#יש קונטקסט לרנט?

[letaot-ze-magniv]

זה הולך להיות ארוך, ומתיש, אבל זה נושא שצריך לדבר עליו.

אני לא משפפת כל שיפ שקיים, אני גם אגיד לך למה; כי יש שיפים שהם באמת לא טובים. מהותית, הם לא טובים. הם רעילים ופשוט לדמויות מגיע יותר טוב.

למה אני מתחילה עם שיפים, אגב? כי לקהילה יש איזה דאבל סטנדרט שכל דבר שהוא גיי הוא אוטומטית סבבה ובסדר ו-וואלה, לא. זה לא.

צריך יצוג, חייב יצוג, אבל בבקשה יצוג של מערכות יחסים בריאות ונורמליות מאשר נגיד דמות א' שבוגדת בבעלה עם דמות ב' וכולם משפפים אותם כי הן 2 לסביות אבל אם זה היה זוג סטרייטי כולם היו יוצאים ומחרימים את הסדרה.

הדאבל סטנדרט הזה של הקהילה בדברים האלה, גם ביצוג, גם בדמויות (!) מחרפן אותי ודוחה אותי.

אני אגיד משהו שישמע קצת לא בסדר: דמויות להט"ביות לא חייבות להיות טובות כל הזמן. יצוג יכול להיות גם על הפנים, אבל אולי נפסיק להצדיק מערכות יחסים מתעללות ודמויות פסיכוטיות בתור "אה הוא גיי uwu מותר לו"

זה לא בסדר וזה חולני ונשבר לי הזין מזה.

כן, לגמרי. אני משתדל לא להסתובב בפאנדומים בין היתר מהסיבה הזאת. יש קו מסויים בין ״הכל בסדר כל עוד זה גיי״ ובין סטנדרט כפול לכיוון הפוך שבו סדרות נפלאות כמו סטיבן יוניברס ושי רה סופגות הרבה יותר ביקורת בגלל שהן להטביות, שהוא הרבה יותר נפוץ. באינטרנט אנשים נוטים להיות באחד הצדדים, מבחינת אנשים שאני מכיר בחיים האמיתיים, כולם חוץ מאחד נשארים באמצע.

אם זה בקשר לפוסט האחרון שלי על מיי הירו אקדמיה את אפילו יותר צודקת. השיפ הכי פופולארי שם זה הדמות הראשית והביריון שלו שמתעלל בו מאז שהם ילדים, משפיל אותו בפומבי, פוגע בערך העצמי שלו ומשתמש נגדו באלימות מילולית ופיזית.

לפי דעתי, הסוד בייצוג טוב והוגן של כל קבוצה שהיא הוא מגוון. יש להטבים מכל הסוגים, והדרך הכי טובה מ להימנע מסטריוטיפים שליליים או אידאליזציה היא להציג כמה להטבים שונים בסיפור ולהתייחס אליהם באותה רמת עומק שנותנים לדמויות סטרייטיות וסיסיות.