שותף מכירת הכרטיסים שלך צריך לעזור לך באופן פעיל ולמכור את הכרטיסים בהרבה פחות מאמץ. בחר בשותף שיעזור לך להפיץ את האירוע שלך באתרים שונים ברחבי האינטרנט ולמכור כרטיסים הישר דרך האתרים האלה. לאחר מכן, נצל את האינטגרציה של הפלטפורמה עם טכנולוגיות נוספות – כמו ה- CRM או פלטפורמת שיווק בדוא"ל – כדי לקדם את האירוע ולהרוויח ממנו בפחות מאמץ. המלצה מס' 7 להפקת אירוע: תיתן למשתתפים להפיץ את השמועה היופי ברשתות חברתיות הוא שהן עושות את השיווק במקומך, אם אתה נותן להן לעשות זאת. או ליתר דיוק, אם אתה מאפשר להן. לא מספיק לפתוח חשבונות ברשתות חבריות. עליך "לזרוע" בהן. ליצור מסרי שיווק עקביים, לפרסם פוסטים אסטרטגיים ולהשתמש בכל רשת חברתית בהתאם לייעודה. Facebook מהווה מקום נהדר לפרסום וידאו בזמן אמת. מה נמצא בלב ה- Instagram? צילום עשיר מבחינה חזותית. Twitter מתאים לפרסום הערות שנונות. בכל אחד מהם, השתמש בהאשטג (#) ייעודי עבור האירוע שלך. המיתוג הזה ישתלם לך בהמשך, כשהמעריצים ישתפו את הפוסטים שלך בחשבונות האישיים שלהם.

המלצה מס' 8 להפקת אירוע: אחד בין פלטפורמות השיווק שלך לאחר שטיפלת ברשתות החבריות שלך, הפוך את התהליכים לאוטומטיים. מקבץ פרסומים כמו Hootsuite יאפשר לך לקבוע מראש לוחות זמנים לפרסום פוסטים בכל פלטפורמה. היכנס לאפשרויות ניתוח בכלים כדי לבדוק איך מסעות הפרסום שלך מתקדמים, בכדי שתוכל לבצע שינויים ושיפורים. המפתח ברשתות החברתיות הוא למצוא את האיזון העדין בין פרסום פעיל לפרסום סביל. המלצה מס' 9 להפקת אירוע: הפוך כל תהליך אפשרי לאוטומטי מלבד למאמציך ברשתות החבריות, ישנן דרכים רבות להפוך משימות שאותן אתה והצוות שלך עושים ביום יום לאוטומטיות. כיום, קיימות אפליקציות כמעט לכל דבר. למשל, Trello מאפשרת תקשורת טובה יותר בין חברי הצוות. צור משימה באפליקציה ושלח הודעה לכל הצוות שלך בכל רגע באמצעות Slack בכל פעם שיש לך עדכון. או סנכרן את נתוני האירוע שלך עם נתוני המכירות באמצעות איחוד טכנולוגיית מכירת הכרטיסים לאירוע שלך עם טכנולוגיית "Salesforce". שילובים כאלה עוזרים להפוך תהליכים לאוטומטיים ולהוריד אותם מרשימת המטלות היומית שלך. המלצה מס' 10 להפקת אירוע: תהפוך את המידע לחבר שלך נתונים יכולים להסיר ספק ממאמצי השיווק, המכירות והתפעול שלך. כשיש ברשותך מספרים אשר מגבים את ההחלטות שקיבלת, אתה מבזבז פחות זמן מחשבה ודאגה על הבחירות שעשית. גישה להחזר השקעה ממסעות השיווק שלך עוזרת לך להצדיק את הבזבוזים. ומשמעותה של הכרה מדויקת של הערוצים שדרכם מגיעים קוני הכרטיסים שלך היא שאתה יכול לקדם את המאמצים הטכנולוגיים במקום הנדרש. שימוש בנתונים יציבים מספק לך את היכולת לנהל משא ומתן ומאפשר לך לנתח את ההשפעות של כל ההחלטות שלך כדי שתוכל לבצע שינויים בהתאם.  המלצה מס' 11 להפקת אירוע: תהיה מוכן להכל כדי למנוע דילול של משתתפים בין אם נוצרה בעיה קטנה או בלגן גדול, וודא שיש לך תכנית חירום כדי להימנע מנסיגה של משתתפים. מזג אוויר לא נעים, תאונת דרכים, כשל טכנולוגי – כל הדברים האלה עשויים לשבש אירוע. המלצה מס' 12 להפקת אירוע: בקש משוב לא הרבה חברות הפקת אירועים טורחות לעשות זאת, אבל אל תפספס את ההזדמנות להפוך את האירוע הבא שלך לטוב יותר. ברגע שהאירוע שלך נגמר, שלח סקר לכל המשתתפים. התגובות יעזרו לך להבין אילו מאמצים יניבו את התשואה הגבוהה ביותר בשנה הבאה. כדי להבטיח שהם באמת יקראו וימלאו את הסקר, הצע למשתתפים תמריץ ועשה זאת במהירות. מומלץ לשלוח סקר בתוך 24 שעות מקיום האירוע שלך. מחפש חברות הפקת אירועים לעשירון העליון בפרט? הגעת לחברה מספר אחת. תכנון אירוע הוא תהליך מרגש ומשמח אך הוא יכול להיות גם מבלבל ומלחיץ. ההיצע העשיר, מגוון האטרקציות ואינסוף הרעיונות מקשים עלינו להחליט מהו האירוע שאנו רוצים. מתוך צורך זה, ק��ו חברות רבות שייעודן הוא ליווי וייעוץ אישי החל מן הפרט הקטן ביותר בשלב התכנון ועד לניהול האירוע בפועל, ותפקידן לסייע לנו, בעלי השמחה, להבין ולהתמקד בפרטים החשובים ובחזון שלנו לגבי אירוע מוצלח שישמח אנשים וישאיר רושם בלתי נשכח. מפיק האירועים הוא מעין מנצח שתפקידו לתאם בין הגורמים השונים המעורבים בהפקה, לוודא כי כל אחד יודע את תפקידו ומטלותיו וכי ביום האירוע כל אותם גורמים יגיעו בזמן הנכון למקום הנכון ויבנו בשיתוף פעולה אירוע מושלם עבור לקוחותיו ואורחיהם. ניהול נכון של אירוע הוא המפתח להצלחת מפיק האירועים ולשביעות רצון לקוחותיו. חדשנות, דמיון, תעוזה ומקוריות הן בין התכונות העיקריות הנדרשות לו, וככל שיידע יותר לעשות שימוש במאפיינים אלה, כך האירועים אותם יפיק יהיו מוצלחים ומיוחדים יותר. מכיוון שכל אירוע הוא עולם ומלואו ולכל סוג אירוע המאפיינים הייחודיים שלו, ומתוך דרישה גוברת של לקוחות לקבל את השירות הטוב ביותר עבור האירוע אותו הם מתכננים, חלחלה ההבנה בקרב חברות הפקת האירועים כי לא די להבין בניהול אירוע באופן כללי, אלא יש להתמקד בתחומים שונים, להתמקצע בהם ולספק את השירות הטוב והמקצועי ביותר בכל אחד. כך נולדו חברות נישה ספציפיות המספקות שירות מקצועי לאותו תחום בו הן שולטות. בין הנישות האלו ניתן למצוא חברות להפקת אירועי בר מצווה, מפיקי אירועים יוקרתיים, מארגני חתונות ומפיקי אירועי בר מצווה מיוחדים. לתיאום פגישה והצעות מחיר, צור עמנו קשר עוד היום עם צוות מפיקי אירועים המוביל בישראל – פלאנרז הפקות. טלפון: 072-392-9100 Read the full article

[brokerli]

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%9f/

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

יזמי נדל"ן בפרט ומשקיעי נדל"ן בכלל יודעים שהקושי העיקרי בהשקעה בתחום היא מגבלת ההון העצמי.

השקעה בתחום הנדל"ן ברוב המקרים כרוכה בהשקעה כספית גדולה, דבר שלא כל משקיע יכול להרשות לעצמו או בכלל "מחזיק" סכומים כאלה בכיסו.

מחפשים אלטרנטיבות

כשנגמר ההון העצמי, בטח בנדל"ן, מתחילים לחפש אפשרויות מימון.

המקרה הברור ביותר והמובן מאליו, הוא נטילת משכנתא. לרוב, משכנתא היא מוצר זול ומדובר במינוף מצוין לרכישת נכסי נדל"ן. אולם, במקרים רבים נטילת המשכנתא כלל לא אפשרית, לדוגמא – יכולת השתכרות נמוכה או קו אשראי לא טוב, הון עצמי נמוך מידי שלא מאפשר משכנתא שתשלים לכל גובה הנכס או במקרים הנפוצים ביותר – השקעה בנכסים בחו"ל, שם מימון ע"י משכנתא מהבנקים כלל לא רלוונטי.

במקרים בהם לא ניתן לקחת משכנתא, בעיקר כאשר מדובר בנכסים בחו"ל, פונים להלוואות בנקאיות (הלוואה לכל מטרה) או להלוואות חוץ בנקאיות, כאשר המטרה היא שהתשואה שהנכס ישיג תהיה גבוהה יותר מהריבית עבור המימון.

כך או כך, יכולות המימון דרך הבנקים ייעצרו בשלב כזה או אחר, שכן קו האשראי מוגבל ואינו אין סופי. במצב כזה, ולעיתים הרבה קודם לכן, מחפשים יזמים בתחום הנדל"ן את אפשרות גיוס ההון דרך משקיעים פרטיים.

מאמר מומלץ: נדל"ן מניב – תן לכסף לעבוד עבורך

איך מגייסים כסף ממשקיעים?

על גיוס כסף ממשקיעים אפשר לרשום תיזה שלמה, אך במאמר זה נפרוט בקצרה את האפשרויות, בהתייחס באופן בלעדי לשוק הנדל"ן.

בסביבת ריבית אפסית בבנקים, שני ערוצי ההשקעה הנחשקים והנחשבים ביותר, הם שוק ההון והנדל"ן. הפחד מתנודתיות שוק ההון, ההשקעה לטווח קצר והרצון לראות הכנסה פירותית שוטפת (שכירויות), גורמות למשקיעים רבים להעדיף את ההשקעה בתחום הנדל"ן.

למרות הרצון להשקיע בנדל"ן, מרבית המשקיעים לא מרימים את הכפפה והופכים להיות יזמים. אם מסיבות של פערי ידע ואם מסיבות של חוסר זמן, מעדיפים המשקיעים הפוטנציאליים להפקיד את כספם בידיהם של יזמים שיכולים להביא עסקאות טובות (מהי עסקה טובה יגדיר כל יזם או משקיע לעצמו). כך שלמעשה, כל שצריך הוא להוכיח שניתן להביא עסקה טובה ומה שחסר כדי לממש אותה הוא גיוס הון.

הבינו מה המשקיעים מחפשים

בגדול ובפשטות, המשקיע לרוב רוצה תשואה על כספו, במינימום סיכון אפשרי. מכיוון שאפיקי חסכון בבנקים מזמן הפכו ללא רלוונטיים מכיוון שהם נושאים ריבית אפסית, משקיעים כאמור יעדיפו להשקיע אצל יזמי נדל"ן.

כאן, בכדי "לתפוס" את המשקיע, תצטרכו להבין מהו סוג המשקיע מולו אתם עומדים. יש משקיעים מאוד סולידיים שסולדים מסיכון, לכן להציע להם עסקת פליפ או בנייה עשויה לא להתאים להם, אלא תתאים להם יותר עסקה שמניבה תשואה חודשית קבועה. מנגד, קיימים משקיעים שמעדיפים להגדיל את הונם מהר ככל שאפשר, לכן עסקאות פליפ או עסקאות יזמיות יתאימו להם הרבה יותר. הבינו את הצרכים והאופי של המשקיע הפוטנציאלי שלכם ויהיה לכם הרבה יותר קל לגייס ממנו את הכסף.

איפה בכלל מוצאים את המשקיעים?

זו כנראה שאלת השאלות, והתשובה היא שכנראה ממש מתחת לאף שלכם. בשונה מהשקעות בסטארט אפ, שם כנראה תצטרכו למצוא אנג'לים או קרנות הון סיכון, בנדל"ן לפעמים תופתעו לראות שמרבית הסביבה הקרובה שלכם עשויה להיות מעוניינת, כי שוב, כמעט לכולם יש כסף וכולם רוצים שהכסף הזה "יעבוד" ולא סתם יישב בבנק.

אם התחלתם לעסוק ביזמות בתחום הנדל"ן ויש לכם הצעות, פשוט תתחילו לגרום לאנשים לדעת על זה. בין אם זה פוסט בפייסבוק, תמונה באינסטגרם או פשוט שיחות בכל מצב, עם כל הסובבים אתכם – תנו לכולם לדעת שאתם עוסקים בנדל"ן ושיש לכם הזדמנויות גדולות על השולחן. לאט לאט יתחילו פגישות, שם יבחנו את הרצינות, המקצועיות והמקצוענות שלכם ומשם, בטח אחרי הוכחת התכנות ראשונה (בין אם בהשקעה שלכם או השקעה משותפת עם משקיע נוסף) יהיה הרבה יותר קל לגייס את הכסף.

אחרי שתעברו את המעגל הראשון והקרוב, מומלץ להתחיל להיכנס לקבוצות פייסבוק העוסקות בנדל"ן באיזור שלכם. בקבוצות אלה אמנם יהיו לא מעט יזמים כמוכם, אך גם המון משקיעים פוטנציאליים שמחפשים השקעות.

קראו גם, דעה: האם אפשר לייצר תשואה גבוהה בנדל"ן גם בישראל?

מה נהוג להציע למשקיע?

זה מאוד משתנה בהתאם לסוג העסקה, אורכה ואיפה היא מתקיימת.

לדוגמא, בעסקאות פליפ בארה"ב, לרוב, היזם ינהל את העסקה והמשקיע יהיה זה שישקיע את כל סכום העסקה. חלוקת הרווח תהיה 50%-50% בין הצדדים או 60%-40% לטובת היזם.

בעסקאות השכרה, לרוב מדובר בתיווך של נכס למשקיע, ואז נהוגה עמלה של 4,000$-6,000$.

כאמור, מדובר על דוגמאות קטנות הנהוגות בהשקעות נדל"ן בארה"ב. הדבר שחשוב להבין הוא שהמשקיע למעשה מסכן את כספו ומצפה לקבל את התמורה הטובה ביותר לכך ועל כן, נסו לבנות את ההצעה המשתלמת ביותר גם לכם וגם לו.

מחפשים המלצות על איפה כדאי להשקיע כסף? הגעתם למקום הנכון. באתר ברוקרלי תמצאו מגוון רחב של הזדמנויות השקעה מניבות בנדל"ן, בישראל ובכל העולם.

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%9f/

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

יזמי נדל"ן בפרט ומשקיעי נדל"ן בכלל יודעים שהקושי העיקרי בהשקעה בתחום היא מגבלת ההון העצמי.

השקעה בתחום הנדל"ן ברוב המקרים כרוכה בהשקעה כספית גדולה, דבר שלא כל משקיע יכול להרשות לעצמו או בכלל "מחזיק" סכומים כאלה בכיסו.

מחפשים אלטרנטיבות

כשנגמר ההון העצמי, בטח בנדל"ן, מתחילים לחפש אפשרויות מימון.

המקרה הברור ביותר והמובן מאליו, הוא נטילת משכנתא. לרוב, משכנתא היא מוצר זול ומדובר במינוף מצוין לרכישת נכסי נדל"ן. אולם, במקרים רבים נטילת המשכנתא כלל לא אפשרית, לדוגמא – יכולת השתכרות נמוכה או קו אשראי לא טוב, הון עצמי נמוך מידי שלא מאפשר משכנתא שתשלים לכל גובה הנכס או במקרים הנפוצים ביותר – השקעה בנכסים בחו"ל, שם מימון ע"י משכנתא מהבנקים כלל לא רלוונטי.

במקרים בהם לא ניתן לקחת משכנתא, בעיקר כאשר מדובר בנכסים בחו"ל, פונים להלוואות בנקאיות (הלוואה לכל מטרה) או להלוואות חוץ בנקאיות, כאשר המטרה היא שהתשואה שהנכס ישיג תהיה גבוהה יותר מהריבית עבור המימון.

כך או כך, יכולות המימון דרך הבנקים ייעצרו בשלב כזה או אחר, שכן קו האשראי מוגבל ואינו אין סופי. במצב כזה, ולעיתים הרבה קודם לכן, מחפשים יזמים בתחום הנדל"ן את אפשרות גיוס ההון דרך משקיעים פרטיים.

מאמר מומלץ: נדל"ן מניב – תן לכסף לעבוד עבורך

איך מגייסים כסף ממשקיעים?

על גיוס כסף ממשקיעים אפשר לרשום תיזה שלמה, אך במאמר זה נפרוט בקצרה את האפשרויות, בהתייחס באופן בלעדי לשוק הנדל"ן.

בסביבת ריבית אפסית בבנקים, שני ערוצי ההשקעה הנחשקים והנחשבים ביותר, הם שוק ההון והנדל"ן. הפחד מתנודתיות שוק ההון, ההשקעה לטווח קצר והרצון לראות הכנסה פירותית שוטפת (שכי��ויות), גורמות למשקיעים רבים להעדיף את ההשקעה בתחום הנדל"ן.

למרות הרצון להשקיע בנדל"ן, מרבית המשקיעים לא מרימים את הכפפה והופכים להיות יזמים. אם מסיבות של פערי ידע ואם מסיבות של חוסר זמן, מעדיפים המשקיעים הפוטנציאליים להפקיד את כספם בידיהם של יזמים שיכולים להביא עסקאות טובות (מהי עסקה טובה יגדיר כל יזם או משקיע לעצמו). כך שלמעשה, כל שצריך הוא להוכיח שניתן להביא עסקה טובה ומה שחסר כדי לממש אותה הוא גיוס הון.

הבינו מה המשקיעים מחפשים

בגדול ובפשטות, המשקיע לרוב רוצה תשואה על כספו, במינימום סיכון אפשרי. מכיוון שאפיקי חסכון בבנקים מזמן הפכו ללא רלוונטיים מכיוון שהם נושאים ריבית אפסית, משקיעים כאמור יעדיפו להשקיע אצל יזמי נדל"ן.

כאן, בכדי "לתפוס" את המשקיע, תצטרכו להבין מהו סוג המשקיע מולו אתם עומדים. יש משקיעים מאוד סולידיים שסולדים מסיכון, לכן להציע להם עסקת פליפ או בנייה עשויה לא להתאים להם, אלא תתאים להם יותר עסקה שמניבה תשואה חודשית קבועה. מנגד, קיימים משקיעים שמעדיפים להגדיל את הונם מהר ככל שאפשר, לכן עסקאות פליפ או עסקאות יזמיות יתאימו להם הרבה יותר. הבינו את הצרכים והאופי של המשקיע הפוטנציאלי שלכם ויהיה לכם הרבה יותר קל לגייס ממנו את הכסף.

איפה בכלל מוצאים את המשקיעים?

זו כנראה שאלת השאלות, והתשובה היא שכנראה ממש מתחת לאף שלכם. בשונה מהשקעות בסטארט אפ, שם כנראה תצטרכו למצוא אנג'לים או קרנות הון סיכון, בנדל"ן לפעמים תופתעו לראות שמרבית הסביבה הקרובה שלכם עשויה להיות מעוניינת, כי שוב, כמעט לכולם יש כסף וכולם רוצים שהכסף הזה "יעבוד" ולא סתם יישב בבנק.

אם התחלתם לעסוק ביזמות בתחום הנדל"ן ויש לכם הצעות, פשוט תתחילו לגרום לאנשים לדעת על זה. בין אם זה פוסט בפייסבוק, תמונה באינסטגרם או פשוט שיחות בכל מצב, עם כל הסובבים אתכם – תנו לכולם לדעת שאתם עוסקים בנדל"ן ושיש לכם הזדמנויות גדולות על השולחן. לאט לאט יתחילו פגישות, שם יבחנו את הרצינות, המקצועיות והמקצוענות שלכם ומשם, בטח אחרי הוכחת התכנות ראשונה (בין אם בהשקעה שלכם או השקעה משותפת עם משקיע נוסף) יהיה הרבה יותר קל לגייס את הכסף.

אחרי שתעברו את המעגל הראשון והקרוב, מומלץ להתחיל להיכנס לקבוצות פייסבוק העוסקות בנדל"ן באיזור שלכם. בקבוצות אלה אמנם יהיו לא מעט יזמים כמוכם, אך גם המון משקיעים פוטנציאליים שמחפשים השקעות.

קראו גם, דעה: האם אפשר לייצר תשואה גבוהה בנדל"ן גם בישראל?

מה נהוג להציע למשקיע?

זה מאוד משתנה בהתאם לסוג העסקה, אורכה ואיפה היא מתקיימת.

לדוגמא, בעסקאות פליפ בארה"ב, לרוב, היזם ינהל את העסקה והמשקיע יהיה זה שישקיע את כל סכום העסקה. חלוקת הרווח תהיה 50%-50% בין הצדדים או 60%-40% לטובת היזם.

בעסקאות השכרה, לרוב מדובר בתיווך של נכס למשקיע, ואז נהוגה עמלה של 4,000$-6,000$.

כאמור, מדובר על דוגמאות קטנות הנהוגות בהשקעות נדל"ן בארה"ב. הדבר שחשוב להבין הוא שהמשקיע למעשה מסכן את כספו ומצפה לקבל את התמורה הטובה ביותר לכך ועל כן, נסו לבנות את ההצעה המשתלמת ביותר גם לכם וגם לו.

מחפשים המלצות על איפה כדאי להשקיע כסף? הגעתם למקום הנכון. באתר ברוקרלי תמצאו מגוון רחב של הזדמנויות השקעה מניבות בנדל"ן, בישראל ובכל העולם.

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

New Post has been published on https://wpstage.a2hosted.com/1411/brokerli/%d7%9e%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%9f/

מחפש משקיע לנדל"ן? להלן כמה טיפים שיסייעו לך

יזמי נדל"ן בפרט ומשקיעי נדל"ן בכלל יודעים שהקושי העיקרי בהשקעה בתחום היא מגבלת ההון העצמי.

השקעה בתחום הנדל"ן ברוב המקרים כרוכה בהשקעה כספית גדולה, דבר שלא כל משקיע יכול להרשות לעצמו או בכלל "מחזיק" סכומים כאלה בכיסו.

מחפשים אלטרנטיבות

כשנגמר ההון העצמי, בטח בנדל"ן, מתחילים לחפש אפשרויות מימון.

המקרה הברור ביותר והמובן מאליו, הוא נטילת משכנתא. לרוב, משכנתא היא מוצר זול ומדובר במינוף מצוין לרכישת נכסי נדל"ן. אולם, במקרים רבים נטילת המשכנתא כלל לא אפשרית, לדוגמא – יכולת השתכרות נמוכה או קו אשראי לא טוב, הון עצמי נמוך מידי שלא מאפשר משכנתא שתשלים לכל גובה הנכס או במקרים הנפוצים ביותר – השקעה בנכסים בחו"ל, שם מימון ע"י משכנתא מהבנקים כלל לא רלוונטי.

במקרים בהם לא ניתן לקחת משכנתא, בעיקר כאשר מדובר בנכסים בחו"ל, פונים להלוואות בנקאיות (הלוואה לכל מטרה) או להלוואות חוץ בנקאיות, כאשר המטרה היא שהתשואה שהנכס ישיג תהיה גבוהה יותר מהריבית עבור המימון.

כך או כך, יכולות המימון דרך הבנקים ייעצרו בשלב כזה או אחר, שכן קו האשראי מוגבל ואינו אין סופי. במצב כזה, ולעיתים הרבה קודם לכן, מחפשים יזמים בתחום הנדל"ן את אפשרות גיוס ההון דרך משקיעים פרטיים.

מאמר מומלץ: נדל"ן מניב – תן לכסף לעבוד עבורך

איך מגייסים כסף ממשקיעים?

על גיוס כסף ממשקיעים אפשר לרשום תיזה שלמה, אך במאמר זה נפרוט בקצרה את האפשרויות, בהתייחס באופן בלעדי לשוק הנדל"ן.

בסביבת ריבית אפסית בבנקים, שני ערוצי ההשקעה הנחשקים והנחשבים ביותר, הם שוק ההון והנדל"ן. הפחד מתנודתיות שוק ההון, ההשקעה לטווח קצר והרצון לראות הכנסה פירותית שוטפת (שכירויות), גורמות למשקיעים רבים להעדיף את ההשקעה בתחום הנדל"ן.

למרות הרצון להשקיע בנדל"ן, מרבית המשקיעים לא מרימים את הכפפה והופכים להיות יזמים. אם מסיבות של פערי ידע ואם מסיבות של חוסר זמן, מעדיפים המשקיעים הפוטנציאליים להפקיד את כספם בידיהם של יזמים שיכולים להביא עסקאות טובות (מהי עסקה טובה יגדיר כל יזם או משקיע לעצמו). כך שלמעשה, כל שצריך הוא להוכיח שניתן להביא עסקה טובה ומה שחסר כדי לממש אותה הוא גיוס הון.

הבינו מה המשקיעים מחפשים

בגדול ובפשטות, המשקיע לרוב רוצה תשואה על כספו, במינימום סיכון אפשרי. מכיוון שאפיקי חסכון בבנקים מזמן הפכו ללא רלוונטיים מכיוון שהם נושאים ריבית אפסית, משקיעים כאמור יעדיפו להשקיע אצל יזמי נדל"ן.

כאן, בכדי "לתפוס" את המשקיע, תצטרכו להבין מהו סוג המשקיע מולו אתם עומדים. יש משקיעים מאוד סולידיים שסולדים מסיכון, לכן להציע להם עסקת פליפ או בנייה עשויה לא להתאים להם, אלא תתאים להם יותר עסקה שמניבה תשואה חודשית קבועה. מנגד, קיימים משקיעים שמעדיפים להגדיל את הונם מהר ככל שאפשר, לכן עסקאות פליפ או עסקאות יזמיות יתאימו להם הרבה יותר. הבינו את הצרכים והאופי של המשקיע הפוטנציאלי שלכם ויהיה לכם הרבה יותר קל לגייס ממנו את הכסף.

איפה בכלל מוצאים את המשקיעים?

זו כנראה שאלת השאלות, והתשובה היא שכנראה ממש מתחת לאף שלכם. בשונה מהשקעות בסטארט אפ, שם כנראה תצטרכו למצוא אנג'לים או קרנות הון סיכון, בנדל"ן לפעמים תופתעו לראות שמרבית הסביבה הקרובה שלכם עשויה להיות מעוניינת, כי שוב, כמעט לכולם יש כסף וכולם רוצים שהכסף הזה "יעבוד" ולא סתם יישב בבנק.

אם התחלתם לעסוק ביזמות בתחום הנדל"ן ויש לכם הצעות, פשוט תתחילו לגרום לאנשים לדעת על זה. בין אם זה פוסט בפייסבוק, תמונה באינסטגרם או פשוט שיחות בכל מצב, עם כל הסובבים אתכם – תנו לכולם לדעת שאתם עוסקים בנדל"ן ושיש לכם הזדמנויות גדולות על השולחן. לאט לאט יתחילו פגישות, שם יבחנו את הרצינות, המקצועיות והמקצוענות שלכם ומשם, בטח אחרי הוכחת התכנות ראשונה (בין אם בהשקעה שלכם או השקעה משותפת עם משקיע נוסף) יהיה הרבה יותר קל לגייס את הכסף.

אחרי שתעברו את המעגל הראשון והקרוב, מומלץ להתחיל להיכנס לקבוצות פייסבוק העוסקות בנדל"ן באיזור שלכם. בקבוצות אלה אמנם יהיו לא מעט יזמים כמוכם, אך גם המון משקיעים פוטנציאליים שמחפשים השקעות.

קראו גם, דעה: האם אפשר לייצר תשואה גבוהה בנדל"ן גם בישראל?

מה נהוג להציע למשקיע?

זה מאוד משתנה בהתאם לסוג העסקה, אורכה ואיפה היא מתקיימת.

לדוגמא, בעסקאות פליפ בארה"ב, לרוב, היזם ינהל את העסקה והמשקיע יהיה זה שישקיע את כל סכום העסקה. חלוקת הרווח תהיה 50%-50% בין הצדדים או 60%-40% לטובת היזם.

בעסקאות השכרה, לרוב מדובר בתיווך של נכס למשקיע, ואז נהוגה עמלה של 4,000$-6,000$.

כאמור, מדובר על דוגמאות קטנות הנהוגות בהשקעות נדל"ן בארה"ב. הדבר שחשוב להבין הוא שהמשקיע למעשה מסכן את כספו ומצפה לקבל את התמורה הטובה ביותר לכך ועל כן, נסו לבנות את ההצעה המשתלמת ביותר גם לכם וגם לו.

מחפשים המלצות על איפה כדאי להשקיע כסף? הגעתם למקום הנכון. באתר ברוקרלי תמצאו מגוון רחב של הזדמנויות השקעה מניבות בנדל"ן, בישראל ובכל העולם.

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

הישארו בבית, ועדות התכנון כבר יחליטו בשבילכם

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%99%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9/

הישארו בבית, ועדות התכנון כבר יחליטו בשבילכם

בחסותן של תקנות החירום בזמן משבר הקורונה התבצעו מספר פעולות שנויות במחלוקות כשחלקן הסעירו דיונים ציבוריים ואף הגיעו לבג"ץ. חלק מן התקנות אמנם לא פוגעות בצורה ישירה בחירות הפרט או בזכות יסוד אחרת כפי שקרה עם תקנות המעקב אחר אזרחים באמצעים שונים, אבל, חלקן פוגעות בנו, הציבור, בדמוקרטיה וביכולת שלנו להשתתף בה, דווקא מן התחום האפור, המטושטש, זה שאנחנו נוטים לא להביט בו בחסות הבהלה הציבורית.

חיילי ארה"ב אוכפים סגר בזמן השפעת הספרדית. ההשלכות הראשונות בחסות מצבי חירום הן דווקא על המרחב הציבורי צילום: ויקיפדיה

  מערכת התכנון והבנייה בישראל היא אולי המערכת המשפיעה ביותר על חיינו כאזרחים. בישיבות הוועדות בערכאות השונות מתקבלות החלטות מכריעות על כל תחום בחייו של אזרח וגם ובחייה של אומה: האם נוכל להשיג מצרכים בסיסיים במרחק 100 מטר מהבית שלנו? האם הבית שלנו יצליח להכיל חלל עבודה נוח והאם נוכל לייצר מפגשים חברתיים אקראיים במרחב הציבורי ולהקל במעט על הבדידות שהמצב החדש גוזר (בהתאם להוראות משרד הבריאות כמובן )? יתרה מזאת, גם שלא בזמן מגיפה, החלטות מערכת התכנון יקבעו כמה ילדים ילמדו בכיתה עם הבת שלנו, כמה זמן נעמוד בפקקים, החלטות בנושא תשתית יקבעו אם הצפות מגשמים יטביעו ��ני אזרחים במעלית, החלטות בנושא שימושים יכריעו אם דרי רחוב יתקבצו באזור מסויים והוא יהפוך למוקד פשיעה, החלטות בנושא שמירת הסביבה החופית יקבעו אם יהיה לנו חוף נורמלי להינות ממנו או שיבנה שם כפר נופש במקום והחלטות בנושאי איכות הסביבה יקבעו אם נחנק מפיח רכבים באיילון חרף הגדרת "אזור אוויר נקי" שמונע שימוש מגורים. בקיצור – התכנון העירוני והאזורי הוא למעשה הכלי של מדינה לעיצוב הצורה אליה אומה יוצקת את התוכן שמחולל אותה ככזו.

  1918, סיאטל. גם מבנים מודלריים שיוכלו לשנות את ייעודם בחירום תלויים בתכנון ובהחלטות שמתקבלות בוועדות צילום: ויקיפדיה

בחסות מגיפת הקורונה הושתו על הציבור כולו מגבלות תנועה חסרות תקדים שהשאירו את כולנו בתוך הבית. ומה קורה שם בחוץ? הודעות בעינייני תכנון ובנייה, אלו המתפרסמות בעמודים האחורים של העיתונים ונתלות על לוחות מודעות ושאר אלתורים אמורות לעדכן את הציבור על שינויים שיכולים להיות דרמטים: אם הגינה הציבורית שלכם תהפוך למגדל – זה יהיה מודפס על שלט שתלוי על גבי עמוד חשמל ברחוב, בהודעה מסורבלת ומלאה מושגים משפטיים שנראה כאילו כמעט בכוונה מנסים להדיר את הציבור הרחב מן הידע על מה נבנה לו ליד הבית או בחוף הים. בחסות מגבלות התנועה, ההודעות הללו הופכות ללא רלוונטיות אף יותר משהיו לפני כן. העובדה שהן מודפסות עדיין בשנת 2020 בטכנולוגיה שראשיתה במאה ה-15, הופכת את המידע הזה לחסום בפני הציבור שנתון בהסגר בבית.

אזרחים מעורבים מוחים על החלטות תכנוניות שונות. שיח על תכנון יכול להיות גם בונה וחיובי צילום: רוני וסרמן

הבעיה הגדולה והמהותית שניבטת מן תקנות החירום האלו באותו הקשר של יכולת הציבור לדעת, משתמעת מאחת מהתקנה המתייחסת למערכת התכנון: "תקנת שעת חירום (נגיף קורונה החדש) דחיית מועדים בעינייני תכנון ובנייה". התקנות שפורסמו ב-25.3 תקפות ל-60 ימים, כלומר עד ה-24.5 ומתייחסות בעיקר להקפאת מועדים בחוק התכנון הנוגעים לאישור תוכניות, התנגדויות, עררים והליכי רישוי.

  בפשטות, התקנות אומרות שאם הוגשה תוכנית ותוקפה הוא לשנתיים, אז תקופת ההקפאה לא תספר במניין הימים, כנ"ל גם המועד להגשת התנגדויות לתוכניות. למעשה מטרתן של התקנות הוא לאפשר את המשך פעילותו של ענף הבנייה אשר הוגדר כחיוני ואף תואר כ"קטר של המשק" ולמזער את הנזק שמצב החירום יגרום לענף, לתשתיות לאומיות גדולות או לאישורן של אלפי יחידות דיור שנקבעו כיעד ממשלתי אסטרגי.

  במכתב שנשלח ע"י עו"ד תדמור עציון, היועצת המשפטית במינהל התכנון, מיד עם פרסום תקנות החירום, כתבה בהקדמה למכתב שאכן היא מודעת להשלכות של מגבלות התנועה החדשות של משרד הבריאות על "האפשרות של הציבור הרחב להמשיך להיות שותף חשוב ומרכזי בהליכי התכנון ולקחת חלק פעיל בהליכי התכנון." ואכן בהמשך המכתב היא מסמנת את המוקש עליו אנחנו, הציבור, נדרוך: "התקנות אינן מחייבות כי בהכרח לא יתקיימו דיונים וכי התקנות אינן מונעות ממוסד תכנון או מגורם כלשהו לבצע פעולה שהוא רשאי ויכול לעשותה." ישיבות ועדות תכנון ממשיכות להתקיים, ובעוד מי שמוזמן אליהן הם חברי הוועדות והאמורים להגיע לישיבות השונות על פי דין. הציבור, חרף פומביותם של הדיונים – נשאר בבית.

  בעיריית ת"א הכניסה לציבור נאסרה לאור המצב צילום: באדיבות מאבק אשכול העבודה

  במכתב ששלחה מנכ"לית מינהל התכנון, הגב' דלית זילבר, היא הדגישה את חשיבותם של הליכי התכנון גם בזמן זה אך לאור הנחיות משרד הבריאות. הצעתה לשמירת שגרת הדיונים נתנתה לראשונה פתח להשתתפות מרחוק, הן לחברי הוועדות והן למתנגדים. זילבר קובעת כי המשך הדיונים יתאפשר אך ורק בהתאם להוראות משרד הבריאות, בהשתתפות של מספר חברי הוועדה המחוייב בחוק ושל אלו שהזמנתם לדיון מחוייבת בדין. עוד היא קובעת כי זימון משתתפים שלא אמורים להיות מזומנים לישיבות ע"פ חוק אך בשיגרה היו מוזמנים, צריכה הוועדה לפנות אליהם ולהזמינם לישיבה בחיבור מרחוק, ובמידה ולא יוכלו להשתתף לאפשר להם להעביר את עמדתם במכתב מראש וזו תוצג בדיון. מי שלא יקבל את הזכות לצפות בנעשה בישיבות הללו הם הציבור, מושא הדיונים והחלטות שיתקבלו. הרי לא ניתן להפחית בחשיבותם של הדיונים – מדובר בענף החיוני ביותר, "הקטר של המשק", "הענף האסטרטגי" ואלו רק סופרלטיבים של משרד האוצר ואגף התכנון. אז למה אנחנו נותרים בחוץ ?

  בסעיף 107 לחוק התכנון והבנייה כתוב במפורש כי "דיון בהתנגדויות יתקיים בפומבי", כלומר הציבור יכול וצריך להשתתף בדיונים. נכון, המילה "פומבי" יכולה לתהפרש כמופנית למוזמנים מקצועיים או בעלי עיניין בהתנגדות ולא לציבור הרחב. אבל בפסיקה של בג"ץ משנת 2009, "צרלס ברנרד ניס נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה", דנה בדיוק בעניין זה ובחשיבות של שקיפות וזכותו של הציבור להיות שומע פאסיבי בדיונים פומביים. בעתירה טענו העותרים, כי דיון שהתקיים בוועדה שנתיים קודם לכן איננו תקף משום נוכחותה של קבוצת סטודנטים תלמידיו של ראש מינהל התכנון שהוזמנו על ידו והעותרים טענו כי נוכחותם השפיעה על מקבלי ההחלטות בוועדה.

הרכב השופטים הבהיר כי הדיון בתוכנית הספציפית לא מעיניינו אך הנושא החשוב יותר הוא השקיפות והזכות של הציבור להיות משקיף פאסיבי בדיוני הוועדות. למעשה קבעו השופטים כי הימצאותם של הסטודנטים בעת דיון שהוגדר "פנימי" בעת ההצבעה – פסולה, שכן הסכנה במצב כזה היא שבעלי עיניין (ולא סטודנטים תמימים) ישפיעו על חברי הוועדה ויטו את החלטותיהם. אך מאידך – בדיונים שהוגדרו בחוק כפומביים, לא רק שהציבור זכאי להיות משקיף אלא שנוכחות הציבור חשובה  ומקיימת את עקרון השקיפות שהוא "עקרון הנגזר מן 'ההגינות האלמנטרית ביחסי ציבור בין שלטון ואזרח', הסודיות מאידך מקימה מחיצה ופורסת מסך בין השלטון והאזרח.", לשון הפסיקה.

  בשעה שחופש התנועה שלנו מוגבל לחלוטין, בעוד אזרחי ישראל נמצאים בסגר, השקיפות נמצאת למעשה תחת מתקפה, בחסות הנגיף בראש ובראשונה ובחסות תקנות החירום. אלו אתגרים ברורים העומדים בפני מערכת התכנון וניכר כי לפחות למראית עין ישנו ניסיון להתמודד עימם באספקטים שונים אך על נוכחות הציבור בדיונים – מערכת התכנון ויתרה ראשונה.

  ובכל זאת יש כאן, במצב החירום הזה, גם הזדמנות. ועדות מקומיות רבות מקיימות דיונים מרחוק, על פי רוב ב-ZOOM כפי שמשתקף מהפרוטוקול של הוועדה המקומית בראשל"צ, וכך גם שאר הוועדות המחוזיות והארציות. גם היום בזמן ההגבלות ניתן לפתוח את ההזמנות לציבור הרחב כמשקיף פסיבי ממש כפי שקבע השופט רובינשטיין בפסיקתו. וכך גם בעתיד, לאחר המשבר, ההנגשה של המידע החשוב הזה, אשר משפיע תדיר על חיינו כולנו אמורה להיות מעיניינה של המערכת עצמה. כמו שמערכות אחרות רבות עברו במהירות בזק לעבודה מרחוק ועברו דיגיטציה מואצת כך גם דיוני הוועדות יוכלו להיות גם בשגרה משודרים לציבור וזה יוכל לשמוע ולהשקיף על הנעשה בהן. כך אולי החשש שהביעה היועמ"ש למינהל התכנון, עו"ד עציון, יוכל להיעלם והציבור הרחב יוכל ל��וב וליטול חלק בעיצוב גורלו, להיות אזרח אקטיבי וחיוני, גם מהבית, גם מהעבודה, גם מבידוד. כך גם אולי רוב אזרחי ישראל, העסוקים בהישרדות יומיומית ואין ברשותם את הפנאי להשתתף בדיונים האלו, יוכלו, אם ישודרו הדיונים הפומביים, לזכות לפחות בירוקרטיה ויותר דמוקרטיה, לפחות בהליכי התכנון ובנייה מהותיים כל כך לחיינו.

            ממינהל התכנון נמסר: "הכתבה מציגה תמונה מגמתית שאינה מדוייקת ולא משקפת את המציאות כפי שהיא בשגרה וגם בתקופה זו. מעורבות ציבורית הינה חלק בלתי נפרד מעבודת מינהל התכנון, ולראיה פרסמה מנכ"לית מינהל התכנון נוהל בעניין פעילות מוסדות התכנון בעת המשבר, המקפיד, בין השאר, על זכות הציבור להשמע. אין ספק שהמציאות יצרה מצב מאתגר למערכת התכנון כמו גם למערכות אחרות במשק. תקנות שעת החירום שקידם מינהל התכנון, נועדו בין היתר להגן ולשמור על זכות הציבור להתנגד ולהגיש ערר. בנוסף, פרסום תכניות להתנגדויות נעצר לאור החשש שהציבור לא יוכל להתפנות ללמוד את הנושא ולהגיב בצורה נאותה. מינהל התכנון לומד כל העת את המצב המשתנה על מנת לאפשר את קיומם היעיל של הדיונים במוסדות התכנון מבלי לפגוע בזכויות הציבור".

   מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

הישארו בבית, ועדות התכנון כבר יחליטו בשבילכם

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%99%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9/

הישארו בבית, ועדות התכנון כבר יחליטו בשבילכם

בחסותן של תקנות החירום בזמן משבר הקורונה התבצעו מספר פעולות שנויות במחלוקות כשחלקן הסעירו דיונים ציבוריים ואף הגיעו לבג"ץ. חלק מן התקנות אמנם לא פוגעות בצורה ישירה בחירות הפרט או בזכות יסוד אחרת כפי שקרה עם תקנות המעקב אחר אזרחים באמצעים שונים, אבל, חלקן פוגעות בנו, הציבור, בדמוקרטיה וביכולת שלנו להשתתף בה, דווקא מן התחום האפור, המטושטש, זה שאנחנו נוטים לא להביט בו בחסות הבהלה הציבורית.

חיילי ארה"ב אוכפים סגר בזמן השפעת הספרדית. ההשלכות הראשונות בחסות מצבי חירום הן דווקא על המרחב הציבורי צילום: ויקיפדיה

  מערכת התכנון והבנייה בישראל היא אולי המערכת המשפיעה ביותר על חיינו כאזרחים. בישיבות הוועדות בערכאות השונות מתקבלות החלטות מכריעות על כל תחום בחייו של אזרח וגם ובחייה של אומה: האם נוכל להשיג מצרכים בסיסיים במרחק 100 מטר מהבית שלנו? האם הבית שלנו יצליח להכיל חלל עבודה נוח והאם נוכל לייצר מפגשים חברתיים אקראיים במרחב הציבורי ולהקל במעט על הבדידות שהמצב החדש גוזר (בהתאם להוראות משרד הבריאות כמובן )? יתרה מזאת, גם שלא בזמן מגיפה, החלטות מערכת התכנון יקבעו כמה ילדים ילמדו בכיתה עם הבת שלנו, כמה זמן נעמוד בפקקים, החלטות בנושא תשתית יקבעו אם הצפות מגשמים יטביעו שני אזרחים במעלית, החלטות בנושא שימושים יכריעו אם דרי רחוב יתקבצו באזור מסויים והוא יהפוך למוקד פשיעה, החלטות בנושא שמירת הסביבה החופית יקבעו אם יהיה לנו חוף נורמלי להינות ממנו או שיבנה שם כפר נופש במקום והחלטות בנושאי איכות הסביבה יקבעו אם נחנק מפיח רכבים באיילון חרף הגדרת "אזור אוויר נקי" שמונע שימוש מגורים. בקיצור – התכנון העירוני והאזורי הוא למעשה הכלי של מדינה לעיצוב הצורה אליה אומה יוצקת את התוכן שמחולל אותה ככזו.

  1918, סיאטל. גם מבנים מודלריים שיוכלו לשנות את ייעודם בחירום תלויים בתכנון ובהחלטות שמתקבלות בוועדות צילום: ויקיפדיה

בחסות מגיפת הקורונה הושתו על הציבור כולו מגבלות תנועה חסרות תקדים שהשאירו את כולנו בתוך הבית. ומה קורה שם בחוץ? הודעות בעינייני תכנון ובנייה, אלו המתפרסמות בעמודים האחורים של העיתונים ונתלות על לוחות מודעות ושאר אלתורים אמורות לעדכן את הציבור על שינויים שיכולים להיות דרמטים: אם הגינה הציבורית שלכם תהפוך למגדל – זה יהיה מודפס על שלט שתלוי על גבי עמוד חשמל ברחוב, בהודעה מסורבלת ומלאה מושגים משפטיים שנראה כאילו כמעט בכוונה מנסים להדיר את הציבור הרחב מן הידע על מה נבנה לו ליד הבית או בחוף הים. בחסות מגבלות התנועה, ההודעות הללו הופכות ללא רלוונטיות אף יותר משהיו לפני כן. העובדה שהן מודפסות עדיין בשנת 2020 בטכנולוגיה שראשיתה במאה ה-15, הופכת את המידע הזה לחסום בפני הציבור שנתון בהסגר בבית.

אזרחים מעורבים מוחים על החלטות תכנוניות שונות. שיח על תכנון יכול להיות גם בונה וחיובי צילום: רוני וסרמן

הבעיה הגדולה והמהותית שניבטת מן תקנות החירום האלו באותו הקשר של יכולת הציבור לדעת, משתמעת מאחת מהתקנה המתייחסת למערכת התכנון: "תקנת שעת חירום (נגיף קורונה החדש) דחיית מועדים בעינייני תכנון ובנייה". התקנות שפורסמו ב-25.3 תקפות ל-60 ימים, כלומר עד ה-24.5 ומתייחסות בעיקר להקפאת מועדים בחוק התכנון הנוגעים לאישור תוכניות, התנגדויות, עררים והליכי רישוי.

  בפשטות, התקנות אומרות שאם הוגשה תוכנית ותוקפה הוא לשנתיים, אז תקופת ההקפאה לא תספר במניין הימים, כנ"ל גם המועד להגשת התנגדויות לתוכניות. למעשה מטרתן של התקנות הוא לאפשר את המשך פעילותו של ענף הבנייה אשר הוגדר כחיוני ואף תואר כ"קטר של המשק" ולמזער את הנזק שמצב החירום יגרום לענף, לתשתיות לאומיות גדולות או לאישורן של אלפי יחידות דיור שנקבעו כיעד ממשלתי אסטרגי.

  במכתב שנשלח ע"י עו"ד תדמור עציון, היועצת המשפטית במינהל התכנון, מיד עם פרסום תקנות החירום, כתבה בהקדמה למכתב שאכן היא מודעת להשלכות של מגבלות התנועה החדשות של משרד הבריאות על "האפשרות של הציבור הרחב להמשיך להיות שותף חשוב ומרכזי בהליכי התכנון ולקחת חלק פעיל בהליכי התכנון." ואכן בהמשך המכתב היא מסמנת את המוקש עליו אנחנו, הציבור, נדרוך: "התקנות אינן מחייבות כי בהכרח לא יתקיימו דיונים וכי התקנות אינן מונעות ממוסד תכנון או מגורם כלשהו לבצע פעולה שהוא רשאי ויכול לעשותה." ישיבות ועדות תכנון ממשיכות להתקיים, ובעוד מי שמוזמן אליהן הם חברי הוועדות והאמורים להגיע לישיבות השונות על פי דין. הציבור, חרף פומביותם של הדיונים – נשאר בבית.

  בעיריית ת"א הכניסה לציבור נאסרה לאור המצב צילום: באדיבות מאבק אשכול העבודה

  במכתב ששלחה מנכ"לית מינהל התכנון, הגב' דלית זילבר, היא הדגישה את חשיבותם של הליכי התכנון גם בזמן זה אך לאור הנחיות משרד הבריאות. הצעתה לשמירת שגרת הדיונים נתנתה לראשונה פתח להשתתפות מרחוק, הן לחברי הוועדות והן למתנגדים. זילבר קובעת כי המשך הדיונים יתאפשר אך ורק בהתאם להוראות משרד הבריאות, בהשתתפות של מספר חברי הוועדה המחוייב בחוק ושל אלו שהזמנתם לדיון מחוייבת בדין. עוד היא קובעת כי זימון משתתפים שלא אמורים להיות מזומנים לישיבות ע"פ חוק אך בשיגרה היו מוזמנים, צריכה הוועדה לפנות אליהם ולהזמינם לישיבה בחיבור מרחוק, ובמידה ולא יוכלו להשתתף לאפשר להם להעביר את עמדתם במכתב מראש וזו תוצג בדיון. מי שלא יקבל את הזכות לצפות בנעשה בישיבות הללו הם הציבור, מושא הדיונים והחלטות שיתקבלו. הרי לא ניתן להפחית בחשיבותם של הדיונים – מדובר בענף החיוני ביותר, "הקטר של המשק", "הענף האסטרטגי" ואלו רק סופרלטיבים של משרד האוצר ואגף התכנון. אז למה אנחנו נותרים בחוץ ?

  בסעיף 107 לחוק התכנון והבנייה כתוב במפורש כי "דיון בהתנגדויות יתקיים בפומבי", כלומר הציבור יכול וצריך להשתתף בדיונים. נכון, המילה "פומבי" יכולה לתהפרש כמופנית למוזמנים מקצועיים או בעלי עיניין בהתנגדות ולא לציבור הרחב. אבל בפסיקה של בג"ץ משנת 2009, "צרלס ברנרד ניס נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה", דנה בדיוק בעניין זה ובחשיבות של שקיפות וזכותו של הציבור להיות שומע פאסיבי בדיונים פומביים. בעתירה טענו העותרים, כי דיון שהתקיים בוועדה שנתיים קודם לכן איננו תקף משום נוכחותה של קבוצת סטודנטים תלמידיו של ראש מינהל התכנון שהוזמנו על ידו והעותרים טענו כי נוכחותם השפיעה על מקבלי ההחלטות בוועדה.

הרכב השופטים הבהיר כי הדיון בתוכנית הספציפית לא מעיניינו אך הנושא החשוב יותר הוא השקיפות והזכות של הציבור להיות משקיף פאסיבי בדיוני הוועדות. למעשה קבעו השופטים כי הימצאותם של הסטודנטים בעת דיון שהוגדר "פנימי" בעת ההצבעה – פסולה, שכן הסכנה במצב כזה היא שבעלי עיניין (ולא סטודנטים תמימים) ישפיעו על חברי הוועדה ויטו את החלטותיהם. אך מאידך – בדיונים שהוגדרו בחוק כפומביים, לא רק שהציבור זכאי להיות משקיף אלא שנוכחות הציבור חשובה  ומקיימת את עקרון השקיפות שהוא "עקרון הנגזר מן 'ההגינות האלמנטרית ביחסי ציבור בין שלטון ואזרח', הסודיות מאידך מקימה מחיצה ופורסת מסך בין השלטון והאזרח.", לשון הפסיקה.

  בשעה שחופש התנועה שלנו מוגבל לחלוטין, בעוד אזרחי ישראל נמצאים בסגר, השקיפות נמצאת למעשה תחת מתקפה, בחסות הנגיף בראש ובראשונה ובחסות תקנות החירום. אלו אתגרים ברורים העומדים בפני מערכת התכנון וניכר כי לפחות למראית עין ישנו ניסיון להתמודד עימם באספקטים שונים אך על נוכחות הציבור בדיונים – מערכת התכנון ויתרה ראשונה.

  ובכל זאת יש כאן, במצב החירום הזה, גם הזדמנות. ועדות מקומיות רבות מקיימות דיונים מרחוק, על פי רוב ב-ZOOM כפי שמשתקף מהפרוטוקול של הוועדה המקומית בראשל"צ, וכך גם שאר הוועדות המחוזיות והארציות. גם היום בזמן ההגבלות ניתן לפתוח את ההזמנות לציבור הרחב כמשקיף פסיבי ממש כפי שקבע השופט רובינשטיין בפסיקתו. וכך גם בעתיד, לאחר המשבר, ההנגשה של המידע החשוב הזה, אשר משפיע תדיר על חיינו כולנו אמורה להיות מעיניינה של המערכת עצמה. כמו שמערכות אחרות רבות עברו במהירות בזק לעבודה מרחוק ועברו דיגיטציה מואצת כך גם דיוני הוועדות יוכלו להיות גם בשגרה משודרים לציבור וזה יוכל לשמוע ולהשקיף על הנעשה בהן. כך אולי החשש שהביעה היועמ"ש למינהל התכנון, עו"ד עציון, יוכל להיעלם והציבור הרחב יוכל לשוב וליטול חלק בעיצוב גורלו, להיות אזרח אקטיבי וחיוני, גם מהבית, גם מהעבודה, גם מבידוד. כך גם אולי רוב אזרחי ישראל, העסוקים בהישרדות יומיומית ואין ברשותם את הפנאי להשתתף בדיונים האלו, יוכלו, אם ישודרו הדיונים הפומביים, לזכות לפחות בירוקרטיה ויותר דמוקרטיה, לפחות בהליכי התכנון ובנייה מהותיים כל כך לחיינו.

            ממינהל התכנון נמסר: "הכתבה מציגה תמונה מגמתית שאינה מדוייקת ולא משקפת את המציאות כפי שהיא בשגרה וגם בתקופה זו. מעורבות ציבורית הינה חלק בלתי נפרד מעבודת מינהל התכנון, ולראיה פרסמה מנכ"לית מינהל התכנון נוהל בעניין פעילות מוסדות התכנון בעת המשבר, המקפיד, בין השאר, על זכות הציבור להשמע. אין ספק שהמציאות יצרה מצב מאתגר למערכת התכנון כמו גם למערכות אחרות במשק. תקנות שעת החירום שקידם מינהל התכנון, נועדו בין היתר להגן ולשמור על זכות הציבור להתנגד ולהגיש ערר. בנוסף, פרסום תכניות להתנגדויות נעצר לאור החשש שהציבור לא יוכל להתפנות ללמוד את הנושא ולהגיב בצורה נאותה. מינהל התכנון לומד כל העת את המצב המשתנה על מנת לאפשר את קיומם היעיל של הדיונים במוסדות התכנון מבלי לפגוע בזכויות הציבור".

   מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa/

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

מכתב לקוני שנשלח לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, הודיע על גניזתו של אחד מהפרויקטים המסקרנים של תל אביב – הפיכת "בית גיבור" המיושן לבית מלון משולב בדירות יוקרה, תוך הגבהת המגדל בשבע קומות. המכתב שנשלח לאדריכלית האחראית על הפרויקט, מטעם מנהל ההנדסה, ועליו חתום עו"ד ארז ספיר ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', אינו חושף את הדרמה הגדולה שהתחוללה סביב העניין.

המגדל, שתיכננו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, הוא חלק ממתחם שכולל את בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גיבור שמשמש כבניין משרדים. אלה נבנו אחרי הריסת שכונת מנשייה, שקישרה את שוק הכרמל, נווה צדק ויפו, בשנות ה-70. תוכנית שדרוג המבנה, שעליה חתום אדריכל העל היהודי־אמריקאי דניאל ליבסקינד (מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א בחודש אוקטובר 2016. שם הפרויקט היה אמור להיות Waves (גלים).

התוכנית שאושרה הציעה להגביה את המבנה מ-17 ל-23 קומות, בהתאם למדיניות העירייה לאורך קו החוף. 11 הקומות הראשונות היו אמורות לשמש כמלון ו-11 העליונות למגורי יוקרה. בפרויקט תוכננו בסך-הכול 130 דירות ו-197 חדרי מלון. לצד הכניסה תוכנן בניין בגובה שבע קומות, שהיה אמור לכלול מסחר ב��ומת הקרקע וארבע קומות מלון, כשבתווך קומה ציבורית ששטחה היה אמור להיות לצרכי ציבור. השיפוץ כלל גם חיפוי חדש וחדשני לחזיתות המבנה בסגנונו הייחודי והתזזיתי של ליבסקינד.

בין יזמי הפרויקט ניתן לציין את השמאי ואיש הנדל"ן אלי יהל, רואה החשבון יצחק אורליצקי, חברת אלדן, קבוצת נתנאל גרופ וניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון, שמחזיקים בכ-70% משטחי הבניין.

בשיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד ארז ספיר, ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שכאמור בישר לעירייה על גניזת הפרויקט, הוא מסביר כי דווקא שיתוף הפעולה עם העירייה היה מצוין, כשבתכנון הפרויקט לקחו חלק מיטב היועצים: "בסופו של דבר, הצד התכנוני דורש השקעה של כספים רבים. זה נפל על חמש חברות שחלקן לא היה שווה. הייתה הרגשה של חוסר אמון. צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לעשרות בעלי הזכויות הקטנים, בעלי חנויות ומשרדים, שכל אחד מחזיק ברבע או חצי אחוז ובונה על הדירה שיקבל. במקביל, צריך לציין שהעירייה מקדמת תוכנית לכל המתחם (הכוונה לשלושת המגדלים) שתיתן זכויות יותר גדולות מהתוכנית הזאת".

האדריכל דן דרין, לשעבר סגן ראש העיר ת"א-יפו, שותף בחכירת החניון במבנה יחד עם בנו שי, והוא גם זה שחתום על תוכנית הפיכת בית גיבור מבניין משרדים לבניין הכולל מלונאות ומגורים. התוכנית הזו אושרה ע"י הוועדה המחוזית בשנת 2011. דרין לא שבע רצון מביטול היוזמה: "אני לא צד ולא פעיל בנושא. יש לי אחוזים בחברה שיש לה עניין שם. נאמר שהשותפים הסתכסכו, אז למה לוותר? אני הייתי זה שתכנן את התב"ע. התחלתי בשנת 2002 וזה לקח כעשר שנים. תוספת הזכויות וההגבה ל-23 קומות נובעת מתוכנית המתאר העירונית. אין לי מושג למה הם ביטלו".

אלי יהל לא מתלהב להתראיין: "היה ויכוח בין הבעלים הגדולים בבניין ובגלל זה הסיפור הזה נתקע. על אף העובדה שהושקע ממון רב בפרויקט לא הצלחנו להגיע להסכמות".

יצחק אורליצקי אליו פנינו אמר כי "אני לא רוצה לחוות דעה. מספיק מרורים שבעתי עם הפרטנרים. אני הובלתי את זה. יש לך עסק עם אנשים שלא מבינים כלום. זה נשאר ככה וככה זה יהיה".

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa-2/

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

מכתב לקוני שנשלח לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, הודיע על גניזתו של אחד מהפרויקטים המסקרנים של תל אביב – הפיכת "בית גיבור" המיושן לבית מלון משולב בדירות יוקרה, תוך הגבהת המגדל בשבע קומות. המכתב שנשלח לאדריכלית האחראית על הפרויקט, מטעם מנהל ההנדסה, ועליו חתום עו"ד ארז ספיר ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', אינו חושף את הדרמה הגדולה שהתחוללה סביב העניין.

המגדל, שתיכננו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, הוא חלק ממתחם שכולל את בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גיבור שמשמש כבניין משרדים. אלה נבנו אחרי הריסת שכונת מנשייה, שקישרה את שוק הכרמל, נווה צדק ויפו, בשנות ה-70. תוכנית שדרוג המבנה, שעליה חתום אדריכל העל היהודי־אמריקאי דניאל ליבסקינד (מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א בחודש אוקטובר 2016. שם הפרויקט היה אמור להיות Waves (גלים).

התוכנית שאושרה הציעה להגביה את המבנה מ-17 ל-23 קומות, בהתאם למדיניות העירייה לאורך קו החוף. 11 הקומות הראשונות היו אמורות לשמש כמלון ו-11 העליונות למגורי יוקרה. בפרויקט תוכננו בסך-הכול 130 דירות ו-197 חדרי מלון. לצד הכניסה תוכנן בניין בגובה שבע קומות, שהיה אמור לכלול מסחר בקומת הקרקע וארבע קומות מלון, כשבתווך קומה ציבורית ששטחה היה אמור להיות לצרכי ציבור. השיפוץ כלל גם חיפוי חדש וחדשני לחזיתות המבנה בסגנונו הייחודי והתזזיתי של ליבסקינד.

בין יזמי הפרויקט ניתן לציין את השמאי ואיש הנדל"ן אלי יהל, רואה החשבון יצחק אורליצקי, חברת אלדן, קבוצת נתנאל גרופ וניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון, שמחזיקים בכ-70% משטחי הבניין.

בשיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד ארז ספיר, ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שכאמור בישר לעירייה על גניזת הפרויקט, הוא מסביר כי דווקא שיתוף הפעולה עם העירייה היה מצוין, כשבתכנון הפרויקט לקחו חלק מיטב היועצים: "בסופו של דבר, הצד התכנוני דורש השקעה של כספים רבים. זה נפל על חמש חברות שחלקן לא היה שווה. הייתה הרגשה של חוסר אמון. צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לעשרות בעלי הזכויות הקטנים, בעלי חנויות ומשרדים, שכל אחד מחזיק ברבע או חצי אחוז ובונה על הדירה שיקבל. במקביל, צריך לציין שהעירייה מקדמת תוכנית לכל המתחם (הכוונה לשלושת המגדלים) שתיתן זכויות יותר גדולות מהתוכנית הזאת".

האדריכל דן דרין, לשעבר סגן ראש העיר ת"א-יפו, שותף בחכירת החניון במבנה יחד עם בנו שי, והוא גם זה שחתום על תוכנית הפיכת בית גיבור מבניין משרדים לבניין הכולל מלונאות ומגורים. התוכנית הזו אושרה ע"י הוועדה המחוזית בשנת 2011. דרין לא שבע רצון מביטול היוזמה: "אני לא צד ולא פעיל בנושא. יש לי אחוזים בחברה שיש לה עניין שם. נאמר שהשותפים הסתכסכו, אז למה לוותר? אני הייתי זה שתכנן את התב"ע. התחלתי בשנת 2002 וזה לקח כעשר שנים. תוספת הזכויות וההגבה ל-23 קומות נובעת מתוכנית המתאר העירונית. אין לי מושג למה הם ביטלו".

אלי יהל לא מתלהב להתראיין: "היה ויכוח בין הבעלים הגדולים בבניין ובגלל זה הסיפור הזה נתקע. על אף העובדה שהושקע ממון רב בפרויקט לא הצלחנו להגיע להסכמות".

יצחק אורליצקי אליו פנינו אמר כי "אני לא רוצה לחוות דעה. מספיק מרורים שבעתי עם הפרטנרים. אני הובלתי את זה. יש לך עסק עם אנשים שלא מבינים כלום. זה נשאר ככה וככה זה יהיה".

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa/

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

מכתב לקוני שנשלח לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, הודיע על גניזתו של אחד מהפרויקטים המסקרנים של תל אביב – הפיכת "בית גיבור" המיושן לבית מלון משולב בדירות יוקרה, תוך הגבהת המגדל בשבע קומות. המכתב שנשלח לאדריכלית האחראית על הפרויקט, מטעם מנהל ההנדסה, ועליו חתום עו"ד ארז ספיר ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', אינו חושף את הדרמה הגדולה שהתחוללה סביב העניין.

המגדל, שתיכננו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, הוא חלק ממתחם שכולל את בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גיבור שמשמש כבניין משרדים. אלה נבנו אחרי הריסת שכונת מנשייה, שקישרה את שוק הכרמל, נווה צדק ויפו, בשנות ה-70. תוכנית שדרוג המבנה, שעליה חתום אדריכל העל היהודי־אמריקאי דניאל ליבסקינד (מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א בחודש אוקטובר 2016. שם הפרויקט היה אמור להיות Waves (גלים).

התוכנית שאושרה הציעה להגביה את המבנה מ-17 ל-23 קומות, בהתאם למדיניות העירייה לאורך קו החוף. 11 הקומות הראשונות היו אמורות לשמש כמלון ו-11 העליונות למגורי יוקרה. בפרויקט תוכננו בסך-הכול 130 דירות ו-197 חדרי מלון. לצד הכניסה תוכנן בניין בגובה שבע קומות, שהיה אמור לכלול מסחר בקומת הקרקע וארבע קומות מלון, כשבתווך קומה ציבורית ששטחה היה אמור להיות לצרכי ציבור. השיפוץ כלל גם חיפוי חדש וחדשני לחזיתות המבנה בסגנונו הייחודי והתזזיתי של ליבסקינד.

בין יזמי הפרויקט ניתן לציין את השמאי ואיש הנדל"ן אלי יהל, רואה החשבון יצחק אורליצקי, חברת אלדן, קבוצת נתנאל גרופ וניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון, שמחזיקים בכ-70% משטחי הבניין.

בשיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד ארז ספיר, ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שכאמור בישר לעירייה על גניזת הפרויקט, הוא מסביר כי דווקא שיתוף הפעולה עם העירייה היה מצוין, כשבתכנון הפרויקט לקחו חלק מיטב היועצים: "בסופו של דבר, הצד התכנוני דורש השקעה של כספים רבים. זה נפל על חמש חברות שחלקן לא היה שווה. הייתה הרגשה של חוסר אמון. צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לעשרות בעלי הזכויות הקטנים, בעלי חנויות ומשרדים, שכל אחד מחזיק ברבע או חצי אחוז ובונה על הדירה שיקבל. במקביל, צריך לציין שהעירייה מקדמת תוכנית לכל המתחם (הכוונה לשלושת המגדלים) שתיתן זכויות יותר גדולות מהתוכנית הזאת".

האדריכל דן דרין, לשעבר סגן ראש העיר ת"א-יפו, שותף בחכירת החניון במבנה יחד עם בנו שי, והוא גם זה שחתום על תוכנית הפיכת בית גיבור מבניין משרדים לבניין הכולל מלונאות ומגורים. התוכנית הזו אושרה ע"י הוועדה המחוזית בשנת 2011. דרין לא שבע רצון מביטול היוזמה: "אני לא צד ולא פעיל בנושא. יש לי אחוזים בחברה שיש לה עניין שם. נאמר שהשותפים הסתכסכו, אז למה לוותר? אני הייתי זה שתכנן את התב"ע. התחלתי בשנת 2002 וזה לקח כעשר שנים. תוספת הזכויות וההגבה ל-23 קומות נובעת מתוכנית המתאר העירונית. אין לי מושג למה הם ביטלו".

אלי יהל לא מתלהב להתראיין: "היה ויכוח בין הבעלים הגדולים בבניין ובגלל זה הסיפור הזה נתקע. על אף העובדה שהושקע ממון רב בפרויקט לא הצלחנו להגיע להסכמות".

יצחק אורליצקי אליו פנינו אמר כי "אני לא רוצה לחוות דעה. מספיק מרורים שבעתי עם הפרטנרים. אני הובלתי את זה. יש לך עסק עם אנשים שלא מבינים כלום. זה נשאר ככה וככה זה יהיה".

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

חברות בקשיים למכירה

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%94/

חברות בקשיים למכירה

כלל אצבע אומר שחברה טובה ויציבה לא תוצע למכירה.

הדבר אמור בעיקר כלפי עסקים קטנים, שכן טבען של חברות סטארט אפ או תאגידי ענק לייצר "אקזיט" ולהימכר/להתמזג עם חברות גדולות יותר.

אז מדוע שחברה טובה ורווחית לא תימכר?

חשבו על עצמכם כבעלים של חברה, שמייצרת רווח נאה של כ-100,000 ₪ לחודש. האם תרצו או תמהרו למכור את החברה? כנראה שלא, אלא אם כן יציעו לכם את שורת הרווח של העסק כפול מספר רב של שנים (10 שנים וצפונה). לרוב ערכו של עסק מוערך בשורת הרווח שלו, כפול שנתיים עד חמש שנים, תלוי בתחום.

ועדיין, קור�� שגם עסקים טובים מוצעים למכירה מסיבות שונות.

זה יכול להיות שינוי סטאטוס משפחתי, צמיחה ופתיחת חברות חדשות, טיסה או מעבר לחו"ל, פירוק קיים של שותפות ועוד. אך מטרת המאמר אינה לעסוק במכירת חברות שמצבן טוב, אלא דווקא באלו שמצבן פחות טוב והן נמצאות בקשיים כלכליים.

אז האם בגלל אותו כלל אצבע לא כדאי אפילו לשקול לקנות עסקים בקשיים? אז זהו, שממש לא.

מאמר מומלץ: איך בוחרים את העסק שנרצה להשקיע בו?

חברה להשכרת רכבים לאוכלוסיית נישה למכירה – החזר השקעה תוך פחות מ3 שנים !

מתי כן לקנות ואיפה נמצאות ההזדמנויות?

עסקים רבים נקלעים לקשיים עקב חוסר ידע ומקצועיות של היזמים, בעיות קשות בשותפות או מחסור בתזרים מזומנים בתחילת הדרך.

ניקח לדוגמא יזם סדרתי, שמרבית עסקיו הינם בתחום הנדל"ן או מתחמים פיזיים. אותו יזם חולם על מיזם אינטרנטי מהפכני ומחליט שהוא עושה את הכל בעצמו- מאפיין לבד, בוחר את המפתחים או חברת הפיתוח בעצמו ועושה את סקר השוק והתכנית העסקית בעצמו. בדיקותיו הראשוניות מגלות לו שעלות הפיתוח תהא 150,000 ₪ והוא יוצא לדרך, נניח עם "אקסטרא" של 20% למקרים לא צפויים.

ככל שהליך הפיתוח מתקדם, מתגלים עוד ועוד פערים באיפיון המערכת, שמשפיעים ישירות על שעות ועלויות הפיתוח, כך שהיזם מגיע לסוף הפרוייקט כמעט בלי כסף להמשיך לפתח, לשווק ולמכור.

במצב כזה, גם אם הפיתוח הסופי נמצא במצב מצוין ויש פוטנציאל שוק, העסק כבר נמצא במקום מאוד מסוכן מבחינה כלכלית וכל הוצאה נוספת חונקת את העסק יותר, מה שמאלץ את היזם לנסות למכור בהקדם.

הלחץ בו נמצא היזם, הוא למעשה היתרון לקונה הפוטנציאלי, שכן מאוד קל ללחוץ על היזם, להוריד את עלויות המכירה ולשפר את תנאי העסקה באופן כללי. במרבית המקרים הקנייה תיעשה במחיר מופחת בהרבה ממחיר הפיתוח של המיזם, שכן עסקים נמכרים על בסיס יכולות המכירה והרווחיות שלהם, ולא על בסיס ההשקעות שבוצעו בהם.

זו דוגמא קטנה מיני רבות והיא מתייחסת לנישה מאוד ספציפית, אך היא דוגמא מייצגת לאיך עסקים נקלעים לקשיים כלכליים והדבר לא באמת מעיד על כך שהם עסקים רעים, אלא פשוט נוהלו בצורה מאוד לא נכונה.

חברת ציוד כבד לתעשייה מחפשת בעלים חדשים או שותף אסטרטגי – מחזור של 9 מיליון ונכסים של 6 מיליון

החלטתם לרכוש עסק פעיל שנמצא בקשיים?

אל תוותרו על ��צ'ק ליסט הבא:

הבנה בתחום – ראשית, כמו שצויין בדוגמא הנ"ל, וודאו שמדובר בתחום שלכם. אם לא מדובר בתחום שאתם מכירים ואלה הצעדים הראשונים שלכם בעולם העסקים, וותרו על העסק או לחילופין הכניסו עמכם שותף פעיל שמכיר את התחום לעומק. הכרת התחום תעזור הן מבחינת ניתוח העסקה והן מבחינת השבחת העסק בשוטף.

בדיקת נתונים –

פיננסית –אחת הבדיקות החשובות אם לא החשובה שבהן. קחו רו"ח שילווה אתכם ובקשו מהעסק דוחות מבוקרים. שימו לב שחובה לדרוש את הדוח המבוקר ולא מאזן או דוח רווח והפסד, מכיוון שהם ניתנים לשינוי וזיוף ודוח מבוקר לא ניתן לזיוף (זהו הדוח שהוגש למס הכנסה בעבור שנת המס החולפת). הדוח יציג הכל: הכנסות, הוצאות בחלוקה להוצאות קבועות ומשתנות, רכוש קבוע ועוד. הדוח אמור לספר על מצבו של העסק בצורה מלאה.

נתוני תנועה ולקוחות –בין אם מדובר בעסק אינטנטי או פיזי, העסק כנראה מבוסס על תנועת לקוחות. לעסק פעיל צריכים להיות נתוני כניסה לאתר, אחוזי המרה, עלות המרה מצד אחד ושווי ההמרה מצד שני (כך תוכלו להעריך כמה עולה וכמה שווה לכם לקוח), האם יש לקוחות קבועים כקהל חוזר או לקוחות מזדמנים (למשל מנויים או מועדון צרכנות)

משפטית – קחו את פרטי היזמים ו/או פרטי החברה, העבירו לעו"ד שיבצע בדיקת רקע מקיפה, כולל מצבם הפיננסי דרך BDI או חברות דומות. לעיתים הדוח המבוקר של השנה הקודמת יכול להיות טוב, אך בשנת המס שחלפה העסק או הבעלים נקלעו לקשיים פיננסים בדמות המחאות שחוזרות, בעיות במסגרת אשראי, אי עמידה בתשלומים לספקים ועוד. בנוסף, הפן המשפטי חשוב לא פחות בעת סגירת העסקה – חתמו על חוזה אך ורק בליווי עו"ד, עם עדיפות לכך שהמייצג שלכם יכתוב את החוזה.

בדיקת מתחרים –חזרנו להכרת השוק והתחום, אבל בצד המספרי. תבדקו מי המתחרים שלכם, האם באמת יש לכם דרך להתחרות בהם ומה היתרונות שלכם על פניהם וכמובן – אם הם רווחיים וגדולים יותר, צרו לעצמכם תכנית עסקית ויעדים על מנת להגיע לשם.

בדיקת רמת האקטיביות בעסק –אחת הטעויות הגדולות של בעלי עסקים, היא שהם הופכים להיות העובדים של העסק בעצמם. לדוגמא: אם היום אתם משתכרים 10,000 ₪ נטו בחודש, אין שום היגיון בלרכוש עסק בעשרות או מאות אלפי שקלים, להשתעבד אליו ולהשתכר באותה צורה. בדקו שהעסק אינו בנוי ונשען על המצאות הבעלים בעסק 24/7, או לכל הפחות אם זה המצב – שישתלם לכם מאוד מבחינה כלכלית. דבר חשוב לא פחות בנוגע לתלות הבעלים, הוא האם יש לקוחות "כבדים" עם קשר אישי לבעלים הנוכחיים ויעז��ו במידה והבעלים יעזבו.

תדרשו חודש בדיקה, אם אפשר –אין טוב ממראה עיניים. בקשו מבעל העסק המוכר לחתום על זכרון דברים כלשהו (שוב, בליווי עו"ד), שאם הכל יימצא כפי שתואר, ההסכם ייחתם. זכרון הדברים יגדיר תקופת בדיקה, נניח חודש, שבה תתלוו לבעלי העסק ותראו שכל מה שסופר ותואר לכם אכן קורה בפועל – הן מבחינת הכנסות והיקף לקוחות, והן מבחינת תפעול וההוצאות של העסק.

קחו יועץ עסקי –לפעמים נדמה לנו שאנו יודעים הכל, אבל כשאנחנו משקיעים את הכסף שלנו אנחנו מפעילים המון רגש, שלא צריך להופיע כשעושים עסקים. לכן חשוב לקחת ליווי מאדם שיכול להציב בפנינו את השאלות הקשות ולהציף את הבעיות שאמורות להתעורר במהלך הדרך. המלצתנו? קחו יועץ עסקי שעשה עסקים בעבר ולא אחד שרק סיים תואר.

חברת שיווק מצברים למכירה – החזר השקעה ב3 שנים!

לקריאה מעמיקה יותר, קראו את המאמר שלנו: קונים עסק פעיל? אל תוותרו על הצ'ק ליסט הזה

לסיכום, עסקים בקשיים עשויים בהחלט להיות מציאות ולא צריך לשלול אותם על הסף, אבל צריך לנהל את הבדיקות והמהלך כולו בצורה מעמיקה ומדוקדקת.

מחפשים המלצות על איפה כדאי להשקיע כסף? הגעתם למקום הנכון. באתר ברוקרלי תמצאו מגוון רחב של הזדמנויות השקעה מניבות, בכל תחום ובכל העולם.

לחץ על הקישור הבא לרשימת חברות למכירה.

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

חברות בקשיים למכירה

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%94/

חברות בקשיים למכירה

כלל אצבע אומר שחברה טובה ויציבה לא תוצע למכירה.

הדבר אמור בעיקר כלפי עסקים קטנים, שכן טבען של חברות סטארט אפ או תאגידי ענק לייצר "אקזיט" ולהימכר/להתמזג עם חברות גדולות יותר.

אז מדוע שחברה טובה ורווחית לא תימכר?

חשבו על עצמכם כבעלים של חברה, שמייצרת רווח נאה של כ-100,000 ₪ לחודש. האם תרצו או תמהרו למכור את החברה? כנראה שלא, אלא אם כן יציעו לכם את שורת הרווח של העסק כפול מספר רב של שנים (10 שנים וצפונה). לרוב ערכו של עסק מוערך בשורת הרווח שלו, כפול שנתיים עד חמש שנים, תלוי בתחום.

ועדיין, קורה שגם עסקים טובים מוצעים למכירה מסיבות שונות.

זה יכול להיות שינוי סטאטוס משפחתי, צמיחה ופתיחת חברות חדשות, טיסה או מעבר לחו"ל, פירוק קיים של שותפות ועוד. אך מטרת המאמר אינה לעסוק במכירת חברות שמצבן טוב, אלא דווקא באלו שמצבן פחות טוב והן נמצאות בקשיים כלכליים.

אז האם בגלל אותו כלל אצבע לא כדאי אפילו לשקול לקנות עסקים בקשיים? אז זהו, שממש לא.

מאמר מומלץ: איך בוחרים את העסק שנרצה להשקיע בו?

חברה להשכרת רכבים לאוכלוסיית נישה למכירה – החזר השקעה תוך פחות מ3 שנים !

מתי כן לקנות ואיפה נמצאות ההזדמנויות?

עסקים רבים נקלעים לקשיים עקב חוסר ידע ומקצועיות של היזמים, בעיות קשות בשותפות או מחסור בתזרים מזומנים בתחילת הדרך.

ניקח לדוגמא יזם סדרתי, שמרבית עסקיו הינם בתחום הנדל"ן או מתחמים פיזיים. אותו יזם חולם על מיזם אינטרנטי מהפכני ומחליט שהוא עושה את הכל בעצמו- מאפיין לבד, בוחר את המפתחים או חברת הפיתוח בעצמו ועושה את סקר השוק והתכנית העסקית בעצמו. בדיקותיו הראשוניות מגלות לו שעלות הפיתוח תהא 150,000 ₪ והוא יוצא לדרך, נניח עם "אקסטרא" של 20% למקרים לא צפויים.

ככל שהליך הפיתוח מתקדם, מתגלים עוד ועוד פערים באיפיון המערכת, שמשפיעים ישירות על שעות ועלויות הפיתוח, כך שהיזם מגיע לסוף הפרוייקט כמעט בלי כסף להמשיך לפתח, לשווק ולמכור.

במצב כזה, גם אם הפיתוח הסופי נמצא במצב מצוין ויש פוטנציאל שוק, העסק כבר נמצא במקום מאוד מסוכן מבחינה כלכלית וכל הוצאה נוספת חונקת את העסק יותר, מה שמאלץ את היזם לנסות למכור בהקדם.

הלחץ בו נמצא היזם, הוא למעשה היתרון לקונה הפוטנציאלי, שכן מאוד קל ללחוץ על היזם, להוריד את עלויות המכירה ולשפר את תנאי העסקה באופן כללי. במרבית המקרים הקנייה תיעשה במחיר מופחת בהרבה ממחיר הפיתוח של המיזם, שכן עסקים נמכרים על בסיס יכולות המכירה והרווחיות שלהם, ולא על בסיס ההשקעות שבוצעו בהם.

זו דוגמא קטנה מיני רבות והיא מתייחסת לנישה מאוד ספציפית, אך היא דוגמא מייצגת לאיך עסקים נקלעים לקשיים כלכליים והדבר לא באמת מעיד על כך שהם עסקים רעים, אלא פשוט נוהלו בצורה מאוד לא נכונה.

חברת ציוד כבד לתעשייה מחפשת בעלים חדשים או שותף אסטרטגי – מחזור של 9 מיליון ונכסים של 6 מיליון

החלטתם לרכוש עסק פעיל שנמצא בקשיים?

אל תוותרו על הצ'ק ליסט הבא:

הבנה בתחום – ראשית, כמו שצויין בדוגמא הנ"ל, וודאו שמדובר בתחום שלכם. אם לא מדובר בתחום שאתם מכירים ואלה הצעדים הראשונים שלכם בעולם העסקים, וותרו על העסק או לחילופין הכניסו עמכם שותף פעיל שמכיר את התחום לעומק. הכרת התחום תעזור הן מבחינת ניתוח העסקה והן מבחינת השבחת העסק בשוטף.

בדיקת נתונים –

פיננסית –אחת הבדיקות החשובות אם לא החשובה שבהן. קחו רו"ח שילווה אתכם ובקשו מהעסק דוחות מבוקרים. שימו לב שחובה לדרוש את הדוח המבוקר ולא מאזן או דוח רווח והפסד, מכיוון שהם ניתנים לשינוי וזיוף ודוח מבוקר לא ניתן לזיוף (זהו הדוח שהוגש למס הכנסה בעבור שנת המס החולפת). הדוח יציג הכל: הכנסות, הוצאות בחלוקה להוצאות קבועות ומשתנות, רכוש קבוע ועוד. הדוח אמור לספר על מצבו של העסק בצורה מלאה.

נתוני תנועה ולקוחות –בין אם מדובר בעסק אינטנטי או פיזי, העסק כנראה מבוסס על תנועת לקוחות. לעסק פעיל צריכים להיות נתוני כניסה לאתר, אחוזי המרה, עלות המרה מצד אחד ושווי ההמרה מצד שני (כך תוכלו להעריך כמה עולה וכמה שווה לכם לקוח), האם יש לקוחות קבועים כקהל חוזר או לקוחות מזדמנים (למשל מנויים או מועדון צרכנות)

משפטית – קחו את פרטי היזמים ו/או פרטי החברה, העבירו לעו"ד שיבצע בדיקת רקע מקיפה, כולל מצבם הפיננסי דרך BDI או חברות דומות. לעיתים הדוח המבוקר של השנה הקודמת יכול להיות טוב, אך בשנת המס שחלפה העסק או הבעלים נקלעו לקשיים פיננסים בדמות המחאות שחוזרות, בעיות במסגרת אשראי, אי עמידה בתשלומים לספקים ועוד. בנוסף, הפן המשפטי חשוב לא פחות בעת סגירת העסקה – חתמו על חוזה אך ורק בליווי עו"ד, עם עדיפות לכך שהמייצג שלכם יכתוב את החוזה.

בדיקת מתחרים –חזרנו להכרת השוק והתחום, אבל בצד המספרי. תבדקו מי המתחרים שלכם, האם באמת יש לכם דרך להתחרות בהם ומה היתרונות שלכם על פניהם וכמובן – אם הם רווחיים וגדולים יותר, צרו לעצמכם תכנית עסקית ויעדים על מנת להגיע לשם.

בדיקת רמת האקטיביות בעסק –אחת הטעויות הגדולות של בעלי עסקים, היא שהם הופכים להיות העובדים של העסק בעצמם. לדוגמא: אם היום אתם משתכרים 10,000 ₪ נטו בחודש, אין שום היגיון בלרכוש עסק בעשרות או מאות אלפי שקלים, להשתעבד אליו ולהשתכר באותה צורה. בדקו שהעסק אינו בנוי ונשען על המצאות הבעלים בעסק 24/7, או לכל הפחות אם זה המצב – שישתלם לכם מאוד מבחינה כלכלית. דבר חשוב לא פחות בנוגע לתלות הבעלים, הוא האם יש לקוחות "כבדים" עם קשר אישי לבעלים הנוכחיים ויעזבו במידה והבעלים יעזבו.

תדרשו חודש בדיקה, אם אפשר –אין טוב ממראה עיניים. בקשו מבעל העסק המוכר לחתום על זכרון דברים כלשהו (שוב, בליווי עו"ד), שאם הכל יימצא כפי שתואר, ההסכם ייחתם. זכרון הדברים יגדיר תקופת בדיקה, נניח חודש, שבה תתלוו לבעלי העסק ותראו שכל מה שסופר ותואר לכם אכן קורה בפועל – הן מבחינת הכנסות והיקף לקוחות, והן מבחינת תפעול וההוצאות של העסק.

קחו יועץ עסקי –לפעמים נדמה לנו שאנו יודעים הכל, אבל כשאנחנו משקיעים את הכסף שלנו אנחנו מפעילים המון רגש, שלא צריך להופיע כשעושים עסקים. לכן חשוב לקחת ליווי מאדם שיכול להציב בפנינו את השאלות הקשות ולהציף את הבעיות שאמורות להתעורר במהלך הדרך. המלצתנו? קחו יועץ עסקי שעשה עסקים בעבר ולא אחד שרק סיים תואר.

חברת שיווק מצברים למכירה – החזר השקעה ב3 שנים!

לקריאה מעמיקה יותר, קראו את המאמר שלנו: קונים עסק פעיל? אל תוותרו על הצ'ק ליסט הזה

לסיכום, עסקים בקשיים עשויים בהחלט להיות מציאות ולא צריך לשלול אותם על הסף, אבל צריך לנהל את הבדיקות והמהלך כולו בצורה מעמיקה ומדוקדקת.

מחפשים המלצות על איפה כדאי להשקיע כסף? הגעתם למקום הנכון. באתר ברוקרלי תמצאו מגוון רחב של הזדמנויות השקעה מניבות, בכל תחום ובכל העולם.

לחץ על הקישור הבא לרשימת חברות למכירה.

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי