#קו צינור טרנס-ישראל

[hoshvilim]

בית זיקוק הוא מפעל תעשייתי העוסק בתהליכים של עיבוד נפט גולמי. תהליך זה חשוב ליצירת מוצרי נפט רבים כמו בנזין, סולר, שמן לחימום, אספלט, קרוסין ,קרוסין, גז פחמימני מעובה, ודלק למטוסי סילון. התהליך הראשוני והמרכזי בעיבוד הנפט הגולמי הכולל זיקוק רב שלבי להפרדת הנפט הגולמי המורכב ממספר רב של חומרים שונים.

בתי הזיקוק והלבניות משמאל, מימין המפעלים הפטרוכימיים. התמונה צולמה מכביש 75, במבט לכוון צפון צילום: Hanay

  שיטפון לאחר גשם במפרץ חיפה ובתי זיקוק – צילם מהר כרמל.  (תודה לאותו סוכן מקומי שנתן לי את התמונה הזו – מעשה ידיו. לצערי את שמו איני זוכר.)

הלבניות

צמד מגדלי קירור שנועדו לקרר את המים החמים המוזרמים אליהם ממתקני הזיקוק. המגדלים (גובה של 76 מטר) זכו לכינוי הזה בגלל צורתם, שהזכירה את צנצנות הלבן. מאחר שה”לבניות” הן מחליפי חום ופולטות אדי מים בלבד, אין הן מזהמות את הסביבה.

The iconic cooling towers of the Haifa oil refinery.צילום:Eneemann@gmail.com

בשנת 2008 הפסיקו ה”לבניות” לשמש לקירור. הוחלט להשאירן כסמל של העיר חיפה. מאז לבניה אחת מוארת בתאורה ירוקה והשנייה מוארת בתאורה כחולה, שני הצבעים של סמל החברה.

התוך הלבניות הוקם מבנה של קורות עץ רוסי ושעבר טיפל כימי באנגליה. המים המחוממים של ��תקני הזיקוק הזרם לראש הלבניה וטפטף כלפי מטה כדי להתקרר. רכישת כמות קורות למילוי לבניה אחת היתה הרכישה הגדולה ביותר שביצעתי בכל שנתי בבז״ן. 

סיור בבתי זיקוק

בתי הזיקוק והלבניות, הפכו עם השנים לסמל של מפרץ חיפה. בשנים האחרונות מנסה חברת בז”ן למתג את עצמה מחדש כחברה שומרת סביבה. טניה קורח מביאה לנו הצצה אל תוך אחד המתקנים השמורים במדינה. צילום פאבל קוגן עריכה כינן טרבוש

ההחלטה להקים בית זיקוק לנפט בחיפה

כשהחל פיתוחו של שדה נפט גדול בכירכוכ בכורדיסטן העיראקי (Kirkuk) שבצפון עיראק ב-1927, החלו שלטונות המנדט וחברת הנפט העיראקית לתכנן את חיבור השדה בצינור לנמל חיפה בים התיכון (Mosul-Haifa oil pipeline). כירכוכ מהווה מרכז חשוב בתעשיית הנפט העיראקית. עיראק, ירדן (Transjordan), ופלישתינה היו בשליטה בריטית. חיפה נבחרה כנמל בגלל: רציפות השלטון הבריטי מעיראק עד חיפה; בחיפה כבר היה תכנון ותשתיות להקמת נמל חדש; מפרץ חיפה התאים לעגינת מכליות נפט, והיו לחופיו שטחים פנויים גדולים; ומסילת רכבת העמק עברה לאורך חלק מהתוואי.

Kirkuk–Haifa oil pipeline west end, Haifa, 1938 Public Domain

ההחלטה על הקמת בתי הזיקוק במפרץ חיפה התקבלה ע”י ממשלת בריטניה באמצע שנות השלושים כדי להתכונן להתמודדות עם גרמניה הנאצית ואיטליה הטוטליטריות. בריטניה שאפה למנוע חסימת מעבר המיכליות, שמובילות נפט גולמי ומוצריו בים התיכון, בדרכן לבסיסי הצי והצבא באגן המזרחי של הים התיכון.

Crude oil is separated into fractions by fractional distillation. The fractions at the top of the fractionating column have lower boiling points than the fractions at the bottom. The heavy bottom fractions are often cracked into lighter, more useful products. All of the fractions are processed further in other refining units. Crude_Oil_Distillation-fr.svg: Image originale:Psarianos, Theresa knott ; image vectorielle:Rogilbert derivative work: Utain ()

Schematic flow diagram of a typical oil refinery. Diagram: User:mbeychok

עבודות הבנייה של בתי הזיקוק חיפה

בתי הזיקוק הוקמה חברת על ידי Consolidated Refineries Limited–CRL (מפעלי זיקוק מאוחדים), בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-איראנית – Anglo-Iranian Oil Company – AIOC (מאוחר יותר British Petroleum – BP) וחברת הנפט האנגלית-הולנדית “של” – Royal Dutch Shell.

בשנת 1935, עם הפיכתה של פרס לאיראן, הוסב שמה של “חברת הנפט האנגלו-פרסית” (Anglo-Persian Oil Company) ל”חברת הנפט האנגלו-איראנית” (Anglo-Iranian Oil Company). בשנת 1954, בתום ניסיון כושל של הלאמת נפט על ידי מוסאדק, שונה שמה ל”חברת הנפט הבריטית” (The British Petroleum Company).

״של״ פעילה בכל תחומי הפעילות של תעשיית הנפט והגז – חיפוש והפקה, זיקוק, הפצה ושיווק, פטרוכימיקלים, ייצור חשמל ומסחר.

בתי זיקוק הוקמה עם הסדרי מס שונים וללא מעמד מוניציפלי.

עבודות הבנייה של בתי הזיקוק החלו בראשית 1938,ע”י הקבלן אמריקאי M. W. Kellogg Co וסולל בונה. בנובמבר 1938 הופעלה, יחידת הזיקוק הראשונה, שנועדה לספק מזוט לצי בריטניה בנמל חיפה. בשנת 1944 הושלמה בנייתה של יחידת הזיקוק השלישית.

בניין ההנהלה של קבוצת בזן צילום: Prazed135

כל אבני בנין ההנהלה (הבריטית) הובאו מאנגליה דרך הים.

תרומת בית זיקוק במלחמת העולם השניה

בתי הזיקוק החלה לזקק ולספק ותזקיקי נפט, מזוט ושמנים תעשייתיים לצבא ולצי הבריטיים וכן לצבא האמריקאי שפעל בצפון אפריקה, ו��נזין 80 אוקטן לצורכי הצבא האמריקאי שפלש לאפריקה.

במהלך מלחמת העולם השנייה קיבלה גרמניה את מרבית הנפט שלה מרומניה, והקימה בתי זיקוק ענקיים להפקת בנזין מנפט.

תעשיית הדלק האמריקאית פיתחו לקראת סוף המלחמה, לייצר בנזין בדירוג אוקטן של 130 עד 150.

הגרמנים הסתמכו רק על הנפט ה”איכותי” יותר ברומניה, ולא פיתחו מערכות שיפור אוקטן. לפיכך היה על הגרמנים להשתמש במנועים גדולים יותר במטוסיהם לעומת מנועי מטוסי הבריטים והאמריקאים.

צילום: פיקיוויקי – מאגר תמונות שיתופי לשימוש חופשי יוצר אורן פלס

מדיניות אספקת נפט בפלישתינה

חברת Consolidated Refineries Limited לא הסכימה למקור מוצרי נפט במחיר מוזל בפלשתינה וגם לא לשמור מאגרי נפט בפלשתינה. לחרבה היה מותר לייבא כל ציוד הבניה והתפעול ללא מכס. חברת של- Shell היתה ספקית הנפט הגדולה בפלשתינה. היא היתה למעשה חברתה בריטית. גם זה תרם למחיר הגבוה של מוצרי נפט בארץ. הישוב היהודי ניסה בכמה הזדמנויות לשנות מצב זה. בשנות ה-20 משפחת כהן. בשנת 1927 החלו לייבא מוצרי נפט ולמקור בארץ. זה גרם לירידת המחירים. אמנם בעקבות השבר הכלכלי העולמי בשנת 1929 החברה נמכרה ל-AIOC. רק כעבורק 40 שנה הצליחו היהודים להקים חברת ייבוא ושיווק של נפט בארץ.

ההתקפה האיטלקית על בתי זיקוק חיפה

בשנת 1941 שיגרה איטליה מטוסי הפצצה אשר גרמו נזק קל לבתי הזיקוק. המתקנים חזרו לפעילות מלאה כעבור יומיים. בין השנים 1940 ל-1942 נערכו 21 התקפות אוויריות על בתי הזיקוק, רובן על ידי חיל האוויר האיטלקי.

הפצצת בתי הזיקוק

גם הלופטוואפה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית, השתתף בתקיפות האוויר על חיפה. הגרמנים תקפו את חיפה לראשונה בליל 9 ביוני 1941,. בליל 12 ביוני, בליל 7 ביולי ובליל 20 ביולי.

התקפות ארגון לח”י על בתי הזיקוק

ב-1 בנובמבר 1945 (ליל הרכבות) ניסו ארבעה לוחמי לח”י להחדיר מטעני חומר ��פץ לבתי הזיקוק. לפני הפריצה אירע אסון ופצצה התפוצצה, הרגה את מפקד הפעולה משה בר גיורא (ישראל), ופצעה קשה את אברהם יהודאי (אלחנן) שהצליח בכוחות אחרונים להגיע למקום מבטחים ולקבל טיפול. הוא נהרג כעבור ששה חדשים בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה.

ב-30 במרץ 1947 הצליחו שלושה לוחמי לח”י בחסות הלילה, לפרוץ את גדרות בתי הזיקוק מבלי להתגלות, להניח מטעני חומר נפץ בתוך שלושה מכלים גדולים ולסגת בשלום. בהתפוצצות עלו באש אחד עשר מכלים גדולים. הדליקה נמשכה ימים רבים. הנזק הכספי היה גדול, והממשלה הזדרזה להטיל היטל מיוחד על כל ליטר דלק, כדי לפצות את חברת הנפט העיראקית שבבעלותם. הפעולה גרמה גם לפגיעה ביוקרתה של ממשלת המנדט.

הודעת לח”י על הפיצוץ בבתי הזיקוק צילום:מקור: לח”י-כתבים חלק ב’ שימוש הוגן

הטבח שביצעו הפועלים הערבים בבתי זיקוק חיפה

במשך כל תקופת הבנייה היה מאבק בין העובדים הערביים לעובדים היהודים על כיבוש העבודה במפעל הגדול. ערב ההצבעה על תוכנית החלוקה עבדו בבתי הזיקוק כ-1,700 ערבים וכ-470 יהודים. במהלך הארועים בתקופה שלאחר החלטת האומות המאוחדות, מיום 29 בנובמבר 1947 על הקמת מדינת ישראל, תבע קורבן מכאיב גם בבתי הזיקוק.

בבוקר יום ה-30 בדצמבר 1947 תקפו אנשי אצ”ל, מתוך מכונית חולפת, קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט. אנשי האצ”ל הרגו בהתקפה שישה פועלים ופצעו 42.

מיד לאחר מכן, ב-30 בדצמבר 1947 נרצחו בבתי הזיקוק 39 עובדים יהודים ע”י ערבים, חבריהם לעבודה.

באותו יום החליט פיקוד ההגנה לתקוף את הכפרים בלד א-שיח’, (תל חנן) וחוואסה (בן דור), בהם התגוררו פועלים רבים מבתי הזיקוק. בתקיפה נהרגו שישים מתושבי הכפרים וכן שלושה מהתוקפים.

אנדרטה בחצר בתי הזיקוק, לעובדי בתי הזיקוק שנרצחו על ידי ערבים ב-30/12/1947 צילום:Dr. avishai teicher User:Avi1111

כעובד בתי זיקוק חיפה השתתפתי במשך 20 שנים בטקס האזכרה השנתית ב-30 בדצמבר לזכר 39 העובדים היהודים שנהרגו על ידי ״חבריהם״ לעבודה – חלקם נרצחו באמצעות צינורות קיטור במעלה מתקני הזיקוק. לא היה טקס לשישה הפועלים הערבים שנהרגו על ידי האצ״ל בבוקרו של אותו היום בכניסה לבתי זיקוק. בשנים שאני הייתי בבז״ן, היכרתי מספר עובדים ערבים שהסתירו פועלים יהודים בארון או מתחת לשולחנות – והמשיכו לעבוד בבז״ן . 

שלט הסבר בבתי הזיקוק על טבח העובדים היהודים במקום ב-30/12/1947. (התאריך בשלט שגוי) אבישי טייכרמשתמש:Avi1111

בתי זיקוק חיפה במלחמת השחרור

כאשר פרצה שביתה של הפועלים הערבים במפעל באפריל 1948, עזבו המנהלים הבריטיים את המפעל ואת הארץ והפקידו את בתי הזיקוק בידי העובדים היהודיים.

במאי 1948 חזרו הבריטים למפעל בליווי צבא ואוניות קרב ורוקנו את הנפט מהמכלים, וב-1 ביוני הורה שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, על סגירת בתי הזיקוק בחיפה.

בעקבות הבנה בין מועצת פועלי חיפה לבין ג’ון הופקינס, מנהל כוח האדם, כמייצג ההנהלה, כי הבריטים יתנו למועצת פועלי חיפה כנציגת המוסדות היהודים לנהל את המפעל, לשמור עליו ולהחזירו לבריטים כשיוכלו לשוב לישראל.

במהלך שנת 1949 חזרו המנהלים הבריטיים, אולם בתי הזיקוק היו מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור. רק בסוף אותה שנה החלו להגיע מכליות נפט גולמי ממקורות אחרים ורחוקים לנמל חיפה.

סיפוח לשטח המוניציפלי של חיפה

במשך כל השנים השטח עליו ישבו בתי הזיקוק היו שטח אקס-טריטוריאלי. בנובמבר 2005, על פי החלטת שר הפנים דאז אופיר פז-פינס, צורף שטח בתי הזיקוק לשטח המוניציפלי של חיפה, ובתי הזיקוק נדרשו לשלם ארנונה לעיר חיפה (בשיעור של 45%), וגם לכל הרשויות המקומיות הגובלות בו: הערים קריית אתא (25%) ונשר (15%) וכן המועצה האזורית זבולון (15%).

לבניות_בתי_זיקוק צילום: DROR ELDAR

הקשר הפרסי

ב-1957 הונח קו צינור טרנס-ישראל (קצא”א), קו צינור הנפט הראשון מאילת לבאר שבע, והמתקנים בחיפה החלו לזקק את הנפט הגולמי שהגיע מפרס לאילת. מבאר שבע הועבר הדלק לחיפה באמצעות רכבת. בהמשך הונח צינור בקוטר 16 אינץ’ מבאר שבע לאשדוד. מאשדוד הועבר הדלק לחיפה באמצעות אוניות. איראן הפסיקה להשתמש בקו לאחר הדחת השאה. בשנת 2016 איראן זכתה בבית משפת שוויצרי לפיצויים בגודל 1.1 מיליארד דולר.

Eilat-Ashkelon Pipeline צילום: Amirki

  מתקני הזיקוק – לבעלות ממשלת ישראל

ב-1958, עקב הלחץ של החרם על הליגה הערבית, נמכרה חברת “בתי זיקוק מאוחדים בע”מ” לחברה ישראלית בבעלות ממשלת ישראל שנקראה “בתי זיקוק חיפה בע”מ” ששמה שונה ל”בתי זיקוק לנפט בע”מ” – בז״ן – בשנת 1972.

באפריל 1959 החלה לפעול “בבתי זיקוק לנפט בע”מ” הנהלה ישראלית.

בשנת 1973 הופעלו בתי זיקוק נוספים באשדוד והחברה לישראל צורפה כשותפה (26%) בחברה.

בפברואר 2006 רכשה הממשלה חזרה את חלקה של החברה לישראל.

בספטמבר 2006 נמכרו בתי הזיקוק באשדוד לחברת פז.

בפברואר 2007 השלימה ממשלת ישראל את מכירת מלוא מניותיה באמצעות מכרז לציבור כשהחברה לישראל היא בעלת השליטה הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לבתי זיקוק לנפט שלוש חברות בנות: “כרמל אולפינים”, “גדיב – תעשיות פטרוכימיות”.

מרכז המבקרים של קבוצת בזן

מרכז המבקרים של קבוצת בזן פתוח לקבוצות מבקרים חינם. מוזמנים ליצור קשר לפרטים ולהזמנה – *8696 או באתר.

שעות פעילות של מרכז המבקרים

ימים א’ עד ה’, שעות 08:00 עד 15:00  משך הסיור כשעה וחצי.

המרכז סגור בערבי שבת וחג, שבתות וחגים

לקבוצות בלבד ובתאום מראש

הביקור במרכז מתאים לגילאי 10 ומעלה (מכיתה ה’)

ישנה נגישות לאנשים עם מוגבלויות – אנא ציינו זאת בעת ההרשמה.

הקמת בית זיקוק אשדוד

בשנת 1969/70 התקבלה ההחלטה להקים בית זיקוק נוסף באשדוד בסמיכות לחוות המיכלים של קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצ”אא). בשנת 1973 הופעלו מיתקני הזיקוק באשדוד Ashdod Oil Refinery. בית זיקוק זה ובית הזיקוק בחיפה פעלו שניהם במסגרת חברת בתי זיקוק לנפט בע”מ עד שנת 2006. ב-2006, עם מ��ירתו של בית הזיקוק שהחזיקה באשדוד לחברת פז פורק המונופול של בז”ן על תחום זיקוק הנפט בישראל.

בזן ואיכות סביבה

בתי הזיקוק והלבניות הפכו בשנים האחרונו גם לסמל של זיהום האוויר בעיר הכרמל. חברת בז”ן מנסה למתג את עצמה מחדש כחברה שומרת סביבה. מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הציע לסגור את בתי הזיקוק  בחיפה ולפנות את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה עד 2030. מחקרים שונים וסקרים בנושא איכות הסביבה מעלים כי בית הזיקוק של אזור מפרץ חיפה הוא המפעל המזהם ביותר בארץ. משרד הכלכלה טוען שמדובר ב”תוכנית בוסרית” שעלולה לפגוע בכלכלת ישראל ובאיכות האוויר.

  ניידת איכות סביבה של בזן

בדיחותא

ביבליוגרפיה

Comrades and Enemies: Arab and Jewish Workers in Palestine, 1906-1948

Foreign Relations of the United States, 1948: The Near East

Land of Progress: Palestine in the Age of Colonial Development, 1905-1948

Oil and the Arab-Israeli Conflict, 1948-1963

The British Army in Palestine and the 1948 War

    בתי זיקוק חיפה – בז״ן בית זיקוק הוא מפעל תעשייתי העוסק בתהליכים של עיבוד נפט גולמי. תהליך זה חשוב ליצירת מוצרי נפט רבים כמו בנזין, סולר, שמן לחימום, אספלט, קרוסין ,קרוסין, גז פחמימני מעובה, ודלק למטוסי סילון.