#צו איסור פרסום

[israel-criminal-lawyer]

מקרה שטופל במשרדנו במסגרתו חוייב אתר תולעת המשפט להסיר מפרסומיו ברשת כל פרט מזהה אודות נאשם, שעניינו הסתיים בהליך פלילי בבית המשפט ללא הרשעה.למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, בהגינותה, הסכימה הפרקליטות להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש ולאחר שהורה בית המשפט על איסור הפרסום, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר כל פרט מזהה אודות הנאשם.

[ednakarnaval]

דינה אבו רומחין חאג' עו"ד ושוטרת שחוקרת עבירות מין בעכו בעצמה העלילה תלונת שווא ששוטר בתחנה רצה שתמצוץ זין, וזייפה דו"חות. השופטת אורית קנטור נתנה לה רק 180 שעות של"צ

דינה אבו רומחין חאג’ עו”ד ושוטרת שחוקרת עבירות מין בעכו בעצמה העלילה תלונת שווא ששוטר בתחנה רצה שתמצוץ זין, וזייפה דו”חות. השופטת אורית קנטור נתנה לה רק 180 שעות של”צ

אנו מפרסמים כאן את שמה של עורכת הדין דינה אבו רומחין חאג’, שהיא גם שוטרת שהתמחתה בחקירת עבירות מין והיא עצמה העלילה עלילת מין על קצין אצלה בתחנה וטענה שהוא רצה שתמצוץ לו זין. היא ביצעה שורה של עבירות פליליות, כולל עלילות שווא מיניות על שוטרים עמיתים במשטרה, כדי למנוע את הפיטורין שלה. השופטת אורית קנטור גזרה את דינה ל 180 שעות של”צ בלבד. לא זאת בלבד – השופטת אורית קנטור הוציאה צו איסור פרסום על…

[maccabihaifafc]

‏‎מנהלת הליגות: על פי הודעה שהתקבלה כעת ממשרד הבריאות, בשל המשך התפשטות נגיף הקורונה, עם כניסתן של התקנות החדשות לתוקף, יחול גם איסור גורף על קיום אימונים והאימונים הקבוצתיים יופסקו לחלוטין. האיסור יהיה החל מרגע פרסום הצו (צפוי להתפרסם היום – שישי, לאחר ישיבת הממשלה) ועד למועד שיקבע לסיומו ככל שלא יוארך. אנו ממשיכים לשמור על קשר רציף עם משרד הבריאות ונעדכן בכל שינוי ככל שיהיה. ארז כלפון, יו"ר מנהלת הליגות: "צו השעה מחייב את הקבוצות להפסיק את האימונים המאורגנים כפי שבוצעו עד עכשיו במתכונת בסיסית עליה אני רוצה להודות באופן אישי לפרופסור גרוטו שגילה הבנה גדולה לצרכים הספורטיביים של הקבוצות, גם בימים קשים אלו. אני בטוח כי כעת כל קבוצה תדע לתת לשחקניה הנחיות לשמירה על הכושר הגופני לתקופה זו באופן שיקל על כולם חזרה לפעילות כשיתאפשר באופן מיטבי. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ואני מבטיח לאוהדים שנעשה ככל שביכולתנו על מנת שהליגות יגיעו לסיומן, גם אם זה יהיה במועד מאוחר יחסית בהתאם להוראות משרד הבריאות. בימים אלו שמירה על בריאות הציבור היא המשימה החשובה ביותר". @eliranmhod (האתר הרשמי 📸)‎‏ https://www.instagram.com/p/B98-KTmFgTx/?igshid=eds058c9i6qj

[plilim]

?חזקת החפות - מה המשמעות

ההליך הפלילי הוא הליך משמעותי במשפט הישראלי, שבו המדינה מאשימה אדם על ביצוע ��בירה. במסגרת ההליך הפלילי, יכול בית המשפט ��מנוע מאדם את אחת מזכויות היסוד החשובות והיא שלילת חירותו, כענישה על ביצוע עבירה. בשל רגישות ההליך והשלכותיו על האדם, הרשעה בהליך הפלילי תעשה כאשר יוכח כי הוא ביצע את העבירה הנטענת מעל לכל ספק סביר, ובאחוזים – מעל ל–99% שהוא זה שביצע את העבירה.

לכן, ייתכן שאדם יהפוך לנאשם, אך בסופו של דבר לא יורשע. זאת, משום שאת ההליך הפלילי מלווה חזקת החפות, ועל פיה אדם זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. כשאומרים הוכח אחרת, הכוונה להרשעה רק על ידי בית המשפט. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהו ההליך הפלילי בישראל, מהי חזקת החפות ומהי התערבות התקשורת ופגיעתה בחזקה האמורה.

כל זאת נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, אך נבקש להעיר כי המאמר אינו תחליף לייעוץ על ידי עורך דין פלילי.

:ההליך הפלילי

למעשה, ההליך הפלילי מחולק לשלושה חלקים עיקריים, כמפורט בחוק סדר הדין הפלילי, התשס"ב–2002. החלקים הינם: החקירה – שתבוצע על ידי גוף האכיפה, משטרת ישראל. החלק השני הוא הגשת כתב אישום – על ידי מחלקת תביעות משטרה או על ידי הפרקליטות, והחלק השלישי הוא ניהול הליך המשפט הפלילי. הבה נפרט:

החקירה – הליך החקירה המשטרתית, מתחיל בהגשת תלונה למשטרה או כתוצאה מקבלת מידע מודיעיני וכוונתה של המשטרה לבצע פעולות חקירה. בעת חקירתו של אדם, עליו לדעת שהוא נחקר וכן עליו לדעת האם החקירה הינה מתוקף היותו חשוד או עד שנחקר באזהרה. כל זמן שאדם נחקר, הוא במעמד חשוד, ולכן עומדת לו חזקת החפות. לכן, כל מעשה מגביל שייעשה לו, לרבות מעצר, ייעשה רק על ידי צו שופט ובאופן המינימלי ביותר. כל זאת, פרט ליכולת המשטרה, לבצע מעצר של עד 24 שעות.

העמדה לדין – במידה והצטברו ראיות מספקות והחשדות הפכו ממשיים ומבוססים, יועבר עניינו של החשוד למחלקת תביעות משטרתיות (במידה ומדובר בעבירה יחסית קלה) או לפרקליטות (במידה ומדובר בעבירה בעלת חומרה גבוהה, כפי שהחוק מסווג), לצורך הגשת כתב אישום. לאחר הגשת כתב אישום, יהפוך החשוד לנאשם. גם בעת שהחשוד יוגדר כנאשם, תהיה לו חזקת החפות.

המשפט הפלילי – לאחר הגשת כתב האישום, יעבור עניינו של הנאשם לבית המשפט, שם יתנהל הליך משפטי הכולל הקראת כתב אישום, הוכחות, הכרעת דין, ובמידה ויורשע, גזר דין וקביעת עונש. לאחר מכן יש אפשרות להליכים פוסט משפטיים, כמו משפט חוזר וערעור.

:חזקת החפות

חזקת החפות היא זכות העומדת ל��ל אדם אשר נחשד בביצוע עבירה פלילית. על פי חזקת החפות, אדם הינו חף מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו. אשמתו של אדם תוכח רק על ידי בית משפט ולא בשום דרך אחרת או על ידי כל גוף אחר (לדוגמא תקשורת, רשתות חברתיות, וועדות אתיות וארגונים).

כאמור, בכל שלבי ההליך הפלילי, עד לגזר הדין, עומדת לאדם חזקת החפות והוא נחשב זכאי. כל אלה – מבלי להתייחס כלל לחומרת העבירה ולשלב בו הוא מצוי בהליך. חזקת החפות תואמת את הדרישה למיצוי הדין והוכחה מעל לספק סביר, שהיא הוכחה ב-99%, שהוא זה שביצע את העבירה שבה הוא חשוד או נאשם.

:פגיעתה של התקשורת בחזקת החפות

לצערנו, "חובת הציבור לדעת" לעיתים פוגעת בחזקת החפות, או לכל הפחות – במראית עין של חזקת החפות, וזאת בעיקר כאשר מדובר באדם מוכר וידוע או כאשר מדובר בנושא בעל עניין צ��בורי. אז, על ידי פרסום תקשורתי, יתכן ששמו יוכתם עוד לפני שנקבע גזר דינו או הרשעתו, אם בכלל. לכך מתווספים "טוקבקים" ו"ניירות עמדה" ברשתות החברתיות.

כמו כן, יש אומרים שכחלק מהליך ביצה ותרנגולת, לעיתים החלטות בתי המשפט ניזונות גם מהתקשורת ומההד הציבורי. דוגמא לכך היא פרשת הרצח של המנוחה "תאיר ראדה", בכל הנוגע למי שהורשע ברציחתה, עם הד תקשורתי רב וטענות מ"הרחוב" לגבי זכאותו או אשמתו, ללא חשיפה לחומרי החקירה וללא קריאת פסק הדין. במקרים כאלו, יתכן וייפתח ההליך הפלילי בשנית (הליך פוסט משפטי כמו משפט חוזר), בשל זעקה ציבורית.

:לסיכום

כאמור, חזקת החפות היא זכות הניתנת לכל אדם, בכל סטטוס משפטי שבו הוא נמצא בהליך הפלילי, וכך, משלב החקירה, החשדות והגשת כתב האישום ועד לקבלת הכרעה על ידי בית משפט, האדם הינו זכאי. בשל ההשלכות של ההליך הפלילי ועל מנת לשמור על חזקת החפות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי, אשר יוכל לסייע בכל שלבי ההליך וכן להגיש בקשות שיסייעו בשמירה על צנעת הפונה, כדוגמת צו איסור פרסום.

[brokerli]

משרד הבריאות בוחן: איסור מוחלט על מכירת סיגריות אלקטרוניות

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%9c%d7%98-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%aa/

משרד הבריאות בוחן: איסור מוחלט על מכירת סיגריות אלקטרוניות

במשרד הבריאות בוחנים אמצעים לאיסור שיווק מוחלט של סיגריות אלקטרוניות בישראל ובאופן מיידי של סיגריות אלקטרוניות בטעמים.

בישיבה שכינס לאחרונה מנכל המשרד משה בר סימן טוב והדרג המקצועי במשרד בעקבות הדיווחים האחרונים אודות תחלואה ותמותה כתוצאה משימוש בסיג"א והעליה הדרמטית בשימוש בסיגריות אלקטרוניות בארה״ב בקרב בני נוער, וההשלכות האפשריות לגבי בני הנוער בישראל, המנכ"ל הורה לבחון כלים משמעותיים יותר לאיסור שיווק מוחלט של סיג"א בישראל או הגבלות אחרות, ובראשן איסור שיווק בטעמים.

בתיקון לחוק אשר אושר בחודש דצמבר האחרון, נקבעו מגבלות ואיסורים על שיווק סיגריות אלקטרוניות ובכלל זה איסור מקיף על פרסום סיגריות אלקטרוניות, איסור מכירה לקטינים ועוד.

כמו כן איסורים הנוגעים לחובת אריזות אחידות, אזהרות לסיגריות אלקטרוניות ואיסור הצגת סיגריות אלקטרוניות למכירה. הוראות אלו ייכנסו לתוקף בינואר 2020.

  בנוסף, נקבעו לחוק תנאים לייצור ולשיווק של סיגריה אלקטרונית, מחסנית וחומר מילוי, הכוללים איסור על שיווק סיגריה אלקטרונית, מחסנית או חומר מילוי בריכוז ניקוטין העולה על 20 מיליגרם למיליליטר.

כעת ולאור הדיווחים האחרונים, משרד הבריאות בוחן החמרת המגבלות והאיסורים, לרבות באמצעות הטלת צו זמני לאיסור השיווק עד להשלמת הליכי החקיקה.

המנכל הורה לא להמתין לחקיקה ראשית דרך הכנסת ועבודת הוועדות הפרלמנטריות, ולנסות לאפשר איסור מחמיר כגון איסור מוחלט לשיווק, עד שהדבר יתאפשר בחקיקה ראשית- דרך הכנסת, שתתכנס.

משה בר סימן טוב מנכל משרד הבריאות:

״אני קורא לציבור לא לחכות לצווים וחקיקה ופשוט להמנע מצריכה של חומרים מזיקים לבריאות כמו סיגריות לסוגיהן השונים ולא ללכת שולל אחר הבטחות לא מבוססות על נזקים מופחתים של סיגריות אלקטרוניות.

לצערי אנו עדים לסיכון של ממש לבריאות הציבור מהשימוש ההולך וגובר ברמה העולמית במוצרים כגון אלה. גל התחלואה האחרון בארצות הברית צריך לשמש תמרוק אזהרה לכל רשויות הבריאות בעולם לנהוג כלפי אמצעים אלה בחומרה המירבית.״

הפוסט משרד הבריאות בוחן: איסור מוחלט על מכירת סיגריות אלקטרוניות הופיע ראשון בחדשות 20

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[cannabisrael]

לראשונה סוכן סמוי ב'טלגראס': 23 סוחרים נעצרו הלילה

"לדעתי ניתנה מה קשה ביותר לטלגראס," אומר הבוקר קצין משטרה שהפעיל סוכן סמוי שהוחדר לראשונה למערכת 'טלגראס' - המערכת למסחר סמים באפליקציית טלגרם. 23 סוחרים נעצרו הלילה לאחר פעילות כוחות האכיפה. צו איסור פרסום הוטל. https://www.youtube.com/watch?v=U_78lNhFUbo אחרי כמעט חצי שנה של פעילות די...

[news-2470]

שלוש דקות לאחר שקיבל את הבקשה מהמשטרה, סיים השופט אור אדם לכתוב את החלטתו והטיל צו האוסר על התקשורת לפרסם פרטי חקירה או פרטים העלולים להביא לזיהוי החשודים במעשה http://ift.tt/2nVdFta

[waecdirectsblog]

הצנזורה הצבאית במאה ה21

ההצדקות לקיומה של צנזורה צבאית כיום בישראל הם בעיקר קשורות למצבה הביטחוני של ישראל, למיקומה במזרח התיכון ולמורכבות השלטונית- חברתית בתחילת דרכה. כאשר המדינה הייתה בתחילת דרכה היה צורך ממשי לפעול יד ביד עם המערכת השלטונית על מנת לוודא ששום פרסום לא יפגע במורל הלאומי וכתוצאה מכך יפגע במרקם הדק של ביטחון המדינה. ראוי לציין גם שבשנותיה הראשונות להקמת המדינה כאשר היא הולכת וקורמת עור וגידים על כל מרכיביה החברתיים המצב הביטחוני עבור האזרחים נראה כצורך קיומי שמידת חוזקו ישפיע על עתידה של המדינה. נתון נוסף שהיה חשוב הוא מיקומה של המדינה במזרח התיכון כאשר מסביב ישנם מדינות ערביות מוסלמיות אשר התנגדו (וחלקן עדיין) להקמת המדינה הצעירה באזור, היה צורך חשוב לנהוג בכללי איפוק מבחינת התקשורת מצד אחד ומצד שני שיתוף פעולה הדוק מכיוון שהבעיות הביטחוניות הם בגדר קיומיות ולא יימצא להם פתרון מיידי, אלא שזה דבר שלוקח זמן. רוב בעלי התפקידים בתקשורת ובמערכת השלטונית נשארו בתפקידם גם לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. לפיכך אותם יחסים חברתיים נשמרו לאורך זמן וכך נתקבעה נורמה של שיתוף פעולה בין הצדדים. ההצדקה לצנזורה באותם הימים הייתה מובנית מאליו אבל כבר אז התחילו אותם האנשים להבחין בניגוד שנוצר- מצד אחד הם היוו את האליטה החברתית השולטת במדינה ומצד שני הם נדרשו גם לפקח ולהעביר עליה ביקורת. הצנזורה פועלת עד היום והצדקתה נובעת גם ממצב הרוח הלאומי. כיום עדיין יש תחושה רווחת בציבור הרחב שאנחנו חיים עדיין תחת מצב חירום ביטחוני המחייב אותנו להיות כל הזמן ערים לסכנות שעורבות לנו מצד שכנינו. גם ההסכמים בתחילת שנות ה90' עם הרשות הפלסטינית וירדן, אינן "הרגיעו" את הציבור והוא חי עד היום בתחושה שכל רגע מדינתנו בבעיה קיומית.

לפיכך הצנזורה הצבאית יש תפקיד חשוב במדינה עם סדר יום ביטחוני. אבל עם התקדמות הטכנולוגיה היא הופכת לפחות רלוונטית כיוון שהציבור, עורכי התקשורת או הצופים כבר אינו זקוק שיגידו לו מה שמותר לפרסום. כיום הרבה יותר קל להשיג מידע ולכן גם איסור פרסום ברוב המקרים אינו מחזיק כחומה בצורה ובסופו של דבר כולם יודעים אבל בגלל צו איסור פרסום אסור לדבר על זה בכלי התקשורת.

המאמר הצנזורה הצבאית במאה ה21 פורסם ראשון בבלוג waecdirects

from בלוג waecdirects - Feed http://waecdirects.com/%d7%94%d7%a6%d7%a0%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%9421/

[sagizeni-blog]

האם מותר לפרסם את שמו של קטין שמואשם בפלילים?

מספר חוקים במדינת ישראל קובעים כי הדיונים בבתי המשפט לנוער בעניינים של קטינים בני 12 עד 18 ייערכו בדלתיים סגורות. במילים אחרות, לא תותר נוכחות של קהל בדיונים אלו, אלא באישור בית המשפט. המטרה בקביעה זו היא הגנה על הקטינים ושמירה מלאה על זכויותיהם. בנוסף, לא ניתן לפרסם את שמו של הקטין או לרמוז על זיהוי שלו.

לעוד מידע לחצו על הקישור הנ”ל

[ednakarnaval]

תלונה על השופט נתן זלוצ'ובר: נכשל בהגנה על קהילת הלסבית מדרום מלסבית פרברטית שאונסת בנות - פרשת אביגיל דודטאשוילי

תלונה על השופט נתן זלוצ’ובר: נכשל בהגנה על קהילת הלסבית מדרום מלסבית פרברטית שאונסת בנות – פרשת אביגיל דודטאשוילי

הוגשה תלונה בנציבות תלונות הציבור על השופטים על השופט נתן זלוצ’ובר אשר הוציא צו איסור פרסום על שמה של לסבית אלימה שאונסת בנות. בעשותו כך הוא חושף את קהילת הלסביות בדרום (אשדוד, באר שבע וכו’) להיתקלויות עם הלסבית האלימה הזו אשר עלולה לתקוף ולאנוס. בדרך כלל כשמוגש כתב אישום חמור על אונס ע”י גבר מייד מפרסמים את שמו כדי לעודד מתלוננות נוספות לבוא ולהתלונן. השופט נתן זלוצ’ובר החליט שכאשר מדובר בלסבית,…