#דתל“ש

[it-is-only-a-novel-hebrew]

מתנגד נחרץ לרעיון שללבוש כיפה בבית של דתיים, או בפרט בבית כנסת זה עניין של "לכבד". באותו אופן, מתנגד לרעיון שנשים חייבות ללבוש חצאית בסיטואציות כאלה מאותה סיבה.

לכבד, זה לא להרעיש בזמן תפילה, לא לערבב בשר וחלב כשמבקרים בבית שומר כשרות. מה שמישהו או מישהי לובשים זה לא שצריך להשפיע על אף אחד (ואם זה משפיע על מישהו.י זה עניין שלהם בינם לבין עצמם).

אני באמת חושב שדתיים שוכחים שגם לנו מגיע שיכבדו אותנו. שיכבדו איך אנחנו מתלבשים ומרגישים בנוח. כבוד צריך להיות הדדי.

אוסיף שני דברים לסיום.

קודם כל, אפשר לדבר על לבוש נאות במקומות מסוימים כמו בית כנסת, נגיד לא לבוא עם גופיה או משהו דומה. אבל, כל שיח כזה צריך להיות בדגש של החלטות שוויוניות. החלטות כאלה ככלל משפיעות הרבה יותר על נשים וזה לא משהו שצריך לתת לו מקום.

בנוסף, אני מכליל כאן מאוד. כמובן שבכל סיטואציה יהיו יוצאים מהכלל. אבל, אני מצאתי הרבה אנשים חילוניים ודתיים (גם יותר פתוחים וליברלים) שחושבים שעניין הכבוד צריך להגיע (בעיקר) מכיוון אחד.

זה בא אחרי שדוד שלי מאוד נעלב מזה שאני ואח שלי לא "מכבדים" את סבא וסבתא שלי. שהוא לא חובש כיפה ואני מסתובב עם שעון חכם בשבת (שזה אסור בעיניי דתיים). אנחנו מכבדים אותם מאוד. אני מדבר עליהם בצורה מכובדת, מקשיב לדברי תורה למרות שממש לא בא לי. אבל, אנחנו לא נשנה את הלבוש שלנו בשביל מישהו אחר. חתיכת בד על הראש לא מעידה על הכבוד ואהבה שאני רוכש לאחרים.

[it-is-only-a-novel-hebrew]

בפעם הראשונה בהמון זמן אני צריך ללכת לבית כנסת בשביל אירוע משפחתי.

אז אומנם אני חייב לשבת בעזרת נשים. אבל זה לא אומר שלא התלבשתי בצורה הכי גברית-קווירית שאני יודע כדי שכולם יתהו לעצמם למה אני יושב שם.

אני גם אביא איתי ספר כדי שלא אשתעמם.

[it-is-only-a-novel-hebrew]

זה קשה להיות שמאלני בימים כאלה. חושבים שאנחנו אשמים בכל מה שקורה, כאילו זה לא היה הימין בשלטון פחות או יותר ברצף מאז רצח רבין.

קשה לי במיוחד כשאני די בודד מול משפחה שלמה של ימנים קיצוניים יותר וקיצוניים פחות.

החלטתי לפני כמה חודשים שאני לא אכנס יותר לשטחים מעבר לקו הירוק, אלא אם כן זה יהיה למטרת הפגנה, או תמיכה בשלום.

פעם אחרונה שהייתי בשטחי הכבושים היה בחתונה של בת דודה שלי, בישוב שבו גרים דודים שלי. אני לא מתכוון להגיע לשם שוב. בת דודה נוספת שלי מתחתנת, ולשמחתי הרבה הם לא מתחתנים בשטחים האלה ואוכל להגיע ולשמוח איתה. אם יהיו אירועים לפני/אחרי בישוב בו הם גרים אני לא אוכל להגיע. למרות שאני אוהב אותה מאוד והייתי רוצה. זה לא עומד לקרות.

עדכנתי כבר את הורים שלי שזה הולך נגד המוסר שלי ללכת לאזורים האלה. ואם זה יצור בעיות, אז אין מה לעשות. אין לי הרבה בחיים האלה, אבל יש לי מוסריות.

לשמחתי הרבה אני ואח שלי ביחד במערכה הזו מול המשפחה. נראה לי שאם נגיע לסיטואציה הזו, נוכל לעמוד בזה ביחד.

בינתיים כולי תקווה לשלום וזמנים טובים יותר.