#פתיחה כוללת

[bs-pticha-kolelet]

פתיחה כוללת

להבקיאים בע"ח, וגם שוה לכל נפש, ע"ד מתחילה למגמר והדר למיסבר:

(אות א') אמרו ז"ל, אין לך כל עשב מלמטה, שאין עליה מלאך מלמעלה, שמכה אותה ואומר לה גדל, שלכאורה תמוה מאד, דלמה ועל מה הטריח השי"ת מלאך ממרום, להכות ולהגדיל עשב הקטן שאין לה ערך של כלום.

והנה המאמר הזה הוא מסודות הבריאה הארוכים מלפרשם. כי לב חכמים עד אין חקר, לגלות טפח ולכסות טפחיים במליצתם הזהב, להיותם נזהרים מלגלות תורה לתלמיד שאינו הגון. אשר ע"כ אמרו ז"ל, שאין למדין מדברי אגדה, בהיות דברי האגדה חתומים וסתומים לפני ההמון כולו. ואינם מגולים זולת ליחידי סגולה שבדור וכן מצינו ג"כ בספר הזוהר, שרשב"י ציוה את רבי אבא, שהוא יכתוב את הסודות, משום שיודע לגלות ברזא. עיין באידרא, פי', דאיתא שם, דעל כל רז ורז שגילה רשב"י בסודות החכמה, הי' בכי ואמר, ווי אי אימא ווי אי לא אימא, אי לא אימא, יאבדין חבריי' מילא דא, ואי אימא, ינדעין חייביא איך למפלח למאריהון. [היה בוכה ואמר, אוי אם אגלה, אוי אם לא אגלה. אם לא אגלה, יאבדו הידיעות מהחברים. ואם אגלה, ידעו הרשעים איך לעבוד את אדונם]. פי', כי היה צר לו מב' צדדים, אם לא יגלה סודות התורה, אז יאבדו הסודות גם מחכמים האמתיים יראי השם, ואם יגלה הסודות, אז יכשלו בהם אינשי דלא מעלי [אנשים שאינם ראויים], שלא יבינו הדברים בשורשם, ויבואו לאכול פגה. ע"כ בחר רשב"י ברבי אבא שהוא יכתוב, בשביל חכמתו במלאכת המליצה, לסדר הדברים באופן שיהי' מגולים בכל צרכן לכל אותם שהמה כדאים להבינם, ויהיו מכוסים וחתומים לאותם שאינם כדאים להבינם. וזה שאמר, שיודע רבי אבא לגלות ברזא. כלומר, דאע"פ שמגלה, מ"מ נשאר ברזא למי שאינו כדאי. אמנם הבטיחו לנו בזוהר הק', דעתידא חכמתא דא להגלות לגמרי בסוף יומיא ואפי' לקטנים, ועוד אמרו דבחיבורא דא יפקון בני ישראל מן גלותא, פי' שבהגלות חכמת האמת יזכו ישראל לגאולה השלימה, וכן אנו רואים שלאט לאט מתגלה דברי הזוהר והסודות הכמוסים בחכמת האמת, דור אחר דור, עד שנזכה שיתגלה כל החכמה הזו, ואז נזכה לגאולה השלימה.

וכדי לבוא לביאור המאמר שהתחלנו בו, נקדים לבאר את המשנה בספר היצירה המפורסמת, דאיתא שם בסוד עשר הספירות, עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר. וכבר עמדו בה רוב המפרשים אמנם אנו נפרש אותה ע"פ דרכינו. באופן שיהי' הדברים מגולים לכל מבקש דבר ה'.

ונודע שעשר הספירות, הם נק' כתר. חכמה. בינה. חסד. גבורה. תפארת. נצח. הוד. יסוד. מלכות. ואיתא בשער הקדמות למורנו האר"י ז"ל, בדרוש הדעת, אשר באמת אינם אלא חמשה בחי', דהיינו כתר. חכמה. בינה. זעיר אנפין, ומלכות. אלא שזעיר אנפין כולל ששה ספירות, חג"ת נה"י. והנה הארכתי בהרחבה בפנים חיבורי זה [פירוש פנים מאירות ומסבירות לספר "עץ חיים"] בענין עשר הספירות. וכאן אבוא בקצרה, כי חפצי בפתיחה כוללת הזו, ליתן לפני המעיין מושג כללי ונאמן, בהקפת רוב החכמה הארוכה הזו. והישרה אמיתיית בסגנון הלימוד. בספר עץ חיים, אשר רוב המעיינים נכשלין מאוד בפירוש הדברים, להיות המובנים הרוחניים שהמה למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, נבטאים ומתבארים בלשון הגשמי, המדומים ונערכים במקומות וזמנים. ועוד נוסף על זה, שאין מסודר בכהאר"י ז"ל שום סדר למתחילים בחכמה זו. ונתחברו הספרים בחיבור אמרותיו הקדושים שהי' אומר לפני תלמידיו יום יום, אשר התלמידים הי' מעצמם חכמים גדולים בחכמת האמת. ע"כ אין לך מאמר גדול או קטן בכל הספרים שנתחברו שלא יהי' צריכים לו בקיאות אמיתי בכל החכמה בכללות, לכן ילאו בהם המעיינים, ובשום אופן לא יתקשרו להם הענינים. ע"כ יצאתי בפתיחה הזו לקשר רוב הענינים ויסודות החכמה במושג קצר באופן שיהי' מזומן ביד המעיין לכל מאמר ומאמר שירצה לעיין בכהאר"י ז"ל. וע"כ איני מאריך לפרש כל ענין וענין עד סופו, כי זה יתבאר בפנים חיבורי, אלא מקצר ועולה, באופן שיספיק לענין הנרצה לי. וכן אמרו ז"ל בתחילה למגמר והדר למסבר.

והנה כייל לן [לימד אותנו] הרב, אשר ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ, אינם באמת אלא חמשה בחי', כח"ב ז"א ומלכות כנ"ל, והוא סוד שם בן ד', י"ה ו"ה, דקוצו של יוד הוא כתר, והיוד הוא חכמה, והי הוא בינה, ואו הוא זעיר אנפין, הכולל ששה ספירות חג"ת נה"י. והי אחרונה הוא מלכות. וצריך לידע, שהאותיות והספירות הם ענין אחד, אלא לפי הכלל שאין לך אור מתפשט בלי כלי, ע"כ כשאנו מדברים משניהם יחד, דהיינו כשהאור מלובש בהכלי, אז נקראים ספירות, וכשאנו מדברים מהכלים לבד, נקראים אותיות.

וז"ס שאיתא בהמאור, אשר הלבן שבספר התורה רומז לאור, והשחור שבס"ת ��היינו האותיות רומזים לכלים. פי', ע"ד שפירש הרמב"ן ז"ל בסו"ה יוצר אור ובורא חושך, ופי' שענין הוצאת יש מאין נקרא בורא, כי הוא חידוש מה שלא היה מטרם שנברא. והנה באור, וכל טוב ועונג הכלול באור, אין זה חידוש ובחי' הוצאת יש מאין, אלא הוא יש מן יש, דהאור וכל טוב כבר כלול במהותו ית' עצמו. וע"כ נאמר יוצר אור, דאינו ענין בריאה, אלא ענין יצירה, כלומר, מצייר האור באופן שדרי מטה יוכלו לקבלו, אבל החושך, שהיא חידוש שנתחדש עם הבריאה. בהוצאת יש מאין, כלומר שאינו כלול ח"ו במהותו ית', ע"כ נאמר ובורא חושך.

והנה החושך הוא הפכי אמיתי להאור, ולפ"ז צריך להבין, איך אפשר זה, שהחושך יהי' נמשך ויוצא מן האור.

וב"פנים מסבירות" ענף א' הארכתי בזה עש"ה, ואטייל כאן בקצרה.

דנודע מה שאיתא בזוהר בדבר מטרת הבריאה, שהיא להנות לנבראיו, כי מדרך הטוב להטיב, ע"ש. ומובן, דכל מה שאצלו ית' הוא רצון, יהיה אצל הנבראים חוק מחוייב ומוכרח. ונמצא דכיון שחשב השי"ת להנות לנבראיו, תיכף הוטבע טבע מחוייב בהנבראים, שירצו לקבל את הנאתו, דהיינו החשק הגדול לקבל שפעו ית'. ותדע שזה החשק נקרא כלי, בערך שורש.

וע"כ אמרו המקובלים שאין לך אור בלי כלי, כי הרצון לקבל הכלול בכל נאצל ונברא הוא הכלי, והוא ג"כ כל מדת האור, כלומר שמקבל בדקדוק כפי שיעור שרוצה, לא פחות ולא יותר, כי אין כפיה נוהגת ברוחניות, ואפי' בהגשמיים אינה מסטרא דקדושה.

וברור, שהכלי משונה צורתה מן האור, דע"כ נבחנת תחת שם כלי. ולא בשם אור. וצריך להבין ענין שינוי צורה הזאת. אמנם כן, זה הרצון לקבל עצמו הוא שינוי צורה גדולה. מפני שאין צורה הזו נוהגת כלל וכלל בהמאציל ית', דממי יקבל ח"ו, אלא שנתחדשה, ע"ד המצאת יש מאין, עכשיו בהנאצל הראשון, שבו הרצון לקבל מעילת העילות ית', ועיין בפמ"ס ע"א.

ומתבאר בזה, מ"ש בזוהר הק', דכתר עליון אוּכָּמָא [שחור] היא לגבי עילת העילות, דכונתם על בחי' הרצון לקבל הכלול בנאצל הא', ומכנים שינוי הצורה הזו בשם אוּכָּמָא [שחור], משום שאיננה בהמאציל ית', וע"כ הוא שורש להחושך, שהוא גוון שחור בערך האור, והפכי לו. ונתבאר בפמ"ס, דכמו שדברים גשמיים נבדלין זמ"ז ע"י גרזן ומקבת, כן הרוחניים נבדלין זה מזה בשינוי הצורה שיש ביניהם, ובהגדיל השינוי צורה. עד להפכיות. מהקצה אל הקצה, נעשה ביניהם פירוד גמור, עש"ה.

ונתבאר שם, דצורת הרצון לקבל תיכף כלול בכל אור המתפשט הימנו ית', ורק בבחי' כח נעלם, אשר אין כח הנעלם הזה מתגלה אל הנאצל, זולת בהתגברות הנאצל לרצות בתוספות שפע, יתר מכפי שיעור שבהתפשטות שלו מצד המאציל. עד"מ, כשהמאכל יונעם ויבושם לחיך, יתגבר חשקו לרצות בתוספת מאכל, יותר משיעור אכילתו. ולכן, אחר שהנאצל מתגבר ברצונו להמשיך תוספת שפע. יתר מכשיעור שבהתפשטותו, אז נגלה הכלי קבלה בפועל. והענין הוא משום שאין צורה זו נוהגת בו ית', אלא בהנאצל ע"כ אינה נגמרת אלא בהתעוררות הנאצל, והבן היטב.

(אות ב') ולפיכך, אין התפשטות אורו ית' יוצא מכלל מאציל לבחי' נאצל, עד שיעבור עליו ד' בחי', שנקראים חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות. כי כל��ות התפשטות אורו ית' נקרא חכמה, שהוא כל שיעור עצמות האור של הנאצל ההוא.

וכשהוא מתגבר להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו, נבחן זה לבחי' ב' שנק' בינה. ובבחי' הב' לבד יש להבחין בה ג' הבחנות:

הבחנה א', אשר מהותה של ספי' בינה הוא עצם אחד מהחכמה.

הבחנה ב', ענין התגברות הרצון שגילתה, שמטעם זה נגלה בה שורש לכלי קבלה, ובערך הזה יש בה שינוי צורה, דהיינו עביות בערך אור החכמה, ונקרא זה גבורה עילאה.

הבחנה ג', היא מהות השפע שהשיגה ע"י התעוררות רצונה עצמה, שאור הזה נבחן בשם לפי עצמו, דהיינו אור דחסדים, ששפל הרבה מאור החכמה, המתפשט מצד המאציל לבדו, ואור דחסדים משותף ג"כ מצד הנאצל והתגברותו כנ"ל, דהגבורה שהיא בחי' אור שנתעבה, נעשה שורש לאור דחסדים.

וג' הבחנות האלו יחד נקראים בשם בינה ובחי' ב' מחכמה, כנ"ל. ונתבארו ב' הספירות, חכמה, ובינה, והכתר ה"ס א"ס ב"ה, בבחי' שהוא שורש להנאצל.

אמנם אע"פ, שבחי' ב' כבר גילתה התגברות הרצון שבה אל הפועל מ"מ עדיין איננה ראויה להיות בחי' כלי קבלה שלימה, והענין, כי ברוחניות קרובים המה מאד הכלי עם האור שבו, ותלויים ממש זה בזה, שבהעלם האור יתבטל הכלי, ובהעלם הכלי יתבטל האור, וחשיבות הכלי כחשיבות אורה, וכדומה, וע"כ לא נשלמה בהבינה צורת הכלי קבלה, להיותה מעצם אור החכמה כנ"ל, וע"כ אור דחסדים שהמשיכה ע"י התגברותה עצמה, הי' בטל בשיעור עצמותה כנר בפני אבוקה, וע"כ, זהו אור דחסדים, התפשט עוד מהבינה ולחוץ מבחינתה, גם נתגבר להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו מצד הבינה, אז נשלמה הכלי קבלה. וע"כ אנו מבחינים עוד ב' בחי', בחי' ג' ובחי' ד', שמהות התפשטות שנתפשט מהבינה, ששם עדיין צורת הכלי כלול בכח בהעלם, בכל עוד שלא התגבר אחר תוספת, זה נק' זעיר אנפין. ומה שהתגבר לתוספת שפע, נק' כלי מלכות, שהוא כלי קבלה שנשלמה בהנאצל ההיא, שעכשיו כלול הוא מאור וכלי, ובזה יצא מכלל מאציל, ונבחן בשם נאצל.

אלה הם ד' בחי' הנודעים בשם חו"ב וז"א ומלכות, וה"ס שם בן ד'. דחו"ב ה"ס י"ה, וזו"ן ה"ס ו"ה: והם נבחנים בעשר ספירות, מפני שזעיר אנפין כולל ששה ספירות, שהם חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד.

והענין דמהותו של הז"א הוא אור דחסד וגבורה, דהיינו ב' הבחי' אור דחסדים וגבורה עילאה, שנתפשטו מהבינה ולחוץ כנ"ל. ויש כאן להבחין, שבהבינה, הגבורה הוא קודם ושורש לאור דחסדים, אמנם בת"ת להיפך, אשר החסד הוא קודם לאור הגבורה, מפני שעיקר התפשטותו הוא אור החסד. אלא שהגבורה טפילה בו אגב אמיה הבינה, ובזה תבין מ"ש ב"עץ החיים" ובמרשב"י אשר בעולם הנקודים היה הגבורה דז"א קודם לחסד שלו, והיינו משום דהזו"נ דנקודים נחשבים לזו"ן דבינה, ולא לזו"ן ממש דב' בחי' התחתונות, מד' בחי' הנודעים, כמו"ש במקומו, וע"כ הגבורה דז"א קודמת לחסד שלו.

וספירת ת"ת דז"א, הוא יחודם דחו"ג הנ"ל לפעולת הכלי מלכות, ונק' ת"ת, על שם שהאור מתפאר בעצמו על בחי' הא', שהוא החכמה שלא הספיקה בהתגברות רצונה לעשות כלי, אבל בחי' הג', שהוא חו"ג המתפשטים מהבינה ולחוץ, הספיקו לעשות כלי מלכות, שז"ס כתפארת אדם לשבת בית. ובזה נתבאר ג' הספירות חג"ת דז"א, והמה נק' ג' אבות, להיותם עיקר אצילותו של הז"א, ונצח הוד יסוד, נקראים בנים, להיותם מתפשטים מן החג"ת.

והענין שמסבת הצמצום הא' המתבאר בפנים הספר היטב, נעשה מסך קשה בכלי המלכות, פירוש ��שר בחי' הד' שבכלי מלכות, מעכבת האור העליון, שלא תתפשט לבחי' הד', והיא מסבת השינוי צורה שיש שם, כמו"ש במקומו. והנה האור מתפשט ורוצה לבוא גם בבחי' הד', כי כן טבע האור העליון להתפשט אך לתחתונים עד כמעט שהוא נפרד ממקומו, כמו"ש בפמ"ס שם, וע"כ נעשה בין האור העליון המתפשט לכלי מלכות, ובין המסך המעכב שבכלי המלכות, בחי' זווג דהכאה. כעין אור השמש המכה בעששית וחוזרים הניצוצים לאחוריהם. ולכן יצא מבחי' זווג דהכאה הזאת, עשר ספירות חדשות, שנקראים ע"ס דאור חוזר. ונמצא שיש ב' פעמים ע"ס בכל נאצל, שהם ע"ס דאור ישר ע"פ ד' הבחי', וע"ס דאור חוזר כנ"ל.

ודע שזה אור העליון שהתפשט שוב מחג"ת דז"א, לזווג דהכאה בהמסך שבכלי מלכות, המה נקראים נצח הוד יסוד. ובזה תבין המובא בתיקוני זוהר, דהמלכות היא רביעי לאבות, ושביעי לבנין, דהיינו שהמלכות מתחילת אצילותה נבחנת מפעולת התפארת דז"א כנ"ל, ונמצאת נמשכת אחר החג"ת, שנקראים אבות כנ"ל, ומצד הארת או"ח שבהמסך שלה, נמצאת נמשכת אחרי הנה"י שהתפשטו אליה לזווג דהכאה כנ"ל, והנה"י נקראין בנין דחג"ת, כנ"ל, ע"כ הוא שביעי לבנין, והרי נתבארו מהותם של עשר הספירות כח"ב חג"ת נה"י מלכות, בשורשם לנכון, שהוא ידיעה הראשונה בחכמת האמת, המחוייבים להמצא לעיני המעין תמיד בעיונו בחכמה הזו.

ועתה מובן הזהרה הנאמנה של ספר היצירה, עשר ולא תשע. פי' דכיון דמהצמצום ולמטה נעשה מסך המעכב בבחי' הד' כנ"ל, א"כ אפשר ח"ו לטעות ולומר, שבחי' הד' נדחית מעשר הספירות, ונשאר בקדושה ח"ו זולת תשע הספירות. ע"כ עומד ומזהיר עשר ולא תשע. ומזהיר עוד, עשר ולא אחד עשר, פי' דאל תטעה לומר שבחי' הד' נעשה לכלי קבלה אחר הצמצום. וא"כ יש ב' ספירות במלכות אחת היא בחי' המסך המעלה או"ח תמיד, וכלי קבלה לקבל ג"כ אור ישר, ע"כ אומר, עשר ולא י"א, ודו"ק.

(אות ג') והנה ה' הבחנות גדולות יש בע"ס הנ"ל, שאל יליזו מעיניך ויישירו אורחותיך לנגדך בעיון החכמה.

הבחן א' הוא אור העצמות שהוא כללות האור מא"ס ב"ה שמצוי בנאצל ההוא, והוא העיקר, להיות שאין ענין התחתון משותף כאן כלל וכלל. שנק' חכמה דאור ישר.

הבחן הב', הוא אור דחסדים הנמשך מעילא לתתא, שהוא אור המשותף בהתעוררות גבורת הנאצל דבחי' ב' שהוא אור הבינה שמשכה כנ"ל.

הבחן ג', הוא אור דחסדים העולין מתתא לעילא ע"י זווג דהכאה כנ"ל, והוא נקרא אור חוזר, שעולה ונמשך מצד הנאצל לבד, בסיבת העיכוב כנ"ל.

הבחן ד', הוא אור הגבורה עילאה. דהיינו בחי' ב' שהיא עביות הבינה, שקנתה בהתגברותה כנ"ל.

הבחן ה', הוא גבורה תתאה והיינו הבחי' ד' אשר התגברות הרצון נתפעל באור דחסדים המשותף מצד הנאצל, כנ"ל, שנקרא כלי מלכות דאור ישר, אשר גבורה זו ה"ס הכלי דע"ס, כנ"ל וזכור זה.

ודע, שהמסך שבכלי מלכות הוא שורש לחושך, והיינו בכח העיכוב המצוי במסך. על אור העליון שלא יתפשט בבחי' ד' והוא השורש ג"כ ליגיעה ע"מ לקבל שכר, כי ענין היגיעה היא בחי' פעולה שלא ברצון, להיות הפועל רק במנוחה ניחה ליה, אלא מפאת שבעל הבית משלם לו שכר, נמצא מבטל רצונו מפני רצון של בעל הבית. ותדע, שאין כאן בעוה"ז שום מציאות או הנהגה, שלא תהיה מושרשת בעולמות העליונים, שמשם מתפשטין ענפים לעולמות התחתונים. עד שנמשך ונגלה לנו בעוה"ז. והנך רואה שכללות העבודה והיגיעה, מושרשת בהמסך שבכלי מלכות, המעכבת לאור העליון הנחמד לה, מפאת המאציל שרוצה להנות כנ"ל, וכל מה שהוא מחשבה בהמאציל, הוא חוק מוכרח ומחויב בהנאצל, כ��ובן שאין צריך לכלי מעשה, אלא מחשבתו ית' ��ומרת, ועכ"ז היא בוחרת בעצמה שלא לקבל אור העליון, שלא יבוא לידי שינוי צורה כנ"ל, ועי' בפמ"ס ע"א. ונמצא ערך כח העיכוב שבהמסך, שוה עם ערך היגיעה. וענין השכר שבעל הבית נותן לפועל, נשרש באור חוזר היוצא ע"י זווג דהכאה, אשר על ידי שהמסך נעשה שורש לאו"ח, נמצא בזה שחוזרת להיות כתר לע"ס הללו דאו"ח וגם לאו"י, כמו שיתבאר עוד, אשר כל הריוח הזה הגיעה לה, מסבת פעולת העיכוב כנ"ל.

המתבאר מהנ"ל, שכל ענין עשר הספירות אינם אלא כלי האחת הנקרא מלכות, אלא להשתלמות צורתה, נבחנים לה ג' שורשים, שהם ג' בחי'. חכמה, ובינה, וז"א, הנמשכים זה מזה כנ"ל. ודע שהמלכות הזו עדיין כלולה באור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום, שנקראת מלכות דא"ס. שבה היתה ענין הצמצום הא', כמו"ש בפנים מסבירות ענף א', שלסבת השתוות הצורה להמאציל, נתעלה רצונה מלקבל בבחי' הד', ואז נמשך לה מא"ס ב"ה אור הקו, שאור הקו הוא כולל לכל האור הנמשך בה' עולמות, שנק' אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, ועשיה, שאור הזה בכללותו, מכונה בשם קו, מלשון קו המידה, להיותו נמשך בהעולמות, במדה ומספר קצוב בכל עולם ועולם, כצורת כלי מלכות דאותו עולם, כמו"ש בפנים [פנים מאירות ומסבירות] בהרחבה.

וענין חמשה העולמות הנ"ל, הם ממש ענין הכתר וד' הבחי' הנודעים שבעשר הספירות אשר עולם הא"ק הוא עולם הכתר, ועולם האצילות הוא עולם החכמה, ועולם הבריאה הוא עולם הבינה, ועולם היצירה הוא עולם של זעיר אנפין, ועולם העשיה הוא עולם המלכות, אלא שבכל עולם ועולם יש ע"ס, וכל ספירה וספירה מע"ס של העולם, כלולה ג"כ מע"ס, כמו"ש בפנים.

וענין התחלקותם לה' העולמות הנ"ל, הוא משום שמתחילה צריכה הכלי מלכות, להכלל בכל ספירה וספירה עד הכתר, וזה מתהוה:

א. בהתפ"א דאח"פ דא"ק, ששם נכללה בזו"ן.

ב. ובהתפ"ב, דאח"פ נכללה בבינה.

ג. ובעולם הנקודים, נכללה בחכמה.

ד. ובעולם האצילות נכללה בכתר.

וכיון שנכללה המלכות בכל ספירה וספירה אז מתחיל עולם התיקון, שראשם הוא עולם האצילות הנ"ל, דהיינו ששם מתלבש אור א"ס ב"ה בבחי' א', ואח"כ מתלבש אור א"ס ב"ה בבחי' ב', וברא עולם הבריאה. ואח"כ מתלבש בבחי' ג', ויצר עולם היצירה. ואח"כ מתלבש בבחי' ד', וברא עולם העשיה. כמו שיתבאר בפנים [פנים מאירות ומסבירות] בהרחבה, איך כל אלו יוצאים זה מזה, ע"ד החיוב דקודם ונמשך, ונקשרים אלו באלו.

(אות ד') וצריך מקודם להבין תכונת כל עולם ועולם מא"ק ואבי"ע. שאבארם אחד לאחד. ונתחיל מעולם הכתר, שהוא עולם אדם קדמון. וכלי ראשון שלו הוא עולם העקודים. וז"ל הרב ז"ל בשער עקודים פ"ג בא"ד. והנה כל עשר ספירות יצאו, אבל לא יצאו יחד כולם. רק מתחילה יצאה בחי' מלכות מעולם העקודים. ומלכות הזו יצאה בבחי' נפש וכו'. ואח"כ נמשכו ויצאו שאר החלקים עד הכתר וכו'. ובבוא הכתר נמצאת המלכות שלימה מכל ה' אורות פנימיים שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה וכו'. והיו חסרים עדיין כל הספירות הנ"ל. שיצאו בלי תשלומין. לכן הוצרכו לחזור ולעלות אל המאציל לקבל תשלומיהם. ואמנם עתה בחזרה היה הכתר חוזר בתחילת כולם. והנה בהתעלם הכתר עלתה אור החכמה במקום הכתר. ובינה במקום חכמה. וז"א במקום בינה. ומלכות במקום ז"א. ואח"כ נתעלם גם החכמה להמאציל. ועלתה הבינה אחר החכמה לכתר. והז"א לחכמה. ומלכות לבינה. ואח"כ נתעלם גם הבינה. ועלה הז"א לכתר. והמלכות לחכמה. ואח"כ נתעלם גם הז"א. ועלה המלכות לכתר. עד שנסתלקה גם המלכות למאציל. ואח"כ שוב חזר האור מהמאציל, והתפשט בהם. אמנם לא על סידורם כבתחילה. אלא אור הכתר לא חזר ויצא ונשאר נעלם. וע"כ יצא אור החכמה בכלי הכתר. ואור הבינה בכלי חכמה. ואור ז"א בכלי בינה. ואור מלכות בכלי ז"א. ונשאר כלי מלכות בלי אור כלל עכ"ל בקיצור. עוד שם: עשר ספירות דעקודים יצאו מתתא לעילא, מתחילה יצא המלכות. ואח"כ הז"א. ואח"כ הבינה. ואח"כ החכמה. אח"כ הכתר עכ"ל.

וצריך להבין היטב, ענין יציאת הספירות מעילא לתתא ומתתא לעילא. הנזכר בדברי הרב. דודאי, שאין המדובר בערכי מעלה מטה, קודם ואח"כ, שבזמן ומקום. אלא בערך קודם ונמשך, עילה ועלול. וא"כ איך אפשר שהמלכות תצא בתחילה, ואח"כ הז"א, ואח"כ הבינה, עד הכתר שהוא השורש לכולם, יצא לאחרונה. שהוא תמוה לכאורה. ומי ומה נתן והיפך העליונים למטה והתחתונים למעלה.

והענין דכבר נתבאר סדר ע"ס דאור ישר. שהם ה' מדרגות זה למטה מזה. דהיינו על פי שיעור הזדככות דכל או"א מאור העב שנשתנה צורתו, דהיינו הבחי' הד'. אשר בחי' א', להיותה בבחי' העלם בכח, היא חשובה במדרגה. ובחי' ב' שכבר יצאה מכח אל הפועל ע"י שהתגברה ברצון, גרוע מבחי' א'. ובחי' ג' גרוע מבחי' ב'. עד שבחי' ד' שהיא המלכות. גרוע מכולם בשביל העוביות שבה שהיא יותר מכולם. כנ"ל ע"ש.

גם נודע, שאחר שיצאה כלי המלכות עבר עליה צמצום הא'. שלא לקבל בבחי' ד'. שזה הכח העיכוב נקרא מסך. ואשר האור ישר יורד מא"ס ב"ה, ופוגע במסך שבהמלכות, אז נעשה זווג דהכאה, ויוצא ע"י זה ע"ס דאור חוזר. כמו"ש בפנים בענף ג' ע"ש. והנה בע"ס דאור חוזר האלו, נהפכו המדרגות בערך ע"ס דאור ישר. דע"ס דאו"י יהי' כל היותר זך, יותר עליון במעלה ויותר משובח כנ"ל. אמנם בע"ס דאור חוזר, יהי' כל היותר עב, יותר עליון ויותר משובח. והוא משום שהמלכות היא הכתר והשורש לע"ס דאו"ח האלו, לסבת מסך העב שלה המעכב על האור מלירד על הבחי' ד' שלה, וע"כ שב המלכות להיות כתר, בסוד נעוץ סופו בתחילתו. כמו"ש בענף ג' בפמ"ס ע"ש. ונמצא שהז"א מקבל האור מהכתר דאו"ח, וע"כ נחשב הז"א לדרגת חכמה. והבינה נחשבת לדרגת בינה משום שמקבלת מז"א השב להיות חכמה כנ"ל. והחכמה דאו"י, נחשב באו"ח, לז"א. להיותו מקבל האו"ח מהבינה. וכתר דאור ישר, נחשב למלכות באו"ח. להיותו מקבל מהז"א כנ"ל. והנך מוצא, שכל הזך בהמדרגה, יהי' יותר נמוך במעלה ושבח. והבן היטב.

אמנם ע"ס דאו"ח מתחברים ומשתלבים יחד בעשר הכלים. ובחיבורם כאחד, נמצאים כל המדרגות בערך ��שוה. כי המלכות, יהי' קומתה שוה עם הכתר מצד האו"ח ששב המלכות להיות כתר כנ"ל. וכן הז"א, שוה עם החכמה להיות הז"א בחי' חכמה דאור חוזר כנ"ל. והחכמה, שוה קומתה עם הכתר להיות הכתר מקבל ממנה האו"ח, כמו שהחכמה מקבל מהכתר את האור ישר. וכיון שהז"א שוה קומתו עם החכמה כנ"ל והחכמה עם הכתר. נמצא גם הז"א, שוה קומתו עם הכתר. והבן. ונמצא בזה, שבסיבת יציאת הע"ס דאו"ח מבחי' הד', הושוו כל המדרגות שבע"ס, בקומה שוה עד הכתר.

(אות ה') והנה עשר ספירות דעולם העקודים חזרו ונתעלמו. וצריך להבין סיבת הסתלקות שלהם. והנה הרב אומר הטעם דבעת שיצאו לא יצאו שלימים, וע"כ חזרו והסתלקו כדי לקבל תשלומיהם כמו שמובא דבריו לעיל.

אמנם צריך להבין ענין החסרון, וענין התיקון שהגיע להם ע"י הסתלקותם הזה, וכאן כתב הרב שהחסרון היה מפני שהכתר לא יצא אלא בבחי' נפש, ובמקום אחר כתב שהחסרון היה מפני שאור פנימי ואור מקיף יצאו מנקב אחד, והיה מבטשים זה בזה, וז"ל בהיכל א"ק שער ו' שער העקודים פ"א בא"ד ואח"כ באו הטעמים התחתונים, שהם מתחת לאותיות, שהם בחי' אורות היוצאים דרך הפה של א"ק משם ולחוץ, והנה בכאן התחברו האורות חיבור גמור, כי הרי הם יוצאים דרך צנור א' לבד וכו', וכיון שכבר נתחברו האורות המקי��ים ופנימיים יחד, לכן מכאן התחיל להתהוות בחי' כלים וכו'. לכן ה' אורות פנימיים והאורות מקיפין יצאו קשורים יחד, וע"כ נקראים עקודים מלשון ויעקוד את יצחק וכו', ולכן בצאתם יחד חוץ לפה קשורים יחד הם מכים זה בזה ומבטשים זה בזה, ומהכאות שלהם אתייליד הויות בחי' כלים וכו' עכ"ל. פי', דאורות דאוזן ודחוטם הי' האור פנימי מתפשט דרך נקבים השמאלים דאוזן ודחוטם, ואור מקיף היה מתפשט דרך נקבים הימנים דאוזן ודחוטם. וע"כ נתקיימו ולא נסתלקו, משום שיש כלי מיוחד לאו"פ, וכלי מיוחד לאו"מ. אמנם באורות דפה, שאין שם אלא נקב אחד. והיו האו"פ והאו"מ בכלי אחד, ע"כ היו מבטשים זב"ז וע"כ הי' מסתלק האור ונפלו הכלים למטה. כלומר דנפלו ממעלתם, וניתוסף עיבוי על עיבוי הקדום, ובזה נעשו כלים, כי הסתלקות האור גומר ומשלים בחי' הכלים.

וכדי להבין היטב ענין הב' נקבים, דאוזן, וחוטם דא"ק. וענין נקב אחד, דפה דא"ק. וענין ה' פנימיים וה' מקיפין. וענין הביטוש, וענין הכלים והעיבוי, צריך אני להאריך, להיות שדברי הרב בענינים האלו נאמרים בקיצור נמרץ, ומכ"ש בעניני המקיפין, שלכאורה סותר את עצמו בכל דרוש ודרוש, דפעם אומר שמחוטם, ולמעלה מחוטם, הי' בהם ה' אורות פנימיים כח"ב זו"ן וה' אורות מקיפין כח"ב זו"ן, אמנם מפה ולמטה, נפסקו מקיפי בינה זו"ן, ולא נשאר אלא ב' מקיפין כתר חכמה, וה"פ כח"ב זו"ן, ופעם אמר שמעולם הנקודים ולמטה, נפסקו המקיפין התחתונים, אבל באורות דפה, יש עוד ה' אורות מקיפין וה' אורות פנימיים, ופעם אומר שבכל אבי"ע יש ה"פ וה"מ, ועוד סתירות כאלו.

(אות ו') ובפנים הספר [פנים מאירות ומסבירות] באתי בארוכה, ופה אקצר ועולה כדי שלא לצאת מהענין, ועי' בענף א' וענף ד', בסדר עשר הספי' בסוד ד' הבחי' דע"ס דאור ישר ואו"ח, ונתבאר שם, שבכל עשר ספי', נמצא ב' בחי' התפשטות וב' בחי' התעבות, המתפשטים מהשורש, שהוא הכתר דע"ס האלו, דמתחילה מתפשט החכמה, והיא בחי' התפשטות בהרחבה, כלומר שהתפשטות הזה כולל כל האור הנמשך מא"ס אל הנאצל ההוא, והכלי שנק' אור העב, דהיינו הרצון לקבל הכלול בהתפשטות האור, שמחמת זה קונה שינוי צורה מהמאציל שאין בו בחי' קבלה, וע"כ נעשה כהה מן האור, עדיין איננה מגולה, בהתפשטות הזה דהרחבה, כל עוד שאינו מתגבר ברצונו אחר תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו, אמנם כלול הוא מאור העב הנ"ל, מצד המאציל שרצונו להשפיע אליו. ולפיכך הוא מחויב לגלות כלי קבלה שלו, ולהוציאה מכח אל הפועל, ולפיכך היא מתעבה בדרך התפשטותו, כלומר שמתגבר ברצונו להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו, וזה ההתעבות שנעשה בהתפשטות הזה, נגדר בשם לפי עצמו, מסבת התגברותו, ונקרא בינה, דכהה מן אור החכמה, שבה נגלה הרצון לקבל בפועל. ובינה זו, אינה ראויה עוד לבחי' כלי ממש, להיות עצמותה מעצם החכמה כנ"ל, אלא היא שורש לכלי, כי אין הכלי יכול להתגלם בשלימות, זולת מהתעבות הנעשה בהתפשטות השני, שהיא נק' התפשטות ע"י חלון, פי' שתוספת השפע שהמשיכה הבינה ע"י התגברותה, מתפשט הימנה ולחוץ, ונקרא אור דחסדים, לאפוקי מהתפשטות דהרחבה הא', שנקרא אור העצמות.

והנה התפשטות דע"י חלון המתפשט מהבינה נקרא ז"א, והוא מתעבה ג"כ בדרך התפשטותו, כמו התפשטות הא', והיינו, שגם הוא מתגבר להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו מן הבינה, שבזה הוא מוציא כלי הקבלה הכלול בו אל הפועל כנ"ל, והנה ההתעבות השני הזה, נקרא בשם לפי עצמו, משום דע"י ההתגברות נעשה כהה מן האור דהתפשטות, ונקרא מלכות.

והנה בחי' ד' שהיא ההתעבות שנעשה בהתפשטות שע"י חלון שנק' מלכות, היא הכלי קבלה הגמורה, ולא ג' בחי' שקדמו לה שהמה נ��תלשלו רק לגלות בחי' זו הד', על דרך הנ"ל.

ועליה עובר סוד הצמצום הא', ומונעת את עצמה שלא לקבל שפע בבחי' זו הד', מטעם שינוי הצורה שמתגלה בה, וכח העיכוב הזה, נק' מסך או פרגוד, כלומר כי מעכבת את השפע להאיר ולהתפשט בעצמה, והבן.

וזהו כל ההבחן מן התעבות הא' שנעשה בהתפשטות דהרחבה, בין התעבות שנעשה בהתפשטות ע"י חלון, כי בהתעבות הא' אין הצמצום שולט שם. וע"כ היא ראויה לקבלת אור, וע"כ נקראת חלון, כלומר מקבלת, כמו הבית המקבל אור יומם ע"י החלון שבו.

משא"כ התעבות ב', שולט, עליה כח הצמצום, ומונעת את עצמה מלקבל השפע בעוביות שלה, וע"כ נקראת מסך, כלומר מעכב על האור, והבן.

ואחר שנגלה בחי' ד' עם המסך שלה כנ"ל, שוב מתפשט האור אליה, והמסך מעכב עליו כנ"ל, ואז נעשה מזה בחי' זווג דהכאה, ויוצא מזה עשר ספירות דאור חוזר כמו"ש בענף ג' עש"ה. וסידור ע"ס האלו, הם בהיפך מן הע"ס דאו"י, שהם יוצאים מתתא לעילא, כי המסך שהוציא את האור הגדול הזה, והוא שורש לו, נעשה לכתר, שז"ס נעוץ סופן בתחילתן, דכמו שהכתר הוא תחילה וראש לע"ס דאו"י, כן הסוף שהיא המלכות נעשה תחילה וראש לע"ס דאו"ח, ושב המלכות להיות כתר לע"ס ההם, וז"א דע"ס דאו"י נעשה עכשיו לחכמה, כי המקבל הראשון מן השורש נקרא חכמה, ועד"ז השאר, עד הכתר דאו"י, שנערך למלכות בע"ס דאו"ח, להיותו מקבל מן הז"א דאו"ח, שהוא חכמה דאו"י, והבן.

ונמצא דע"ס כח"ב זו"ן דאו"י, נבחנים המדרגות בערך הזכות מאור העב, שכל הזך ביותר הוא עליון וחשוב ביותר, ובע"ס כח"ב זו"ן דאו"ח, נבחנים המדרגות בערך העוביות, שכל מדרגה שהיא עב ביותר, יהי' עליון וחשוב ביותר כנ"ל, ובזה נמצאים העליונים דע"ס דאו"י, יהיו למטה בע"ס דאו"ח, והתחתונים דע"ס דאו"י, יהיו למעלה בע"ס דאו"ח.

והנה ע"ס הראשונים המתפשטים מא"ס ב"ה, נק' אדם קדמון, והם שורשים לכלים דראש, וע"כ נק' הע"ס ע"ש כלי הראש, דהיינו גולגלתא, עינים, אזנים, הם כח"ב דע"ס דא"ק, וחוטם, ופה, ה"ס ז"א, ומלכות, דע"ס דא"ק, ונודע שע"ס נכללים זה מזה, כמו"ש בפנים, ע"כ נתפשטו כל או"א מגולגלתא ועינים ואח"פ הנ"ל, על ע"ס. ומע"ס שנתפשטו בגולגלתא ועינים, שהם כתר וחכמה דע"ס דא"ק אסור בהם הדיבור, ואין לנו עסק בהם, ואנו מתחילים לדבר מאח"פ ולמטה, דהיינו מבינה וזו"ן דא"ק.

ונודע שעשר הספי' ה"ס כתר וד' הבחי' חו"ב וזו"ן, ויש בהם או"פ, ואו"מ, פי' מה שכבר התלבש בכלי נקרא או"פ, ומה שעוד לא התלבש בכלי נק' אור מקיף, ונמצא שבכל או"א מע"ס דאח"פ דא"ק יש ה' פנימיים כח"ב זו"ן. וה' מקיפין כח"ב זו"ן.

(אות ז') עתה נבאר תכונתם עצמם של או"פ ואו"מ דכללות ע"ס דא"ק. והנה כבר נתבאר ענין ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח שיש בכל ע"ס, שגם בע"ס דא"ק האלו יש ע"ס דאו"י מכתר עד מלכות ועד"ז ע"ס דאו"ח ממלכות עד הכתר, והנה האור ישר נמשך ובא בשלימות אל הנאצל ההוא. אמנם ע"ס דאו"ח לא נמשך במילואו תיכף אל הנאצל ההוא אלא הוא נמשך באמצעות כל הפרצופין הנאצלים אחר אדם קדמון.

והענין דכל הנמשך מצד המאציל נמשך בכל השלימות, ובכל המילואים, שהוא ע"ס דאור ישר. משא"כ ע"ס דאו"ח, שנמשכים מצד הנאצל דהיינו מכח העיכוב שבבחי' ד' שנק' מסך כנ"ל, זה אינו יוצא תיכף בכל מילואו, אלא כל נאצל ונאצל יש לו חלק בו, והוא נפרה ונרבה לפי ריבוי הנאצלים, כמו"ש בפנים; ובזה תבין, שע"ס דאור ישר וחלק מע"ס דאו"ח ה"ס או"פ, וכללות האו"ח ה"ס או"מ.

וכבר נתבאר לעיל, שיש ב' נוקבין בע"ס, דהיינו ההתעבות שבהתפשטות דהרחבה, וההתעבות דהתפשטות ע"י חלון, שנק' בינה ומלכות ותדע שבחי' בינה ה"ס כלי פנימי, שבה מתלבש כל או"פ. והמלכות, ה"ס כלי חיצון, שבה מתלבש כל או"מ, כלומר שהאו"מ נקשר בה, להיותה בעלת המסך שאינו ראוי לקבלה מפני כח העיכוב שבו, אלא הוא השורש לע"ס דאו"ח כנ"ל.

והנה נתבאר היטב תוכנם של או"פ ואו"מ, ותוכנם של כלי פנימי וכלי חיצון, ובזה מובן לשון הרב ז"ל המובא לעיל באות ה' בענין ה"פ וה"מ שיצאו קשורים זה בזה וכו' דרך פה דא"ק וכו' עש"ה פי' דסובב על מה שביאר בשער טנת"א פ"א, אשר אור פנימי ואו"מ דע"ס דאזנים, וכן או"פ ואו"מ דע"ס דחוטם, יצאו בב' כלים, כלי פנימי לאו"פ וכלי חצון לאו"מ, והם מרוחקין זה מזה, כי מנקב אזן ימין יוצאים ה' מקיפין כח"ב זו"ן, ומנקב אוזן שמאל יוצאים ה' פנימיים כח"ב זו"ן, ועד"ז בחוטם ולפיכך משמיענו כאן בע"ס דפה דא"ק, שאין כאן ב' כלים מיוחדים, אלא שניהם, הן ה"פ והן ה"מ, יצאו מקושרים בכלי אחד, שהוא הפה שנק' מלכות דא"ק, דהיינו בחי' ד' כנ"ל, אבל כלי פנימי שהיא בחי' ב' ובחי' בינה, אין כאן. כנ"ל ודו"ק.

ואין להקשות ע"ז, איך אפשר לאו"פ שה"ס ע"ס דאו"י, להתלבש בכלי דפה שה"ס בחי' ד', שהותקנה בסוד המסך ואינה ראוי' לקבלה, כנ"ל. והענין, דהמלכות עצמה, נבחנת על ד' בחינות מיוחדות, שנקראים, עצמות, גידין, בשר, עור. העצמות דהמלכות, יורה על עצם בנינה. שהוא בחי' ז"א ממש, דהיינו ההתפשטות ע"י חלון, אלא שנתעבה בדרך התפשטותו מסבת התגברות הרצון להמשיך תוספת שפע יתר מכפי התפשטותו מהבינה. וע"כ נגדר בשם לפי עצמו כנ"ל, ולכן נבחנים בה ב' הבחי', בחי' א', הוא העצמות שבה, שהוא חלק הז"א. ובחי' ב', היא העוביות הנוסף בה מחמת התגברותה, ונקרא גידין. ומה שנוטלת מכח הצמצום, דהיינו כח העיכוב שלא לקבל שפע באור העב הזה, אשר נק' מסך, שהיא בעל הזווג דע"ס דאו"ח כנ"ל, הוא בחי' ד' דהמלכות, ונקרא עור. ואו"ח העולה מהמסך מכח הזווג, נקרא בשר, והוא בחי' ג' דהמלכות.

והנך מוצא, אשר המלכות היא כלולה ג"כ מהתפשטות הבינה, ואדרבא היא עצם בנינה כנ"ל, ותבין אשר בחי' העצמות שבמלכות נעשית לכלי פנימי לה"פ דאורות דפה, ובחי' העור שבה נעשית לכלי חיצון לה"מ דאורות דפה. ונתבאר היטב, איך ה"פ כח"ב זו"ן וה"מ כח"ב זו"ן, יצאו בכלי אחד שהיא המלכות, ובה עצמה יש ג"כ ב' כלים פנימי וחצון, אמנם מקושרים זה בזה, דהא כל הד' הבחי' המה רק כלי א' שהיא המלכות.

(אות ח') ועתה נבאר ענין ההכאה והביטוש, שהי' בין או"מ לאו"פ בסבת עקודתם בכלי אחד, ועיין בעה"ח בהיכל א"ק ש"ב ע"ג, וגם בשער עקודים פ"ב, שטבע של או"פ לזכך את הכלי שהוא מלובש בה ע"ש. לפיכך, כיון שבע"ס דפה דא"ק היו האו"פ והאו"מ קשורים בכלי אחד דמלכות, היה האו"פ הולך ומזכך את הכלי מלכות דרגא אחר דרגא, וזהו סיבת הסתלקות של ע"ס דפה, שנק' עולם העקודים.

והענין דכבר נתבאר לעיל באות ו' ואות ד', אשר ע"ס דאו"ח הם בערך ההפכי מע"ס דאור ישר, כי בע"ס דאור ישר, יהי' המדרגות מתעלים זה על זה לפי הזכות שלהם. עד השורש שהוא הזך שבכולם. אבל בע"ס דאו"ח, יתעלו המדרגות זה על זה לפי העוביות שלהם, עד השורש שהוא היותר עב מכולם. שהיא בחי' הד', ומלכות ששב להיות כתר. ובחי' ג' חכמה, ובחי' ב' בינה, ובחי' א' ז"א, והכתר לבחי' מלכות.

ומתחילה נזדכך המסך בדרגא אחת, דהיינו שנזדכך צורת אור העב דבחי' ד' שבו וקיבל צורת העוביות דבחי' ג', וזה נקרא שאור המלכות נסתלקה ממקומה ועלתה לכלי דז"א, מפני שגם אז נתפשט האור ישר מהא"ס על המסך, וגם אז שלט בהמסך כח העיכוב עד שנעשה זווג דהכאה, ויצאו ע"ס דאו"ח מהמסך דבחי' ג', אמנם אינם עוד בקומת הכתר כבתחילה אלא הם בקומת חכמה, והיינו משום דהעוביית דבחי' ז"א ובחי' ג' דאור ישר יש לו ערך חכמה באו"ח כנ"ל, ונמצא שהמסך לא שב להיות כתר בסבת האו"ח. אלא שב להיות חכמה. ואח"כ נזדכך עוד, וקיבל הזיכוך דבחי' ב', שהיא בחי' בינה, וגם שם נתפשט אליה האור ישר עד לזווג דהכאה והעלאת או"ח, אמנם בקומת בינה, וכמו שאבדה לה העוביות דבחי' ג' ובחי' ד' כן נחסרו לה ב' ספירות הראשונות דאו"ח כנ"ל. ואח"כ נזדכך עוד וקיבל הזיכוך דבחי' א', וגם נזדווג ��ו האו"י מהא"ס ועלה אור החוזר, אמנם בקומת ז"א, ונחסר לה גם בחי' בינה. ואח"כ נזדכך עוד עד לצורת השורש, שעלתה למעלת הכתר, ואז אין עוד עוביות כלל בהמסך, וא"כ אין עוד עמה בחי' זווג דהכאה מאור ישר, וע"כ נעלם האו"ח לגמרי מע"ס דעקודים, ועיין בפנים בענף ג' וענף ד' שנתבאר כ"ז בארוכה.

והנה נתבאר שכיון שגם או"פ מלובש בכלי מלכות, לכן הוא הולך ומזככו דרגא אחר דרגא, ובדרך זיכוכו הולכים ונעלמים הע"ס כח"ב זו"ן דאור חוזר. מפני שבעת עלייתה לבחי' כתר שוב נאבד מהמסך כל הסגולה שלו להעלות או"ח כנ"ל, אמנם גם הע"ס דאור ישר ג"כ נסתלקו עמו, והוא מפני שהאור ישר והאו"ח קשורים ותלויים זה [בזה].

בחי' א', הוא כללות כל האור המתפשט מהא"ס אל הנאצל ההוא, שנק' חכמה.

ובחי' ב', היא בחי' ההתעבות, שנקנה לו ע"י התגברות הרצון להמשיך שפע חדשה, ונקרא בינה כנ"ל.

וע"כ יש בספי' בינה ג' הבחנות:

הבחן א', הוא עצם בנינה, שהיא חלק מהחכמה עצמו.

הבחן ב', היא אור שנתעבה בה, דהיינו ע"י התגברותה להמשיך שפע חדשה מהכתר.

הבחן ג', היא מהות השפע שהיא יונקת מהכתר, שנקרא אור דחסדים, שהוא שפל הרבה מאור החכמה הנמשך ישר מהמאציל, משא"כ אור הבינה שיונקת מהכתר, הוא משותף ע"י הקדם ההתגברות שלה שנתעבה בשבילו, כנ"ל.

והנה בעת שהבינה יונקת אור דחסדים מהכתר, אינה יונקת אז אור החכמה מספי' החכמה, וע"כ נחשבת עם החכמה אחור באחור. ונמצא, שאור החכמה, שהוא אור העצמות דכללות הע"ס שבנאצל ההוא נפסקת הימנו, בשביל הבינה שהסבה פניה לינק אור דחסדים מהכתר, אמנם בעת שמתגלה בחי' הד', וע"ס דאו"ח היוצאים הימנה, שהיא ג"כ בחי' אור דחסדים, עוד במדה יתירה מאור דחסדים שבבינה, אז אין הבינה צריכה עוד אל יניקת אור דחסדים מהכתר, כי מגיע לה מאו"ח דמלכות בשפע גדול, וע"כ מחזרת פניה אל החכמה, ושוב יונקת אור החכמה, ואז נמשך גם אור החכמה בשפע, בכללות הע"ס שבנאצל ההוא, וזה נק' פנים בפנים דחו"ב, שהרויחו בסבת או"ח העולה מהמלכות. אמנם מטרם הגלות הכלי מלכות, היה הבינה נותנת פניה אל הכתר, שזהו מצב הסגולתא דטעמים, אשר הבינה נמצא מתחת הכתר כמו החכמה, אלא שהחכמה יונקת מהכתר אור דעצמות, והבינה יונקת מהכתר אור דחסדים, וכיון שאור העצמות הוא כללות האור שבהנאצל, ע"כ נבחן החכמה לבחי' ימין, ואור דחסדים נבחן לבחי' שמאל להיותו משותף בגבורה, כנ"ל.

והנה נתבאר אשר אור העצמות אינו יכול להתפשט בכללות ע"ס דאור ישר, לסיבת הבינה שהיא עמו אחור באחור, זולת ע"י זווג דהכאה בהמסך שבכלי מלכות, שאז אין הבינה צריכה עוד לאור דחסדים, ושבה פב"פ עם החכמה, ונמצא אשר בעת שהסתלקו הע"ס דאו"ח מעולם העקודים כנ"ל, נמצא שגם אור העצמות דע"ס דאור ישר ג"כ הסתלקו עמו, כי אור החכמה והאור חוזר תלויים זב"ז כנ"ל, ולא נשאר שם בעולם עקודים זולת בחי' אחוריים דבינה, דהיינו אור דחסדים וגבורה שלה, כנ"ל.

ובזה תבין דברי הרב ז"ל שהבאנו לעיל, אשר מטבע של האור פנימי לזכך הכלי שהוא מלובש בו כנ"ל, כי סובב על אור החכמה שמתלבש בפנימיות הנאצל, ע"י הבינה ששב עמו פב"פ, כנ"ל, שעל ידי זה נמצאים מזדככים אחוריים דהבינה. וכיון שאחורים דבינה שהיא בחי' ב', הוא השורש לבחי' ד', כנ"ל, א"כ, כיון שמזדכך השורש, מזדכך עמו גם הענף ובחי' הד'.

(אות י') ועתה נבאר ענין הביטוש דאורות פנימיים עם אורות מקיפים בסבת עקודתם זה בזה, שהבאתי לעיל באות ה', ואביא עוד לשון הרב ז"ל בשער עקודים פרק ה' שמבאר שם בעצמו ענין הביטוש הזה בארוכה, וז"ל בקיצור באמצע דיבור, נמצא שיש [בהתפשטות האור דעולם העקודים והסתלקותו בחזרה אל המאציל] ג' מיני אורות:

אור הא' הראשון שבכולם דהיינו אורות דעקודים נקרא טעמים, הב' הוא הרשימו שנשאר עוד מזה האור אחר הסתלקותו ונקרא תגין. הג' הוא האור הבא אליו דרך עליית הספירות שאז הוא דרך אחוריים שהוא דין ונקרא נקודות.

ובבוא ��ור ג' שנקרא נקודות, ופוגע באור הב' שנקרא רשימו שהוא רחמים, אז מכים ומבטשים זה בזה, שהם ב' הפכים זה אור ישר שהוא רחמים, וזה או"ח שהוא דין, ואז נופלין ניצוצין מאו"ח היורד שהוא דין, ואלו הניצוצין הוא אור אחר רביעי, שנקרא אותיות, וה"ס ד' בחי' טעמים נקודות תגין אותיות, שכולם היו נכללים בכאן בענין העקודים וכו', ואלו הניצוצין שנפלו מאו"ח היורד הם, דוגמת רפ"ח ניצוצין דשבירת הכלים בעולם הנקודים וכו', עכ"ל.

פי' דבריו, לפי המתבאר לעיל בסדר התפשטות האור לעולם עקודים, שמתחילה מתפשט האור מא"ס ב"ה עד לזווג דהכאה במסך שבכלי מלכות, ואז יוצאים הימנה ע"ס דאו"ח מתתא לעילא כנ"ל באות ו', שיש להם ערך הפכי, והעליונים דאו"י יהי' תחתונים באו"ח, שבע"ס דאו"ח מתמעטים המדרגות בערך הזיכוך, שז"א שהוא זך מהמלכות יהי' במדרגה פחותה מהמלכות, והוא רק בערך חכמה בע"ס דאו"ח. והבינה שזכה ביותר מהז"א, נתמעטה במדרגה ואין בה אלא ערך בינה. והחכמה שזכה ביותר מהבינה, נתמעטה במדרגה ואין לה אלא ערך ז"א. והכתר היא בערך מלכות, כמו"ש שם ובפנים בענף ג', אמנם אחר שהאו"י והאו"ח מתחברים ומשתלבים יחד, לפיכך נעשה בזה ערך השוה, שכל או"א מע"ס יהי' קומתו עד הכתר, כמו"ש באות ד'. וכללות הזה דעולם העקודים דהיינו ההתפשט ושוב דאור א"ס ב"ה מכתר עד מלכות וממלכות עד הכתר, והאו"ח מתחבר יחד עם האו"י בקומה שוה עד הכתר, נקרא טעמים, או התפשטות א' דעקודים.

והנה נתבאר לעיל אות ח', שבסבת האו"פ שמלובש ג"כ בכלי מלכות שטבעו לזכך את הכלי, ע"כ הולך ומזדכך המסך בסבתו בדרך הדרגה, שמתחילה מקבל זיכוך כבחי' הג' ונק' שעלה המסך לז"א, ואז אור א"ס ב"ה מתפשט ושוב מכתר עד המסך שבכלי ז"א, ומז"א לכתר, שבזה נתמעט ערך האו"ח העולה מהמסך לדרגת חכמה, כערך ז"א של או"ח. ועד"ז יורדים המדרגות בהזדככות המסך עד להזדככות דבחי' כתר דאו"י ואז בטל המסך, ונשבת זווג דהכאה, כנ"ל. והנה כללות האו"ח הזה, היורד מדרגא לדרגא עד שנעלם כולו נקרא אור הנקודות. מפני שסוד המסך נמשך מנקודת הצמצום, דע"כ מעכב ג"כ לאור ישר מלבוא ולהתפשט בתוכו, כמו נקודה האמצעית דצמצום הא', דקישטה בעצמה ועזבה את האור שבה, ובחרה ביותר בהזדככות מעוביותה, כדי להשוות צורתה אל המאציל, כמו שנתבאר בארוכה בענף א' בפנים מסבירות, וע"כ מוטבע בהמסך כח הזה דהיינו הרצון להזדככות, והבן היטב.

ועתה נבאר סוד הרשימו, שהוא אור התגין, דנודע דאע"פ שהאור מסתלק מ"מ מניח אחריו רשימו, וע"כ כללות ההתפשטות א' דעולם העקודים שהתפשט ושוב מכתר למלכות וממלכות לכתר, ויצאו שם ע"ס שקומתם שוה עד הכתר באור פנימי, ועד"ז ע"ס דאו"מ, כנ"ל באות ז', [עש"ה שלא הי' כאן כלי מיוחד לאו"פ וכלי מיוחד לאו"מ] והכלי הזו בכללה נקרא כלי דכתר, מפני שכל ע"ס היו בקומת כתר, ולכן אע"פ שחזר ונסתלק התפשטות הזה, מ"מ נשאר הימנו רשימו המקיים ומחזיק את צורה הקודמת שם, שלא תתבטל לגמרי בסבת הסתלקות האור.

ועפ"ז תבין, איך אור הרשימו הנשאר מהתפשטות הא', ואור חוזר היורד שהוא אור הנקודות, המה ב' הפכים ומכים ומבטשים זה בזה, כי אור הרשימו מתחזקת על התפשטות הא', שהאור הישר היה מתפשט עד המסך דבחי' ד', וחפצה מאוד שהמסך ישאר בעוביות דבחי' ד' דוקא, דרק ע"י סגולת העוביות היתרה שבהבחי' הד' יש לה ערך דקומת הכתר כנ"ל. אמנם אור הנקודות דהיינו המסך עצמו, אדרבה הוא מתחזק בכל כחו אך להזדכך מאור העב שבו, שהוא בחי' דין וחפץ להזדכך לגמרי, ולהשוות צורתו להמאציל ית' כי נטבע בו התחלה הראשונה מנקודת הצמצום, שהוא שורשו כנ"ל, והבן היטב.

(אות י"א) וע"ז נבין אור הרביעי, שנפלו ע"י ביטושם דאור הרשימו עם אור הנקודות, שנקראים אותיות, שהם דוגמת רפ"ח ניצוצין דשבה"כ דעולם הנקודים. וצריך שתדע, שבכל מקום שמובא בזוהר, תיקונים ובכהאר"י ז"ל לשון ניצוצין או נצצין או התנוצצות, יורה על בחי' אור חוזר. כי הארות אור ישר, מוגדר בשם אורות או נהורין וכדו', והארות או"ח מוגדר בשם ניצוצין או זיקין או התנוצצות וכדומה. ובזה תבין דענין הניצוצין שנפלו ע"י ביטוש דהרשימו באו"ח היורד, הוא ג"כ בחי' רשימו, אלא שהיא רשימו דאור חוזר, וע"כ מוגדר בשם נצוצין.

והנה נתבאר לעיל אות ח', סדר הירידה דאו"ח, שמתחילה קיבל לזיכוך דז"א ונמצא נעתק מבחי' ד' שהוא כלי מלכות האמיתית, וכשאור א"ס ב"ה התפשט ושוב להמסך שבכלי ז"א, יהי' אור המלכות הזה בקומת חכמה, ונגרע מכללות האור דהעקודים בחי' הכתר, מפני שהמלכות שבז"א לא שב להיות כתר אלא חכמה, [ונתבאר שעיקר נותן מדת הקומה בכללות הע"ס של הנאצל הוא אור המלכות כנ"ל ועי' בפנים מסבירות ענף ד'] ונמצא כלי מלכות האמיתיית בלי אור, והיה צריך להשאר בה ב' רשימות, רשימו א' מאור הטעמים, שהוא מקיים ומחזיק העוביות דבחי' ד' כמה שיכולה, ורשימו הב' מאור הנקודות, דהיינו מזה האור המיוחס להמסך וחפץ בהזדככות כנ"ל. אמנם שניהם אינם יכולים להשאר ביחד, שהמה הפכים זה לזה, כי במקום שנמצא הרשימו דהטעמים נקרא כלי דכתר, על שם שע"ס שלו המה בקומת הכתר כנ"ל, ובמקום שנמצא רשימו דאור חוזר היורד, נקרא כלי דחכמה, או דלמטה מכתר, וע"כ נסתלקה מהמלכות גם הרשימו שלה, ועלתה ג"כ לכלי ז"א, ורשימו דאו"ח היורד נשאר על מקומו. ונמצא, שכאן נדחה הרשימו בשביל הניצוצין דאו"ח, אמנם מכאן ולהלן נדחין הניצוצין דאו"ח, בשביל אור הרשימו.

ואחר זה בעליית המסך למקום בינה, כלומר שקיבל זיכוך דבחי' ב', ואור א"ס ב"ה מתפשט ושוב מכתר לבינה ומבינה לכתר, אז נגרע ג"כ בחי' חכמה, ונמצא כלי ז"א נשארים בלי אור, ונשאר גם שם ב' רשימות, מאור הטעמים, ומאור חוזר ההפכים זל"ז, וכאן גבר הרשימו על הניצוצין דאו"ח, שהרשימו דטעמים נשאר בכלי ז"א, וע"כ נשאר בבחי' כלי דכתר. אמנם הרשימו דאו"ח, שהיא הניצוצין דכלי חכמה, המה נדחין למטה מטבור, כלומר למטה מכלי דכתר, כי התפשטות עולם העקודים היא עד הטבור, דמלכות דעקודים נקרא טבור. וכבר נודע ששם נשארין ניצוצין דכתר דאו"ח היורד, שערכם בחי' כתר דחכמה, דהרשימו דמלכות דטעמים שהמה בחי' כתר ממש, עלה לז"א כנ"ל, וניצוצין שנפלו מכלי ז"א שהמה ניצוצין דחכמה שבחכמה, נפלו למטה מטבור, ששם כתר חכמה כנ"ל.

ועד"ז, בעליית המסך לחכמה, כלומר שנזדכך לבחי' א', עדיין הי' אור א"ס מתפשט ושוב מכתר לחכמה ומחכמה לכתר, שאור הזה הוא בקומת ז"א, ונגרע ג"כ קומת הבינה, ונשאר כלי בינה ריקנית בלי אור ונשארו ב' רשימות כנ"ל ורשימו דטעמים נשארו במקומם, ורשימו דאו"ח היורד נדחין ונפלו, למטה מניצוצין דחכמה שלמטה מטבור, כנ"ל.

ואח"ז נזדכך עד לבחי' הכתר שהוא השורש, וממילא אבד כל בחי' העוביות שבו, וממילא בטל הזווג דהכאה, ואין עוד או"ח, ונמצא שלא נפל כלל ניצוצין מבחי' הכתר, אלא נשאר שם רשימו דהטעמים לבדה.

והנה נתבאר היטב, ענין ההפכיות בין הרשימו ואו"ח היורד, דע"כ נתפרדה החבילה, ורשימו דע"ס דהטעמים נשארים במקומם, שהם בחי' כלים כח"ב זו"ן דכתר עד הטבור דא"ק, והניצוצין שהם רשימו דאו"ח היורד, נפלו לחוץ ממדרגתם שהיו בו, ומכונים למטה מטבור, כלומר למטה ממלכות דעקודים, שהם בחי' כלים כח"ב זו"ן דחכמה, כנ"ל שהם נקראים אותיות.

(אות י"ב) והנה סיבת ההזדככות כבר נתבאר לעיל אות ט' בסופו, משום דאו"פ קשור בכלי מלכות, שהוא באמת רק כלי חיצון לאו"מ, כמו"ש באות זיין ע"ש, ועל כן בהיות האו"ח עולה ומשיב חו"ב פנים בפנים כנ"ל באות ט', נמצא בחי' עוביות דבינה הלכה הימנה, דחזרה ומתעצמת עם החכמה לעצם אחד כמו שהיו מתחילה, ובהבטל העוביות שבשורש בטל עמו ממילא גם העוביית שבענף, ובזה תשכיל שסדר התעצמות הבינה עם החכמה היא מזככת עמה גם המסך, וגם הוא עולה על ידה ובסבתה, מדרגא לדרגא עד שמתעלם. שמתחילת ביאת האו"ח אל הבינה והיא מתחלת להחזיר פניה אל החכמה, עולה בזה המסך מבחי' ד' ובחי' ג'. וכשיונקת אור החכמה מפנים דחכמה, נמצא המסך מתעלה לבחי' ב'. וכשמתעצמת עם החכמה לעצם אחד, אז עולה המסך לבחי' א' עד שמתעלה לבחי' השורש, שז"ס המוזכר באד"ר, ואשתאיב ניצוצא. ואכמ"ל.

היוצא מזה, שאור החכמה שהוא כללות אור העצמות שבהנאצל הא'. דהיינו עולם העקודים, ואור חוזר העולה מכלי מלכות. נמצאים קשורים זה בזה, ורדופים זה מזה. כי בלעדי האו"ח לא יוכל אור החכמה להתפשט בהנאצל, מסיבת הבינה שמשימה פניה לינק אור דחסדים מהכתר, ואחוריה לחכמה, כלומר שלא תינק ממנו אור העצמות, אלא בצאת האו"ח, נמצאת הבינה משיבה פניה אל החכמה, ורק אז יכול אור העצמות להתפשט בהנאצל. ונמצא אור העצמות תלוי באו"ח. אמנם, בעת שיבת חו"ב פב"פ, ופסקה יניקתה מהכתר, נמצא מתבטל העוביות שבה, וממילא בטל ג"כ העוביות שבהענף שהוא המסך, וממילא נעלם ג"כ האו"ח, ונמצא שהאו"ח נדחה ונרדף בסבת אור העצמות.

ובזה יתבאר היטב לשון הרב ז"ל שהבאתי לעיל אות ה', אשר או"פ ואו"מ מבטשים זה בזה, ומהכאתם אתייליד הויות הכלים. כי או"פ, ה"ס אור החכמה המתפשט בהנאצל בסיבת האו"ח כנ"ל, ואו"מ ה"ס המסך שהוא כלי חיצון שקשור בו כל האו"מ העתיד לצאת בעולמות מבחי' האו"ח, כנ"ל באות ז' ע"ש. ואעפ"י שהמה תלויים זה בזה, מ"מ האו"פ המתפשט ע"י השבת חו"ב פב"פ מבטש באו"מ, שמזכך להמסך וגורם להסתלקות האור מעולם העקודים, ובזה נתפרדו ג"כ הרשימות דטעמים ודאו"ח זה מזה כנ"ל, ורשימו דאו"ח נדחה חוץ ממחיצתה, דהיינו למטה מטבור, שנקראים אותיות, והמה הם הכלים כנודע, ודו"ק היטב.

(אות י"ג) והנה נתבאר היטב סיבת הסתלקות, מפאת הזדככות המסך ע"ד המדרגה, עד שנעלם כל האו"ח, ועמו גם אור העצמות דכתר וחכמה דאור ישר. אולם עוד לא נשאר כך, אלא אחר העלמת אור העצמות, מפאת הבינה שהחזירה פניה אל הכתר לשפע אור דחסדים, נמצא שחזר אליה האחוריים והעוביות כמקדם, ואם כן חוזר העוביות שלה גם אל המסך שהוא ענף שלה. כנ"ל. ונודע שאור הישר מן המאציל אינו נפסק מהנאצלים אפי' רגע, ולפיכך אחר שהמסך חזר ונתעבה, שוב נתחדש עליו אור ישר דא"ס, על ד' הבחי' הנודעים עד לזווג דאו"ח, ושוב מתפשטים הע"ס דאו"י ואו"ח בעולם העקודים, וזה נקרא התפשטות ב' דעולם העקודים.

אמנם, מאחר שהחו"ב שבו להיות פב"פ ע"י האו"ח כנ"ל, נמצא שוב מזדככת העוביות ואחורים דבינה, כנ"ל, ועמה גם העוביות דהמסך שהוא ענף שלה, ושוב מתבטל זווג דהכאה והאו"ח, וחוזרת הבינה לינק אור דחסדים מהכתר, ונמצא שוב מסתלק אור העצמות כמקדם. וכמו כן על דרך זה, אחר ששב האחורים והעוביות אל הבינה, חוזר ונמשך העוביות גם על המסך, וממילא שוב מתחדש האו"י על המסך, שבסגולתו מתפשט ג"כ אור העצמות כנ"ל. ועד"ז, תמיד חוזר חלילה, שבביאת האו"ח, שב ומתפשט אור העצמות, ובביאת אור העצמות, מסתלק האו"ח, ובהסתלקות האו"ח, שוב מתעבה המסך, ושוב מתחדש האו"ח, ושוב מתפשט אור העצמות, וחוזר חלילה. וכו', כנ"ל. ונמצא התפשטות הב' הזה, תמיד כמו שלהבת המתנענע לכאן ולכאן. והיינו שאומר הרב, שאו"פ ואו"מ הנעקדים בכלי אחד, הם מכים זב"ז, ומבטשים זב"ז.

ומובן הבחן הגדול מן התפ"א דעקודים, שהיה בקומת הכתר משום דאו"י מזדווג עם המסך דבחי"ד, לההתפשטות של עתה, שהוא רק בקומת החכמה, להיות כל עוביות דהמסך הוא רק התפשטות מעוביות הבינה, ע"ד עוביות דז"א, שע"כ אינו ממשיך אלא קומת אור החכמה, כנ"ל באות ח', וגם אור הזה אינו קבוע וקיים, אלא כשלהבת המתנענע לכאן ולכאן, והנה נתבאר היטב, שענין התפ"ב דעקודים. היא ענין נמשך מהסתלקות דהתפ"א גופיה. ודו"ק.

(אות י"ד) ובזה נבוא להבין דברי הרב ז"ל בשער נקודים פ"א וב'. אשר הא"ק ��מצם א"ע, והעלה כל האורות שמטבור ולמטה למטבור ולמעלה, ועלו למ"ן לע"ב דגולגלתא, ופריס שם חד פריסה בגוי מעוהי, והאור שעלה מנה"י יצא דרך עינים, עד שנמשך למטה מטבור, ונתפשטו לע"ס דעולם הנקודים, ומן האור שנתחדש ע"י עליית מ"ן, נמשך ג"כ ובקע להפרסא וירד למטה מטבור, שמתפשט דרך נקבי הטבור ויסוד לע"ס דעולם הנקודים. ומב' אורות אלו, נבנו הע"ס דהנקודים, ע"ש. וענין ב' אורות הללו, וענין הצמצום החדש הזה, צריך ביאור רחב, שיתבאר במקומו אמנם נבאר כאן בהם לפי הצורך במקום הזה.

והנה האורות שלמטה מטבור דא"ק; כבר נתבאר לעיל אות י"א, שה"ס האותיות והניצוצין, שנפלו ע"י הביטוש דהרשימו דכתר וטעמים ברשימו דחכמה ונקודות, עד שיצאו למטה מכל הרשימו דכתר, שמקום יציאה הזה, נק' נה"י ולמטה מטבור, עש"ה. והנה עתה אחר שחזר התפשטות הב' לעולם העקודים, כנ"ל, שהיא רק אור החכמה בכלי דכתר, א"כ נעשה שוב השתוות, בין רשימות דטעמים לרשימות דנקודות, דשניהם בחי' חכמה ולפיכך נמשכו ועלו כל הכח"ב זו"ן דרשימות הנקודות דמלמטה מטבור, ונתחברו שוב עם הרשימות שלמעלה מטבור. והיינו שאומר הרב, שהא"ק העלה האור שמטבורו ולמטה, למעלה מטבורו.

אמנם צריך להבין למה נקרא זה צמצום. והענין, משום דב' בחי' יש בהניצוצין שעלו:

הא', הוא ניצוצין דכתר דאו"ח היורד, שנשארו בטבור גופי', שהוא מלכות דעקודים, ובחי' הד'. אשר אור דהתפשטות ב' אינו מגיע אליה, להיותו מבחי' ג' ועוביות מהתפשטות אחורים דהבינה כנ"ל.

הבחן הב'. היא ניצוצין דחו"ב וזו"ן, שהמה מבחי' ג'. כנ"ל באות י"א וי"ב עש"ה.

ולפיכך, אחר שעלו חו"ב זו"ן דניצוצין, נתרבו שם האורות יותר מקדם, לסיבת העוביות שנתוסף עליהם מחמת נפילתן למטה מטבור, וע"כ נמשך שם ג"כ ניצוצין דהכתר שבטבור, שהמה בחי' הד', וממילא נתפשט ונתחדש עליהם האו"י דא"ס ב"ה, שאינו נפסק מהנאצלים אפי' רגע כנ"ל, ונעשה הזווג דאו"ח בבחי' הד' וע"כ יצאו ע"ס חדשים בקומת כתר, כמו בהתפשטות הא'.

והנך רואה, איך שנעשה מהניצוצין שעלו ב' בחי' ע"ס: דמחו"ב זו"ן דניצוצין, שהתתקנו בעלייתם לבד, להיותם מבחי' ג' כמו התפשטות הב', נמצאים מתוקנים בבחי' ע"ס בקומת חכמה. ומניצוצין דכתר, הותתקנו ע"ס חדשים בקומת כתר. וב' פרצופים האלה, המה שורשים לפרצופי או"א וישסו"ת דאצילות, שפרצוף החדש בקומת הכתר ה"ס או"א, ונקרא חכמה, ואבא דאצילות. ופרצוף דאור הישן, שהיא בקומת חכמה, ה"ס ישסו"ת. ונקרא בינה, ואימא דאצילות. ובשורשים אלה, תבין המוזכר באידרא זוטא, דאבא הוציא את אימא לחוץ אודות בנה, ואבא עצמו התתקן כעין דו"נ. כי פרצוף העליון שהוא בקומת כתר. שנקרא אבא, התתקן כעין דו"נ, כי העלה אליו בחי' הד', שה"ס הנוקבא והמלכות. והבינה, שה"ס פרצוף התחתון, שקומתו למטה מכתר. נמצא שיצאה חוץ מאבא, לסיבת הנוקבא, שה"ס בחי' הד', אשר מעכבת ומסיימת על אור העליון, שלא יתפשט למטה הימנה, דע"כ נקראת בחי' ד' הזו פרסא, בלי נקב הנוהג בבחי' ב', ואין ישסו"ת מלבישין לאור הכתר מסבת הפרסא הזו, והבן.

ונמצא שבחי' ב' שה"ס בינה שעליה לא הי' כלל הצמצום הא' נמצאת נגרעת עכשיו, שנתצמצמה ג"כ, לסיבת מציאותה למטה מבחי' ד'. והיינו שאמר הרב, שהא"ק צמצם את עצמו בהעלאת אור דמטבור ולמטה, דסובב על בחי' ב' שנתצמצמה עכשיו, בסבת העליית מ"ן, כנ"ל והבן זה.

(אות ט"ו) וצריך שתדע, ההבדל הגדול בין ראש לגוף, שהראש נקרא ג"ר, והגוף נקרא ו"ק או ז"ת או זו"ן. וגם הגוף עצמו נחלק לג"ר וזו"ן. ושו��ש ההתחלקות הזה, הוא משום דעד הפה, שה"ס מלכות, נמצא האו"י בעיקר הבנין, והאו"ח העולה ומתחבר עמו, הוא רק בחי' לבוש אליו, והפכי לו, הגוף, שהיא התפשטות המסך עצמו, באותו שיעור שמלביש לספירות דראש, וע"כ יהיה האו"ח, עיקר בנינו, וע"ס דאו"י כמו ענפים אליו. אמנם נקרא זו"ן, אע"ג שעיקרו אינו אלא מלכות כנ"ל. והוא משום דאין לך אור המלכות כלל בהמציאות, זולת עם נה"י דז"א המתחברים עמה בזווג דהכאה כנ"ל, וע"כ נחשבים שניהם לאחד, המתפשטים בסוד האו"ח. וכבר נתבאר לעיל, שענין המסך המעכב, והאו"ח היוצא בסבתו, אינו נחשב על המאציל. רק על הנאצל לבד, ולפיכך הראש נבחן שהוא עצמות אור המאציל, והגוף נבחן על פעולת הנאצל עצמו לבד והבן היטב.

ובזה יתבאר לך, ה' פרצופין הכוללים דא"ק, הנקראים, גולגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן, על סדר אצילותם, והלבשתם זא"ז ואיך הם נקשרים זב"ז, ויוצאים זה מזה ע"ד קודם ונמשך, מחמת מחשבתו ית' היחידה ומיוחדת, שמתבארת היטב בפמ"ס בענף א', שה"ס להנות לנבראיו, אשר מחשבתו ית' זו ה"ס השורש לבחי' הכלי, ולבחי' הצמצום הא', שנעשית בבחי' הד'. אמנם בהמשכה בלתי ישרה, כמ"ש שם באות ז' ע"ד משל מעשיר וכו'. וע"ש באות ח'. אשר מחשבה היחידה הז��ת, מקפת כל המציאות וכל העולמות, וכל ריבוי הבחי' והצורות וההנהגות עד גמר התיקון, שכולם יחזרו ויתיחדו באור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום, ביחודו הפשוט בצורה האחת שעומדת עלינו "להנות לנבראיו". עש"ה.

והנה תיכף מסוד הצמצום בבחי' הד', שה"ס גדלות הרצון, בערך מלכות דא"ס, נתגלו בהרשימו שנתרוקנה מהאור, ד' צורות של הדרגה, בבחי' הכלי. שנק' חו"ב וז"א ומלכות. ובהם או"פ ואו"מ. הרי י"ב צורות. ואח"כ שנמשך האור על בחי' הרשימו הנ"ל. עד לנקודת הצמצום, כי אורו ית' אינו נפסק כלל כנ"ל וזכור זה, אז נמשך הקו הדק לתוך הרשימו, ונקרא דק, משום דאור העצמות אינו מתפשט להנאצל, זולת בהאו"ח העולה בזווג מהמסך כנ"ל, ובסגולת האו"ח נתגלה צלם א"ק בסוד פרצוף גולגלתא, שנק' בדוגמא, תחילת הקו. והוא מתפשט על כ"ה בחי', דיש כח"ב זו"ן באורך וכן בעובי יש כח"ב זו"ן כנ"ל שמשום דהמלכות שב להיות כתר, ע"כ מתפשט כל אחד מכח"ב זו"ן לע"ס עד הכתר, ונקרא בדוגמא, גולגלתא, עינים, אח"פ, או גולגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן שכאו"א קומתו עד הגולגלתא, והבן. ומפנימית הנאצל הזה יוצאים הארותיו לחוץ, ע"ד שנתבאר בדף ל"ב בפמ"ס בענף ג' אות ב', ע"ש היטב סדר יציאת האורות לחוץ בסיבת הזדככות המסך.

(אות ט"ז) ולפיכך מתחילה יצא הע"ב לחוץ, ויציאה היא ענין גרעון שמסבת הזדככות בחי' הד' דא"ק הפנימי שנק' פה קיבלה לעוביות דבחי' ג', ואחר שאור א"ס נמשך על מסך זה. יוצאים ע"ס חדשים בקומת חכמה כנ"ל, שנקרא ע"ב.

ונמצא, שע"ב היוצא לחוץ נגרע מע"ב הנשאר בפנימיות הא"ק, בקומת כתר.

ונמצא שכתר דע"ב החיצון מלביש על חכמה דגולגלתא, ומתפשט עד הטבור דא"ק הפנימי, ויש בו ג"כ כ"ה בחי', דע"ס דאו"י שלו שהם, גולגלתא, עינים, אזן, חוטם, פה שלו, מתפשטים כאו"א בסגולת האו"ח על ה' בחי', עד כתר ע"ב. אמנם כתר כללי דא"ק הפנימי, נשאר מגולה כנ"ל.

ונבחן בו ג"כ ראש וגוף, כנ"ל, שמפה ולמטה נק' גוף, להיותו רק התפשטות המסך לבד, וע"כ נעקדים שם האו"פ והאו"מ בבחי' הד' דע"ב לבד, דע"כ היו מוכרחים ��חזור ולהסתלק, כנ"ל, שהם נק' עולם הנקודים, שהוא בחי' זו"ן וגוף דע"ב החיצון, כנ"ל.

וכבר נתבאר, שמן ההסתלקות גופי', חזר העוביות אל המסך, והגיע שם התפשטות ב', כנ"ל אות י"ג וי"ד, שהוא הממשיך האורות דלמטה מטבור למעלה מטבור, שמהעלאה הזו מתתקנים או"א עילאין, והופרס פרסא מתחתיהם, וישסו"ת מהפרסא עד הטבור, אשר כל העלאה הזו, נקרא פרצוף ס"ג החיצון, כלומר, שיצא מדרגתו הקודמת, שבע"ב החיצון הי' הבינה, בקומת כתר חכמה, שה"ס אור האוזן עד שבולת הזקן, אמנם בפרצוף זה, שנעשה מניצוצין, שנפלו מאורות דפה דע"ב החיצון, נמצא שהבינה דפרצוף זה הוא מתחת כל ע"ס דאו"א עלאין, ונגרעת משום זה בבחי' הכתר כנ"ל. ומקומו, מפה ולמטה, כלומר משבולת הזקן שהוא סוד גולגלתא שלו, וכמו שהע"ב החיצון מלביש רק למלכות דכתר הכללי. וט"ר נשארים מגולים, כן הס"ג החיצון, אינו מלביש רק למלכות דכתר דע"ב, דהיינו מפה ולמטה, וט"ר שלו שה"ס כללות הראש, נשאר מגולה. וכמו שהע"ב הוציא ענפיו דרך שערות רישא, כן ס"ג הזה הוציא ענפיו דרך שערות אח"פ, שית' במקומם, שה"ס האור הנגרע מהם בסבת יציאתם, בערך העליון, שנשאר שם בהשערות, בסוד מקיפים, ע"ד מקיף חוזר. והס"ג הזה מלביש להא"ק משבולת הזקן עד סיומו, דהיינו בחי' הראש שלו שה"ס ג"ר, נמשכין עד הטבור, שהם בערך, גולגלתא, עינים, ואוזן, וחוטם; ופה שלו מתפשט בעצמו לע"ס דגופא, ע"ד הפה דע"ב החיצון כנ"ל. ומקרה אורות דפה דס"ג החיצון, כמו מקרה אורות דפה דע"ב החיצון, שמסבת עקידתם בכלי אחד, נעשה גם בהם הזדככות המסך בדרך המדרגה, עד שנזדכך לבחי' הכתר ונעלם כל ההתפשטות. שז"ס שבירת הכלים ונפילת רפ"ח ניצוצין כמ"ש במקומו. אמנם זה קרה רק בבחי' זו"ן שלהם, ולא בג"ר שלהם, והיינו משום תיקון הפרסא, כמו שית' במקומו.

ואח"כ נמשכו ועלו גם הניצוצין שנפלו מפה דס"ג החיצון, בסוד עליית מ"ן, כמ"ש במקומם, שאז יצא המ"ה החדש, והותתקנו ע"ס דאצילות בסוד י"ב פרצופין. אשר כל הבחי' הקודמות נכללים בעולם האצילות, כמ"ש בע"ה, ומעולם האצילות נחתם עולם הבריאה, באופן שכל שנמצא באצילות נחתם בהבריאה ומהבריאה נחתם היצירה, ומהיצירה נחתם העשיה, וע"כ אין לך שום מציאות או הנהגה בתחתונים שאין לה יחס ישר להעליונים, שממנו יוצא ונמשך עד למהות תחתון.

וזה שאמרו ז"ל, אין לך כל עשב מלמטה, שאין לו מלאך מלמעלה, שמכה אותה ואומר לה גדל. כי כל הנמשך מעולם עליון לתחתון, הוא נמשך ע"י זווגים, אלא העולמות נחלקים לפנימיות וחיצוניות, אשר בחי' הפנימיות של העולמות, מאצילות ולמטה, אינו נמשך דרך זווג דהכאה בהמסך כנ"ל, אלא דרך זווג יסודות, כמ"ש במקומו, אמנם בחי' החיצוניות שנמשכים מעולם לעולם, נמשכים ע"י זווג דהכאה. שז"ס ע"ה מכה וכו', וזה שדקדקו חז"ל, שהמלאך שבעולם היצירה, שהוא השורש העשב דבעולם עשיה, הוא משפיע לה ומגדלה, בבחי' זווג דהכאה, והיינו מכה ואומר לה גדל, דאמירה ה"ס השפעה, כנודע. ונתבאר היטב ענין קודם ונמשך, דגולגלתא, ע"ב, ס"ג, דא"ק. ואיכות הלבשתם זה על זה, ושכל תחתון הוא בערך זו"ן דעליון, שנמשך רק מניצוצין דאורות הפה דעליון.

ונתבאר, שביציאת הע"ב לחוץ, נכלל המסך בבחי' ג' וביציאת הס"ג לחוץ נכלל המסך בבחי' ב', לנוק' דאבא, וביציאת המ"ה מפנים לחוץ, נכלל המסך בבחי' א', שזה ית' עוד במקומו. ומלכות דבחי' ג' נק' טבור, ודבחי' ב' נקרא פרסא, ודבחי' א' נקרא קרומא, ואכ"מ להאריך יותר, רק קשרתי הענינים בשורשם, בדרך קצר וקל, שזהו כונתי במקום הזה, ובפנים הספר מתבארים הדברים בהרחבה בע"ה.

[urielectrc]

5 אסטרטגיות מוכחות להגברת שיעורי פתיחת הדוא"ל שלך

שיווק ��דוא"ל הוא כלי חיוני לעסקים כדי להגיע ללקוחות וללקוחות פוטנציאליים שלהם. עם זאת, לגרום לאנשים לפתוח את האימיילים שלך יכול להיות אתגר. בתיבת דואר נכנס צפופה, חיוני לגרום לדואר האלקטרוני שלך לבלוט ולפתות את הקורא ללחוץ ולפתוח אותו. בפוסט זה בבלוג, נחקור חמש אסטרטגיות מוכחות להגברת שיעורי פתיחת הדוא"ל שלך.

התאם אישית את המיילים שלך

התאמה אישית היא המפתח לגרום לאימיילים שלך לבלוט בתיבת דואר נכנס צפופה. על ידי פנייה לנמען בשמו והתאמת התוכן לתחומי העניין וההעדפות שלו, אתה יכול להגדיל את הסיכוי שהוא יפתח ויעסוק באימייל שלך. התאמה אישית יכולה לכלול גם שליחת מיילים ממוקדים על סמך התנהגות הנמען או אינטראקציות קודמות עם המותג שלך.

כתוב שורות נושא מושכות

שורות נושא הן הדבר הראשון שהנמענים רואים כשהם מקבלים את האימייל שלך. אם שורת הנושא שלך לא מושכת את תשומת לבם, לא סביר שהם יפתחו אותה. שורת הנושא שלך צריכה להיות קצרה, מושכת תשומת לב, ולהעביר את הערך של פתיחת המייל. שקול להשתמש במילות פעולה, לשאול שאלה או ליצור תחושת דחיפות כדי לפתות את הקוראים לפתוח את האימייל שלך.

פלח את רשימת הדוא"ל שלך

פילוח רשימת הדוא"ל שלך כרוך בחלוקה לקבוצות קטנות יותר על סמך קריטריונים ספציפיים כגון דמוגרפיה, התנהגות או ��כישות קודמות. על ידי פילוח הרשימה שלך, תוכל לשלוח מיילים ממוקדים הרלוונטיים יותר לתחומי העניין וההעדפות של הנמען. זה יכול להוביל לשיעורי פתיחה גבוהים יותר, שכן הנמענים נוטים יותר לעסוק בתוכן המותאם לצרכיהם.

בצע אופטימיזציה של עיצוב הדוא"ל שלך

עיצוב הדוא"ל שלך יכול גם להשפיע על שיעורי הפתיחה שלך. עיצוב עמוס או לא מקצועי יכול להרתיע את הקוראים מלפתוח את המייל שלך. ודא שעיצוב הדוא"ל שלך ידידותי לנייד, מושך ויזואלית וקל לקריאה. השתמש בפריסה ברורה ותמציתית עם קריאה ברורה לפעולה כדי לעודד את הקוראים לעסוק בתוכן שלך.

בדוק ונתח את האימיילים שלך

בדיקה וניתוח קבוע של מסעות הפרסום שלך בדוא"ל חיוניים לשיפור שיעורי הפתיחה שלך. בדיקת A/B כוללת שליחת שתי וריאציות של ��ימייל לחלק קטן מרשימת הדוא"ל שלך ומדידת התוצאות כדי לקבוע את הגרסה היעילה ביותר. על ידי ניתוח הנתונים, אתה יכול לזהות מה עובד הכי טוב עבור הקהל שלך ולהתאים את אסטרטגיית האימייל שלך בהתאם.

סיכום

הגדלת שיעורי פתיחת הדוא"ל שלך דורשת שילוב של התאמה אישית, שורות נושא משכנעות, פילוח רשימות, אופטימיזציה של עיצוב דוא"ל וניתוח נתונים. על ידי הטמעת חמש האסטרטגיות המוכחות הללו, אתה יכול להגדיל את הסיכוי שהקהל שלך ייפתח והקהל שלך יפתח את האימיילים שלך. זכור להמשיך לבדוק ולנתח את מסעות הפרסום שלך בדוא"ל כדי לשפר ללא הרף את האסטרטגיה שלך ולהשיג תוצאות טובות יותר.

[dimension-door-shortening]

כיוון פתיחת הדלת תלוי בכם

הקדמה:

הדרך בה אתה פותח דלת היא לגמרי עניין שלך - הכיוון, בין שמאל לימין, תלוי בך לחלוטין. עם זאת, חשוב לחשוב על קצרת דלתות בהקשר זה לצורת חייך. הדרך שלך, הדלת שלך: עשה אותה להיבהל בסגנון, עם מראה המתאים באופן שטחי לשאר אסתטיקת הבית שלך.

הקריאה שלך, הגעופך שלך: הדבר הראשון שמתקדם הוא שאתה יכול לבחור את הדרך שבה הדלת שלך נפתחת. בין אם היא מוטה לכיוון של השמאל או של הימין, זה לחלוטין בידייך. האישיות הזו עובדת לטובת הלקוחות מאחר שניתן להתאים את מערכת הכניסה לפי ההעדפות והאי-העדפות שלהם. זה על יצירת אישיות בתחום המרחב.

שמאל, או ימין? גם נקודה זו פוגשת בצד המעשי של בחירת כיוון הפתיחה של הדלת. במהלך זה, תתרכז במרחב שמסביבך ואיך אתה מתקשר עם זה. בהתאם לבחירתך בכיוון השמאלי או הימני, יש לך מעבר כיוון שהדלת תהיה על פי הפעולות היומיומיות שלך ותפעיל בצורה המתאימה לכניסתך.

דלת, בדרך שלך: זה התייחסות לכך איך תבוצע האישור שלך. הדלת שלך הופכת לקיר עבור הודעה אישית. בהתאם להחלטתך לאמץ קשישור כניסה שמרגיש כאילו נעשה עבורך, כניסה זו תחשוף סגנון שמתאים לטעמך ויעשה את הבית שלך להרגיש יותר חמים ובטוח.

בחירה קטנה, השפעה גדולה: אף שממבט ראשון ישנה עימות קטנה, הכיוון שבו נפתחת הדלת שלך יכול להיות בעל השפעה רבה יותר. העובדה הזו מדגישה כי כל החלטה קטנה מובילה את פעולתך ואת משיכתה הכללית של המקום בו אתה גר.

אווירה של כניסה: התאמת התחושה של המרחב שלך כוללת בחירת כיוון פתיחה לדלת שלך כך שהיא נותנת לך ויבה נדרשת. סף זה קובע את האופטימום לכל המקום, ועל ידי בחירה נכונה של כיצד הדלת תפעל, תוכל לעזור לפתח אווירה סובלנית סובלנית שיכולה להיות של ההטוות כפי שתרצה.

סגנון חלק: נקודה זו מדגישה את העובדה שלכניסתך יש רקע של אירוע MMA. כדי ליצור את המראה הרצוי שלך, תוכל להפוך את כיוון הדלת להתאמה אישית לטעמך ולקבל מראה אסתטי שמשתלב טוב עם עיצוב הבית שלך. זה על היצירה של מראה נהדרת ומתואמת.

גמישות פונקציונלית: שאלת יעילות קמה בנקודה זו. הת��נון להשתמש בכיוון השמאלי או הימני של הדלת חשוב להתרחש, במיוחד בהקשר של הנחיות החיים היומיומיות שזכרו למעלה. פונקציונליות הדלת חייבת להתאים להתרגלויות שלך ולהשלים בטבעיות את פשטות השימוש.

גישה קלה: ההדגשה העיקרית כאן היא גישה מהירה וקלה שמאובטחת. אם תבחר בכיוון השמאלי הכי נוח של הדלת, זה יקל עליך על הליך הלך ושוב מהבית. סוג כזה של בחירה הולך יד ביד עם הנוחות הידידותית למשתמש שהסלון שלך יהיה כולל.

הרמוניה בבית: נקודה זו מדגישה את עקרון השגת מרחב הרמוני. כאשר אתה שולט על הזרם על ידי כיוון פתיחת הדלת, אתה מביא מעט של סדר ואיזון כחלק מההרמוניה הרחבה והנוחות שמקשרות את כל הבית שלך.

קיצור דלתות בממד: הנקודה האחרונה מעלה עוד החלטה לגבי יכולת פונקציונלית מתקדמת. אפשרות לקצר את הדלת בממד היא יכולת נוספת שניתן ליישם כחלק מהייעוץ במרחב, ובכך להפוך את הכניסה שלך לנוחה ונותנת יתר נוחות. זה כולו נוגע לאופטימיזציה של פונקציונליות על מנת לשרת דרישות ייחודיות שלך.

סיכום:

להפוך את הכיוון של הדלת שלך למעבר לבחירה פונקציונלית היא הוספה למרחב המגורים שהיא ביטוי אישי דרך השינוי של כיוון הפתיחה של הדלתות. חדשנאים כמו אבין מיגון מתמקדים ביישום של קיצור דלתות בממד כדי להוסיף מימד נוסף לפונקציונליות של המוצר הזה ולוודא שהוא יישאר פועל בצורה יעילה באופן מושלם, מתאים לסגנון, נוח ואישיות של המשתמשים שלו.

[bs-pticha]

פתיחה לחכמת הקבלה | הזדככות המסך לאצילות פרצוף | אות מא

ועד"ז אחר שנתפשט פרצוף ע"ב לראש וגוף, ונעשה הביטוש דאו"מ על המסך דגוף דע"ב, שהוא מסך דבחי"ג, הנה הביטוש הזה מעלים ומאביד ממנו את הרשימו דעביות של הבחינה האחרונה שבמסך, שהוא בחי"ג. ונמצא בעת עלית המסך אל הפה דראש ונכלל בו בהזווג דהכאה, נעשה ההכאה רק על עביות דבחי"ב שנשארה במסך הזה, כי הבחי"ג נאבדה ממנו ואינה, וע"כ הוא מוציא רק ע"ס בקומת בינה, הנק' הוי"ה דס"ג דא"ק, או פרצוף ס"ג, ויחסר ז"א ומלכות דכלים וחיה יחידה דאורות כנ"ל. ועד"ז כשנתפשט הפרצוף ס"ג הזה לראש וגוף, ונעשה הביטוש דאו"מ במסך דגוף שלו שהוא מסך דבחי"ב, הנה הביטוש הזה מעלים ומאביד ממנו הבחינה אחרונה דעביות שבמסך שהוא בחי"ב, ולא נשארו במסך אלא הרשימות דעביות שמבחי"א ולמעלה, וע"כ בעת עלית המסך לפה דראש, ונכלל בזווג דהכאה אשר שם, נעשה ההכאה רק על מסך דבחי"א שנשאר במסך, כי הבחי"ב כבר נאבדה ממנו, וע"כ הוא מוציא רק ע"ס בקומת ת"ת, הנק' קומת ז"א, והוא חסר בינה ז"א ומלכות דכלים, ונשמה חיה יחידה דאורות, וכו' עד"ז.

מב) ונתבאר היטב הטעם של ירידות הקומות זו למטה מזו בעת השתלשלות הפרצופין זה מזה, שהוא משום שהביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג בכל פרצוף מאביד תמיד שם את הבחינה אחרונה דרשימו דעביות אשר שם. ויש לדעת אמנם שבאלו הרשימות הנשארות במסך לאחר הזדככותו יש בהם ב' בחינות:

הא' נק' רשימו דעביות,

והב' נקרא רשימו דהתלבשות.

למשל, אחר שנזדכך המסך דגוף דפרצוף הא' דא"ק, אמרנו שהבחינה האחרונה דרשימות דעביות, שהיא הרשימו דבחי"ד, נאבדה ממנו, ולא נשאר במסך אלא הרשימו דעביות דבחי"ג, אמנם הרשימו דבחי"ד כוללת ב' בחינות כנ"ל: דהתלבשות ודעביות, ולא נאבד מהמסך בסבת ההזדככות ההיא רק הרשימו דעביות דבחי"ד, אבל הרשימו דהתלבשות דבחי"ד, נשארה במסך ההוא ולא נאבד ממנו. ופירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו דבחי"ד, שאין בה עביו�� מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון. ורשימו זו נשארה מהבחינה אחרונה שבכל פרצוף בעת הזדככותו, ומה שאמרנו שהבחינה אחרונה נאבדה מכל פרצוף בעת הזדככותו הוא רק הרשימו דעביות שבה בלבד.

[juli1974]

חברת "אחוה" משיקה סדרת מיני קצפיות חדשה  

חברת “אחוה” משיקה סדרת מיני קצפיות חדשה  

מרנג בטעם תות, וניל, ענבים ופירות יער לקראת פורים וחגיגות נוספות, חברת אחוה, היצרנית המובילה בישראל של מוצרי חלוה,  טחינה ודברי מאפה, משיקה סדרת מוצרים חדשה ומיוחדת: מיני קצפיות.  הסדרה החדשה כוללת ארבעה טעמים בהם מיני קצפיות בטעם תות, בטעם וניל, בטעם  ענבים ובטעם פירות יער.  הקצפיות החדשות, בצבעים מקסימים מעוררי תיאבון, משווקות באריזות נוחות  מיוחדות, צנצנות עגולות עם פתיחה וסגירה לשימוש…

[hoshvilim]

חוות הרוח לאנרגיה מתחדשת על שם שלמה שמלצר על אדמות קיבוץ מעלה גלבוע על הר גלבוע. בחווה שפע של מתקנים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים (ירוקה) ולא מזהמים: טורבינות רוח, חשמל סולארי, אגירת אנרגיה בטכנולוגיית אגירה שאובה וביוגז.

אנרגיה ירוקה

אנרגיה ירוקה כוללת מגוון סוגי אנרגיות שאינן מזהמות את הסביבה הטבעית וכוללות הפקת חשמל ממקורות אנרגיה ירוקים של שמש, מים, ורוח במקוםפחם, נפט, וגז טבעי.

טורבינות רוח

במשק קיבוץ מעלה גלבוע עדיין מזדקפת לדיראון עולם טורבינת רוח הולנדי שכשלה. חודשים של עבודת מומחים וטכנאים שנשלחו על ידי היצרן הושקעו ללא הצלחה ולבסוף הטורבינה ננטשה.

הטרבינה ההולנדית הכושלת

  סמוך לקיבוץ מעלה גלבוע ניצבות גם 14 טורבינות מוצלחות רוח להפקת חשמל. טורבינות הרוח הן תוצרת מספרד 25 טורבינות בגובה 44 מטר כל אחת עם 3 כנפיים בכל טורבינה באורך 29 מטר מפיברגלאס. זה שווה ערך לבנין בן 10 קומות אבל האמת שקשה היה לאמוד את הגובה במבט מלמטה. הטורבינות נרכשו מחברת GAMESA הספרדית. ההקמה החלה ��סוף 2014 לאחר עשר שנות הכנה, וחוברה לרשת החשמל הארצית באפריל 2016.

חשמל סולארי

קיבוץ מעלה גלבוע הוא הראשון בארץ שהחליט לא לשלם את חשבונות החשמל. את שטחי החקלאות המתים – גגות הלולים והרפתות – מסיבים לשדות אנרגיה סולארית. חברת סולארית דוראל חלוצה בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. הניסיון הרב שצברה החברה בייזום, תכנון, הקמה ותפעול מערכות פוטו וולטאיות במרחב הכפרי, בין היתר, קיבוץ מעלה גלבוע -במודל השותפות המלאה.

ביו-גז

את הסירחון של הרפת ממירים בביו־גז שמייצר אנרגיית חשמל. מפעל חשמל שכולו על טהרת הטבע. אנרגיה על בסיס גז ביולוגי תניב חצי מגה בשעה על פני 5,000 שעות בשנה. כל זה מצואת הפרות והתרנגולות.

אגירה שאובה

מדובר בתחנת כח שמסתמכת על יכולת ייצור חשמל עודפת בשעות השפל על מנת לספקה בשעות שיא. זאת באמצעות שאיבת מים ממקום נמוך למקום גבוה בשעות שפל, והמרתה לאנרגיה חשמלית לשימוש בשעות השיא. במערכת “אנרגיה שאובה” נבנו שני מאגרי מים, העליון על פסגת ההר בסמוך לקיבות מעלה גלבוע והתחתון למרגלותיו ליד קיבוץ רשפים.

מאגר תחתון בקיבוץ רשפים

בין המאגרים מחבר צינור אנכי בגובה 500 מטר. הזרמת המים מהמאגר העליון לתחתון מאפשרת הפקת 300 מגה-וואט למשך כ-10 שעות. העלאת המים בחזרה למאגר העליון אורכת כ-13 שעות ודורשת כ-380 מגה וואט, אך אמורה להתבצע בשעות הלילה, בהן תעריף החשמל זול משמעותית.

פרויקט תכנון-ביצוע חוות הרוח ברמת סירין – הר גלבוע

פרויקט תכנון-ביצוע ברמת סירין והר גלבוע כולל הקמת 25 טורבינות רוח בהספק של KW850 כל אחת וחיבורן לרשת. היזמים הם חברת אפקון של שלמה שמלצר בשותפות עם ד”ר אלי בן-דוב. חוות הרוח היא למעשה שתי חוות של טורבינות רוח בצפון הארץ, האחת ממוקמת ברמת סירין וכוללת 11 טורבינות והשניה במעלה גלבוע וכוללת 14 טורבינות, יחד 25 טורבינות בגובה 44 מטר כל אחת שמייצרות סה”כ 22 MW חשמל ירוק.

מרכז המבקרים על הר גלבוע

במסגרת הפרוייקט הייחודי מוקם באתר על הר גלבוע גם מרכז מבקרים על שם מר שלמה שמלצר ז”ל. הביקור בחוות הרוח מאפשר לפגוש מקרוב את חזון הקיימות של האנרגיה המתחדשת, ואת היישום שלו בשטח. סיורים מותאמים לכל שכבות הגיל במערכת החינוך, סיורים למשפחות בחגים ובקיץ, סיורים לקבוצות הכוללים מספר אתרים בסביבה. ממרכז המבקרים נשקף נוף עוצר נשימה של עמק המעיינות, הגליל התחתון והרי הגלעד. ברחבת הכניסה “פסל הרוח” ופסלים קינטיים ייחודיים.

שעות ��תיחה: א-ה 8:30-16:00, שישי עד 12:בשעון חורף ועד 14:00 בשעון קיץ. שבת וחג סגור.

052-8114645      nrg.gilboa@gmail.com

שלמה שמלצר

שמלצר בנה את האימפריה הכלכלית שלו כמעט מאפס. לאחר שירותו הצבאי שלמה עבד אצל אביה, ויקטור, ב”מוסך ויקטור”. בשנת 1974 קנה שתי מכוניות סוסיתא והחל בהשכרת מכוניות “סוסיתא”. מאוחר יותר הרחיב את עסקי ההשכרה ועבר לעבוד עם משרד הביטחון. שמלצר רכש את אפקון ב-2003 מידי הכונס של קבוצת פויכטונגר, תמורת כ-30 מיליון שקל בלבד (כעשירית משוויה הנוכחי). קבוצת אפקון העוסקת בייצור ושיווק לוחות חשמל, קבלנות מערכות חשמל ומיזוג אוויר. ילדיו מצאו לנכון להנציח את שמו דווקא במרכז המבקרים של חוות הרוח של אפקון בגלבוע.

שלמה_שמלצר צילום:ZOZE3972

אגדה של מורה דרך

מורי דרך נוהגים לספר ששלמה שמלצר היה כביכול נהג ג׳יפ צבאי דגם CJ-6  שמשמעותו Civilian Jeep. כך לפי האגדה ששלמה קיבל את הכינוי ״סיקסט״ בשירותו הצבאי. למעשה חברת השכרת רכב Sixt נוסדה בגרמניה ב-1951 על ידי משפחת סיקסט. סיקסט גרמניה צמחה והגיעה להיות חברת ההשכרה הגדולה בגרמניה. חברת שלמה Sixt היא הסוכן של Sixt גרמניה וגדלה להיות חברת ההשכרה הגדולה בארץ. מקור השם Sixt הוא בעיר הצרפתית Sixt-Fer-à-Cheval.

טורבינות הרוח בסירין

קרא אודות טורבינות רוח ברמת סירין שהם מפעל-אח לחוות הרוח בגלבוע של אפקון.

חוות הרוח ומרכז המבקרים במעלה גלבוע * חוות הרוח לאנרגיה מתחדשת על שם שלמה שמלצר על אדמות קיבוץ מעלה גלבוע על הר גלבוע. בחווה שפע של מתקנים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים (ירוקה) ולא מזהמים: טורבינות רוח, חשמל סולארי, אגירת אנרגיה בטכנולוגיית אגירה שאובה וביוגז.

[gloudscom]

(Lenovo P8 (Tab 3/4 PLUS

אוי כמה חיכינו לטאבלט ראוי באמת!

כשהקמנו את גלאודס איש שם ב2014 היה מין תור זהב של טאבלטים סינים, זה היה כהאייפד היה חם בעולם אבל עלה מליון דולר ליחידה בערך, ואז קם שוק משגשג של טאבלטים סינים ויצרני מעבדים לטאבלטים שעשו בכלום כסף טאבלטים נהדרים, לא ברמה של אייפד אבל מדהימים למחירם. אפילו המעבדים, למשל RK3188 של חברת Rockchip בזמנו התעלה על מעבד סמסונג אקסינוס בביצועים ועלה עשירית ממנו. אבל אז אנשים הפסיקו להתלהב מטאבלט והיצרנים הפסיקו לייצר טאבלטים בהתאם וזה נהיה שוק די זנוח בעולם.

ההתלהבות המחודשת בטאבלטים התעוררה כשהסינים קימבנו את Windows ואנדרואיד באותו טאבלט (“היברידי”) ואיפשרו גם להשתמש בו לעבודה וגם להנאה. אבל גם ההתלהבות הזאת דעכה משהו עם הזמן. מה גם שהחברות ששולטות בתחום הטאבלטים האלה – Chuwi, Cube, Teclast מייצרות לרוב טאבלטים שנוטים להתקלקל ולמות הרבה יותר מהר ממה שצריך. לפחות המחיר שלהם נמוך מאוד מאוד, אפשר לקנות לילדים טאבלט חמוד באזור 60$ בלבד פטור ממכס ולהנות ממשחקים וסרטים בנסיעות. אבל זה לא יהיה משהו איכותי מאוד, לא הסאונד, לא חיי הסוללה…

אז קיווינו ש Xiaomi תציל אותנו עם ה Mipad שלה אבל הוא בהחלטה מוזרה לא שווק לשוק הבינלאומי (רק בסינית) ומהר מאוד הפסיקו למכור אותו.

וככה נותרנו עם המון טאבלטים בשוק הביניים, בלי אף טאבלט שאפשר להמליץ עליו עם המילה “איכותי!” בכותרת…. כלומר זה היה ככה, עד עכשיו!

Lenovo P8 – נעים להכיר!

עוד לפני שמדליקים אותו אפשר לראות את האיכות ולהרגיש את החומרים, שום דבר פה לא מרגיש “פלסטיק זול”, להיפך, הגב עם טקסטורה מחוספסת עדינה שגם עוזרת לאחיזה טובה יותר וגם חסינה לחלוטין לטביעות אצבע. הכפתורים של הווליום והפעלה יושבים במקומם היטב ולא מתנדנדים, המסך מדוייק בתוך המסגרת ואין זליגות אור. איכות.

    החבילה כוללת מטען (מומלץ לקנות מתאם) וכבל טעינה וקצת ספרות לא מעניינת. מה שחסר זה מגן מסך, אבל למזלנו ניתן לקנות בכמה גרו��ים מגן מסך סטנדרטי או למי שמעדיף (וכדאי) מגן מסך זכוכית וכדאי מאוד גם קייס פלי�� מלא ייעודי. בכלל אחד היתרונות הגדולים של הטאבלט על פני שאר הסינים הזולים הוא מבחר מגנים ואביזרים ענק, כולל המגן הכי חשוב והכה חסר בטאבלטים בכלל – מגן סיליקון עבה ועמיד לנפילות ומכות – אידאלי לטיולים וילדים! אגב, אביזרים כדאי לקנות בהזמנה נפרדת ולהמנע מתשלום מס מיותר עליהם!

מתחת למכסה המנוע

בהתאם לדגם הטאבלט, יגיע מעבד שונה אך כולם מסדרת Qualcomm Snapdragon המשובחת (המוכרת לכולם מסמארטפונים של סמסונג את LG ושות’) שזה כבר מגניב כי בדרך כלל טאבלטים מקבלים מעבדים מוחלשים כי הם מכוונים לשוק זול יותר. בטאבלט הספציפי הזה יש סנאפדרגון 625 עם 8 ליבות של 2.0GHz שמביא תוצאה של למעלה מ60K באנטוטו ויבטיח לכם ביצועים חלקים בגלישה ומשחקים.

עוד על הגרסאות השונות לטאבלט, כולל גרסאות עם דור 4, גודל 10 אינטש, גרסאות חזקות יותר ואף משלוח מאמזון – בהמשך. 

התוכנה!

נראה שהיצרנים הגדולים והסינים כאחד כמעט ושכחו מייצור טאבלט אנדרואיד טהור. ריבוי הטאבלטים ההיברידים יצר מחסור של ממש בטאבלטים עדכניים ומשתלמים המבוססים על אנדרואיד מעודכן. הטבאלטים ההיברידים שמים דגש על מערכת ההפעלה המרכזית – וינדוס 10 ועיקר נפח הזיכרון יופנה אליה. מה לגבי האנדרואיד? הרי בטאבלט משתלם וקומפקטי אנחנו רוצים בעיקר לראות סרטים, מוזיקה, לגלוש קצת ולשחק – את זה אנדרואיד עושה מעולה, יותר מווינדוס! אבל, נפח הזיכרון כאמור קטן מאוד, לרוב כ8GB בלבד, שמהם פנויים גי’גות ספורים בקיזוז גודל המערכת עצמה. אם זה לא מספיק, אז לרוב גם גרסאת האנדרואיד תהייה עתיקה יחסית – 5.1 לוליפופ, ללא עדכונים ועם שלל תפריטים, אייקונים ואפליקציות מיותרות והדובדבן שבקצפת – בעיות עם תפריטים בעברית.

לא כאן! 

הלנובו הזה מגיע למעשה עם אנדרואיד נקי נקי, עם אפליקציה או שניים של לנובו וזהו! יש עדכונים טובים, יש עברית מלאה, אין  אנדרואיד (יחסית) מעודכן. להיט!

הסאונד, אווו הסאונד..

לומר שזה הטאבלט עם הסאונד הכי טוב ששמעתי יהיה לשון המעטה. ה-Lenovo Tab 3 מכיל מעפנח סאונד מסוג – Dolby Atmos היודע לתת תחושה של סראונד משני רמקולים. עכשיו חשוב להבין, עצם זה שיש בכלל שני רמקולים, שלא פונים לאחור וגם בסטריאו אמיתי בטאבלט (או בטלפון) זה כבר וואו!! גם במכשירים היקרים ביותר כמעט תמיד היה רק רמקול אחד (יש מכשירים שלכאורה יש שני רמקולים אבל מבפנים רק צד אחד פעיל). לכן כבר התלהבתי שיש פה סטריאו אמיתי. בטח ובטח כשמדובר ב ATMOS. הרמקולים ממוקמים בשני צידיו המרוחקים ביותר של הטאבלט וההפרדה הזו היא שמאפשרת סאונד סטיראו אמיתי (הרי מה הטעם שיש סאונד סטיראו אם הרמקולים במרחק כמה סנטימטר אחד מהשני?) הם ממוקמים כך שיתנו חוויה בצפייה לרוחב (כגון סרטים, משחקים, יוטיוב). בצפייה במוד אנכי לא תקבלו את אותה חוויה אבל מוד זה מיועד יותר לגלישה באינטרנט וקריאה בכל מקרה.

דבר נוסף ומרשים בטאבלט הזה הוא הוויליום הנהדר, שזו נקודת חולשה של רוב הטאבלטים. פה אין חשש שלא תשמעו, אפשר להגביר בכיף.

האם זה יותר טוב מהרמקולים הנהדרים של טרונסמארט? עם כל היתרונות של Dolby, עדיין מדובר ברמקולים של טאבלט מה שאומר שאין תיבת תהודה ולא תשמעו פה באס אמיתי. מי שרוצה סאונד טוב יותר, יחבר שני רמקולי טרונסמארט T2 בחיבור TWS כך ששניהם מתחברים לטאבלט ויוצרים סטיראו אלחוטי אמיתי. אבל זה המון לסחוב והמון טרחה ובטח לא מתאים בכל מקום… לכן זה שהשקיעו בטאבלטים הזה ברמקולים הטובים ביותר שניתן לשים במעטפת כזאת קטנה זו פשוט ברכה. זה אומר שלא חייבים רמקול אחר או אוזניות כדי להנות מסרט. פשוטו כמשמעו.

קליטת GPS

קליטת הGPS של הטאבלט מעולה (לא מפתיע, בכל זאת סנאפדרגון חדיש) ו-Waze עובד חלק על הטאבלט כך שהוא מאוד יתאים למי שרוצה להשתמש בו ברכב כמעכרת ניווט, שמע ומולטימדיה. בשילוב עם אפליקציות כגון Tunein לרדיו דיגיטלי איכותי (עם תחנות ישראליות) והדיבורית מזרימת הסאונד המומלצת שלנו זה יכול להיות מרכז מולטימדיה מלא. מה שכן צריך לזכור הוא שכל הדברים האלה מצריכים חיבור לאינטרנט ולכן תצטרכו לוודא שהפלאפון שלכם מספק נקודה חמה לטאבלט להתחבר אליה (או לרכוש סים נוסף ואת גרסאת ה 4G LTE). כדי שזו לא תהיה משימה מעיקה, אפשר להגדיר את אפליקציית Tasker שתפעיל את הנקודה החמה בטלפון שלכם בכל פעם שהוא מתחבר לדיבורית של הרכב למשל.

תוכן (שידורים חיים, סרטים וסדרות)

*תמונות מסך מתוך נטפליקס, אמאזון פריים, סלקום TV ומאקו TV על טאבלט Lenovo P8 Tab 3

היום קל מתמיד להתחבר לתוכן איכותי בכל מקום שיש חיבור לאינטרנט (ואיפה שלא, אז דרך גלישה סלולארית). טבלט זו דרך נהדרת להעביר זמן בנסיעות ארוכות, באוטובוס, ברכבת ובטח שבטיסות. היום יש מגוון עצום של שרותי תוכן זולים שניתן להשתמש בהם במכשיר זה (נטפליקס, אמאזון פריים וידאו, סלקום TV, סמארט CCC ועוד) פשוט חבל להתאמץ עם תוכן פיראטי כאשר אמאזון פריים וידאו למשל נותנים לכם 30 ימי התנסות חינם ואז זה עולה רק 3$ לחודש! כוס קפה בקושי. נטפליקס יעלה באזור 30 שקלים וסלקוםסמארט כבר יקרים אבל מציעים תוכן ישראלי ושידורים חיים. אגב שידורים חיים, תוכלו לקנות מתאם עידן+  ולקלוט שידורים חיים בטאבלט בחינם!!! אך החסרון בכך שהקליטה ברחבי ישראל לא מלאה ואני מקווים שתשתפר.

*חשוב לציין: רוב שירותי הסטרימינג כיום (נטפליקס, אמאזון, סלקום….) מאפשרים הורדה של תכנים לטאבלט לצפייה כשאין חיבור אינטרנט. אז לפני נסיעה ארוכה פשוט הורידו איזה סדרה או שתיים למכשיר.

שידורים חיים (עם מתאם עידן+) על הטאבלט:

מצלמה

המצלמות בטאבלט מרשימות מאוד (ביחס לטאבלט). בדרך כלל שמים מצלמות מאוד מאוד בסיסיות בטאבלטים, גם אם המגה פיקסל לכאורה מספיק, בפועל מדובר בחיישנים ועדשות זולים והתמונה לא טובה. בטאבלט הזה השקיעו קצת מעבר לסטנדרט, יש מצלמה סבירה עם פלאש עצבני מאחורה ומצלמה קדמית לשיחות וידאו עם איכות מעולה ביחס למצלמה קדמית. סך הכל, התמונות לא יתחרו עם הסמארטפון היקר שלכם (ששליש מהעלות שלו בערך היא המצלמה) אבל אלו תמונות יפות ומספיקות. מצורפות פה שתי תמונות, אחת בחדר מואר (הכלבה הדוגמנית) והשנייה בחדר חשוך לחלוטין עם פלאש (חתול שהולך להחזיר לי על ההפרעה הלילה):

  אחסון

בטאבלט עצמו יש 16GB אחסון שזה יפה (כ-6GB נתפס על ידי מערכת ההפעלה) אבל לא מספיק אם רוצים להטעין על הטאבלט המון סרטים ואפליקציות. זה לא משנה אם אתם תמיד משתמשים בסטרימינג, אבל למי שנוסע באוטובסים הרבה ירצה אולי לשים דברים מקומית בטאבלט ולא לשרוף חבילות גלישה. לשם כך יש מתחת ללוגו של Lenovo חריץ להכנסת כרטיס זיכרון :

סיכום

ברור שההמלצה החד משמעית היא לקנות! המחיר של הטאבלט הזה קצת יותר גבוה מטאבלטים של קיוב, טקלסט וכו’ אבל כל כך הרבה יותר טוב! אין ספק שמרגע שנפרסם כתבה זו כל קבוצות הפייסבוק “הממליצות” יתמלאו בהמלצות חמות עליו אז אנחנו מבקשים מהקוראים שלנו להעריך את זה שאנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן ומשאבים כדי לסקור את כל המוצרים שרק אפשר כדי לתת לכם המלצות באמת טובות עם נסיון מיד ראשונה ואם החלטתם לרכוש, אנא עשו זאת מהקישורים שלנו למטה וכדאי לכם למלא טופס VIG לאחר הקנייה שהוא שירות בלעדי שלנו.

הגרסאות

משפחת הP8 / TAB של לנובו היא משפחה ברוכת ילדים. יש גדולים, יש קטנים, יש זולים ויש יקרים. הרבה דגמים בשלל מחירים ומפרטים וזה עשוי קצת לבלבל, אז בוא�� נעשה סדר:

הבחירה שלנו!

הבחירה שלנו והדגם הנסקר הוא הP8- עם מסך 8 אינטש ו- 3GB ראם. להלן השוואת מחירים:

[zooz name=”Lenovo+P8+Tablet” mode=”graph”]

גרסאות מומלצות נוספות!

יש כזה ע�� סים?

אם אתם רוצים את אותו הדבר, אבל עם קישוריות LTE, כלומר דור 3/4 לגלישה עם סים מבלי להידרש לחפש WIFI או להפעיל נקודה חמה מהטלפון – בחרו בדגם ה LTE:

יש חזק יותר? גדול יותר?

הדגמים המומלצים הנ”ל הם הבחירה הטובה ביותר למפרט ולמחיר, אולם אם אתם מעדיפים לקבל מהר יותר/אחריות טובה יותר:

AMAZON

אם אתם מעדיפים לקבל מהר יותר, או להנות מאחריות טובה יותר תוכלו לרכוש את ה TAB 4 – למעשה אותו הטאבלט כמו הדגם הנסקר אך עם מפרט מעט חלש יותר – מעבד 425 החסכוני יותר במקום ה625  ו2GB ראם במקום 3GB בדגם הנסקר לעיל. היתרון? אחריות אמזון מעולה, משלוח מהיר (כולל מיסים!), אנדרואיד 7.1 מעודכן ומגנים מקוריים מעולים.

8 אינטש 10 אינטש מגן ילדים/פליפ/מקלדת

KSP

בKSP תמצאו המון תת דגמים של הסדרה – חלק עם זיכרון קטן מידי, חלק עם מעבדי MTK… אז כדי שלא תטעו הנה לקט הדגמים המומלצים ומתוכם הבחירה שלנו (אותם הדגמים של אמזון). שימו לב כי המחירים באתר בקניה מהלינקים שלנו לרוב נמוכים יותר מקניה בזאפ/החנות!:

8 אינטש 8 אינטש – עם סים! 10 אינטש -32GB

אביזרים

8 אינטש

מגן מסך (זכוכית מחוסמת)

מגן סיליקון מסיבי – לטיולים/ילדים!

מגן פליפ חכם (הדלקה/כיבוי מסך אוטומטיים בסגירה/פתיחה)

10 אינטש

מגן מסך (זכוכית מחוסמת)

מגן פליפ בשלל צבעים

מגן פליפ בשלל עיצובים

Lenovo Tab הטאבלט המומלץ הרשמי החדש! (Lenovo P8 (Tab 3/4 PLUS אוי כמה חיכינו לטאבלט ראוי באמת! כשהקמנו את גלאודס איש שם ב2014 היה מין תור זהב של טאבלטים סינים, זה היה כהאייפד היה חם בעולם אבל עלה מליון דולר ליחידה בערך, ואז קם שוק משגשג של טאבלטים סינים ויצרני מעבדים לטאבלטים שעשו בכלום כסף טאבלטים נהדרים, לא ברמה של אייפד אבל מדהימים למחירם.

[a19i-blog]

אין אבידה כאבידת זמן- דבר תורה

פתח דבר: ... אם זזיו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלחטים אחריח, ולא יחש ב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם...״ (פירוש ״אור החיי ם הק׳״, דברים כ״ו, י״א) במשנה במס׳ אבות פר׳ ב׳ נאמר: רבי טרפון אומר ״היום קער והמלאכה מרובה, והפועלי ם עצלים והמלאכה מרובה, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק. הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה״. פירש ״המדרש שמואל״ שלא אמר התנא ״הזמן קצר״ אלא ״היום קצר״ כי על האדם לחשו ב תמיד כאילו יש לרשותו רק עוד יום אחד בלבד של חיים וגם היום הזה אינו ארוך, כימי תמוז , אלא יום קצר ועליו לנעל את הזמן המועט שנותר לו לחיות... ו״המלאכה מרובה״ לא רק יחסית לזמן הקצר, אלא כשלעצמה התורה ארוכה מארץ מידה. (ובפירוש רבנו יונה כתב: ״וזהו שאמרו שאותם 40 יום שעמד משה רבינו ע״ה בהר סיני לא ישן . משל למלך שאומר לעבדו מדוד זהובים מכאן ועד למחר, וכל מה שתמדוד יהא שלך, איך ישן?״) ו״הפועלים עצלים״ שאין הכוונה ליושבי קרנות והמבטלים את זמנם אלא אפילו העוסקים בתורה יומם ולילה, נקראים עצלים בהשואה למה שחייבים הם להספיק בתורה. ״ובעל הבית דוחק״ ע״י יסורים שמביא על האדם, כדי שיתעורר לעסוק בתורה יומם ולילה. ״לא עליך המלאכה לגמור״ נאמר למי שמתקשה בלימוד שלא יתיאש ויפרוש מהלימוד, כי אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שישתדל כפי יכולתו. ״ולא אתה בן חורין להבטל ממנה״ למרות כל הקשיים שיש למתקשה ללמוד, אינו יכו ל להשתחרר מחובה זו. וכן נאמרים הדברים לאיש החכם העושה חיל בלימוד ובזמן מועט לומד דפים הרבה, שהתנא מזהיר אותו שאין הוא בן חורין להבטל ממנה... ״אם למדת תורה הרבה נותנים לך שבר הרבה״. כלומר למרות שעשית את חובתך ולא עו ד אלא שעשית לנפשך ולטובתך, ובכ״ז נותנים לך שכר הרבה על כך. במשנה זו רבי טרפון פוקח את עינינו לשים לב לעובדה שחיינו קצרים ומלאכתנו רבה, וחייבים אנו להלחם בעצלות הטבעית הקיימת בנו, כי בעל הבית אינו וותרן והוא דוחק בנו למלא חובותינו וחובה זו של ״והגית בה יומם ולילה״(יהושע א׳) מחייבת את כל אחד ואחד, את מרובי הכשרון ואת מעוטי הכשרון, כי הקב״ה משלם שכר ��גיעה(ויקרא רבה פר׳ יט׳) ובלשון המקובלת: ״שכר שעות ולא שכר דפים״. על הפס׳ ״שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב״, כתב מרן החפץ חיים ששמע בשם הגר״א על ההבדל שבין ״שש״ ל״שמח״ ועל הסיבה שדוד המלך ע״ה המשיל את אמרי ה׳, ל״שלל ״ ופירש שלשון ״ששון״ בלשון הקודש, חל על ענין שמגודל השמחה נולד לו תוגה. כגון שנים הנאבקים זה בזה על שלל רב ונתנה הרשות למנצח לקחת כל השלל אך הרשות הזאת נתונה לזמן מוגבל בלבד. והנה המנצח שמחתו רבה על האפשרות לקחת שלל רב של כסף וזהב אך שמחתו מהולה בתוגה ביודעו שזמנו מוגבל. כך דוד המלך ע״ה, כאשר השיג את יקר התורה וערכה, אשר ״נחמדים מזהב ומפז רב.״״ הי ה שמח מאד על כך שבבל רגע שלומד איזו מילה מהתורה, הוא מקיים מצות עשה דאורייתא של לימוד תורה, ועבור כל מילה ודין שהוא לומד גורם עונג, בפני עצמו, למעלה אולם מגודל השמח ה נולדה לו תוגה, ביודעו שימי האדם קצרים וחשב מי יתן שיוכל ללמוד עוד ועוד, ולחטוף בזמן המועט שיש לו, אלפים רבים של מילים, פסוקים, משניות וכדו׳. כל הרעיון הזה רמוז בקיצור במס ׳ עירובין נ״ד, א׳, בדברי שמואל לרב יהודה שיחטוף ויאכל, יחטוף וישתה כי העולם הזה דומ ה לשמחת נישואין שחולפת מהר. האכילה היא רמז להלכות והשתיה היא רמז לאגדות, שיש בהן סודות התורה שנמשלו ליין... (הובא בספ׳ ״שם עולם״ לח״ח, פר׳ יט׳)

תיקים מיוחדים לספר תורה ומוסיף החפץ חיים וכותב: וכן ראיתי כתוב בשם הגר״א, שפירש מהו ״דין״ ומהו ״חשבון״? ופירש ״דין״ היינו על עבירה עצמה, ״וחשבון״ היינו שמחשבין עמו בעת הדין, על הזמן שעבר עבירה שהיה יכול לקיים מצוה . ואוי לנו מיום הדין, מה נענה אפילו אם רק יחשוב הקב״ה עמנו על בל רגע ורגע שדברנו שיח ה בטלה על העון של פרישה מהתורה בזה הזמן בלבד, כי באמת בכל תיבה ותיבה של לימוד התורה הוא מקיים מצות עשה בפני עצמה. ואם לומד פרק משניות או דף גמרא הוא מקיים כמה מאות מצוות כמו שכתב הגר״א ז״ל בשנות אליהו פרק א׳ דפאה בשם הירושלמי, ואם כן נבוא לחשבון, כמה אלפים תיבות קדושות של תורה שבל אחת בפני עצמה היא מעוה רבה שביטלנו בידים, וכנגדם הכנסנו כמה אלפים עונות של ביטול מעוות עשה דתלמוד תורה בעת הזה גופא.״(ספר ח״ח, פתיחה, עשין) ובקוראנו דברים מלהיבים ונוראים אלו, אמרנו ללקט, מדברי חז״ל וחכמי הדורות, בענין גוד ל חיוב ניצול הזמן וחיוב מצות תלמוד תורה, וכן הנהגות ועובדות מגדולי ישראל,כדי שישמע חכם ויוסף לקח. ויה״ר שיהיו הדברים לע״נ הורינו היקרים, נ״ע. ואם יועילו דברים אלו, לי ולשכמותי, והיה זה שכרי. ויה״ר שבזכות הלימוד בקונטרס זה, וזכו י הרבים, יכופר לי עוון בטול תורה מעודי ועד היום.

[biuvit-blog]

ביובית – כל מה שרציתם לדעת

ביובית היא משאית מיוחדת שבה ניתן להשתמש לטובת שורה ארוכה של מטרות. יש כמה דברים שכדאי לדעת על המשאית הזו וחשוב להזמין אותה גם לצרכי תחזוקה. ראשית, המשאית כוללת מיכל קיבול למי שופכין, משאבות יניקה ומשאבות הסנקה. זה למעשה מה שהופך את המשאית לפתרון שאיבת ביוב ולחלק בלתי נפרד מסל האמצעים לטיפול בתקלות בצנרת.

שנית, כדאי לדעת שבעזרת המשאית ניתן לבצע את הפעולות הבאות:

א. פתיחת סתימות – סתימות ביוב חמורות שלא נפתחות בעזרת פומפה או בשיטות מסורתיות יותר יכולות להיות מטופלות רק  באמצעות ביובית

. במקרה הזה התפקיד של המשאית הוא להזרים מים בלחץ גבוה וכך לפתוח את הסתימה.ב. שאיבת מי תהום – מלבד פתיחה של סתימות ביוב על ידי הזרמת מים בלחץ דק וגבוה, ניתן להיעזר במשאית גם לטובת שאיבה של מי תהום. שאיבת מי תהום מתבצעת בעיקר מתוך פירי מעליות, מקלטים, חניונים תת קרקעיים או כל מקום נמוך אחר שמועד לפורענות אחרי גשמים והצפות.ג. שאיבת בורות רקב, שומן ודלק – ביובית היא גם המשאית היחידה שמסוגלת לשאוב את הנוזלים הסמיכים של בורות רקב, שומן ודלק. שאיבת בורות מן הסוג הזה חיונית במפעלי תעשייה והיא מהווה חלק מהתחזוקה השוטפת של תחנות דלק. כמו כן, כדאי לדעת שהשימוש במשאית נועד לשאיבת בורות רקב מסביבה פרטית, עסקית או ציבורית.

מי משתמש במשאית ומתי כדאי להזמין אותה?השימוש בביובית נפוץ בקרב אנשי מקצוע כגון קבלני ביוב וחברות אינסטלציה. כל חברת שאיבות זקוקה למשאית כזו על מנת לספק שירותי ביוב מהירים ויעילים. את המשאית מפעילים נהגים שמוסמכים לכך ובעלי רישיון רלוונטי בלבד. ניתן להזמין את המשאית בהתראה קצרה ולשלב את השירות יחד עם פתרונות ביוב נוספים.

מלבד כל האמור לעיל, כדאי להזמין ביובית בכל מקרה שבו מתגלות סתימות קשות או לצרכי תחזוקה. השימוש במשאית לתחזוקה נועד לשטוף קווי צנרת אחת לתקופה מסוימת. התחזוקה מוכיחה שסתימות בביוב לא נגרמות ברגע אחד ובכל מקרה ניתן למנוע אותן עם קצת תשומת לב. 

המאמר ביובית – כל מה שרציתם לדעת פורסם לראשונה בבלוג

from sewage-yosi.blogspot – Feed

http://sewage-yosi.blogspot.co.il/2017/04/blog-post.html

[bs-pticha]

פתיחה לחכמת הקבלה | אות ג'

וסדר השתלשלות האמור עד להביא את הרצון לקבל על צורתו הסופית שבעוה"ז, הוא על סדר ד' בחינות שיש בד' אותיות של השם בן ד'. כי ד' אותיות הוי"ה שבשמו ית' כוללות את כל המציאות כולה מבלי יוצא ממנה אף משהו מן המשהו. ומבחינת הכלל, הן מתבארות בהע"ס: חכמה, בינה, ת"ת, מלכות, ושרשם. והם עשר ספירות, כי ספירת התפארת כוללת בעצמה שש ספירות הנקראות חג"ת נה"י. והשורש נקרא כתר, אמנם בעיקרם הם נקראים חו"ב תו"מ. וזכור זה. והן ד' עולמות הנק': אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ועולם העשיה כולל בתוכו גם את עוה"ז. באופן, שאין לך בריה בעוה"ז שלא תהיה מחודשת מא"ס ב"ה, דהיינו במחשבת הבריאה, שהיא בכדי להנות לנבראיו, כנ"ל. והיא בהכרח כלולה תיכף מאור וכלי, כלומר מאיזה שיעור של שפע עם בחינת רצון לקבל את השפע ההוא, אשר שיעור השפע הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, והרצון לקבל השפע הוא מחודש יש מאין, כנ"ל. ובכדי שהרצון לקבל ההוא יבא על תכונתו הסופית, הוא מחויב להשתלשל עם השפע שבו דרך הד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ואז נגמרת הבריה באור וכלי, הנקרא גוף ואור החיים שבו.