interactive-fab - Tumblr blog

[interactive-fab]

8 ממשק, לא מה שחשבתם אייל ופב

יגון אקלים

אני מסיימת כל משמרת בחנות שאני עובדת בה ברצון לצרוח, או להדפיס תמונות ענקיות של צבי ים ולתלות אותן מאחורי הקופה עם הכיתוב ״צריכה שקית?״ אתמול ראיתי כתבה ומסתבר שגרינלנד איבדה כשני מיליארד טונות של קרח, ואנחנו עדיין צורכים כמויות לא נורמליות של חד״פ כאילו כלום. אני מעלה את הנושא בפני אייל, כשאנחנו יושבים בחוות המחשבים ועובדים על דברים אחרים, ותוך כדי מתפתח בריין סטורמינג של איך נעביר את המסר הזה בתוך גבולות התרגיל, ותהיות   אם אבטיח יכול להוליך חשמל. התהליך היה שוב סופר כיפי וקומוניקטיבי. כל משימה היא כמו מן חידה שצריך לפתור בזוג, כשכל אחד מביא קצת מעצמו, וכיף לראות איך דברים נבנים.

*

נתבקשנו להשען על הידע שלנו עם המייקי מייקי והפעם לשלב אותו עם שימוש בסקראץ׳, וליצור אינטרקציה בין החלל הפיזי של הצופה למסך. בחרנו להכין סימולציה של ישיבה בים, כשעל המסך מופיע בעצם הנוף שאמור להשתקף לעיניי הצופה בעודו יושב על השמיכה וממנו בוקעים סאונדים של ים. הצופה מוקף בסידור חטיפים טיפוסי של ישיבה עם חברים - ביסלי, במבה, פחיות שתייה - אך בכל פעם שזה ינסה לגעת בדברים הנל ולקחת חטיף, הנוף ייעלם ויופיעו תמונות קשות של ההשלכות של זיהום ושימוש יתר בחומרים מסויימים (פלסטיק, פחיות). המוזיקה גם כן נפסקת בהתאם ומתנגן רעש לבן לא נעים. המסקנה העיקרית מהתרגיל היתה - תמונות מזוויעות של הזיהום שדברים יוצרים מנמיכות את התיאבון אצל אנשים מסויימים, אבל עד סוף התרגיל כל החטיפים בכל זאת נאכלו.

הגשה סופית

[interactive-fab]

7 קלט פלט אייל ופב

הוא לא אוהב אותך

אחרי שני סמסטרים שלמים שבהם אייל ואני אומרים ״בפרוייקט הבא לזוגות נעבוד ביחד״, סוף סוף זה קרה. קורס אינטרנקטיב התברר כקורס שבו עבדתי עם האנשים הכי טובים והעבודה בצוותים היתה הכי נעימה.

אנחנו מסתובבים בחנות חסרי רעיונות ויוצאים ממנה עם פלסטלינה, וסליל מתכת אקראי. חשבנו אולי לעשות חיות שמדברות כשנוגעים בהן, ציפורים או משהו כזה. מה שבסוף קרה זה שהייתה איזו תהלוכה של יום ירושלים ונאלצנו ללכת ברגל פחות או יותר שעה, חוצים דרך אלפי אנשים נלהבים בדגלי ישראל. מוזר. קטפנו איזה עלה בדרך כדי לראות אם אפשר להוליך דרך צמחים, וככה עלה בנו הרעיון של לעשות פרח מדבר, ובהשראה מהפרוייקט הקודם, החלטנו שגם זה יהיה קשור לאיזו שאיפת חיים קלאסית, ושיהיה מתסכל.

*

נתבקשנו להשתמש במה שלמדנו על המייקי- מייקי, ולהכין באמצעותו ממשק אסתטי המשלב בו את המעגל החשמלי והיכולות שלו מול המחשב. בחרנו להשתמש בפרח כמוליך חשמל, תוך השענות על הכרה תרבותית של כולם - שככה מודדים אהבה: על ידי תלישת העלים, ושאילת ״אוהב״ / ״לא אוהב״. הטוויסט: ברגע תלישת העלה, ולפעמים גם כבר כשנוגעים בפרח במטרה לתלוש, הפרח נותן תשובה חד משמעית וקרה: ״הוא לא אוהב אותך״, שלא משתנה, לא משנה כמה עלים ייתלשו. המסקנה העיקרית מהביקורת היתה - תמיד לשאול שאלות ולבדוק את הדברים עד הסוף - האם יכולנו להשתמש בסליל המתכת שמחובר לפרח בכל מקרה? האם יכלנו לגרום לכל עלה להוליך ולהגיד משהו אחר? האם יש צורך בכותרת מעל העבודה, או שהיא יכולה לדבר בפני עצמה?

הגשה סופית

[interactive-fab]

6 חורי הצצה שירלי חיימוב ופב

משבר קיומי

שירלי ואני ישבנו איזה יום כשיש לנו כלום ושום דבר בידיים, מעלות אלף רעיונות ומתחברות לאפס מתוכם. בסוף החלטנו שאנחנו רוצות לעשות משהו שיתחבר אלינו ויהיה מתחכם ומציק (כי מהי דרך טובה יותר להעביר מסר מיצירת אי נוחות?) וניסינו לחשוב מהן המטרות שיש לכל בן אדם בחיים, ואיך אנחנו מונעות מהבן אדם להשיג אותן. הרעיון הוא מן עבודה קונספטואלית שמציגה את המשבר הקיומי של רובנו - המטרות תמיד נמצאות מעבר לפינה ותמיד מחוץ להישג. ברגע שהשגנו אותן הן קופצות רחוק יותר. אנחנו במרדף אין סופי אחרי מן דבר בלתי מושג, בין אם זה אהבה, שמחה או עושר.

טירוף מה שיעור סקיצות אחד יכול לעשות!

גם לפני שהממשק עבד לחלוטין ההערות שקיבלנו מאנשים שניסו אותו עזרו לנו מאוד להבין מה בעצם אנחנו רוצות, ואיזה שינויים כדאי לעשות. בעקבות השיחה עם יוסי הבנו שצריך להכנס למצב רציני של צמצום - לקחת את הרעיון הראשוני, שכולל בו איזה עולם איורי ודמות ומשחק, ולצמצם ולצמצם ולצמצם, עד שנגיע למשהו פשוט אבל ברור, חד, ״לקוני״, והכי חשוב, תואם לרעיון המקורי.

אני מציירת בפוטושופ מן רישום מהיר של טקסט על עמוד לבן וקיר בטון. אני שולחת לשירלי וכוססת ציפורניים. היא זורמת עם הרעיון. החלק הכי כיפי בעבודה הזאת היה התקשורת ואיך כל אחת משלבת את היכולות שלה בדבר - אני עם הרעיונות העיצוביים המינימליסטיים שלי, ושירלי עם יכולות התכנות שלה - כשהיא זורמת איתי אבל גם אומרת לי באופן ברור מה עובד ומה לא, איפה צריך להוסיף הוראות כדי שהמשתמש ידע מה לעשות ועוד. ישבנו עם הלפטופים אחת ליד השניה ובזמן אמת כשאני מעצבת ושולחת לה, היא גורמת לדברים לזוז, ואנחנו בודקות ביחד מה עובד ומה לא ומה מעצבן יותר ומה פחות ומה צריך להוסיף ועוד. עבודה להיט!

*

נתבקשנו להעביר מסר שידרוש התערבות של הצופה, דרך שימוש בשלושה חורי הצצה.  בחרנו להשתמש בחורי הצצה וירטואליים - דרך עיצוב אינטרקטיבי/משחק מחשב, שיעבירו אצל הצופה תסכול, כמו מעין הדמיה של החיים האמיתיים. המסקנה העיקרית מהתהליך היתה - בדיקה של הממשק כל הזמן מול משתמשים היא קריטית, וכיצד הם מגיבים אליו. תמיד לראות איפה ניתן להוריד ולשייף את הרעיון עד שמגיעים לדבר מוגמר.

הגשה סופית  /  קישור למשחק

[interactive-fab]

5 קיצורי דרך - שלב ג בר כהן, נעמי שביט ופביולה ורגס

״It’s a match”

מה שהכי מתסכל אותי זה שפעם הייתי בונה בלוגים יפים בטלמבלר כתחביב ועכשיו אני לא זוכרת כלום. איך מיישרים פה טקסט לימין? למה הכל בפונט אריאל, אלוהים? לנושא,  עשינו אפליקציות והשתמשתי בהזדמנות להביך את אייל. נראה לי שזה מה שעושים בקורס הזה. נראה לי שזה מה שאני עושה עכשיו.

*

נתבקשנו להשתמש בסקיצות למסכי הפתיחה משבוע שעבר ולהכין פרוטוטייפ של אפליקציה ממשית. ההגשה כוללת מצגת סיכום לתרגיל וקישורים לפרוטוטייפים שהוכנו.  הכנו אחד שמתייחס לתהליך בקשה ואיתור של עזרה במרחב התחנה, ואחד שמתייחס למצב צפיפות הקרונות ברכבת. כחלק מההערות משבוע שעבר ניסינו לשפר קצת את המצגת הכוללת של התרגיל ולשים תמונות של הפרסונות. המסקנה העיקרית מהביקורת היתה - כשמעצבים אפליקציה, יש לבדוק כל הזמן איך היא מתפקדת בעולם האמיתי, היות ויש דברים במחשב שהם לא רלוונטיים לנייד, כמו אפשרות ״hover”. 

מצגת  /   פרוטוטייפ עזרה  /   פרוטוטייפ קרונות

[interactive-fab]

4 קיצורי דרך, שלב ב בר כהן, נעמי שביט ופביולה ורגס

עושים אפליקציה

אני מיואשת מהסמסטר הזה ולא הולך לי כלום. המצגות של יוסי מעוררות השראה אבל העבודה לא זורמת מדי. ואז יש את השיעור עם הפוסט - איטס.  בר לא הייתה אבל אני מרגישה כאילו נעמי ואני פתאום נהנות מהעבודה. בריין סטורמינג איכותי. אני מציעה לעשות באפליקציה אופציית עזרה, כי בכל פעם שאני נוסעת ברכבת אני שמה על עצמי מגבעת דמיונית של עובדת רכבת ונלחצת לעזרת תיירים. אנחנו יוצרות פרסונה מצחיקה של איזו גננת דוסית בגיל העמידה עם מלא ילדים. אנחנו עוברים על הדברים עם הכיתה ועולה האפשרות של משחק וי-אר כתעסוקה לנוסעים ברכבת. אני מרגישה שלעבודה הזאת יש תקווה. אני מרגישה שאם נצטופף שוב מול מחשב בחווה אני אקיא. אני מרגישה שבשביל שהעבודה תצא טוב צריך בדחיפות אווירה טובה. אני שולחת לנעמי ובר הודעה - תרצו שנשב לעבוד בבית קפה הפעם?  הצלחה מסחררת. עבדנו יפה וגם דיברנו קצת על החיים וליטפנו חתול. אני מרגישה כמו תיירת בירושלים. אני מרימה את הראש בשביל לצלם מנורת רחוב. אני כמעט נופלת.

*

נתבקשנו לבנות שתי פרסונות שישתמשו במרחב הנבחר - תחנת הרכבת - וליצור עבורן מסכי פתיחה אפשריים באפליקציה ייעודית למקום. אחד מהמסכים צריך להתייחס לשינוי מוד. בחרנו פרסונות מהחיים - עדי, מקומית שנוסעת ברכבת כל סופש, ותומס, תייר שנסע בה פעם אחת.  המסקנה העיקרית שלי מההגשה היא שייצוג פרסונה צריך להיות כמה שיותר מפורט ובעל אופי, ושכדאי לבדוק מהם סדרי העדיפויות ביצירת מסך פתיחה לאפליקציה, ואיפה אפשר לצמצם כמה אפשרויות לכפתור אחד.

מצגת

[interactive-fab]

3  קיצורי דרך - שלב א בר כהן, נעמי שביט ופביולה ורגס

זיכרון מהיר

לא מזמן הייתי פה עם תומס והתפעלנו מהעיצוב. סטודנטית בצלאל וארכיטקט. יש חור מטורף בתקרה שרואים ממנו את השמיים ומנורת רחוב. אני מנסה לצלם תמונה וכמעט נופלת.

התחנה נראת כמו המיקום של סרט פוסט אפוקליפטי. אני מדקלמת את הנאום של תומס על מצב התאורה בירידה האין סופית במדרגות. תמיד שנאתי תאורות לד מוגזמות. הם עברו כל גבול. אם הוא היה פה הוא היה מבין. צריך משקפי שמש בשביל לצלוח את השטות הזאת. זה מגוחך.

יש בתחנה שלושה אנשים ומתוכם שלושה תיירים, וכולם צריכים עזרה.

*

נתבקשנו לבלות שעתיים במרחב ציבורי מסויים, כמו בית קפה או מכולת.  בחרנו את תחנת הרכבת החדשה שמגיעה מירושלים לנמל התעופה בן גוריון.  המסקנה העיקרית היתה שהיא מעוצבת מדהים אבל יש בה מרחקי הליכה ארוכים להחריד והיא לא מאוד ידידותית למשתמש. 

מצגת

[interactive-fab]

2 ממשקים ידידותיים - שלב ב בר כהן, שירלי חיימוב ופב

ממלכת הגאגד׳טים

אנחנו מגיעות לדירה של שירלי, ומקבל את פנינו רובוט שאיבת אבק שהוא כמו חיית מחמד שנתקלת בקירות, וארנב שחור ענק. המנורות שלהם נדלקות דרך הטלפון. הסכו״ם שלהם בצבע נחושת והכפות שלהן הן גם מזלג. אחרי שסיימנו להתפאר מהבית החכם, ולהתמרמר שהארנב לא מוכן לקבל מאיתנו ליטופים, התחלנו להסתכל מסביב ולראות מה מכל הגאדג׳טים הכי מתאים לתרגיל. בסופו של דבר ננעלנו על האינטרקום, לא כי הוא הכי מרגש אלא כי היו בו הרבה כפתורים שלא הצלחנו להבין למה הם שם, ומהו מקום מתאים יותר להתמרמר בו על ממשק אם לא תרגיל באינטרקאטיב?

*

נתבקשנו לבחור מכשיר עם ממשק פעולה (כאשר ניתנה הבחירה להמשיך מהתרגיל הקודם, או להחליף מכשיר - אנחנו בחרנו להחליף) ולנתח את השימוש בממשק, יחד עם הצגה של רצפים, שימוש בממשק והסקת מסקנות. בחרנו לשחק עם האינטרקום של שירלי, ותוך כדי לעשות את התרגיל. המסקנה העיקרית הייתה שקיימים במכשיר המון כפתורים חסרי תועלת, ושעדיין יש בתוך כל אחת מאיתנו ילדה בת 10 שנהנית לשחק עם האינטרקום ולהציק לזרים.

מצגת

[interactive-fab]

1 התבוננות - ממשקים לא ידידותיים - שלב א בר כהן ופביולה ורגס

מכונות קפה שלא עובדות

כל עבודה בזוגות מלווה בחרדה. מצב הישרדות. כולם התחלקו בטלפתיה ואני אשאר לבד. אני בכלל לא טובה עם אנשים. אוהבת, לא טובה. אולי אני בן אדם אנוכי ודוחה. אולי אין לי יכולות תקשורת בין אישיות.

העבודה עם בר מתגלה כקלילה, כיפית וזורמת. המפתח לשמירה על שפיות בזוגות הוא תקשורת ואנחנו לא רעות בזה.

אני עורכת את המצגת עם גרדיאנט משונה ברקע, בלגן, גיפים, וכותרות בפרנק ריהל מנוקד. אני רואה את המצגות של שאר הכיתה ונאבקת חזק בצורך שלי להתחבא מתחת לשולחן. כבר אין לי פחד במה אבל אני לא זוכרת את כל ההגשה חוץ משהערתי איזו הערה אידיוטית והכיתה התנפלה עליי. כל מי ששאלתי אמר שהלך טוב וכולם צחקו. באתי לבצלאל כדי להפסיק להיות מבולגנת באופן מחריד וההגשה הזו היא חלק מהשלב הראשון. פרנק ריהל מנוקד פחות עובד בקורס אינטרקטיב. רשמתי.

*

נתבקשנו להתבונן בממשק בעייתי שנמצא במרחב ולתעד במצגת מה הן הבעיות בו, ואיך היינו מציעים לשפר. בחרנו במכונות הקפה שמפוזרות בקמפוס. תיעדנו אנשים שמשתמשים בהן, הבעיה הייתה שרוב האנשים לא משלמים כסף על קפה, אלא גונבים, ובנוסף הסתבר שהמכונה בכלל לא עובדת ב99 אחוז מהפעמים. הביקורת העיקרית הייתה ש״המכונה לא עובדת״ זה לא מספיק בשביל שממשק לא יעבוד, ושאנחנו מתרכזות בהמון דברים שהם תרבותיים וסביבתיים פחות ממשקיים. אבל גם זה משפיע, וגם מזה לומדים, וזה מעניין.

מצגת

[interactive-fab]

פתח דבר

הפרעת קשב

אני לא מצליחה להתרכז

*

אוקיי. אוקיי. הולכים הביתה לעשות בלוג. אני עוברת בכל מקרה בקניון. מה עם המכנסיים שרציתי לקנות?

שלוש שעות לאחר מכן אני בבית עם מכנסיים שלא רציתי לקנות, המבורגר טבעוני וכוס קפה. עושים בלוג.

מעניין אם אני יכולה למצוא אקורדים לשיר ששמעתי בספוטיפיי היום?

שלוש שעות קפה הלוואי שהיו נותנים לי ריטלין

*

נתבקשנו לתעד את המשימות שניתנו לנו במהלך קורס אינטרקטיב, שנה א׳ בבצלאל בבלוג, אז פתחתי אחד. הבלוג יתעד את כל המשימות שניתנו באינטרקטיב הסמסטר, הגיגים, וקצת תמונות מהתהליך.