2bmommy-blog - Tumblr blog

[2bmommy-blog]

חישוב תאריך לידה משוער עם מחשבון הריון מדוייק

הריון אמור להמשך 9 חודשים. אלו תשעת החודשים הארוכים ביותר שאישה עוברת בחייה. הרבה יותר ארוכים מ9 חודשים ממוצעים. ולא אני לא מגזימה (טוב, אולי קצת). בואו נדייק קצת יותר- הריון נמשך 40 שבועות עם אופצייה להארכה ל42 שבועות כשהרופאים אומרים לך שאת לא קרובה ללידה ולתינוק עוד טוב בבטן.

אני אישית חושבת ש40 שבועות זה המקסימום שאישה יכולה או צריכה לסחוב תינוק ושגם אם לתינוק טוב בבטן צריך להתחיל לידה. לסחוב עוד שבועיים זה גם מסוכן וגם נורא מתסכל.

בהריון הראשון לא היה לי יותר מדי מושג בשבועות רק ידעתי שאני צריכה להחזיק את הרגליים סגורות עד שבוע 37 ואז אני נכנסת לתשיעי וזה שבוע טוב ללדת בו. וזה בדיוק מה שקרה. תאריך הלידה המשוער, על פי מחשבוני הריון באתרים השונים, היה ארבעה שבועות רחוק ממני. הלכתי למטפלת שמתמחה בנשים בהריון שתעשה לי מסאז' זירוז כי כבר לא יכלתי יותר וגם לא רציתי יותר להיות בהריון. אז הלכתי אליה והיא לחצה ולחצה בכל המקומות הנכונים ואז שמה את הידיים שלה על הבטן שלי ועשתה לעובר שלי רייקי (כך לפחות היא טענה), הרגישה אותי הרגישה אותו ואמרה לי- הוא יוולד ב16.6 שזה היה שבוע שלאחר מכן.

האמת? התאים לי. אז זרמתי איתה. סיימתי את כל ענייני העבודה, סגרתי קצוות ללידה ולכל מה שאני צריכה לאחר מכן והתכוננתי לתאריך לידה משוער מחדש. ב15 לחודש התחילו צירים חזקים ונכנסתי לחדר הלידה. הבכור שלי נולד לאחר חצות, כלומר ב16.6

ללידה השנייה הגעתי קצת יותר מוכנה. שום מסאז' ושום הליכה או תליית כביסה או עלייה וירידה במדרגות לא עזרה אז בבוקר של תאריך הלידה המשוער קמתי, התקלחתי, התלבשתי, הגעתי לבית החולים והודעתי- היום זה תאריך הלידה הצפוי/תאריך לידה המשוער- והיום אני יולדת. תבחרו דרך כי כך או כך אני יוצאת מפה עם תינוקת היום. גם אם אצטרך ללכת לתינוקיה ולבחור אחת, אבל אני מעדיפה פשוט ללדת את שלי.

נכון שתאריך הלידה המשוער מסמן את סוף ההריון- יום לפה יום לשם והגוף לא נכנס ללידה בשניה שהמחוג מגיע לחצות והתאריך נכנס לתוקף, אך כמו כל דבר חשוב להקשיב לגוף ולראות מתי את אמורה ללדת ומתי זה באמת קורה. אני אישית לא היתי נשארת בהריון שניה לאחר שבוע 40.  כשאת בגודל של ליווייתן שעלה לחוף וסוחבת כבר כמעט 10 חודשים כל דקה זה כמו עוד חודש

[2bmommy-blog]

להיות אמא קטנה

מאז ומתמיד רציתי להיות אמא. טוב אולי לא מאז ומתמיד אבל מגיל מאוד צעיר.

כבר בגיל 12 התחלתי לשמור על ילדים בשביל דמי כיס והתאהבתי בהם. עשיתי בייביסיטר על תינוקות וילדים כמעט כל יום- גם בשביל הכסף (אני אפילו לא זוכרת מה עשיתי עם הכסף בגיל 12...) אבל בעיקר בגלל שנהנתי.

נהנתי להיות אמא קטנה לטפל בהם, כולל להאכיל להחליף ולעזור במקלחות וכמובן לשחק ולטייל איתם.

כמה וכמה שנים לאחר מכן הפכתי להיות אמא בעצמי וגיליתי, לא בדרך הקלה, שזה לא קל כמו להיות בייביסיטר.

דבר ראשון- את לא יכולה להחזיר אותו לאמא שלו כשהוא בוכה ואין לך מושג מה הוא רוצה עכשיו.

את גם לא יכולה להחזיר אותו לאמא שלו כאשר התינוק מעיר אותך באמצע הלילה. או רוצה לשחק איתך כשאת מתה מעייפות, או מתעורר בדיוק כשנרדמת/הכנת קפה/נכנסת להתקלח.

ולמה את שואלת? הסיבה מאוד פשוטה:

כי את אמא שלו.

כי את לא הבייביסיטר ואת בהחלט על תקן המשעשעת הלאומית אבל את על תקן כל כך הרבה דברים נוספים אחרים. מהדברים החומריים והכללים של:  מאכילה, מלבישה, מטיילת, מקלחת וכל הצרכים הבסיסיים (בכל זאת מדובר בייצור הכי אגואיסטי וחסר אונים בעולם וזו לא אשמתו). ועד לדברים מעבר.

את גם המרגיעה שלו, המחבקת, הביטחון שלו. את האהבה והדאגה האינסופית שאולי מדירה שינה מעינייך אבל בהחלט גורמת לו לישון יותר טוב (בין האכלה להאכלה...).

כי את אמא שלו. ולא, את לא יכולה להזדכות ואת לא יכולה להחזיר או להחליף (את יכולה לנסות אבל לא בטוח שתקבלי משהו יותר טוב). את לא הבייביסיטר שהיה לה כיף לשחק עם התינוק החייכן שעה וחצי ולקבל על זה כסף לבילוי בקניון.

את האמא שלו שתקבל אותו לא רק כשהוא מחייך אלא גם כשהוא בוכה וצורח ורעב ועייף וחולה.

ואת גם זו שתזמיני לו בייביסיטר כדי שאת תוכלי להתאוורר קצת. היי, גם לך מגיע!

[2bmommy-blog]

כל אחת רוצה להיות אמא

להיות אמא זה עניין טבעי. כל אישה מייחלת בבוא העת, לתת חיים לעבור תהליך הריון ולידה וללדת תינוק בריא אשר היא תדאג לטפח ולגדל למצוינות והישגים. אני בעצמי אמא, וכאשר ילדתי את הילד הראשון חשבתי לעצמי האם אהיה אמא טובה, האם אני באמת מוכנה לצעד הגדול הזה של להיות הורה? התשובה הגיעה לאחר ארבעים שבועות הריון שהם תשעה חודשים שלמים של נשיאת עובר בבטני. נוני קטן שהתפתח בתוכי ולו הבטחתי לתת את כל האהבה שבעולם.

במהלך הריון ראשון, כאמא לעתיד, את חושבת רק על מה שקורה שם ואיך יראה העתיד. המון חששות מלווים אותך בתהליך. את גדלה והעובר מתפתח בתוך הגוף שלך, ההורמונים מטריפים ומשגעים אותך ואת לא באמת האישה שחשבת שאת. את פתאום הופכת למישהי אחרת, התהליך הזה מכין אותך להיות אמא. ללמוד את שינויי מצב הרוח הקיצוניים ולהפוך בבת אחת מעצב בלתי נשלט לשמחה מתפרצת רק כי הוא בעט והרגשת את פעימות הלב שלו בתוכך. 

התינוק יהיה מושלם, לא משנה איך הוא יראה. הוא שלך, את ובן זוגך יצרתם חיים חדשים ובן אדם חי ונושם שלו תוכלו לתת את כל האהבה שבעולם. הדאגה שלך אליו תשאר לכל החיים כמו שהחלה בשבועות ההריון, ולעולם לא תפסק. תמיד תרצי לדעת מה הילד שלך חושב והאם הוא מסתדר. כל לידה היא שונה וכל אישה לוקחת את זה אחרת, אבל דבר אחד משותף לכולן, אף אמא לא באמת יודעת עד כמה קורסי הכנה ללידה לא באמת מכינים אותך לדבר האמיתי ולכך שהיצור הקטן, הנוני הזה שלך, יהיה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלך עד אותו רגע ממש.

נכון, עוד ילוו אותך ימים של כעס, כאב, עצבים, דאגות ותהפוכות נפש, אך תמיד אבל תמיד התינוק שיגדל להיות פעוט ולאחר מכן ילד, נער, גבר ואדם עצמאי תמיד יהיה חלק ממך. התינוקות שתגדל להיות פעוטה ולאחר מכן ילדה, נערה מתבגרת, אישה עצמאית תהיה תמיד הבת שלך שככל שתאבק בזה בסוף תהיה כמוך, דומה לך בהמון מובנים גם אם היא תתכחש לך והיא תתכחש.