golsha-law

[golsha-law]

חלוקת רכוש - מדוע זה חשוב? ומה כדאי לדעת?

אחד מהנושאים המעוררים מחלוקת בעת גירושין של בני זוג, הוא עניין הרכוש המשותף (וגם זה שאינו משותף). קיימת חקיקה שנועדה לפתור בעיות מסוימות, אך היא לא תמיד מספקת, ורבים המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט, או לחילופין לבית דין. באופן כללי, הליך גירושין הוא הליך מורכב, שמעורר אמוציות רבות, וגם מצריך הבנה רבה וידע משפטי. במאמר זה נסקור: מהו החוק העוסק בחלוקת רכוש ומהו העיקרון העומד מאחוריו, מה קדם לחקיקה (וחל גם היום על חלק מהאוכלוסייה) ומהו הסכם ממון.

למען הסר ספק, נבקש להבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף ליעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:חוק יחסי ממון והסדר איזון משאבים

נושא חלוקת הרכוש בין בני זוג אשר חווים פרידה, מוסדר בחקיקה ישראלית, אשר נועדה לצמצם תחומים אפורים והגעה לבית המשפט. מדובר בחוק יחסי ממון, התשל"ג –1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") אשר מסדיר את ענייני חלוקת הרכוש בעת פרידה של בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974. בהתאם לחוק זה, בעת פרידה של זוג נשוי וסיום הקשר הזוגי (כלומר, גירושין), יחולק רכושם של השניים בהתאם להלכת איזון משאבים המתוארת בחוק יחסי ממון.

בהתאם להלכת איזון משאבים, חלוקת הנכסים תעשה בצורה שוויונית והוגנת, התלויה במאמץ שהושקע בצבירת הנכס ו/או שימוש בנכס במהלך התקופה, על ידי הצדדים. כל זאת, כפי שמתואר בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם."

:חזקת השיתוף

כאמור, חוק יחסי ממון חוקק בשנת 1974 וחל על זוגות שנישאו החל משנת 1974, לא לפני כן. לפני חיקוק החוק, חלה חזקת השיתוף, אשר לפיה חילקו את נכסי השניים. על פי חזקת השיתוף, בני זוג אשר בוחרים לחיות יחדיו ויוצרים ביניהם יחסים, בוחרים בחיי שיתוף אחד עם השני, בכל תחומי החיים, לרבות בענייני הממון. לכן, יש לחלק את רכושם שווה בשווה (פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים אשר הגיע לפני הנישואים או מיסוד הקשר). חזקה זו נתפסה כלא שוויונית ולא הוגנת, והיא הובילה במקרים רבים לעוגמת נפש ופער ממוני, במקרים שבהם אחד מבני הזוג הגיע מבוסס והאחר פחות. הטיה זו היא שזירזה את הליך חקיקת חוק יחסי ממון ובפרט הסדר איזון המשאבים, שעליו מבוסס החוק.

חשוב לציין כי חזקת השיתוף חלה כיום על זוגות שנישאו לפני שנת 1974 ועל זוגות ידועים בציבור. לכן, מומלץ לאלו המגיעים עם פערי רכוש, לבצע הסכם ספציפי הנוגע לרכושם, שהוא הסכם ממון. נרחיב על כך בהמשך מאמר זה.

:הסכם ממון

כאמור, קיימת הסדרה חוקית הנוגעת לחלוקת רכוש בין בני זוג. במידה והשניים לא מעוניינים להסתמך על ברירת המחדל החוקית, עליהם לבצע הסכם ספציפי להסדרת רכושם, שהוא הסכם ממון. מדובר בהסכם שבו בני הזוג קובעים מראש מה תהיה חלוקת הרכוש ביניהם, אם ביום מן הימים יראו לנכון להיפרד. הסכם הממון הוא הסכם הנחתם לפני המיסוד של הקשר הזוגי, שבו מצוינים לרוב שני נושאי מפתח עיקריים:

הרכוש האישי לפני מיסוד וחלוקת הרכוש לאחר פרידת השניים. ההסכם אמור להיערך כאשר בני הזוג אינם בסכסוך ואינם שוקלים פרידה עתידית. זאת אומרת, כאשר הם אוהבים זה את זה. כך מגיעים לכתיבת ההסכם בצורה שקולה ומתונה. להסכם ממון בין בני זוג ישנם מספר יתרונות בולטים: יעילות, וודאות ואמון.

לעומת זאת, יש אנשים שטוענים שיש בכתיבת חוזה, פגיעה ברומנטיקה שבין שניים, עקב ראיית מערכת יחסים זוגית כמעין עסקה. כמו כן, בעת מימוש הסכם ממון, במידה ויש חשש להטיה בחוזה שלא בתום לב, לא יוכר הסכם הממון, ובעת הצורך יפנו הערכאות המשפטיות את בני הזוג לברירות המחדל החוקיות, וזאת בהתחשב בנסיבות החיים של בני הזוג. יש מצבים בהם יוכרו חלקים מהסכם הממון וחלקים אחרים לא, וזאת כאשר תהיה בהירות לגבי נכס מסוים בהסכם ולגבי נכס אחר, לא.

[golsha-law]

הסכם גירושין והליך גירושין - מה הדין?

בעת המודרנית, גירושין נהיו עניין שכיח למדי. הסטטיקה קובעת כי כיום, כל זוג ��לישי מתגרש, ואם אנו מתייחסים למטרופולין דן ומבודדים אותו משאר רחבי המדינה, הרי שאז האחוזים גבוהים יותר. הסיבות לאחוזי הגירושין הגבוהים, נובעות משינוי תפיסתי לעומת החיים בעבר, כאשר לא חשבו על גירושין, אלא נשארו במערכות יחסים כושלות, כאילו מדובר בגזירת גורל. מה גם שאנו מדברים על תקופה שבה מרבית הנישואין נבעו משידוכים ולכן עניינים של בחירות אוטונומיות היו פחות רלוונטיים. דבר נוסף שמשפיע כיום על אחוזי הגירושין, הוא הליברליזציה הקיימת, לטוב ולרע.

עם כל המודרניזציה, עדיין בישראל, דיני האישות ובפרט נישואין וגירושין, כפופים לבית הדין הרבני, ולכן הסכם הגירושין כפוף לערכאה דתית שפועלת עפ"י ההלכה, ומכאן שמדובר בהליך שאינו פשוט מבחינה משפטית ופרוצדוראלית. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהו הליך הגירושין בישראל ומהן עילות הגירושין בהלכה היהודית.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:הליך הגירושין בישראל

בישראל, הליך הגירושין של בני זוג אשר נישאים כדת וכדין, יעשה על פי דתם של השניים. ליהודים בישראל, הליך הגירושין יתבצע בבית הדין הרבני, וזאת בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"). חוק זה מקנה לבית הדין הרבני סמכות בלעדית לעסוק בנישואין וגירושין וכן סמכות נוספת לעסוק בהליכים הקשורים מטבעם להליכים הללו, דבר המכונה "כריכה".

בפועל, הליך הגירושין יכלול פנייה של אחד הצדדים או של שניהם, באמצעות תביעת גירושין, לבית הדין הרבני. בהגיעם לבית הדין הרבני, עליהם להוכיח עילת גירושין, שהיא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת את סיום קשר הנישואין (נרחיב על כך בהמשך מאמר זה). הוכחת העילה תעשה בשלב העלאת הטענות על ידי הצדדים. במידה ואין עילה ברורה המחייבת את סיום הקשר, יפעלו בבית הדין בניסיון לגשר בין השניים, וזאת באמצעות הליך "שלום בית".

הליך זה, הוא הליך ביניים שבו ייחתם בין בני הזוג הסכם שבו יוצגו כל הפערים הזוגיים ביניהם, ותיקבע תקופת ביניים שבה השניים ינסו לגשר על הפערים ולחזור לתלם הזוגי. במידה ותקופת הביניים לא תצלח, ימשיכו בהליך הגירושין. כאמור, לאחר ניסיון שלום הבית, במידה שלא צלח ואם מוכחת עילת גירושין, יאשר בית הדין הרבני את מתן הגט. הגט הינו מסמך אשר הגבר מוסר לאשתו, שבו הוא מצהיר על סיום הקשר שלהם ועל סיום ה"בעלות" שלו עליה, בעודו אומר לה "הרי זה גטך, מגורשת, מגורשת, מגורשת".

נעיר כי האמור עד כה, רלוונטי במקרים שבהם אין הסכמה בין בני הזוג לגירושין. ככל שבין בני הזוג שוררת הסכמה ברורה ויש הסכם גירושין, כך התהליך פשוט בהרבה. בני הזוג פשוט מגישים בקשה לאישור הסכם גירושין, ללא קשיים מיוחדים, ומתגרשים לאחר דיון קצר, בבית הדין הרבני.

:עילות גירושין

עילת גירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר הנישואין בין בני הזוג.

להלן העילות המתוארות בדת היהודית:

מומים ומחלות - מדובר בעילה שתיטען על ידי אחד מהצדדים, במידה ולבן הזוג היה מום או מחלה מלפני הנישואין, עליו ידע ולא שיתף את הצד השני. הטוען לעילה יצטר�� להוכיח כי לא ידע על כך ולא הייתה לו אפשרות לדעת על כך.

מעשה כיעור - מדובר בעילה המופנית כלפי האישה, וזאת כאשר לדברי בית הדין או לדברי בעלה, "עשתה מעשה שאישה צנועה לא תעשה". מדובר בהגדרה סובייקטיבית, שבה יכולות להיכלל שלל התנהגויות של האישה מול גבר אחר, אשר בית הדין יראה כלא מקובלות.

בגידה - מדובר בעילה המופנית כלפי האישה בלבד . מדובר בקיום יחסים אינטימיים של האישה עם גבר שאינו בעלה, דבר המכונה "בעילת זנות". עילה זו מחייבת את הגט של השניים, גם אם ימחל לה בעלה. כמו כן, האישה לא תוכל להינשא ל"מאהבה", איתו זנתה. הדבר מכונה "אסורה לבעלה ולבועלה".

אי קיום יחסי מין - עילה הנטענת על ידי האישה כנגד בעלה. מדובר בעילה הנטענת רק במקרים ספציפיים שבהם הגבר אינו יכול לספק את צרכיה המיניים של אשתו, בעיקר בהיבט של מצוות פרו ורבו, לרוב כחלק ממחלה שאינה מאפשרת זאת.

:סיכום

הליך הגירושין מחייב ליווי על ידי עורך דין, במיוחד כאשר ישנם הליכים נלווים, וזאת בד"כ אם השניים חיו יחדיו במשך תקופה ממושכת, אם יש לשניים ילדים וכאשר יש רכוש. לכן, בעת מחשבה על פרידה ועל גירושין, מומלץ תחילה להבין את המשמעויות וההשלכות של ההליך.

[golsha-law]

?הסכם ממון - מה המשמעות

בעת חיים משותפים רומנטיים בין שניים, יכולים השניים להסתמך האחד על השני, בכל הנוגע לרכוש משותף, כחלק מחייהם המשותפים. לאחרונה, זוגות רבים החלו להסדיר את עניין הרכוש, על ידי עריכת הסכם ממון, דבר שלא היה נהוג בעבר, הן בשל אחוז המתגרשים הנמוך, והן לאור אורח חיים שמרני, המגדיר חיים במשותף עפ"י חתונה בלבד.

לאחר הקדמה זו, במאמר זה נסקור מהו הסכם ממון ונסביר על חוק יחסי ממון ועל חזקת השיתוף. מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף ליעוץ על ידי עורך דין העוסק בענייני משפחה.

:הסכם ממון

הסכם ממון הוא חוזה הנערך בין בני הזוג, המסדיר את חלוקת הרכוש, אם וכאשר יחליטו השניים לפרק את הקשר ביניהם. הסכם ממון מהווה תחליף לחקיקה הישראלית – שעליה נפרט בהמשך, אשר היא ברירת המחדל, במקרה שבו בני הזוג לא קבעו הסכם ממון, או שההסכם שברשותם אינו תקף.

תוכן הסכם הממון נוגע לענייני רכוש בלבד, וכתיבתו תעשה רק בעת יחסים טובים בין השניים ולא לקראת פקיעת היחסים, וזאת במטרה להבטיח אי הטיות בכתיבת החוזה, שהוא הסכם הממון. הסכם הממון בד"כ יחולק לשני חלקים עיקריים: האחד – הרכוש שקדם לקשר, והשני – רכוש שנצבר כחלק מחיים משותפים. הסכם מסוג זה הוא בעל יתרונות רבים. בין היתר, הוא מונע סכסוכים משפטיים מיותרים, במיוחד אם מדובר בזוג נשוי שבוחר להתגרש, ועליו להחליט לגבי הנושאים הרבים הכרוכים בהליך הגירושין הסבוך דיו.

:חוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), הוא החוק המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג שנישאו בשנת 1974 ואילך. לפי חוק יחסי ממון, בעת חלוקת רכוש שנצבר בין השניים במהלך זוגיותם המשותפת, וכאשר הם יחליטו על סיום נישואיהם, או כאשר תוגש תביעה רכושית לאחר זוגיות ארוכת שנים, אזי בעת פנייה לערכאות המשפטיות, הן תפסוקנה בהתאם לחוק יחסי ממון ולהלכת איזון משאבים. תכליתה של הלכה זו, היא חלוקה שוויונית של נכסיהם של הזוג, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם."

כאמור, החוק מתייחס בעיקר לנכסי הזוג, כאשר הם חיו בשיתוף. סעיף 5(ב) לחוק מתייחס למוות של אחד הצדדים, ואז, בהתאם לאמור בסעיף 5 (א), הרכוש יחולק ליורשים.

חזקת השיתוף – ברירת המחדל כשאין הסכם ממון ובהיעדר תחולה של חוק יחסי ממון:

חזקת השיתוף היא ההלכה שקדמה לחוק יחסי ממון, כלומר, ברירת המחדל כאשר חוק יחסי ממון לא חל. לפי חזקת השיתוף, כל נכסיהם של הזוג יחולקו שווה בשווה, ללא התייחסות למאמציהם, השתכרותם וחלקם בהשגת ו/או צבירת הרכוש. הלכה זו חלה על זוגות שנישאו לפני שנת 1973 ועל זוגות שמוכרים כידועים בציבור (בני זוג שחיים בשיתוף, אך הם אינם נשואים). בשל יישום הלכה זו, עלו טענות של אי שוויוניות, בעיקר כאשר אחד מבני הזוג כבר הגיע לזוגיות עם נכסים קודמים, אשר חולקו בעת הפירוד, ומבלי שלבן הזוג הייתה כל מעורבות או התאמצות בהשגתם.

יש לציין כי גם בהלכת השיתוף קיימים סייגים באשר לנכסים מסוימים שאינם ברי חלוקה. חוק זה מקנה זכויות קנייניות לבני הזוג, במהלך חייהם המשותפים. קיימת לכך משמעות רבה בעיקר בחלוקת עזבון. כאשר בן זוג שחל עליו חוק יחסי ממון, הולך לעולמו, אזי בשל הזכויות של בן הזוג השני, תחילה ישולמו מתוך העיזבון חובות הנפטר לנושים, ולאחר מכן יקבל בן הזוג את חלקו בעיזבון. לא כך בחזקת השיתוף, שבה, בשל הזכות הקניינית, קודם יחולקו הנכסים שווה בשווה. מחלקו של הנפטר יפרישו את חובותיו, ואז גם יוענק החלק בירושה, בנוסף על החלק הקיים לבן הזוג האחר. זאת אומרת, חצי מהנכסים ועוד חלק מהעיזבון.

:סיכום

מטרתו של הסכם ממון היא למנוע ויכוחים מיותרים, במידה והשניים יבחרו לסיים את הקשר הזוגי, וכחלק מכך, לחלק את רכושם המשותף, במידה ונצבר כזה. במידה ובני הזוג מעוניינים ל��יים הסכם שכזה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא. עורך דין לענייני משפחה יוכל להכין חוזה רלוונטי לעניינם של בני הזוג ולעשותו מדויק ומפורט, וזאת במטרה שלא יהיו תחומים אפורים, אם וכאשר יצטרכו בני הזוג לפנות להסכם הממון.

[golsha-law]

פשיטת רגל - מה המשמעות ומה חשוב לדעת

"פשיטת רגל" היא בעצם סטטוס משפטי, המלמד על אי יכולתו של יחיד להחזיר את חובותיו, בעקבות קושי כלכלי. סטטוס זה מקנה לחייב, שהוא פושט רגל, את היכולת ליישב בעיות כלכליות מול נושים ולהתחיל את חייו מחדש, וזאת באמצעות הליכים משלימים, המאפשרים לו להחזיר את חובותיו לאורך זמן, או למחוק את חלקם. הליך של פשיטת רגל, אינו פשוט, לא רגשית ולא משפטית, ולכן, אם אתם/ן נקלעתם/ן לחובות ואתם/ן לא רואים/ות אור בקצה המנהרה, מאמר זה הוא בשבילכם/ן. עם זאת, נמליץ לפנות לעורך דין לענייני פשיטות רגל וחובות, על מנת שיבחן את הזכויות וההקלות שניתן להעניק לכם/ן.

במאמר זה נסקור: מהי פשיטת רגל ומהם השלבים בפשיטת רגל. במקביל, נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין העוסק בפשיטות רגל.

:מהי פשיטת רגל

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם לא יכול להחזיר את חובותיו, דבר שמכונה "חדלות פירעון". החייב, בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל, בעצם מבקש הגנה מתשלום החובות, וזאת במטרה להסדירם בהתאם ליכולתו ולאפשר לו להמשיך את חייו בצורה נאותה. ככלל, ההכרזה כפושט רגל מאפשרת למנוע התעמרות של נושים (אלו שהחייב חייב להם ואינו יכול להחזיר את חובותיו) ו/או שלטונות החוק (לדוגמא: חובות למוסדות ממשלתיים או הליכי הוצאה לפועל). בנוסף, ההכרזה מאפשרת להסדיר את כלל חובותיו של החייב.

הליך פשיטת הרגל מתואר בחקיקה ישראלית, בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ–1980 (להלן: "הפקודה") ובחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). החוקים הללו מגדירים את הגוף העוסק בנושא פשיטות הרגל, שהוא הכונס הרשמי הכפוף לאפוטרופוס הכללי. מדובר בצד ג' להליך, במטרה להבטיח שההליך יתקיים בצורה ש��ינה מפלה. יש לציין כי הליך פשיטת הרגל נידון בבתי המשפט המחוזיים. הליך זה מתאים רק לאדם יחיד ולא לחברה בע"מ. כאשר יש חדלות פירעון לחברה, יפנו להליך דומה, שהוא הליך פירוק.

:השלבים להכרזה על פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל מתחלק ל-4 חלקים עיקריים, כדלקמן:

בקשת פשיטת רגל – מי שטוען שאינו יכול להשיב חובותיו, יגיש בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט המחוזי באזור מגוריו. הבקשה תיבחן על ידי בית המשפט. במידה והבקשה תתקבל, יינתן צו כינוס ויהיה ניתן להמשיך בהליך.

צו כינוס – כינוס הינו צו אשר מעכב הליכים קיימים כנגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל שהופעלו כנגדו הן ע"י מוסדות מדינה והן ע"י אחרים. זאת ועוד, הצו מטיל הגבלות על החייב, במטרה למנוע ממנו לצבור חובות נוספים, לדוגמא: ביטול כרטיסי אשראי, עיקול חשבון בנק והגבלת יציאה מן הארץ. במקביל, נערכת חקירה בדבר יכולתו של מבקש הבקשה להחזר חובותיו, ואם כן, באיזו מידה.

הכרזת פשיטת רגל – לאחר הליכי החקירה ובהתאם להחלטת בית המשפט, יוכר מגיש הבקשה כפושט רגל. אז, יחולקו נכסיו של פושט הרגל (במידה ונותרו), בין הנושים, במטרה לצמצם את חובותיו.

כמו כן, יוסדר תיעדוף בין הנושים. תיעדוף זה ייעשה בהתאם לשני עקרונות מרכזיים והם: שוויון ועדיפות. התיעדוף ברוב המקרים הוא כדלקמן: בראש התור יהיו נושים מובטחים, כלומר אלו שהבטיחו את חובם בעזרת שיעבוד. לאחר מכן, החזר הוצאות ניהול ההליך, החזר חובות בדין קדימה (חוב בגין שכר עבודה, מיסים, חוב מזונות ושכירות). לאחר מכן ייבחנו שאר החובות בהתאם לסוגיהם. במרבית המקרים נכסיו של פושט הרגל לא יובילו לסגירת כלל החובות.

הפטר– הפטר הינו צו שמקנה לחייב פטור מתשלום נוסף על חובותיו. יוסבר, כי במידה ובית המשפט השתכנע כי החייב פרע את כל נכסיו וכן העביר את תשלומיו מידי חודש בהתאם ליכולתו, וכי אין טעם בהמשך הליכים כנגדו, יהיה ניתן לתת צו הפטר – שהוא בעצם פטור מתשלום שאר החובות.

בעבר, צו זה היה ניתן לאחר שנים של הליך פשיטת רגל, שכאמור כלל הגבלות משמעותיות מבחינה כלכלית, וניתן למי ששילם לפחות שליש מחובותיו. כיום, ישנה התחשבות בחייבים שהגיעו למצבם בתום לב ופשוט נקלעו בצורה מצערת לסיטואציה. כמו כן, הפטר יינתן מהר יותר למי שיכולת ההשתכרות שלו נמוכה מאוד והימצאותו בהליך לא תתרום לסגירת החובות, לדוגמא: קשישים, בעלי בעיות בריאות משמעותיות ועוד.

:לסיכום

פשיטת רגל היא הכרזה משפטית המאפשרת לאדם שמצוי בחדלות פירעון, לסגור אט אט את חובותיו. מדובר בהליך שאורך שנים, במרבית המקרים, המצריך התמודדות משמעותיות מול מערכת משפטית וכן כרוך בהגבלות פיננסיות רבות. אי לכל אלה, בעת בקשה להכרזה כפושט רגל, יש להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום.

[golsha-law]

צו קיום צוואה - מה חשוב לדעת ומה הדין?

בישראל, הדין המסדיר את ענייני הירושות והצוואות, נקרא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). החוק קובע כי בעת מותו של אדם, יועבר רכושו ליורשיו. אך מי הם בעצם היורשים? כיצד קובעים מי הם היורשים? ולאחר שקובעים מי הם יורשי מנוח, כיצד מממשים ירושה, ומה חשוב לדעת על כך? על כל השאלות הללו, נשיב במסגרת המאמר שלהלן, אשר יעסוק, כל כולו, בענייני ירושות וצוואות.

נבהיר כי המאמר שלהלן נערך לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, וכי הוא מאמר כללי, ואין בו בשום אופן, להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

?מה החוק העוסק בתחום הירושה בישראל

כאמור, החוק העוסק בתחום הירושות והצוואות בישראל, הוא חוק הירושה, שאותו הזכרנו בתחילת המאמר. חוק זה עוסק בכלל הנדבכים, החל מהשאלות מי רשאי לרשת אדם ומי רשאי להוריש בכלל רכוש, ועד לשאלות כיצד קובעים את היורשים, ומה הפרוצדורה לכך. כמו כן, חוק הירושה עוסק בשאלות הנוגעות לאופן המימוש של ירושה, וכן מסדיר את דיני הצוואה, ואת אופן עריכתן של צוואות. חוק הירושה גם מתווה את הסמכויות של מנהל עיזבון (אשר עשוי להתמנות להיות אחראי על הרכוש מכוח הירושה או הצוואה), וכן את סמכויותיו של רשם הירושה, וסמכויות בית המשפט לענייני משפחה. כך שהמקור החוקי לכלל תחום הירושות בישראל, הוא חוק הירושה.

?כיצד קובעים מי היורשים של מנוח

חוק הירושה, קובע כי בעת מותו של אדם, יועבר רכושו (כלומר – עיזבונו. עיזבון הוא מסת הרכוש של המנוח). לידי יורשיו. כאן עולה השאלה – מי הם היורשים? לשם כך קובע חוק הירושה שתי אופציות. האופציה האחת היא ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה. ברירת המחדל קובעת כי היורשים של המנוח, הם יורשים לפי דין. לפי סעיף 10 לחוק הירושה, בהיעדרה של צוואה, יירשו את המנוח בן או בת זוגו וכן ילדיו. בהיעדר ילדים ובני זוג ובהיעדר קרובי משפחה אחרים, אחיו והוריו. במידה ואין למנוח משפחה, הרי שאז, מדינת ישראל תירש את רכושו. האופציה השנייה לרשת אדם, היא באמצעות צוואה. נסביר: אדם יכול לערוך צוואה בחייו, ובצוואה לקבוע מי יהיו יורשיו. אם הוא לא עשה כן, הרי שאז יחולו הוראות חוק הירושה, דהיינו – ברירת המחדל, הקובעת כי היורשים יהיו היורשים לפי דין.

?מהי בעצם צוואה

צוואה היא מונח שלקוח מלשון ציווי. מדובר במסמך שבמסגרתו אדם, עוד בחייו, ��צווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. חוק הירושה קובע כי ירושה יכולה להיערך בכתב יד, או בכתב ובפני עדים, או בפני רשם הירושה או ערכאה משפטית, ולעיתים, אדם יכול לערוך צוואה בעל פה (יוער – צוואה בעל פה אינה ברירת מחדל. ניתן לקיים אותה רק בהתקיימות תנאים ספציפיים – כאשר אדם גוסס ומקריא את פרטי הצוואה בפני עדים, ואלו רושמים את האמור, פונים בהקדם לרשם הירושה ומפקידים אצלו את המסמך). במידה וצוואה נערכה כדין, ובהתאם להוראות חוק הירושה, הרי שהוראות הצוואה תחייבנה.

איך ממשים עיזבון – ירושה

לאחר שאדם נפטר, יש פרוצדורה שמאפשרת את מימוש הירושה, כלומר – העיזבון שהותיר אחריו המנוח. במידה ואין צוואה, הרי שאז, היורשים לפי דין, צריכים לפנות לרשם הירושה, בבקשה שנקראת בקשה לצו ירושה. במידה ומדובר ביורשים לפי צוואה, הרי שאז עליהם לפנות לרשם הירושה, בבקשה למתן צו קיום צוואה.

שתי האופציות הן מורכבות, ולעיתים גם יכולים "לצוץ" מתנגדים להוצאות הצו, לכן, אנשים לעיתים מנהלים תביעות ירושה בבית המשפט לענייני משפחה. המסקנה היא שחשוב מאוד להיעזר בעורך דין במקרים אלו, כפי שנסביר בחלק הבא והאחרון.

?האם חשוב להיעזר בעורך דין

התשובה חיובית. ענייני ירושות וצוואות, לעיתים יכולים להסתבך, בין אם בגלל מתנגדים לקיום ירושה או צוואה, ובין אם בשל הצורך להסדיר עניינים רכושיים מורכבים. לכן, היעזרות בעורך דין דיני משפחה היא נבונה מאוד, החל משלב של עריכת צוואה, ועד לחלוקת ירושה בעת הצורך, ולפנייה לרשם הירושה לשם הוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה.