#האגו

[beigale-shtuchim]

כל כך נמאס לי מביביסטים שאני רואה שכותבים תגובות גועליות על משפחות חטופים כי הם לא מסכימים איתו. מאיפה האומץ??? מאיפה האומץ לקרוא להם בוגדים ומסיתים ומגזימים וחברים של הנוחבות????? אנשים פשוט איבדו את זה. כל כך בא לי שביבי ימות מוות ארוך וכואב כבר חאלס נמאס ממך יא חלאה רקובה ומושחתת

[daz4i]

רגעים שמחזיקים את האגו שלי בחיים

[achisraeli]

"חברים אי אפשר להתווכח על האגו בו זמנית, תעשו את זה אחד אחד"

[eticreatesworld]

מטלה 06 - סיפור לא לינארי

מטלה זו ביצעתי בשיתוף עם חברי סהר :)

מטלת התרגיל היא ליצור חווית סיפור לא לינארית אינטרקטיבית של הסיפור כיפה אדומה או זהבה ושלושת הדובים, שתאפשר לפחות שלוש דרכים שונות לחוות אותו או תוביל ללפחות שלושה מהלכי עלילה שונים.

אני וסהר ידענו מההתחלה שהסיפור שנרצה לספר זה כיפה אדומה, בגלל גודל העולם ועצם העובדה שעלילת הסיפור הינה מסתעפת לאורך היער, וגם ידענו שרצינו לעשות משחק רב משתתפים. בהתחלה חשבנו איזה משחק לעשות והתלבטנו בין ״סולמות ונחשים״ ל״מונופול״ והחלטנו לעשות שילוב בינהם.

התחלנו מלב��ות את העולם ולייצר את הלוח באילוסטרייטור, לפני עשינו מחקר קצר על הסיפור ועל הצבעים והסגנון העיצובי שנרצה לתת ללוח, ובהתאם בנינו את כל האייקונים. בו זמנית ניסחנו משימות לקלפים השונים שבמשחק וזה היה ממש כיף ומצחיק :)

ניסינו לתת למשחק טוויסט שמבדל אותו מהמשחק המקורי ונותן לו תחושה כיפית למשחק עם חברים ומכניס את המשתתף לעולם וליער.

בנוסף ללוח, היה לנו חשוב לייצר תחושה של התרגשות ומלאה של משחק במשחק קופסא חדש - כלומר רצינו לייצר קופסא, דמויות, קוביה ולתת למשתתף את החוויה המלאה של פתיחת המשחק, סידור הלוח וחלוקה של הדמויות, וגם ייצרנו ספרון חוקים בעיצוב של הלוח על מנת ליצור הרמוניה ועולם חזותי זהה לכל חלקי המשחק.

ניסינו את המשחק עם עצמנו ועוד כמה חברים לפני הפיתוח הסופי עם הסקיצה שלנו וכשראינו שהמשחק עובד זו הייתה זריקת ביטחון עצומה שנתנה לנו את החופש באמת להתחיל לעצב הכל בהתאם למה שקבענו בהתחלה :)

בכיתה בזמן ההדגמה והמשחק, היה ממש כיף לראות את חברינו לכיתה משחקים ובאמת נכנסים למשחק - מצייתים לחוקי המשחק, צוחקים ונהנים מהמשימות ומידי פעם צוחקים על שאר המשתתפים כשהם מפסידים ומשחקים עם האגו שלהם :D

היה לי מאוד כיף לפתח את המשחק עם סהר, ובאופן כללי ממש נהניתי מכל התהליך עצמו, גם לחשוב על הרעיון וגם כשנכנסו לפרטים הקטנים. זה הביא לי הערכה מחודשת למפתחי המשחקים, כי באמת ראיתי כמה השקעה ומאמץ נכנס בכל הדבר הזה שנקרא משחק קופסא.

[thewomenchannel]

נשים 21: ברוחניות אין מין

החיבור הוא מעל האגו,

מעל המלכות, מעל הרצון לקבל,

לא חשוב אם מדובר בחיבור בין גברים, או בחיבור בין נשים.

[myprism]

כמה מרירוצ עולה בי אלוהים, ועל מה לולי? על מה?! על האפס הזה? על זה שהוא מתקיים לידי? למי אכפת!!!!!!!!!!!!!! האגו שלי אומר לי שיזדיין ובאותו הזמן נכנס למגננות.

אבל אני יותר ממנו. יותר קשוב, יותר מחובר, יוצר נושם, יותר חחלק מהטבע. אני חזק יותר. אני יודע מכ אני עושה. ולא אכפת לי ממני.

[vlad-newreality]

על רגל אחת מלמדת חכמת הקבלה כך: מחוץ לאדם יש כוח של השפעה טובה, כוח נתינה ואהבה. אנו נמצאים בתוכו כמו בתוך ים, אבל עטופים בכוח הפוך של קבלה עצמית, כוח האגו. אפשר להזמין את הכוח החיצון הזה אלינו, למשוך אותו שיעבוד עלינו. זהו כוח פסיבי, הוא עובד רק אם אנחנו רוצים שהוא ישנה אותנו לטובה.

כשהכוח הזה ישנה אותנו, הוא ייתן לנו יכולת להתקשר בינינו בצורה טובה, הדדית. דרך השינויים החיוביים שיקרו בנו, אנו נתייחס בצורה חדשה למציאות. נתחיל ליצור קשר בין הכוח החיובי שיתגלה בתוכנו לכוח החיובי שיש מחוץ לנו, ובאמצע תהיה איזו מחיצה אגואיסטית. אנחנו נדע איך לעבור אותה גם מצדנו כלפי הכוח החיובי, וגם איך להעביר אותו דרכה אל הצד שלנו. ייבנה מעין סנדוויץ': בשכבה העליונה יימצא הכוח העליון הטוב, בשכבה התחתונה נהיה אנחנו טובים, ובאמצע יימצא הכוח הרע. מציאות הרע תיצור שכבת בידוד שתבטיח שלא ניעלם בתוך אותו הכוח הגדול, אלא תבנה אותנו כיצורים עצמאיים, מבינים, מרגישים. דווקא בקשר בין הרע והטוב, בין כוח האגו וכוח ההשפעה, נוכל לראות את העולם החדש, לזהות כל דבר ועניין באור חדש.

בשיא התפתחותנו, כל המין האנושי יפקח עיניים בכוח השפעה, ��וח בלתי מוגבל. אנו נראה את עצמנו ואת כל המציאות בצורה בלתי מוגבלת, שונה לחלוטין מזו של עכשיו. נראה שכולנו מחוברים, כל המידע, הרגשות והתכונות שלנו, כל המילויים והסיפוקים, כולם יעברו מאיש לרעהו ללא שום הגבלות. לכל אחד ואחת יהיה עולם שלם, לא על חשבון הזולת. אנחנו נחווה שלווה, שלמות ונצחיות, כפי שאומר גדול המקובלים במאה העשרים, "בעל הסולם" – הרב יהודה אשלג: "עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון". (מאמרי "שמעתי", טז)

[levtov1]

אגו 41: ייחודיות - היסוד של האגו #ייחודיות היא ה#יסוד של #;האגו שלנו. צורת הייחודיות הזאת, שכל אחד ואחד מרגיש את עצמו, שהוא היחידי שקיים ב#עולם, וכל ה#אחרים קיימים רק כדי לשרת את #רצוןלקבל שלו. צורה שקיימת ב��ו מהטבע, כי היא נובעת מהבורא, שהוא היחיד שקיים בעולם. לכן האדם שצריך לפי #תוכניתהבריאה, להגיע ל#הזדהות עם ה#בורא, יש בו #תכונות הייחודיות ש'#אני ה#מיוחד', לעומת יתר האחרים. #האגו #אגו #אגואיזם #האגורצוןלהנותעלחשבוןהזולת #אגו_רצון_להנות_על_חשבון_הזולת #חכמתהחיבור #הרבמיכאללייטמן #יעלליאור #ישראל #נשים #ילדים #משפחה #התפתחות #מטרה #חיבור #אהבתהזולת #ואהבתלרעךכמוך https://www.instagram.com/p/CedUY57qJs5/?igshid=NGJjMDIxMWI=

[bnncat]

אני במצעד האקלים בתל אביב ומישהו כאן הסתובב עם שלט שהגבלת ילודה זה הפתרון ופשוט נכנסתי לbeast mode מה לעזאזל

[kabclip2020]

האגו המתגבר 129: גלי צונאמי של שינויים שוטפים בכוח את החיים

הבעיה שלנו שאנחנו לא יודעים מול מה אנחנו עומדים. עשרות שנים דברנו שאנחנו נמצאים בעידן חדש, אהבנו לדבר על עולם חדש, על זמן חדש, כאילו אנחנו כבר נמצאים בדור חדש, אבל בפועל התנגדנו לכל שינוי ולא התחלנו לנוע יחד עם השינויים. ועכשיו השינויים באים בכוח כמו גלי צונאמי, שחודרים לתוך העיר ושוטפים את הרחובות. ואנחנו עדיין דוחים אותם ולא מסוגלים לעכל, שכוח הטבע מושך אותנו למציאות חדשה, לרמת חיים חדשה, להסתכלות חדשה על המציאות. אלא עומדים וצוחקים 'איזה יופי של גלים יש בים', ולא רואים ש'אוי ואבוי זה מוות', שמתקרבת לחוף מסת מים אדירה, שמתרוממת כמו חומה לגובה של עשרות מטרים, וכבר אי אפשר לברוח.

[hapijamot-hozrim]

הבגרות האהובה עליי, 10/10, אמליץ לחברים

גאנג מודל e איך הלך לכם?

[thisisthejellyfish]

אני שונאת זמנים כאלה. אני שונאת להיכנס לפה ולראות רק צד אחד של הבעיות. שונאת לקרוא על איך אנחנו פשוט זדוניים והם חפים מפשע, איך הכל שחור ולבן כמו בסרט ישן.

כי זה לא ככה. אף אחד לא חף מפשע, ואף אחד גם לא נבל מרושע. אנשים תמימים יש בשני הצדדים. אשמים ו'לא צודקים' יש בכל מקום.

אנחנו לא איזה מדינה 'לא חוקית' של קולוניאליסטים שדורכים על פלסטינים מסכנים, והם לא איזה עם קולקטיבי תמים על לא עוול בכפו.

יש הרוגים בשני הצדדים. יש חפים מפשע בשני הצדדים.

כי העולם לא עובד ככה. בשני הצדדים הרוב הם אנשים שפשוט רוצים לחיות בשלום - כאן בין הים התיכון לנהר הירדן. הרוב רוצים שקט ושלווה, פשוט להנות מהחיים שלהם במקום היפה הזה שהם קוראים לו בית.

אבל בשני הצדדים יש פוליטיקאים שלא מוכנים לשים בצד את האגו ולעבוד על שלום. בשני הצדדים יש קיצוניים שרק רוצים להעליב לפגוע ולהרוס, לזרוק מאמצים לפח ולשבור כל תקווה קטנה לרסיסים. בשני הצדדים יש אנשים שרק מפיצים דברים נוראיים על האחר, מסיבה אחת - שנאה.

אפשר להתגבר על כל זה - אם רק ניתן לתקווה לפרוח. באמת שאפשר, רק צריך להשקיע בזה מספיק.

[sangariasunsets]

#לפעמים דברים פשוט מסתדרים#

ערב השני שלי בפורטוגל. נורא רציתי לצאת ולהנות קצת מחיי הלילה, אבל לא כל כך הצלחתי למצוא את עצמי בין החבר׳ה של ההוסטל. רובם אירופאים צעירים שכל קשר ביני לביניהם מקרי בהחלט. לרגע צפו שוב החששות. התחלתי לשאול את עצמי איפה אכיר אנשים בגילי? ומה יקרה אם אבלה את כל החודש לבד? נשמתי עמוק ועשיתי דבר של חשבתי שאעשה בחיים. אבל שמטיילים לבד צריך לפעמים לשים את האגו בצד ולשחרר. אז פרסמתי פוסט בקבוצת הפייסבוק ״מטיילים בפורטוגל״.

אחרי זה התחלתי לדפדף קצת בקבוצה, ולפתע ראיתי שממש עשר דקות לפני שפרסמתי פוסט, בחורה נוספת פרסמה בדיוק את אותו הדבר. ישר כתבתי לה הודעה ופחות משלוש דקות אחרי כבר דיברנו בטלפון וישר הרגיש כאילו אנחנו מכירות שנים. זה מדהים איך תמיד עם ישראלים הכל כל כך קל. ובכל אחד ואחת מרגישים קצת בית.

אייר סיפרה לי שהבחור שהיא טיילה איתו חוזר לארץ בפתאומיות והיא לא יודעת אם להשאר או לחזור יחד איתו. בסוף היא החליטה לתת צ’אנס ולהשאר ולחפש אנשים. בקול נרגש היא אמרה לי בטלפון שהיא חייבת לצאת לבלות. ואני אמרתי לה שהיא באה לי משמיים שניה לפני שסגרתי טיסת חירום חזרה לארץ.

[meshaceh-ceevim]

האחיין שלי בנץ

ניצן- ניצן היא הדמות של הילדה המוזרה של השכבה,ומוקצנת ברמה שמזלזלת באינטיליגנציה של כל הדמויות האחרות(יולי) ובעיקר של הצופים,בכללי ההומור של ניצן נראה כאילו הוא מכוון לילדות בנות 9 שהגיעו לפאזת הלקרוא ספר בציבור זה פדיחה , כמו למשל בבדיחה השנונה מהסדרה בה יולי (ראה ערך בהמשך פוסט-יולי) מתגלה כלא יודעת מה זה ספר ואז כשניצן הסבירה לה באותה שפה שמסבירים לילד ה"גברי" הזה מה זה איפור יולי שמוקצנת בעצמה מתנהגת כאילו עצם רכישת הידע הזה היא קרינג. ניצן מתנהגת בילדותיות ומשקיעה אנרגיה בדברים זעוטים רק כי הם לא שגרתיים ומשלבים אותה בכוח בבועת הילדה השונה והמיוחדת.

יולי- יולי היא דמות עגולה. היא הבריונית המפונקת העשירה הטיפיקאלית, סטראוטיפ נוסף ובן רבים בסדרה מבחינת סוגי דמויות שהם כל כך צפויים וחוזרים על עצמם בכל סדרה שמיועדת לאותו קהל. ליולי יש שפוטות שמשום מה הם הכלבות הטובות של יולי לא משנה מה היא עושה ,כאילו לא ראינו את זה במלכת הצעקה,אלישע, וכמובן הת'ר. היא דמות עם דיביליות מופזרת ולא טבעית,שטחית וחסרת תוכן חוץ מהתוכן שלה בטיקטוק שהצליח להחזיק קו עלילה ראשי בפרק אחד. אמנם בגלל שזה סדרה בחינוכית לדמות חייב להיות איזה קטע שיגיד "רגע,הכתיבה שלנו שונה ומיוחדת" אפילו יותר מ��ל הדמות של ניצן,ולכן הוסיפו ליולי סטראוטיפים נוספים כדי שיהיה לפחות משהו לכתוב על הדמות הזו, כמו זה שאמלה העשירה שלה בעצם לא שמה עליה והיא מרגישה בודדה(ראו:קלואי מהחיפושית המופלאה) או זה שהיא בעצם מתחרטת על זה שהיא רעה לחברות שלה כל הזמן.

נטע- נטע היא דמות מתוחכמת כתיבתית. נטע באה לעשות הפוך על הפוך על הפוך על הדמות של השונה ומיוחדת. היא שונה ומיוחדת אבל לא מתאמצת אבל בעצם היא כן. נטע היא אלה מדמדומים שעוזבת את הגבר המסתורי בשביל גבר עם שיער יותר ארוך (ראו ערך-ים) רק בשביל להבין שהיא בעצם לא רוצה אותו כי הוא לא בנאדם שיכול לגרום לה למות בטעות. נטע היא הדמות הזו שמצליחה בהכל גם בלי להיות מגעילה לכולם והיא קצת מהכל בקטע טוב מה שעושה אותה מושלמת אפילו יותר מהילדה המושלמת יולי וככה גורם לכל העושר והיופי של יולי להראות חסרי ערך. היא כמובן רגישה וצנועה ולא יכולה להכיל את כמות ההערצה שהיא מקבלת מכולם, היא לא התכוונה להיות מושלמת. נטע אמן יהיה קו עלילה משני שכולו עוסק בעינוי שלך בגהנום של הסדרה,והוא נשמע ממש ציני ואת לא תאהבי את זה נטע כי לדמות המושלמת לא נותנים להיות מצחיק כי לדמות הקומית חייבים להיריד כמה נקודות אייקיו כמו לדמות של תומי(ראו ערך-תומי)

תומי- אם כל הדמויות האלה מזלזלות באינטלגנציה של כולנו,הדמות הזו כבר עשתה לבל אפ וזלזלה באינטלגנציה של השחקן עצמו. ישנו טמטום מופרז ברמה של דורה(ויולי) שיש להן בורות ידע בגודל של האגו של המן הרשע ושילוב של האנרגיה של ציפי שביט, שלא לדבר על הדיסני אקטינג.

יהיה המשך אם יש ביקוש🥰

[vlad-newreality]

על רגל אחת מלמדת חכמת הקבלה כך: מחוץ לאדם יש כוח של השפעה טובה, כוח נתינה ואהבה. אנו נמצאים בתוכו כמו בתוך ים, אבל עטופים בכוח הפוך של קבלה עצמית, כוח האגו. אפשר להזמין את הכוח החיצון הזה אלינו, למשוך אותו שיעבוד עלינו. זהו כוח פסיבי, הוא עובד רק אם אנחנו רוצים שהוא ישנה אותנו לטובה.

כשהכוח הזה ישנה אותנו, הוא ייתן לנו יכולת להתקשר בינינו בצורה טובה, הדדית. דרך השינויים החיוביים שיקרו בנו, אנו נתייחס בצורה חדשה למציאות. נתחיל ליצור קשר בין הכוח החיובי שיתגלה בתוכנו לכוח החיובי שיש מחוץ לנו, ובאמצע תהיה איזו מחיצה אגואיסטית. אנחנו נדע איך לעבור אותה גם מצדנו כלפי הכוח החיובי, וגם איך להעביר אותו דרכה אל הצד שלנו. ייבנה מעין סנדוויץ': בשכבה העליונה יימצא הכוח העליון הטוב, בשכבה התחתונה נהיה אנחנו טובים, ובאמצע יימצא הכוח הרע. מציאות הרע תיצור שכבת בידוד שתבטיח שלא ניעלם בתוך אותו הכוח הגדול, אלא תבנה אותנו כיצורים עצמאיים, מבינים, מרגישים. דווקא בקשר בין הרע והטוב, בין כוח האגו וכוח ההשפעה, נוכל לראות את העולם החדש, לזהות כל דבר ועניין באור חדש.

בשיא התפתחותנו, כל המין האנושי יפקח עיניים בכוח השפעה, כוח בלתי מוגבל. אנו נראה את עצמנו ואת כל המציאות בצורה בלתי מוגבלת, שונה לחלוטין מזו של עכשיו. נראה שכולנו מחוברים, כל המידע, הרגשות והתכונות שלנו, כל המילויים והסיפוקים, כולם יעברו מאיש לרעהו ללא שום הגבלות. לכל אחד ואחת יהיה עולם שלם, לא על חשבון הזולת. אנחנו נחווה שלווה, שלמות ונצחיות, כפי שאומר גדול המקובלים במאה העשרים, "בעל הסולם" – הרב יהודה אשלג: "עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון". (מאמרי "שמעתי", טז)