#ם מסוק | Explore Tumblr Posts and Blogs

hoshvilim · 6 years

Text

אנדרטת הנ”ד ממוקמת בבקעת הירדן – שישה קילומטרים מצפון ליריחו, כקילומטר דרומית מזרחית לייט”ב, וסמוך ולכפר הפלסטיני עוג’ה א-תחתא. האנדרטה הוקמה ב-1978 ביוזמת המשפחות השכולות וצה”ל ועוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ (מ׳ אריה). האנדרטה מנציחה זכר 54 חיילי צה”ל שנהרגו בהתרסק מסוק בבקעת הירדן ב-10 במאי 1977 (כ”ג באייר תשל”ז). נ״ד הוא 54 בגימטריה.

גבעת הנ״ד

מ׳ אריה

מ’ אריה הוא שם העט של אריה מוסקוביץ צייר, מאייר ואמן גרפי. מוסקוביץ אייר עשרות ספרי ילדים ועיצב יותר משלש מאות סמלים עבור צה”ל.

ההנצחה הבעיתית

אני מתבייש לכתוב את המילים הללו. יחדיו מלח הארץ ותמצית ארץ ישראל לאחד היו, ואינם. שימו לב לאפליה בתיאור שתי קבוצות הקרבנות בלוח שהוקם על ידי יחידת הנצחת החיל של צה״ל:-

54 לוחמים…מן האזור באו, הערער, הזית ושזיף הבר, מן הסיקסוק, הדבור, וחוחית הדרדר. מסמטאות הכרך, מן העבר, מאדמת החימר, עד אבק המדבר. עד כאן 44 לוחמים.

עשרה אנשי צוות אוויר אבירי השמיים, מלח הארץ.

אנדרטת הנ״ד

אסון הנ”ד

באסון הנ”ד היה תאונה אווירית בה התרסק מסוק יסעור (Sikorsky CH-53 Sea Stallion) במהלך תרגיל בבקעת הירדן. באסון נהרגו 44 לוחמים וקצינים מחטיבת הצנחנים, לוחמי גדוד 890, ו-10 אנשי צוות אוויר, סה״כ 54 חיילי צה״ל. התאונה הוגדרה כתאונה האווירית הקשה ביותר בתולדות צה”ל”.

לאחר ההמראה הנמיך המסוק עד שפגע במדרון של גבעה והתרסק. כל החיילים נהרגו. מפקד החטיבה, אל”ם עמוס ירון, החליט ירון כי יש להמשיך את התרגיל, משום שאירועים מסוג זה עלולים להתרחש

54 לוחמים ואנשי צוות, הרבה מעבר להוראות היצרן, שהגביל את מספר הלוחמים ל-33 בלבד. המסוק אמור היה להמריא כשעליו 58 לוחמים ואנשי צוות, אך הטייס העביר ברגע האחרון 2 מהצנחנים ו-2 מאנשי חיל האוויר למסוק אחר ושפך כמות ניכרת של דלק באתר ההמראה, כדי להקטין את המשקל העודף.

מרפסת התצפית

http://www.hoshvilim.com/wp-content/uploads/2019/01/הנד-עברית-מוזיקה.mp3 http://www.hoshvilim.com/wp-content/uploads/2019/02/הנד-אנגלית-מוזיקה.mp3

[מסבירן קולי]

מדוע הושכחו 54 הלוחמים שנהרגו?

הבחירות המפורסמות ב”מהפך” עמדו להתקיים ב-17 במאי 1977. הורה שר הביטחון ומועמד לראשות הממשלה דאז, שמעון פרס, על הטלת חיסיון על פרטי חקירת האירוע. לוחמי הצנחנים היו מחזור גיוס מאי 76′ – מה היו מכנים גיוס “מאו מאו” -צירוף של חודש מאי ומחתרת ה”מאו מאו” שלחמה בקניה. המוסדות התיחסו אליהם כסוג ב׳.

המשפחות התחלקו לשלוש קבוצות:

הראשונה היא משפחת חיל האוויר, אליטה מחובקת ומטופלת במקצוענות – מהצד המוגדר כ’איכותי’.

הסגל, שילוב של חבר’ה יוצאי פנימייה צבאית גם הם מהצד המוגדר כ’איכותי’ יותר.

החיילי מחזור מאי, אנשים שלא בהכרח גמרו תיכון , רבים מהם משכונות מצוקה של ‘ישראל השניה’. רבים מהמחזור התגייסו עם תיקים פליליים במשטרה וגם נפקדות. אך כלוחמים – היו מהמעלה הראשונה.

העלון הפלוגתי של הפלוגה היה חריג מהעלונים הסטנדרטיים שהוצאו בחטיבת הצנחנים. בניגוד לשער המסורתי בצבעי החטיבה – אדום או לבן, בחרו חיילי הפלוגה בכריכה שחורה המקשה על קריאת הכיתוב. המתאמצים יגלו את הכותרת “כך היו חיינו”. טקס הזיכרון השנתי באתר האסון בבקעת הירדן מעולם לא קיבל מעמד של טקס ממלכתי. רק בשנת האסון ושנה אחריו התייצבו לטקס שר הביטחון והרמטכ”ל ובמשך 30 שנים הדירה רגליה מהאירוע כל הצמרת המדינית והצבאית.

ספרים של ההוצאה לאור של משרד הביטחון, המציינים אירועים שונים בתולדות המדינה, בצורה עקבית אסון הנ”ד אינו מופיע.

חטיבת הצנחניםהפיצה ספר לציון יובל לחטיבה ושלחה אותו למשפחות שגילו כי גם החטיבה שאמורה לשאת על נס את חלליה וזיכרונם התעלמה מהאירוע. מפקד אוגדה 98 (שמורכבת גם מחטיבת הצנחנים הסדירה) דאז, אביב כוכבי גנז את הספר.

דו”ח ועדת החקירה נמסר למשפחות רק לאחר 25 שנה ופורסם לציבור (בגרסה מצונזרת) בשנת 2014.

תיאור האנדרטה

ועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא לגבעה, עליה התרחש האסון, “גבעת הנ”ד”. על הגבעה, המכונה בשם גבעת הנ”ד, ה��קמה אנדרטה הבנויה מלוחות אבן, הניצבים זה בצד זה ויוצרים את צורת האותיות נ”ד.

שביל הגישה

אל הגבעה מוביל כביש עפר תחום בשדרת דקלים ובאבנים לבנות. סביב הרחבה עצים נטועים וסככות שלהן גגות יריעות בצבעי אדום עז ולבן (צבעי הצנחנים), וממנה מוביל שביל צר לאנדרטה.

על לוחות שיש, הקבועים בה, מופיעים סמלי חיל האוויר והצנחנים. על לוח נוסף נאמר: “איך נפלו גיבורים – על גבעה זו מצאו את מותם 54 לוחמים בהתרסקות מסוק בעת תרגיל משולב בכ”ג אייר תשל”ז תנצב”ה”.

והיו למאורות…..

על דופן נוסף של האנדרטה רשומות המילים: “לזכרם לעד“.

יזכור

במשך השנים לא תחזוקת האתר היתה ירודה. בגלל בעיות מקרקעין עם המנהל האזרחי אתר גבעת הנ”ד אינו מוכר כאתר הנצחה מוכרז ולכן משרד הביטחון לא היה משתתף באחזקתו. לרגל מלאת 40 שנה לאסון שוקם האתר ושופץ בסיוע משרד הביטחון, הקרן הקיימת לישראל והמועצה האזורית בקעת הירדן. המקום נגיש לכל.

לוח ההנצחה

על לוחות שיש מופיעים סמלי חיל האוויר והצנחנים. בלוח המקורי שמות הנספים מחיל אויר היו למעלה ושמות הצנחנים שניספו. בלוח הנוחחי רשומים שמותיהם של כל 54 הצנחנים ואנשי צוות האוויר שנספו לפי סדר א-ב.

לוח הנצחה

חורשת עצי הזית

בשנה האחרונה ניטעה על ידי המשפחות, חורשת עצי הזית וליד כל עץ נחקקו שמות הנספים באבן.

עצי הזית

סיפור האסון בשיר

סיפור האסון שניכתב כשיר על ידי חייל הפלוגה ,עופר נגר, חרוט על שני סלעים אשר הוצבו משני צידי המעבר לכיוון אזור התצפית.

השיר של עפר נגר

איפה צביקה?

עקב פעילותו המבורכת שלעומר ונעמה עתידיה , בעל חוות בודדים החקלאית ״חוות עינות קדם״ צומצמה נוכחותם של ערביי הסביבה בקירבת גבעת הנ״ד ועל אדמות ייט״ב. בין היתר הופסקה כמאט לחלוטין ציד צבאים. לכן קבוצות צבאים מקבלים את פני המבקרים בקבעת הנ״ד. כדאי לכם לבקר. הם מצטלמים יפה.

איך מגיעים?

מכביש 90 דרך כפר הפלסטיני עוג’ה א-תחתא וכביש 449.

מכביש אלון מצומת רימונים דרך כביש 449. בשתי הדרכים מוליכה למקום דרך כורכר צרה ומתפתלת באורך של כ-2 ק”מ.

אתרים סמוכים

מגלש נחל ייט״ב – ואדי עוג’א – وادي العوجا חי וקיים

מחצבה עתיקה בערבות יריחו

מבדד דיר חג׳לה – אתרי המתבודדים בערבות יריחו

אנדרטת הנ״ד * אנדרטת הנ"ד ממוקמת בבקעת הירדן - שישה קילומטרים מצפון ליריחו, כקילומטר דרומית מזרחית לייט"ב, וסמוך ולכפר הפלסטיני עוג'ה א-תחתא.

#אנדרטת הנ״ד

0 notes